אתם מכירים את האנשים האלה,
שמתעקשים לומר מילים מסויימות בניקוד שכמעט אף אחד לא מכיר?
כמו למשל: גָ-זען, סִי-פרות.
עכשיו, הם כל כך מתעקשים לדבר ככה,
וכמעט רועמים בקולם כשחשוב להם להבליט שהם מדברים נכון.
ומה מתברר? שבשתי המילים (גזען, ספרות) זה לא בהכרח הדיבור הנכון.
אז... שאלתי היא:
נניח שיש חשיבות גדולה (ואני משוכנע שיש) לדבר עברית תקנית וראויה.
אבל - יש עניין להישמע מצחיק או נלעג?
(לאו דווקא במילים הנ"ל, אלא אפילו כשאתה צודק!)
בתור אחת שהנושא קרוב ללבה, מכירה את הנושא מקרוב ומשתדלת לדבר נכון (ונפגשת עם עובדי האקדמיה).
יש אנשים שהדיבור הנכון מוטבע בהם (חוץ מזה שגם הם לפעמים טועים... כן, זה קורה
)
ואני לא חושבת שזה נכון להגיד שהם מדגישים את זה במיוחד.
אולי יש כאלו ואני לא מכירה. (אולי מי שמדגיש הוא מי שמתלהב מהעניין בהתחלה.)
באופן כללי - כשיש שתי אפשרויות להגייה יש צדדים לכאן ולכאן.
יש מילים שעדיף לומר כך, אך מתקבל גם אחרת (כגון סִפרות)
ויש מילים שאפשר לומר בשתי האפשרויות ולכן נהוג לומר את מה שמקובל. (כן! זה הכלל!) (כגון חילוניה/חילונית)
*דרך אגב, לא הכרתי את הצורה גַּזען
לעניין ה"להשמע מצחיק או נלעג":
במילים שבהן אפשר לומר את שתי האפשרויות זה שיקול.
במילים שיש אפשרות אחת נכונה אני לא חושבת שזה כ"כ שיקול.
יש עיקרון לדבר נכון, אז מה אם תישמע כך או אחרת. אם תמיד ננהג איך שאנחנו נראים או נשמעים...
ועוד, דווקא ההרגל לדבר נכון יביא לכך שזה לא ישמע מצחיק או נלעג!
מתרגלים.
לי לדוגמה יש מילים שהיו נשמעות לי בצורתן הנכונה ממש מוזר, אבל התרגלתי ועכשיו זה ממש מוזר לשמוע אותן שגויות.
בציפיה לדיבור ונכון ומדויק...
ולאהבת שפת קודשנו 
כתר הרימון.
האמת היא שהתכוונתי לאנשים ספציפיים שהם בְּנֶרווים עצומים על להדגיש את המילים האלה...
אין לי בעיה עם אלה שמדברים ככה רגיל, אני דווקא מעריך אותם, הלוואי שאהיה כמותם.
יש אנשים כאלו,
גם אני הייתי כך בילדותי
אל דאגה, זה עובר.
ו- אתה מוזמן להיות כמותם!
אמרתי בוא נראה כמה זמן כתר תענה
זו מחמאה , צריך לדבר עברית נכונה במדינה שלנו!
כתר הרימוןזה לא רק עניין של דיבור נכון, אלא עניין של גאווה בשפה שלנו.
יש לנו הרבה מה ללמוד מהצרפתים. הם גאים בשפה שלהם. שר החוץ שלהם, למשל, ידבר צרפתית - ושיתרגמו אותו.
אצלנו לצערנו אין מספיק הבנה שזו השפה שלנו ועלינו להשקיע בה.
אני יודעת על כאלו שמנסים לפעול בקשר לכך אצל שר החינוך, אבל אין מספיק רצון להשקעה.
וזו לדעתי הבעיה העיקרית, כי סך הכול אנשים מדברים נכון.
אבל צריך להגביר את החשיבות של העברית ואת הגאווה בה.
ואגב זה אחלה סלוגן
כתר הרימוןבאנגלית.
למרות שאני מזדהה מאוד עם הרעיון שהבעת,
נראה לי - שאצל הצרפתית הסיפור קצת שונה.
היא היתה הlingua franca - השפה הבינלאומית, עד לפני פחות ממאה שנה,
ועד היום האנגלית עדיין בתהליכי השתלטות - יש ארגונים בינלאומיים שצרפתית
עודנה שפתה הרשמית.
אין פלא איפוא שקל לצרפתים להתגאות בשפתם.
אצלנו - לעומת זאת - העברית היא שפה ששימושה כשפת אם הוא מחודש...
אני חושב שהאחריות להשרשת השפה העברית בקרב הדור הצעיר מוטלת על
כתפי האקדמיה ללשון עצמה.
זה חלק מההצדקה של תקצובה הממשלתי כמדומני... זה כלול בהגדרת תפקידה, לא?
שים לב שגם ערבי שיתראיין הוא יתראיין בערבית, ולא בגלל שהוא לא יודע עברית.
יש גם אקדמיה לערבית בכמה ארצות ערב, אבל לא בכולן!
ויש אקדמיה ללשון הערבית במדינת ישראל!
לצערנו אנו מתביישים בהרבה דברים, לא רק בשפה שלנו.
ואנו צריכים להיות גאים!
אז מה אם אנחנו עם קטן במדינה צעירה. "ונהיה בעיננו כחגבים וכן היינו בעיניהם".
בקשר לאקדמיה - לא ידוע לי.
החינוך על הדור הצעיר, וביניהם עניין השפה, מוטל על שר ומשרד החינוך.
האקדמיה מקדמת את העברית אך לא קשורה לעניות דעתי לחינוך.
http://hebrew-academy.huji.ac.il/al_haakademya/pages/tokhniyyot.aspx
האומות עתידות ללמוד עברית כיוון שזוהי שפת הקודש, שפת הא-לוהות ושפת הנצח!
אני מכיר יהודיה שוויצרית (ישראלית לשעבר) שעושה חייל בלימוד עברית בצורה שלא מכירים אפילו בארץ, וגם לגוים שם
שלומדים את התנ"ך והם באו ללמוד עברית מקראית פה בארץ.
אני מכירה את מי שלימדה אותם - זה לא היה פשוט בגלל שאסור ללמד אותם תורה.
הם נפקחים לאמת ולשקר שנחלו אבותיהם
ומדינת ישראל היא ההוכחה המנצחת את הנצרות
וכנראה שללמד בן נח אין בעיה, בדברים ששייכים לו
כתר הרימוןעד שיש כאן נושא אהוב...
על המשנה באבות ב' א':
והוי זהיר במצוה קלה כמצוה חמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות
כותב הרמב"ם כדוגמא למצווה קלה את למידת לשון הקודש
להרחבה:
נחתמת במילים "ברכה והצלחה" (תמיד הצחיק אותי לתאר איך יפנים נשמעים שאומרים את זה 
)
המילה בוס מקורה מהעברית
לעברית יש השפעה על העולם
אך גם לשאר השפות יש השפעה גדולה על העברית שלנו
אני לא בטוחה.
המילה הזו לא מופיעה במילון אבן שושן וגם לא באתר האקדמיה.
מבירור חלקי שערכתי, זה כנראה מהמילה האנגלית. (האמת היא שאתמול התקשרתי למזכירת האקדמיה... חבל שלא שאלתי אותה בהזדמנות בלי נדר.)
בכל מקרה, לעניות דעתי העברית כיום יותר מושפעת מאשר משפיעה.
היא מושפעת הרבה יותר מהנראה לעין. אוצר מילים זה הדבר הקטן!
ככל שירבו מספר המשתמשים בה, כך היא יותר תשפיע
במשך 2000 שנים היא הייתה שפה של עם נכבש
ונוסיף על זה
לא רק אלא שברוב המקומות היא לא פותחה בכלל בגלל שיהודים לא השתמשו בה
או שהם היו מפתחים לעצמם שפה יחודית ליהודים (איידיש, לאדינו) או שהם היו משתמשים בשפה המקומית (רוב ארצות ערב)
לכן במשך 2000 שנים היא בקושי השפיעה.
הבעיה היא שהיא מושפעת.
מילא דברים שבעבר, אני מדברת על דברים שכיום.
לדוגמה:
זו טעות לומר: "קניתי אותו ספר כמו אחי" (על דרך האנגלית)
במקום: "קניתי אותו ספר שקנה אחי".
בנוסף לכך, העברית איבדה את העיצורים חי"ת, טי"ת, עי"ן, צד"י וקו"ף בגלל שאין אותם בשפות אירופה.
ויש עוד מלא תחומים ודוגמות, אבל לא נלאה אתכם...
וזה קורה הרבה בגלל שאין לנו גאווה בשפה שלנו ובגלל שלא מבינים את החשיבות שלה.
במה העברית צריכה להשפיע?
אוצר מילים? דקדוק?
נוצרים דברים חדשים
אם העברית לא תתן את המענה אליהם בצורה טובה
הביטויים המלע"ז יאומצו אל תוך העברית
אבל לא הבנתי איך זה עונה לי (אם ניסית לענות).
העברית מתפתחת כל הזמן. וכל הזמן עובדים על זה.
אבל זה גם תלוי ברצון שלנו.
בזמן בן יהודה - נכון שבן יהודה עבד על זה, אבל זה היה בזכות המורים והאנשים שרצו להשתמש בעברית והיו צריכים מלים.
בדור של מודרניזציה ה"עולם הזה" מפנה בין השאר גם לשפות זרות והדגשתם, וכולם ברי חלוף.
העברית טובה לנו כי היא שפת הא-לוהות, שפה של "לעתיד לבוא", כפי שעלה קודם מהנביא על אחרית הימים. זו המשמעות של לשון הקודש - למבקשי הקודש העברי הנצחי. עברית היא שפה גאולית
"אז יאמרו בגויים הגדיל ה' לעשות עם אלה" ורק אח"כ גם אנחנו מבינים "הגדיל ה' לעשות עמנו..."
תחשבו על הגוי הנידח אי שם באיים הרחוקים שמדבר איזו שפה בבונית קדומה
ופתאום מגלה שיש שפה שבה נברא העולם!
זה לא ואוו?
מלא ביטויים בעברית הם באנגלית..
או משפות אחרות..
אבל ההשפעה באוצר מילים זה החלק הקטן. יותר גרוע זה חלקים אחרים שנטמעים.
|אינטרסטינג...|
(השפעת שפות זרות על העברית)כתר הרימוןיצא ארוך... בוא נראה מי יחזיק ראש
*הבהרה: יש דברים שאין בעיה שהעברית תושפע בהם. הודעה זו לא דנה בנושא זה, אלא בתחומי ההשפעה בלבד.
השפעת שפות זרות על העברית:
1. מילים שאולות כמו שהן - השפעה ישירה. לדוגמה: טלפון. על בסיס המילה נוצר גם פועל: טִלפן.
2. תרגומי שאילה - ביטוי נסתר להשפעה. לוקחים מילה או ביטוי בשפה זרה, מתרגמים אותו, ומכניסים אותו לעברית אחרי התרגום כשהוא עדיין בצורתו הלועזית. לדוגמה: גן ילדים הוא תרגום שאילה של kindergarden.
וביטוי: להציל את המצב מהגרמנית, לשבור את השיא מ: to break the record.
3. שאילת משמעים - משמעות של מילה בעברית הורחבה למשמעות נוספת בעקבות דמיון למילה לועזית או מסיבות נוספות. לדוגמה: המילה ציוּן בתנ"ך משמעה סימן - "הציבי לך ציונים" וגם ציוני דרך. כיום ציון זה גם "הערכת הישגים" בגלל המילה האנגלית mark.
המילה מסכה בתנ"ך היא "פסל ומסיכה", כיום זה גם מסכה לפנים כי זה דומה ל mask.
4. השפעה בתחום ההגה: ההגיים חי"ת, טי"ת, צד"י, קו"ף לא נהגים כבמקור בגלל שהם לא קיימים בשפות אירופה.
5. השפעה בתורת הצורות: מבנה המילים - להמציא מילים משני יסודות (הלחם בסיסים) כגון כדורגל. וכן קיום התחיליות: דו-, תלת- ועוד.
6. השפעה בתחום התחביר: מבנה זר של משפט. לדוגמה: "הבית הוא גדול" על דרך the house is large במקום "הבית גדול" או "הבית גדול הוא".
מי שהחזיק ראש - כפיים!
זה נושא מורכב וממש לא לשיעור אחד. יש כמה מאמרים בנושא.
הרוצה הרחבה - מוזמן
הסבר מקסים!
זה באמת מענין..
שבגלל שעמ"י היה בתפוצות, העברית הושפעה ממגוון שפות,
כגון אידיש, לאדינו, צרפתית, אנגלית, גרמנית, ערבית ועוד.
העשרת את הידע שלי (למרות שחלק כבר ידעתי מהעבר, אבל טוב לרענן )
בעברית של ימינו.
כתר, לתשומת ליבך פירוש מס' 1.
וכל האותיות היווניות כבר היו תפוסות...
הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??
והלוואי שיתעוררו מחשבות
אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.
היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.
זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.
סיימנו תיכון לפני 3 שנים
ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים
אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם
אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈
כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳
קפיץמה הקטע שלכם עם זקנים של גברים?
האם מישהו מכיר אנשים דתיים שהיו רוצים לצאת למסע
לפולין - אתרים יהודיים שמלפני השואה, חמישה ימים?
חברים שלנו היו רוצים אך לא מצאו סוכנות נסיעות שעורכת
כזה עכשיו.
הם סיפרו שאחת מהסוכנויות הציעה לגבש קבוצה
של לפחות עשרה איש. דתיים המעוניינים בהכשר
מהודר, וצניעות.
נשמח לשמוע אם לאי מי יש רעיון עבורם.
הם רוצים לנסוע עכשיו. לא מאוחר יותר.
יישר כוח!
.
לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים
בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.
כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.
לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.
מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?
ונועד להיות כזה.
אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.
אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה
נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם
אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.
אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,
לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים
הרצים כמטורפים על הגלגלת....
ואאלט זה "אם אני לא טועה".
התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.
בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...
סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח
מנשים מצפים יותר
ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב
אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.
(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).
עשב לימוןמה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?
(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)
– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).
פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).
– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.
– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.
להגביר שליטה ע"י
צמצום טריגרים
(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)
מציאת חלופות
(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)
אימון
(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)
אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת
(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)
כשמשפרים שליטה בנושא אחד
הוא יכול להשפיע על עוד נושאים
אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…
והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).
ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.
והופס, עברו שעתיים.
אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.
אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.
שעה טוויטר צריך.
שעתיים?
שלוש שעות?
ארבע?
אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?
ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.
גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.
שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...
ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי
רק לקריאה.
להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.
אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.
תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.
אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים
ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!
