הייתי שמחה לדעת אם במפגשי פורום הבאים שיהיו בעזרת ה'
הייתם מקבלים מישהי שבאה עם מכנסיים?
בלי קשר לדת, הייתם מקבלים אותה כמו שהיא?
אני אשמח לתשובות מנומקות
עם חשיבה מאחוריהם
הייתי שמחה לדעת אם במפגשי פורום הבאים שיהיו בעזרת ה'
הייתם מקבלים מישהי שבאה עם מכנסיים?
בלי קשר לדת, הייתם מקבלים אותה כמו שהיא?
אני אשמח לתשובות מנומקות
עם חשיבה מאחוריהם
בס"ד לק"י.
ולעניין.
אני לא כ"כ פעיל בלקבל אנשים או לא, במיוחד מבנות המין השני.
אבל חשוב לזכור מי אנחנו. יעני, פורום דתי, ויותר מזה (כבר דשו על בינינו לכיפה...).
ויש לי שאלה- האם כשהיא באה עם מכנסיים זה משדר שהיא מורדת, בנו, באלוקים, או בכל מוסכמה אחרת?
כלומר, אני לא נכנס לה לווריד מה ללבוש, וגם לא מעניין אותי עכשיו מה היא חושבת ומאמינה. מעניין אותי מה זה משדר. מה אני ארגיש כשאני אראה את זה.
לא הבנתי מה הבעיה שתבוא עם בגדים עפ"י רוח סבא ישראל? זה כואב לה? כבר היו מקרים ובנות שאלו משכנתן ומגרת ביתן...(אגב, עוד מעט יו"כ...בנות ישראל צריכות כבר לפתוח שרשורי שמלות לבנות...)
לא יהודיה? למה שתרצה להשתתף במפגש?
נכון, לפי ההלכה זה לא חלק ואפילו בעייתי אבל יש יישובים דתיים רבים שבהם זה מקובל ולכל אחד יש את הנסיונות שלו. מי אנחנו שנשפוט אדם שקשה לו עם מצווה מסויימת, הרי לכל אחד יש את המצווה שקשה לו איתה!
לא השתתפתי עד עכשיו בשום מפגש, ואיני יודע אם אוכל להשתתף במפגשים הבאים אבל ודאי שאקבל כל אחד ואחת איך שהם בשמחה!
ויש לה זכות לבוא לכל מקום שהיא רוצה, לעבוד בכל עבודה ולעסוק בכל עיסוק.
היא לא "מוקצה מחמת מיאוס". היא קודם כל בן אדם ורק אחר כך בגדים.
לבוא "כמו כולם"
כי בעצם השאלה ניכר שאת תרגישי שונה ולא טיבעית
מלבד זאת זו לא פגישה למטרת... (דייט בלעז) שאת צריכה לבוא ולשקף את עצמך במכסימום
כמובן שזה בנוסף למה שאמרו שזה פורום דתי וכו..
לקבל אותך?
ראשית אני לא מאמין שמישהו יעזוב את המפגש בהפגנתיות כי מישהי באה עם מכנסיים או אם מישהו יבוא בלי כיפה.
אם זה נגמר במפגש פורום אז זה לא שונה מכל אחת שפוגשים במכולת או בכל מקום אחר שברגע שנגמרת הפגישה נגמר הקשר. ואם כך אז לא שיך לקבל או לא !
אם מפגש פורום הוא התחלת קשר מסוים אז אפשר לעדכן שאת לובשת גם מכנסיים...
מטבע הדברים לא כל הבנים פה למדו באותה ישיבה - אם בכלל
והבנות לא למדו באותה אולפנה\ מדרשה או כל בית חרושת אחר
ולכן "מצפים" לראות אנשים מגוונים בלי להיות מופתעים
מי שלא מצפה פשוט לא מגיע!
ובלי קשר : הכותב חסר כל ניסיון במפגשי פורום
שמרוב שהם עסוקים בלבדוק מה 'משדרים' כל מיני דברים הם פשוט שוכחים שהחיים האמיתיים טפה יותר מורכבים.
אני לא לובשת מכנסיים תשאלו כל מי שמכיר אותי,
אני שואלת שאלה שהעלתה חברה ושאלה שמעניינת אותי.
ואם כבר שאלתי,
אתם מבקשים ממנה לכבד אתכם,
הייתם נוהגים בכיוון ההפוך ולובשים כיפה
למפגש למרות שאתם כבר לא מאמינים?
הוא מבין לבד, ומגיע עם כיפה.
זאת לא שאלה של לקבל או לא לקבל. מצפים מאדם שמגיע למעמד מסויים,
שיידע לכבד את צביון הארוע. ומצד שני, מצפים מהציבור שסביבו לא לעשות
בלאגן אם הוא הגיע אחרת.
למה אתם בדיוק מצפים שאפילו דיעה שונה ממכם אתם לא מכבדים,
אלה בעיקר מנגחים. אתם באמת מצפים שהיא תבוא ותכבד אתכם?
הרי אתם מוכנים לעשות הכול רק שהיא לא תתלבש ככה
ולהיות דוסים באמתלה של תורה, כי תורה זה לא, תורה מקבלת את השונה.
אני לא מבינה למה מדברים כאן על כיבוד,
אתם הרי לא מכבדים פסיק ממה ששונה ממכם
וזה די עצוב, כי בעולם יש דברים שונים
ובכל מקום צריך לכבד, גם בזוגיות, במיוחד בזוגיות!
ועזבו מה שהיא לובשת,גם בתור בן אדם לא הייתם מכבדים אותה,
לפי התגובות כאן כי היא שונה מהמחממה שבה גדלתם
למה אתם מצפים לכבוד? אישית לא חושבת שמגיע לכם
בקשתי תשובות חושבות וקבלתי תשובות עם ראיה צרה
אולי כדאי להוציא קצת את הראש מהחממה
אתם מפספסים דברים נפלאים באמת!
אני רק אמרתי שכשם שאני מבין את הציפייה של מי שמארגן
ארוע מסויים שמי שיגיע - יגיע בצורה שהולמת את הארוע,
כך גם אני מבין את הציפייה שאם מישהו הגיע בכל זאת בצורה
שלא הולמת - צריך לכבד אותו.
כבוד הוא לא עניין של משא ומתן. אני לא מכבד מישהו בגלל
שהוא מכבד אותי.
אני מציע לחזור ולקרוא שוב את התגובות כאן בזהירות, אני
הבנתי את הכיוון כאן אחרת. כל אדם ראוי לכבוד באשר הוא,
ולא ראיתי כאן מישהו שמתווכח עם זה. השאלה היא, מה
אני מצפה ממבקר בארוע עם צביון מסוים, ואם הגיע אחרת
מה יש לי ללמוד מזה עליו - יחד עם כל הכבוד שאכן מגיע לו,
מלוא חופניים.
בכל מקרה, הגעת איך שהגעת - ברוך הבא!
בלאגן אם הוא הגיע אחרת"- לקבל משהי כזאת ברור.
אבל באופן הכי טבעי שבעולם אדם ששונה מהחברה בה הוא נוכח בסיטואציה מסויימת יתנהג לא הכי הוא ולא כי אמרו לו משהו. אדם מתשלב. רב האנשים לא מגיבים בהתרסה כלפי כל דבר ומחצינים שונות, יש נטיה להרמוניה מסויימת.
ולא, לא כי אנחנו אנשים צרים ולא כי לא יודעים לכבד. כי זה טבע.
בטוחה שיש לי מה ללמוד מכל אדם, יחס טוב ראוי לתת לכל אדם ללא קשר להשקפת עולם.
כמדומני, שמכיוון שיזמי המפגש הינם אנשים שלא רואים בעין יפה את המכנסיים, או משהו כזה, ומאחר שלובשת המכנסיים מצטרפת למהלך של מישהו אחר- מן הראוי שהיא תכבד.
כשם שבחתונתו של מישהו שלא מכבד נשים שהולכות עם מכנסיים, וכתב בהזמנתו נניח- 'לבוש צנוע יהלום את האירוע' כך נראה לי שראוי גם במפגש פורום...
כאשר הייתי בחתונה של זוג חילוני, לא הערתי לאף אחת שהלכה עם מכנסיים, ואפילו לא למי שהלכה עם גופיה(אני לא זוכר אם הייתה, זה היה כבר לפני קצת יותר משנה..) כי היא הזרם המרכזי שם(אמנם גם בחתונה של דתיים לא הייתי מעיר לה, אך זה היה יותר חורה לי) ואני הנספח, כן הוא כאן...
את צודקת במיליארד אחוז.
זה מה שנאמר "אם אין תורה אין דרך ארץ, אם אין דרך ארץ, אין תורה".
זה לא עניינו ולא לנו להתחיל לשפוט אנשים. מי שעושה זאת, לא ראוי לשם "בן תורה".
מי שדעתו גסה עליו אחרי שלמד תורה הרבה, הוא פשוט אדם בעל מידות מקולקלות,
שהתורה הוציאה ממנו את מי שהוא בדיוק. תורה יכולה לעדן את האדם אם הוא מלכתחילה בעל מידות טובות.
כך כאשר הוא ילמד הוא יבין עד כמה עומק וחוכמה יש בלימוד ועד כמה הוא פשוט לא יודע כלום ועדיף שלא יתעסק במעבר לד' אמותיו. אדם כזה יהיה בעל מידות ומעלות נעלות לאחר לימוד התורה, אולם זה שהוא בעל מידות מקולקלות ועינו רעה בשל אחרים. הוא לא מתסכל על עצמו, אלא רק על הזולת וכל היום עסוק בלשפוט אנשים ולחלק להם ציונים, לתקוף ולצלוב את מי שמביע דעה שונה ממנו מבחינה דתית (ומבחינות אחרות גם) - אצל אדם כזה לימוד התורה רק יחמיר את מצבו, משום שלאחר כל פרק נוסף בלימוד מחשבתו הגאוותנית רק תתעצם, והוא יהיה בטוח שהוא "צדיק" והוא "חכם" והוא "יודע כל" ואין שני לא, ומי שלא כמוהו הוא רשע ומושחת ועושה רע ויענש, והוא גם חייב להעיר לו על כך כדי שיחזור למוטב ומהר. כל זאת מבלי לראות שמעשיו שלו קלוקלים לא פחות ואפילו יותר ממעשיו של חברו.
כלומר, ככה זה. לימוד התורה תלוי במידות ותלוי בדרך ארץ. אדם שאין לו דרך ארץ, יפרש את התורה בצורה מעוותת ויקשור לעצמו כתרים שאינם לו. אדם שיש לו דרך ארץ, התורה תעזור לו להבין את מקומו, להבין את מורכבות האדם והעולם, להבין שגם הוא עצמו דרוש לתקן, ושוב לא יסתכל לעולם על הזולת, אלא רק על עצמו.
אם תסתכלי טוב תראי שבכל ישיבה, בכל אולפנה, בכל מדרשה, בכל שכונה יש אנשים כאלה וכאלה. כולם לומדים תורה, כולם דתיים, כולם מתפללים שלוש תפילות, כולן מכסות את הראש והולכות רק עם חצאיות, אבל בדרך הארץ כל אחד שונה, והיחס של כל אחד לעצמו ולזולת תלוי בדרך ארץ. מי שאין לו דרך ארץ, לא יעזרו לו כל המצוות משום שהוא בטפשותו יחשוב שהוא כבר כל כך צדיק ועם כל מצווה קטנה שהוא מקיים וכל דף גמרא שהוא לומד, הוא כבר יחשוב שהוא גדול הדור, ומכיוון שסביר שבמקרה של אדם כזה ההפך מכך הוא הנכון, הוא גם ירשה לעצמו להתחיל להעיר לאחרים, תוך שהוא מתעלם לחלוטין מעצמו. לעומת זאת מי שיש לו דרך ארץ, המצוות יוציאו ממנו את הטוב.
אלה שלא מקבלים את חברתך, מטיפים לה וכועסים עליה ומדברים אליה בצורה בוטה הם חסרי דרך ארץ. הם לא צדיקים, הם רק חושבים שהם כן. לימוד התורה לא עזר להם, משום שהפנימיות נשארה חלולה, ולחיצוניות ללא פנימיות אין משמעות. אין בכלל מה לדבר על מכנסיים בהשוואה להתנהגות או לדרך ארץ. ברור שאנחנו לא רואים את המכלול של הדברים, אך דיבור לאדם בצורה בוטה זו עבירה חמורה פי כמה וכמה (כאשר בצורות ההתנהגות הבוטה ובלשון הרע מדובר בדאורייתא ממש ומכנסיים הם התאמה עכשווית של דברי דרבנן, ועוד לא דיברנו על איזה מכנסיים, כך שאולי זאת לא בעיה בכלל או בעיה קטנה מאוד), אלא שבחברה שלנו עובדים לפי תיוגים ולפי סטיגמות. זו לא רוח ההלכה, זה ההפך מכך.
ממש לא.
והתורה היא די חממה צרה, מה לעשות.
ואני פספסתי המון דברים נפלאים בחיים שלי באשמת התורה.
למשל, בחיים לא טעמתי צ'יזבורגר, או בשר לבן.
ואני נורא רוצה לעשות קבלת שבת עם כלי נגינה, ואני לא יכול.
ואני לא רוצה לקום כל בוקר להתפלל,
וגם בשביל שתהיה לי חברה או משהו כזה אני כבול
לדרך מאוד מסוימת.
מה הקשר לכבוד פה?
מתי מכנסיים לבנות נהיה דבר שצריך לכבד אותו?
אני בטוח שהיא מהממת.
מה זה קשור?
ואם המפגש היה בשבת והיא היתה רוצה לבוא דוקא עם אוטו?
גם אז היית מתמלאת זעם על אמתלאות של דוסים?
הרבה כבוד מגיע למגיבים פה.
מגיע להם כבוד על זה שהם דוסים ומהממים,
ומקפידים גם להתלבש בהתאם.
ולא רק מפני שראש השנה בפתח 
כוונתי בכל פעם שכתבתי בהודעתי "את" היתה לשואלת שבשמה שאלת זו פשוט צורת דיבור לדבר בלשון נוכח\ת...!
