אתם מכירים את האנשים האלה,
שמתעקשים לומר מילים מסויימות בניקוד שכמעט אף אחד לא מכיר?
כמו למשל: גָ-זען, סִי-פרות.
עכשיו, הם כל כך מתעקשים לדבר ככה,
וכמעט רועמים בקולם כשחשוב להם להבליט שהם מדברים נכון.
ומה מתברר? שבשתי המילים (גזען, ספרות) זה לא בהכרח הדיבור הנכון.
אז... שאלתי היא:
נניח שיש חשיבות גדולה (ואני משוכנע שיש) לדבר עברית תקנית וראויה.
אבל - יש עניין להישמע מצחיק או נלעג?
(לאו דווקא במילים הנ"ל, אלא אפילו כשאתה צודק!)
בתור אחת שהנושא קרוב ללבה, מכירה את הנושא מקרוב ומשתדלת לדבר נכון (ונפגשת עם עובדי האקדמיה).
יש אנשים שהדיבור הנכון מוטבע בהם (חוץ מזה שגם הם לפעמים טועים... כן, זה קורה
)
ואני לא חושבת שזה נכון להגיד שהם מדגישים את זה במיוחד.
אולי יש כאלו ואני לא מכירה. (אולי מי שמדגיש הוא מי שמתלהב מהעניין בהתחלה.)
באופן כללי - כשיש שתי אפשרויות להגייה יש צדדים לכאן ולכאן.
יש מילים שעדיף לומר כך, אך מתקבל גם אחרת (כגון סִפרות)
ויש מילים שאפשר לומר בשתי האפשרויות ולכן נהוג לומר את מה שמקובל. (כן! זה הכלל!) (כגון חילוניה/חילונית)
*דרך אגב, לא הכרתי את הצורה גַּזען
לעניין ה"להשמע מצחיק או נלעג":
במילים שבהן אפשר לומר את שתי האפשרויות זה שיקול.
במילים שיש אפשרות אחת נכונה אני לא חושבת שזה כ"כ שיקול.
יש עיקרון לדבר נכון, אז מה אם תישמע כך או אחרת. אם תמיד ננהג איך שאנחנו נראים או נשמעים...
ועוד, דווקא ההרגל לדבר נכון יביא לכך שזה לא ישמע מצחיק או נלעג!
מתרגלים.
לי לדוגמה יש מילים שהיו נשמעות לי בצורתן הנכונה ממש מוזר, אבל התרגלתי ועכשיו זה ממש מוזר לשמוע אותן שגויות.
בציפיה לדיבור ונכון ומדויק...
ולאהבת שפת קודשנו 
כתר הרימון.
האמת היא שהתכוונתי לאנשים ספציפיים שהם בְּנֶרווים עצומים על להדגיש את המילים האלה...
אין לי בעיה עם אלה שמדברים ככה רגיל, אני דווקא מעריך אותם, הלוואי שאהיה כמותם.
יש אנשים כאלו,
גם אני הייתי כך בילדותי
אל דאגה, זה עובר.
ו- אתה מוזמן להיות כמותם!
אמרתי בוא נראה כמה זמן כתר תענה
זו מחמאה , צריך לדבר עברית נכונה במדינה שלנו!
כתר הרימוןזה לא רק עניין של דיבור נכון, אלא עניין של גאווה בשפה שלנו.
יש לנו הרבה מה ללמוד מהצרפתים. הם גאים בשפה שלהם. שר החוץ שלהם, למשל, ידבר צרפתית - ושיתרגמו אותו.
אצלנו לצערנו אין מספיק הבנה שזו השפה שלנו ועלינו להשקיע בה.
אני יודעת על כאלו שמנסים לפעול בקשר לכך אצל שר החינוך, אבל אין מספיק רצון להשקעה.
וזו לדעתי הבעיה העיקרית, כי סך הכול אנשים מדברים נכון.
אבל צריך להגביר את החשיבות של העברית ואת הגאווה בה.
ואגב זה אחלה סלוגן
כתר הרימוןבאנגלית.
למרות שאני מזדהה מאוד עם הרעיון שהבעת,
נראה לי - שאצל הצרפתית הסיפור קצת שונה.
היא היתה הlingua franca - השפה הבינלאומית, עד לפני פחות ממאה שנה,
ועד היום האנגלית עדיין בתהליכי השתלטות - יש ארגונים בינלאומיים שצרפתית
עודנה שפתה הרשמית.
אין פלא איפוא שקל לצרפתים להתגאות בשפתם.
אצלנו - לעומת זאת - העברית היא שפה ששימושה כשפת אם הוא מחודש...
אני חושב שהאחריות להשרשת השפה העברית בקרב הדור הצעיר מוטלת על
כתפי האקדמיה ללשון עצמה.
זה חלק מההצדקה של תקצובה הממשלתי כמדומני... זה כלול בהגדרת תפקידה, לא?
שים לב שגם ערבי שיתראיין הוא יתראיין בערבית, ולא בגלל שהוא לא יודע עברית.
יש גם אקדמיה לערבית בכמה ארצות ערב, אבל לא בכולן!
ויש אקדמיה ללשון הערבית במדינת ישראל!
לצערנו אנו מתביישים בהרבה דברים, לא רק בשפה שלנו.
ואנו צריכים להיות גאים!
אז מה אם אנחנו עם קטן במדינה צעירה. "ונהיה בעיננו כחגבים וכן היינו בעיניהם".
בקשר לאקדמיה - לא ידוע לי.
החינוך על הדור הצעיר, וביניהם עניין השפה, מוטל על שר ומשרד החינוך.
האקדמיה מקדמת את העברית אך לא קשורה לעניות דעתי לחינוך.
http://hebrew-academy.huji.ac.il/al_haakademya/pages/tokhniyyot.aspx
האומות עתידות ללמוד עברית כיוון שזוהי שפת הקודש, שפת הא-לוהות ושפת הנצח!
אני מכיר יהודיה שוויצרית (ישראלית לשעבר) שעושה חייל בלימוד עברית בצורה שלא מכירים אפילו בארץ, וגם לגוים שם
שלומדים את התנ"ך והם באו ללמוד עברית מקראית פה בארץ.
אני מכירה את מי שלימדה אותם - זה לא היה פשוט בגלל שאסור ללמד אותם תורה.
הם נפקחים לאמת ולשקר שנחלו אבותיהם
ומדינת ישראל היא ההוכחה המנצחת את הנצרות
וכנראה שללמד בן נח אין בעיה, בדברים ששייכים לו
כתר הרימוןעד שיש כאן נושא אהוב...
על המשנה באבות ב' א':
והוי זהיר במצוה קלה כמצוה חמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות
כותב הרמב"ם כדוגמא למצווה קלה את למידת לשון הקודש
להרחבה:
נחתמת במילים "ברכה והצלחה" (תמיד הצחיק אותי לתאר איך יפנים נשמעים שאומרים את זה 
)
המילה בוס מקורה מהעברית
לעברית יש השפעה על העולם
אך גם לשאר השפות יש השפעה גדולה על העברית שלנו
אני לא בטוחה.
המילה הזו לא מופיעה במילון אבן שושן וגם לא באתר האקדמיה.
מבירור חלקי שערכתי, זה כנראה מהמילה האנגלית. (האמת היא שאתמול התקשרתי למזכירת האקדמיה... חבל שלא שאלתי אותה בהזדמנות בלי נדר.)
בכל מקרה, לעניות דעתי העברית כיום יותר מושפעת מאשר משפיעה.
היא מושפעת הרבה יותר מהנראה לעין. אוצר מילים זה הדבר הקטן!
ככל שירבו מספר המשתמשים בה, כך היא יותר תשפיע
במשך 2000 שנים היא הייתה שפה של עם נכבש
ונוסיף על זה
לא רק אלא שברוב המקומות היא לא פותחה בכלל בגלל שיהודים לא השתמשו בה
או שהם היו מפתחים לעצמם שפה יחודית ליהודים (איידיש, לאדינו) או שהם היו משתמשים בשפה המקומית (רוב ארצות ערב)
לכן במשך 2000 שנים היא בקושי השפיעה.
הבעיה היא שהיא מושפעת.
מילא דברים שבעבר, אני מדברת על דברים שכיום.
לדוגמה:
זו טעות לומר: "קניתי אותו ספר כמו אחי" (על דרך האנגלית)
במקום: "קניתי אותו ספר שקנה אחי".
בנוסף לכך, העברית איבדה את העיצורים חי"ת, טי"ת, עי"ן, צד"י וקו"ף בגלל שאין אותם בשפות אירופה.
ויש עוד מלא תחומים ודוגמות, אבל לא נלאה אתכם...
וזה קורה הרבה בגלל שאין לנו גאווה בשפה שלנו ובגלל שלא מבינים את החשיבות שלה.
במה העברית צריכה להשפיע?
אוצר מילים? דקדוק?
נוצרים דברים חדשים
אם העברית לא תתן את המענה אליהם בצורה טובה
הביטויים המלע"ז יאומצו אל תוך העברית
אבל לא הבנתי איך זה עונה לי (אם ניסית לענות).
העברית מתפתחת כל הזמן. וכל הזמן עובדים על זה.
אבל זה גם תלוי ברצון שלנו.
בזמן בן יהודה - נכון שבן יהודה עבד על זה, אבל זה היה בזכות המורים והאנשים שרצו להשתמש בעברית והיו צריכים מלים.
בדור של מודרניזציה ה"עולם הזה" מפנה בין השאר גם לשפות זרות והדגשתם, וכולם ברי חלוף.
העברית טובה לנו כי היא שפת הא-לוהות, שפה של "לעתיד לבוא", כפי שעלה קודם מהנביא על אחרית הימים. זו המשמעות של לשון הקודש - למבקשי הקודש העברי הנצחי. עברית היא שפה גאולית
"אז יאמרו בגויים הגדיל ה' לעשות עם אלה" ורק אח"כ גם אנחנו מבינים "הגדיל ה' לעשות עמנו..."
תחשבו על הגוי הנידח אי שם באיים הרחוקים שמדבר איזו שפה בבונית קדומה
ופתאום מגלה שיש שפה שבה נברא העולם!
זה לא ואוו?
מלא ביטויים בעברית הם באנגלית..
או משפות אחרות..
אבל ההשפעה באוצר מילים זה החלק הקטן. יותר גרוע זה חלקים אחרים שנטמעים.
|אינטרסטינג...|
(השפעת שפות זרות על העברית)כתר הרימוןיצא ארוך... בוא נראה מי יחזיק ראש
*הבהרה: יש דברים שאין בעיה שהעברית תושפע בהם. הודעה זו לא דנה בנושא זה, אלא בתחומי ההשפעה בלבד.
השפעת שפות זרות על העברית:
1. מילים שאולות כמו שהן - השפעה ישירה. לדוגמה: טלפון. על בסיס המילה נוצר גם פועל: טִלפן.
2. תרגומי שאילה - ביטוי נסתר להשפעה. לוקחים מילה או ביטוי בשפה זרה, מתרגמים אותו, ומכניסים אותו לעברית אחרי התרגום כשהוא עדיין בצורתו הלועזית. לדוגמה: גן ילדים הוא תרגום שאילה של kindergarden.
וביטוי: להציל את המצב מהגרמנית, לשבור את השיא מ: to break the record.
3. שאילת משמעים - משמעות של מילה בעברית הורחבה למשמעות נוספת בעקבות דמיון למילה לועזית או מסיבות נוספות. לדוגמה: המילה ציוּן בתנ"ך משמעה סימן - "הציבי לך ציונים" וגם ציוני דרך. כיום ציון זה גם "הערכת הישגים" בגלל המילה האנגלית mark.
המילה מסכה בתנ"ך היא "פסל ומסיכה", כיום זה גם מסכה לפנים כי זה דומה ל mask.
4. השפעה בתחום ההגה: ההגיים חי"ת, טי"ת, צד"י, קו"ף לא נהגים כבמקור בגלל שהם לא קיימים בשפות אירופה.
5. השפעה בתורת הצורות: מבנה המילים - להמציא מילים משני יסודות (הלחם בסיסים) כגון כדורגל. וכן קיום התחיליות: דו-, תלת- ועוד.
6. השפעה בתחום התחביר: מבנה זר של משפט. לדוגמה: "הבית הוא גדול" על דרך the house is large במקום "הבית גדול" או "הבית גדול הוא".
מי שהחזיק ראש - כפיים!
זה נושא מורכב וממש לא לשיעור אחד. יש כמה מאמרים בנושא.
הרוצה הרחבה - מוזמן
הסבר מקסים!
זה באמת מענין..
שבגלל שעמ"י היה בתפוצות, העברית הושפעה ממגוון שפות,
כגון אידיש, לאדינו, צרפתית, אנגלית, גרמנית, ערבית ועוד.
העשרת את הידע שלי (למרות שחלק כבר ידעתי מהעבר, אבל טוב לרענן )
בעברית של ימינו.
כתר, לתשומת ליבך פירוש מס' 1.
וכל האותיות היווניות כבר היו תפוסות...
אשמח לדעת ואיך הוא מתמודד
לכאב פיזי
צריך טיפול
דחוף
עדיף דרך קופת החולים, אבל אפשר גם דרך סה"ר או ער"ן.
ואו מכל דבר קטן כואב לי כזה בלב
עוזר לי ממש לבכות וככה להוציא תכאב החוצה... וגם לכתוב הכל פשוט מה שיוצא וגם אני נותנת לעצמי לכאוב, מותר.. אבל אחכ משתדלת לעשות משו כיףף ומשמח♥️
ויושבת על משהו.
על מה זה יושב אצלך?
שלום לכולם, רציתי לשמוע את דעתכם הנבונה בקשר לכל הנושא של סינון אינטרנט מקיף [נטפרי רימון אתרוג, אולי זה בכלל לא המושגים שלכם..] זה יהודי או חרדי? אסביר: מה נכון לעשות בקשר לאינטרנט, בינינו, האינטרנט מלא תועבות וזוהמות, מצד שני מועיל מאוד גם לעבודת הבורא. עכשיו בקשר לסינון - יש שיאמרו למה לחסום - אנחנו ילדים גדולים [מעל עשרים...] תן להתמודד ולהתחשל. אבל מצד שני יש שיאמרו: בינינו, כל אחד מאיתנו נופל באינטרנט. אז אולי הסיפור הספציפי הזה גדול עלינו??? [ברור שאינטרנט זה לא כמו לחטוא באופן אחר, יש פה משהו אחר לדעתי, כח טומאה דביקי מאוד... עזבו את הטומאה, יש פה משהו שמטמטם את המוח, שמנוון אותנו לפני הזמן.. שממכר, ששולט עלינו ואין לנו שליטה עליו...]
בבקשה לענות רק מי שמוכן/ה להיות כנה ולהודות שגם הוא נופל כמו כולנו...
התופעה הנבזית הזו הפכה למכה ארורה. בדרך כלל אפשר לזהות מקילומטרים את המניפולציה, אבל לפעמים אתה מגלה רק אחרי שכבר תומרנת ונאנסת לתת את הטראפיק.
כבר אין מקום נורמלי לצרוך בו חדשות. אפילו רגע של חוכמה עושים שימוש בחrא הזה (מחילה..). ולביוב של טלגרם אני בוודאי לא מתכוון להכניס אפילו לא זרת של רגל.
ועוד לא דיברתי על ההפגזה הבלתי פוסקת של פרסומות בכל רובריקה פנויה של דף אינטרנט. שלא לדבר על פרסומות הספאם, אשכרה סתם ספאם, שמפגרות את השכל (בלי קשר לצניעות בכלל).
במחשב לפחות יש חוסם פרסומות די טוב, אבל בטלפון? חוסר אונים.
סוף פריקה.
זה לא מתנגש עם רימון? חוסם גם מה דאינו פרסומות?
לא כמו vpn שזה ממש להעביר את כל האינטרנט שלך דרך ספק הvpn
dns זה דומה לספר טלפונים, שאתה כותב כתובת של אתר או לוחץ על קישור לכתובת של אתר, הdns יודע לנווט אותך לIP שזה המקבילה של המספר טלפון המדויק של מי שאתה מחפש
כלומר adguard במקרה הזה, יכולים לדעת רק לאיזה אתרים ניסית להיכנס, ולא מה קורה בתוכם או דברים שהעלית סיסמאות וכו'
וadguard היא חברה מוכרת עם הצהרת פרטיות שהם לא מוכרים את המידע של איפה אתה גולש
אז כן זה נחשב בטוח אם אתה לא עובד על איזה משהו מאוד סודי/מסווג שאז אולי יש נהלים סופר מחמירים
על איזה רימון אנחנו מדברים? אפליקציית הגנה?
או גם שהספק של האינטרנט בבית זה רימון ואתה גולש על הוויפי?
מבחינת האפליקציה זה לא אמור להתנגש הם עובדות במקביל, רימון תסנן תוכן וadguard יחסום פרסומות
עם הוויפי זה כן יכול להתנגש במובן של זה שלא יהיה לך גישה לאינטרנט, ותקפוץ לך התראה כזאת
ואז פשוט אפשר לחזור להגדרות, dns, ולהחזיר לאוטומטי ואינטרנט יחזור לעבוד כרגיל
אני לא אומר שזה נוח לעשות את זה עכשיו כל פעם
אלא שזה פשוט לא איזה משהו בלתי הפיך
זה הגדרה שאתה משנה בשנייה
תודה רבה על המידע.
איך עוברים עליכם הימים? לי אישית די משעמם
לי די קשה כי לא נרדמת ודי משעמם לי אני לא אשקר
וזה לא קשור אני על רטלין
חס ושלום
אצלנו לא רלוונטי להתעורר...
ואני לא מדבר רק על הימים הקרובים כמובן...
התרגלנו לסבבים מול עזה, עכשיו נתחיל להתרגל לסבבים מול איראן.
שיום ההילולה של הצדיק ר' אלימלך זיע"א חל היום🕯
שנזכה לדבוק בדרכו, לראות מעלת חברנו, ושימליץ טוב בעדנו❤
הטיסה החרדית שעוררה זעם: "פשוט ביזיון"
סיפור קצת מבהיל ותמוה מרבי אלימלך:
בין תלמידיו של רבי אלימלך מליזַ'נסק היה אברך אחד חסיד, מתמיד ובקיא בתורה. גם משפחתו וגם משפחת אשתו רחשו לו כבוד. במשך כמה שנים נהג האברך לנסוע אל רבו, ומעולם לא ביקש ממנו דבר מלבד עניינים הקשורים בעבודת השם. אף שעברו כמה שנים מאז נישאו, לא זכו האברך ואשתו בפרי בטן. אשתו של האברך והוריה הפצירו באברך שייסע לרבו ולא ירפה ממנו עד שזה יבטיח לו ישועה ורחמים, כי הלוא רבי אלימלך איש אלוהים צדיק וקדוש הוא.
הדבר היה למורת רוחו של האברך כי לא רצה לבקש מרבו בקשות גשמיות, אבל כשאשתו והוריה המשיכו להפציר בו, נעתר לבסוף ואמר שכאשר יגיע שוב אל הרב, יעלה בפניו עניין זה. ואכן, כך עשה, ורבו הבטיח לו הצלחה וישועה.
אולם עבר זמן מה והתקוות של האברך לא התממשו. לכן, החליט האברך להזכיר שוב את מצוקתו לרב.
רבי אלימלך שאל אותו: "אמור לי, מה היחסים בינך ובין אשתך – האם אתם חיים יחד בהרמוניה ובשלווה?" האברך ענה: "ברוך השם, היחסים בינינו הם יחסים של אהבה, אחווה ורעות."
הרב אמר: "אמנם כך ציוותה תורתנו הקדושה, שהחיים יחד יהיו חיים בהרמוניה ובשלווה, אבל אם אכן אהבתכם גדולה כל כך ומעולם לא חדלה ולו לרגע אחד, הרי זהו הדבר המונע את הריונה של זוגתך. אני מייעץ לך לחזור הביתה ולנסות לצנן מעט את האהבה שביניכם. אם תראה שאשתך כועסת עליך, מיד תשוב ותאהב אותה כמקודם, וכך תיוושע." רבי אלימלך בירך את האברך, והאברך הלך לדרכו כשהעצה של הרב חקוקה בלבו.
כשהגיע האברך לביתו, יצאה אשתו לקראתו כדרכה תמיד לקדם את פניו. אבל הוא לא בירך אותה לשלום אלא הזעיף את פניו לעומתה. הוא נהג כפי שהרב הורה לו ואכן במהרה פרצה ביניהם מריבה, שאף הגיעה לכדי תגרת ידיים. לפתע מצא את עצמו האברך סוטר לאשתו. הוא נבהל וחש שהפריז בקיום ההוראה שקיבל מהרב. הרב הורה לו לדבר אל אשתו דברים קשים ואילו הוא הכה אותה. האברך המתין עד שיתפוגג כעסה של אשתו, ואכן כעבור זמן מה הם התפייסו. לא עבר זמן רב והאישה הרתה. האברך נסע שוב לרב וסיפר לו את כל מה שאירע.
הרב אמר לו כך:
"אל תחשוב כי ציוויתי עליך להתקוטט, חס וחלילה. אני רק כיוונתי למה שרמזה תורתנו הקדושה בסיפור כעסו של יעקב. הנה כתוב 'וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל' (בראשית ל, א-ב). והרי מה פשעה ומה חטאה רחל כשאמרה ליעקב 'הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי', הלוא אין לבקר אדם על דברים שאמר מתוך צערו, אלא שיעקב אבינו עליו השלום ראה כי אהבתם הגדולה היא המונעת את ההיריון. בשל כך, בכוונה, שִחרר יעקב קמעה את כבלי האהבה, ואז שמע השם לקול תפילתה של רחל ופתח את רחמה. (אתר אגדה)
מעניין שהוא ראה את האהבה התמידית שלא פוסקת כגורם שמונע את ההולדה. אולי ההשתוקקות והפיוס בונים משהו שאהבה בלתי פוסקת לא יכולה לספק.
גם מן הסתם מדובר בכמה רבדים, אולי בין מתגדים לחסידים ובין מגזרים, וגם אולי בין הקב"ה לישראל (כי רגע באפו). אולי גם באור הזה הוא רואה גזירות שנגזרו על ישראל, ואת המקום שבעלי תשובה עומדין שצדיקים גמורים אינם עומדים שם.
@נגמרו לי השמות מה את אומרת על העיקרון?
לא כ"כ הבנתי את השאלה.
לגבי הקטע המובא,
בכללי:
א. האם המקור לסיפור אמין וידוע בצורה וודאית שאכן נאמר מפיו של רבי אלימלך מליז'נסק זצ"ל?
ב. אם אכן נאמר מפיו קטונתי ואני עפר ואפר לרגליו ולא מתחילה אפילו להבין את ההשגות העליונות וכו'
ג. אם לא נאמר מפיו אלא זהו סיפור בפני עצמו שלא נאמר בפי גדול ישראל לענ"ד יש כאן תמיהה או לפחות חוסר הבנה שלי של העניין מדוע יש להמעיט באהבה כדי לזכות בהריון או בכל דבר אחר, וכיצד ייתכן שאהבתם הגדולה של איש ואשתו מונעת זאת?
שוב, קטונתי לגמרי ואינני מבינה זאת כלל אם אכן נאמר מפי גדול ישראל
ברמה הפצפונת של ההבנה המוגבלית שלי יש כאן תמיהה ואינני מבינה זאת.
אני רואה את התורה כמקדשת שם שמים ומקדשת שלום ואהבה בין איש לאישתו, עד לרמה שהקב"ה בכבודו ובעצמו אומר שימחה חלילה שמו מעל המים כדי להשכין שלום בין איש לאישתו...
וככל שהאהבה ביניהם יותר גדולה כך נחת הרוח בשמים ובכל העולמות... וכגודל האהבה, הקירבה, האחדות, השלום ביניהם גם יושפע השפע גם בעולמות הגשמיים.
ובכל דרך שהיא אין חלילה רצון להמעיט את האהבה ולו בקצת, אלא אדרבא להגדילה.
זה באמת קודש הקודשים.
זה גם מה שבפועל רואים בקודש הקודשים שלנו בבית המקדש, מעל ארון הברית - קודש הקודשים בין איש לאישתו המתבטא בכרובים.
יש עוד הרבה מה להאריך אבל אלו הנקודות העיקריות בינתיים.
ומתייגת את @הסטורי שאולי הוא ידע להסביר יותר לעומק את המקור הנ"ל, והאם אכן כך אמר רבי אלימלך זצ"ל ואם כן למה התכוון?
בגדול אני די 'מתנגד'🤷
כי בכל זוגיות יש חיכוכים\ריחוקים מסוימים ולכן נותר לנו להתעסק בקירוב בלבד, לעומת האהבה הגדולה שמתוארת פה שלא חדלה ולו לרגע אחד.
והמסר הוא מעין מה שאומרים על ימי הריחוק שיכולים להיות דוקא להיות מנוף לימי הקרבה והזדמנות לייצר השתוקקות.
אני קראתי את זה כמסר שרק נותן לנו עין טובה גם על הקשיים בזוגיות.
לגבי המקור, באמת מעניין. מה שכן נתקלתי בסיפור הזה בעוד מקום ולא רק שם..
באמת קטונתי מההבנה במקור הזה...
אכן זה סיפורי חסידים וצריך לראות שזה אמין וכו'
אבל על צד שהכל נכון בסיפור, לדעתי חלילה להבין מהסיפור שמה שמונע זה שהם אוהבים מידי וכד'.
אלא, וזה מדוייק גם מהסיפור עצמו, יותר כמו שאומרים על פנינה שהכעיסה את חנה לשם שמים, כדי שבצערה ובקנאתה חנה תתעורר להתפלל לד' חזק יותר.
וכך כאן, וגם בסיפור של יעקב אבינו כפי שהובא במעשה פה- שאגב זה תי' ממש יפה לעניין!-
כנראה חשש שבגלל שהשלום בית טוב, תודה לאל, אז לא מרגישה בצורה חריפה מספיק את חיסרון לילד. וצער כזה מבליט לה שהיא צריכה ילד ויביאו אותה להתפלל.
או אפילו חריף יותר שד' עונה לתפילת המסכן ורצה להביא אותה למצוקה כזאת..
זה דעתי לפחות. על כל פנים ממש נהניתי מההסבר על יעקב לרחל לפחות!
אפשר לחלק בין הגלות לא"י. ולומר שמכיוון שהמהות של גלות זה פירוד מסויים בין הקב"ה לעמ"י, אז כדי שהגלות תמשיך צריך שהפירוד ימשיך. וזה משתקף גם בקשר הזוגי, שצריך פירוד מסויים כדי שההורים ימשיכו את עצמם לעולם גם אחרי מותם על ידי הבאת ילד (רק שאצל רוב ככל הזוגות הפירוד הזה כבר נמצא שם ולא צריך ליצור אותו..). ואילו בא"י צריך אחדות כדי להמשיך ילד.
אבל יותר נראה שאלו פשוט שני מקרים שונים. אצל הזוג שבא לרשב"י היה צריך לחזק את האהבה, ואילו אצל הזוג שבא לר' אלימלך הייתה "יותר מדי" אהבה, כלומר אחדות גבוהה מאוד, ובשביל להוליד צריך (מבחינה רוחנית) מציאות של שניים ולא אחד. רק בא"י למי שבדרגת א"י שייכת לידה מתוך אחדות גבוהה כזו (כי בא"י האחדות לא מנותקת מהטבע הפשוט).
דווקא מתוך הריחוק והמריבה אז האישה זוכה להיפקד
נכון... התוס' שם...
על כל פנים זה לא נראה שזה דחייה גמורה אלא יותר הכרעה
הגמרא בברכות לא ב מביאה את 2 הצדדים בתור מאן דאמר
אז אולי כן יש בחינה מסוימת שבה דברי לרבי עקיבא התקבלו ועל פיה הסיפור
[דוקא מעניין שהמדרש מזכיר את מקום המעשה, בצידן. צידן היא בעבר הירדן, ומוזכרת בהקשר של חו"ל, או מ"מ בדרגה פחותה מעבר הירדן המערבי "מעשה ברבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר שהיו הולכים לנציבים אצל רבי יהודה בן בתירה ללמוד ממנו תורה והגיעו לציידן וזכרו את ארץ ישראל זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו את המקרא הזה וירשתם אותה...וישבתם בה ושמרת לעשות את כל החוקים האלה ואת המשפטים אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה חזרו ובאו להם לארץ ישראל" (ספרי).
למרות שבמעשה מרשב"י אפשר לומר שמדובר בצידון בכתיב חסר, אבל אאל"ט לא הייתה שם התיישבות יהודית באותו זמן.]
לק"י
למה משעמם לך?
את בבית בעקבות המלחמה?
לק"י
התנדבות
נקיונות בבית
וכו'.
לנשות מילואים/ אחרי לידה וכד'
יש המון נשים שקורסות מעומס עכשיו
עם כל הילדים בבית + ערב פסח
Israeli Government or Nazi Regime? Quiz - By amrdruid
המשחק מציף ציטוטים שנאמרו על ידי פוליטיקאים יהודים ולהבדיל אנשי הממשל של הרייך השלישי.
המשחק מבקש מהנשאלים לענות נכונה מי אמר את המשפט הגזעני כלפי הקבוצה השנייה. כלומר משפטים שהנאצים אמרו על היהודים, ומשפטים שישראלים אומרים על הערבים
(כמובן שאם היה משחק כזה על אמירות של ערבים הסימטריה היתה מתייתרת, אבל ניסיתי לשחק בזה והיה לי יחס של 1:3 טעות לעומת תשובה נכונה
המשחק מובנה כך שהוא מבליט את השנאה והנחרצות נגד הצד השני
אבל הוא בונה על הדומה ומכחיש את השונה
אבל עדיין מעניין
