לא, חס וחלילה! הוא ראוי פלוס פלוס להיות רב! לא התכוונתי לזה..

אלא שבזה שהוא רב נסתם לי הפה, אני לא יכולה להגיד כלום..

אני מאוד לא מסכימה, אבל לא יכולה להתנגד...

זה הכי מבלבל!!

(אני יודעת, העתקתי את זה מנסיו"פ... אבל אני באמת מבובלת מזה, אם מישו יכול לסדר קצת אני אשמח...)

אני מאוד לא מסכים עם ההתנהלות שלו,.

כמי שמעקב אחרי המהלך מקרוב אני יודע להגיד ואני אשתדל לומר בזהירות

הוא חייב התנצלות להרבה אנשים שהיו שם והוא הטעה אותם .

הוא אמר בהתחלה "תמסרו את הנפש על המקום"

ואח"כ כשהיינו מול הבית שלו השמיצו אותנו כאילו ניסינו לפגוע באישי ציבור שהיו שם

וזה ממש, אבל ממש, לא נכון בעליל! אנחנו ניסינו בסה"כ לעשות שם רעש מתחת הבית שלו

ורק בגלל הרב טרופ מישהו זרק נורת צבע על הרכב שלו. {אגב, זמביש זה סיפור שונה לגמרי}

אבל ההתנהלות של בהתחלה אטרף ודירבון, לאחר מכן מתינות, ולאחר מכן ייבוש לגמרי

אני חושב שהרב חייב התנצלות לכמה אנשים שהיו שם. עד כאן דעתי.

בבקשה אל תתייחסו לתגובה הזאת עד שאחד המנהלים יתחבר.. טוב?

תודה צדיקים!

בס"ד

את יכולה להגיד שאת לא מסכימה.

אין פסול בלהגיד שאת לא מסכימה עם רב כזה או אחר עם כל הכבוד לגדולתו.

אני מעריכה מאוד את הרב מלמד אבל חושבת שהוא טעה, וכן רבנים טועים.

הם לא מלאכים ובטח לא אלוקים.

מותר לך להגיד מה דעתך למרות שהוא רב.

כי את יכולה להגיד שאת מתנגדת,

אבל אסור לך להגיד לרב מלמד שהוא טועה,

כי לפני אלפיים שנה היה לזה דין של "מורה הלכה בפני רבו",

והיית מוצאת להורג...

אני ממש ממש לא מסכימה עם מה שהוא עזה פה.

אבל הוא הרב שמוביל את המאבק,

איתו ופיו תושבי שכונת האולפנה הולכים, אז מי אנחנו שנלך בדרך אחרת?

אנחנו לא נאבק בדרך שהתושבים והרב שמנהיג אותם לא רוצים.

זה קצת כאילו להכנס לבור שאתה יודע שהוא שמה.

המדינה הראתה לנו לא פעם ולא פעמיים שהיא יודעת לשקר, אז למה לסמוך עליה? היא יותר גרועה מ"משענת הקנה הרצוץ" (ביטוי למצרים/אשור כמדומני באחד מנביאים ראשונים)

אז כאילו מה אתה שוב נותן מה שהם רוצים ובסוף נדפק שוב?

אבל מצד שני, זה אולי פסימי להגיד את זה אבל דוגרי בסוף בכל זאת יפנו את זה, אז זה ימנע מלחמת אחים כואבת ויש סיכויים קטנים שהפעם אולי יעמדו בהבטחות שלנו.

זאת אומרת אני לא מסכימה עם דבריו אבל יש בהם משו אבל עדיין...

והרב מלמד לדעתי מתפשר קצת על ארץ ישראל בטענות לא נכונות כ"כ. אבל זה מה יש.

זה נראה כאילו הוא מדבר אלינו ממש- אל הפורום הזה...

ובת'כלס הוא מביא טיעונים יפים...

אז אולי נכון- אני לא מסכים איתו לגמרי, וכן, גם אני חושב שזה סתם פשרה- אבל המכתב הזה מראה לכם שהוא לא סתם החליט להתפשר בגלל פוליטיקה ובגלל כל השטויות האלה...

הוא עושה את זה מנימוקים יפים ואף מוצדקים..

אבל תאמת עכשיו זה כבר לא משנה הדיון הזה- כאילו המכתב הזה נצרך ויפה, אבל הדיון שיהיה פה לא יהיה כל כך רלוונטי- כי לא משנה מה אנשים פה יגידו- הם במילא יתפנו בלי בלאגן...

הדבר היחיד שנותר לחכות- לחכות ולראות אם הממשה תעמוד בהסכם...(וכמובן להרבות בתפילה ותחנונים לבורא עולם...)

בס"ד

רק אגיד מראש שיש לי הערכה עצומה לרב מלמד ולמשפחתו (גם לבן שלו הרב אליעזר) ואני מאוד מחזיק מהם.

רבל הפעם אני חושב שהרב עשה שיקול שהוא לא נכון.

אז נכון שאנחנו מקבלי תמורה גדולה, אבל אנחנו בעצם מצידים את א"י כמקו נדל"ני שעליה אנחנו מוכנים להתפשר אם אנחנו מקבלים דברים יותר טובים. ואני חושב שעדיף להלחם על אותם חמשת הביתם ולהראות לכולם את ההקרבה על הארץ מאשר לקבל יותר.

חוץ מי זה-

משהו שהפריע לי זה קולות המאבק שהם עשו. עדיין אני רואה שלטים תלויים "בואו להאבק על שכונת האולפנה" הרי מהתחלה היה דיבור על הסכם אז למה לעשות קולות של מאבק אם לא עושים מאבק? בי זה פגע והרגשתי רע יום לאחר מכן.

המכתב הזה נכתב ע"פ דעתי בשביל ניסיון של הרב להתפייס עם בני הנוער.

הוא מבין שמצד אחד הנוער נפגע מהמהלך שלו ומצד שני הוא מבין שהוא לא יכול בלי הנוער ולכן הוא פרסם את הנוער כניסיון פיוס ובו הוא בעצם מנסה להציג את ההסכם כפיתרון היחידי והנצרך ושאין שום דרך אחרת ללא ההסכם.

שוב אני אומר-

אני מאוד מעריך את הרב זלמן מלמד, אבל פה אני חושב שהשיקול לא היה נכון (יכול להיות שגם הופעל עליו לחץ מבחוץ אבל זה לא באמת משנה)

(מועתק מנסיו"פ)

בס"ד

אי הסכמה עם דעתו לא בהכרח אומר שזה זיזול.

אבל יש בזה צדק.

שלפני כמה חודשים הגדירו את הרב זלמן כ"מנהיג הזרם הקיצוני יחסית".

מקרה?! בגלל שבנאדם חושב בהיגיון ועושה מהלך אמיץ אז הוא הופך לממלכתי?

נו באמת, זה מעיד על הרדידות של הנוער גבעות ועל התפיסה שקובעת שצריך לחשוב מהבטן.

בס"ד

(ואני לא אומר שהרב מלמד לא בדק לעומק אלא אני מתכוון אליך)

נכון-

הרווחנו 300 בתים תמורת 5 בתים.

אבל מה עשינו בזה? הראנו לכולם שאם משחדים אותנו אנחנו מוכנים להתקפל. שאם יציעו לנו משהו יותר טוב אנחנו נתפנה.

אז הים זה 5 בתים ומחר יגידו לנו לפנות את כל עופרה ובתמורה נקבל 500 בתים על יד בית אל (שזה כמה קילומטרים ספורים משם) ואז יעשו את אותו הדבר לפסגות ולעוד יישובים בסביבה ואז יצא גוש התיישבות ענק אבל כל השאר ישאר שומם. ויעשו עוד כמה גושים כאלה, ואז מצד אחד יש לנו מאות בתים ממה שהי לנו מקודם אבל מצד שני יש לנו פחות שטח.

ביו"ש לא רק חשוב הגודל של היישוב, אלא גם לתפס עוד נקודה ועוד נקודה בשביל שהערבים לא התיישבו שם (כי להם כמובן זה חוקי).

אין לך סיכוי להכנס לשיקול דעת של אחד מגדולי הדור..

"אני לא יודע באיזה משחק הוא משחק.. אני יודע שהוא מסוכן, ואני סומך עליו"

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...