צריכה את עזרתכם.אביגיל_3

בעלי ואני נשואים טריים. מאוד.

ואתמול בערב דברנו על המצב הכלכלי בבית והחלטנו שאנחנו חייבים לשמור על עצמנו מבחינה כלכלית כדי לא ליפול או משהו כזה.

העניין הוא, שיש דבר אחד שמציק לנו, וזה עניין הרכב.

הרכב שלנו עושה הרבה בעיות ומכירים את התחושה שיש גורם אחד שמוציא לכם יותר מדי כסף מהארנק? אז הרכב פשוט מזיק לנו!

והחלטנו שאנחנו חייבים לקנות רכב חדש. והמושג חדש לא מהניילון חדש לגמרי, אלא מיד ראשונה, שיהיה כמעט חדש, כי אני לא חושבת שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו רכב חדש לגמרי.

השאלה, מאיפה כדי לקנות?

אולי אתם יודעים, במיוחד שאנחנו נשואים טריים ואנחנו מחפשים מקום אמין, ובכלל, אנחנו מחפשים המלצות.

כל מענה תבורך.

 

הכי טוב לנסות באחת מחברות הליסינגאלעד123

שמוכרות רכבים משומשים במחירים נוחים ותנאי אשראי מעולים.

חלקן גם מציע אחריות.

 

יכול להיותר.א.

יכול להיות שכדאי לוותר על רכב,לטובת דברים אחרים..

בשנים הראשונות זה אפשרי להסתדר בלי רכב וחוסך הרבה כסף.(מנסיון)

 

כתבתי את זה רק בגלל שכתבת-"אנו חייבים לשמור על עצמינו מבחינה כלכלית".

אבל אם יש לכם הכנסות גדולות כל חודש,אז זה משהו אחר.

 

מצטרפת לדיס-המלצהמענטש לאכט

כמה שיותר זמן שאפשר לסחוב בלי רכב- עדיף מבחינה כלכלית

גם אם זה אומר יותר אוטובוסים או טרמפים...

צריך להיזהר מאד ממלסינג-משה ר-אחרונה

הם מביאים רכבים שנראים חדשים, אבל עמוסים בתקלות, שאדם לא מקצועי לא רואה אותם....

 

 

 

איך לרכוש מכונית משומשת מליסינג ולא לצאת פריאר

האחריות, תנאי המימון, ההיצע ובמיוחד המחירים האטרקטיביים גורמים ליותר ויותר ישראלים להעדיף לרכוש מכונית משומשת מחברת ליסינג. אך לא כולם מתלהבים ולא מעט "מבינים" מזהירים מפני רכישה שכזאת. האם אפשר לרכוש מכונית מוצלחת עם עבר בליסינג? על מה צריך להקפיד? והאם זה כדאי? קבלו את המדריך המלא איך לרכוש רכב מליסינג ולהישאר בחיים

נעם וינד | mako | פורסם 04/02/12 00:56:37

 

אל מול מה שנראה לרבים כאופציה לעסקה אטרקטיבית במחיר נמוך, לא מעט "מבינים ברכב" מייעצים לא לגעת ברכב עם עבר מליסינג. לטענתם מאחורי צבע כסוף ומטאלי מבריק בו צבועות מרבית מכוניות הליסינג מסתתרות בעיקר "נבלות שחוטות" שסובלות מקילומטראז' גבוה, אופי שימוש הרסני, תחזוקה שוטפת לקויה מאוד, שימוש בחלפים לא מקוריים מאיכות ירודה ולא מעט תיקוני תאונות שבוצעו בצורה לא בטיחותית כשהשיקול היחידי הוא עלות מינימלית.

 

האם הם לא קצת מגזימים? הרי מרבית מכוניות הליסינג מוצמדות לעובדים מהמעמד הסוציו-אקונומי הבינוני עד גבוה, רובם אפילו אנשים מיושבים בדעתם, חלקם אף מנהלים חיים בורגניים הכוללים אישה, 2.2 ילדים, בית בפרברים וכלב או חתול. האם מאחורי המעטפת המהוגנת הזו  למעשה השכן שלכם ממול או ההוא מעבר לפינה מוביל פוספטים בזמנו הפנוי ומבצע מאחור המלטה של פרה כמו בשיר המופלא "רכב חברה" של להקת אפליקציה? סביר להניח שלא, אבל השילוב הקסום הזה של רכב חדיש וזמין, דלק חופשי והחופש מהצורך למכור את המכונית ביום מן הימים בהחלט מביא חלק נכבד ממקבלי הטבת הרכב הצמוד לנצל את שווי השימוש שלהם עד תום, לא פעם בצורה מוגזמת ולא במיוחד זהירה.

אבל למרות הנאמר להעיל האפשרות לקנות מכונית משפחתית בת שנתיים וחצי–שלוש במחירים שבין שליש לחצי ממחירה של מכונית חדשה ועשרות אחוזים פחות ממחיר המחירון הרשמי למכונית מאותו מודל בסכומים שבין 45-60 אלף שקלים, שעד לפני זמן רב לא אפשרו לרכוש משפחתית בת פחות מ-5 שנים, קוסמת ללא מעט אנשים.

עם זאת, צריך לזכור שבמידה ותרכשו רכב מליסינג או מחברה, לבד מהקילומטראז' והבלאי הגבוהים מעל לממוצע העבר של הרכב מופיע ברישיון וגם כשתמכרו אותו תצטרכו להפחית סכום לא קטן ממחיר המחירון. לכן, במיוחד אם אתם מחפשים דגם שהוא לא "סחורה חמה" בשוק, שווה לבדוק, לפני שאתם פונים למגרשים,  כמה רכבים מבעלות פרטית. אולי תופתעו אבל לא פעם מוכרים פרטיים מוכנים, במפגש פנים אל פנים עם רוכש פוטנציאלי רציני, לתת הנחה משמעותית ביותר כדי לסגור עסקה.

 

מגרש מכירה ליסינג 3 (צילום: נעם וינד)
מומחי רכב מזהירים: מאחורי הצבע המבריק מחכות בעיקר "נבלות שחוטות" שלא שוות שום מחיר
צילום׃  נעם וינד

 

מה צריך לבדוק ברכב ממגרש?  
יתכן כי אין לכם זמן מיותר לחיפושים, או שלא מצאתם רכב בבעלות פרטית במחיר הוגן וכמו רבים אחרים, החלטתם לצאת אל אחד ממגרשי המכירה של חברות הליסינג כדי להצטייד במכונית.

ההיצע עצום - שורות שורות של מכוניות מצוחצחות ומבריקות מולכם וכעת ניצב בפניכם אתגר לא פשוט בכלל - לנסות להצליח לברור מבין כל שלל המכוניות שנראות אותו דבר אחת מוצלחת שתוכלו לקחת הביתה בלי שתצטערו על כך אחר כך.

אולי תופתעו, אבל גם בלי תואר במכונאות או קריאה אובססיבית של אתרי רכב כל אחד מכם או מכן יכול ללמוד הרבה על כל מכונית בעזרת שימוש ביכולות שיש לכל אחד וקצת תשומת לב ומבט מדוקדק.

כלל ראשון וחשוב - רכב רואים רק ביום ועדיף באור שמש מלא: הסתכלו על הרכב ממספר זוויות, נסו לראות אם אתם מזהים הבדלים בצבע בין החלקים. לעיתים ההבדלים יבלטו יותר מזוויות מסוימות, לעיתים מדובר בהבדלי גוון או הבדלי ברק, יתכן גם שהרדידים של האפקט המטאלי יראו שונים. בכל מקרה, מהמפעל הרכב יצא כשהוא צבוע בצורה אחידה.

גיליתם הבדלים? הרכב עבר תיקונים וצביעה. נסו להסתכל גם על משטחי הפח הצדיים מזווית קהה. אם השתקפות הסביבה בצבע היא אחידה יש להניח שהחלקים המורכבים ברכב מקוריים או שהוחלפו. במידה ותחזו בהשתקפות גלית יש להניח שעל הפנלים בוצעו עבודות פחחות. בדקו גם את המרווחים בין חלקי הפח השונים. במידה והם לא אחידים יש להניח שהם כבר עברו טיפול כזה או אחר.

 

מגרש מכירה ליסינג 4 (צילום: נעם וינד)
עם קצת תשומת לב ניתן לללמוד הרבה על מצבו ועברו של הרכב
צילום׃  נעם וינד


בעוד שפחחי הרכב משתדלים להחזיר למכונית מראה חיצוני מרשים, מבט מעמיק יותר בחלקים פנימיים ונסתרים יותר כמו קורות וספים יכול ללמד אתכם המון. פתחו את הדלתות ובחנו את הספים וקורות הרכב. אם משהו נראה לכם חשוד הסתכלו בצד השני לשם השוואה. בדקו גם בתא המטען ובתא המנוע - פתיחה או סגירה לא חלקה עלולות לרמוז לתיקונים ומתיחות. הרימו את השטיח בתא המטען והסתכלו על הפח החשוף בתא המנוע, הסתכלו על פח החזית בקדמת הרכב ובמיוחד על קורות השלדה משני צדי המנוע.
בשל חיבתם הידועה של נהגי הליסינג לטיולי שטח מאוד כדאי לא להתעצל, לשכב על הרצפה ולהציץ במספר מקומות אם יש מעיכות ונזקים למרכב התחתון ולרצפת הרכב. גם אם אתם לא מבינים הכי גדולים, אחרי בדיקה כזאת המוכר יסיק שאתם יודעים על מה להסתכל.

 

לאחר סיום הבדיקה החיצונית הכנסו אל הרכב ושוב השתמשו בראש ובראשונה בעיניים שלכם. פנים של מכונית בת שנתיים וחצי צריך להראות במצב כמעט חדש. במידה שאתם רואים ריפודים בלויים, פנלים מתפרקים וכפתורים או מתגים שבורים כדאי שתפנימו – הרבה דברים עברו על המכונית הזאת. 
אם המכונית בסך הכל עושה רושם חיובי זה הזמן לצאת לנסיעת מבחן קצרה.

 

ליסינג - מגרש מכירות (צילום: נעם וינד)
שימו לב: חברות ליסינג גדולות מעבירות לא פעם מכוניות בעיתיות למגרשים של סוחרים קטנים
צילום׃  נעם וינד

 

צאו לנסיעת מבחן
אמנם סיבוב מסביב לבלוק זה לא בדיוק מבחן דרכים ממצה, אבל גם בנסיעה הקצרה הזאת אפשר ללמוד לא מעט על הכלה המיועדת. שימו לב לרעשים הבוקעים מהמנוע ונסו לראות האם הוא פועל בצורה עגולה ואחידה. אחרי שתבחנו את תקינותו של המזגן, כבו אותו ואת מערכת השמע ופתחו חלונות. נסו לאתר רעשים או קירקושים שונים, האיצו והרפו בחדות מדוושת התאוצה. במידה והתגובה היא קופצנית יתכן שיש בעיה בתושבות המנוע או הגיר (שתי תקלות שאין שום סיבה הגיונית להופעתן ברכב חדש למדי). זה הזמן להפגיש את הרכב עם פסי האטה ומהמורות כביש ולראות איך הוא מתנהג, כמו גם לבדוק את שלל מערכות הרכב. בניגוד למה שרבים חושבים דווקא נסיעה עירונית עם הרבה עצירות והאצות תוכל ללמד אתכם יותר על הרכב מאשר שיוט ב-100 קמ"ש בנתיבי איילון.

ככל שתראו מבינים יותר כך יבינו במגרש שאתכם אי אפשר לסבן בקלות ורק גילוי נאות ומלא יוכלו להוביל לעסקה. אל תתביישו לשאול שאלות ברורות באשר לעברו של הרכב כמו למשל את מי הוא שימש (רכב צמוד של עובד היי-טק, או אולי בכלל רכב ליסינג שעבד קשה עם עבר בצה"ל, משטרה, חברת שמירה, קיבוץ ועוד), האם ואיזה תאונות היו ברכב. זה גם השלב לעמת את מוכר הרכב עם שלל הממצאים שגיליתם בבדיקה שערכתם ושימו לב היטב במיוחד לתגובות שלו. אמנם יש להניח שהוא ינסה למזער את משמעותם של האירועים שהותירו חותמם למחוזות של "מכת פגוש לפגוש" או "רק בורג שצריך לחזק" אבל אופי תגובתו יוכל ללמד לא מעט על מה שהוא מנסה להסתיר.

אין שום סיבה שלא תשקיעו כמה דקות, לפחות כמו הזמן שאתם מתלבטים אם לרכוש איזה בגד בחנות אופנה, במכונית הבאה שלכם - הרי בכל זאת מדובר בקניה בעשרות אלפי שקלים. אם בסופו של דבר החלטתם שיש מקום לשקול מערכת יחסים ארוכת טווח זה הזמן להתקדם לשלב הבא. 

 

סיאט איביזה (צילום: אודליה כהן)
אמנם סיבוב מסביב לבלוק זה לא בדיוק מבחן דרכים, אבל גם בנסיעה קצרה אפשר ללמוד לא מעט על הרכב
צילום׃  אודליה כהן

 

לא לוותר על בדיקת קניה
אפילו אם אתם מרגישים מבינים גדולים כדאי, בכל זאת, להשקיע כמה מאות שקלים ולקחת את הרכב לבדיקה במכון בו יש עובדים הבודקים עשרות מכוניות מדי יום וציוד יעודי. הקפידו לא להסתפק בטופס בדיקה שחלק מחברות הליסינג מכינות מראש. השתדלו גם לעשות עבודת הכנה ולברר איזה מכוני בדיקה יש באזור של מגרש המכירה אליו אתם הולכים. בשלב ראשון שאלו את נציג המכירות איפה עושים כאן בדיקות קניה ולאחר שהוא יגיד שם של מכון (אליו מין הסתם הם שולחים מאות רכבים בחודש ובשל כך זוכים לדוחות "סלחניים"), "תזכרו" פתאום במכון אחר בסביבה שאתם מכירים וסומכים עליו.

אמנם כל מכוני הבדיקה מחויבים לאמינות וקשה להניח שיעלימו פרט משמעותי מעברה של הכלה המיועדת אך בהחלט יתכן שיצניעו את משמעות חלק מהממצאים.

כל טופס בדיקה כולל ממצאים רבים, חלקם חשובים יותר וחלקם פחות. כך למשל בכל בדיקה יש ניסוחים קבועים שמופיעים כסוג של כסת"ח בכמעט כל רכב כמו לבדוק תצרוכת שמן בנסיעה, לפרק גלגלים לבדיקה, לתאם מערכת הצתה ודלק, בלאי ונקישות במערכת הגיר, פגיעות ולחיצות סביב המרכב ועוד. 
חשוב שתשאלו את הבוחן באופן ברור כמה שאלות כמו מה דעתו על המצב המכני של הרכב ביחס לרכבים מאותו שנתון ואותו קילומטראז' והאם מדובר בבלאי סביר. שאלו אם קיימות פגיעות בתחתית המרכב ודאגו לברר אם לרכב היו תאונות משמעותיות ואם כן האם מדובר בתאונת שלדה או בתאונה שיכולה היתה להוביל להכרזה על הרכב כ"אובדן להלכה".

שווה, אפילו אחרי התהליך הארוך ומחיר הבדיקה, לחשוב פעמיים אם לרכוש רכב שעבר תאונה קשה ואם אתם מחליטים שכן דאגו לדרוש הנחה משמעותית ביותר.

אם מסקנות הבדיקה כללו סעיפים אחרים שמצריכים תיקון (כיוון פרונט, צמיגים שחוקים, רצועת תזמון, תושבות מנוע וכדומה) דאגו לעמוד על כך שהם יתוקנו על ידי המוכר או שהדבר יתבטא בהנחה שיכולה לכסות את מרבית העלות שתידרש כדי להחזיר את הרכב למצב תקין.

 

בדיקה במוסך (צילום: חדשות 2)
אל תסתפקו בטופס בדיקה שהמגרש הכין מבעוד מועד
צילום׃  חדשות 2

 

סוגרים מחיר

מחירון רכבים משומשים (צילום: חדשות 2)
אפשר להגיד מזל טוב?
צילום׃  חדשות 2
אם בסך הכל בסיכומו של התהליך נראה לכם כי הרכב שבחנתם יכול להיות בחירה הגיונית, כעת רק הגיע הזמן לסגור את הפרטים האחרונים, לסכם על מחיר ולהגיד "מברוק".

 

לא פעם מוכרים במגרשים, במיוחד אם אתם נראים נלהבים, דורשים מחיר שלא מגלם את מלוא ההפחתה המופיעה במחירון לרכב עם עבר בליסינג תוך ניסיונות לשכנע אתכם שלמעשה הרכב האמור היה בבעלות פרטית בליסינג מימוני, רכב צמוד למנכ"ל ועוד שלל אגדות ומעשיות. אם אין למוכרן מסמכים המעידים אחרת יש להניח שהרכב הוא מליסינג תפעולי – משמע רכב שעליו מגיעה הפחתה של לפחות בין 18-22 אחוזים ממחיר המחירון הרשמי לרכב מאותו מודל. גם קילומטראז' גבוה מעל 80 אלף קילומטרים מצריכים מתן הנחה נוספת ובמצב השוק היום כשמגרשי הליסינג מפוצצים במכוניות אין שום סיבה להתפשר על פחות ממלוא ההפחתה שמגיעה על פי המחירון (באתרי המחירונים המובילים קיימת מערכת בה ניתן להזין נתונים כמו עבר בליסינג ומספר הקילומטרים והיא משקללת באופן מיידי את המחיר האמיתי). 
אגב, בדגמים שלא זוכים לביקושים ערים ניתן לדרוש ולקבל הנחה גם מעבר למחיר לאחר לשקלול.

לסיכום, כמו בכל תחום, אין בחיים מציאות - מה שאתה משלם הוא מה שאתה מקבל ואין ספק שרכישת מכונית מחברת ליסינג מצריכה יתר תשומת לב ופשרות מסוימות, אבל מצד שני גם מאפשרת  לכם, אם תשתמשו בצרור העצות שלנו, לשים את היד על בת לוויה צעירה ומעודכנת במחיר אטרקטיבי למדי.

 

אומנם אני לא נשוינפשי תערוג

אבל אני יודע כמה דברים שאני חושב שהם מאוד חשובים:

 

דבר ראשון

להגדיר מראש מהו התקציב המיועד לקניית רכב.

כולל סוגי הלוואות ופריסות למינהן כנגד הבנק.

 

דבר שני

בבחירת הרכב יש לבדוק טוב את אופי הנסיעות:

אם רוב הנסיעות ארוכות, יש להקפיד לקנות רכב שנוח לנסיעות ארוכות, בד"כ יהיה טיפה יותר יקר

אם רוב הנסיעות קצרות (עירוניות וכו') ניתן לוותר מעט על הנוחות ולבדוק טוב מהי צריכת הדלק העירונית. 

 

בכללי כדאי לבחור רכב על פי צריכת דלק נמוכה לק"מ (כיודע, רוב ההוצאות הן על הדלק)

את זה ניתן לברר בקלות האתר הזה:

http://www.kml.co.il/

 

 

דבר שלישי 

המחיר

המחיר צריך לשקלל את כל הנתונים של הרכב, שנה, דגם, קלימטרז'

ניתן לעשות זאת בעזרת האתר הבא:

http://pricelist.yad2.co.il/

 

אך צריך לזכור להוסיף דברים שהם אקסטרה, כגון מערכת שמע מיוחדת, חלונות חשמליים שלא באים כסטנדרט ברכב זה וכו'


דבר רביעי

בדיקת הרכב.

הרבה אנשים מתפתים שלא לבדוק את הרכב שנקנה, מתוך אמון בבעל הרכב.

טעות גדולה!!

 

ככלל, עדיף להתרחק מסוחרי רכבים ועדיף לקנות מאנשים פרטיים.

