מופנית בעיקר לבנים... אבל כל אחד יכול להגיב כהוות נפשו
אז ככה-
בנים:
מה הרושם שלכם מבת שיש לה נזם?
מה הרגשות שעולים בכם?
מה זה עושה לכם?
אני ישמח אם תשתפו אותי!!! אפשר גם באישי למי שרוצה...
חג שמח! 
(יש לי פה ניק מפורסם, אבל פתחתי בעילום שם)
מופנית בעיקר לבנים... אבל כל אחד יכול להגיב כהוות נפשו
אז ככה-
בנים:
מה הרושם שלכם מבת שיש לה נזם?
מה הרגשות שעולים בכם?
מה זה עושה לכם?
אני ישמח אם תשתפו אותי!!! אפשר גם באישי למי שרוצה...
חג שמח! 
(יש לי פה ניק מפורסם, אבל פתחתי בעילום שם)
ב. שאלת מה אני חושב על זה? גועל נפש. בכלל, לדעתי תכשיטים זה מגעיל. מה חשובה החיצוניות? ועוד אומרים שלבנות יותר חשובה הפנימיות. בה!
מספיק להתכחש לטבע האדם. כן, החיצוניות חשובה, לא אני אמרתי 'נפש בריאה בגוף בריא' ...
גוף בריא = חיצוניות, להתעמל, להשקיע בעצמך...
אישה שמרגישה יפה, שמשקיעה בעצמה וכן, במראה שלה -[ולא נראית, תסלחו לי, כמו משהו מסומרטט] הנפש שלה בריאה יותר.
אז כן, אם תכשיטים גורמים לה הרגשה טובה - למה לא? ונכון, צריך לשים גדרים, וכן, הכל צריך להיות בגדר הצניעות - גם מבחינת ההלכה וגם מבחינת רוח ההלכה. אבל מפה ועד להגיד שהחיצוניות לא חשובה?
מצטערת, לא מסכימה (:
בדרך כלל לא יוצא לנו ללמוד מהרומאים דברים טובים, אבל נראה שהפעם יובנליס עלה על משהו.
(עכשיו אני די חולה, אז אני מזדהה אם האמירה הזאת
)
בטח שיש לחיצוניות ערך. כהן צריך להיות נטול מום, וכהן גדול צריך להתהדר בבגדי זהב. בית המקדש כולו זהב, כסף, נחושת ושיש. חז''ל אמרו שתלמיד חכם שיש לו רבב על בגדו חייב מיתה.
וגם לאדם מן השורה יש הוראה להתלבש בצורה נורמלית בסביבתו.
נשים רגילות לצבוע את השיעור, להתאפר ולענוד תכשיטים ואין סיבה לאסור את זה אם הן רוצות.
אין בעיה בהשקעה בחיצוניות.
הבעיה היא כשההשקעה הזאת נמצאת במקום גבוה מדי בסדר העדיפויות.
אבל מכאן ועד לומר "לא צריך את זה" הדרך ארוכה. זו לא גישת היהדות.
אחרת היינו נראים כמו הנזירים הנוצרים בירושלים...
אופס...
היא חשובה כמו רקע, חשוב שיהיה רקע יפה לציור, אבל אם אתה מדגיש יותר מידי את הרקע איבדת את הכל וזה סתם נראה ציור מוזר וחסר משמעות....
(ובמיוחד כשמבליטים אותה באמצעים משונים...)
מצחיק שתמיד כשמדובר בצניעות אומרים 'החיצוניות לא חשובה', אבל כשזה מגיע לטיפוח פתאום מודגש עד כמה היא בעצם כן חשובה.
אז כן, החיצוניות חשובה מכל הבחינות, גם מבחינת להראות טוב וגם מבחינת צניעות.
גם וגם.
אני לא חושבת שצריך להתאפר, להתקשט וכו' אבל מה שבגבולות ההלכה (בלי התחכמויות!) אז למה לא?!
עם כל הכבוד צריך להתלבש צנוע אבל יפה ובלי להגזים!
אם החיצוניות לא הייתה חשובה אז הקב"ה היה בורא את כל האנשים אותו דבר- אבל הוא לא עשה את זה, מה זה בא להגיד?? (נקודה למחשבה)
מבחנתי זה לא עושה אותה פחות דוסית ,גם אליעזר עבד אברהם שם לרבקה נזם ,ובתורה כתוב כמה פעמים שהיה לנשים נזמים!!
לזמננו...
אם היינו משווים את תקופת המקרא לזמננו - אז היה יוצא שכולנו צריכים להסתובב ערומים. נו, באמת...
אם אני לא טועה... הכוונה לאם משווים לתנ"ך...
ושמרגע שהיתה לאדם דעת-הוא היה לבוש.
עם הדעת-באה הבושה.
הבגדים מחזירים לאדם את הכבוד.
ר' יוחנן היה קורא לבגדיו-מכבדותיו.
אחרות...
השאלה היא האם בזמננו אנו ובסגנון חיינו מתאים להיות עם נזר
לי אישית לא מאוד מפריע, אני לא הייתי עושה, אבל תלוי איך הוא ואם הוא בולט או לא...
![]()
נזם פחות רואים ברחוב (אני, לפחות) ולעונדת אותו הוא משווה מראה די חריג.
בפרט לבחורה דתיה.
וברור שהחיצוניות חשובה אני לא אוהבת תכשיטים כל כך אבל מה זה קשור לחיצוניות מה אסור לבת להיתיפות.
נדנדה כתומה.לדעתי כלעוד זה קטן ועדין, וזה יפה לך> זה מהמם..
אני ממש אוהבת.. אבל יש כאלה שזה מכוער להן.

קיצער, אם זה יפה לך> אז נראלי כדאי לך לעשות.
לא שבהסתכלות ראשונית ממש זה לא כאילו מתייג אותך כסוג מסיים של בתאדם. אבל זה גם ממש תלוי במכלול.. כי אם יש לך נזם ואת לבושה בצניעות והכל> לא חושבת שזו בעיה.
ואיי.. הסתבכתי עם הניסוח שלי.. טוב, תתמודדי..
בס"ד
אומנם לא אני פתחתי את השרשור, אבל, ניראה לי שקצת ברחתם מהשאלה ולא עניתם עליה, חלקכם לפחות 
אני בת-
תלוי על מי, ותלוי איך, בעקרון זה יפה 
זה לא אומר עכשיו שאני מתכוונת לעשות בחצי שנה הקרובה- כי זה לא יקרה, אבל בעתיד רחוק יותר, אולי.
בולט? שוב- תלוי.
אני לא יודעת להצביע למה בדיוק זה שונה מבאוזן, אבל זה שונה.
ובקשר למי שעושה את זה- זה יותר עניין של סגנון, אבל די ברור שיש בזה אמירה מסוימת- שאת עושה דבר שאת יודעת שהוא לא מקובל כ"כ בחברה שאת נמצאת בה (כמו שחור שני היה פעם...).
מה הרושם שלכם מבת שיש לה נזם? שומדבר. רק שיש לה חיים מחוץ לקו הדוסי של האולפנה.
מה הרגשות שעולים בכם? מייד יוצאות לי העיניים אליה
מזתומרת "רגשות"???!!!
מה זה עושה לכם? מיצי קיבה? כלום...
"נפש בריאה בגוף בריא" זה הרמב"ם אמר....
(תשובה לאושר)
"האאא!!
תראו !!
הנה אישה עם בורג באף!!!"
~
~
~
נקודה למחשבה.........
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
האמת היא שאני חושב שזה מאוד אידבידואלי, כל אחד מגיב אחרת.
ויש גם המון סוגים עדינים יותר או פחות, כך ששוב, זה משתנה..
יש בנים שאוהבים את זה, יש כאלו שלא אכפת להם, ויש את האלו שלא יאהבו.
אני אישית מאמין שבכלל אין בעיה..זה אפילו מקסים,כל עוד זה עדיין עדין ויפה..ולא מגיע ממניע של למשוך תשומת לב סתם...
אם זה מה שאת מתחברת אליו, תעשי את זה, בלי לחשוש...
בהצלחה!!
וזה באמת עניין של טעם. זה עדין ממש. ויפה. ולא מושך.
וזהו.
והכבוד שהוא רוחש לעצמו מתבטא באיך הוא מתלבש.
שלושה פרמטרים הם בלבוש: א. מכובדות האדם - כמה האדם מכובד, כמה האדם חשוב. ודאי שבחור ישיבה צעיר לא צריך להתלבש כמו רב עיר; ב. הזמן - שבת מכובדת יותר מיום חול, למשל, ועל-כן יש להתלבש בהתאם ולכבדה יותר מיום חול; ג. המעמד - כנס חשוב בבניני האומה מן הסתם יחייב לבוש יותר מכובד מאשר סתם יום לימודים רגיל.
כנראה הערך של אשתי יהיה בין כה גבוה בעיני גם ללא עזרים שונים השנוים במחלוקת. וד"ל...
לגעתי מוחצן מידי....
לאי'דע....
לפעמים זה יכול להיות ממש יפה ומתאים, וגם אצל הבנים, יש שיאהבו את זה יותר או פחות.
אז כנראה שהיא חושבת שזה חשוב....
מה? לא?
לדעתי זה יפה, אבל אני לא יעשה בחיים, כי זה מראה משו!
בכלל לא בטוח שהיא פחות דוסית, כי אני דוס אש ויש לי צמיד ברגל, זה בשביל ההרגשה...
אני אישית די יבין אותה=)
לדעתי ממש אין בעיה עם נזם.. להפך אם בא לך תעשי[=
אבל- נק' למחשבה- זה הרבה יותר יפה על נשים שלבושות צנוע: זה כאילו עוד קישוט לגוף יפה, שבמילא הוא יפה והנזם כמו פנינה קטנה נותן עוד נופך ליופי .---
נ"ב- נא לא להתייחס ברצינות למה שאני כותבתD:
סתם.. תעשי מה בראש שלך..
בהצלחה חמדת לבב עם ישראל[=
מנסה להתאבק באפר רגליהן ובמנהגיהן של אימותינו הקדושות(להבדיל אא"ה)
תפתחו ספר בראשית וספר יחזקאל ותבדקו למה הדבר הזה מרמז עפ"י הפרשנים.
אני אימצתי.
זה חשוב.("להתאבק בעפר רגליהן") הגזמת ללא ספק.
יש הלכה.
תעייני שם.
לקחת את זה למקום אחר.
אני מוכרחה להגיד שהגזמת!
מסכימה לגמרי עם ט!הר.
למה פתחת בעילום שם? מה הבעיה לשאול אם לדעת בנים נזם זה לא צנוע? אז לדעתי הקטנה הכלב קבור בנוסח שלך "מה הרגשות שעולים בכם" "מה זה עושה לכם". זה נשמע לא תמים בעליל. במטוטא אם פגעתי או טעיתי. - נקודה אחת.
הנקודה השנייה זה שבאמת, נזם זאת נקודה ככה קטנה באף ואת עשית מיזה כ כ ה עניין גדול.
התכוונתי שהיא הגזימה שהיא מגדירה הליכה עם נזם כמשהו קדוש וחשוב ועד כדי כך להדבק בעפר רגליהן. זה מוגזם. יש הלכה, כמדומני ההלכה אוסרת.
מתו"שאני עצמי עם נזם ויש הלכה ויש הלכה (ויש הלכה שהלכה...) בכל מיקרה הוצאתי אותך חכמה, תהני מיזה 
תשאלי את רש"י
חלאס עם ההתכחשות הזאת.
רוצה לדבר על זה?
ושחץ לא נחשב, זה לא קשור לגויים
"את מבינה, שכל עוד שהדבר לא מקובל, ממילא הוא אסור מבחינה הלכתית, שכן הוא גורם למשוך תשומת לב גדולה, ולכן את רוצה לנסות לשנות את המציאות הזו, להרגיל ובכך להגיע למצב של היתר.
אך האם באמת זהו הרצון של רבש"ע שאנו נחפש את הדרך כיצד להגיע אל ההיתר, האם זו הדרך שאנו ננסה לעשות את מה שאנו רוצים ולחפש כיצד להכשיר את הדבר? או שמא באמת הרצון של ה´ מאתנו הוא לנסות לחפש מהו הרצון שלו, מה הוא מנסה ללמד אותנו, ולנסות ללכת בהדרכה שלו דרך חכמים, ולנסות לבחון האם באמת טוב הדבר ללכת עם נזם או לא?"
(מתוך חברים מקשיבים)
למרות זאת בכל המקורות שעיינתי כתוב שזה היום לא ראוי בהחלט. ואני מאמינה ששרה בימינו לא היתה שמה נזם.
אז זה היה ראוי, היום לא.
מבחינת ההלכה- זה כמו כל עוד חור נוסף- לפי מנהג המקום.
אצלינו יש למלא בנות נזם אז זה פותר לי תבעיה הזאת.
וגם- זה עניין של טעם. וזה מצחיק לומר נגיד- אני לא יתחתן עם מישו
שלובש חולצות צהובות... אני יודעת שזה שונה, אבל בכולזות.
ובקשר לזאת שעתה נזם בגלל שגם לאימותינו היה- (ועם כל הכבוד..)
כשתהיי צדיקה כמוהן- נדבר.
ומתו"ש- רוצה שאני יעלה תמונה של האף שלי במקום?...חח סתםם
הלכות צניעות מתחלקות לשלוש:
1. הלכה למשה בסיני.
2. דברים שהקפידו עליהם בנות ישראל במשך הדורות.
3. דברים שנהוגים באותו מקום.
אני מניחה שזה נכנס בשלישי- בסביבתינו כיום זה לא מתקבל ולכן יש בעיה מסוימת לעשות את זה.
זה לא בריא כל החיידקים שמצטברים על זה (עגילים נמצאים במקום הרבה יותר בריא לגוף)
בס"ד
שאלת על הנזם...
אם זה נובע מתוך התלבטות לשים בעצמך, אני חושב שהשאלה הנכונה היא מה זה יעשה לך, אם תרצי אפשר לשאול למה בא לך לשים נזם, למה את חושבת על האופציה, שלא ישמע לרגע שאני אומר לא. פשוט אני חושב שהרבה תשובות למעשה נכון, האדם יכול למצוא בתוך עצמו. נר ה'- נשמת אדם.
אילו רגשות היית רוצה שיעלו בליבו של זה שמסתכל על הגברת עם הנזם?
בהצלחה ממש.
כל טוב.
נ.ב
יופי זה חשוב. ביתה מקדש היה יפה.
וגם מצניעות מרוויחים משהו שמיופי לא. (זה קצת בתגובה למה שנאמר פה כבר בתגובות)
בעזרת הנותן ליעף כוח
לדעתי עם זה לא בא מתוך מרדנות או רצון לבלוט
אז זה בסדר
(ולדעתי זה יפה )
בהצלחה יהי רצון שה' יאיר לך מה נכון באמת
ובעיקר מה נכון לך באופן אישי
הרב שלי תמיד אומר- החיצוניות, היא כמו הספרה 0...
אם אין לפניה כלום- היא 0 מאופס.
ואם יש לפניה משהו, היא תכפיל אותו פי עשר...
אבל הדעה הרווחת בקרב בני אדם היא שנשים צריכות להתייפות, ולפי דעתי כל אחת תעשה עם זה כרצונה הטוב כל עוד זה בתוך גדר הצניעות. אני לא רואה למה עגילים גדולים ומצועצעים נחשבים ליותר צנועים מנזם פשוט באף.
ואגב--- בחור שמסתכל על אישה שיש לה נזם ולא מוצא חן בעיניו, צריך קודם כל לטפל בעצמו שלא יסתכל על נשים (ההלכה קפדנית הרבה יותר בעניין הזה) ואח"כ להביע את דעתו על העניין
ומשהו אחרון- לכל בחורה שניה ברחוב יש נזם באף אז הטענה שזה לא מקובל לא תופסת.
שגבר נפגש עם אשה שיש לה נזם הוא מדמיין את אישתו לעתיד עם נזם
ולפי דעתי זה מראה על אשה שמזלזלת בעצמה ולא מספיק מכבדת את גופה,
בהתחלה האמא עם נזם ואח"כ הילדה וכו'
בכללי זה סתאם מכוער.............
מווותק ! נזזם זה יפה ..
מה שזה עוושה לבניים - לא ממש אמוור לשנוות לך כי זה כבר בעייה שלהם P:
אם באאלך לעשוות - לכיי על זה (:
נזם זה יפה..לדעתי!!![]()
אבל בת'כלס מי שעושה נזם זה מראה עליו משהו-תודו!![לא משהו רע ח"ו]
וזה לא קשור ליופי פנימי חחחחחחחחחח..
ד"א:אני לא הייתי עושה..למרות שזה יפה![]()
הרושם-שום דברמיוחד.. אםהיא רוצה להיות יפה והיא חושבת שזה מה שמתאים לה...שתהנה.
רגשות-אמור להיות משהו שונה מכל בת?
מה זה עושה?שום דבר!!כמו כל בת אחרת..
בגדול לרוב הבנות זה יפה...
חוץ מזה שלא הבנתי מה מורד בנזם?
ומעבר לזה-היום נזם מאוד מקובל..
מי שם נזם???
צריך להיות אחת מוזרה בטירוף כדי לשים נזם!!
דבר ראישון נזם לבנים זה דבר אסור בתכלית האיסור "לא ילבש אדם לבוש אישה"
ולבנות זה דבר אחר מותר אבל תלוי איפה כי אסור להשחית את הגוף בנזם אוו בעגיל כמו שאסור לעשות קעקוע
אבל מבחינתי כל עוד זה לא באמצע האף או דבוק ללשון כמו קוץ
אז שיהיה לה בהצלחה
שבת שלום לכולם ופסח כשר ושמח
האיסור לעשות קעקוע נובע מהאיסור לעשות קעקוע.
מניין שאסור לבת לענוד עגילים?
בס"ד
וד"ל.
אין לי מושג מה המקור אבל נראה לי שזאת הייתה כוונת המשורר 


לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...
למה אפשר לחוש בדידות ברמה כמעט משתקת והאם זה אמיתי ומה אפשר לעשות עם זה?
אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?
אתה לא חבר בתנועת נוער?
זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)
א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך?
מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?
תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.
ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...