בס"ד בר"ה

לעבור נושא נושא, ולשאול אותו מה דעתו בענין....

בס"ד בר"ה

שרוצים מישהו, אבל הרצונות לא תואמים!!!

וואלה מבין לליבך לגמרי, לא יודע כמה זמן אתם בקשר, אבל יש דברים שחשוב מאוד לעשות אותם, וכמה שיותר מהר, פשוט למנוע כאב לב מאוחר יותר!!!

לי זה היה בדיוק כמוך, רציתי אותה, פעלתי עם התיבת ניגון שלי וכו' וכו'

והיום, אחרי שנה וחצי שהיינו ביחד, לפני חודש נפרדנו!!!! ב"ה שהנחה אותי בדרך טובה.....

בס"ד בר"ה

אצל ה' יתברך הכל אפשר!!!!!!!

ככה זה שרוצים "אותו"(!) ולא בוחנים ת'קשר לעומק..כשמאבדים כיוון, ומתמקדים באמצעי ולא במטרה!!

אם תרצי, אני יפרט לך יותר באישי, זה לא המקום לפרוס את כל קורות חיי!!!

ובענין הקשר שלך...אני מאוד מסכים איתו!!!

לפעמים אנחנו בטוחים במשהו, כי אולי יותר נעים לנו להאמין בו...

הייתי מציע שבאת תבררו דברים ת'כלס...עדיף אח"כ להישבר???

בס"ד בר"ה

בשביל זה יש דייט ראשון ושני (ואולי אפילו שלישי ורביעי)

מבררים מה הרצונות שלי ושלו, ואם הם משותפים..סבבה!!! אפשר להתחיל ליהנות

ואם מורחים ת'קשר יותר מדי, ואז לבסוף מגלים שיש משהו נוגד ברצונות, גם כשהוא יצוף, אנחנו נדאג להשקיע אותו מהר מאוד...

זה שיהיו דברים שהם לא בדיוק מה שרצינו, לא סותר את ענין הבדיקה..

ואולי דווקא בגלל זה צריך לבדוק, כדי לדעת איפה עומדים..ואם תגלי שיש דברים שלא כ"כ רצית, אולי הם יהיו זעירים כ"כ שאפשר לוותר עליהם, בשביל דבר מדהים כמו שהשגת...מקווה שהובנתי..

בס"ד בר"ה

אני גם בערך בראש שלך...

זה לא אמור להיות כבד, כל הסיפור הזה...

לפני שנפגשים מבררים, בפגישה מבררים בשטח..ויאללה להתקדם (במידה ומתאים)

נראה לי שאת סתם לוקחת את זה כבד...מותר לזרום!!

בהצלויחה!!

בס"ד בר"ה

שנזכה?? שנזכה!!!

אמן?? אמן אמן אמן אמןןןןןןןןןןןןןןן!!!!!!!!!!!!!!!

מי רצח את קנדי, אני ממש ממש אעריך את זה...

אבל כמו שאמרו לך, פשוט תשאלי מה שבאמת חשוב לך לדעת, ובאופן כללי, שיחה היא לא שו"ת. אפשר גם לדבר סתם ככה.

לספר איך עבר עליך ועליו היום.

דבר משמח שקרה - איך ומדוע הוא שימח אותך...

משהו שקרה והסתייגת ממנו - ולהסביר למה את הסתייגת.

ובאופן כללי-אני מאמינה שפתיחות מביאה פתיחות גם מהצד השני.

תספרי את על מקומות פנימיים שלך ואני מקווה שהוא יזרום וישתף אותך גם בעולמו.

בהצלחה!

מ-מי הרב שלו, איפה הוא למד (את בטח יודעת) הוא מרגיש קשור לשם? למה?

אחר כך אפשר לדבר על הבית שלו- אצלו בבית היתה אווירה תורנית? איך זה התבטא? מה הוא רוצה לקחת משם ומה לא?

אמרת בכל התחומים, עכשיו אני רואה, אז אפשר לנסות לדבר קצת מבחינה כלכלית- אצלי בבית היה כסף/לא היה כסף- איך זה השפיע, מה אני רוצה לעצמי (ולשאול אותו את כל אלה)

אני מניחה שאת כבר יודעת אם הוא רוצה להשאר ללמוד או ללכת לעבוד- איך הוא %u05D

אם הוא מתכנן לעבוד/ללמוד- מה הוביל אותו להחלטה, איזה שילוב הוא רוצה בין תורה לעבודהנ בחיים שלו.

אם הוא סטודנט- מה גרם לו להחליט ללמוד את מה שהוא לומד? משכורת טובה? סיפוק? כשרון? הוא יאהב את מה שהוא יעשה?

באופן כללי אני חושבת שהוא רוצה שתתענייני בו, שתחפרי לו קצת כי זה נותן תחושה טובה, שבאמת באמת מתעניינים בך.

יש לי חברה טובה שלא קל לי איתה, אבל אחד הדברים שגורמים לי להנות להיות בחברתה, זה שכשאת מדברת איתה- היא מתעניינת בי בצורה קיצונית. שואלת שאלות עד לרמה הכי פרטנית של הדברים. זה יכול להיות מציק אבל זה דווקא נעים שבאמת מעניין מישהו את מי פגשתי אתמול, ומה הוא אמר, ומה לבשתי וכו'...

בעז"ה תצטרכי את הנושא הנ"ל גם לפגישות הבאות (ולא חסרים אבירים על סוסים)

מה הוא רוצה ממך?

שתמצאי את האחד שלך וכנראה זה שנפגשת איתו לא היה המיועד.

נסית להסתכל על המזמור הזה פעם בזוית של חיפושים אחר המיועד?

תהילים קכ"ו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יְהוָה אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים.

 ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה.

 ג הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים.

 ד שׁוּבָה יְהוָה אֶת שבותנו [שְׁבִיתֵנוּ] כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב.

 ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ.

 ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו.

לי זה ממש ברור, אם תצטרכי הסבר, אני מוכן להאיר נקודות עיקריות.

דרך אגב, לא סתם שרים אצלנו את המזמור הזה תמיד במגינת עוד ישמע!

ברכה והצלחה!

אני יכול להעביר על הנושא שיעור של שעה לפחות עם מקורות והכל,

אבל ננסה לתמצת את זה למשהו שאפשר לקרוא, משהו על קצת הלשון:

הפסוק והקשרו:

פסוק א'. 40 יום לפני יצירת הולד וכו', משמע אנחנו מופרדים מחציינו השני, אז בעת שכן נמצא אותו "בשוב ה' את שיבת שציון" זה יהיה לנו דבר חלומי, בלתי נתפס "היינו כחולמים"

פסוק ב'. אז באמת נוכל לשבת וסוג של "לצחוק" על כל מה שעברו במסענו לקראת חיפוש המיועד. (יותר נכון נבין למה הכל קרה, ואז "שחוק פינו" יהיה באמת מלא, נכול לשמוח בלב מלא) אני רואה את הגויים בתור אלה שלא האמינו בך, שלא נתנו תקווה שתצליח.

פסוק ג'. רק לאחר שמצאנו אנחנו יכולים באמת, בפה מלא, להודות להקב"ה, לפני זה אנחנו לא יכולים להבין את כל החסד שהוא עושה איתנו או שפשוט אנחנו מבינים ולא רואים צורך להודות. (יש כאלה שלא מודים גם אחרי, אבל זאת כבר בעיה חדשה)

פסוק ד'. הערגה לחיבור, היא בסגנון הערגה של האיל על אפיקי מים (שנמצאים בנגב )

 פסוק ה'. מי שבאמת משקיע בקשרים הראשונים שלו (גם אם לא צלחו), מקבל תכונות וכחות נפש ענקיים למיועד, ואז הקשר האמיתי הוא "קצירה ברינה" 

פסוק ו'. ראי ערך פסוק קודם, ונוסיף על זה שתמיד שקשה לנו אנחנו בוכים, אבל אנחנו לא מבינים שהמאמץ ברוב המקרים עוזר לנו להתפתח. "שקשה אנחנו בעליה"

אבל באמת שזה בהפשטה ועל קצה הלשון.

הרבה הצלחה

את הכאב עד הסוף,

כדי לצאת ממנו..

זה באמת קשה..

ונמאס כבר..

תני לעצמך קצת זמן, תעבדי את הדברים

ואז תחזרי למשפטי האמונה ברצון ובאהבה..

האיש, שהוא רק שלך, כבר מוכן בשבילך..

בעז"ה תמצאו אחד את השני במהרה!

קבלי חיבוק גדול!

אחי הטוב אשריך זה ממש מפלא

ההקשר שבפסוקים לנושא החיפוש

וגם המנגינה פשש חיזקת אותי! תודה!

|חיבוק|

בס"ד בר"ה

חזק ביותר, ואפילו גם מחזק

אמונה פשוטה- זה בדיוק מה שה' רוצה מאיתנו, "אמונה פשוטה"..

אנחנו לא מבינים כלום, אבל יודעים שהכל לטובה..

פשוט עשיתם את התיקון שלכם, וזהו!! אני יודע שזה קשה ביותר, אבל בדיוק ברגעים האלה, מה שיחזיק אותנו זה האמונה!!!!

אחותי, תהיי חזקה!! הוא עוד יגיע, ובגדול!!!!!!!!!!!!!

כשאני מקשיב למישהו ביחס לעולמו הפנימי, מה שמעניין ומעסיק אותו אני מרגיש שאני פותח צוהר לעולם שלו.

וכן, להיפך, שמישהו מקשיב לי וממוקד בי ובעולם שלי, אני מרגיש שהוא מתחבר אלי.

במקרים שתחומי העניין הם שונים אז העניין יותר בולט. כשאיש מקשיב לרעהו בצורה אקטיבית בנושא שאין לו בו יד ורגל, זה יכול לעורר חיבור גדול.

/forum/f76

ו"לא מתלהבים משטויות"...

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לגודל שלו.

וסליחה, אבל, אולי בוגרות יותר?

ולכן דיברתי על זה ולא על בוגרות. 

הוא כתב שהתחיל לצאת לדייטים לפני חצי שנה. מי ישמע כמה גדול הוא יכול להיות... לא בקטע רע, אבל לכן אמרתי גם על בחורות יותר גדולות. בדרך כלל זה גורם להיות יותר בשלים.

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.

בגלל הגיינה לקויה.

משאר הבחינות היה די סבבה, אבל ממש התביישתי להיות לידו. דיברתי עם מי ששידך, לא אמרתי בפירוש מה הפריע לי, והוא שכנע אותי לצאת פעם שנייה. קיוויתי שהיה משהו חריג באותו היום, אבל מסתבר שלא היה.

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!