(אם התקשרתם לבקשר לרכב וענו לכם "על איזה רכב בדיוק מדובר או תשובה דומה, הגעתם לסוחר, כדאי להעבור למודעה הבאה)

יש לבדוק כמה דברים:

א. תקינות הרכב-

 

מומלץ להסתכל על הרכב מבחינת חיצונית ופנימית ולראות איך הרכב נראה, רכב שנראה מוזנח, סימן שככל הנראה המצב המכני שלו גם מוזנח (אוטו שנראה מטופח לא מעיד כלום על המצב המכני)

בדיקת מספר הקילומטרז', פתיחת מכסה הדלק בכדי לבדוק האם הרכב עבר שיפוץ צבע פעם (שמעיד על תאונה בד"כ), בדיקה חיצונית של הצמיגים. 
להסתכל על הפח מבחינה חיצונית, הוא נראה טוב, אין סימני רטיבות וכו', להסתכל שהרכב לא פולט הרבה עשן, שלא נוזל שמן וכו' לפתוח מכסה מנוע ולראות שאין שם סימני קורוזיה, רעשים מוזרים (כשאוטו מונע) וחלקים רופפים.
מומלץ לעשות נסיעה קטנה לבדיקה עוד לפני שלוקחים את הרכב לבדיקה מקצועית, בכדי לחסוף כסף במידה ותראו שמראש אין על מה לדבר)
בדיקה מכנית- ניתן לעשות את זה ברוב המוסכים ברחבי הארץ, להתעקש שאתם תבחרו את את המוסך לבדיקה. 

(כבר קרו מקרים שאנשים הגיעו עם רכב בעל בדיקה מוכנה, טענו שאין להם זמן לבדיקה וחבל על הכסף של הבדיקה, אך הבדיקה לא הייתה אמינה!

במוסך יבדקו את המצב המכני של הרכב, יאמתו את מספר השלדה, הרשוי והמנוע. וכמו כן יבדקו האם הרכב עבר תאונות.

יש לבקש מהבודק לשערך את מחיר הליקויים!

חשוב לציין שהבדיקה תעשה רק לאחר שהגעתם להסכמה על המחיר התחלתי, כך שאם ימצאו ליקויים, תוכלו לבקש הורדה במחיר.

(כמה שזכור לי, נהוג שהקונה ממן את הבדיקה)

 

ב. בדיקת בעלות בסיסית על הרכב- נשמע הזוי, אז זהו, שהסיפורים לא מראים כך, יש לבקש לראות את רשיונות הרכב ולהשוות אותם לת.ז המוכר. כך תוכלו לוודא שגם אתם קונים ישירות מהמוכר ולא משלמים דמי תיווח וגם תמנעו לסוחרי רכבים ממולחים.

 

ג. בדיקת שיעבוד הרכב- חבל שביום בהיר אחד תגלו שהרכב שלכם בעצם לא שלכם ומשועבד לאיזה בנק.

חובה לבדוק!

 

ד. כדאי לשאול את המוכר למה הוא מוכר את הרכב ולנסות לשמוע מבין השורות מהי הסיבה האמיתית.

 

 

מזל טוב, החלטתם שזהו הרכב

לא להתבייש להתמקח על המחיר, אך לזכור לעשות זאת ברוח טובה.

 

עכשיו הגיע העת להעשות החלפת בעלות

חושב מאוד שרגע החלפת הבעלות יהיה באותו זמן שמשלמים את הכסף. 

לא יותר מאוחר, לא מחר ולא סיפורים למניהם!

(מבחינת המוכר יש אינטרס ברור שהחלפת הבעלות תהיה במקום, כדי להמנע מקנסות ודו"חות שתצברו על חשבונו)

 

 

והערה אחרונה, 

אם אתם חשים שמסתירים מכם משהו, סימן שיש משהו להסתיר. תבדקו טוב טוב!

 

 

 

אני ממש מקווה שהמידע שכתבתי יהיה להם לעזר

שיהיה במזל טוב ונסיעות טובות בעז"ה

תקנו יורוסוויפטאות והדר

היה לנו את האוטו הזה ולא נכנס למוסך אפילו פעם אחת. 

(עדיף לא אוטומט)

נפשי תערוג - כל הכבוד על התשובה המפורטתמרדכי בן דוד

ואני חושב שמה שכתוב ב"דבר רביעי" זה חשוב ביותר ויכול למנוע הרבה בעיות. חובה חובה לקחת כל רכב לבדיקה, גם אם הוא מחברת ליסינג ובמיוחד אם מאדם פרטי.

 

באופן כללי, אחרי שתגדירו בדיוק איזה רכב, חדש מהניילון או ישן, גודל, לאיזה שימוש, שנת ייצור והכי חשוב תקציב - פשוט תעשו סקר שוק.

תבדקו מחירים ביד 2 או מקומות דומים שאפשר למצוא רכבים שאנשים פרטיים מוכרים ואז תעשו סיבוב בין חברות הליסינג (בגדולות!) ותבדקו גם שם.

אני באופן אישי מעדיף לקנות מחברות ליסינג כי אם יש חס וחלילה בעיה אז יש למי לפנות (כשקונים מאדם פרטי לרוב אחרי קבלת הכסף כבר לא ידברו איתך) וגם בחברות ליסינג אפשר לקבל הנחות יותר גדולות, למשל אני יודע (כי במקרה אחותי גם נמצאת כרגע בתהליך של חיפוש רכב ועשיתי איתה סיבוב) שבחברת אלבר (חברה גדולה) יש כרגע הנחות מאוד גדולות על רכבים כמעט חדשים (שנים 2011, 2012) עם מעט מאוד ק"מ בהנחות מצויינות.

 

ובכל מקרה שיהיה בהצלחה.

 

 

תודה על התשובהאביגיל_3

אנחנו בהחלט צריכים לדעת יותר פרטים על סוג הרכב שאנחנו צריכים למשפחה שלנו.

ותודה על שיתוף מהניסיון שלך.

שבוע טוב.

 

שכחת את דבר אפסender13

ישר כח על התגובה המפורטת.

דבר אפס:

תבררו אם אתם באמת צריכים רכב.

אני מכיר אנשים שהסתדרו בלי רכב במצבים לא נורמאליים (7-8 ילדים בישוב מבודד, כשהבעל עובד בישוב אבל האישה לומד לתואר..)

אבל, כמובן לכל אחד הגבולות שלו (אני בעצמי לא התקרבתי למצב כזה..).

אתם באמת צריכים? מה עם אוטובוסים? טרמפים(ביו"ש) מסודרים או לא?

אפילו לשכור רכב אחת לכמה זמן או להזמין מונית יכול לעלות פחות.

בחלט צריכים רכבאביגיל_3

קצת קשה לנו לוותר על הרכב, למרות שאנחנו כן חשבנו על האופציה הזאת.

אבל לאור השיחות שלנו אנחנו הגענו למסקנה שקצת קשה לנו לוותר על רכב במשפחה. זה דבר שאני חושבת שקשה לוותר עליו.

תודה רבה על התגובות!

שבוע טוב לכולם!

 

"קצת" קשה או מאוד קשה?מענטש לאכט

תזכרי שכל שקל שאת מוציאה עכשיו על אוטו- כשאת לא באמת צריכה אותו-

זה יהיה שקל (או שניים או חמש תלוי בריבית שלכם)  שלא יהיה לכם בשביל הבית שתקנו (או החתונות של הילדים... או הרופא שיניים.. או...)

גם לי קצת קשה בלי רכב. אפילו הרבה קשהיהודיזההכי אחי

למרות שמעולם לא היה לי רכב בבעלותי. לא תמיד זה קל, אבל מסתדרים. החיסכון הכספי הוא עצום!

 

אם בכל זאת אתם ממש חייבים רכב, אבל אתם יודעים שהשימוש בו לא יהיה כ"כ אינטנסיבי, אתם יכולים להתארגן כמה משפחות של חברים טובים, ולרכוש רכב משותף. זה יוזיל מאד את כל העלויות חוץ מהדלק (ירידת ערך + תיקונים + ביטוח + טסט, גם עם שקלול בלאי וסיכון מוגברים והצטברות קילומטראז' מהירה, בגלל ריבוי המשתמשים, זה יוצא עדיין מאד משתלם. בתנאי שכולם אחראיים וסומכים אחד על השני).

 

הערה לגבי המראה החיצוני של הרכבמשה

אדוארד ממקור ראשון טוען שרכב יד שניה צריך להיות עם "דפיקות" קטנות בפח. אם אין זה אומר שקרה משהו שתוקן וצריך לחשוד.

לא כדאי רכב לדעתיעדידפ

אנחנו קנינו רק כשהיו לנו 5 ילדים והיינו חייבים לעבודה

רכב זו הוצאה גדולה מאודאלי6

רכב, זה- טיפולים, דלק, ביטוח, ירידת ערך.

סה"כ כל הנ"ל עולה לכם בין 2000 ל-2500 בחודש בממוצע.

עכשיו תחשבי אם אתם באמת חייבים..

 

כמובן שהוצאות דלק תלויות בכמות הנסיעות.

הוצאות טיפולים אומנם נמוכות יותר ברכב חדש, אבל רכב חדש- גם אם עומד ליד הבית ולא זז, ואפילו לא משלמים עליו ביטוח- כל שנה שהוא אצלך יורד בסביבות 10% או אפילו יותר בערכו. כך שאם את קונה רכב ב-50 אלף שח (נחשב זול יחסית לשנתונים שאת מדברת עליהם), אז כל שנה את מפסידה יותר מ-5000 ש"ח, בלי להניע בכלל, שזה אומר יותר מ-400 ש"ח בחודש.

ביטוח- כ-4000 לשנה.כלומר כ-350 לחודש.

טיפולים- בין 0 ל-7000 בחודש.

דלק- תלוי כאמור, לפחות 500 בחודש, בנסיעות יום יומיות של למעלה מחצי שעה לכל כיוון יכול להגיע גם ל-1400 בחודש.