אז....סליחה![]()
בקשר לכיפה
בשאלה האם הייתם מקבלים מי שלובשת מכנסיים אז ההקבלה לבחור בלי כיפה מתאימה (היינו מקבלים).
אבל בשאלה אם הייתם שמים כיפה במיוחד ?
ההקבלה לא מדויקת לענ"ד כיוון שכאן אין את הפן של הצניעות, ומה בכך שיראו אותו בלי כיפה?
|מאחד שרשורים לרגע| כשכותבים בהזמנה לחתונה "לבוש צנוע יהלום את הארוע לא מתכוונים לחצאית שלשת רבעי עם שרוולים עד .. וכו... (הלוואי שכן?)
אלא לבוש שלא יטריד את מי שבא לארוע ולא רוצה לפגום בראיה שלו
על אותו משקל כאן מי שבא בלי כיפה יהיה חריג וזה שיקול שלו אם זה בסדר להיות שונה או לא (זה לא בית כנסת זה מפגש פורום)
מי שבאה בלבוש צנוע רק לא לפי קודי הלבוש של החברה תעשה שיקול אם נוח לה להיות שונה או לא.
זאת היתה כוונתי
"נא לבוא בלבוש צנוע אם לא הבנת מה זה לבוש צנוע עייני בתמונה" ולהשים תמונה של "אל תעברי בשכונתנו בלבוש לא צנוע...לבוש צנוע כולל..."
ולפני שאני ממשיך לקרוא העיין שלי על החתימה שלך..![]()
דב אתה פשוט צדיק . אהבתי!
ונכון שהאירועים דתיים חילונים מתלבשים צנוע והכל..
אבל השאלה עד כמה ..למה החילוני צריך למחוק את הזהות שלו בגלל הפורום פה?
הזהות שלי מתגלה באופן מלא כשאני במגרש הביתי שלי,
ובאופן חלקי - בהכרח - כאשר אני יוצא חוצה לו.
כאשר נפגשים עם אחרים, בהכרח חייבים, במדה מסויימת, להתחפש.
בהכרח יש צדדים באישיות שמונמכים לאש קטנה. אם אישיותו של אדם
איננה שטחית - וב"ה היא איננה - ממילא מובן שיש בה גם צדדים
אינטנסיביים ועמוקים שקשה לעכל במבט ראשון. רק האנשים הקרובים
אליך, שלומדים להכיר אותך, לומדים גם - לאט לאט - להתרגל לצדדים
האלה, תוך היחשפות מבוקרת.
בכל מקרה - זהותו של אף אדם אף פע לא מתמצה או מתרכזת בביגוד.
לעיתים הוא עוזר לגלות אותה, לעיתים הרדיפה אחרי אופנה גורמת
לאדם לדחוק את זהותו האמיתית - אבל זה כבר נושא לאשכול אחר.
אין שום סבה שאני יראה זהות לא נכונה
האם לחילוני יש "זהות" מחייבת? ממש לא.. הוא אדון לעצמו .. הוא יכול להתלבש כך או אחרת.
כנ"ל במפגשים. אני מאמינה שאם לחילוניה הייתה מסגרת שטוענת שלראות דתיה עם חצאית זו בעיה, אז הדתיה היתה פשוט נמנעת מלהגיע למפגש. כי היא לא יכולה לוותר על הדברים הללו... היא הולכת לפי התורה, ולתורה יש גדרים ברורים.. מנגד, אם במפגשים של דתיים, מישהי מחליטה להגיע עם מכנסיים- אז זו בעיה לדתי, ולחילוני אין שום חיוב "להשאר כפי שהוא".
לכן די ברור מי צריך יותר לבוא לקראת מי, לא?
אבל.
אני ממש מסכימה איתך שצריך לכבד גם מי שמגיעה עם מכנסיים... למרות ש-למה להכנס לדברים הללו?
אולי פשוט תנסי במסגרת מה שאת, לעשות ככל שאת יכולה..
בהצלחה
בגלל השינוי בבגדים הופכת למתנחלת ובאה כך למפגש פורום.
ואז כל הדיבור שלה עדיין לא תואם את הבגדים וזה נראה מוזר ולא קשור.
אבל כן צריך לבוא לקראת, בצורה זו או אחרת.. מצד טבע הדברים.
להפך- אמרתי, במסגרת מה שאת- נסי לעשות מה שאת הכי יכולה 
בהצלחה!!
מה זה השטויות האלה???
מדובר במכנסיים נורמליות אף אחד לא התכוון כאן לשורטס
ובנים לא מתים אם הם רואים חס וחלילה מכנסיים
סתם הקצנה, במיוחד שיש מספיק דתיות עם מכנסיים
אם זה מכנסיים ממש לא צנועות אני מסכימה איתכם
אבל בבקשה לא לעשות כאן מהעם הגברי
עם כזה ראש בקיר, כי זה ממש לא נכון לרובו.
(במחילה אבל זה מה שאני רואה כאן)
כשאני פוגשת חילוניה אני משתדלת לא למדוד אותה לפי הבגדים
אני משתדלת לכבד את האישיות שלה כי היא בן אדם מקסים
בסך הכול גם אם היא לא חושבת כמוני , וזה גם היופי בזה
השונות שלנו מדהימה ומיוחדת.
עובדה שכל פעם שאני פוגשת חילוני הוא תמיד יכבד אותי מעצמו
ואני אכבד אותו, קוראים לזה הדדיות, קוראים לזה אהבת אדם
וכן אני מתחברת אל חילוניים תוך דקה, ואני שמחה לעשות אותם חברים שלי כי הם בני אדם עם בחירות משלהם ברוך ה'.
(אני גם לומדת עם חילוניות מתוקות וערכיות אחת אחת)
הרי לא יהרוג אותכם לראות בחורה במכנסיים
אתם לא רואים מטר ממכם זה עצוב בשביל מי שמאמינה
בעצמה ובלבוש שלה ולא צריכה לכבד אתכם,
מי אתם בדיוק שצריכים לכבד אתכם?
אתם לא אלוקים סתם בדיעה צרה.
אתם סתם קיצוניים, ולא רק לדעתי.
אחר כך שואלים למה יש שנאה בן דתיים וחילונים
התשובה די ברורה, אתם לא מוכנים לראות דרך אחרת משלכם
תראו אתם לא חייבים לאהוב את הדרך, אתם יכולים לאהוב את הבן אדם
עצוב שאתם בוחרים לא לאהוב במיוחד בתקופה הזאת
שקצת אהבת האחר לא הייתה מזיקה.
תגידו מתי הפעם האחרונה שפגשתם חילוני?
זה נראה כאילו אתם חיים בעולם של רק דתיים.
לפתוח את השרשור הזה,
ואני כמו חברה טובה עשיתי זאת
כי במילא מכירים כאן את הדעות שלי.
באמת כואב לי לראות את הקיצוניות הזאת
כי קיצוניות מובילה לדברים רעים!
חבל לי לראות אנשים כאן
שאני בטוחה שהם אנשים חושבים וחכמים
שלא מסוגלים לפתוח את הראש שלהם לדיעה אחרת!
וכל מי שישר חושבת אחרת מהם מותקפת.
