השנה... נראה

בכלמקרה, לא נראהלי שזה כזה עקרוני, סתם נחמד.

שנ"ש לא הייתי מדריכה.

השנה נראה לי שאעשה. משו יותר סמלי, אבל עם צ'ופר חמוד.

תודה שהזכרת לי

אבל יותר בקטע הסמלי עם צופר חמוד...

יש למישהו רעיון לצופר או קטע חמוד?..

אני זוכרת שתמיד היה כיף לקבל משלוח מנות מהמדריכות...

שיפוד חמצותים עטוף יפה וצ'ופר יפה ליד...

רק שאצלי זה חברות שלי כי אנלא מדריכה.

יש לי תקציב של בערך 2 שקל לבת, ולא מתאים משו כמו שיפוד גומים, כי אני צכה אתזה ל12 בנות, וכי כל החברות שלי עושות אתזה לחניכות שלהם..

ת'נקס!!

בס"ד

מאז שאני זוכרת את עצמי, כל שנה מחדש המדריכות שלי הביאו לי משלוח מנות עם 2 ממתקים וצ'ופר מושקע, וזה מה שעשה לי את החג, לא הממתקים (שברוב המקרים גם ככה לא יכלתי לאכול אותם)- זה שהמדריכות דופקות אצלי בדלת, הן ולא אחרות, לא שליח, לא אף אחד אחר, הן בכבודן ובעצמן הביאו לי אותו- זה מה שעשה לי את החג.

גם בתור מדריכה עשיתי את זה- 2 ממתקים +צ'ופר מושקע וחמוד-שווה את הכל

ב"הצלחה!

אני גם אשמח לרעיונות.

למה זה צריך להיות מקורי?

השמחה משולה למגנט של הרב הס.. אם את רוצה אני יכולה לשלוח לך מה שיצא באישי

או את התוצאה..

תודה רבה!!

עשינו משלוח לכל אחת, לא יקר, אבל קצת מושקע,

כתבנו לכולן איזה קטע, ושמנו אותו בתוך כובע ליצן, ביחד עם כמה דברים..

והלכנו וחילקנו להן,

{אל תשאלו איזה סיוט היה, לא ממש קשור..}

ד"א, בזכות זה חניכה אחת שהודיעה חודשיים בערך לפני זה שהיא עוזבת את הסניף,

חזרה אלינו אחרי עוד איזה חודש.

קנינו גביעים חד"פ ממש יפים וקנינו ג'לי (האבקה ששמים בה מים חמים...) ב-4 צבעים ואז אנחנו שמות את הג'לי בכוסיות ונחש גומי שמידלדל החוצה וקשית..ומחברות איזשהו קטע שיש לנו...

רק עם ג'לי אדום, ואז זה גביע יין...

מה אתם אומרים-

זה יהיה בסדר להביא להם רק מנה אחת, כי אני רוצה לעשות משהו סמלי, או שזה יבלבל אותן?

(כיתה ד')

עוד משהו-

אני מדריכת חוץ וממש מתלבטת אם לסוע לסניף כדי לחלק להן (מן הסתם לפחות שעה וחצי כולל חלק מהטרמפים, אבל אני לא יודעת כמה טרמפים באמת יהיו...)

אשמח לעצות!

תודה ופורים שמייח!!!!!!!!!!!!

שנה שעברה לא הייתי מדריכה שלחתי את זה לחברות עם תפוח ועוגה אישית..

השנה אני מדריכת איתן ואני בעז''ה עושה להם את זה גם..

"כשאני שולח למישהו משלוח מנות- איזה תפוח ועוגה, אני נותן לו את זה על ידי שליח ולא בעצמי. כי אני רוצה לומר שברוך ה´ אנחנו כבר קשורים בחיצוניות, אבל העיקר הוא שנהיה קשורים בפנים- מתחת לפני השטח, במקום שאי אפשר לראות. אני לא יכול לשלוח תפוח ועוגה למלכת אנגליה- זה יעליב אותה, כי אנחנו לא קשורים אחד לשני. אבל בפורים אני יכול לשלוח תפוח וחתיכת עוגה, כי זה מעומק הלב שלי לעומק הלב שלך.
למדנו פעם שמשלוח מנות הוא רפואה הכי עמוקה. העולם שלנו חולה בשנאה, חולה מזה שכולם מפחדים אחד מהשני, חולה מזה שלא מאמינים שאפשר לשפר. כל הצדיקים אמרו שחבר יכול לעשות הרבה יותר מאשר רבי גדול, כי הכל תלוי בכמה אהבה אתה נותן לבן אדם. גם עם משלוח מנות זה ככה. לכן, בפורים אנחנו מרפאים את העולם."

הרעיון של הג'לי באמת חמוד.. וסתם ככה אני חושבת שממש חשוב להביא לחניכות משלוח מנות זה באמת עושה להן את החג.. אבל לא צריך להגזים כי זה לא חינוכי להביא לחניכות משהו מטורף, כשהרעיון של משלוח מנות הוא הקשר והחיבור..

ואת שמתלבטת אם לסוע לחלק משלוח לחניכות, לפי דעתי זה ממש חשוב, ושווה את המאמץ..

חג שמח לכולנו וב''ה צלחה בהכל!!

ואפילו יצא נחמד...

בעז"ה אני אצרף תמונה בהמשך..

סמלי: נגיד וופל וסוכריה.. (משו באמת קטן), ואת הסיפור "וכך נדד השוקולד" של אפרים קישון (אחד החזקים..).

בשנה השניה של ההדרכה עשיתי להן גם משו באותו סגנון.

בהצלחה!

שנה שעברה לא עשיתי כלום לחניכים שלי....

חגי- מעניין למה כל מי שענה פה זה בנות...נראלי שבנים לא מכינים משלוחי מנות לחניכים...

אתם לא מבינים איזה קשה זה ללכת עם מגש מלא בכוסיות האלה, כל שניה הם נפלו ונשברו...

ב"ה הצלחנו איכשהו להביא את כולם לחניכות....

פורים שמח!!!

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות