מחפשת בחור ממוצא אשכנזי ורווק בגילאי 30-38
אני בת 35 1.60 ממוצא אשכנזי רווקה,דתיה עובדת במקום עבודה מסודרת,
אשמח להכיר בחור מתאים שיעבוד גם במקום עבודה מסודר ובעל חוש הומור לא מעשן ולא מקריח.
גובה 1.60-1.80
לא הייתי מכיר לך.
לא סובל גזענות.
אין לה כוח לחכות 6 שעות.
היא אוהבת את התפילה האשכנזית.
רוצה מישהו שדומה לה.
לגיטימי בהחלט..
נ.ב. אני מניח שאם בחורה ספרדיה היתה כותבת שהיא מחפשת בחור
ספרדי לא היית כותב שמדובר בגזענות (פה חשדתי - בצביעות)
בהצלחה לך בחיפושים..
אני אגלה לך סוד... אני אשכנזי. לגמרי. (לפחות בעיני הגזענים - בעיני, אני פשוט יהודי).
אין לי רגשי נחיתות או תחושת עליונות.
זה לא נובע משום מקום מעבר לעובדה שזה מגעיל אותי שיש עוד אנשים גזענים במדינת ישראל.
יצא לי להתפלל בבתי כנסת ספרדים שסיימו הרבה יותר מהר מבתי כנסת אשכנזים. זה פשוט קישקוש.
אם היא היתה כותבת שהיא בחורה ספרדיה שרוצה בחור ספרדי, היא היתה גזענית בדיוק באותה מידה - וגם לא לא הייתי חושב אפילו להכיר מישהו.
אגב, כל הסיפורים על ה"מנטליות השונה" או ה"מנהגים השונים" - הם קישקוש מוחלט. לרוב הגזענות האשכנזית נובעת מגאווה נטו. סוג של יהירות. כמו שכתב על זה אראל סגל: "איך אני יודע? אני אשכנזי, לידי מדברים בלי פילטר".
זו האמת וכל גזען שיש לו מילימטר של יושרה, יודע את זה עמוק בפנים.
לגבי הגזענות הספרדית (שבה אגב, כמעט מעולם לא יצא לי להיתקל) - אני לא יודע מאיפה זה נובע. אם זה נובע גם מגאווה או ממקום פסול אחר. אין לי איך לדעת. אני אשכנזי, אז במקרה הזה, יש פילטר...
היא לא בוחרת מישהו אשכנזי כי היא שונאת או חושבת רע על אנשים ספרדים פשוט כי היא מחפשת מנטליות דומה לשלה וזו זכותה.
אם אתה רוצה תבחר לך את מי שאתה רוצה אבל אל תטיף לאחרים
רוב הספרדים שאני מכיר מתפללים בבתי כנסת אשכנזים.
הכל תירוצים שנועדו להצדיק גאווה.
ונכון, זכותה לבחור במי שהיא רוצה. וזכותי להגיד את דעתי בדיוק באותה מידה.
למה כמעט אין ההפך??
כלומר אשכנזים בבתי כנסת של ספרדים??
גם מה שאתה מתאר בדרך כלל זה "היסחפות" של הספרדים לכיוון האשכנזים ולא להפך....
אני מכירה המון אשכנזים שנוטים דווקא לספרדים, ולהיפך.. וזה מה שיפה בעיני!!
זה מראה שאנחנו הולכים ומתמזגים, ומתחילים לשכוח מכל ה"מנהגים" וה"מנטליות".
ב"ה, אני נשואה לאשכנזי בעודי ספרדייה(ווואיי!)ויש מלא זוגות מעורבים ביישוב שלנו. וזה מה שיוצר אחדות ישראל וקיבוץ גלויות.
אין כל סיבה להמשיך להחזיק בדעות שיש הבדלים במנטליות- כולנו נולדנו כאן בארץ! וגם ההורים שלנו!!
אז אולי הסבים נולדו במרוקו\פולין וכו'.. אבל עדיין- מזמן המנטליות הפכה לארצישראלית.. רובנו גדלנו באולפנות\ישיבות, עברנו את תנועת הנוער.. ויחד איתנו תרצו או לא גם ההורים שלנו..(בחוויות, בסיפורים.. וכו')
במיוחד אצל דתיים לאומיים- שיש ממעין סגנון "משותף", בערך. אל תחפשו תירוצים- כי הם נגמרו.
לבינתיים- אני גם אציין שמגעילה אותי גזענות, ואנשים שמחפשים רק "אשכנזי" או רק "ספרדי"- אולי פה טמונה הבעיה....
לא התכוונתי ח"ו לפגוע.. אולי בעקבות כך תשתנה דעתו של משהו- ואם לא, אז אאחל בכולופן ב"הצלחה.
הבחורה בסה"כ רוצה להתחתן ומבקשת עזרה..
מה זה השינוי נושא לגזענות?!?!!
זה לא תירוץ בכלל ונראה לי שהעסק לא פתור אצלך.
וזה לא חרטא ולא גזענות אני לא גזענית כלל ודומני שהייתי מעדיפה מישהו מהעדה שלי כי זה מנטליות דומה יותר.
לא צריך לקרוא לכל דבר גזענות.
ויש הבדל בין להעדיף מישהו לבין לפסול מישהו באופן גורף כי סבא וסבתא שלו לא עלו מהמדינה ה"נכונה".
אין כאן ולו שמץ של גזענות. תרגע.
וכמה שכולנו ישראלים, עדיין יש הבדלי מנטליות.
לי הרבה יותר הציק ה-"לא מקריח".
אבל ניחא
כל אחד והמשיגינעס שלו.
אין לי זכות לדבר.
בהצלחה רבה לך.
אני לא מבין מה יש כאן חוץ מגזענות.
הרבה דברים הפריעו לי בהודעה הזאת - אבל זה מסוג הדברים שפשוט דוחים אותי בצורה שקשה לי שלא להגיב.
ונכון, לכל אחד יש זכות להשתגע איך שהוא רוצה - בדיוק כמו שיש לי זכות להיגעל מזה ולבטא את זה בפומבי.
בין בית אשכנזי פולני לבין בית תימני לבין בית מרוקאי לבין בית בוכרי יש הבדלים תהומיים במנטליות.
איך שלא תסתכל על זה. אז היא רוצה להכיר מישהו עם מנטליות דומה לשלה, לענ"ד לגיטימי לגמרי ואין כאן שום קשר לגזענות.
וכאן המקום שלך שרה להגיב אם היה מדובר באמת במישהו ספרדי שגדל בסביבה אשכנזית ויש לו מנטליות אשכנזית לגמרי, וקיבל על עצמו את דרכו של רב אשכנזי כזה או אחר, אז זה היה בסדר?
אגב, בד"כ לא היתי מגיב אבל עצוב לראות משפט בסגנון "גם אם הייתי מכיר מישהו לא הייתי מכיר לך" זה דיי אכזרי מבחינתך, לא שמישהו מחכה לך, באמת אתה לא עושה טובה לאף אחד.
אבל זה לא מכבד אותך, לא את דעתך ולא את הפורום.
כל טוב.
להסכים...
אני מכיר תימנים שהם יותר אשכנזים מפולנים מבחינה "מנטלית".
עברה התקופה שבה היו הבדלים "תהומיים".
אני יכול לענות לך בשם שרה - זה לא היה משנה לה כהוא זה! הוא ספרדי. שם משפחתו הוא בוזגלו, רחמנא ליצלן - ומה יגידו השכנים? שהבת של ליבוביץ' התחתנה עם בוזגלו???
עובדה שהיא לא כתבה את זה.
זכותך לחשוב שדעתי פסולה ולא מכבדת אותי או את הפורום. בדיוק כמו שזכותי להיגעל מגזענות.
כל טוב גם לך
וזה עצוב לקרוא שיש כאלו שעדיין מאמינים לקשקוש "מנטליות שונה" כי עם כל הכבוד למנטליות,לא זה מה שגורם לדחייה,ועובדה שאנשים שחושבים שזאת"מנטליות שונה" לא יצאו עם כאלו שהם לא מהעדה שלהם,אפילו עם יגידו להם שהן-אדם השני במנטליות שלהם.פשוט כי זה לא העיניין...
אז לפחות תגידו את האמת.זה עדיף מלשקר ולהמציא תירוצים...
ב"ה הדור שלנו היום הוא כ"כ מגוון,אפילו במשפחה אחת אפשר לראות סוגים שונים של מנטליות...אומנם אי-אפשר להתכחש לזה שיש עדיין הרבה כאלו שעדיין לא מוכנים לצאת מהמחשבות מהסוג הזה(אשכנזים,ספרדים או תמנים) אבל נקווה שכולם יפנימו שיש דברים זוטרים שכדאי להתעלות עליהם למען מטרה חשובה הרבה יותר...
אחרי שתצא עם אתיופית אחת או שתיים תחזור לפה..עד אז...אנא ממך. תחסוך מאיתנו.
(אין לי שום דבר נגד אתיופים..להיפך..)
תודה.
אז מה פירוש ההתבטאות הזאת?
טוב שיש פה משהו שמעיז להגיד את האמת ולא ממציא כל מיני תירוצים מגומגמים לגזענות...
פשוט תגיד שאתה לא מסוגל להתמודד עם זה!
ואותו הסיפור עם אתיופים.אם הם נמצאים כבר זמן רב בארץ והפכו פחות או יותר לישראלים(שזה פחות או יותר רוב האנשים היום אשכנזים/ספרדים)-אז אם אתה לא רוצה זאת פשוט גזענות לשמה!
ותו לא.
בו המנטליות לא כ"כ שונה,שזה המצב הרווח בד"כ.
אני לא מדברת על אנשים שחיים במנטליות מאוד מסויימת ומשמרים את זה.
הכוונה היא לאנשים שנולדו בארץ,וחיים כישראלים ולא מרגישים שאובים למנטליות מסויימת(גם אם היא קיימת בבית של ההורים שלהם)
זה בערך רוב האנשים שאני מכירה(ספרדיים/אשכנזים)...
ואם אתה חושב שאני טועה,אז איך אתה מסביר את העובדה שאנשים מעדות שונות ומזרמים שונים חיים טוב מאוד אחד עם השני ,יום ולילה(כי פשוט מבחינת אופי ודברים אחרים הם כ"כ מתאימים|),אבל פתאום שזה מגיע לחתונה אתה אומר שהמנטליות תפריע להם לחיות חיים טובים ומאושרים ביחד?
פשוט טוב להם ביחד,אבל כל עוד זה רק חברות אז אין פחד ממה יגידו אבל כשזה מגיע לחתונה זה כבר משהו אחר.ואני לא אומרת את זה סתם ממחשבה.אני מכירה אישית כמה וכמה כאלו,חלקם אומרים את האמת(ההורים של יתייחסו לזה כך וכך וכו'..)וחלקם מתרצים זאת בתירוצי מנטליות.
מי שרוצה לחשוב כך שיערב לו,לדעתי זה פשוט הפסד שלו.וגם אם המנטליות קצת שונה,אז מה?
לא חבל להפסיד בן-אדם שיכול להיות כ"כ מתאים לך באופי,באישיות ובעוד דברים בגלל מנטליות?
אופי זה דבר שקשה מאוד לשנות!אבל אדם בעל אופי טוב זו לא תהיה עברו בעייה לשנות מנטליות-בשביל מי שהוא אוהב.
אבל לדעתי וכפי שלמדתי מהמציאות לא זאת הנקודה,לצערי ולצער עם ישראל...
ותו לא!
היא יהודיה וישראלית בדיוק כמוני.
העניין הוא, שאין המון יוצאות אתיופיה במגזר שלנו, ככה שזה פשוט לא יצא. אף פעם פשוט לא הציעו לי.
תאמיני לי שיצאתי כבר עם בחורות מכל העדות, והבחורה שהאיתה היה לי הקשר הכי רציני, ממש לא היתה אשכנזיה. (אם זה היה תלוי בי, הייתי כבר נשוי לה היום).
לי בכלל מפריע שבגיל כזה עוד יש דרישות.
שניה לפני ההתנפלות:
אין הכוונה שהיא צריכה להתחתן עם מישהו רק כי היא אוהבת את שמו ויהיה בסדר.......
היא כמובן לא צריכה להסכים לכל הצעה שהיא...
אבל מכאן ועד לפרטים האלה..... נשמע לי קטנוני.
אגדיר קצת יותר טוב, הייתי שמחה לשמוע חיפוש של תכונות אופי- שחושבת שיתאימו לה
מאשר הגדרות 'חיצונית' כאלה.
בהצלחה!
נגיד בחורה שמחפשת בחור בסגנון ספרדי חם,
לא היית נזעק כל כך....
כי זה מובן שהיא רוצה אופי מסויים.
אז אולי באמת הבחורה מתכוונת לאופי מסויים, ולא בגלל הסטיגמות,
לא כדאי ישר לשפוט.
כזענות זו גזענות, וזה מגעיל ולא משנה אם זה בחורה או בחורה, ספרדי או אכשנזי. נקודה.
אם לא היה לך שום דבר נגד יהודים ממוצא אתיופים - לא היית כותבת הודעה כ"כ מגעילה.
בסייעתא דשמיא
אם הייתי אישה בת 35,נראלי הקריטריונים שלי היו קצת יותר עמוקים מאשכנזי ולא מקריח.
מי את שתשפטי אותה על הרצונות שלה??
ודווקא נראלי שלהיפך..
כשאנחנו צעירים ונחמדים אנחנו פתוחים לקבל גם שונים מאיתנו..
אבל ככל שאתה גדל ומתבגר יכולת ההכלה מתנמכת..
ותפסיקו לתקוף אותה!!
אם כי, יש הבדל מסוים, אם אדם מסוים עלה בעצמו לארץ ממקום אחר שבו התרבות וההרגלים שונים מאלו שנהוגים בארץ - והוא מעדיף מישהי שגם היא עלתה בעצמה מאותו המקום.
אבל זה לא נקרא מוצא או עדה - זה כבר משהו אחר.
כשמישהו אומר שהוא רוצה אדם מעדה מסוימת, הוא לא מתכוון שהוא עלה בעצמו ממקום כלשהו והוא רוצה מישהי שגם הגיעה משם.
אותה אשכנזיה, ייתכן ומעולם כף רגלה לא דרכה על אדמת אירופה - ולא מעניין אותה אם הבחור שאיתו תתחתן אי פעם דרך על אדמת אירופה - איכפת לה איפה סבא שלו נולד ומה שם המשפחה שלו.
מבין את ההבדל?
אני שמח שאנחנו מסכימים.
נו, באמת... אם צבע עור, שם משפחה או מה יגידו השכנים זה סגנון - אז אתה בהחלט צודק.
אני לא מוצא הבדל בין ה"סגנון" של החברים שלי - ללא קשר למוצא שלהם, למעט ה"סגנון" שפירטתי לעיל.
אם אחרי שהקב"ה קיבץ אותנו מ-4 קצוות הארץ, זו התודה שלנו - שנאת חינם ואגו עלוב - אז ממש חבל בעיני.
ופתחו לעצמם זהות חדשה, ישראלית, ואז אין הבדל בסגנון.
ויש אנשים שנשארו פולנים אסלים, מרוקאים אסלים, וזה לא תמיד הולך יחד, מה גזענות בזה?
אבל פותחת השירשור לא סייגה את דבריה. היא מראש מוכנה לאת רק עם אשכנזים. לפי שם משפחה.
זו ההגדרה של גזענות.
אני לא מכיר היום יותר מדי מרוקאים "אסלים" או פולנים "אסלים". גם אם לפני דור או שניים באמת היו הבדלים בתרבות (מה שגם לא הצדיק את הגזענות הזאת) - היום זה כמעט ולא קיים.
מעציב אותי לראות כמה אנשים מהציבור הדתי-לאומי מגלים הבנה ומצדיקים גזענות.
בשביל זה עם ישראל שב לארצו? בשביל להישאר מפורדים בגלל גאווה מטופשת? שאנשים לא יתחתנו אחד עם השני בגלל מקום הלידה של הסבא והסבתא? כי הם חשים נעלים ושאחרים נחותים?
ואל תמכרו סיפורים - זה לא מכבד את מי שכותב.
הבדלי מנטליות, תפילה בנוסח שונה... אתם באמת חושבים שמישהו קונה את זה?
איך אני יודע מה אנשים חושבים? לפחות מהצד ה"אשכנזי" של הענין, בדיוק כמו שכבר כתבתי שאראל סג"ל כתב: "אני אשכנזי, לידי אנשים מדברים בלי פילטר"
סליחה על התגובה הנסערת אבל מי אתם בכלל?
רובכם סיימתם לפני חצי שניה שרות לאומי או צבא, אתם רק בתחילת דרכיכם בפגישות. לא עברתם אפילו מאית ממה שהיא עברה בתחום הפגישות אז ברור שלא תוכלו להבין אותה.
אני בטוחה לחלוטין שלו היא הייתה כותבת שהיא מחפשת בחור שלמד בישיבה, זה לא היה מפריע לכם. זה היה לגיטימי כי אתם מבינים את זה.
אני למשל בת 27 וכשאני אומרת שאני רוצה בחור שלמד בשיבה אומרים שאני בררנית.
כשאני אומרת שאני רוצה בחור עם השכלה אומרים לי להפסיק לחשוב את עצמי.
כשאני אומרת שאני רוצה בחור שימצא חן בעיני אומרים לי לצאת מהסרטים שאני נמצאית בהם.
כאילו ברגע שעברת את גיל 22 את חייבת להתחתן עם כל בחור שעובר ברחוב ואין לך זכות לרצות כלום.
הבחורה כאן רוצה אשכנזי כי בתחושה שלה, זה מה שמתאים לה. לכו תדעו, אולי היא יצאה עם הרבה ספרדים וזה אף פעם לא הלך.
אולי היא מחפשת בחור שנוטה להיות יותר בהיר (אין מה לעשות, ספרדים לעיתים הם כהים)
אולי היא פשוט אוהבת את המנהגים שלה
אולי יש לה הורים שרוצים רק אשכנזי.
זה מה שהיא רוצה.
אתם לא יכולים להבין את זה כי אתם במקום אחר לחלוטין בחיים.
נראה לכם שזה שההתקפות שלכם כאן הוסיפו הרבה לאהבת ישראל? האשמתם אותה בגזענות אבל האם אתם בסדר?
אגב,אני מלמדת בבית ספר חילוני והמורות שם הזדעדעו כשהן שמעו שאני לא מוכנה לצאת עם חילוני. " מה זה המקובעות הזאת?! הרי בסופו של דבר כולנו יהודים!"
ממש כך.
בתור אחד שאת השירות הצבאי שלו סיים לפני המון חצאי שנה, ונפגש די והותר פעמים עם מספיק בחורות, אני עדיין אומר שאני לא מבין אותה.
אם היא היתה אומרת שהיא מחפשת בחור בהיר, בחור עם "מנטליות אשכנזית", או כל שטות הגיונית אחרת, ניחא.
אפשר להבין שהיא מחפשת משהו שיתאים לה.
אבל היא כותבת בפירוש שהיא רוצה בחור אשכנזי.
שם משפחה נטו, כמו שהאדם היושב כתב.
שלזה, צר לי, אין שום הגדרה אחרת חוץ מ"אפלייה על רקע עדתי", או בקצרה: "גזענות".
הדרישה שלך לבחור שעולם הערכים שלו קרוב לשלך לגיטימית לחלוטין.
אין מה להשוות בכלל למישהי שמחפשת מישהו שההורים (או, סביר יותר, הסבים) שלו הגיעו לארץ מפולין, ולא חלילה מג'רבה.
(למרות שאם בגיל 27 את מחפשת גם בחור ישיבה (שזה כמה? שיעור ט'?) וגם בחור עם השכלה, את אולי צריכה לעשות חושבים האם בכלל קיימים כאלה.)
בברכת תתבגרו,
ותהיו אמיתיים, לפחות עם עצמכם!
זכותה המלאה לדרוש עם מי היא רוצה לצאת לא?!
ככה היא מסננת מראש ולא סתם יוצאת ומבזבזת את הזמן...
היא רוצה אחד שיתאים למנטליות שלה-לאורח חיים שלה וזה מובן לגמרי,כי בינינו יש הבדלים...
מבחינתי מותר לכל בחור/ ה לקבוע קרטריונים מראש...ככה לפחות יודעים מה לא רוצים..וזה חוסך אי נעימיוות כאבי ראש זמן וכדו'
כולנו יודעים מה אנחנו שווים ורוצים בהתאם לא?!
ודי כבר עם הקשה הזה, "מטליות".
ואני חושב, שבמיוחד מצד אדם דתי, זו כפיות טובה עצומה כלפי הקב"ה שלאחר קיבוץ הגלויות, יש אנשים שמתעקשים שלא להתחתן האחד עם השני בגלל אגו וגאווה.
אני מגיע מהעולם הזה. אגו. גאווה.
חתונה זה לכל החיים. צריך לשקול הרבה.
אבל אין כאן שום קשר לאופי או אורח חיים.
אני מכיר מספיק חברים שהם לא מהמוצא ה'ארי' שאורח החיים שלהם לא שונה משל אף אשכנזי שאני מכיר.
ולמה זו צריכה להיות פשרה?
2 אנשים, גדלו ביחד באותה שכונה, למדו באותו בי"ס יסודי, באותה ישיבה תיכונית, הלכו לאותה ישיבת הסדר, מקשיבים לאותו רב ושירתו יחד במחלקת ביינישים בצבא.
למדו את אותו מקצוע באוניברסיטה - והתקבלו לעבודה באותו מקום.
מה ההבדל? למה אבוטבול נחות ממנה וזילבגשטיינברגריץ' לא?
והיום, הרי רוב האנשים עושים בערך את אותו המסלול. המנהגים נעשים קרובים הרבה יותר. אבל חצי מאותם אנשים, פסולי חיתון. למה? יש לך הסבר מעבר לאגו?
וגם אם כן, כנראה שהיא יצאה גם עם אשכנזים... לא נראה לי שהלך לה איתם יותר טוב... נכון?
אני מבין מצוין את המקום שלה. אין אחד שמבין את המקום שלה יותר טוב.
אני מכיר אנשים כאלה מאוד מאוד מקרוב. יותר מדי מקרוב.
היא לא נשואה, וככל הנראה לא יצאה עד היום עם ספרדים (לרוב, בגיל הזה, כבר מתחילים לסנן פחות, לא יותר...) - סטטיסטית, צריכות להיות לה גם אי אלו חוויות לא נעימות מאשכנזים.
לדעתי, בחורה שבגיל 35 לא מוכנה לצאת עם בחור ממוצא ספרדי, גם לא היתה מוכנה לצאת איתו בגיל 20.
ואם זה אחד הדברים הכי חשובים לה בחיים - זו בדיוק הבעיה.
אם הגאווה שלה והאגו שלה כ"כ חשובים לה, עד כדי כך שהיא לא מוכנה אפילו לשקול מישהו בגללם - זה מגעיל בעיני.
מה כבר יכול היה לקרות כדי לגרום לה שלא לצאת לעולם עם בחור ספרדי?
עמדו כל היהודים ממוצא ספרדי בשורה וירקו עליה?
עמדו כולם וקיללו אותה? הרביצו לה?
כל היהודים ממוצא ספרדי בארץ היו צריכים לעשות לה משהו איום ונורא...
כנראה שזה לא קרה. ואולי, אם נלמד עליה זכות, פגע בה פעם מישהו ממוצא ספרדי. אולי אפילו שניים.
אני בטוח שאי שם, במהלך חייה, היה גם אשכנזי כלשהו שפגע בה בצורה כלשהי. אולי אפילו שניים.
אבל עם יהודי ממוצא אשכנזי אין לה בעיה לצאת. למה את חושבת שזה המצב?
שאני לא חושב שנכון לדון אנשים שלוקים בהם לכף זכות.
חושב שאתה מסוגל לדון *כל* אדם לכף זכות? רוצה שאני אכתוב לך רשימה של אנשים שלא תוכל?
אני חושב שיש דברים שעליהם רצוי שלא לדון לכף זכות. לכל דבר יש גבול. גם לדון אדם לכף זכות.
זה דבר מגעיל, שכדי לעקור אותו מן השורש, יש צורך דווקא לדון במידת הדין ולא לחפש איך לתת לזה לגיטמציה.
(המשותף לתגובה האחרונה שלך והתגובה האחרונה שלי הם צמד המילים: "מה הקשר"?)
שלדרוש שתהיה לה משיכה חיצונית לבחור זה מוגזם.
ולדרוש שהוא יעניין אותה מבחינה אינטלקטואלית זה ממש לא בסדר.
אבל לדרוש משהו שלא אמורה להיות לו שום השפעה על האופי של הבנאדם זה לגיטימי ובסדר?
אין דבר כזה "מנטליות אשכנזית"! די.
עבר, נגמר.
זה היה נכון לפני 50 שנה, כשאנשים הגיעו לכאן על אוניות והיתה להם מנטליות שונה.
היום זה כבר כל מקרה לגופו.
זה מגעיל אותי בדיוק באותה מידה.
זו נבלה וזו טריפה.
לפחות משתמע מדברייך שאת מבינה שזה פסול.
האם יש לצפות מכל אדם שיתגבר על זה? זו כבר שאלה אחרת.
לדעתי, כן.
מראה חיצוני יכול להשפיע על משיכה.
עדה - לא.
יש אנשים, ולא מעט מהם, שאם לא תדעי את שם משפחתם, לעולם לא תדעי מה המוצא שלהם.
והאם אדם מסוים אוהב מראה של אדם אחר או לא, זה דבר שמתגלה די מהר - לפני שיש זמן לברר מהי העדה.
הם לרוב לא קשורים לעדה או מוצא.
אני יותר מבוגר ממך, וכנראה שגם יצאתי ליותר דייטים ממך. ילדה.
בחור ישיבה, זה דרך חיים. אופי. סגנון.
אם את רוצה בחור ישיבה - זה לגיטימי. את רוצה מישהו שיקבע עיתים והילדים של יחונכו בדרך מסוימת.
בחור עם השכלה - חשוב לך שיהיה לך על מה לדבר איתו וגם יש לפעמים שיקול כלכלי.
שימצא חן בעינייך? זה חיוני כדי שתוכלי לחיות איתו.
את יודעת מה יכול להיות משותף לכל הדברים שציינת? הוא יכול להיות מרוקאי, פולני, רומני, תימני, איתיופי או כורדי.
סבא שלו עלה מ-X והוא למד בישיבה, למד באוניברסיטה, והוא ממש מוצא חן בעינייך.
אין נפקא מינה לשום דבר וענין.
ואני מכיר מספיק אנשים ממוצא ספרדי שבחיים אל היית חושבת שהם לא אשכנזים. בהירים יותר מאחרון הפולנים.
את יכולה להגיד שהיא יצאה עם ספרדים וזה לא הלך. מצד שני, ככל הנראה היא גם יצאה פה ושם עם איזה אשכנזי - מסתבר שגם זה לא בדיוק הלך...
מנהגים? כמה שוני כבר יש?
אני נמצא לא רחוק מהמקום שלה בחיים.
אני לא יודע מה ה"התקפות" עשו - ואם הם הזיקו לאהבת ישראל - אבל אני מבטיח לך שגזענות מזיקה לא פחות.
ואם את לא מבינה מה ההבדל בין בחורה דתיה שלא יוצאת עם בחור חילוני לבחורה שלא מוכנה לצאת עם בחור ממוצא ספרדי - אז באמת שאת פשוט מקרה אבוד ואין לי מה להוסיף בנושא.
את לפחות כותבת כמו אחת כזאת. ("ותאמין לי, שאני מכירה את החיים..." - ככה כותבת ילדה שלא מכירה את החיים בכלל. אז לא, אני לא מאמין לך).
ויש הבדלים - בשם המשפחה. איזו בושה!!! מה יגידו השכנים???
ואנשים כאן התאהבו במילה "מנטליות" - די, זה לא עובד על אף אחד.
למעט במושבים מבודדים ששם שימרו את התרבות שהיתה נהוגה במדינת המוצא של הסבא והסבתא (ומושבים כאלה הולכים ומתרוקנים) - זה כבר לא קיים.
לבחורה דתיה שלא מוכנה לצאת עם בחור חילוני - אז אני לא חושב שיש לך יותר מדי מה לתרום. זו ההרגשה שלי וזו הדעה שלי.
את השווית באחת ההודעות שלך בין 2 המקרים.
"אגב,אני מלמדת בבית ספר חילוני והמורות שם הזדעדעו כשהן שמעו שאני לא מוכנה לצאת עם חילוני. " מה זה המקובעות הזאת?! הרי בסופו של דבר כולנו יהודים!"
ברור לחלוטין מהשורות הללו, שלא היית יוצאת עם חילוני. אבל את ערכת השוואה בין אלו שלא מבינים אותך לאלו שלא מבינים גזענות.
זו השוואה שאת ערכת - לא אני. וזה כל מה שכתבתי. לא הסקתי אף מסקנה.
זו את שלוקה בחוסר בהבנת הנקרא.
נ.ב.
*א*סכים!
הוא יסכים, אני אסכים!
כבר עניתי על זה - חפש כמה הודעות למעלה. אין לי כח לשכתב את עצמי.
סליחה. התבלבלתי.
את פשוט ענית לתגובה שלי לאותה בחורה שכתבה את מה שציטטתי.
במהלך כל השירשור חשבתי זאת היא הבחורה שכתבה את אותה ההודעה.
גם כשקראתי לך ילדה, זה לא היה במקום ונכתב על דברים שכתבה בחורה אחרת.
סליחה. אני מתנצל.
בענין הזה את בהחלט צודקת.
אני עניתי לבחורה שכתבה לפנייך, ואת ענית לי כי חשבת שההודעה היתה מיועדת אלייך... אני בתורי, הנחתי שאת אותה בחורה שלה הגבתי - ולכן הגבתי כמו שהגבתי.
מצטער על אי ההבנה. ההודעה שלי שנפתחת במילים: "מי אני?" כלל לא נכתבה כתגובה להודעה שלך.
איזה כיף להיקרא ילדה 
התרגלתי לכך שאני אחת מזקני השבט. דווקא נחמד לשמוע שיש פה אנשים מבוגרים יותר...
קודם כל, אני מבינה מה ההבדל בין לצאת עם חילוני ולצאת עם ספרדי.אל דאגה...אני לא מקרה אבוד.
אבל מה שבאתי להגיד זה שעל כל דרישה כמעט יכול לבוא מישהו ולהגיד שזה לא לגיטימי.
כל שנה אני הולכת לכנסים של בנין שלם בקיץ ומקשיבה לרבניות שאומרות שלא צריך משיכה בקשר, לא צריך כימיה, לא צריך אפילו מציאת חן. רק צריך עין טובה ונכונות לעבוד על מידות. הרבניות מבנין שלם היו אומרות על כל הדרישות שלנו שהן לא לגיטימיות כי לא צריך את זה כדי לבנות בית בישראל.
הבחורה הזאת רוצה מישהו שכמה שיותר דומה לה. זה קצת כמו שלי ממש בא לצאת עם אמריקאי. אמנם אני לא מציבה את זה ברשימת הדרישות שלי אבל זה בהחלט משהו שהייתי רוצה.
לאחרונה יצאתי עם ספרדי שהיה ברור לו שהוא רוצה בית עם אופי ספרדי. רק מנהגים ספרדיים, רק בית כנסת ספרדי,ניגונים ספרדיים בשבת וכו. היה ממש קשה לי עם זה. כנראה אותה הבחורה רוצה להימנע מזה. אני לא מבינה למה זה לא בסדר?
חוץ מזה שיש כאן הגיון קצת הפוך על הפוך. הרי אם אתה אומר שפסילת ספרדים זה גזענות, אתה קובע שספרדים הם גזע ואז אתה קובע שהם כן שונים מאשנזים. אם אתה טוען בלהט שהם בידיוק כמו אשכנזים, הרי שאתה לא יכול להגדיר את פסילתם כ"גזענות".
