בס"ד לק"י.

ולעניין.

אני לא כ"כ פעיל בלקבל אנשים או לא, במיוחד מבנות המין השני.

אבל חשוב לזכור מי אנחנו. יעני, פורום דתי, ויותר מזה (כבר דשו על בינינו לכיפה...).

ויש לי שאלה- האם כשהיא באה עם מכנסיים זה משדר שהיא מורדת, בנו, באלוקים, או בכל מוסכמה אחרת?

כלומר, אני לא נכנס לה לווריד מה ללבוש, וגם לא מעניין אותי עכשיו מה היא חושבת ומאמינה. מעניין אותי מה זה משדר. מה אני ארגיש כשאני אראה את זה.

לא הבנתי מה הבעיה שתבוא עם בגדים עפ"י רוח סבא ישראל? זה כואב לה? כבר היו מקרים ובנות שאלו משכנתן ומגרת ביתן...(אגב, עוד מעט יו"כ...בנות ישראל צריכות כבר לפתוח שרשורי שמלות לבנות...)

לא יהודיה? למה שתרצה להשתתף במפגש?

נכון, לפי ההלכה זה לא חלק ואפילו בעייתי אבל יש יישובים דתיים רבים שבהם זה מקובל ולכל אחד יש את הנסיונות שלו. מי אנחנו שנשפוט אדם שקשה לו עם מצווה מסויימת, הרי לכל אחד יש את המצווה שקשה לו איתה!

לא השתתפתי עד עכשיו בשום מפגש, ואיני יודע אם אוכל להשתתף במפגשים הבאים אבל ודאי שאקבל כל אחד ואחת איך שהם בשמחה!

ויש לה זכות לבוא לכל מקום שהיא רוצה, לעבוד בכל עבודה ולעסוק בכל עיסוק.

היא לא "מוקצה מחמת מיאוס". היא קודם כל בן אדם ורק אחר כך בגדים. 

לבוא "כמו כולם"

כי בעצם השאלה ניכר שאת תרגישי שונה ולא טיבעית

מלבד זאת זו לא פגישה למטרת... (דייט בלעז)     שאת צריכה לבוא ולשקף את עצמך במכסימום

כמובן שזה בנוסף למה שאמרו שזה פורום דתי וכו..

לקבל אותך?

ראשית אני לא מאמין שמישהו יעזוב את המפגש בהפגנתיות כי מישהי באה עם מכנסיים או אם מישהו יבוא בלי כיפה.

אם זה נגמר במפגש פורום אז זה לא שונה מכל אחת שפוגשים במכולת או בכל מקום אחר שברגע שנגמרת הפגישה נגמר הקשר. ואם כך אז לא שיך לקבל או לא !

אם מפגש פורום הוא התחלת קשר מסוים אז אפשר לעדכן שאת לובשת גם מכנסיים...

מטבע הדברים לא כל הבנים פה למדו באותה ישיבה - אם בכלל

והבנות לא למדו באותה אולפנה\ מדרשה או כל בית חרושת אחר

ולכן "מצפים" לראות אנשים מגוונים בלי להיות מופתעים

מי שלא מצפה פשוט לא מגיע!

ובלי קשר : הכותב חסר כל ניסיון במפגשי פורום

שמרוב שהם עסוקים בלבדוק מה 'משדרים' כל מיני דברים הם פשוט שוכחים שהחיים האמיתיים טפה יותר מורכבים.

אני לא לובשת מכנסיים תשאלו כל מי שמכיר אותי,

אני שואלת שאלה שהעלתה חברה ושאלה שמעניינת אותי.

ואם כבר שאלתי,

אתם מבקשים ממנה לכבד אתכם,

הייתם נוהגים בכיוון ההפוך ולובשים כיפה

למפגש למרות שאתם כבר לא מאמינים?

הוא מבין לבד, ומגיע עם כיפה.

זאת לא שאלה של לקבל או לא לקבל. מצפים מאדם שמגיע למעמד מסויים,

שיידע לכבד את צביון הארוע. ומצד שני, מצפים מהציבור שסביבו לא לעשות

בלאגן אם הוא הגיע אחרת.

למה אתם בדיוק מצפים שאפילו דיעה שונה ממכם אתם לא מכבדים,

אלה בעיקר מנגחים. אתם באמת מצפים שהיא תבוא ותכבד אתכם?

הרי אתם מוכנים לעשות הכול רק שהיא לא תתלבש ככה

ולהיות דוסים באמתלה של תורה, כי תורה זה לא, תורה מקבלת את השונה.

אני לא מבינה למה מדברים כאן על כיבוד,

אתם הרי לא מכבדים פסיק ממה ששונה ממכם

וזה די עצוב, כי בעולם יש דברים שונים

ובכל מקום צריך לכבד, גם בזוגיות, במיוחד בזוגיות!