ועוד לא דיברנו על הוצאות המימון- אם אין לכם כסף פנוי ואתם לוקחים לשם כך הלוואה, המצב עוד גרוע יותר.

 

לא עדיף מוניות ואוטבוסים ???

ממליץ בחום עלariel_79.

תמיר סוכניות רכב של אפי ויוני

יש להם סניף בירושלים מודיעין ונתניה

מנסיון אישי מומלץ בחום

אני לא אגיד לכם לא לקנות רכב...יערית נ

כי לנו כזוג צעיר היה רכב מגיל 0 (של הזוגיות..)

אם כבר החלטתם שצריך רכב - אני סומך על הבגרות שלכם (כן, כן!)

אני רק ממליץ ללכת על משהו מוכר וידוע.

לנו יש נסיון עם סוזוקי ליאנה 2005 (רכב מדהים וחסכן יחסית), מאזדה לנטיס 2003 שהיינו מרוצים ממנה מאוד ו..עם אפס תקלות לאורך כל 3 השנים שנסענו איתה (בממוצע 25 אלף ק"מ בשנה - לא מעט) טיפולים של 350 ש"ח ב10,000 ק"מ.

לעומת פג'ו 306 שנת 99 שהיתה אצלנו גם כן בת 4, וכל טיפול עלה באזור ה1,000 ש"ח !  (אירופאית...)

 

הכל תלוי בתקציב כמו שאמרו לפני ואם אין בעיה אז רכב יפני (טויוטה, מזדה, סוזוקי... וגם אחרים) בן 4 שנים יכול להיות מצוין: גם יחסית חדש וגם המחירון ירד משמעותית כי נסתיימה תקופת האחריות. אני לא ממליץ לקנות רכב ישן - כמו זה שיש לכם.

כרגע אם אתם זוג צעיר ורוב הזמן אתם נוסעים לבד או אפילו רק אחד מכם, ניתן לקנות את אחד מהרכבים הקטנטנים כמו סוזוקי אלטו או שברולט או פג'ו הקטנטנות. שחדשות עולות 60,000 ש"ח אז בנות שנתיים או שלוש יכולות  להיות במחיר שתעמדו בו בהחלט, בפרט שצריכת הדלק שלהן נמוכה מאוד (18 ק"מ לליטר בערך)

 

ולבסוף אחרי הכל זכרו: רק לאנשים עשירים יש כסף לקנות רכב ישן (ולשלם כל חודש על טיפולים...).

בהצלחה! ותתחדשו!

אבינעם 7

(כרגע בשם של אשתי)

תתחילו לברר אצל חברים\חברים של ההורים מי מוכר,אוריה שמחה

ואז קונים מבנאדם שמכירים וזה יותר בטוח.

תלכו גם על רכב קטן וחסכוני בדלק כי זה עיקר ההוצאה אם הרכב יחסית חדש כי אין טיפולים.. 

 

[המלצה לדגם חסכוני- סוזוקי אלטו הוא פיצי פיצי  אבל הוצאות הדלק עומדות על 800 ש"ח בחודש כשאני נוסעת כל שבוע 400 ק"מ למכללה.. קיצר, מומלץ וגם הם דיי חדשים נראלי יש אותם משנת 2010 אז יש רכבים במצב טוב כמו חדשים]

 

עזבי אותך פשוט תיקני בימבה....יודלה

בלי תיקונים שלי ביטוח בלי בעיות חנייה!

ואפשר להשיג כאלה ב20 30 שקל...!!!

 

אנחנו עכשיו קנינו. המלצות:בת 30

 באתר יד 2 יש המון רכבים. כדאי:

1. להחליט ע"ס בירור עם אנשים שמבינים על 3-4 דגמים שאותם אתם מחפשים, ולא להתבלבל עם יותר מזה. (פג'ו 205, יונדאי אקסנט, סובארו וכד')

2. כל ההמלצות שנתנו לכם- נכונות מאוד. בנוסף- יש רכבי בנזין חסכוניים מאוד (1:15) ועוד יותר חסכוני זה רכבים שמונעים בגז. אמנם יש פחות הצע של רכבי יד שניה, אבל אם מחכים בסבלנות אפשר למצוא מציאה. אפשר גם להתקין אחרי הקניה (עולה כ7000 ש"ח).

אם מחפשים ביד 2 כדאי לחפש בכל ההגדרות שמתאימות לכם- אזור, מחיר, ק"מ שנה וכו', ולא להתפזר יותר מדי.

3. לא, אבל לא, לקנות מסוחרים. זה מפתה אבל לפני כמה ימים התפרסם בחדשות שהרכב שבו נסעה המשפחה שנהרגה ליד טבריה נקנה מסוחר, והוא כנראה החליף שם חלקים פנימיים באיכות גרועה, ולהם לא הייתה שום דרך לבדוק את זה. ה' ישמור.

 

בהצלחה, וכמובן- להתפלל שה' ישלח לכם רכב הכי טוב בשבילכם.

 

לגבי הרכבי גז-אוריה שמחה

אכן הם הכי חסכוניים!! עשינו בירור שלם לפני שקנינו, אבל משתלם ואפשר להתקין אותם רק אם קונים מעל 1400 סמ"ק בד"כ. 

בגלל שקנינו בסוף רכב קטן של 1000 סמ"ק, וספציפית אצלו הדלק מתחסל 1:19 בערך בנסיעה בינעירונית- שזה רוב הנסיעות אצלנו זה יוצא אותו דבר מבחינה כלכלית.

תבדקו באינטרנט על צריכת הדלק שהרכב לוקח עפ"י היצרן וע"פ עדות של אנשים.. [בד"כ מהנסיון של אנשים האוטו לוקח 1 ל2-3 פחות ק"מ..]

אם כבראלעד

אז נסי את זה:

 

מה התקציב שלכם?אנונימי (פותח)

ככה נדע הכי טוב איך לעזור לכם..

אם זה לא הרבה כסף זה אומר שזה..? כמה?

לא חדש, אבל האם יד שניה, שלישית..? 

אשמח לעוד נתונים כדי לכוון אותך. 

מה התקציב שלכם?gal2095

יש רכבים חדשים שלא עולים הרבה ואולי כדאי לשקול גם את האופציה הזאת..

איזה סוג של רכב אתם מחפשים פחות או יותר?

האם הלחץ מפסח תלוי מגדר?לאחדשה

לכל שורצי הפורום השלום והברכה.

התלבטתי אם לכתוב כאן או בהו"ל אבל התשובה בגוף השאלה, נקודת המבט הגברית קריטית.


היום שיתפתי את בעלי היקר שיחיה בקושי התקופה (מלחמה קיומית, טילים בליסטיים, זאטוטים שלרובם זומים, ממני מצופה לעבוד משרה מלאה + אירוע מאוד לא נעים מול הבוסים, אנחנו מתארחים אצל ההורים שלי יש פה ממ"ד וזה מוסיף מורכבות ובלה בלה בלה)


והייתי להוסיף שאני בלחץ מפסח.

ממה את בלחץ?

הבית שלנו מבולגן תמידית ברוך השם והילדים אוכלים חמץ בכל מקום. (כל המתוקים שעצתם תהיה "מה הבעיה, תאסרי לאכול בחדרים, אבק זה לא חמץ והאהוב עליי מכולם- תרתמי את הילדים לנקות" תודה על העזרה, אבל לא תודה).

אני עובדת עד פסח ממש,

ולא ברור אם המסגרות יחזרו או לא.

בעלי יוכל לקחת יום או יומיים חופש לכל היותר

והדובדבן שבקצפת- אנחנו לא מוכרים חמץ בכלל.


ברור לי שנגיע לפסח והכל יהיה נקי וכשר.


למה אני מפרטת? יש מקרים קשוחים משלי, למשל בעל במילואים נוסף לכל האמור לעיל, או אישה אחרי לידה או שאין ממד ואין אפשרות להתווכח וכו'.


נחזור לדיון- הוא ניסה לשכנע אותי בשכל שאין ממה להילחץ ותעשי עבודה על עצמך היהודים במשך 3000 שנה עם ילדים קטנים התארגנו לפסח. שהשם לא רוצה שנילחץ (אה וואו, פיו, מזל יודעת שזה רצון השם 🙄)

טענתי שהשכל שלי מבין מצויין ועדיין הלב מרגיש ככה. ויש לי עבודה אולי אבל מצב נתון, כך מרגישה.

כשאמרתי לו שזו לא תגובה שעוסקת טען- את רוצה שאני אזייף? זה מה שאני מאמין.

לי התגובה הזו רק הפריעה.


ואז נחתה לי ההבנה שרוב הנשים לחוצות, או חרדות (הרבה מסביבי לפחות) וגברים זה לא מעסיק אותם.


ומי ששרד עד לכאן,

(ובלי טיפים לייעול הנקיון, אני יודעת לחלק אותם.)


האם הלחץ מנקיון לפסח הוא עניין מגדרי?

אני חושבת שכן כי תכלס האחריות בראש שהכל יקרה בד"כ אצל האישה, והבעל במקרה הטוב "ממלא הוראות".


תאירו את עיניי?...


לא מגדריהמקורית

@ooעלי יותר לחוץ ממני לקראת החגים אבל תכלס בקושי עושה משו


מכל מקום נקודת המבט הגברית לא תעזור לדעתי כי מה זה משנה בעצם?

לדעתי אתם פשוט עמוסים מדי וזה משפיע ואם היה לך יותר זמן היית פחות בלחץ.

ברור שאם יש גבר שלוקח על עצמו הכל אז נחת והכל מעולה, זה לא כזה שכיח אבל (מלבד בעלה של @oo)


⚠️❗📌 3 התרעותנגמרו לי השמות

חשבתי על זה שיש לנו עכשיו במלחמה בעצם 3 הודעות/התרעות שונות:

⚠️ התרעה מקדימה - בדקות הקרובות צפויות להתקבל אזעקות באזורך

❗ האזעקה עצמה - להיכנס מיד למרחב המוגן

📌 וההודעה שמבשרת שהאירוע הסתיים וניתן לצאת מהמרחב המוגן.

 

ובעצם אפשר ממש ללמוד ולהקביל את זה גם למרחב הזוגי שלנו.

ממש לעשות לנו 3 הודעות/התרעות שונות גם שם.

כמו רמזור:

⚠️ התרעה מקדימה - הצבע הכתום ברמזור 🟠 - בדקות הקרובות צפוי לחץ הדם לעלות, הכעס לבעבע, הכאב לצוף והריב להתחיל.

נא להתמגן.

איך נתמגן?

מה נכון לנו לעשות בדיוק בדקות אלה?

אולי לקחת רגע פסק זמן של כמה דקות?

אולי לעצור שנייה ולנשום עמוק?

אולי לומר משפט קצר של סימן היכר של "הנה אנחנו עומדים להיכנס ללופ שלנו. בוא נעצור"

ממש לעשות האטה

עצירה

זיהוי הטריגרים

ומציאת עוגנים להירגע (ועדיף למצוא אותם מראש כמובן)

 

❗האזעקה עצמה - הצבע האדום ברמזור🔴 - להיכנס מיד למרחב המוגן הנפשי/רגשי.

מה יכול להיות מרחב מוגן נפשי/רגשי עבורנו?

אולי לומר במילה או אפילו רק במבט לשני ש"אני כאן. אני אוהב/ת. אנחנו נעבור את זה".

אולי להתחזק מקבלות עבר שלנו ממקומות שכבר הצלחנו, לנשום אותם פנימה, ולזכור את הבסיס שלנו - אנחנו תמיד אוהבים. תמיד יחד. ונצא מזה.

אולי לשים יד על הלב ולנשום איתו. עוד נשימה. ועוד אחת.

ומה לא - לא לצאת בזמן האעזקה מהמרחב המוגן - לא להתחיל בעת הריב והעצבים עצמם להטיח אחד בשני מילים פוצעות, אנחנו במרחב מוגן ובלי פציעות. לגוף ולנפש.

לא חייבים בשיא הרתיחה להגיע לפתרון, זה גם לא אפשרי לרוב, אלא ניתן לעצור רגע, להתמגן, ורק אז לחזור ולפתור בצורה יותר שלווה שבה נצליח לדבר על הדבר עצמו ולא נהיה במנגנון הגנה שמדבר עם מנגנון ההגנה של השני/ה...

וכל אחד יחשוב מבעוד מועד מה יכול עוד להוות עבורו את המרחב המוגן הנפשי/רגשי הזה.

 

📌 האירוע הסתיים - הצבע הירוק ברמזור 🟢 - ניתן לצאת מהמרחב המוגן ולהתפייס, ולהעמיק, וללמוד, ולפתור, ולאהוב, ולחיות.

כאשר אנחנו בביטחון רגשי, מעובדים מול עצמינו ומול מה שהתחולל בנו, רגועים ומיושבים יותר,

יצאנו מהמצב ההישרדותי שלנו ואנו כרגע פועלים מתוך שליטה וויסות, ניתן גם להתקדם הלאה ולהגיע לקירבה מחודשת ולפתרונות.

 

 

אז וואו כמה התרעות כולנו מקבלים כל יום.

להתכונן

להתמגן מיד

לצאת

שוב ושוב ושוב

בואו נמצא גם מרחב מוגן נפשי. מרחב מוגן רגשי. מרחב מוגן זוגי.

בואו נשמור על החיים עצמם

ובואו נשמור גם עלינו - על איכות החיים עצמם. ❤️

איזו הקבלה מתוקה! לימוד יפה... תודה!🩷בארץ אהבתי
תודה יקרה ❤️נגמרו לי השמות
תודה רבההסטורי
איזו הקבלה חמודהמשה
מקסים ממש!!!❤️תהילה 3>אחרונה
אני מקנא לכולםאנונימי בנשו"ט

מסתכל בפייסבוק ומקנא בחברים שמעלים תמונות מחופשה עם נוף עוצר נשימה

הולך ברחוב ומקנא בכולם על הבתים היפים שלהם

לכולם יש בית יפה יותר משלי

לכולם יש אשה יפה יותר משלי

כולם שריריים ורזים יותר ממני

כולם עובדים בעבודות נחשקות יותר משלי עם יותר יוקרה ויותר כסף

אני בינוני בכל תחום אפשרי

ומסביבי אנשים מוצלחים ויפים ועשירים

ואני לא רוצה לחיות את החיים שלי

אני רוצה לחיות את שלהם...

פה מתחיל ונגמר הסיפורלומדת כעת

החיים שלך הם שלך. לא שלהם.

כשמתחילים להסתכל פנימה ולא החוצה מבינים מה המעלות והדברים טובים שכן יש בחיים.


 

(אגב רוב ככל הדברים שכתבת הם ברי שינוי, אבל העבודה היא לא להשיג את מה שיש לאחר אלא להעריך את מה שכן יש לי. אח''כ לחשוב מה אפשר לשדרג בחיים ואיך).

סליחה שאני חסר סבלנות, תעזור לך רק עבודה פנימיתהסטורי
לא *לכולם* יש את כל מה שתארת, ממש לא.

הפייסבוק יוצר אשליה. מעלים את הרגעים המחוייכים ולא את המורכבויות שיש לכולם. אתה שמכיר גם את הצדדים המורכבים אצלך, אבל אצל אחרים מכיר רק את מה שהם מעלים, חי בתחושה שלכולם יש.


החיים בהשוואה לחיצוניות של אחרים, תמיד יהיו מתסכלים. כדאי לעבוד עם עצמך על שמחה בחלקך. אם לא מצליח לבד אפילו שווה לקחת טיפול ממוקד בזה.

כמו שאמרתנפשי תערוג

אתה בנוני.

כמו שיש כאלה שיותר, יש גם כאלה שפחות

אולי סיפורם לא מוצג בפייסבוק וכו'

אבל הוא קיים.


לא סתם נאמר באבות. "השמח בחלקו..."

מעבר לענייןoo

שרשתות חברתיות זה המקום האחרון שמשקף משהו


בעיניי קנאה זה דבר טוב

זה שיקוף של מה שכואב בנפש

על מה כדאי לעבוד ולטפל


כמעט כל מה שכתבת אפשר להשיג ב10 אצבעות

בעבודה נכונה

במודעות למידה יישום והתמדה

גם אם החיים שלך עכשיו בינוניים


אגב רוב האנשים בינוניים ומטה

תסתכל על סטטיסטיקות

בכל נושא

הממוצע/ החציון לא משהו

לא "קנאה"משה

יותר כמו, "יש כזה בעולם, אני רוצה גם, איפה משיגים?".

כןoo
זו הפרשנות שלי לרגש הקנאה
אני מחקתי את כל החברים שלי מהפייסבוק בגלל זהאריק מהדרום

התחושה הזו דיכאה אותי למרות שידעתי שזה שקר.

אני בפייסבוק כל יום בין קבוצות של חשמלאים וקבוצות DIY ודורשי עבודה וקבוצות מסויימות בבאר שבע שחשוב לי להיות בהם אבל לא מאשר אף חבר אפילו לא קרובי משפחה.


כשאתה יודע שכולם רוכשים דברים דברים שהם לא צריכים, עם כסף שאין להם כדי להרשים אנשים שהם לא אוהבים, כשאתה מודע לזה שזה משפיע על הנפש בצורה  הרסנית, אתה יכול פשוט להחליט שאתה לא משחק את המשחק הזה יותר.


אף אחד לא מפרסם את ההחזר החודשי של המשכנתא שסוגר עליו, רק מפרסם תמונות של הבית, אף אחד לא מפרסם את ההקרבה של לאכול רק כוסמת ועשבים, רק את הרזון, אף אחד לא מפרסם כמה רע וקשה לו בעבודה (חוץ ממורים) רק כמה כיף ואיזו עבודה נחשקת הם עובדים.


וכולם בינוניים בתחומים מסויימים, כולם מפרסמים רק את ההצלחות, אלה שמפרסמים תמונות מחופשת הסקי באלפים או קרוז בים התיכון לא מפרסמים את הקבלה של כמה עלה להם התענוג כי הם לא רוצים לצאת אידיוטים, אלה שמפרסמים תמונות מחוייכות מהדיסני וורלד לא יפרסמו לעולם את התמונות של הפרצוף שלהם עומדים בתור למתקן שלא באמת מלהיב כמו סרטון של יחידת החילוץ בטלפון.


ופתאום אתה מגיע לגיל 35 ופתאום חבר שסוגר את העסק וידידה שמתגרשת, מעניין, הם תמיד היו נראים כל כך מאושרים בפייס מה קרה?

יש איזה מחקרעוד מעט פסח

שמראה מתאם גבוה בין כמות התמונות הזוגיות ברשתות החברתיות, לבין גירושין...

עזוב.

אנשים מראים מה שבא להם לשדר. זה ממש לא אומר מה יש להם באמת.


(ואספר שוב סיפור שכבר סיפרתי כאן בעבר-

חברה טובה, שהיתה תקופה שקינאתי בה כי כמה פעמים כשהייתי שם בעלה הגיע עם זרי פרחים, ומתנות, ומפרגן לה בלי סוף.

אבל אחרי כמה שנים היא התגרשה, וגיליתי שהוא היה מכה אותה, אבל אני נחשפתי רק לזמנים בהם הוא ניסה לפייס...

עבורי זה היה לימוד מטורף לכמה אנחנו לא יודעים כלום על החיים של אחרים, גם אם נדמה לנו שאנחנו יודעים משהו).

אתה לא באמת רוצה להיות הםנעמי28

אתה רוצה להיות מאושר.


ואתה חושב שהדרך לאושר היא בבית יותר גדול, אישה יפה יותר, להיות פחות בינוני, יותר מוצלח, ויותר בראש הפירמידה.


למזלך סוגיית האושר נחקרת כבר אלפי שנים.

ולפילוסופים יהיו לא מעט תשובות עבורך איך משיגים אושר - ואף אחד מהם לא תולה אושר בחומר כמו כסף או אישה יפה, ממש להפך, לרוב ככל שהחומר גדל יש יותר ניתוק מהעצמי האמיתי ופחות אושר.


לא סתם אחוז ההתאבדויות בקרב נערים בעמק הסיליקון עולה ועולה - העשירים ביותר ואני מניחה שעם הבחורות היפות ביותר, כי כסף מושך יופי.


אז מה כן עושה אושר?

תקרא את ד"ר טל בן שחר.

הוא מסכם את זה

*באיכות הקשרים שסובבים אותנו - משפחה, חברים, ילדים, זוגיות.

ככל שהם טובים יותר האושר עולה.

*תחושת משמעות -מטרה בחיים, סיפוק, משמעות, הגשמה עצמית.

*קשר טוב בינינו לבין עצמנו- לתת לעצמנו להרגיש רגשות, לא להדחיק, שהמעגל האישי שלנו עם עצמנו יהיה בריא.

*הנאה יום יומית- כלומר לא רק להשיג מטרות עתידיות, גם ליהנות מהדרך בחיי היום יום הרגילים.


רוב הפילוסופים גם הגדירו אושר כתחושת משמעות.

יש לו ספרים בעברית אם זה מעניין אותך.


ופרקטית, עזרה ראשונה, תמחק את הרשתות החברתיות, זה חתיכת בולשיט.

מי שמאושר באמת לא מרגיש צורך להוציא את זה החוצה.

מי זה "הפילוסופים"?צדיק יסוד עלום
מי לאנעמי28

מהתורה (מרבה נכסים..ועוד), הרמב"ם , פילוסופים יוונים כמו סוקרטס, אפלטון, אריסטו ואפיקורוס ועוד,

הבודהה, ועד לפילוסופיה המודרנית.

 

 אף אחד מהם לא הגדיר את תלה את אושר כהנאה רגעית או ריבוי חומר.

 

חלקם ממש מאמינים שהתנאי לאושר הוא צמצום החומר והסתפקות בצרכים בסיסיים בלבד  (כמו אפיקורוס, בודהה ועוד )

 

וחלקם לא אומרים שצמצום הוא תנאי לאושר, אבל עושר וחומר הם רק אמצעי ולא יכולים להיות מטרה ברגע שהם הופכים למטרה ורדיפה ותלות ל'לאושר' הם מרחיקים אותנו מהאושר.

 

 

אתה צודק!העני ממעש

תמצא נקודה אחת ברשימה, תחשוב איך להשתפר בה, אם צריך תיעזר במישהו,  תציב יעד, בעוד x חודשים סימנתי ווי על , ככה וככה. אבל זה עבודה,  לא משחק ילדים.

בהצלחה 

ואולי אפשר לקחת אותם כמקור השראה ולא קנאה?משה

במקום "לקנא".

בוא תסתכל עליהם, ותשנה פרדיגמה.

מה אתה רוצה ללמוד מהם? איזה שיעור האנשים האלה באו להביא לך לעולם?

 

אתה רוצה כסף?

איך אתה מגיע לשם. אפשר לתפור תוכנית.

 

אתה רוצה בית יפה?

לך למעצבת פנים שעובדת עם עלי אקספרס. אל תשכח גם שצריך לתחזק ולנקות.

 

אתה רוצה שרירים? לך לחדר כושר. פעמיים בשבוע.

 

אה, לא? עדיף לגלול בפורום?. זה סבבה. פשוט יש לזה מחיר.

דל"פ: מותר לקנאנקדימון
זה גם לא דבר כל כך נשלט. אם זה לא יושב על משהו נפשי, אז תנסה לחפש מה אתה יכול לשפר. ואם גם זה לא, אז מותר לעשות פשוט "צידוק הדין". מותר בהחלט.

הדבר היחיד שבאמת חשוב לעבוד עליו ולהתאמץ לשנות תפיסה זה לגבי אשתך. זה בן אדם שהתמסר אליך ואתה אליה, ומן הראוי להתאמץ לא לפגוע ברגשותיה. היא גם בן אדם שיש בסיפור שלך.

אף אחד לא מעלה לפייסבוק את הבית המבולגן,לאחדשה

את הצילום מסך של המינוס בבנק,

תמונה של בוס מאוכזב, או ילד שהתחצף...

אף אחד לא מתאר איזה דברים פוגעים בן הזוג אמר או עשה,

ולא מספר כמה הוא שונא איזה בטטה הוא הפך להיות ...

מה שמעלים זה את הרגעים הכי יפים.

זה בדיוק השקר.

כולם בינוניים.

מי שיש לו 100 רוצה מאתיים, ומי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות.

תמיד רוצים יותר ממה שיש.יש פה אפשרות למנף עבודה על הודיה על הקיים- יש לך בית? יש לך אישה? תודה

ועשינו ותפילה להתקדמות. יש הרבה שבידיים שלך.

אבל תמיד יהיה יותר

אם תשווה החוצה, לעולם לא תהיה שמח במה שיש לך.

פתרון: תפסיק להסתכל בפייסבוקהמקורית

מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל, שכל אחד עסוק בד אמותיו


רוצה יותר לעצמך? תיצור לך מציאות כזו, במה שאתה יכול. ולא כל אחד יכול לשנות הכל

אנחנו לא נהפוך כולנו לכוכבים רשת שמגלגלים שותפים בעשרות אלפי שקלים. כאילו, תנסה עם בא לך, אבל חשוב לדעת שרוב האנשים חיים את היומיום ה"ממוצע"


לרזות ולהיות שרירי זה בהישג יד

גם להחליף עבודה

עם אשתך לדעתי יש לך עבודה פנימית לעשות.. אני די בטוחה שאם זה מה שהייתה חושבת עליך היית מתבאס. חוצמיזה שהחיים הם לא רק חיצוניות

תתקן את האופי שלך.אדם פרו+

נכון לא נכון מה שכתבת

זה לא משנה.

לא בריא לחיות ככה

אתה מוכרח להיות במבט אחר

על החיים, או אפילו בלי מבט

בלי לדרג ולתת ציונים יתר.


לזרום עם עצמך ולהיות במצב רוח יותר חיובי

במקרה עברתי פה...klo

אני מזדהה, קודם כל.

אצלי זה קשור לחוסר אמונה בעצמי. בגלל שאני מרגישה חוסר מימוש עצמי מצד אחד, וחוסר אמונה שאני יכולה להגיע לזה מהצד השני, לא נשאר לי אלא להשוות ולקנא... במקום להתרכז בעשיה. 

צריך איכשהו לחזור לעצמך. וזאת כנראה דרך ארוכה אבל משתלמת. זה הדברים היחידים שאני יודעת.

אל תאמין הכל למראית עין. הקנאה דלק ששורף גם את הטואור יה
עבר עריכה על ידי אור יה בתאריך י"ט באדר תשפ"ו 8:13

אז  במקום להסתכל מה קורה בדשא של השכן תתחיל להשקות את הדשא שלך. מאוד ממליצה לך על  צום דיגטלי.

מבינה אותךשוקולד פרה.

ובעלי תמיד מאזן אותי בנושא הזה.
תמיד יהיו יפות ממני, מוצלחות ממני, עם מספר ילדים יותר גדול משלי, עם גוף יותר יפה, עם בעל יותר וואו, עם בית מתוקתק יותר
אבל איכות חיים פנימית
היא בלהודות על השפע הספציפי שמגיע אליי.
שפע שמגיע בדמות חברה שפתאום שולחת הודעה שמחממת את הלב,
צחוק של ילד,
זמן נחמד ביחד עם בעלי
הוכרת תודה להורים

אני מבינה מאיפה זה מגיע. זה הרצון לשלמות אובייקטיבית. שלמות שהיא בכל הפרמטרים, מקיםה את כל תחומי החיים, וכמובן שלמות עצמית.

התבגרות זה לעזוב את השלמות האובייקטיבית הזאת

ממליצה בחוםנגמרו לי השמות

לשמוע את השיר החדש והנפלא הזה של ישי ריבו - הנשמה לא meta.

מדבר ממש על ההפסד והשקר העצום ברשתות החברתיות.

ממש כל מילה שם מתאימה.

מצרפת את השיר:

 

וכמובן להתחזק פנימהנגמרו לי השמות

שם המבט.

שם המיקוד.

פנימה.

איפה ואיך אני יכול לתקן? לשפר? להעצים? לבנות?

 

כי החוץ מלא שקר, מלא זרות, מלא זיוף, מלא הפסד, מלא הסתרה 

ובעיקר מלא במה שלא שייך לי.

 

אם נבין באמת כמה כוח עצום יש לכל אדם ובטח כל יהודי, זה לא נתפס!

אתה חלק אלו-ק ממש!

עוצמות על גבי עוצמות

נשמה מאירה של אינסוף

ואתה בהחלט יכול להביט בה, פנימה, ולהוציאה מן הכוח אל הפועל ולהביא אותה לזרוח להאיר ולחמם את חייך שלך ממש!

 

ב"הצלחה רבה

אויש מסכן... אתה לא נהנה משום דבר שיש לךאורין
להיות בינוני זה בסדר, לחשוב נמוך זה לא בסדרנשוי+
הרגשות ומחשבות כמו שלך יכולות לעבור אצל אנשים שאתה מחשיב ברמה ה"גבוהה", מבין כמה שזה בעייתי?
נשמעתהילה 3>

שלא טוב לך בחיים שלך עצמך.

קנאה מסמנת לנו שיש בתוכנו רצונות לא ממומשים, ומקומות או מצבים שהיינו רוצים להשתייך אליהם.

במקום לעסוק בפייסבוק ובחברים, כדאי לשאול את עצמך:

מה הייתי רוצה לשפר בחיים שלי? איך הייתי רוצה להרגיש?

מול עצמי, מול אשתי, מול הילדים?

בכלל?

עם מה מה שאני רואה בחוץ וצובט לי מפגיש אותי בתוכי? שם העבודה האמיתית.

אל תהיה קרבן, תנסה להבין מה חסר לך ואיזה טוב אתה רוצה בחיים שלך,

ומשם תצא לדרך שיהיו לך חיים משמחים ומספקים עבורך. 

עוד לפני עידן הסושיאל, אילן הייטנר כתב-שם פשוטאחרונה

כולנו יודעים את זה אבל אף אחד לא מחייך, וכשאני אומר מחייך אני מתכוון לשמחה אמיתית שבאה מהלב, לא שמחה תלוית נסיעה לחופשה בחו"ל, קניית בגד, מחמאה שקיבלנו, עיסקה שנסגרה או חצי בקבוק ויסקי. הרי נצטרך לחזור מחו"ל, ושמחת קניית הבגד חולפת מייד אחרי שהוא נלבש בפעם הראשונה, והעסקה חולפת והסוטול עובר.

אני רוצה שמחה אמיתית, שמחה של אהבה מתמדת, של הסתפקות במה שיש, של הכרת תודה. 

קשר בגיל צעירSnoopy821

הי

 

אשמח לעצות איך להתייחס לקשר של הילד (17.5) בגיל צעיר?

מה נכון/לא נכון להגיד/לעשות

 

באופן אישי הייתי מעדיף שלא יהיה בקשר בגיל הזה ויתרכז בדברים אחרים (בגרויות, ישיבה/מכינה וכו')

 

 

שאלה מאוד מאוד מפוזרתהעני ממעש

תלוי בגורמים רבים

למשל

מי ומה אתם , מה הסביבה, בבית ובחברה, מי הילד, מניין הגיע ונובע הקשר,

להתייחס בצורה שתועיל ולא שתרחיקהסטורי
מבחינה עקרונית חשוב לחדד - הסיבה שהקשר (כראה) לא נכון כרגע, הוא לא רק שיש דברים אחרים להתעסק בהם - אלא שלפי התורה קשר בין איש לאשה לגיטימי רק במסגרת חתונה. בהנחה שהוא לא בודק כרגע התאמה לחתונה - הקשר אינו לגיטימי אפילו אם מצליחים בכלל לא לגעת.

אבל מעשית, הוא כבר לא ילד. הוא מחליט על עצמו ובוחר את הבחירות שלו, על ההשלכות שיהיו להן. כנראה שאם הבחור בחר בקשר כזה - אין מה להטיף לו על הבחינה העקרונית, אלא לראות איך משמרים קשר קשוב וקרוב.


כן, במידה שיש לכם שיח פתוח איתו (אם אין, כבר מאוחר מידי) - חשוב לנהל שיח על גבולות. שמעתי מד"ר אלישע אזר (מטפל בכיר בתחומי טרוואמה, משפחה מיניות ועוד, מנהל מרכז מפגש בשילה) שהרבה פעמים בני נוער דתיים חוצים גבולות חמורים ואפילו מסוכנים מאוד מהר, כי ברגע שחצו את הגבול של לדבר עם בנים/בנות, או את הגבול של נגיעה - לא מודעים להמשך המדרג. כשמגיעים לכל מיני סיטואציות, שנער חילוני הודרך להתנהל בהן, נסחפים גם בלי מודעות לסכנות או לחוסר רצון לעבור גבולות חמורים יותר.

ילדים לא עושים מה שאנחנו חושבים שהכי נכוןלאחדשה

ובעולם שלנו לא מאוזן.

רצון לקשר זוגי והורמונים מתחילים הרבה לפני ש"נכון" לקיים אותו, בד"כ.

אם הוא בכיוון של להתחתן מוקדם, זה לאן דווקא רע.

אין כללים, רק דבר אחד חשוב.

אהבה.

לא להתנות איתו כלום, אלו החיים לו, גם אם הוא מתנהל בצורה שלא תואמת את איך שהיית רוצה או מצפה. כשיש קשר אוהב ןמכיל, יש תוואי שיכול להגיע ולהשפיע על הלב.

כשיש ביקורת, זה מפתח מגננה, רצון להסתיר ולעשות דווקא. וזה, אתה בטוח לא רוצה....

משהאחרונה
זה כבר גיל שהקשר בו יכול להוביל לחתונהאורי8
קודם כל לפרגן, לקבל. ממש משמח שיש סיכוי שהבן שלך מצא את אשתו בקלות . אם תקבלו אותה ואותו באהבה אולי הוא גם ישתף ויתייעץ. אם הוא בכיוון תורני מאוד, הם גם ככה לא ימשכו הרבה, תתחיל להכין כסף לחתונה ולתמיכה בזוג צעיר.  אם הוא פחות תורני והם ימשכו את הקשר יותר זמן גם ככה לא יעזור שתהיה נגד. הבן שלך גדול. זה הזמן לשחרר , לשמח שיש לו חברה( חסך הרבה דיטים וכאבי לב). ולחשב איך אפשר לעזור לו. זוג שמתחתן בגיל צעיר כנראה יצטרך עזרה כלכלית. 
קטעמשה
התרגלתי לראות את השאלה הזו בדרך כלל מהצד השני....
שאלה לרבנים ומדריכותאמא אסתי
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך ט"ו באדר תשפ"ו 7:05

אנו נשואים כשנה וחצי, וברוך ה' זכינו להקים בית נאמן. 

 

הקשר בינינו מבוסס על אדני התורה והיראה, אך לאחרונה נתגלע בינינו סכסוך קשה המאיים להחריב את שלום הבית, וחששנו שהדבר יגיע חלילה לכדי "גט כריתות" (או לפחות "גט גלידות").

 

מדובר בהנהגת הבית בענייני קינוחים:

גיליתי לתדהמתי שבעלי שיחיה, נוהג בשיטת "הקוטביות המלוחה". הוא דבק בחסידות "הבייגלה המלוח" ו"הקרמל המלוח" – שילוב מוזר של מתוק ומלוח שאין הדעת סובלתו.

 

אני, לעומת זאת, מחזיקה במסורת אבותיי הקדושים: גלידת שוקולד-בלגי טהורה או וניל-עוגיות כדת וכדין. בלי מלח, בלי בייגלה ובלי שינויים מרחיקי לכת.

 

המצב בבית בכי רע:

הוויכוחים לא פוסקים: כשאני מבקשת "מתוק", הוא טוען שזה "תפל". כשהוא מביא "מלוח", אני מרגישה שזה "בישול גויים".

 

האווירה בבית קפואה יותר מהגלידה בפריזר.

 

אנחנו יושבים משני צדי הספה, וכל אחד חופר בקופסה שלו כאילו היינו בשני מחנות נפרדים. גם הלל ושמאי אכלו מאותה הגלידה, ורק אנחנו לא מסוגלים לגשר על המחלוקת.

 

ילמדנו רבנו: האם עליי להכניע את דעתי ולטעום מהקרמל המלוח (בבחינת "מלוח כבשלו"), או שמא עליי לעמוד על המשמר פן יתפשט המלוח בשאר חלקי הבית? האם יש כאן עילה ל"מורד" על רקע קולינרי?

בברכת "הופך מר למתוק" 

קראתי בעיון שאלתך ובקשתךהאדמו''ר הנורא

לכבוד האישה החשובה והניצבת על משמר המתיקות, תחיה.


קיבלתי מכתבך ודמעותיי (הקפואות) זלגו על הדף. כבר אמרו חכמינו: "על טעם ועל ריח אין להתווכח", אך כאן מדובר בשינוי סדרי בראשית ובערבוב מין בשאינו מינו.


לעצם העניין, הנה הכרעת ההלכה:

דין "כל דפריש": יש לדעת כי גלידת בייגלה מלוח היא בבחינת "חדש אסור מן התורה". אבותינו במדבר אכלו מן שהיה טעמו כצפיחית בדבש, ולא כצפיחית בבייגלה עם נגיעות מלח אטלנטי.


מי שמשנה מן המטבע שטבעו חכמים בשוקולד-וניל, עליו הראיה.


שלום בית קודם לכל: שנינו במדרש שגדול השלום, שאפילו השם המפורש נמחה על המים כדי להשכין שלום בין איש לאשתו. ואם במים עסקינן, קל וחומר בגלידה שנמסה. לכן, על בעלך לדעת ש"ביתו של אדם הוא מבצרו", אך המקפיא שלו הוא רכוש משותף.


דין התערובות: אסור לערבב בייגלה בשוקולד בלגי, משום "בל תשחית" את הטעם הטוב. עם זאת, אם נפל פירור בייגלה לתוך הווניל-עוגיות שלך – הוא בטל בשישים, ובלבד שלא יתכוון לבטלו לכתחילה.


הפתרון הפרקטי:  יש לקבוע "עירובי תחומין" במקפיא: צד ימין למתוקים וצד שמאל למלוחים, בבחינת "אם השמאל אימינה ואם הימין אשמאילה".

מומלץ לרכוש שתי כפיות בצבעים שונים כדי למנוע "בליעות" של מליחות במתיקות (חשש "טעם לפגם").


לסיכום: על הבעל לעשות תשובה (ורצוי שתהיה בטעם ריבת חלב). אם הוא מתעקש על הקרמל המלוח, עליו לאוכלו בחדר סגור, בבחינת "מים מלוחים ימתקו".


מקורות:

תלמוד בבלי, מסכת קינוחין, דף ע"ב ע"א:

"תנו רבנן: האוכל גלידה - מתוקה היא לו, מלוחה היא לו. מאי מלוחה? אמר רב פפא: בייגלה ושוקולד לבן. אמר ליה אביי: והא תנן 'דבש למתוקים ומלח לבשר'? אמר ליה: הכא במאי עסקינן? בקרמל מלוח, דאית ביה תרתי לטיבותא - ריחא דמתיקתא וטעמא דמליחתא. ופליגי בה רבי יוחנן וריש לקיש: חד אמר 'שלום בית מעכב' וחד אמר 'המקפיא מעכב'."


רש"י על אתר:

בייגלה ושוקולד לבן: ערבוב מוזר שחידשו בני מערבא בשנים האחרונות, ואין דעת הבריות נוחה הימנו.

ריחא דמתיקתא: ריח של מתוק, שמטעה את האדם לחשוב שקינוח הוא, ולבסוף מוצא בו מלח ובוכה.

המקפיא מעכב: שאין המקפיא סובל שני מינים בסל אחד, וסופו שקופסת הווניל מקבלת טעם לוואי של בייגלה, וזהו "טעם לפגם" גמור.


תוספות:

ויש מקשים: מדוע לא אמרו "כל המלוח הרי הוא כמתוק"? ויש לומר דהני מילי בבשר ודגים, אבל בגלידה – מלח בתוך סוכר הוי "שינוי מנהג" וצריך עיון גדול.

מצחיק ביותר!שוקולד פרה.אחרונה
קראתי כשאדי היין עדיין מערפלים את מוחיהסטורי
והחלטתי שאין כמו העריכות של המנהל המסור, כ"ק אדמו"ר @פשוט אני.. שליט"א.

הייתי ממליץ לך (לנקד בשווא או בפתח?) @אמא אסתי היקרה ובעלה המהולל, ללכת ליועץ זוגי, תלמיד חכם מופלג (ומומחה אמיתי לאובססיות) ולהיוועץ בו...

עכשיו מעניין מה היה לפני העריכהלאחדשה
זה היה נראה כאילואריק מהדרום
פותחת הסרטון צפתה בסרט פורנוגרפי והחליטה לשאול איזה רבנים מרשים לממש את הפנטזיה הזו.

מה שמפתיע שפותחת השרשור היתה בקיאה בכל כך הרבה מושגים הלכתיים שהיה מתבקש מאליו תשדע לבד את התשובה, מה היא צריכה רבנים ומדריכות?

ובאופן כלליהסטורי
הניק הזה, ששרשוריו נמחקים קבוע אז אי אפשר לראות אחורה בכ.א., באופן כללי עסוק בשאלות אובססיביות בנושא. בעבר היא היתה 'אמא חרדית' שמוטרדת מההתנהלות של בניה המתבגרים וכעת היא 'זוג צעיר', עם שאלות.
אה זה פשיטא שזה כי פורים ונהפוך הואלאחדשה
*פותחת השרשורפשוט אני..
לגמרי, הטקסט היה הזוי מכל וכלנקדימון
אני לא מבין למה לא מוחקים וחוסמים לגמרי טרול כזה
למרות שאני מאוד קר רוחהעני ממעש

אני לא בטוח אם המלל, לאחר עריכה, לא ראיתי את המקור, עובר את גבול הטעם הטוב הנהוג בפורום זה

גם קשקושי פורים ניתן להעביר בצורות שונות


אגב, פעם היו משנים את שמות הפורומים , .. 

מסביר את דברייהעני ממעש

פנייה שנעשית בתור פורים שפיל, יש לה גבולות גזרה משל עצמה

פנייה שנעשית ברצינות,  מומלץ לרשום באופן שיבינו שזו שאלה אמיתית

שבוע טובמבולבלת מאד

אשמח להמלצות לסרטים נקיים שאפשר לראות עם הבן זוג

הלי סצנות אינטימיות ובלי נשים חשופות

תודה. רבה

לדעתי הסרט ''הטיסה'' יתאיםפשוט אני..
אבל זה מהזיכרון..
סרטי אנימציה למינהםחושבת בקופסא
תודה. יש לכם קישורים?מבולבלת מאדאחרונה
כי אני גם בלי טלגרם
טהרה - פריקהמדפדפת

אני יותר מחודשיים אחרי לידה, כבר פעם שנייה ברצף שעושה הפסק, שבוע שלם נקי, כבר מתרגשת, מתכוננת למקווה, ובבוקר של היום השביעי דם בבדיקה

וכן, שאלנו את הרב, אסר אותנו

והיום שוב עשיתי הפסק אחרי שאתמול לא טבלתי

ושוב יצא לא טהור

ואני כבר מפורקת לגמרי

מרגישה שמתחילה לשקוע לבור שלא תהיה ממנו יציאה, מרגישה שהבית שלי מתפרק פה ושאין לי אף אחד בעולם להיתמך בו ולשים עליו את הראש

בעלי עושה כל מה שהוא יכול, אבל אני רק צריכה חיבוק באמת

פשוט מרגישה קורסת ושאין מצב לעוד ילדים

 

חיבוק אחותילאחדשה

אמנם אני לא אחרי לידה אבל מזדהה עם הקושי של הטהרה, ממש..


אני חושבת שכדאי להפריד שניה.

עזבי את המחשבות על עוד ילדים.

בפרספקטיבה של זמן, שבוע לפה או לשם זה משהו שאפשר להתמודד איתו בד"כ (אלא אם כן זה ימים של מילואים ואז באמת בעייתי). זה באמת ממש עוד קצת. סיוט אבל בסוף עובר.

אל תחשבי רחוק. תחשבי איך את עוברת את היום הנוכחי.

תפנקי ותפרגני לעצמך יותר

יש משהו הוא יכול לעשות שיעזור, יועיל? שתפי אותו.


מתפללת איתך שייגמר בקרוב 💓

לפעם הבאה -פצלש100

בבקשה תשאלו את הרב זכריה בן שלמה. מומחה גדול ופוסק שנים בהלכותת טהרה.

אני לא מחובבבות הז'אנר אבל-תהילה 4

במקרה של ראייה ביום השביעי ממש ממש כדאי לפנות לבודקת טהרה!

בטח שאחרי לידה.

יש ממש סיכוי לרגישות במקום שגורמת לפצעים עם כל הבדיקות. (לכן, אחרי לידה מומלץ להוריד את מספר הבדיקות).


מקוה שתיטהרי בקרוב ממש.


חיבוק גדול 

ואו חיבוקSeven

זה באמת קשוח ממש

שולחת לך כוחות...

לגבי עוד ילדים אל תחשבי על זה כרגע את אחרי לידה תעשי מה שטוב ומרים לך תמצב רוח

בדקת עם רופאת נשים מה הסיבה לדימום שממשיך עדיין?עם ישראל חי🇮🇱
הייתה לידה קשהמדפדפת
אמרו שזה עוד תקין
אולטרסאונד לשלילת הישארות שיליה נבדק ?עם ישראל חי🇮🇱

אני שואלת כי זאת יכולה להיות הסיבה שהדימום עדיין מתרחש

או אמצעי מניעה הורמונליים ..

אולי יש עוד סיבות שאני לא מכירה

חשוב להתייעץ ולראות רופאת נשים אם עדיין ממשיך.

בהצלחה רבה 

ה יהיה בעזרכםהמצפה לישועה

קטונתי מלתת עצות ובכל זאת כוונתי רק להועיל

יש את הרב זכריה בן שלמה שיש לו הרבה ידע הלכתי ורפואי...

וואי זה סיוט!!פה לקצת

ניסית ללכת לבודקת?

גם לי זה קרה, הלכתי לבודקת והיא הצליחה לטהר.

נשמע שצריך איזשהי בדיקה5+אחרונה

למה זה קורה. יכול להיות שיש נשים שזה לוקח יותר זמן, אבל כדאי לבדוק שהכל בסדר. (זכור לי שמתישהו זה קרה לי אחרי הפלה והרופא כן מצא איזה משהו ונתן לי כדור כלשהו, זה היה כלכך מזמן שלא זוכרת מה זה היה.)

וגם אני יודעת שיש מצבים שאומרים להמעיט בבדיקות כדי להיטהר.

ובנוסף אחרי לידה, כמה שרוצים כבר חיבוק, הגוף צריך את הזמן שלו להחלים. אצל כל אחת זה זמן אחר ואולי פשוט עוד לא הגיע הזמן והגוף דורש לקחת את המנוחה שלו.  (חוץ מההחלמה המקומית, חוסר מנוחה מספיקה וחוסר בשתיה או מזון בריא, יכול לגרום לדימום.)

חוץ מזה שיש כאלו שאמצעי מניעה הורמונלים מפסיקים להן את הדימום.

מזל טוב והרבה בהצלחה

איך מתנהלים פיננסית בנושאים הבאים?יאלוש

אשתי ואני רבים על הנושאים הבאים: 

1. יש לנו חשבון בנק משותף. אני טוען שהיא נוהגת בחוסר שקיפות בהוצאות שלה, בכך שהיא אינה מאפשרת לי לראות את רשימת החיובים החודשיים בכרטיס אשראי שלה.

2. היא אינה מאפשרת לנו לבצע החזר מס של 35% על תרומות שהיא ביצעה. לטענתה אם היא תקבל החזר מס, זה כבר לא נחשב שתרמה מעשר...

3. היא לוקחת כסף מהחשבון המשותף שלנו ומשלמת חובות של המשפחה שלה (תשלומי חשמל, מים, גז ) חרף בקשה שלי לא לעשות זאת.

 

חשוב לי להדגיש שאשתי היא פצצה של טוב לב, ואני מת עליה.  האם אני מגזים בבקשות שלי?

יש לי הסבר טוב יותר מובן נראה לימרגול

בעסק, השותפות היא הכלי ולא המטרה.

גם כשמדובר על עסק שמטרתו שונה מ"לעשות כסף", השותפות היא הכלי.

כלומר העסק הוא הסיבה לשותפות (יש לכם מטרה משותפת שאתם רוצים לקדם, למשל העלאת המודעות לסרטן השד, ולכן נכנסתם לשותפות ויחד אתם פועלים למען המטרה).

אם לא תהיה לכם מטרה משותפת שתרצו להשיג / לפעול בכיוונה- אז אין סיבה לשותפות.


בנישואים, השותפות היא המטרה ואילו העסק הוא הכלי.

אני קודם כל רוצה לחיות את חיי יחד עם האיש שלי, אבל השותפות דורשת גם איזון כלכלי, תפעול של מטלות בשגרה וכו.

כלומר, אנחנו רוצים לחיות יחד את חיינו, אבל בשביל זה אנחנו צריכים גם כסף ולהכניס כביסה וכו.


והשוני בין מה המטרה ומה האמצעי, מוביל גם לשוני בסדר העדיפויות ושיקול הדעת.

אולי יעניין אותך