אתם מכירים את האנשים האלה,
שמתעקשים לומר מילים מסויימות בניקוד שכמעט אף אחד לא מכיר?
כמו למשל: גָ-זען, סִי-פרות.
עכשיו, הם כל כך מתעקשים לדבר ככה,
וכמעט רועמים בקולם כשחשוב להם להבליט שהם מדברים נכון.
ומה מתברר? שבשתי המילים (גזען, ספרות) זה לא בהכרח הדיבור הנכון.
אז... שאלתי היא:
נניח שיש חשיבות גדולה (ואני משוכנע שיש) לדבר עברית תקנית וראויה.
אבל - יש עניין להישמע מצחיק או נלעג?
(לאו דווקא במילים הנ"ל, אלא אפילו כשאתה צודק!)
בתור אחת שהנושא קרוב ללבה, מכירה את הנושא מקרוב ומשתדלת לדבר נכון (ונפגשת עם עובדי האקדמיה).
יש אנשים שהדיבור הנכון מוטבע בהם (חוץ מזה שגם הם לפעמים טועים... כן, זה קורה
)
ואני לא חושבת שזה נכון להגיד שהם מדגישים את זה במיוחד.
אולי יש כאלו ואני לא מכירה. (אולי מי שמדגיש הוא מי שמתלהב מהעניין בהתחלה.)
באופן כללי - כשיש שתי אפשרויות להגייה יש צדדים לכאן ולכאן.
יש מילים שעדיף לומר כך, אך מתקבל גם אחרת (כגון סִפרות)
ויש מילים שאפשר לומר בשתי האפשרויות ולכן נהוג לומר את מה שמקובל. (כן! זה הכלל!) (כגון חילוניה/חילונית)
*דרך אגב, לא הכרתי את הצורה גַּזען
לעניין ה"להשמע מצחיק או נלעג":
במילים שבהן אפשר לומר את שתי האפשרויות זה שיקול.
במילים שיש אפשרות אחת נכונה אני לא חושבת שזה כ"כ שיקול.
יש עיקרון לדבר נכון, אז מה אם תישמע כך או אחרת. אם תמיד ננהג איך שאנחנו נראים או נשמעים...
ועוד, דווקא ההרגל לדבר נכון יביא לכך שזה לא ישמע מצחיק או נלעג!
מתרגלים.
לי לדוגמה יש מילים שהיו נשמעות לי בצורתן הנכונה ממש מוזר, אבל התרגלתי ועכשיו זה ממש מוזר לשמוע אותן שגויות.
בציפיה לדיבור ונכון ומדויק...
ולאהבת שפת קודשנו 
כתר הרימון.
האמת היא שהתכוונתי לאנשים ספציפיים שהם בְּנֶרווים עצומים על להדגיש את המילים האלה...
אין לי בעיה עם אלה שמדברים ככה רגיל, אני דווקא מעריך אותם, הלוואי שאהיה כמותם.
יש אנשים כאלו,
גם אני הייתי כך בילדותי
אל דאגה, זה עובר.
ו- אתה מוזמן להיות כמותם!
אמרתי בוא נראה כמה זמן כתר תענה
זו מחמאה , צריך לדבר עברית נכונה במדינה שלנו!
כתר הרימוןזה לא רק עניין של דיבור נכון, אלא עניין של גאווה בשפה שלנו.
יש לנו הרבה מה ללמוד מהצרפתים. הם גאים בשפה שלהם. שר החוץ שלהם, למשל, ידבר צרפתית - ושיתרגמו אותו.
אצלנו לצערנו אין מספיק הבנה שזו השפה שלנו ועלינו להשקיע בה.
אני יודעת על כאלו שמנסים לפעול בקשר לכך אצל שר החינוך, אבל אין מספיק רצון להשקעה.
וזו לדעתי הבעיה העיקרית, כי סך הכול אנשים מדברים נכון.
אבל צריך להגביר את החשיבות של העברית ואת הגאווה בה.
ואגב זה אחלה סלוגן
כתר הרימוןבאנגלית.
למרות שאני מזדהה מאוד עם הרעיון שהבעת,
נראה לי - שאצל הצרפתית הסיפור קצת שונה.
היא היתה הlingua franca - השפה הבינלאומית, עד לפני פחות ממאה שנה,
ועד היום האנגלית עדיין בתהליכי השתלטות - יש ארגונים בינלאומיים שצרפתית
עודנה שפתה הרשמית.
אין פלא איפוא שקל לצרפתים להתגאות בשפתם.
אצלנו - לעומת זאת - העברית היא שפה ששימושה כשפת אם הוא מחודש...