זה קרה יותר מידי פעמים בזמן האחרון
בפורום הזה שפעם היה מקבל יותר,
אני מתגעגעת לימים האלה,
בתור אחת שכאן כבר בערך 3 שנים
ושזכתה לראות תחלופה אדירה של כותבים בפורום.
יקיריי בחיים תמיד יהיו דיעות שונות יותר,
אם לא תפתחו קצת זה יתנקם בכם בכל המישורים
אי אפשר לחיות עם דיעה צרה בעולם מורכב כמו שלנו
כי זה יוצר קונפליקטים איומים וקשים
ולא חייבים לשנוא כל מה ששונה ממכם.
אתם חושבים שזאת התקפה?
זה הרושם שנוצר לי ולעוד אנשים
ובכלל לאנשים מבחוץ מהפורום וזה רושם די עצוב
כי אני בטוחה שאתם לא רוצים בו
ואני בטוחה שיש כאן הרבה אנשים טובים.
אבל ראש בקיר כמו שהולך כאן,
מוביל לדברים מאוד רעים.
רוב החבר'ה פה אמרו שלא יעשו עניין אם בת תבוא עם מכנס שהוא יחסית צנוע(כמו שאמרו רבנים גדולים וחשובים מכנס לעולם לא יוכל להיות הכי צנוע לכן כתבתי יחסית).
מה שכן הם אמרו שברגע שעושים אירוע כלשהו ולא משנה מהו האדם צריך להתאים את עצמו לאירוע בהגיון!
למשל אני מתנדב במד"א ובתחנה יעשו מסיבה(בלי ריקודים) ומנגל(למרות שכל הבשר והמנגלים כשרים למהדרין) אני לא אגיע כי לא ראוי לדתי בן תורה להגיע למסיבה כזאת שיהיו שם המון חילונים ולא בטוח שיהיו בלבוש הכי צנוע.
כך גם באירוע של חבר'ה דתיים מי יותר דוס ומי פחות דוס אבל דתיים שמשתדלים לעשות את רצונו יתברך מן הראוי שחילוני או אפילו דתיה רק שפחות מקפידה יגיעו בלבוש הולם......ולבוש הולם ממש לא מחייב לבוש של מתנחלת.
ולענייננו אם אותה אחת תחליט לבוא עם מכנסים שיחסית צנועות לא נראה לי שמישהו יעשה מזה רעש.
אם היא תרגיש ככה בנוח שתהנה.
היו כאן כמה שכתבו שבת שתבוא עם מכנס למפגש זה כמעט כמו לראות בת עם מכנס ברחוב...
אז ממש ממש ממש לא!!!
ברחוב זה בלית ברירה....כי אתה חייב ללכת ברחוב ויהיו כאלו(למשל חבר'ה עם משקפיים+מספר גבוה שיורידו את המשקפיים) שיורידו את העניים ברחוב.
כאן זה ממש לא בלית ברירה ואדם שבא למפגש היה מעדיף שלא יגרמו לו להכשל.
ועוד נקודה שאני מוסיף......
לגבי אותה אחת.....אילולי היא לא תגיע עם מכנס אלא עם חצאית אבל ממש לא צנועה.....אז עדיף בשביל כולנו שהיא תבוא עם מכנס.
הסהר זה ממש לא קשור לקבל אחד את השני או לא........בצניעות זה דבר שקשור אך ורק לך ולבורא עולם ולכן במקרה שאחת תבוא פחות צנועה הגיוני מאד שחבר'ה לא יגיעו למפגש כזה.
אם כל אחד מבין את הבעיות של הצד השני לא יהיו בעיות ותקלות.
שמכנסיים לבנות זה צנוע?
שאנחנו צריכים לכבד כל אדם למרות שהוא לחלוטין לא מכבד אותנו?
אני שמח מאוד מאוד שרוב החבר'ה כאן בריאים וישרים בנפשם ולא מבולבלים כמוך.
בס"ד
כשיהיה לך בעל תשאלי אותו האם כשהוא היה נער+ מכנסיים גרמו לו להרהורים או לא..
התשובה תהיה "לא"... 
אכן - אמת ויציב - אין שום סיבה להיות מה שאת לא.
אני חוזר על דבריי - גם אם מישהו מגיע בצורה יוצאת דופן, מכבדים אותו.
אף אחד כאן לא אמר (אאל"ט) שיעשה פרובוקציה אם היא תגיע בצורה הזאת.
אם הוא ישאל אותי, כידיד, מה לעשות, לא משנה מי הוא ומה הוא - אגיד לו:
היה אתה = היה אדם (בין השאר) = התחשב בסביבתך.
אם למישהו יש וויכוח עם החברה לגבי האם זה ראוי להגיע עם מכנסיים -
בבקשה, אבל שיתחשב בזה שבסופו של דבר זה מפריע. אם הוא לא מסוגל
לכבד את דעת האחרים - למה שירצה להגיע למפגש?
עמוקים.
מכנסיים לא נכנסים ברמה הזאת בכלל, וגם אין חילוני שיחשוב שמכנסיים זה נחשב "לא צנוע".
זה רק ג'וק שלנו, הדתיים.
אני לא הייתי רוצה שמישהי תבוא שונה ממה שהיא באה ביום יום רק בשבילי, ובטח שממכנסיים לא הייתי עושה שום עניין. ברור שצריך להימנע מלהעיר וברור שאסור לדבר לא יפה, כי אז זה כבר נכנס לקטגוריה של הלבנת פנים וזה חמור יותר פי מיליון ממכנסיים.
לא נכנסים לרמה הזאת את אומרת את זה כפוסקת הלכה?
(למעט כמובן לבוש לא צנוע באופן קיצוני שזה כבר עניין אחר של שמירת עיניים)
אם הקב"ה חושב שהיא טועה הוא יטפל בה אחרי 120 (או שכן, או שלא, החשבונות שלו ושלו בלבד). אני לא נציג שלו עלי אדמות ואין מתפקידי להתערב.
אבל לדעתי האישית - היא לא תרגיש נעים להיות לבושה שונה מכל השאר
מסכים בהחלט זה כמו שיש ישיבות (תיכוניות) שצריך להגיד שאסור ללבוש מכנסיים קצרות ויש ישיבות שאתה פשוט תפדח ללבוש מכנסיים קצרות
והיא זו שלא מכילה את המצב - שרוב אנשי הפורום הם אנשים יראי שמיים וחלק מעניינם הוא לשמור על צניעות מירבית.
אני חושבת שזה חוסר כבוד משווע!!!
שתתבייש.
צנועה מה עדיף.. שלא תבוא בכלל..או שתבוא?
וגם חושב שאת מספיק מעריכה אותה כדי לתת לה להחליט לבד.
בכל מקרה, אם השאלה שלך היא האם "יקבלו אותה" - שאלה שכן שייכת
לשאר באי המפגש - התשובה ברורה, וממש לא "קיצונית"...
ונסחפת.. ו... אין מילים.. אני בהלם מההודעה שלך..
מה נראה לך שתעירי לה?
ואם זה בשבילה צניעות?
ואם היא התלבטה אם לבוא עם מיני?
ואם היא בשלבי התחזקות?
ואם...
ואם לא בא לה?
ואם היא לא רוצה חצאית?
ואם..
ואם..
לכאן ולכאן..
זה לא ענייננו... לא עניינך!!
רק שתדעי שמצב כזה את עלולה להיכנס לסמטאות אפלות ולא נעימות שכבר אינן כלולות ב"בין אדם למקום", אלא ב"בין אדם לחברו". היא לא מכירה אותך, וסביר להניח שדברייך ייכנסו לה מהאוזן הראשונה ויצאו מהשנייה. היא תיפגע מאוד ואולי זה גם יהיה חילול השם, כי היא תחליט ש-"הדתיים האלה" לא מכבדים אותי, מזלזלים בי, "איפה ההתנהגות" וכו' וכו'. זה גפרור קטן שיכול להתקלח לשרפה ענקית ברגע אחד. ואני באופן אישי לא הייתי רוצה שמישהי תיפגע ממני או תקפיד עליי ועל כל המגזר בגלל אמירה לא שקולה, ולכן לא הייתי מציעה לומר כלום.
מי שרוצה לשמור על "צניעות מרבית" שיתחיל בכך שהוא קודם כל צנוע בהליכותיו ויחפש מהן הבעיות אצל עצמו ולא אצל הזולת, וממילא אפילו לא ישים לב שהיא לובשת מכנסיים או שלא יהיה אכפת לו כי הוא מסתכל על עצמו בלבד.
היא לא תפגע, וכבר היו דברים מעולם.
אם היא כן נפגעה, אני אתנצל כמובן, רק שתזכור שהיא הראשונה שפגעה בסביבה בחוסר הצניעות שלה..
צניעות- זה מוסריות מדרגה ראשונה!
ולדעתי ממש לא בקטע הטוב..
זה שהיא לא הראתה לך שהיא נפגעה-זה משהו אחר. אני בטוחה שהיא לא קיבלה את ההערה שלך בלב פנימה בשמחה.
מה נראה לך?
צניעות זה מוסריות ממדרגה ראשונה?? מאיפה המשפט הזה? ומה את? שומרת יצרם של הבנים? מי שם אותם להעיר למישהי שלובשת מכנסיים? אין לך בושה?
מילא בן ניגש אליך ואומר לך, את יכולה להגיד לה.. אז בסדר.. אבל מעצמך? מה זה מפריע לך??
אלירז, אני מצטערת.. אבל נורא נורא קשה לי עם הדעה שלך בעניין. אני חושבת שאת טועה, טועה לגמרי. שזאת לא הדרך.
ואם היית מעירה לי אם הייתי באה למיפגש עם מכנסיים הייתי מין הסתם תוקעת בך מבט רצחני וחושבת שאת בנאדם מעצבן ומציק ונודניק. ותתפלאי, אני בטוחה שאני לא היחידה שהייתי מגיבה ככה.
ב. כתבתי בצורה הזו בכוונה כי נמאס לי לראות כאן את תגובות ה"הכלה" של כולם..
באתי לתת קצת איזון..
תפסיקו להפוך את הבחורה בעלת המכנסיים לבסדר, ואת כל השאר לטרחנים. כי זה ממש לא כך.
שני הצדדים צריכים להיות רגישים אחד לשני,
גם גברת מכנסיים - לסביבה הדוסית וגם הצד המקפיד יותר - כלפיה.
היא יודעת שהפורום הוא של דוסים, אז שלא תיצור חיכוך כזה מלכתחילה במפגש פורום.
אם היא כן עושה זאת - דמה בראשה. היא חסרת רגישות ומביאה את זה על עצמה.
סתם ככה ברחוב, אין לי מה להעיר לה, בלי קשר לזה שאני לא חושבת שהיא בסדר.
ג. אני קיצונית! זה לא בושה!
וגם את!
כי לא תתני לבן שלך -בחיים!! - להתחתן עם גויה. כי את לא אוכלת חזיר ולא תתני לזה לקרות לך!
אז - אני קנאית גם בשמירה על שאר ההלכות.
זה כל ההבדל ביננו.
וכן - מתסכל אותי ומכאיב לי ופוגע בי, כשלא מתחשבים ברגשותיי הדתיים..
[אם הייתי ערבייה / נוצריה המשפט הזה ^^^ היה כנראה עובד לי יותר טוב.. אבל דוסים - שימותו.. <צ> ]
שורש כל השנאה כלפיהם היא בהתנהגות של עשבים שוטים שבהם.
אם את כותבת למישהי "דמה בראשה", אז למה את מצפה? שיאהבו אותך?
כי כנראה כל עניינך הוא להתנגח בי.
אני באה תמיד מאהבה, לכולם. יעידו אחרים.
הצטרפת עכשיו ואת לא מכירה את הסגנון שלי
אבל נראה לי שרוח המקום והבריות נוחה הימני.
אבל תביני שמילים שהן הסתה במובהק וקללות במובהק לא נעים לשמוע.
אפשר לכתוב גם בסגנון קשה, אך ללא קללות.
בכל מקרה אני לא מכירה אותך ולא שופטת אותך, לא כועסת עלייך ולא באה להתנגח בך.
לא הייתה לי שום כוונה לפגוע בך
אלירזואני כן מחזיקה במילים שאמרתי - בדיוק באותה צורה שנאמרו. והן אינן קללות וודאי שלא הסתה.
אם בחרתי במילה "אהבלות" כנראה שחשבתי שהכינוי מתאים לאותן בנות.
אני מתנצלת אם אמרתי דברים שהיה קשה לך לשמוע, אבל אלו דעותיי.
וילדת ירח אהבתי את מה שכתבת..
ולשאר חברי הפורום יש לי הרגשה כזאתי שאין פה ממש קבלה של השונה עד הסוף..
יש את הרצון שהוא יראה כמוני.. ינהג כמוני..
ונכון זה פורום של דתיים.. ואת זה אני מבינה. אבל מתוך זה נוצרה לי שאלה.
האם אתם בבכלל מוכנים להכיל את המורכבות שנקראת אדם חילוני באתר או שהייתם מעדיפים שהאתר יהיה רק של דתיים..
שהם מצידם יקבלו אותה! שאף אחד לא יעיר לה. זה מה ששאלו בהתחלה, וזאת התשובה.
זאת תוך הערת אגב, שיש לקוות שהיא תתחשב בכל זאת באופי של המעמד, כפי שכל אדם תמיד מתחשב
ומה שהוא עושה בבית או במקום אחד - לא יעשה במקום אחר...
אבל אם יש כאן מי שמתעקש להבין שהציבור שלנו לא מכיל וכן הלאה... (ובאמת, כפי שכתבו פה,
הרבה יותר מאשר ניסו להסביר מדוע אנחנו הדוסים והנורמות שלנו ראויים להתחשבות כמו כל אדם
אחר - ניסו להסביר שאנחנו נכיל בלי בעיה...)
מי שבא לכאן מלכתחילה (ואני לא מתכוון אלייך) כדי לחפש לשמוע משהו שיעצבן אותו ולהיות
המוכיח הציבורי בשער (שתכל'ס - זה מה זה כיף ובאופנה) - מוזמן לפרוק את עצביו, ערב ראש השנה,
במקום אחר.
תודה.
ואני חושבת שצחינא מיא ענה לך יפה ומדוייק.
[רק מה השם הזה?! צחינא מיא?... ה' ירחם..
]
(מארמית) - "אני צמא למים"..
ואין מים אלא תורה,
ומהצימאון הזה גופו - מתרווים (וכמובן - גם מהלימוד עצמו..)
וכנראה (גם ממה שראיתי פה ושם דברים שכתב) - התואר הזה מתאים לו לעניינו..
|מוחמא| ![]()
לק"י
ואם ביום מין הימיים בן שלך יכניס לבית את חברתו החילונית (משתמשת בביטוי למרות שלא מאמינה בו בשביל הפונטה) ומצהיר שהיא תהיה אישתו ואשת בניו/נכדיך.
גם אז היית מטילה וטוו על החתונה?
היית מחרימה את הילד?
היית נוקטת בצעדים חריפים וקיצוניים כאלו??
לדעתי זה מזעזע להבדיל בין גויים ליהודים שומרים או לא שומרים מצוות או לא הכל בשלמותן.
במיוחד שכיום את לא יודעת מי הוא תינוק שנישבע ומי הוא אפיקורס או אחר...
יהודים ולא מהשנה מה המעטפת שלהם, הם לא סתם עם? אנחנו כמו אחים אחד לשני!! וכך לדעתי צריכה להיות הגישה.
מהסיבה הפשוטה שמטרת המפגשים, לפי דעתי, היא (לא רק להיכרות זוגית אלא) להכיר את אנשי הפורום.
מכנסיים לא סותרים היכרות כזו אבל אם זה לא צנוע אז זה יפגע באנשי הפורום.
לא.
אני לא אגרום ליהודיה שרוצה בקרבתי ובחברה של אנשים דוסים- להרגיש דחויה
חלילה
אם אני יודעת שהיא לא תקבל את זה- אני גם לא אעיר לה משו
אלא אם זה ממש מצב... אבל זה לא כאן הדיון- אלא על מכנסיים אורכות רחבות נורמאליות
אם היא כן- ואני האדם המתאים- אני אטווה איתה דיבור על לבוש צניעות וכו'- בחיים בכלל לא רק למפגשים
בדידי הווה עובדא שהשאלתי למישי בגד
וכולנו שמחנו לראות אותה במפגש 
סביר להניח שאני בכלל לא אשים לב שאת לובשת מכנסיים, כי אני לא מסתכלת על מה מישהו אחר לובש/עושה. זה לא מנומס מצידי וזה גם לא ענייני.
אני מתארת לעצמי שהרוב יזרמו ושיש את היותר קיצוניים שיחרימו וינדו.
את יודעת את דעותיי על צניעות, מכנסיים ומה שבינהם...
בכל מקרה, אם (ורק אם) אני אגיע למפגש פורום- מן הסתם שאני אגיע בלבוש צנוע כי זה הסגנון של אנשי הפורום הזה וזה לא סוד שהסגנון הוא דתי למדיי.
הגיוני יותר לכבד את המעמד ולהגיע עם חצאית (יהרוג אותך לשים חצאית לכמה שעות? שימי מתחת טייץ..).
אם יקבלו את מי שתבוא עם מכנסיים?
כן. אין שאלה בכלל. יתייחסו אליה כרגיל (אולי מלבד כמה גברים שיתעלמו ויציצו מווית עין
)
אבל לפי דעתי ראוי שגם היא תקבל את דעת רוב שוכני הפורום ותקגיע בלבוש המקובל.
ב"ה
יש לי שאלה קטנה.
באיזה סוג של מפגש מדובר?
אסביר את השאלה.
אם מדובר במפגש חברתי בלבד-
אז יסלחו חברי הפורום היקרים- מי התיר לכם להשתתף בו?
(מתוך הנחה שמדובר במפגש מעורב)
ואם תענו לי שזה מפגש נפרד
אז אומר שדעתי לא רלוונטית -כי אני לא בת.
אך אם זה מפגש למטרות הכירות ונישואים.
אז אני לא מבין את הבחורה המדוברת
מה יש לה לחפש במפגש כזה?
הרי ממילא כל הבנים שיגיעו- כנראה שהם לא מתאימים לה.
(כתבתי כנראה - כי לא אני זה שיושב בשמים ומזווג זיווגים..
)
אשמח לתשובה שתבהיר את הנקודה הזו.
לילה טוב
יושבי הפורום הרבה יותר מגוונים ממה שנראה.
ב"ה
או לתגובת חברתה
הכירות אולי עדיין מותר לראות חברות - יענו לא לקחת את המפגש הזה כמו שכולם לוקחים אותו..
ותכלס למפגש הכירות הרבה פעמים נשואים מגיעים ולא נראה לי שהם רוצים להתחתן שוב..
ב"ה
בעצם מתגובתך אני מבין שאת מסכימה איתי שלמיפגשי הפורום יש מטרה 0 והיא הכירות לקראת נישואין
רק שאת מקשה 2 קושיות
א. מה יקרה אם גם אני יצטרף - רק כדי לראות חברות?
ב. הרי יש עוד כמוני שבאים בלי סיבה- אז מה אתה "מאשים" אותי.
אנסה לענות אחת אוחת
לגבי הקושיה הראשונה-
מהתגובות בשרשור הזה - את רואה כמה לא נח לאנשים שתגיעי בצורה שהם לא רוצים לראות
כלומר - בלבוש שאינו מקובל עליהם
למה הם חושבים ככה?
אפשר להסביר בצורה מורחבת - אבל לא כרגע.
אבל בכל אופן - אם את מגיעה כפי שכתב- עם מכנסיים - אז את לא מתחשבת בדעת הרוב שהגיע למטרה מאוד ספיציפית - ומקבל משהו אחר- וכאן את הלא מתחשבת ולא הם.
לגבי הנשואים שבאים- אני לא יכול לענות בשבילם
אלא רק בשבילי- אני באמת לא מגיע מהסיבה הזו
אבל אם הייתי חושב שאני יכול להועיל במפגשים האלו על ידי נסיוני בפגישות ועל ידי עזרה בשידוך אחרים - אז כן הייתי חושב להגיע
אולי זה הסיבה שהם באים?
היא טוענת שהרווקות המאוחרת כל כך פושה בדורנו כי אנחנו מחפשים זוגיות עמוקה יותר מאשר מה שהיה בדור הקודם.
לכן עיכוב הזוגיות הוא חלק מתהליך הגאולה של סוג זוגיות אחר עם הקב"ה, וממילא גם בזוגיות שלנו.
מקווה שאני מדייק
מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד,
ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות.
עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה,
וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו.
אבל בתכלס
זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו.
אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.
היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".
ההשוואה עולה מאליה- אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.
מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.
כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).
מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.
ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.
פשוט המציאות השתנתה
ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך
היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר
הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..
אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..
אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר.
גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).
לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.
זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.
לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.
יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.
הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:
על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.
בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.
אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.
קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.
מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.
במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.
כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.
ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.
השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.
ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.
יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן
ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,
ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.
יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון
וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.
יש פער בין דורי מובהק
לטוב ולמוטב
לאחרונה שמעתי את הפסודקאסט של בן בן ברוך שמארח את הרב ליאור אנגלמן. שיחה ממש יפה ממליץ לשמוע.
כחלק מהשיחה, בן בן ברוך דיבר על כך שבגמר של המונדיאל, לפני 8 שנים, כשנבחרת ארגנטינה הפסידו בגמר אחרי גול בהארכה של נבחרת גרמניה, מסי הזיל כמה דמעות אבל לא בכה יותר.
לעומת זאת, כאשר מרדונה הפסיד בתחילת שנות ה90 במונדיאל בגמר, הוא בכה בכי תמרורים..
ומה הקשר לשידוכים?
שאלו את מסי, איך זה שאתה לא בוכה?? זה אירוע שיא. זה נראה כאילו זה משחק ליגה רגיל לפי התגובה שלך.
אז ענה כך - כאשר בחרתי להיות שחקן של כדורגל מקצועני אז קיבלתי את העובדה שיכול להיות שינוי קיצוני בחיי, עליות מאוד חדות וגדולות, ומצד שני, תהומות קשים ונפילות מטורפות. אז החלטת שאני צריך להיות מאוזן. לא לצאת מגדר הרגיל על כל נפילה או עלייה.
אז בנוגע לדייטים -
עד כמה אתם זהירים ומחכים להדרגה בקשרים ומכוונים את הציפיות?
עד כמה אתם נותנים לעצמכם לחוות את הרגע ואת העליות והירידות הפתאומיות?
אחת. שתיים. שלוש.
נחמד והכל, אבל שום דבר לא זז.
שומע ומספק נתונים יבשים.
לימודים, שירות, משפחה, תחביבים.
סיפורים, סיפורים, סיפורים.
התמונה מתחילה להתבהר.
יש פוטנציאל.
יש היכרות.
אבל אין קשר.
בשביל קשר צריך לדבר, לא רק לקשקש.
אבל בשביל לדבר-צריך לדבר.
ובשביל לדבר צריך להיפתח.
ואני לא יודע לעשות את זה.
שאלות מנחות מצידה היו עוזרות.
אבל היא מחכה.
ואני מבין אותה.
גם לא מציב מולה שאלות בומבסטיות.
לא נעים.
הרי אנחנו לא קשורים.
רק מכירים.
אז מה הלאה?
איך מתקדמים מכאן?
חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?
אבל.
א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.
ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.
הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).
תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר
נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.
השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה.
אין אמת אחת
יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?
אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין
אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ
יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..
זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות
תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח
זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל
הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..
לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד
ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .
אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות
שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה
היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים
בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים
זה גורם לבחורה להיפתח
תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.
בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה
אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.
עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.
לדעתכם, האם יש לרמת הצניעות והשמירה של בני הזוג השפעה על איכות הזוגיות שלהם?
היא גזירת מלך.
ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים
לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו
כי זה מעבר למוסר טבעי
לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.
ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]
למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה
אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲
מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל
אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה
שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.
לא נדלקו אורות מיוחדים.
לא חשבתי שזה זה.
לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.
עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.
משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?
עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.
וזה עדיין לא השתנה.
טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.
כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.
אבל לא רע. אפילו נחמד.
ועוד דייט.
ועוד אחד.
וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.
פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.
עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.
ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.
מה אני באה להגיד לכם?
לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.
כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים.
האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.
מה עוד?
תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.
ובשולי הדברים,
אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.
ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..
מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.
(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).
המון מזל טוב אם הבנתי נכון
ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.
קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.
תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.
מזל טוב🎉🎊
תזרוק אתה את השכל מהחלון
ויהיו כאלה שישתמשו בשכל
מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)
ככה הקב"ה ברא בעולמו
למה?
תזרוק ת'שכל ;)
אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.
השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.
גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.
ובנימה אופטימית זו
וכו'
לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.
תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.
בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)
הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!
מזל טוב גדול
שתזכו להקים בית נאמן בישראל
מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה
מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה
בהערכה גדולה!
התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה
ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..
האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..
אז נשארו רק השטויות.
משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...
משהו שולי × 2
אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)
בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁
מזל טוב ענקי!
שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️
איזה טוב ה' ❤️🏠🩷
תודה על השיתוף הכנה
מלמד דברים חשובים..
שתזכו לבנין עדי עד!
הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..
אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)
ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.
איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.
ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.
ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.
שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.
מזל טוב
נשמע ששניכם מיוחדים.
איזה יופי
יש למה שכתבת רוח נעימה.
של יישוב הדעת.
מסדר את הראש
זה יכול לעזור לך הרבה.
האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,
ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק
הרבה אושר ועושר!
לך מתאים לשאר
כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו
ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .
זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .
אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .
ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך
בלי קשר לתוצאה
תודה על השיתוף
אני ואשתי מגיעים ממקום יחסית פתוח וליברלי והתחלנו לצאת בגיל צעיר
במהלך התקופה הזו הייתי מחמיא לה הרבה (וגם מהצד שלה היא החמיאה)
על דברים פנימיים (חכמה, רגישה, …) אבל גם חיצוניים (למשל יופי, היא באמת יפהפיה)
מה נהוג אצלכם? מה אתם חושבים בנושא?
שאלה יחסית כללית שואל מתוך סקרנות
למי אתה מכוון את השאלה?
לחרדים?
לחרד"לים?
למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?
למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?
(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)
אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה.
משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.
על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.
משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות).
לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא
זה אחרת וזה מקובל.
גם אחרי החתונה ;)
מממ חיצוניות לקראת אירוסין
פנימיות כשהולך טוב
זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו
חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת
האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?
נשמח אם תשתף
היו לי כמה דייטים בחיי עם אנשים שונים -
רובם היו ב"ה נחמדים וטובים. אבל מידי פעם קרה שמי שנפגשתי איתו - נראה שמשהו התפספס מהפן של המודעות לחיצוניות ולגוף. ולי לא היה נעים להגיד שזה (כמובן תלוי כמה הדבר היה קיצוני) היה סיבה מרכזית בשבילי לא לרצות להמשיך.
ותהיתי לעצמי - מי שלא למד את זה בגיל ההתבגרות (ולא ברור לי מי מלמד שם - משפחה? חברים בפנימייה?), מתי משלים את הפער?
לכן חשוב לי להביא את זה כאן - יש אנשים שמוכנים להקים זוגיות ומשפחה, אבל נראה שהם דילגו על שלב בדרך לשם.
לא כולם, לא הרוב, אבל קיים. בעיני, אם יש לכם חבר כזה - זה חסד גדול להאיר לו ולעזור לו בנדון.
זה הטקסט שהתפרסם היום:
בואו נדבר על הפיל שבחדר, או יותר נכון, על הריח שבחדר:
יש איזה קטע במגזר שלנו, נטייה לחשוב שאם אנחנו בחורים עמוקים, רוחניים ומלאים במידות טובות, אז הצד הפיזי ובפרט ההיגיינה הבסיסית , הוא משהו שולי שאפשר להחליק עליו.
ואל תשאלו אותי אם לומדים את הדברים האלו בכיתה י"ב או כמה לומדים ואם בכלל.
וואלה, לא יודע.
העניין הוא שיש בחורים שבטוחים שאם הם סיימו עכשיו מסכת קידושין, הזיעה שלהם מריחה כמו מי ורדים.
אז זהו, שלא.
אבל ממש ממש לא.
לפני שניגש לפרקטיקה, קחו קצת מדע:
מחקרים כבר מזמן מוכיחים שיש קשר אקוטי וקריטי בין חוש הריח לבין תהליך הבחירה הזוגית בין שני המינים.
מדובר במנגנון ביולוגי טהור:
חוש הריח משדר למוח מסרים שקובעים בתוך שניות אם יש כאן פוטנציאל למשיכה או אינסטינקט של בריחה.
אז עם כל הכבוד ללב הטוב שלך ולכוונות הטהורות, אם המעטפת החיצונית לא משדרת ניקיון, הדרך לחופה מתארכת משמעותית:
כדי לעשות לכם סדר, ריכזתי 10 כללי ברזל פשוטים לגבר, רגע לפני שהוא יוצא לדייט:
1.תסתכל במראה.
צעד ראשון ובסיסי.
רגע לפני שאתה טורק את הדלת ויוצא מהבית, פשוט תעיף מבט.
אז מה אתה אומר?
אתה אוהב את מה שאתה רואה?
פחות?
השיער מסודר?
כי זה בערך הדבר הקרוב ביותר למה שהבחורה שאתה הולך להיפגש איתה הולכת לראות.
כן כן, ברור שהיא תראה קודם את הנשמה שלך.
אבל אתה יודע...בכל זאת יש גם את העניין של ההשתדלות והוא מתחיל ממש כאן.
2. איך הריח שלך?
עזוב אותך עכשיו מהדימוי המצחיק של עולם הכלבים, אבל ברצינות... פשוט תיסגר על הריח שלך.
אל תנחש, תבדוק.
תסתכל אם אין לך כתמי זיעה. אמיתי. זה אחד מהדברים הדוחים ביותר שיש.
כלומר גם אם אתה מתכוון להטביע את הבחורה בכתבי הרב שג"ר ולבזוק עליהם קצת הרב זקס מלמעלה, ברגע שהיא תבחין בכתמי הזיעה האלו, הקשב שלה ישאיר לך פתק:
'הלכתי ותיכף אשוב' וכנראה שבזה הרגע הדייט שלכם נגמר באופן רשמי.
כיף הא? אז פשוט, תדאג להימנע מכתמי זיעה.
ואם כבר אתה מרגיש שמתחילים להיווצר לך כאלו תוך כדי דייט כי אתה נכנס פתאום למתח או ווט אבר, תשמור על הידיים שלך לעצמך.
בכלל, תמיד טוב שכל עוד אתה לא בטוח בקריאת המפה ובכוונות שלה, תשמור על הידיים שלך לעצמך.
3. אם יש ספק – אין ספק.
תמיד טוב להשפריץ לתוך הפה משהו שנותן ריח טוב, כולל מסטיק.
בחיים אל תוותרו על מסטיק בדרך לדייט.
זה לא מעניין עכשיו אם זה הולך להיות בטעם מנטה אוכמניות או אפרסק ביישן.
פשוט תהיה במודעות לריח שיוצא לך מהפה. תמיד.
4.שים דיאודורנט.
חובה. קו אדום. אי אפשר לזוז בלי זה.
כיפה יש לך?
גם ציצית?
אחלה.
תכניס גם את הדיאודורנט לסיפור.
5.תחשוב מראש איך אתה הולך להופיע מול הצד השני.
גלינג גילינג.
אנחנו בישראל.
לא שבדיה.
לא קנדה.
ישראל.
ואם חם עכשיו בחוץ אז תביא חולצה נוספת בתיק.
אם אתם הולכים להיפגש בבית קפה, תדאג להגיע קודם:
תיכנס לשירותים.
תחליף חולצה.
תשטוף את מה שאתה צריך לשטוף ותבוא אליה רענן.
6. אל תיצמד ואל תפלוש למרחב הפרטי של הבחורה.
מעבר לסיבות הברורות שבאמת אין צורך להרחיב בהן מטעמים מובנים, יש גם את עניין הריח.
אם אתה לא סגור במאת האחוזים על איך שהבחורה חווה אותך באותו רגע, פשוט תשמור מרחק.
7. עיקרון ההדדיות.
תחשוב שכמו שאתה רוצה שיהיה לך נעים להסתכל עליה, ככה גם תדאג שיהיה לה נעים להסתכל עליך. מאוד פשוט.
אין שום סיבה הגיונית שבעולם שבחורה תשרוף שעה וחצי על הכנה לדייט וברור יגיע אליה היישר מתפילת מנחה בשטיבעלך של איצקוביץ' כי בעצם הדייט הזה מבחינתו הוא על הדרך ובמקום להשקיע קצת בהופעה שלו הוא עסק בבניין עולם.
'בין אדם לחברו' חשוב לא פחות ואם ביאסת וציערת את הבחורה, טוב, אני לא הדובר של אלוהים אבל, כנראה שיסתכלו על הדברים החשובים שעשית בצורה סקפטית יותר במקום בצורה שקיווית שיסתכלו עליהם.
8.מותר לך גם להשקיע בבגדים.
אתה לא חייב להוציא חצי משכורת על מותגים, אבל אם בא לך לעוף, תדע שיש חנויות שמוכרות את המותגים השווים ביותר ('טומי', 'ראלף לורן', 'גאנט', 'אמריקן איגל' ועוד) ממש בזול יחסית.
לא תאמין איך בחירת בגדים נכונה יכולה לשנות את כל הלוק שלך מבחוץ.
9. המסר שמאחורי הלבוש.
תזכור שמעבר להופעה הנעימה, כשבחור מגיע לדייט מושקע, הוא בעצם משדר אמירה ברורה לבחורה:
'השקעתי עבור הדייט הזה! אני יודע שגם את השקעת ואני מעריך את ההשקעה והזמן שלך ולכן גם אני על זה'.
10.זהירות, 'מביכים'.
כשאתה אוכל כל מיני דברים בדייט, תדאג מראש שלא יישארו לך סימנים של 'מביכים' (מביכים למי שחי בלה-לה-לנד ולא ממש יודע, אלו הדברים האלו שנתקעים לכם בין השיניים והם... פשוט מביכים).
קיצר, בחורים!
הגיע הזמן לצאת מהעולמות של האופנים וחיות הקודש ולנחות בעולם הדיאודורנטים והאפטרשייבים.
או אם תרצו לסכם את הכול במשפט אחד:
"ניחוח טוב הוא שפה ללא מילים, העוטפת את הנוכחות בקסם ומדברת ישירות אל הלב."
כן, גם אל הלב של הבחורה שאמורה לשבת הערב, ממש מולך.
(אבינועם הרש, נראה לי שבעקבות הפרסום הזה)
לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?
ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?
למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?
איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏
בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?
הלוואי הייתי שומע את זה אז