ועזבו מה שהיא לובשת,גם בתור בן אדם לא הייתם מכבדים אותה,

לפי התגובות כאן כי היא שונה מהמחממה שבה גדלתם

למה אתם מצפים לכבוד? אישית לא חושבת שמגיע לכם

בקשתי תשובות חושבות וקבלתי תשובות עם ראיה צרה

אולי כדאי להוציא קצת את הראש מהחממה

אתם מפספסים דברים נפלאים באמת!

אני רק אמרתי שכשם שאני מבין את הציפייה של מי שמארגן

ארוע מסויים שמי שיגיע - יגיע בצורה שהולמת את הארוע,

כך גם אני מבין את הציפייה שאם מישהו הגיע בכל זאת בצורה

שלא הולמת - צריך לכבד אותו.

כבוד הוא לא עניין של משא ומתן. אני לא מכבד מישהו בגלל

שהוא מכבד אותי.

אני מציע לחזור ולקרוא שוב את התגובות כאן בזהירות, אני

הבנתי את הכיוון כאן אחרת. כל אדם ראוי לכבוד באשר הוא,

ולא ראיתי כאן מישהו שמתווכח עם זה. השאלה היא, מה

אני מצפה ממבקר בארוע עם צביון מסוים, ואם הגיע אחרת

מה יש לי ללמוד מזה עליו - יחד עם כל הכבוד שאכן מגיע לו,

מלוא חופניים.

בכל מקרה, הגעת איך שהגעת - ברוך הבא!

בלאגן אם הוא הגיע אחרת"- לקבל משהי כזאת ברור.

אבל באופן הכי טבעי שבעולם אדם ששונה מהחברה בה הוא נוכח בסיטואציה מסויימת יתנהג לא הכי הוא ולא כי אמרו לו משהו. אדם מתשלב. רב האנשים לא מגיבים בהתרסה כלפי כל דבר ומחצינים שונות, יש נטיה להרמוניה מסויימת.

ולא, לא כי אנחנו אנשים צרים ולא כי לא יודעים לכבד. כי זה טבע.

בטוחה שיש לי מה ללמוד מכל אדם, יחס טוב ראוי לתת לכל אדם ללא קשר להשקפת עולם.

כמדומני, שמכיוון שיזמי המפגש הינם אנשים שלא רואים בעין יפה את המכנסיים, או משהו כזה, ומאחר שלובשת המכנסיים מצטרפת למהלך של מישהו אחר- מן הראוי שהיא תכבד.

כשם שבחתונתו של מישהו שלא מכבד נשים שהולכות עם מכנסיים, וכתב בהזמנתו נניח- 'לבוש צנוע יהלום את האירוע' כך נראה לי שראוי גם במפגש פורום...

כאשר הייתי בחתונה של זוג חילוני, לא הערתי לאף אחת שהלכה עם מכנסיים, ואפילו לא למי שהלכה עם גופיה(אני לא זוכר אם הייתה, זה היה כבר לפני קצת יותר משנה..) כי היא הזרם המרכזי שם(אמנם גם בחתונה של דתיים לא הייתי מעיר לה, אך זה היה יותר חורה לי) ואני הנספח, כן הוא כאן...

את צודקת במיליארד אחוז.

זה מה שנאמר "אם אין תורה אין דרך ארץ, אם אין דרך ארץ, אין תורה". 

זה לא עניינו ולא לנו להתחיל לשפוט אנשים. מי שעושה זאת, לא ראוי לשם "בן תורה".

מי שדעתו גסה עליו אחרי שלמד תורה הרבה, הוא פשוט אדם בעל מידות מקולקלות,

שהתורה הוציאה ממנו את מי שהוא בדיוק. תורה יכולה לעדן את האדם אם הוא מלכתחילה בעל מידות טובות.

כך כאשר הוא ילמד הוא יבין עד כמה עומק וחוכמה יש בלימוד ועד כמה הוא פשוט לא יודע כלום ועדיף שלא יתעסק במעבר לד' אמותיו. אדם כזה יהיה בעל מידות ומעלות נעלות לאחר לימוד התורה, אולם זה שהוא בעל מידות מקולקלות ועינו רעה בשל אחרים. הוא לא מתסכל על עצמו, אלא רק על הזולת וכל היום עסוק בלשפוט אנשים ולחלק להם ציונים, לתקוף ולצלוב את מי שמביע דעה שונה ממנו מבחינה דתית (ומבחינות אחרות גם) - אצל אדם כזה לימוד התורה רק יחמיר את מצבו, משום שלאחר כל פרק נוסף בלימוד מחשבתו הגאוותנית רק תתעצם, והוא יהיה בטוח שהוא "צדיק" והוא "חכם" והוא "יודע כל" ואין שני לא, ומי שלא כמוהו הוא רשע ומושחת ועושה רע ויענש, והוא גם חייב להעיר לו על כך כדי שיחזור למוטב ומהר. כל זאת מבלי לראות שמעשיו שלו קלוקלים לא פחות ואפילו יותר ממעשיו של חברו.

