בתור אחת שהנושא קרוב ללבה, מכירה את הנושא מקרוב ומשתדלת לדבר נכון (ונפגשת עם עובדי האקדמיה).

יש אנשים שהדיבור הנכון מוטבע בהם (חוץ מזה שגם הם לפעמים טועים... כן, זה קורה)

ואני לא חושבת שזה נכון להגיד שהם מדגישים את זה במיוחד.

אולי יש כאלו ואני לא מכירה. (אולי מי שמדגיש הוא מי שמתלהב מהעניין בהתחלה.)

באופן כללי - כשיש שתי אפשרויות להגייה יש צדדים לכאן ולכאן.

יש מילים שעדיף לומר כך, אך מתקבל גם אחרת (כגון סִפרות)

ויש מילים שאפשר לומר בשתי האפשרויות ולכן נהוג לומר את מה שמקובל. (כן! זה הכלל!) (כגון חילוניה/חילונית)

*דרך אגב, לא הכרתי את הצורה גַּזען 

לעניין ה"להשמע מצחיק או נלעג":

במילים שבהן אפשר לומר את שתי האפשרויות זה שיקול.

במילים שיש אפשרות אחת נכונה אני לא חושבת שזה כ"כ שיקול.

יש עיקרון לדבר נכון, אז מה אם תישמע כך או אחרת. אם תמיד ננהג איך שאנחנו נראים או נשמעים...

ועוד, דווקא ההרגל לדבר נכון יביא לכך שזה לא ישמע מצחיק או נלעג!

מתרגלים.

לי לדוגמה יש מילים שהיו נשמעות לי בצורתן הנכונה ממש מוזר, אבל התרגלתי ועכשיו זה ממש מוזר לשמוע אותן שגויות. 

בציפיה לדיבור ונכון ומדויק... 

ולאהבת שפת קודשנו 

כתר הרימון.

האמת היא שהתכוונתי לאנשים ספציפיים שהם בְּנֶרווים עצומים על להדגיש את המילים האלה...

אין לי בעיה עם אלה שמדברים ככה רגיל, אני דווקא מעריך אותם, הלוואי שאהיה כמותם.

יש אנשים כאלו,

גם אני הייתי כך בילדותי 

אל דאגה, זה עובר.

ו- אתה מוזמן להיות כמותם!

אמרתי בוא נראה כמה זמן כתר תענה

זו מחמאה , צריך לדבר עברית נכונה במדינה שלנו!

זה לא רק עניין של דיבור נכון, אלא עניין של גאווה בשפה שלנו.

יש לנו הרבה מה ללמוד מהצרפתים. הם גאים בשפה שלהם. שר החוץ שלהם, למשל, ידבר צרפתית - ושיתרגמו אותו.

אצלנו לצערנו אין מספיק הבנה שזו השפה שלנו ועלינו להשקיע בה. 

אני יודעת על כאלו שמנסים לפעול בקשר לכך אצל שר החינוך, אבל אין מספיק רצון להשקעה.

וזו לדעתי הבעיה העיקרית, כי סך הכול אנשים מדברים נכון.

אבל צריך להגביר את החשיבות של העברית ואת הגאווה בה.

ואגב זה אחלה סלוגן

באנגלית.

למרות שאני מזדהה מאוד עם הרעיון שהבעת,

נראה לי - שאצל הצרפתית הסיפור קצת שונה.

היא היתה הlingua franca - השפה הבינלאומית, עד לפני פחות ממאה שנה,

ועד היום האנגלית עדיין בתהליכי השתלטות - יש ארגונים בינלאומיים שצרפתית

עודנה שפתה הרשמית.

אין פלא איפוא שקל לצרפתים להתגאות בשפתם.

אצלנו - לעומת זאת - העברית היא שפה ששימושה כשפת אם הוא מחודש...

אני חושב שהאחריות להשרשת השפה העברית בקרב הדור הצעיר מוטלת על

כתפי האקדמיה ללשון עצמה.

זה חלק מההצדקה של תקצובה הממשלתי כמדומני... זה כלול בהגדרת תפקידה, לא?

שים לב שגם ערבי שיתראיין הוא יתראיין בערבית, ולא בגלל שהוא לא יודע עברית.

יש גם אקדמיה לערבית בכמה ארצות ערב, אבל לא בכולן!

ויש אקדמיה ללשון הערבית במדינת ישראל!

לצערנו אנו מתביישים בהרבה דברים, לא רק בשפה שלנו.

ואנו צריכים להיות גאים!

אז מה אם אנחנו עם קטן במדינה צעירה. "ונהיה בעיננו כחגבים וכן היינו בעיניהם".

בקשר לאקדמיה - לא ידוע לי.

החינוך על הדור הצעיר, וביניהם עניין השפה, מוטל על שר ומשרד החינוך.

האקדמיה מקדמת את העברית אך לא קשורה לעניות דעתי לחינוך.

http://hebrew-academy.huji.ac.il/al_haakademya/pages/tokhniyyot.aspx

האומות עתידות ללמוד עברית כיוון שזוהי שפת הקודש, שפת הא-לוהות ושפת הנצח!

אני מכיר יהודיה שוויצרית (ישראלית לשעבר) שעושה חייל בלימוד עברית בצורה שלא מכירים אפילו בארץ, וגם לגוים שם

שלומדים את התנ"ך והם באו ללמוד עברית מקראית פה בארץ.

אני מכירה את מי שלימדה אותם - זה לא היה פשוט בגלל שאסור ללמד אותם תורה.

הם נפקחים לאמת ולשקר שנחלו אבותיהם

ומדינת ישראל היא ההוכחה המנצחת את הנצרות

וכנראה שללמד בן נח אין בעיה, בדברים ששייכים לו

עד שיש כאן נושא אהוב... 
 

על המשנה באבות ב' א':

והוי זהיר במצוה קלה כמצוה חמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות

כותב הרמב"ם כדוגמא למצווה קלה את למידת לשון הקודש

להרחבה:

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=10916#7b

נחתמת במילים "ברכה והצלחה" (תמיד הצחיק אותי לתאר איך יפנים נשמעים שאומרים את זה )

המילה בוס מקורה מהעברית 

לעברית יש השפעה על העולם

אך גם לשאר השפות יש השפעה גדולה על העברית שלנו

אני לא בטוחה.

המילה הזו לא מופיעה במילון אבן שושן וגם לא באתר האקדמיה.

מבירור חלקי שערכתי, זה כנראה מהמילה האנגלית. (האמת היא שאתמול התקשרתי למזכירת האקדמיה... חבל שלא שאלתי אותה  בהזדמנות בלי נדר.)

בכל מקרה, לעניות דעתי העברית כיום יותר מושפעת מאשר משפיעה.

היא מושפעת הרבה יותר מהנראה לעין. אוצר מילים זה הדבר הקטן!

ככל שירבו מספר המשתמשים בה, כך היא יותר תשפיע 

במשך 2000 שנים היא הייתה שפה של עם נכבש

ונוסיף על זה

לא רק אלא שברוב המקומות היא לא פותחה בכלל בגלל שיהודים לא השתמשו בה

או שהם היו מפתחים לעצמם שפה יחודית ליהודים (איידיש, לאדינו) או שהם היו משתמשים בשפה המקומית (רוב ארצות ערב)

לכן במשך 2000 שנים היא בקושי השפיעה.

הבעיה היא שהיא מושפעת.

מילא דברים שבעבר, אני מדברת על דברים שכיום.

לדוגמה:

זו טעות לומר: "קניתי אותו ספר כמו אחי" (על דרך האנגלית)

במקום: "קניתי אותו ספר שקנה אחי".

בנוסף לכך, העברית איבדה את העיצורים חי"ת, טי"ת, עי"ן, צד"י וקו"ף בגלל שאין אותם בשפות אירופה. 

ויש עוד מלא תחומים ודוגמות, אבל לא נלאה אתכם...

וזה קורה הרבה בגלל שאין לנו גאווה בשפה שלנו ובגלל שלא מבינים את החשיבות שלה.

במה העברית צריכה להשפיע?

אוצר מילים? דקדוק? 

נוצרים דברים חדשים

אם העברית לא תתן את המענה אליהם בצורה טובה

הביטויים המלע"ז יאומצו אל תוך העברית

אבל לא הבנתי איך זה עונה לי (אם ניסית לענות).

העברית מתפתחת כל הזמן. וכל הזמן עובדים על זה.

אבל זה גם תלוי ברצון שלנו.

בזמן בן יהודה - נכון שבן יהודה עבד על זה, אבל זה היה בזכות המורים והאנשים שרצו להשתמש בעברית והיו צריכים מלים.

בדור של מודרניזציה ה"עולם הזה" מפנה בין השאר גם לשפות זרות והדגשתם, וכולם ברי חלוף.

העברית טובה לנו כי היא שפת הא-לוהות, שפה של "לעתיד לבוא", כפי שעלה קודם מהנביא על אחרית הימים. זו המשמעות של לשון הקודש - למבקשי הקודש העברי הנצחי. עברית היא שפה גאולית

"אז יאמרו בגויים הגדיל ה' לעשות עם אלה" ורק אח"כ גם אנחנו מבינים "הגדיל ה' לעשות עמנו..."

תחשבו על הגוי הנידח אי שם באיים הרחוקים שמדבר איזו שפה בבונית קדומה

ופתאום מגלה שיש שפה שבה נברא העולם!

זה לא ואוו?

מלא ביטויים בעברית הם באנגלית..

או משפות אחרות..

אבל ההשפעה באוצר מילים זה החלק הקטן. יותר גרוע זה חלקים אחרים שנטמעים.

|אינטרסטינג...|

יצא ארוך... בוא נראה מי יחזיק ראש

*הבהרה: יש דברים שאין בעיה שהעברית תושפע בהם. הודעה זו לא דנה בנושא זה, אלא בתחומי ההשפעה בלבד.

השפעת שפות זרות על העברית:

1. מילים שאולות כמו שהן - השפעה ישירה. לדוגמה: טלפון. על בסיס המילה נוצר גם פועל: טִלפן.

2. תרגומי שאילה - ביטוי נסתר להשפעה. לוקחים מילה או ביטוי בשפה זרה, מתרגמים אותו, ומכניסים אותו לעברית אחרי התרגום כשהוא עדיין בצורתו הלועזית. לדוגמה: גן ילדים הוא תרגום שאילה של kindergarden.

וביטוי: להציל את המצב מהגרמנית, לשבור את השיא מ: to break the record.

3. שאילת משמעים - משמעות של מילה בעברית הורחבה למשמעות נוספת בעקבות דמיון למילה לועזית או מסיבות נוספות. לדוגמה: המילה ציוּן בתנ"ך משמעה סימן - "הציבי לך ציונים" וגם ציוני דרך. כיום ציון זה גם "הערכת הישגים" בגלל המילה האנגלית mark.

המילה מסכה בתנ"ך היא "פסל ומסיכה", כיום זה גם מסכה לפנים כי זה דומה ל mask.

4. השפעה בתחום ההגה: ההגיים חי"ת, טי"ת, צד"י, קו"ף לא נהגים כבמקור בגלל שהם לא קיימים בשפות אירופה.

5. השפעה בתורת הצורות: מבנה המילים - להמציא מילים משני יסודות (הלחם בסיסים) כגון כדורגל. וכן קיום התחיליות: דו-, תלת- ועוד.

6. השפעה בתחום התחביר: מבנה זר של משפט. לדוגמה: "הבית הוא גדול" על דרך the house is large במקום "הבית גדול" או "הבית גדול הוא".

מי שהחזיק ראש - כפיים!

זה נושא מורכב וממש לא לשיעור אחד. יש כמה מאמרים בנושא.

הרוצה הרחבה - מוזמן

הסבר מקסים!

זה באמת מענין..

שבגלל שעמ"י היה בתפוצות, העברית הושפעה ממגוון שפות,

כגון אידיש, לאדינו, צרפתית, אנגלית, גרמנית, ערבית ועוד.

העשרת את הידע שלי (למרות שחלק כבר ידעתי מהעבר, אבל טוב לרענן )

בעברית של ימינו.

כתר, לתשומת ליבך פירוש מס' 1.

http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%94

http://www.safa-ivrit.org/imported/russian.php

וכל האותיות היווניות כבר היו תפוסות... 

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד