בס"ד לק"י.

ולעניין.

אני לא כ"כ פעיל בלקבל אנשים או לא, במיוחד מבנות המין השני.

אבל חשוב לזכור מי אנחנו. יעני, פורום דתי, ויותר מזה (כבר דשו על בינינו לכיפה...).

ויש לי שאלה- האם כשהיא באה עם מכנסיים זה משדר שהיא מורדת, בנו, באלוקים, או בכל מוסכמה אחרת?

כלומר, אני לא נכנס לה לווריד מה ללבוש, וגם לא מעניין אותי עכשיו מה היא חושבת ומאמינה. מעניין אותי מה זה משדר. מה אני ארגיש כשאני אראה את זה.

לא הבנתי מה הבעיה שתבוא עם בגדים עפ"י רוח סבא ישראל? זה כואב לה? כבר היו מקרים ובנות שאלו משכנתן ומגרת ביתן...(אגב, עוד מעט יו"כ...בנות ישראל צריכות כבר לפתוח שרשורי שמלות לבנות...)

לא יהודיה? למה שתרצה להשתתף במפגש?

נכון, לפי ההלכה זה לא חלק ואפילו בעייתי אבל יש יישובים דתיים רבים שבהם זה מקובל ולכל אחד יש את הנסיונות שלו. מי אנחנו שנשפוט אדם שקשה לו עם מצווה מסויימת, הרי לכל אחד יש את המצווה שקשה לו איתה!

לא השתתפתי עד עכשיו בשום מפגש, ואיני יודע אם אוכל להשתתף במפגשים הבאים אבל ודאי שאקבל כל אחד ואחת איך שהם בשמחה!

ויש לה זכות לבוא לכל מקום שהיא רוצה, לעבוד בכל עבודה ולעסוק בכל עיסוק.

היא לא "מוקצה מחמת מיאוס". היא קודם כל בן אדם ורק אחר כך בגדים. 

לבוא "כמו כולם"

כי בעצם השאלה ניכר שאת תרגישי שונה ולא טיבעית

מלבד זאת זו לא פגישה למטרת... (דייט בלעז)     שאת צריכה לבוא ולשקף את עצמך במכסימום

כמובן שזה בנוסף למה שאמרו שזה פורום דתי וכו..

לקבל אותך?

ראשית אני לא מאמין שמישהו יעזוב את המפגש בהפגנתיות כי מישהי באה עם מכנסיים או אם מישהו יבוא בלי כיפה.

אם זה נגמר במפגש פורום אז זה לא שונה מכל אחת שפוגשים במכולת או בכל מקום אחר שברגע שנגמרת הפגישה נגמר הקשר. ואם כך אז לא שיך לקבל או לא !

אם מפגש פורום הוא התחלת קשר מסוים אז אפשר לעדכן שאת לובשת גם מכנסיים...

מטבע הדברים לא כל הבנים פה למדו באותה ישיבה - אם בכלל

והבנות לא למדו באותה אולפנה\ מדרשה או כל בית חרושת אחר

ולכן "מצפים" לראות אנשים מגוונים בלי להיות מופתעים

מי שלא מצפה פשוט לא מגיע!

ובלי קשר : הכותב חסר כל ניסיון במפגשי פורום

שמרוב שהם עסוקים בלבדוק מה 'משדרים' כל מיני דברים הם פשוט שוכחים שהחיים האמיתיים טפה יותר מורכבים.

אני לא לובשת מכנסיים תשאלו כל מי שמכיר אותי,

אני שואלת שאלה שהעלתה חברה ושאלה שמעניינת אותי.

ואם כבר שאלתי,

אתם מבקשים ממנה לכבד אתכם,

הייתם נוהגים בכיוון ההפוך ולובשים כיפה

למפגש למרות שאתם כבר לא מאמינים?

הוא מבין לבד, ומגיע עם כיפה.

זאת לא שאלה של לקבל או לא לקבל. מצפים מאדם שמגיע למעמד מסויים,

שיידע לכבד את צביון הארוע. ומצד שני, מצפים מהציבור שסביבו לא לעשות

בלאגן אם הוא הגיע אחרת.

למה אתם בדיוק מצפים שאפילו דיעה שונה ממכם אתם לא מכבדים,

אלה בעיקר מנגחים. אתם באמת מצפים שהיא תבוא ותכבד אתכם?

הרי אתם מוכנים לעשות הכול רק שהיא לא תתלבש ככה

ולהיות דוסים באמתלה של תורה, כי תורה זה לא, תורה מקבלת את השונה.

אני לא מבינה למה מדברים כאן על כיבוד,

אתם הרי לא מכבדים פסיק ממה ששונה ממכם

וזה די עצוב, כי בעולם יש דברים שונים

ובכל מקום צריך לכבד, גם בזוגיות, במיוחד בזוגיות!

ועזבו מה שהיא לובשת,גם בתור בן אדם לא הייתם מכבדים אותה,

לפי התגובות כאן כי היא שונה מהמחממה שבה גדלתם

למה אתם מצפים לכבוד? אישית לא חושבת שמגיע לכם

בקשתי תשובות חושבות וקבלתי תשובות עם ראיה צרה

אולי כדאי להוציא קצת את הראש מהחממה

אתם מפספסים דברים נפלאים באמת!

אני רק אמרתי שכשם שאני מבין את הציפייה של מי שמארגן

ארוע מסויים שמי שיגיע - יגיע בצורה שהולמת את הארוע,

כך גם אני מבין את הציפייה שאם מישהו הגיע בכל זאת בצורה

שלא הולמת - צריך לכבד אותו.

כבוד הוא לא עניין של משא ומתן. אני לא מכבד מישהו בגלל

שהוא מכבד אותי.

אני מציע לחזור ולקרוא שוב את התגובות כאן בזהירות, אני

הבנתי את הכיוון כאן אחרת. כל אדם ראוי לכבוד באשר הוא,

ולא ראיתי כאן מישהו שמתווכח עם זה. השאלה היא, מה

אני מצפה ממבקר בארוע עם צביון מסוים, ואם הגיע אחרת

מה יש לי ללמוד מזה עליו - יחד עם כל הכבוד שאכן מגיע לו,

מלוא חופניים.

בכל מקרה, הגעת איך שהגעת - ברוך הבא!

בלאגן אם הוא הגיע אחרת"- לקבל משהי כזאת ברור.

אבל באופן הכי טבעי שבעולם אדם ששונה מהחברה בה הוא נוכח בסיטואציה מסויימת יתנהג לא הכי הוא ולא כי אמרו לו משהו. אדם מתשלב. רב האנשים לא מגיבים בהתרסה כלפי כל דבר ומחצינים שונות, יש נטיה להרמוניה מסויימת.

ולא, לא כי אנחנו אנשים צרים ולא כי לא יודעים לכבד. כי זה טבע.

בטוחה שיש לי מה ללמוד מכל אדם, יחס טוב ראוי לתת לכל אדם ללא קשר להשקפת עולם.

כמדומני, שמכיוון שיזמי המפגש הינם אנשים שלא רואים בעין יפה את המכנסיים, או משהו כזה, ומאחר שלובשת המכנסיים מצטרפת למהלך של מישהו אחר- מן הראוי שהיא תכבד.

כשם שבחתונתו של מישהו שלא מכבד נשים שהולכות עם מכנסיים, וכתב בהזמנתו נניח- 'לבוש צנוע יהלום את האירוע' כך נראה לי שראוי גם במפגש פורום...

כאשר הייתי בחתונה של זוג חילוני, לא הערתי לאף אחת שהלכה עם מכנסיים, ואפילו לא למי שהלכה עם גופיה(אני לא זוכר אם הייתה, זה היה כבר לפני קצת יותר משנה..) כי היא הזרם המרכזי שם(אמנם גם בחתונה של דתיים לא הייתי מעיר לה, אך זה היה יותר חורה לי) ואני הנספח, כן הוא כאן...

את צודקת במיליארד אחוז.

זה מה שנאמר "אם אין תורה אין דרך ארץ, אם אין דרך ארץ, אין תורה". 

זה לא עניינו ולא לנו להתחיל לשפוט אנשים. מי שעושה זאת, לא ראוי לשם "בן תורה".

מי שדעתו גסה עליו אחרי שלמד תורה הרבה, הוא פשוט אדם בעל מידות מקולקלות,

שהתורה הוציאה ממנו את מי שהוא בדיוק. תורה יכולה לעדן את האדם אם הוא מלכתחילה בעל מידות טובות.

כך כאשר הוא ילמד הוא יבין עד כמה עומק וחוכמה יש בלימוד ועד כמה הוא פשוט לא יודע כלום ועדיף שלא יתעסק במעבר לד' אמותיו. אדם כזה יהיה בעל מידות ומעלות נעלות לאחר לימוד התורה, אולם זה שהוא בעל מידות מקולקלות ועינו רעה בשל אחרים. הוא לא מתסכל על עצמו, אלא רק על הזולת וכל היום עסוק בלשפוט אנשים ולחלק להם ציונים, לתקוף ולצלוב את מי שמביע דעה שונה ממנו מבחינה דתית (ומבחינות אחרות גם) - אצל אדם כזה לימוד התורה רק יחמיר את מצבו, משום שלאחר כל פרק נוסף בלימוד מחשבתו הגאוותנית רק תתעצם, והוא יהיה בטוח שהוא "צדיק" והוא "חכם" והוא "יודע כל" ואין שני לא, ומי שלא כמוהו הוא רשע ומושחת ועושה רע ויענש, והוא גם חייב להעיר לו על כך כדי שיחזור למוטב ומהר. כל זאת מבלי לראות שמעשיו שלו קלוקלים לא פחות ואפילו יותר ממעשיו של חברו.

כלומר, ככה זה. לימוד התורה תלוי במידות ותלוי בדרך ארץ. אדם שאין לו דרך ארץ, יפרש את התורה בצורה מעוותת ויקשור לעצמו כתרים שאינם לו. אדם שיש לו דרך ארץ, התורה תעזור לו להבין את מקומו, להבין את מורכבות האדם והעולם, להבין שגם הוא עצמו דרוש לתקן, ושוב לא יסתכל לעולם על הזולת, אלא רק על עצמו. 

אם תסתכלי טוב תראי שבכל ישיבה, בכל אולפנה, בכל מדרשה, בכל שכונה יש אנשים כאלה וכאלה. כולם לומדים תורה, כולם דתיים, כולם מתפללים שלוש תפילות, כולן מכסות את הראש והולכות רק עם חצאיות, אבל בדרך הארץ כל אחד שונה, והיחס של כל אחד לעצמו ולזולת תלוי בדרך ארץ. מי שאין לו דרך ארץ, לא יעזרו לו כל המצוות משום שהוא בטפשותו יחשוב שהוא כבר כל כך צדיק ועם כל מצווה קטנה שהוא מקיים וכל דף גמרא שהוא לומד, הוא כבר יחשוב שהוא גדול הדור, ומכיוון שסביר שבמקרה של אדם כזה ההפך מכך הוא הנכון, הוא גם ירשה לעצמו להתחיל להעיר לאחרים, תוך שהוא מתעלם לחלוטין מעצמו. לעומת זאת מי שיש לו דרך ארץ, המצוות יוציאו ממנו את הטוב.

אלה שלא מקבלים את חברתך, מטיפים לה וכועסים עליה ומדברים אליה בצורה בוטה הם חסרי דרך ארץ. הם לא צדיקים, הם רק חושבים שהם כן. לימוד התורה לא עזר להם, משום שהפנימיות נשארה חלולה, ולחיצוניות ללא פנימיות אין משמעות. אין בכלל מה לדבר על מכנסיים בהשוואה להתנהגות או לדרך ארץ. ברור שאנחנו לא רואים את המכלול של הדברים, אך דיבור לאדם בצורה בוטה זו עבירה חמורה פי כמה וכמה (כאשר בצורות ההתנהגות הבוטה ובלשון הרע מדובר בדאורייתא ממש ומכנסיים הם התאמה עכשווית של דברי דרבנן, ועוד לא דיברנו על איזה מכנסיים, כך שאולי זאת לא בעיה בכלל או בעיה קטנה מאוד), אלא שבחברה שלנו עובדים לפי תיוגים ולפי סטיגמות. זו לא רוח ההלכה, זה ההפך מכך.

ממש לא.

והתורה היא די חממה צרה, מה לעשות.

ואני פספסתי המון דברים נפלאים בחיים שלי באשמת התורה.

למשל, בחיים לא טעמתי צ'יזבורגר, או בשר לבן.

ואני נורא רוצה לעשות קבלת שבת עם כלי נגינה, ואני לא יכול.

ואני לא רוצה לקום כל בוקר להתפלל,

וגם בשביל שתהיה לי חברה או משהו כזה אני כבול

לדרך מאוד מסוימת.

מה הקשר לכבוד פה?

מתי מכנסיים לבנות נהיה דבר שצריך לכבד אותו?

אני בטוח שהיא מהממת.

מה זה קשור?

ואם המפגש היה בשבת והיא היתה רוצה לבוא דוקא עם אוטו?

גם אז היית מתמלאת זעם על אמתלאות של דוסים?

הרבה כבוד מגיע למגיבים פה.

מגיע להם כבוד על זה שהם דוסים ומהממים,

ומקפידים גם להתלבש בהתאם.

ולא רק מפני שראש השנה בפתח

כוונתי בכל פעם שכתבתי בהודעתי "את" היתה לשואלת שבשמה שאלת זו פשוט צורת דיבור לדבר בלשון נוכח\ת...!

אז....סליחה

בקשר לכיפה

בשאלה האם הייתם מקבלים  מי שלובשת מכנסיים אז ההקבלה לבחור בלי  כיפה מתאימה (היינו מקבלים).

אבל בשאלה אם הייתם שמים כיפה במיוחד ? 

ההקבלה לא מדויקת  לענ"ד כיוון שכאן אין  את הפן של הצניעות, ומה בכך שיראו אותו בלי כיפה?

|מאחד שרשורים לרגע|   כשכותבים בהזמנה לחתונה "לבוש צנוע   יהלום את הארוע לא מתכוונים לחצאית שלשת רבעי עם שרוולים עד .. וכו...  (הלוואי שכן?) 

אלא לבוש שלא יטריד את מי שבא לארוע ולא רוצה לפגום בראיה שלו

על אותו משקל כאן מי שבא בלי כיפה יהיה חריג וזה שיקול שלו אם זה בסדר להיות שונה או לא (זה לא בית כנסת זה מפגש פורום)

מי שבאה בלבוש צנוע רק לא לפי קודי הלבוש של החברה תעשה שיקול אם נוח לה להיות שונה או לא.

זאת היתה כוונתי

"נא לבוא בלבוש צנוע אם לא הבנת מה זה לבוש צנוע עייני בתמונה" ולהשים תמונה של "אל תעברי בשכונתנו בלבוש לא צנוע...לבוש צנוע כולל..."

ולפני שאני ממשיך לקרוא העיין שלי על החתימה שלך..

דב אתה פשוט צדיק . אהבתי!

ונכון שהאירועים דתיים חילונים מתלבשים צנוע והכל..

אבל השאלה עד כמה ..למה החילוני צריך למחוק את הזהות שלו בגלל הפורום פה?

הזהות שלי מתגלה באופן מלא כשאני במגרש הביתי שלי,

ובאופן חלקי - בהכרח - כאשר אני יוצא חוצה לו.

כאשר נפגשים עם אחרים, בהכרח חייבים, במדה מסויימת, להתחפש.

בהכרח יש צדדים באישיות שמונמכים לאש קטנה. אם אישיותו של אדם

איננה שטחית - וב"ה היא איננה - ממילא מובן שיש בה גם צדדים

אינטנסיביים ועמוקים שקשה לעכל במבט ראשון. רק האנשים הקרובים

אליך, שלומדים להכיר אותך, לומדים גם - לאט לאט - להתרגל לצדדים

האלה, תוך היחשפות מבוקרת.

בכל מקרה - זהותו של אף אדם אף פע לא מתמצה או מתרכזת בביגוד.

לעיתים הוא עוזר לגלות אותה, לעיתים הרדיפה אחרי אופנה גורמת

לאדם לדחוק את זהותו האמיתית - אבל זה כבר נושא לאשכול אחר. 

אין שום סבה שאני יראה זהות לא נכונה

האם לחילוני יש "זהות" מחייבת? ממש לא.. הוא אדון לעצמו .. הוא יכול להתלבש כך או אחרת.

כנ"ל במפגשים. אני מאמינה שאם לחילוניה הייתה מסגרת שטוענת שלראות דתיה עם חצאית זו בעיה, אז הדתיה היתה פשוט נמנעת מלהגיע למפגש. כי היא לא יכולה לוותר על הדברים הללו... היא הולכת לפי התורה, ולתורה יש גדרים ברורים.. מנגד, אם במפגשים של דתיים, מישהי מחליטה להגיע עם מכנסיים- אז זו בעיה לדתי, ולחילוני אין שום חיוב "להשאר כפי שהוא". 

לכן די ברור מי צריך יותר לבוא לקראת מי, לא?

אבל.

אני ממש מסכימה איתך שצריך לכבד גם מי שמגיעה עם מכנסיים... למרות ש-למה להכנס לדברים הללו?  אולי פשוט תנסי במסגרת מה שאת, לעשות ככל שאת יכולה..

בהצלחה 

בגלל השינוי בבגדים הופכת למתנחלת ובאה כך למפגש פורום.

ואז כל הדיבור שלה עדיין לא תואם את הבגדים וזה נראה מוזר ולא קשור.

אבל כן צריך לבוא לקראת, בצורה זו או אחרת.. מצד טבע הדברים.

להפך- אמרתי, במסגרת מה שאת- נסי לעשות מה שאת הכי יכולה

בהצלחה!!

מה זה השטויות האלה???

מדובר במכנסיים נורמליות אף אחד לא התכוון כאן לשורטס

ובנים לא מתים אם הם רואים חס וחלילה מכנסיים

סתם הקצנה, במיוחד שיש מספיק דתיות עם מכנסיים

אם זה מכנסיים ממש לא צנועות אני מסכימה איתכם

אבל בבקשה לא לעשות כאן מהעם הגברי

עם כזה ראש בקיר, כי זה ממש לא נכון לרובו.

(במחילה אבל זה מה שאני רואה כאן)

כשאני פוגשת חילוניה אני משתדלת לא למדוד אותה לפי הבגדים

אני משתדלת לכבד את האישיות שלה כי היא בן אדם מקסים

בסך הכול גם אם היא לא חושבת כמוני , וזה גם היופי בזה 

השונות שלנו מדהימה ומיוחדת.

עובדה שכל פעם שאני פוגשת חילוני הוא תמיד יכבד אותי מעצמו

ואני אכבד אותו, קוראים לזה הדדיות, קוראים לזה אהבת אדם

וכן אני מתחברת אל חילוניים תוך דקה, ואני שמחה לעשות אותם חברים שלי כי הם בני אדם עם בחירות משלהם ברוך ה'.

(אני גם לומדת עם חילוניות מתוקות וערכיות אחת אחת)

הרי לא יהרוג אותכם לראות בחורה במכנסיים

אתם לא רואים מטר ממכם זה עצוב בשביל מי שמאמינה

בעצמה ובלבוש שלה ולא צריכה לכבד אתכם,

מי אתם בדיוק שצריכים לכבד אתכם?

אתם לא אלוקים סתם בדיעה צרה.

אתם סתם קיצוניים, ולא רק לדעתי.

אחר כך שואלים למה יש שנאה בן דתיים וחילונים

התשובה די ברורה, אתם לא מוכנים לראות דרך אחרת משלכם

תראו אתם לא חייבים לאהוב את הדרך, אתם יכולים לאהוב את הבן אדם

עצוב שאתם בוחרים לא לאהוב במיוחד בתקופה הזאת

שקצת אהבת האחר לא הייתה מזיקה.

תגידו מתי הפעם האחרונה שפגשתם חילוני?

זה נראה כאילו אתם חיים בעולם של רק דתיים.

לפתוח את השרשור הזה,

ואני כמו חברה טובה עשיתי זאת

כי במילא מכירים כאן את הדעות שלי.

באמת כואב לי לראות את הקיצוניות הזאת

כי קיצוניות מובילה לדברים רעים!

חבל לי לראות אנשים כאן

שאני בטוחה שהם אנשים חושבים וחכמים

שלא מסוגלים לפתוח את הראש שלהם לדיעה אחרת!

וכל מי שישר חושבת אחרת מהם מותקפת.

זה קרה יותר מידי פעמים בזמן האחרון

בפורום הזה שפעם היה מקבל יותר,

אני מתגעגעת לימים האלה,

בתור אחת שכאן כבר בערך 3 שנים

ושזכתה לראות תחלופה אדירה של כותבים בפורום.

יקיריי בחיים תמיד יהיו דיעות שונות יותר,

אם לא תפתחו קצת זה יתנקם בכם בכל המישורים

אי אפשר לחיות עם דיעה צרה בעולם מורכב כמו שלנו

כי זה יוצר קונפליקטים איומים וקשים

ולא חייבים לשנוא כל מה ששונה ממכם.

אתם חושבים שזאת התקפה?

זה הרושם שנוצר לי ולעוד אנשים

ובכלל לאנשים מבחוץ מהפורום וזה רושם די עצוב

כי אני בטוחה שאתם לא רוצים בו

ואני בטוחה שיש כאן הרבה אנשים טובים.

אבל ראש בקיר כמו שהולך כאן,

מוביל לדברים מאוד רעים.

רוב החבר'ה פה אמרו שלא יעשו עניין אם בת תבוא עם מכנס שהוא יחסית צנוע(כמו שאמרו רבנים גדולים וחשובים מכנס לעולם לא יוכל להיות הכי צנוע לכן כתבתי יחסית).

מה שכן הם אמרו שברגע שעושים אירוע כלשהו ולא משנה מהו האדם צריך להתאים את עצמו לאירוע בהגיון!
למשל אני מתנדב במד"א ובתחנה יעשו מסיבה(בלי ריקודים) ומנגל(למרות שכל הבשר והמנגלים כשרים למהדרין) אני לא אגיע כי לא ראוי לדתי בן תורה להגיע למסיבה כזאת שיהיו שם המון חילונים ולא בטוח שיהיו בלבוש הכי צנוע.

כך גם באירוע של חבר'ה דתיים מי יותר דוס ומי פחות דוס אבל דתיים שמשתדלים לעשות את רצונו יתברך מן הראוי שחילוני או אפילו דתיה רק שפחות מקפידה יגיעו בלבוש הולם......ולבוש הולם ממש לא מחייב לבוש של מתנחלת.

ולענייננו אם אותה אחת תחליט לבוא עם מכנסים שיחסית צנועות לא נראה לי שמישהו יעשה מזה רעש.
אם היא תרגיש ככה בנוח שתהנה.

היו כאן כמה שכתבו שבת שתבוא עם מכנס למפגש זה כמעט כמו לראות בת עם מכנס ברחוב...
אז ממש ממש ממש לא!!!
ברחוב זה בלית ברירה....כי אתה חייב ללכת ברחוב ויהיו כאלו(למשל חבר'ה עם משקפיים+מספר גבוה שיורידו את המשקפיים) שיורידו את העניים ברחוב.
כאן זה ממש לא בלית ברירה ואדם שבא למפגש היה מעדיף שלא יגרמו לו להכשל.

ועוד נקודה שאני מוסיף......
לגבי אותה אחת.....אילולי היא לא תגיע עם מכנס אלא עם חצאית אבל ממש לא צנועה.....אז עדיף בשביל כולנו שהיא תבוא עם מכנס.

הסהר זה ממש לא קשור לקבל אחד את השני או לא........בצניעות זה דבר שקשור אך ורק לך ולבורא עולם ולכן במקרה שאחת תבוא פחות צנועה הגיוני מאד שחבר'ה לא יגיעו למפגש כזה.
אם כל אחד מבין את הבעיות של הצד השני לא יהיו בעיות ותקלות.

שמכנסיים לבנות זה צנוע?

שאנחנו צריכים לכבד כל אדם למרות שהוא לחלוטין לא מכבד אותנו?

אני שמח מאוד מאוד שרוב החבר'ה כאן בריאים וישרים בנפשם ולא מבולבלים כמוך.

בס"ד

כשיהיה לך בעל תשאלי אותו האם כשהוא היה נער+ מכנסיים גרמו לו להרהורים או לא..

התשובה תהיה "לא"...

אכן - אמת ויציב - אין שום סיבה להיות מה שאת לא.

אני חוזר על דבריי - גם אם מישהו מגיע בצורה יוצאת דופן, מכבדים אותו.

אף אחד כאן לא אמר (אאל"ט) שיעשה פרובוקציה אם היא תגיע בצורה הזאת.

אם הוא ישאל אותי, כידיד, מה לעשות, לא משנה מי הוא ומה הוא - אגיד לו:

היה אתה = היה אדם (בין השאר) = התחשב בסביבתך.

אם למישהו יש וויכוח עם החברה לגבי האם זה ראוי להגיע עם מכנסיים -

בבקשה, אבל שיתחשב בזה שבסופו של דבר זה מפריע. אם הוא לא מסוגל

לכבד את דעת האחרים - למה שירצה להגיע למפגש? 

עמוקים.

מכנסיים לא נכנסים ברמה הזאת בכלל, וגם אין חילוני שיחשוב שמכנסיים זה נחשב "לא צנוע".

זה רק ג'וק שלנו, הדתיים.

אני לא הייתי רוצה שמישהי תבוא שונה ממה שהיא באה ביום יום רק בשבילי, ובטח שממכנסיים לא הייתי עושה שום עניין. ברור שצריך להימנע מלהעיר וברור שאסור לדבר לא יפה, כי אז זה כבר נכנס לקטגוריה של הלבנת פנים וזה חמור יותר פי מיליון ממכנסיים. 

לא נכנסים לרמה הזאת את אומרת את זה כפוסקת הלכה? 

(למעט כמובן לבוש לא צנוע באופן קיצוני שזה כבר עניין אחר של שמירת עיניים)

אם הקב"ה חושב שהיא טועה הוא יטפל בה אחרי 120 (או שכן, או שלא, החשבונות שלו ושלו בלבד). אני לא נציג שלו עלי אדמות ואין מתפקידי להתערב.

אבל לדעתי האישית - היא לא תרגיש נעים להיות לבושה שונה מכל השאר

מסכים בהחלט זה כמו שיש ישיבות (תיכוניות) שצריך להגיד שאסור ללבוש מכנסיים קצרות ויש ישיבות שאתה פשוט תפדח ללבוש מכנסיים קצרות

והיא זו שלא מכילה את המצב - שרוב אנשי הפורום הם אנשים יראי שמיים וחלק מעניינם הוא לשמור על צניעות מירבית.

אני חושבת שזה חוסר כבוד משווע!!!

שתתבייש.

צנועה מה עדיף.. שלא תבוא בכלל..או שתבוא?

וגם חושב שאת מספיק מעריכה אותה כדי לתת לה להחליט לבד.

בכל מקרה, אם השאלה שלך היא האם "יקבלו אותה" - שאלה שכן שייכת

לשאר באי המפגש - התשובה ברורה, וממש לא "קיצונית"...

ונסחפת.. ו... אין מילים.. אני בהלם מההודעה שלך..

מה נראה לך שתעירי לה?

ואם זה בשבילה צניעות?

ואם היא התלבטה אם לבוא עם מיני?

ואם היא בשלבי התחזקות?

ואם...

ואם לא בא לה?

ואם היא לא רוצה חצאית?

ואם..

ואם..

לכאן ולכאן..

זה לא ענייננו... לא עניינך!!

רק שתדעי שמצב כזה את עלולה להיכנס לסמטאות אפלות ולא נעימות שכבר אינן כלולות ב"בין אדם למקום", אלא ב"בין אדם לחברו". היא לא מכירה אותך, וסביר להניח שדברייך ייכנסו לה מהאוזן הראשונה ויצאו מהשנייה. היא תיפגע מאוד ואולי זה גם יהיה חילול השם, כי היא תחליט ש-"הדתיים האלה" לא מכבדים אותי, מזלזלים בי, "איפה ההתנהגות" וכו' וכו'. זה גפרור קטן שיכול להתקלח לשרפה ענקית ברגע אחד. ואני באופן אישי לא הייתי רוצה שמישהי תיפגע ממני או תקפיד עליי ועל כל המגזר בגלל אמירה לא שקולה, ולכן לא הייתי מציעה לומר כלום.

מי שרוצה לשמור על "צניעות מרבית" שיתחיל בכך שהוא קודם כל צנוע בהליכותיו ויחפש מהן הבעיות אצל עצמו ולא אצל הזולת, וממילא אפילו לא ישים לב שהיא לובשת מכנסיים או שלא יהיה אכפת לו כי הוא מסתכל על עצמו בלבד.

היא לא תפגע, וכבר היו דברים מעולם.

אם היא כן נפגעה, אני אתנצל כמובן, רק שתזכור שהיא הראשונה שפגעה בסביבה בחוסר הצניעות שלה..

צניעות- זה מוסריות מדרגה ראשונה!

ולדעתי ממש לא בקטע הטוב..

זה שהיא לא הראתה לך שהיא נפגעה-זה משהו אחר. אני בטוחה שהיא לא קיבלה את ההערה שלך בלב פנימה בשמחה.

מה נראה לך?

צניעות זה מוסריות ממדרגה ראשונה?? מאיפה המשפט הזה? ומה את? שומרת יצרם של הבנים? מי שם אותם להעיר למישהי שלובשת מכנסיים? אין לך בושה?

מילא בן ניגש אליך ואומר לך, את יכולה להגיד לה.. אז בסדר.. אבל מעצמך? מה זה מפריע לך??

אלירז,  אני מצטערת.. אבל נורא נורא קשה לי עם הדעה שלך בעניין. אני חושבת שאת טועה, טועה לגמרי. שזאת לא הדרך.

ואם היית מעירה לי אם הייתי באה למיפגש עם מכנסיים הייתי מין הסתם תוקעת בך מבט רצחני וחושבת שאת בנאדם מעצבן ומציק ונודניק. ותתפלאי, אני בטוחה שאני לא היחידה שהייתי מגיבה ככה.

ב. כתבתי בצורה הזו בכוונה כי נמאס לי לראות כאן את תגובות ה"הכלה" של כולם..

    באתי לתת קצת איזון..

    תפסיקו להפוך את הבחורה בעלת המכנסיים לבסדר, ואת כל השאר לטרחנים. כי זה ממש לא כך.

    שני הצדדים צריכים להיות רגישים אחד לשני,

    גם גברת מכנסיים - לסביבה הדוסית וגם הצד המקפיד יותר - כלפיה.

    היא יודעת שהפורום הוא של דוסים, אז שלא תיצור חיכוך כזה מלכתחילה במפגש פורום.

    אם היא כן עושה זאת - דמה בראשה. היא חסרת רגישות ומביאה את זה על עצמה.

    סתם ככה ברחוב, אין לי מה להעיר לה, בלי קשר לזה שאני לא חושבת שהיא בסדר.

ג. אני קיצונית! זה לא בושה!

   וגם את!

   כי לא תתני לבן שלך -בחיים!! - להתחתן עם גויה. כי את לא אוכלת חזיר ולא תתני לזה לקרות לך!

   אז - אני קנאית גם בשמירה על שאר ההלכות.

   זה כל ההבדל ביננו.

   וכן - מתסכל אותי ומכאיב לי ופוגע בי, כשלא מתחשבים ברגשותיי הדתיים..

   [אם הייתי ערבייה / נוצריה המשפט הזה ^^^ היה כנראה עובד לי יותר טוב.. אבל דוסים - שימותו.. <צ> ]

שורש כל השנאה כלפיהם היא בהתנהגות של עשבים שוטים שבהם.

אם את כותבת למישהי "דמה בראשה", אז למה את מצפה? שיאהבו אותך?

כי כנראה כל עניינך הוא להתנגח בי.

אני באה תמיד מאהבה, לכולם. יעידו אחרים.

הצטרפת עכשיו ואת לא מכירה את הסגנון שלי

אבל נראה לי שרוח המקום והבריות נוחה הימני.

אבל תביני שמילים שהן הסתה במובהק וקללות במובהק לא נעים לשמוע.

אפשר לכתוב גם בסגנון קשה, אך ללא קללות.

בכל מקרה אני לא מכירה אותך ולא שופטת אותך, לא כועסת עלייך ולא באה להתנגח בך.

לא הייתה לי שום כוונה לפגוע בך

ואני כן מחזיקה במילים שאמרתי - בדיוק באותה צורה שנאמרו. והן אינן קללות וודאי שלא הסתה.

אם בחרתי במילה "אהבלות" כנראה שחשבתי שהכינוי מתאים לאותן בנות.

אני מתנצלת אם אמרתי דברים שהיה קשה לך לשמוע, אבל אלו דעותיי.

וילדת ירח אהבתי את מה שכתבת..

ולשאר חברי הפורום יש לי הרגשה כזאתי שאין פה ממש קבלה של השונה עד הסוף..

יש את הרצון שהוא יראה כמוני.. ינהג כמוני..

ונכון זה פורום של דתיים.. ואת זה אני מבינה. אבל מתוך זה נוצרה לי שאלה.

האם אתם בבכלל מוכנים להכיל את המורכבות שנקראת אדם חילוני באתר או שהייתם מעדיפים שהאתר יהיה רק של דתיים..

שהם מצידם יקבלו אותה! שאף אחד לא יעיר לה. זה מה ששאלו בהתחלה, וזאת התשובה.

זאת תוך הערת אגב, שיש לקוות שהיא תתחשב בכל זאת באופי של המעמד, כפי שכל אדם תמיד מתחשב

ומה שהוא עושה בבית או במקום אחד - לא יעשה במקום אחר...

אבל אם יש כאן מי שמתעקש להבין שהציבור שלנו לא מכיל וכן הלאה... (ובאמת, כפי שכתבו פה,

הרבה יותר מאשר ניסו להסביר מדוע אנחנו הדוסים והנורמות שלנו ראויים להתחשבות כמו כל אדם

אחר - ניסו להסביר שאנחנו נכיל בלי בעיה...)

מי שבא לכאן מלכתחילה (ואני לא מתכוון אלייך) כדי לחפש לשמוע משהו שיעצבן אותו ולהיות

המוכיח הציבורי בשער (שתכל'ס - זה מה זה כיף ובאופנה) - מוזמן לפרוק את עצביו, ערב ראש השנה,

במקום אחר.

תודה.

ואני חושבת שצחינא מיא ענה לך יפה ומדוייק.

[רק מה השם הזה?! צחינא מיא?... ה' ירחם.. ]

(מארמית) - "אני צמא למים"..

ואין מים אלא תורה,

ומהצימאון הזה גופו - מתרווים (וכמובן - גם מהלימוד עצמו..)

וכנראה (גם ממה שראיתי פה ושם דברים שכתב) - התואר הזה מתאים לו לעניינו..

|מוחמא| 

לק"י

ואם ביום מין הימיים בן שלך יכניס לבית את חברתו החילונית (משתמשת בביטוי למרות שלא מאמינה בו בשביל הפונטה) ומצהיר שהיא תהיה אישתו ואשת בניו/נכדיך.
גם אז היית מטילה וטוו על החתונה? 
היית מחרימה את הילד?
היית נוקטת בצעדים חריפים וקיצוניים כאלו??

לדעתי זה מזעזע להבדיל בין גויים ליהודים שומרים או לא שומרים מצוות או לא הכל בשלמותן.
במיוחד שכיום את לא יודעת מי הוא תינוק שנישבע ומי הוא אפיקורס או אחר...
יהודים ולא מהשנה מה המעטפת שלהם, הם לא סתם עם? אנחנו כמו אחים אחד לשני!! וכך לדעתי צריכה להיות הגישה.

מהסיבה הפשוטה שמטרת המפגשים, לפי דעתי, היא (לא רק להיכרות זוגית אלא) להכיר את אנשי הפורום.

מכנסיים לא סותרים היכרות כזו אבל אם זה לא צנוע אז זה יפגע באנשי הפורום.

לא.

אני לא אגרום ליהודיה שרוצה בקרבתי ובחברה של אנשים דוסים- להרגיש דחויה

חלילה

אם אני יודעת שהיא לא תקבל את זה- אני גם לא אעיר לה משו

אלא אם זה ממש מצב... אבל זה לא כאן הדיון- אלא על מכנסיים אורכות רחבות נורמאליות

אם היא כן- ואני האדם המתאים- אני אטווה איתה דיבור על לבוש צניעות וכו'- בחיים בכלל לא רק למפגשים

בדידי הווה עובדא שהשאלתי למישי בגד

וכולנו שמחנו לראות אותה במפגש

סביר להניח שאני בכלל לא אשים לב שאת לובשת מכנסיים, כי אני לא מסתכלת על מה מישהו אחר לובש/עושה. זה לא מנומס מצידי וזה גם לא ענייני.

אני מתארת לעצמי שהרוב יזרמו ושיש את היותר קיצוניים שיחרימו וינדו.

את יודעת את דעותיי על צניעות, מכנסיים ומה שבינהם...

בכל מקרה, אם (ורק אם) אני אגיע למפגש פורום- מן הסתם שאני אגיע בלבוש צנוע כי זה הסגנון של אנשי הפורום הזה וזה לא סוד שהסגנון הוא דתי למדיי.

הגיוני יותר לכבד את המעמד ולהגיע עם חצאית (יהרוג אותך לשים חצאית לכמה שעות? שימי מתחת טייץ..).

אם יקבלו את מי שתבוא עם מכנסיים?

כן. אין שאלה בכלל. יתייחסו אליה כרגיל (אולי מלבד כמה גברים שיתעלמו ויציצו מווית עין )

אבל לפי דעתי ראוי שגם היא תקבל את דעת רוב שוכני הפורום ותקגיע בלבוש המקובל.

ב"ה

יש לי שאלה קטנה.

באיזה סוג של מפגש מדובר?

אסביר את השאלה.

אם מדובר במפגש חברתי בלבד-

       אז יסלחו חברי הפורום היקרים- מי התיר לכם להשתתף בו?

       (מתוך הנחה שמדובר במפגש מעורב)

       ואם תענו לי שזה מפגש נפרד

       אז אומר שדעתי לא רלוונטית -כי אני לא בת.

אך אם זה מפגש למטרות הכירות ונישואים.

      אז אני לא מבין את הבחורה המדוברת

      מה יש לה לחפש במפגש כזה?

      הרי ממילא כל הבנים שיגיעו- כנראה שהם לא מתאימים לה.

      (כתבתי כנראה - כי לא אני זה שיושב בשמים ומזווג זיווגים.. )

אשמח לתשובה שתבהיר את הנקודה הזו.

לילה טוב

יושבי הפורום הרבה יותר מגוונים ממה שנראה.

ב"ה

או לתגובת חברתה

הכירות אולי עדיין מותר לראות חברות - יענו לא לקחת את המפגש הזה כמו שכולם לוקחים אותו..

ותכלס למפגש הכירות הרבה פעמים נשואים מגיעים ולא נראה לי שהם רוצים להתחתן שוב..

ב"ה

בעצם מתגובתך אני מבין שאת מסכימה איתי שלמיפגשי הפורום יש מטרה 0 והיא הכירות לקראת נישואין

רק שאת מקשה 2 קושיות

א. מה יקרה אם גם אני יצטרף - רק כדי לראות חברות?

ב. הרי יש עוד כמוני שבאים בלי סיבה- אז מה אתה "מאשים" אותי.

אנסה לענות אחת אוחת

לגבי הקושיה הראשונה-

         מהתגובות בשרשור הזה - את רואה כמה לא נח לאנשים שתגיעי בצורה שהם לא רוצים לראות

         כלומר - בלבוש שאינו מקובל עליהם

           למה הם חושבים ככה?

           אפשר להסביר בצורה מורחבת - אבל לא כרגע.

         אבל בכל אופן - אם את מגיעה כפי שכתב- עם מכנסיים - אז את לא מתחשבת בדעת הרוב                שהגיע  למטרה מאוד ספיציפית - ומקבל משהו אחר- וכאן את הלא מתחשבת  ולא הם.

לגבי הנשואים שבאים- אני לא יכול לענות בשבילם

אלא רק בשבילי- אני  באמת לא מגיע מהסיבה הזו

   אבל אם  הייתי חושב שאני יכול להועיל במפגשים האלו על ידי נסיוני בפגישות ועל ידי עזרה בשידוך אחרים - אז כן הייתי חושב להגיע

אולי זה הסיבה שהם באים?

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

לפנות לראשת אולפנה ולומר לה זה הסגנון שאני מחפש ואיך אני מכיר בוגרות שלכן? (או כל ניסוח כזה או אחר?)

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

פשוט תני לעצמך זמן, כמה שאת צריכה

ואחכ תבואי עם כוחות מחודשים

אל תפחדי מההפסקה.. היא תיתן לך כוחות להמשך הדרך

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

נשמע די התשה רגילה...

צריך לחרוק שיניים ולהמשיך