פשוט צריך כאן מילה אחרת. זגענות באה לתאר שנאת גזע כמו למשל מה שהיה בשואה. שנאו את היהודים כי ראו אותם כגזע בפני עצמו. הם באמת היו שונים. אמנם לא גזע אבל הם כן קבוצה מאד שונה.
אז או שהספרדים שונים, או שלא. תחליט.
בהתחלה, את השווית בן לצאת עם חילוני\ת לבין לצאת עם בן לעדות המזרח. לי זה מאוד צרם.
אני לא חושב שאפשר להגיד על דרישה שהיא לא לגיטימית אם יש לה הסבר הגיוני מעבר לאגו וגאווה.
אני לא יודע מה מעבירים בכנסים כאלו ואחרים. אני גם לא יודע אם הם צודקים או לא.
העניין הוא פשוט - כיום, חלק גדול מהחברים שלי, הם בעלי אותו רקע בדיוק. גדלו ביחד ולמדו ביחד ושירתו ביחד בצבא.
לומדים או עוסקים בדברים דומים, ומבחינת המראה, אין לאף אחד סיכוי לדעת מאיפה הגיעו הסבא והסבתא שלו.
הדבר היחיד שמבדיל ביניהם, הוא שם המשפחה שלהם.
כלומר, בזה זה מסתכם. אם אחד מהם ישקר לה ויגיד לה ששם המשפחה שלו הוא רבינוביץ' - אז הוא יכול להתאים לה, אבל ברגע שהוא יגיד לה ששם משפחתו הוא אבוטבול, אז פתאום הוא לא מספיק טוב בשבילה.
מאוד מאוד נדיר היום למצוא אנשים שבאמת שומרים על בית עם אופי של עדה מסוימת.
בבית הכנסת שבו אני מתפלל (האמת שאאלו 2 בתי כנסת, אחד שאני מתפלל בו בשבת ואחד שאני מתפלל בו בימי חול), אני חושב שיש מספר זהה (פחות או יותר) של אנשים ממוצא ספרדי ואנשים ממוצא אשכנזי.
הבחורה היתה יכולה לכתוב שהיא רוצה אדם עם אופי מסוים, רקע מסוים, רצונות מסוימים וכו' - אבל היא בחרה לשים דגש על המוצא דווקא.
אני לא קבעתי שהיהודים ממוצא ספרדי הם גזע - היא קבעה את זה. אני לא חושב שהם שונים מיהודים ממוצא אשכנזי. בעיני, כולם אותו דבר. בעיניה הם גזע אחר - ולכן היא פוסלת אותם.
היא רואה אותם כגזע אחר. היא רואה אותם כנחותים ממנה.
בעיני אין הבדל בין העדות השונות. בשבילה, יש, ואני לא יכול להחליט בשבילה אחרת. רק להגיד שזה דוחה בעיני.
לרוב, יהיה קשה להבדיל ביניהם.
ולקחת אותם למקום אחר לגמרי, זכותו של כל אדם להחליט עם מי הוא יוצא ועם איזה עדה...
לא כל בחירה על רקע עדתי היא גזענות, לגיטימי שמשהי תרצה בן זוג שקרוב למנהגים שלה, ולא אדם מעדה אחרת שכל האורח חיים שלו שונה, אני מסכים שהצורה בה נכתבו הדברים קצת צורמת, אבל זה לא סיבה לצאת עליה ככה...
השרשור ננעל, מי שרוצה יכול להגיב בשרשור של עקיבא או לפתוח אחד חדש ולדון בזה בצורה יותר מכובדת..
סתם מעניין אותי, בנות דוסות רוצות שיתחילו איתם? ברור שכל סיטואציה והמקרה שלה, אבל אשמח להתייחסות אם ליגיטימי ואיך?
באוטובוס? ברחוב? או באיזה שיעור מעניין? בהלל של הרב שמואל אליהו? או בשמחת בית השואבה במרכז? או סתם כששניכם רכזים באיזה תנועת נוער?
וישיר? או שמעדיפות שחבר יפנה לשאול אם רלוונטי בכלל? וישר זורמים או שעדיין ליגיטמי לבקש לברר? גם מצידו?
ואתן חשבתן על זה? רציתן פעם להתחיל אבל היה פשוט מוזר מידי? זה אמור להיות מרתיע?
תודה מראש
בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.
בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.
אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)
התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?
זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב
נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו
רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").
אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).
הציעו לי הצעה והבחור העלה תמונה שלו מלפני עשור++++
איך אני יודעת? כי איכות התמונה ירודה מאוד ומטושטשת. וגם מצאתי בגוגל תמונה עדכנית שלו ממקום עבודתו.
הוא נראה אחרת לגמריי..
זה לא נעים בלשון המעטה וגובל בעבירה על הדיבר "לא תשקר"...
אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.
ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.
"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית 
מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?
לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -
מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?
הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.
עוד כיוון של לדון לכף זכות -
יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??
משפיע על מה שאתם מחפשים בבן\ת הזוג או על מודל הזוגיות שאתם מחפשים?
אני בטוח שזה משפיע הרבה יותר ממה שאפשר לבחון בשכל, אבל עדיין זה יכול ללמד הרבה.
לי לקח המון זמן להבין כמה שזה משפיע עלי בין אם רציתי ובין אם לא. אולי אפרט בהמשך..
אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.
לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.
למדתי מה לא לעשות
אותו דבר
מופתע שזה חריג
בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.
הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.
מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.
שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות
היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות
אלא האדם באשר הוא
כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם
גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)
יש חלקים שנשארו
השפעות מילדות
אפילו כאלה בתת מודע
תמיד יש ויהיה על מה לעבוד
לעשות נכון יותר
איך אתם מבררים מה קריטים לכם?
(שלא קשור למידות של האדם)-
לדוגמה נושא הצבא.
איך יודעים אם זה באמת באמת קריטי לי או שיכולה להבליג אם הבחור לא עשה או לא מתכנן אבל כן פעיל במישורים אחרים?
האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה
אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי
שנה,
האם המשהו הזה היה מציק לי?
הציעו לי מישהי בת 19, מסיימת שנה שנייה של שירות לאומי. אני בן 23, בשירות קרבי. יש בינינו פער של 3-4 שנים, 3 שנתונים. ומשהו בזה ממש מפחיד אותי. בסוף אני אדם בוגר מאוד, ומשהו בגילאים האלה נשמע לי ממש ממש ילדותי. עכשיו ברור שאי אפשר להכליל, ויש מקרים הפוכים לגמרי וכו וכו. השאלה שלי היא מה הבירורים שהייתם עושים לגביה וגם לגבי עצמכם כדי להבין האם היא בוגרת ברמה שמתאימה למה שאני מחפש? אני מדבר גם על בירורים לפני שיוצאים (שזה איפה שאני נמצא כעת) וגם על בירורים תוך כדי הפגישות במידה ומחליטים לצאת..
בנוסף גם יש את החשש הפרקטי, שהיא, בניגוד לבנות בגילי, עוד לא התחילה בכלל לימודים, ולא יודע אם היא סגורה על הכיוון שלה בשנים הקרובות (אפילו אם יש לה תכנון מסוים ללמוד משהו)
תודההההה
אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.
מאוד יכול להיות שיש פה משהו
מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה
לפני שבדקת מי היא באמת(:
בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..
אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'
או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:
האם עובד גם הפוך?
אפשר לדון על מה זה בגרות.
ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?
אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.
אבל -
קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.
לגבי פער השנים,
אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.
תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?
ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.
בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -
אבל --
רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.
אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.
.
ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.
תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,
כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.
אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.
חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו
זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:
( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)
בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.
מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...
קיצור, לא לפסול על הסף
שהתחתנה כשהייתה בת 18
עם בן 24
אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה
אבל היא הייתה בוגרת ובשלה
והם התאימו
בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.
העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.
כמה מקום הלימודים במהלך השנים לדעתכם משפיע על האישיות ,רמה התורנית, וההשתייכות החברתית בתוך הציבור כיום?
ואם כן אז האם ראוי לומר לשדכן שאני רוצה להכיר בחורה שלמדה במוסד הספציפי הזה או לפנות לאותו מוסד ולשאול על בוגרות שבאזור הגיל שלי פחות או יותר?
(לא רק מדרשות נכללות כאן אלא גם אולפנות)
ובכלל מה מגדיר סגנון של השקפה בציבור שלנו?
(עד גבול מסוים)
אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי
וכמובן המוסד מחזק את העניין
אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.
לק"י
והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.
לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.
אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.
לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה
לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.
גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.
מה שכן-
זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן
(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)
מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'
ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.
אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?
לק"י
עד לגיל 20+
הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.
זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.
אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.
אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.
פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.
לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.
לבדוק מוסד תיכוני:
א. מי בוחר את המוסד?
עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?
ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?
ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?
ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.
מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).
אבל בהחלט -
סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.
יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות
ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה
איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית
זה יותר הסגנון שאני מחפש
ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.
ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.
אני אנסה לראות
האמת,שקצת נמאס לי
אני יוצאת כבר תקופה, בת 22
ודי נמאס לי.
אין לי כח עוד פעם,שניים -שלוש דייטים
ואז זה לא מתאים,
כי החלומות שונים
כי סגנונות התקשורת לא מתאימים
סתם כי זה פשוט היה מוזר.
בסדר, כל קשר מדייק אותי. וזה אמיתי,
אבל נמאס לי לקבל דיוקים, אני פשוט רוצה למצוא את האיש שלי, את הדרך שאני עושה לבד, לעשות עם עוד משהו
נמאס לי לצעוד לבד בדרך, לפעמים אני מרגישה שגם הקב"ה איתי. אבל לא מעבר לזה,
ונמאס לי לשמוע עצות, ביקורת, תנסי לראות את..., מה הבעיה שלך עם..., אני רוצה משהו שיחלום חלום דומה לשלי, שהבית שלנו ילך לאותו מקום, בסדר. יש לי קצת חלומות לא קונבנציונלים, אבל יש לי חלום, ונמאס לי לחלום אותו לבד.
קיצר, אחרי הפריקה והתסכול - איך ממשיכים לשמוע עוד הצעות? לא רוצה לצאת לעוד הפסקה בין דייטים, אבל אין לי כח לעוד קשר שיגמר.
אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.
סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה 
ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.
את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.
אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.
הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים
אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.
אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.
בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.
פשוט תני לעצמך זמן, כמה שאת צריכה
ואחכ תבואי עם כוחות מחודשים
אל תפחדי מההפסקה.. היא תיתן לך כוחות להמשך הדרך
תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה
שאת נאמנה לדרך שלך .
יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.
ועכשיו,
שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.
אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.
רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -
'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.
הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...
וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.
לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...
אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...
ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...
אֲת.
נשמע די התשה רגילה...
צריך לחרוק שיניים ולהמשיך