אני חושב שהאחריות להשרשת השפה העברית בקרב הדור הצעיר מוטלת על
כתפי האקדמיה ללשון עצמה.
זה חלק מההצדקה של תקצובה הממשלתי כמדומני... זה כלול בהגדרת תפקידה, לא?
שים לב שגם ערבי שיתראיין הוא יתראיין בערבית, ולא בגלל שהוא לא יודע עברית.
יש גם אקדמיה לערבית בכמה ארצות ערב, אבל לא בכולן!
ויש אקדמיה ללשון הערבית במדינת ישראל!
לצערנו אנו מתביישים בהרבה דברים, לא רק בשפה שלנו.
ואנו צריכים להיות גאים!
אז מה אם אנחנו עם קטן במדינה צעירה. "ונהיה בעיננו כחגבים וכן היינו בעיניהם".
בקשר לאקדמיה - לא ידוע לי.
החינוך על הדור הצעיר, וביניהם עניין השפה, מוטל על שר ומשרד החינוך.
האקדמיה מקדמת את העברית אך לא קשורה לעניות דעתי לחינוך.
http://hebrew-academy.huji.ac.il/al_haakademya/pages/tokhniyyot.aspx
האומות עתידות ללמוד עברית כיוון שזוהי שפת הקודש, שפת הא-לוהות ושפת הנצח!
אני מכיר יהודיה שוויצרית (ישראלית לשעבר) שעושה חייל בלימוד עברית בצורה שלא מכירים אפילו בארץ, וגם לגוים שם
שלומדים את התנ"ך והם באו ללמוד עברית מקראית פה בארץ.
אני מכירה את מי שלימדה אותם - זה לא היה פשוט בגלל שאסור ללמד אותם תורה.
הם נפקחים לאמת ולשקר שנחלו אבותיהם
ומדינת ישראל היא ההוכחה המנצחת את הנצרות
וכנראה שללמד בן נח אין בעיה, בדברים ששייכים לו
כתר הרימוןעד שיש כאן נושא אהוב...
על המשנה באבות ב' א':
והוי זהיר במצוה קלה כמצוה חמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות
כותב הרמב"ם כדוגמא למצווה קלה את למידת לשון הקודש
להרחבה:
נחתמת במילים "ברכה והצלחה" (תמיד הצחיק אותי לתאר איך יפנים נשמעים שאומרים את זה 
)
המילה בוס מקורה מהעברית
לעברית יש השפעה על העולם
אך גם לשאר השפות יש השפעה גדולה על העברית שלנו
אני לא בטוחה.
המילה הזו לא מופיעה במילון אבן שושן וגם לא באתר האקדמיה.
מבירור חלקי שערכתי, זה כנראה מהמילה האנגלית. (האמת היא שאתמול התקשרתי למזכירת האקדמיה... חבל שלא שאלתי אותה בהזדמנות בלי נדר.)
בכל מקרה, לעניות דעתי העברית כיום יותר מושפעת מאשר משפיעה.
היא מושפעת הרבה יותר מהנראה לעין. אוצר מילים זה הדבר הקטן!
ככל שירבו מספר המשתמשים בה, כך היא יותר תשפיע
במשך 2000 שנים היא הייתה שפה של עם נכבש
ונוסיף על זה
לא רק אלא שברוב המקומות היא לא פותחה בכלל בגלל שיהודים לא השתמשו בה
או שהם היו מפתחים לעצמם שפה יחודית ליהודים (איידיש, לאדינו) או שהם היו משתמשים בשפה המקומית (רוב ארצות ערב)
לכן במשך 2000 שנים היא בקושי השפיעה.
הבעיה היא שהיא מושפעת.
מילא דברים שבעבר, אני מדברת על דברים שכיום.
לדוגמה:
זו טעות לומר: "קניתי אותו ספר כמו אחי" (על דרך האנגלית)
במקום: "קניתי אותו ספר שקנה אחי".
בנוסף לכך, העברית איבדה את העיצורים חי"ת, טי"ת, עי"ן, צד"י וקו"ף בגלל שאין אותם בשפות אירופה.
ויש עוד מלא תחומים ודוגמות, אבל לא נלאה אתכם...
וזה קורה הרבה בגלל שאין לנו גאווה בשפה שלנו ובגלל שלא מבינים את החשיבות שלה.
במה העברית צריכה להשפיע?
אוצר מילים? דקדוק?
נוצרים דברים חדשים
אם העברית לא תתן את המענה אליהם בצורה טובה
הביטויים המלע"ז יאומצו אל תוך העברית
אבל לא הבנתי איך זה עונה לי (אם ניסית לענות).
העברית מתפתחת כל הזמן. וכל הזמן עובדים על זה.
אבל זה גם תלוי ברצון שלנו.
בזמן בן יהודה - נכון שבן יהודה עבד על זה, אבל זה היה בזכות המורים והאנשים שרצו להשתמש בעברית והיו צריכים מלים.
בדור של מודרניזציה ה"עולם הזה" מפנה בין השאר גם לשפות זרות והדגשתם, וכולם ברי חלוף.
העברית טובה לנו כי היא שפת הא-לוהות, שפה של "לעתיד לבוא", כפי שעלה קודם מהנביא על אחרית הימים. זו המשמעות של לשון הקודש - למבקשי הקודש העברי הנצחי. עברית היא שפה גאולית
"אז יאמרו בגויים הגדיל ה' לעשות עם אלה" ורק אח"כ גם אנחנו מבינים "הגדיל ה' לעשות עמנו..."
תחשבו על הגוי הנידח אי שם באיים הרחוקים שמדבר איזו שפה בבונית קדומה
ופתאום מגלה שיש שפה שבה נברא העולם!
זה לא ואוו?
מלא ביטויים בעברית הם באנגלית..
או משפות אחרות..
אבל ההשפעה באוצר מילים זה החלק הקטן. יותר גרוע זה חלקים אחרים שנטמעים.
|אינטרסטינג...|
(השפעת שפות זרות על העברית)כתר הרימוןיצא ארוך... בוא נראה מי יחזיק ראש
*הבהרה: יש דברים שאין בעיה שהעברית תושפע בהם. הודעה זו לא דנה בנושא זה, אלא בתחומי ההשפעה בלבד.
השפעת שפות זרות על העברית:
1. מילים שאולות כמו שהן - השפעה ישירה. לדוגמה: טלפון. על בסיס המילה נוצר גם פועל: טִלפן.
2. תרגומי שאילה - ביטוי נסתר להשפעה. לוקחים מילה או ביטוי בשפה זרה, מתרגמים אותו, ומכניסים אותו לעברית אחרי התרגום כשהוא עדיין בצורתו הלועזית. לדוגמה: גן ילדים הוא תרגום שאילה של kindergarden.
וביטוי: להציל את המצב מהגרמנית, לשבור את השיא מ: to break the record.
3. שאילת משמעים - משמעות של מילה בעברית הורחבה למשמעות נוספת בעקבות דמיון למילה לועזית או מסיבות נוספות. לדוגמה: המילה ציוּן בתנ"ך משמעה סימן - "הציבי לך ציונים" וגם ציוני דרך. כיום ציון זה גם "הערכת הישגים" בגלל המילה האנגלית mark.
המילה מסכה בתנ"ך היא "פסל ומסיכה", כיום זה גם מסכה לפנים כי זה דומה ל mask.
4. השפעה בתחום ההגה: ההגיים חי"ת, טי"ת, צד"י, קו"ף לא נהגים כבמקור בגלל שהם לא קיימים בשפות אירופה.
5. השפעה בתורת הצורות: מבנה המילים - להמציא מילים משני יסודות (הלחם בסיסים) כגון כדורגל. וכן קיום התחיליות: דו-, תלת- ועוד.
6. השפעה בתחום התחביר: מבנה זר של משפט. לדוגמה: "הבית הוא גדול" על דרך the house is large במקום "הבית גדול" או "הבית גדול הוא".
מי שהחזיק ראש - כפיים!
זה נושא מורכב וממש לא לשיעור אחד. יש כמה מאמרים בנושא.
הרוצה הרחבה - מוזמן
הסבר מקסים!
זה באמת מענין..
שבגלל שעמ"י היה בתפוצות, העברית הושפעה ממגוון שפות,
כגון אידיש, לאדינו, צרפתית, אנגלית, גרמנית, ערבית ועוד.
העשרת את הידע שלי (למרות שחלק כבר ידעתי מהעבר, אבל טוב לרענן )
בעברית של ימינו.
כתר, לתשומת ליבך פירוש מס' 1.
וכל האותיות היווניות כבר היו תפוסות...
יוצא לכם? קל? קשה? יש טיפים?
כמו כן היה לי הרגל טוב שנטשתי ורוצה לחזור אליו.
איך שוברים את הכבדות שחוסמת ביני לבינו?
לשנות הרגלים רעים
ליצור הרגלים טובים
כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל
ממליצה על ספר כוחו של הרגל
הוא מסביר את הרעיון של
טריגר- פעולה- תגמול
איך להיפטר/ ליצור הרגל
או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך
הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו
לא אוהבים תהליכים
וזה גורם לקושי בהשגת דברים
אני כן אוהבת תהליכים
מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות
לרוב גם נהנת מהדרך
לכן בעיניי זה לא קשה
אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים
ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר
ללכת בצעדים קטנים
ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע
לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות
ופירט איך לעשות את זה צעד צעד
זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.
לגבי הצעדים הקטנים-
נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז
קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)
לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)
כשהייתה לי מטרה גדולה
השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....
היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי
רק צריך לרצות
ולעשות משהו קטן בכיוון.
ומוסיפים כמה שיכולים
כמה הייתם מוכנים לשלם עבור שעת וידאו, עבור מעבר על כל התוכן וסינון המקומות שבהם יש בעיה של צניעות (נניח שניתן לבחור מידה - עירום, בגדי ים, או גם מקרים גבוליים יותר כמו שמלות לא צנועות וכד') חותך ומסדר את הקובץ הסופי לצפייה? אני מדבר פר שעה (נניח לסרט שאורכו שעה וחצי: אני מוכן לשלם 2 שח).
אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.
בטח לא 2 שקל..
במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.
נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע.
ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..
פ.א.אחרונהאבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...
כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..
אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...
ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?
לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.
יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם
לא מפחד לדבר בשם עצמו
וכנראה לא פותח פצלש
אבל היום אני כבר רק מפה כמעט
ולא כ"כ משתמש במקורי
היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו
לפני הרבה שנים
מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש
ארץ השוקולדאוי, עלית עלינו🙈
@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?
אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.
אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח
מגבשים וכייפים ששווה לקנות?
תודה
שם קוד,
אליאס,
דיקסיט,
עידן האבן,
טיקט טו רייד,
Robo rally,
The crew,
Avalon,
Shadows over Camelot,
Nefarious,
Colloretto,
סושי גו,
אזול,
Draftasorus
מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂
ממש תודה!
מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)
ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.
תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?
האורך? מספר השחקנים?
טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.
לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4
שם קוד (יש לו גרסה לזוג),
אליאס,
דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),
Avalon,
Shadows over Camelot
סושי גו,
ולא בטוח לגבי Draftasorus
תלוי איזה סגנון אוהבים
הכלל לא לכתוב למישהו ברשתות החברתיות אלא אם כן הייתי אומר לו את זה בפנים או שדווקא המרחב נותן לבן-אדם אפשרות להביע את דעתו באמת מה שהוא לא יכל לעשות בפנים של הבן-אדם?
איזה צד עדיף.
זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.
בס"ד
שלום וברכה אני מחפש קישור לרשימה הכי מקיפה של מנייני קרליבך או אם מתאים לכם מי שמכיר אשמח שיפרט פה בשרשור
מה שאני מכיר בירושלים יש כמה קריית משה (שגם בבוקר קרליבך שזה מיוחד יפה וקצת ארוך) ,
כמה בנחלאות מעיינות, קול רינה , בקטמון יקר , בכותל ואולי עוד כמה.
יש בגבעת שמואל את המניין המפורסם של לכו נרננה
בצפת יש כמה אני מכיר את בירב שממש צפוף ומיוחד שם.
אני מכיר שיש הרבה ישיבות שעושות קבלת שבת קרליבך מרכז בית אל רמת גן מניח שיש עוד הרבה שאני לא מכיר.
מחפש קהילות נוספות בערים ובישובים שעושות קבלות שבת קרליבך שיש אווירה של שירה חזקה ונוצר משהו מיוחד.
ועוד משהו קצת יותר נדיר קהילות שעושות בבוקר מניין קרליבך כמו בקריית משה למי שמכיר .
אשמח לשמוע.
הוא קיים בכלל? הוא ברור לכם?
יהיה ברור אי פעם?
איך אחרים רואים את המקום שלכם?
זה למעשה תפקיד? שליחות? כישרון?
רק מי שהבין את השאלה שיענה. תודה 🙂
אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש.
שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.
אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.
אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.
אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.
וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.
אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו.
יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.
היא הדרך, לא המטרה.
מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.
כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.
תוכלי לבאר את כוונתך?
ברור לי מאד
לעשות טוב לעצמי ולאחרים
ללמוד ולהשתפר מיום ליום
אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי
את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם
יעוד של כל מי שרוצה בזה
לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים
