אתם מכירים את האנשים האלה,
שמתעקשים לומר מילים מסויימות בניקוד שכמעט אף אחד לא מכיר?
כמו למשל: גָ-זען, סִי-פרות.
עכשיו, הם כל כך מתעקשים לדבר ככה,
וכמעט רועמים בקולם כשחשוב להם להבליט שהם מדברים נכון.
ומה מתברר? שבשתי המילים (גזען, ספרות) זה לא בהכרח הדיבור הנכון.
אז... שאלתי היא:
נניח שיש חשיבות גדולה (ואני משוכנע שיש) לדבר עברית תקנית וראויה.
אבל - יש עניין להישמע מצחיק או נלעג?
(לאו דווקא במילים הנ"ל, אלא אפילו כשאתה צודק!)
בתור אחת שהנושא קרוב ללבה, מכירה את הנושא מקרוב ומשתדלת לדבר נכון (ונפגשת עם עובדי האקדמיה).
יש אנשים שהדיבור הנכון מוטבע בהם (חוץ מזה שגם הם לפעמים טועים... כן, זה קורה
)
ואני לא חושבת שזה נכון להגיד שהם מדגישים את זה במיוחד.
אולי יש כאלו ואני לא מכירה. (אולי מי שמדגיש הוא מי שמתלהב מהעניין בהתחלה.)
באופן כללי - כשיש שתי אפשרויות להגייה יש צדדים לכאן ולכאן.
יש מילים שעדיף לומר כך, אך מתקבל גם אחרת (כגון סִפרות)
ויש מילים שאפשר לומר בשתי האפשרויות ולכן נהוג לומר את מה שמקובל. (כן! זה הכלל!) (כגון חילוניה/חילונית)
*דרך אגב, לא הכרתי את הצורה גַּזען
לעניין ה"להשמע מצחיק או נלעג":
במילים שבהן אפשר לומר את שתי האפשרויות זה שיקול.
במילים שיש אפשרות אחת נכונה אני לא חושבת שזה כ"כ שיקול.
יש עיקרון לדבר נכון, אז מה אם תישמע כך או אחרת. אם תמיד ננהג איך שאנחנו נראים או נשמעים...
ועוד, דווקא ההרגל לדבר נכון יביא לכך שזה לא ישמע מצחיק או נלעג!
מתרגלים.
לי לדוגמה יש מילים שהיו נשמעות לי בצורתן הנכונה ממש מוזר, אבל התרגלתי ועכשיו זה ממש מוזר לשמוע אותן שגויות.
בציפיה לדיבור ונכון ומדויק...
ולאהבת שפת קודשנו 
כתר הרימון.
האמת היא שהתכוונתי לאנשים ספציפיים שהם בְּנֶרווים עצומים על להדגיש את המילים האלה...
אין לי בעיה עם אלה שמדברים ככה רגיל, אני דווקא מעריך אותם, הלוואי שאהיה כמותם.
יש אנשים כאלו,
גם אני הייתי כך בילדותי
אל דאגה, זה עובר.
ו- אתה מוזמן להיות כמותם!
אמרתי בוא נראה כמה זמן כתר תענה
זו מחמאה , צריך לדבר עברית נכונה במדינה שלנו!
כתר הרימוןזה לא רק עניין של דיבור נכון, אלא עניין של גאווה בשפה שלנו.
יש לנו הרבה מה ללמוד מהצרפתים. הם גאים בשפה שלהם. שר החוץ שלהם, למשל, ידבר צרפתית - ושיתרגמו אותו.
אצלנו לצערנו אין מספיק הבנה שזו השפה שלנו ועלינו להשקיע בה.
אני יודעת על כאלו שמנסים לפעול בקשר לכך אצל שר החינוך, אבל אין מספיק רצון להשקעה.
וזו לדעתי הבעיה העיקרית, כי סך הכול אנשים מדברים נכון.
אבל צריך להגביר את החשיבות של העברית ואת הגאווה בה.
ואגב זה אחלה סלוגן
כתר הרימוןבאנגלית.
למרות שאני מזדהה מאוד עם הרעיון שהבעת,
נראה לי - שאצל הצרפתית הסיפור קצת שונה.
היא היתה הlingua franca - השפה הבינלאומית, עד לפני פחות ממאה שנה,
ועד היום האנגלית עדיין בתהליכי השתלטות - יש ארגונים בינלאומיים שצרפתית
עודנה שפתה הרשמית.
אין פלא איפוא שקל לצרפתים להתגאות בשפתם.
אצלנו - לעומת זאת - העברית היא שפה ששימושה כשפת אם הוא מחודש...
אני חושב שהאחריות להשרשת השפה העברית בקרב הדור הצעיר מוטלת על
כתפי האקדמיה ללשון עצמה.
זה חלק מההצדקה של תקצובה הממשלתי כמדומני... זה כלול בהגדרת תפקידה, לא?
שים לב שגם ערבי שיתראיין הוא יתראיין בערבית, ולא בגלל שהוא לא יודע עברית.
יש גם אקדמיה לערבית בכמה ארצות ערב, אבל לא בכולן!
ויש אקדמיה ללשון הערבית במדינת ישראל!
לצערנו אנו מתביישים בהרבה דברים, לא רק בשפה שלנו.
ואנו צריכים להיות גאים!
אז מה אם אנחנו עם קטן במדינה צעירה. "ונהיה בעיננו כחגבים וכן היינו בעיניהם".
בקשר לאקדמיה - לא ידוע לי.
החינוך על הדור הצעיר, וביניהם עניין השפה, מוטל על שר ומשרד החינוך.
האקדמיה מקדמת את העברית אך לא קשורה לעניות דעתי לחינוך.
http://hebrew-academy.huji.ac.il/al_haakademya/pages/tokhniyyot.aspx
האומות עתידות ללמוד עברית כיוון שזוהי שפת הקודש, שפת הא-לוהות ושפת הנצח!
אני מכיר יהודיה שוויצרית (ישראלית לשעבר) שעושה חייל בלימוד עברית בצורה שלא מכירים אפילו בארץ, וגם לגוים שם
שלומדים את התנ"ך והם באו ללמוד עברית מקראית פה בארץ.
אני מכירה את מי שלימדה אותם - זה לא היה פשוט בגלל שאסור ללמד אותם תורה.
הם נפקחים לאמת ולשקר שנחלו אבותיהם
ומדינת ישראל היא ההוכחה המנצחת את הנצרות
וכנראה שללמד בן נח אין בעיה, בדברים ששייכים לו
כתר הרימוןעד שיש כאן נושא אהוב...
על המשנה באבות ב' א':
והוי זהיר במצוה קלה כמצוה חמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות
כותב הרמב"ם כדוגמא למצווה קלה את למידת לשון הקודש
להרחבה:
נחתמת במילים "ברכה והצלחה" (תמיד הצחיק אותי לתאר איך יפנים נשמעים שאומרים את זה 
)
המילה בוס מקורה מהעברית
לעברית יש השפעה על העולם
אך גם לשאר השפות יש השפעה גדולה על העברית שלנו
אני לא בטוחה.
המילה הזו לא מופיעה במילון אבן שושן וגם לא באתר האקדמיה.
מבירור חלקי שערכתי, זה כנראה מהמילה האנגלית. (האמת היא שאתמול התקשרתי למזכירת האקדמיה... חבל שלא שאלתי אותה בהזדמנות בלי נדר.)
בכל מקרה, לעניות דעתי העברית כיום יותר מושפעת מאשר משפיעה.
היא מושפעת הרבה יותר מהנראה לעין. אוצר מילים זה הדבר הקטן!
ככל שירבו מספר המשתמשים בה, כך היא יותר תשפיע
במשך 2000 שנים היא הייתה שפה של עם נכבש
ונוסיף על זה
לא רק אלא שברוב המקומות היא לא פותחה בכלל בגלל שיהודים לא השתמשו בה
או שהם היו מפתחים לעצמם שפה יחודית ליהודים (איידיש, לאדינו) או שהם היו משתמשים בשפה המקומית (רוב ארצות ערב)
לכן במשך 2000 שנים היא בקושי השפיעה.
הבעיה היא שהיא מושפעת.
מילא דברים שבעבר, אני מדברת על דברים שכיום.
לדוגמה:
זו טעות לומר: "קניתי אותו ספר כמו אחי" (על דרך האנגלית)
במקום: "קניתי אותו ספר שקנה אחי".
בנוסף לכך, העברית איבדה את העיצורים חי"ת, טי"ת, עי"ן, צד"י וקו"ף בגלל שאין אותם בשפות אירופה.
ויש עוד מלא תחומים ודוגמות, אבל לא נלאה אתכם...
וזה קורה הרבה בגלל שאין לנו גאווה בשפה שלנו ובגלל שלא מבינים את החשיבות שלה.
במה העברית צריכה להשפיע?
אוצר מילים? דקדוק?
נוצרים דברים חדשים
אם העברית לא תתן את המענה אליהם בצורה טובה
הביטויים המלע"ז יאומצו אל תוך העברית
אבל לא הבנתי איך זה עונה לי (אם ניסית לענות).
העברית מתפתחת כל הזמן. וכל הזמן עובדים על זה.
אבל זה גם תלוי ברצון שלנו.
בזמן בן יהודה - נכון שבן יהודה עבד על זה, אבל זה היה בזכות המורים והאנשים שרצו להשתמש בעברית והיו צריכים מלים.
בדור של מודרניזציה ה"עולם הזה" מפנה בין השאר גם לשפות זרות והדגשתם, וכולם ברי חלוף.
העברית טובה לנו כי היא שפת הא-לוהות, שפה של "לעתיד לבוא", כפי שעלה קודם מהנביא על אחרית הימים. זו המשמעות של לשון הקודש - למבקשי הקודש העברי הנצחי. עברית היא שפה גאולית
"אז יאמרו בגויים הגדיל ה' לעשות עם אלה" ורק אח"כ גם אנחנו מבינים "הגדיל ה' לעשות עמנו..."
תחשבו על הגוי הנידח אי שם באיים הרחוקים שמדבר איזו שפה בבונית קדומה
ופתאום מגלה שיש שפה שבה נברא העולם!
זה לא ואוו?
מלא ביטויים בעברית הם באנגלית..
או משפות אחרות..
אבל ההשפעה באוצר מילים זה החלק הקטן. יותר גרוע זה חלקים אחרים שנטמעים.
|אינטרסטינג...|
(השפעת שפות זרות על העברית)כתר הרימוןיצא ארוך... בוא נראה מי יחזיק ראש
*הבהרה: יש דברים שאין בעיה שהעברית תושפע בהם. הודעה זו לא דנה בנושא זה, אלא בתחומי ההשפעה בלבד.
השפעת שפות זרות על העברית:
1. מילים שאולות כמו שהן - השפעה ישירה. לדוגמה: טלפון. על בסיס המילה נוצר גם פועל: טִלפן.
2. תרגומי שאילה - ביטוי נסתר להשפעה. לוקחים מילה או ביטוי בשפה זרה, מתרגמים אותו, ומכניסים אותו לעברית אחרי התרגום כשהוא עדיין בצורתו הלועזית. לדוגמה: גן ילדים הוא תרגום שאילה של kindergarden.
וביטוי: להציל את המצב מהגרמנית, לשבור את השיא מ: to break the record.
3. שאילת משמעים - משמעות של מילה בעברית הורחבה למשמעות נוספת בעקבות דמיון למילה לועזית או מסיבות נוספות. לדוגמה: המילה ציוּן בתנ"ך משמעה סימן - "הציבי לך ציונים" וגם ציוני דרך. כיום ציון זה גם "הערכת הישגים" בגלל המילה האנגלית mark.
המילה מסכה בתנ"ך היא "פסל ומסיכה", כיום זה גם מסכה לפנים כי זה דומה ל mask.
4. השפעה בתחום ההגה: ההגיים חי"ת, טי"ת, צד"י, קו"ף לא נהגים כבמקור בגלל שהם לא קיימים בשפות אירופה.
5. השפעה בתורת הצורות: מבנה המילים - להמציא מילים משני יסודות (הלחם בסיסים) כגון כדורגל. וכן קיום התחיליות: דו-, תלת- ועוד.
6. השפעה בתחום התחביר: מבנה זר של משפט. לדוגמה: "הבית הוא גדול" על דרך the house is large במקום "הבית גדול" או "הבית גדול הוא".
מי שהחזיק ראש - כפיים!
זה נושא מורכב וממש לא לשיעור אחד. יש כמה מאמרים בנושא.
הרוצה הרחבה - מוזמן
הסבר מקסים!
זה באמת מענין..
שבגלל שעמ"י היה בתפוצות, העברית הושפעה ממגוון שפות,
כגון אידיש, לאדינו, צרפתית, אנגלית, גרמנית, ערבית ועוד.
העשרת את הידע שלי (למרות שחלק כבר ידעתי מהעבר, אבל טוב לרענן )
בעברית של ימינו.
כתר, לתשומת ליבך פירוש מס' 1.
וכל האותיות היווניות כבר היו תפוסות...
בגיל 20+
הכיוון יותר סמלי, עד 100 ש"ח.
כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם
חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד
עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')
אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב
נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו
תודה💖
העניין שלו
זה הבעיה עם בנים,
לבנות הכי קל לקנות מתנות
בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?
לקנות לו בהקשר הזה
הוא די רגיל, טיפה חנון...
מעבדת AI
ארון תקשורת לAI
שרת אחסון לAI
ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא
תודה על הרעיונות🙏
ספר עם פתק החלפה.
מה ההורים שלכם עשו בשבילכן כשיצאתן לשירות לאומי?
מחפשת רעיון למתנה, ערב פרידה או משהו אחר לציין את האירוע.
וגם, אני תוהה אם בנות עדיין הולכות לשירות עם תיקי ענק, שפעם בזמני היו המאפיין של בנות שירות. בטח עברו מאז המזוודות, לא?
(פשוט תוהה מה לקנות לבת שלי).
אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).
וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...
איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.
בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.
יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.
מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.
מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.
אם יש שם מזרן נוח? נקי?
כנ"ל שאר הדברים.
ואם הכל טוב שם
מה היא אוהבת?
יש לה תחביבים?
ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה
זה נראה לי פינוק נחמד
* אין להזדהות ברשתות החברתיות כעובד *** אלא באישור וגם אז יש לשמור על שיח מכבד.
* ובשום מקרה אין לכתוב דברים בשם החברה, זה תפקידו של הדובר
נראה לי אני מתפטר
לא הכל חומרי בעולם הזה
סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.
סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.
מה עדיף?
ידע?
טיולים?
חיבור להתיישבות?
חקלאות?
אני בדיוק מתלבט בעניין
ומסעות
זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ
מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)
יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר,
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.
סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.
אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים
אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע
אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה
ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות
אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.
(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)
ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד
על מה אתה מתלבט?
אתה אוהב לשאול שאלות, אה?
יותר מלשתף בעצמך😏
לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.
גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.
איראן: תקפנו בסיסים אמריקאים בחריין
יש כזה דבר?
כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,
בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.
הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח...
בתור מי ששנים גדל על זה שהתורה נמצאת רק אצל החרדים..
למרבה ההפתעה משהו בליבי מושך אותי דווקא לרוח הלימוד של הדת"ל.
אני לא מכיר הרבה, אבל נשמע לי שיש שם משהו יותר בריא.
תוכלו להחכים אותי בנושא?
אשמח לשמוע גם את מי שחושב שזה לא נכון.
לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......
מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....
אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...
לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....
אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...
בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......
ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅
באמת בהצלחה🙏🙏
(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)
הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.
בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר
זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.
ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.
נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.
האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.
אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה
באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.
התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.
תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו.
זו ממש טעות לחשוב אחרת.
אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?
תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅
אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...
האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....
כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת
אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי
לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ אלא ממש ניכר בכל המעשים.
בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...
מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.
ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.
תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך
לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.
תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה
מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.
בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.
לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.
נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)
בהצלחה רבה
יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :
יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:
בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי
יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:
ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים
יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :
גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה
יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:
יש אתר של הרב אבינר:
הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר
האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :
אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?
ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.
הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד
פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה
יחלקו כבוד לרבנים חרדים
לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.
לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק
אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים
וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.
תסיק כאן למה ומה זה אומר