כלומר, ככה זה. לימוד התורה תלוי במידות ותלוי בדרך ארץ. אדם שאין לו דרך ארץ, יפרש את התורה בצורה מעוותת ויקשור לעצמו כתרים שאינם לו. אדם שיש לו דרך ארץ, התורה תעזור לו להבין את מקומו, להבין את מורכבות האדם והעולם, להבין שגם הוא עצמו דרוש לתקן, ושוב לא יסתכל לעולם על הזולת, אלא רק על עצמו. 

אם תסתכלי טוב תראי שבכל ישיבה, בכל אולפנה, בכל מדרשה, בכל שכונה יש אנשים כאלה וכאלה. כולם לומדים תורה, כולם דתיים, כולם מתפללים שלוש תפילות, כולן מכסות את הראש והולכות רק עם חצאיות, אבל בדרך הארץ כל אחד שונה, והיחס של כל אחד לעצמו ולזולת תלוי בדרך ארץ. מי שאין לו דרך ארץ, לא יעזרו לו כל המצוות משום שהוא בטפשותו יחשוב שהוא כבר כל כך צדיק ועם כל מצווה קטנה שהוא מקיים וכל דף גמרא שהוא לומד, הוא כבר יחשוב שהוא גדול הדור, ומכיוון שסביר שבמקרה של אדם כזה ההפך מכך הוא הנכון, הוא גם ירשה לעצמו להתחיל להעיר לאחרים, תוך שהוא מתעלם לחלוטין מעצמו. לעומת זאת מי שיש לו דרך ארץ, המצוות יוציאו ממנו את הטוב.

אלה שלא מקבלים את חברתך, מטיפים לה וכועסים עליה ומדברים אליה בצורה בוטה הם חסרי דרך ארץ. הם לא צדיקים, הם רק חושבים שהם כן. לימוד התורה לא עזר להם, משום שהפנימיות נשארה חלולה, ולחיצוניות ללא פנימיות אין משמעות. אין בכלל מה לדבר על מכנסיים בהשוואה להתנהגות או לדרך ארץ. ברור שאנחנו לא רואים את המכלול של הדברים, אך דיבור לאדם בצורה בוטה זו עבירה חמורה פי כמה וכמה (כאשר בצורות ההתנהגות הבוטה ובלשון הרע מדובר בדאורייתא ממש ומכנסיים הם התאמה עכשווית של דברי דרבנן, ועוד לא דיברנו על איזה מכנסיים, כך שאולי זאת לא בעיה בכלל או בעיה קטנה מאוד), אלא שבחברה שלנו עובדים לפי תיוגים ולפי סטיגמות. זו לא רוח ההלכה, זה ההפך מכך.

ממש לא.

והתורה היא די חממה צרה, מה לעשות.

ואני פספסתי המון דברים נפלאים בחיים שלי באשמת התורה.

למשל, בחיים לא טעמתי צ'יזבורגר, או בשר לבן.

ואני נורא רוצה לעשות קבלת שבת עם כלי נגינה, ואני לא יכול.

ואני לא רוצה לקום כל בוקר להתפלל,

וגם בשביל שתהיה לי חברה או משהו כזה אני כבול

לדרך מאוד מסוימת.

מה הקשר לכבוד פה?

מתי מכנסיים לבנות נהיה דבר שצריך לכבד אותו?

אני בטוח שהיא מהממת.

מה זה קשור?

ואם המפגש היה בשבת והיא היתה רוצה לבוא דוקא עם אוטו?

גם אז היית מתמלאת זעם על אמתלאות של דוסים?

הרבה כבוד מגיע למגיבים פה.

מגיע להם כבוד על זה שהם דוסים ומהממים,

ומקפידים גם להתלבש בהתאם.

ולא רק מפני שראש השנה בפתח

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

"נא לבוא בלבוש צנוע אם לא הבנת מה זה לבוש צנוע עייני בתמונה" ולהשים תמונה של "אל תעברי בשכונתנו בלבוש לא צנוע...לבוש צנוע כולל..."

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

ונכון שהאירועים דתיים חילונים מתלבשים צנוע והכל..

אבל השאלה עד כמה ..למה החילוני צריך למחוק את הזהות שלו בגלל הפורום פה?

הזהות שלי מתגלה באופן מלא כשאני במגרש הביתי שלי,

ובאופן חלקי - בהכרח - כאשר אני יוצא חוצה לו.

כאשר נפגשים עם אחרים, בהכרח חייבים, במדה מסויימת, להתחפש.

בהכרח יש צדדים באישיות שמונמכים לאש קטנה. אם אישיותו של אדם

איננה שטחית - וב"ה היא איננה - ממילא מובן שיש בה גם צדדים

אינטנסיביים ועמוקים שקשה לעכל במבט ראשון. רק האנשים הקרובים

אליך, שלומדים להכיר אותך, לומדים גם - לאט לאט - להתרגל לצדדים

האלה, תוך היחשפות מבוקרת.

בכל מקרה - זהותו של אף אדם אף פע לא מתמצה או מתרכזת בביגוד.

לעיתים הוא עוזר לגלות אותה, לעיתים הרדיפה אחרי אופנה גורמת

לאדם לדחוק את זהותו האמיתית - אבל זה כבר נושא לאשכול אחר. 

אין שום סבה שאני יראה זהות לא נכונה

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

בגלל השינוי בבגדים הופכת למתנחלת ובאה כך למפגש פורום.

ואז כל הדיבור שלה עדיין לא תואם את הבגדים וזה נראה מוזר ולא קשור.

אבל כן צריך לבוא לקראת, בצורה זו או אחרת.. מצד טבע הדברים.

להפך- אמרתי, במסגרת מה שאת- נסי לעשות מה שאת הכי יכולה

בהצלחה!!

מה זה השטויות האלה???

מדובר במכנסיים נורמליות אף אחד לא התכוון כאן לשורטס

ובנים לא מתים אם הם רואים חס וחלילה מכנסיים

סתם הקצנה, במיוחד שיש מספיק דתיות עם מכנסיים

אם זה מכנסיים ממש לא צנועות אני מסכימה איתכם

אבל בבקשה לא לעשות כאן מהעם הגברי

עם כזה ראש בקיר, כי זה ממש לא נכון לרובו.

(במחילה אבל זה מה שאני רואה כאן)

כשאני פוגשת חילוניה אני משתדלת לא למדוד אותה לפי הבגדים

אני משתדלת לכבד את האישיות שלה כי היא בן אדם מקסים

בסך הכול גם אם היא לא חושבת כמוני , וזה גם היופי בזה 

השונות שלנו מדהימה ומיוחדת.

עובדה שכל פעם שאני פוגשת חילוני הוא תמיד יכבד אותי מעצמו

ואני אכבד אותו, קוראים לזה הדדיות, קוראים לזה אהבת אדם

וכן אני מתחברת אל חילוניים תוך דקה, ואני שמחה לעשות אותם חברים שלי כי הם בני אדם עם בחירות משלהם ברוך ה'.

(אני גם לומדת עם חילוניות מתוקות וערכיות אחת אחת)

הרי לא יהרוג אותכם לראות בחורה במכנסיים

אתם לא רואים מטר ממכם זה עצוב בשביל מי שמאמינה

בעצמה ובלבוש שלה ולא צריכה לכבד אתכם,

מי אתם בדיוק שצריכים לכבד אתכם?

אתם לא אלוקים סתם בדיעה צרה.

אתם סתם קיצוניים, ולא רק לדעתי.

אחר כך שואלים למה יש שנאה בן דתיים וחילונים

התשובה די ברורה, אתם לא מוכנים לראות דרך אחרת משלכם

תראו אתם לא חייבים לאהוב את הדרך, אתם יכולים לאהוב את הבן אדם

עצוב שאתם בוחרים לא לאהוב במיוחד בתקופה הזאת

שקצת אהבת האחר לא הייתה מזיקה.

תגידו מתי הפעם האחרונה שפגשתם חילוני?

זה נראה כאילו אתם חיים בעולם של רק דתיים.

לפתוח את השרשור הזה,

ואני כמו חברה טובה עשיתי זאת

כי במילא מכירים כאן את הדעות שלי.

באמת כואב לי לראות את הקיצוניות הזאת

כי קיצוניות מובילה לדברים רעים!

חבל לי לראות אנשים כאן

שאני בטוחה שהם אנשים חושבים וחכמים

שלא מסוגלים לפתוח את הראש שלהם לדיעה אחרת!

וכל מי שישר חושבת אחרת מהם מותקפת.

זה קרה יותר מידי פעמים בזמן האחרון

בפורום הזה שפעם היה מקבל יותר,

אני מתגעגעת לימים האלה,

בתור אחת שכאן כבר בערך 3 שנים

ושזכתה לראות תחלופה אדירה של כותבים בפורום.

יקיריי בחיים תמיד יהיו דיעות שונות יותר,

אם לא תפתחו קצת זה יתנקם בכם בכל המישורים

אי אפשר לחיות עם דיעה צרה בעולם מורכב כמו שלנו

כי זה יוצר קונפליקטים איומים וקשים

ולא חייבים לשנוא כל מה ששונה ממכם.

אתם חושבים שזאת התקפה?

זה הרושם שנוצר לי ולעוד אנשים

ובכלל לאנשים מבחוץ מהפורום וזה רושם די עצוב

כי אני בטוחה שאתם לא רוצים בו

ואני בטוחה שיש כאן הרבה אנשים טובים.

אבל ראש בקיר כמו שהולך כאן,

מוביל לדברים מאוד רעים.

רוב החבר'ה פה אמרו שלא יעשו עניין אם בת תבוא עם מכנס שהוא יחסית צנוע(כמו שאמרו רבנים גדולים וחשובים מכנס לעולם לא יוכל להיות הכי צנוע לכן כתבתי יחסית).

מה שכן הם אמרו שברגע שעושים אירוע כלשהו ולא משנה מהו האדם צריך להתאים את עצמו לאירוע בהגיון!
למשל אני מתנדב במד"א ובתחנה יעשו מסיבה(בלי ריקודים) ומנגל(למרות שכל הבשר והמנגלים כשרים למהדרין) אני לא אגיע כי לא ראוי לדתי בן תורה להגיע למסיבה כזאת שיהיו שם המון חילונים ולא בטוח שיהיו בלבוש הכי צנוע.

כך גם באירוע של חבר'ה דתיים מי יותר דוס ומי פחות דוס אבל דתיים שמשתדלים לעשות את רצונו יתברך מן הראוי שחילוני או אפילו דתיה רק שפחות מקפידה יגיעו בלבוש הולם......ולבוש הולם ממש לא מחייב לבוש של מתנחלת.

ולענייננו אם אותה אחת תחליט לבוא עם מכנסים שיחסית צנועות לא נראה לי שמישהו יעשה מזה רעש.
אם היא תרגיש ככה בנוח שתהנה.

היו כאן כמה שכתבו שבת שתבוא עם מכנס למפגש זה כמעט כמו לראות בת עם מכנס ברחוב...
אז ממש ממש ממש לא!!!
ברחוב זה בלית ברירה....כי אתה חייב ללכת ברחוב ויהיו כאלו(למשל חבר'ה עם משקפיים+מספר גבוה שיורידו את המשקפיים) שיורידו את העניים ברחוב.
כאן זה ממש לא בלית ברירה ואדם שבא למפגש היה מעדיף שלא יגרמו לו להכשל.

ועוד נקודה שאני מוסיף......
לגבי אותה אחת.....אילולי היא לא תגיע עם מכנס אלא עם חצאית אבל ממש לא צנועה.....אז עדיף בשביל כולנו שהיא תבוא עם מכנס.

הסהר זה ממש לא קשור לקבל אחד את השני או לא........בצניעות זה דבר שקשור אך ורק לך ולבורא עולם ולכן במקרה שאחת תבוא פחות צנועה הגיוני מאד שחבר'ה לא יגיעו למפגש כזה.
אם כל אחד מבין את הבעיות של הצד השני לא יהיו בעיות ותקלות.

שמכנסיים לבנות זה צנוע?

שאנחנו צריכים לכבד כל אדם למרות שהוא לחלוטין לא מכבד אותנו?

אני שמח מאוד מאוד שרוב החבר'ה כאן בריאים וישרים בנפשם ולא מבולבלים כמוך.

בס"ד

כשיהיה לך בעל תשאלי אותו האם כשהוא היה נער+ מכנסיים גרמו לו להרהורים או לא..

התשובה תהיה "לא"...

אכן - אמת ויציב - אין שום סיבה להיות מה שאת לא.

אני חוזר על דבריי - גם אם מישהו מגיע בצורה יוצאת דופן, מכבדים אותו.

אף אחד כאן לא אמר (אאל"ט) שיעשה פרובוקציה אם היא תגיע בצורה הזאת.

אם הוא ישאל אותי, כידיד, מה לעשות, לא משנה מי הוא ומה הוא - אגיד לו:

היה אתה = היה אדם (בין השאר) = התחשב בסביבתך.

אם למישהו יש וויכוח עם החברה לגבי האם זה ראוי להגיע עם מכנסיים -

בבקשה, אבל שיתחשב בזה שבסופו של דבר זה מפריע. אם הוא לא מסוגל

לכבד את דעת האחרים - למה שירצה להגיע למפגש? 

עמוקים.

מכנסיים לא נכנסים ברמה הזאת בכלל, וגם אין חילוני שיחשוב שמכנסיים זה נחשב "לא צנוע".

זה רק ג'וק שלנו, הדתיים.

אני לא הייתי רוצה שמישהי תבוא שונה ממה שהיא באה ביום יום רק בשבילי, ובטח שממכנסיים לא הייתי עושה שום עניין. ברור שצריך להימנע מלהעיר וברור שאסור לדבר לא יפה, כי אז זה כבר נכנס לקטגוריה של הלבנת פנים וזה חמור יותר פי מיליון ממכנסיים. 

לא נכנסים לרמה הזאת את אומרת את זה כפוסקת הלכה? 

(למעט כמובן לבוש לא צנוע באופן קיצוני שזה כבר עניין אחר של שמירת עיניים)

אם הקב"ה חושב שהיא טועה הוא יטפל בה אחרי 120 (או שכן, או שלא, החשבונות שלו ושלו בלבד). אני לא נציג שלו עלי אדמות ואין מתפקידי להתערב.

אבל לדעתי האישית - היא לא תרגיש נעים להיות לבושה שונה מכל השאר

מסכים בהחלט זה כמו שיש ישיבות (תיכוניות) שצריך להגיד שאסור ללבוש מכנסיים קצרות ויש ישיבות שאתה פשוט תפדח ללבוש מכנסיים קצרות

והיא זו שלא מכילה את המצב - שרוב אנשי הפורום הם אנשים יראי שמיים וחלק מעניינם הוא לשמור על צניעות מירבית.

אני חושבת שזה חוסר כבוד משווע!!!

שתתבייש.

צנועה מה עדיף.. שלא תבוא בכלל..או שתבוא?

וגם חושב שאת מספיק מעריכה אותה כדי לתת לה להחליט לבד.

בכל מקרה, אם השאלה שלך היא האם "יקבלו אותה" - שאלה שכן שייכת

לשאר באי המפגש - התשובה ברורה, וממש לא "קיצונית"...

ונסחפת.. ו... אין מילים.. אני בהלם מההודעה שלך..

מה נראה לך שתעירי לה?

ואם זה בשבילה צניעות?

ואם היא התלבטה אם לבוא עם מיני?

ואם היא בשלבי התחזקות?

ואם...

ואם לא בא לה?

ואם היא לא רוצה חצאית?

ואם..

ואם..

לכאן ולכאן..

זה לא ענייננו... לא עניינך!!

רק שתדעי שמצב כזה את עלולה להיכנס לסמטאות אפלות ולא נעימות שכבר אינן כלולות ב"בין אדם למקום", אלא ב"בין אדם לחברו". היא לא מכירה אותך, וסביר להניח שדברייך ייכנסו לה מהאוזן הראשונה ויצאו מהשנייה. היא תיפגע מאוד ואולי זה גם יהיה חילול השם, כי היא תחליט ש-"הדתיים האלה" לא מכבדים אותי, מזלזלים בי, "איפה ההתנהגות" וכו' וכו'. זה גפרור קטן שיכול להתקלח לשרפה ענקית ברגע אחד. ואני באופן אישי לא הייתי רוצה שמישהי תיפגע ממני או תקפיד עליי ועל כל המגזר בגלל אמירה לא שקולה, ולכן לא הייתי מציעה לומר כלום.

מי שרוצה לשמור על "צניעות מרבית" שיתחיל בכך שהוא קודם כל צנוע בהליכותיו ויחפש מהן הבעיות אצל עצמו ולא אצל הזולת, וממילא אפילו לא ישים לב שהיא לובשת מכנסיים או שלא יהיה אכפת לו כי הוא מסתכל על עצמו בלבד.

היא לא תפגע, וכבר היו דברים מעולם.

אם היא כן נפגעה, אני אתנצל כמובן, רק שתזכור שהיא הראשונה שפגעה בסביבה בחוסר הצניעות שלה..

צניעות- זה מוסריות מדרגה ראשונה!

ולדעתי ממש לא בקטע הטוב..

זה שהיא לא הראתה לך שהיא נפגעה-זה משהו אחר. אני בטוחה שהיא לא קיבלה את ההערה שלך בלב פנימה בשמחה.

מה נראה לך?

צניעות זה מוסריות ממדרגה ראשונה?? מאיפה המשפט הזה? ומה את? שומרת יצרם של הבנים? מי שם אותם להעיר למישהי שלובשת מכנסיים? אין לך בושה?

מילא בן ניגש אליך ואומר לך, את יכולה להגיד לה.. אז בסדר.. אבל מעצמך? מה זה מפריע לך??

אלירז,  אני מצטערת.. אבל נורא נורא קשה לי עם הדעה שלך בעניין. אני חושבת שאת טועה, טועה לגמרי. שזאת לא הדרך.

ואם היית מעירה לי אם הייתי באה למיפגש עם מכנסיים הייתי מין הסתם תוקעת בך מבט רצחני וחושבת שאת בנאדם מעצבן ומציק ונודניק. ותתפלאי, אני בטוחה שאני לא היחידה שהייתי מגיבה ככה.

ב. כתבתי בצורה הזו בכוונה כי נמאס לי לראות כאן את תגובות ה"הכלה" של כולם..

    באתי לתת קצת איזון..

    תפסיקו להפוך את הבחורה בעלת המכנסיים לבסדר, ואת כל השאר לטרחנים. כי זה ממש לא כך.

    שני הצדדים צריכים להיות רגישים אחד לשני,

    גם גברת מכנסיים - לסביבה הדוסית וגם הצד המקפיד יותר - כלפיה.

    היא יודעת שהפורום הוא של דוסים, אז שלא תיצור חיכוך כזה מלכתחילה במפגש פורום.

    אם היא כן עושה זאת - דמה בראשה. היא חסרת רגישות ומביאה את זה על עצמה.

    סתם ככה ברחוב, אין לי מה להעיר לה, בלי קשר לזה שאני לא חושבת שהיא בסדר.

ג. אני קיצונית! זה לא בושה!

   וגם את!

   כי לא תתני לבן שלך -בחיים!! - להתחתן עם גויה. כי את לא אוכלת חזיר ולא תתני לזה לקרות לך!

   אז - אני קנאית גם בשמירה על שאר ההלכות.

   זה כל ההבדל ביננו.

   וכן - מתסכל אותי ומכאיב לי ופוגע בי, כשלא מתחשבים ברגשותיי הדתיים..

   [אם הייתי ערבייה / נוצריה המשפט הזה ^^^ היה כנראה עובד לי יותר טוב.. אבל דוסים - שימותו.. <צ> ]

שורש כל השנאה כלפיהם היא בהתנהגות של עשבים שוטים שבהם.

אם את כותבת למישהי "דמה בראשה", אז למה את מצפה? שיאהבו אותך?

כי כנראה כל עניינך הוא להתנגח בי.

אני באה תמיד מאהבה, לכולם. יעידו אחרים.

הצטרפת עכשיו ואת לא מכירה את הסגנון שלי

אבל נראה לי שרוח המקום והבריות נוחה הימני.

אבל תביני שמילים שהן הסתה במובהק וקללות במובהק לא נעים לשמוע.

אפשר לכתוב גם בסגנון קשה, אך ללא קללות.

בכל מקרה אני לא מכירה אותך ולא שופטת אותך, לא כועסת עלייך ולא באה להתנגח בך.

לא הייתה לי שום כוונה לפגוע בך

ואני כן מחזיקה במילים שאמרתי - בדיוק באותה צורה שנאמרו. והן אינן קללות וודאי שלא הסתה.

אם בחרתי במילה "אהבלות" כנראה שחשבתי שהכינוי מתאים לאותן בנות.

אני מתנצלת אם אמרתי דברים שהיה קשה לך לשמוע, אבל אלו דעותיי.

וילדת ירח אהבתי את מה שכתבת..

ולשאר חברי הפורום יש לי הרגשה כזאתי שאין פה ממש קבלה של השונה עד הסוף..

יש את הרצון שהוא יראה כמוני.. ינהג כמוני..

ונכון זה פורום של דתיים.. ואת זה אני מבינה. אבל מתוך זה נוצרה לי שאלה.

האם אתם בבכלל מוכנים להכיל את המורכבות שנקראת אדם חילוני באתר או שהייתם מעדיפים שהאתר יהיה רק של דתיים..

שהם מצידם יקבלו אותה! שאף אחד לא יעיר לה. זה מה ששאלו בהתחלה, וזאת התשובה.

זאת תוך הערת אגב, שיש לקוות שהיא תתחשב בכל זאת באופי של המעמד, כפי שכל אדם תמיד מתחשב

ומה שהוא עושה בבית או במקום אחד - לא יעשה במקום אחר...

אבל אם יש כאן מי שמתעקש להבין שהציבור שלנו לא מכיל וכן הלאה... (ובאמת, כפי שכתבו פה,

הרבה יותר מאשר ניסו להסביר מדוע אנחנו הדוסים והנורמות שלנו ראויים להתחשבות כמו כל אדם

אחר - ניסו להסביר שאנחנו נכיל בלי בעיה...)

מי שבא לכאן מלכתחילה (ואני לא מתכוון אלייך) כדי לחפש לשמוע משהו שיעצבן אותו ולהיות

המוכיח הציבורי בשער (שתכל'ס - זה מה זה כיף ובאופנה) - מוזמן לפרוק את עצביו, ערב ראש השנה,

במקום אחר.

תודה.

ואני חושבת שצחינא מיא ענה לך יפה ומדוייק.

[רק מה השם הזה?! צחינא מיא?... ה' ירחם.. ]

(מארמית) - "אני צמא למים"..

ואין מים אלא תורה,

ומהצימאון הזה גופו - מתרווים (וכמובן - גם מהלימוד עצמו..)

וכנראה (גם ממה שראיתי פה ושם דברים שכתב) - התואר הזה מתאים לו לעניינו..

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

לק"י

ואם ביום מין הימיים בן שלך יכניס לבית את חברתו החילונית (משתמשת בביטוי למרות שלא מאמינה בו בשביל הפונטה) ומצהיר שהיא תהיה אישתו ואשת בניו/נכדיך.
גם אז היית מטילה וטוו על החתונה? 
היית מחרימה את הילד?
היית נוקטת בצעדים חריפים וקיצוניים כאלו??

לדעתי זה מזעזע להבדיל בין גויים ליהודים שומרים או לא שומרים מצוות או לא הכל בשלמותן.
במיוחד שכיום את לא יודעת מי הוא תינוק שנישבע ומי הוא אפיקורס או אחר...
יהודים ולא מהשנה מה המעטפת שלהם, הם לא סתם עם? אנחנו כמו אחים אחד לשני!! וכך לדעתי צריכה להיות הגישה.

מהסיבה הפשוטה שמטרת המפגשים, לפי דעתי, היא (לא רק להיכרות זוגית אלא) להכיר את אנשי הפורום.

מכנסיים לא סותרים היכרות כזו אבל אם זה לא צנוע אז זה יפגע באנשי הפורום.

לא.

אני לא אגרום ליהודיה שרוצה בקרבתי ובחברה של אנשים דוסים- להרגיש דחויה

חלילה

אם אני יודעת שהיא לא תקבל את זה- אני גם לא אעיר לה משו

אלא אם זה ממש מצב... אבל זה לא כאן הדיון- אלא על מכנסיים אורכות רחבות נורמאליות

אם היא כן- ואני האדם המתאים- אני אטווה איתה דיבור על לבוש צניעות וכו'- בחיים בכלל לא רק למפגשים

בדידי הווה עובדא שהשאלתי למישי בגד

וכולנו שמחנו לראות אותה במפגש

סביר להניח שאני בכלל לא אשים לב שאת לובשת מכנסיים, כי אני לא מסתכלת על מה מישהו אחר לובש/עושה. זה לא מנומס מצידי וזה גם לא ענייני.

אני מתארת לעצמי שהרוב יזרמו ושיש את היותר קיצוניים שיחרימו וינדו.

את יודעת את דעותיי על צניעות, מכנסיים ומה שבינהם...

בכל מקרה, אם (ורק אם) אני אגיע למפגש פורום- מן הסתם שאני אגיע בלבוש צנוע כי זה הסגנון של אנשי הפורום הזה וזה לא סוד שהסגנון הוא דתי למדיי.

הגיוני יותר לכבד את המעמד ולהגיע עם חצאית (יהרוג אותך לשים חצאית לכמה שעות? שימי מתחת טייץ..).

אם יקבלו את מי שתבוא עם מכנסיים?

כן. אין שאלה בכלל. יתייחסו אליה כרגיל (אולי מלבד כמה גברים שיתעלמו ויציצו מווית עין )

אבל לפי דעתי ראוי שגם היא תקבל את דעת רוב שוכני הפורום ותקגיע בלבוש המקובל.

ב"ה

יש לי שאלה קטנה.

באיזה סוג של מפגש מדובר?

אסביר את השאלה.

אם מדובר במפגש חברתי בלבד-

       אז יסלחו חברי הפורום היקרים- מי התיר לכם להשתתף בו?

       (מתוך הנחה שמדובר במפגש מעורב)

       ואם תענו לי שזה מפגש נפרד

       אז אומר שדעתי לא רלוונטית -כי אני לא בת.

אך אם זה מפגש למטרות הכירות ונישואים.

      אז אני לא מבין את הבחורה המדוברת

      מה יש לה לחפש במפגש כזה?

      הרי ממילא כל הבנים שיגיעו- כנראה שהם לא מתאימים לה.

      (כתבתי כנראה - כי לא אני זה שיושב בשמים ומזווג זיווגים.. )

אשמח לתשובה שתבהיר את הנקודה הזו.

לילה טוב

יושבי הפורום הרבה יותר מגוונים ממה שנראה.

ב"ה

או לתגובת חברתה

הכירות אולי עדיין מותר לראות חברות - יענו לא לקחת את המפגש הזה כמו שכולם לוקחים אותו..

ותכלס למפגש הכירות הרבה פעמים נשואים מגיעים ולא נראה לי שהם רוצים להתחתן שוב..

ב"ה

בעצם מתגובתך אני מבין שאת מסכימה איתי שלמיפגשי הפורום יש מטרה 0 והיא הכירות לקראת נישואין

רק שאת מקשה 2 קושיות

א. מה יקרה אם גם אני יצטרף - רק כדי לראות חברות?

ב. הרי יש עוד כמוני שבאים בלי סיבה- אז מה אתה "מאשים" אותי.

אנסה לענות אחת אוחת

לגבי הקושיה הראשונה-

         מהתגובות בשרשור הזה - את רואה כמה לא נח לאנשים שתגיעי בצורה שהם לא רוצים לראות

         כלומר - בלבוש שאינו מקובל עליהם

           למה הם חושבים ככה?

           אפשר להסביר בצורה מורחבת - אבל לא כרגע.

         אבל בכל אופן - אם את מגיעה כפי שכתב- עם מכנסיים - אז את לא מתחשבת בדעת הרוב                שהגיע  למטרה מאוד ספיציפית - ומקבל משהו אחר- וכאן את הלא מתחשבת  ולא הם.

לגבי הנשואים שבאים- אני לא יכול לענות בשבילם

אלא רק בשבילי- אני  באמת לא מגיע מהסיבה הזו

   אבל אם  הייתי חושב שאני יכול להועיל במפגשים האלו על ידי נסיוני בפגישות ועל ידי עזרה בשידוך אחרים - אז כן הייתי חושב להגיע

אולי זה הסיבה שהם באים?

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

אם מישהו רואה ומרגיש בנוח והוא נזהר בהתאם, למה לא?

אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.

אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.

האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.

אבל

כמה מהם הם מסורתיים?

עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.

זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.

לצורך העניין,

מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.

השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.

א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.

ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.

אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

אין לי משהו חכם לומר

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש