שמוכרות רכבים משומשים במחירים נוחים ותנאי אשראי מעולים.

חלקן גם מציע אחריות.

יכול להיות שכדאי לוותר על רכב,לטובת דברים אחרים..

בשנים הראשונות זה אפשרי להסתדר בלי רכב וחוסך הרבה כסף.(מנסיון)

כתבתי את זה רק בגלל שכתבת-"אנו חייבים לשמור על עצמינו מבחינה כלכלית".

אבל אם יש לכם הכנסות גדולות כל חודש,אז זה משהו אחר.

כמה שיותר זמן שאפשר לסחוב בלי רכב- עדיף מבחינה כלכלית

גם אם זה אומר יותר אוטובוסים או טרמפים...

הם מביאים רכבים שנראים חדשים, אבל עמוסים בתקלות, שאדם לא מקצועי לא רואה אותם....

איך לרכוש מכונית משומשת מליסינג ולא לצאת פריאר

האחריות, תנאי המימון, ההיצע ובמיוחד המחירים האטרקטיביים גורמים ליותר ויותר ישראלים להעדיף לרכוש מכונית משומשת מחברת ליסינג. אך לא כולם מתלהבים ולא מעט "מבינים" מזהירים מפני רכישה שכזאת. האם אפשר לרכוש מכונית מוצלחת עם עבר בליסינג? על מה צריך להקפיד? והאם זה כדאי? קבלו את המדריך המלא איך לרכוש רכב מליסינג ולהישאר בחיים

 

אל מול מה שנראה לרבים כאופציה לעסקה אטרקטיבית במחיר נמוך, לא מעט "מבינים ברכב" מייעצים לא לגעת ברכב עם עבר מליסינג. לטענתם מאחורי צבע כסוף ומטאלי מבריק בו צבועות מרבית מכוניות הליסינג מסתתרות בעיקר "נבלות שחוטות" שסובלות מקילומטראז' גבוה, אופי שימוש הרסני, תחזוקה שוטפת לקויה מאוד, שימוש בחלפים לא מקוריים מאיכות ירודה ולא מעט תיקוני תאונות שבוצעו בצורה לא בטיחותית כשהשיקול היחידי הוא עלות מינימלית.

 

האם הם לא קצת מגזימים? הרי מרבית מכוניות הליסינג מוצמדות לעובדים מהמעמד הסוציו-אקונומי הבינוני עד גבוה, רובם אפילו אנשים מיושבים בדעתם, חלקם אף מנהלים חיים בורגניים הכוללים אישה, 2.2 ילדים, בית בפרברים וכלב או חתול. האם מאחורי המעטפת המהוגנת הזו  למעשה השכן שלכם ממול או ההוא מעבר לפינה מוביל פוספטים בזמנו הפנוי ומבצע מאחור המלטה של פרה כמו בשיר המופלא "רכב חברה" של להקת אפליקציה? סביר להניח שלא, אבל השילוב הקסום הזה של רכב חדיש וזמין, דלק חופשי והחופש מהצורך למכור את המכונית ביום מן הימים בהחלט מביא חלק נכבד ממקבלי הטבת הרכב הצמוד לנצל את שווי השימוש שלהם עד תום, לא פעם בצורה מוגזמת ולא במיוחד זהירה.

אבל למרות הנאמר להעיל האפשרות לקנות מכונית משפחתית בת שנתיים וחצי–שלוש במחירים שבין שליש לחצי ממחירה של מכונית חדשה ועשרות אחוזים פחות ממחיר המחירון הרשמי למכונית מאותו מודל בסכומים שבין 45-60 אלף שקלים, שעד לפני זמן רב לא אפשרו לרכוש משפחתית בת פחות מ-5 שנים, קוסמת ללא מעט אנשים.

עם זאת, צריך לזכור שבמידה ותרכשו רכב מליסינג או מחברה, לבד מהקילומטראז' והבלאי הגבוהים מעל לממוצע העבר של הרכב מופיע ברישיון וגם כשתמכרו אותו תצטרכו להפחית סכום לא קטן ממחיר המחירון. לכן, במיוחד אם אתם מחפשים דגם שהוא לא "סחורה חמה" בשוק, שווה לבדוק, לפני שאתם פונים למגרשים,  כמה רכבים מבעלות פרטית. אולי תופתעו אבל לא פעם מוכרים פרטיים מוכנים, במפגש פנים אל פנים עם רוכש פוטנציאלי רציני, לתת הנחה משמעותית ביותר כדי לסגור עסקה.

 

מומחי רכב מזהירים: מאחורי הצבע המבריק מחכות בעיקר "נבלות שחוטות" שלא שוות שום מחיר

צילום׃  נעם וינד

 

מה צריך לבדוק ברכב ממגרש?  
יתכן כי אין לכם זמן מיותר לחיפושים, או שלא מצאתם רכב בבעלות פרטית במחיר הוגן וכמו רבים אחרים, החלטתם לצאת אל אחד ממגרשי המכירה של חברות הליסינג כדי להצטייד במכונית.

ההיצע עצום - שורות שורות של מכוניות מצוחצחות ומבריקות מולכם וכעת ניצב בפניכם אתגר לא פשוט בכלל - לנסות להצליח לברור מבין כל שלל המכוניות שנראות אותו דבר אחת מוצלחת שתוכלו לקחת הביתה בלי שתצטערו על כך אחר כך.

אולי תופתעו, אבל גם בלי תואר במכונאות או קריאה אובססיבית של אתרי רכב כל אחד מכם או מכן יכול ללמוד הרבה על כל מכונית בעזרת שימוש ביכולות שיש לכל אחד וקצת תשומת לב ומבט מדוקדק.

כלל ראשון וחשוב - רכב רואים רק ביום ועדיף באור שמש מלא: הסתכלו על הרכב ממספר זוויות, נסו לראות אם אתם מזהים הבדלים בצבע בין החלקים. לעיתים ההבדלים יבלטו יותר מזוויות מסוימות, לעיתים מדובר בהבדלי גוון או הבדלי ברק, יתכן גם שהרדידים של האפקט המטאלי יראו שונים. בכל מקרה, מהמפעל הרכב יצא כשהוא צבוע בצורה אחידה.

גיליתם הבדלים? הרכב עבר תיקונים וצביעה. נסו להסתכל גם על משטחי הפח הצדיים מזווית קהה. אם השתקפות הסביבה בצבע היא אחידה יש להניח שהחלקים המורכבים ברכב מקוריים או שהוחלפו. במידה ותחזו בהשתקפות גלית יש להניח שעל הפנלים בוצעו עבודות פחחות. בדקו גם את המרווחים בין חלקי הפח השונים. במידה והם לא אחידים יש להניח שהם כבר עברו טיפול כזה או אחר.

 

עם קצת תשומת לב ניתן לללמוד הרבה על מצבו ועברו של הרכב

צילום׃  נעם וינד

בעוד שפחחי הרכב משתדלים להחזיר למכונית מראה חיצוני מרשים, מבט מעמיק יותר בחלקים פנימיים ונסתרים יותר כמו קורות וספים יכול ללמד אתכם המון. פתחו את הדלתות ובחנו את הספים וקורות הרכב. אם משהו נראה לכם חשוד הסתכלו בצד השני לשם השוואה. בדקו גם בתא המטען ובתא המנוע - פתיחה או סגירה לא חלקה עלולות לרמוז לתיקונים ומתיחות. הרימו את השטיח בתא המטען והסתכלו על הפח החשוף בתא המנוע, הסתכלו על פח החזית בקדמת הרכב ובמיוחד על קורות השלדה משני צדי המנוע.
בשל חיבתם הידועה של נהגי הליסינג לטיולי שטח מאוד כדאי לא להתעצל, לשכב על הרצפה ולהציץ במספר מקומות אם יש מעיכות ונזקים למרכב התחתון ולרצפת הרכב. גם אם אתם לא מבינים הכי גדולים, אחרי בדיקה כזאת המוכר יסיק שאתם יודעים על מה להסתכל.

 

לאחר סיום הבדיקה החיצונית הכנסו אל הרכב ושוב השתמשו בראש ובראשונה בעיניים שלכם. פנים של מכונית בת שנתיים וחצי צריך להראות במצב כמעט חדש. במידה שאתם רואים ריפודים בלויים, פנלים מתפרקים וכפתורים או מתגים שבורים כדאי שתפנימו – הרבה דברים עברו על המכונית הזאת. 
אם המכונית בסך הכל עושה רושם חיובי זה הזמן לצאת לנסיעת מבחן קצרה.

 

שימו לב: חברות ליסינג גדולות מעבירות לא פעם מכוניות בעיתיות למגרשים של סוחרים קטנים

צילום׃  נעם וינד

 

צאו לנסיעת מבחן
אמנם סיבוב מסביב לבלוק זה לא בדיוק מבחן דרכים ממצה, אבל גם בנסיעה הקצרה הזאת אפשר ללמוד לא מעט על הכלה המיועדת. שימו לב לרעשים הבוקעים מהמנוע ונסו לראות האם הוא פועל בצורה עגולה ואחידה. אחרי שתבחנו את תקינותו של המזגן, כבו אותו ואת מערכת השמע ופתחו חלונות. נסו לאתר רעשים או קירקושים שונים, האיצו והרפו בחדות מדוושת התאוצה. במידה והתגובה היא קופצנית יתכן שיש בעיה בתושבות המנוע או הגיר (שתי תקלות שאין שום סיבה הגיונית להופעתן ברכב חדש למדי). זה הזמן להפגיש את הרכב עם פסי האטה ומהמורות כביש ולראות איך הוא מתנהג, כמו גם לבדוק את שלל מערכות הרכב. בניגוד למה שרבים חושבים דווקא נסיעה עירונית עם הרבה עצירות והאצות תוכל ללמד אתכם יותר על הרכב מאשר שיוט ב-100 קמ"ש בנתיבי איילון.

ככל שתראו מבינים יותר כך יבינו במגרש שאתכם אי אפשר לסבן בקלות ורק גילוי נאות ומלא יוכלו להוביל לעסקה. אל תתביישו לשאול שאלות ברורות באשר לעברו של הרכב כמו למשל את מי הוא שימש (רכב צמוד של עובד היי-טק, או אולי בכלל רכב ליסינג שעבד קשה עם עבר בצה"ל, משטרה, חברת שמירה, קיבוץ ועוד), האם ואיזה תאונות היו ברכב. זה גם השלב לעמת את מוכר הרכב עם שלל הממצאים שגיליתם בבדיקה שערכתם ושימו לב היטב במיוחד לתגובות שלו. אמנם יש להניח שהוא ינסה למזער את משמעותם של האירועים שהותירו חותמם למחוזות של "מכת פגוש לפגוש" או "רק בורג שצריך לחזק" אבל אופי תגובתו יוכל ללמד לא מעט על מה שהוא מנסה להסתיר.

אין שום סיבה שלא תשקיעו כמה דקות, לפחות כמו הזמן שאתם מתלבטים אם לרכוש איזה בגד בחנות אופנה, במכונית הבאה שלכם - הרי בכל זאת מדובר בקניה בעשרות אלפי שקלים. אם בסופו של דבר החלטתם שיש מקום לשקול מערכת יחסים ארוכת טווח זה הזמן להתקדם לשלב הבא. 

 

אמנם סיבוב מסביב לבלוק זה לא בדיוק מבחן דרכים, אבל גם בנסיעה קצרה אפשר ללמוד לא מעט על הרכב

צילום׃  אודליה כהן

 

לא לוותר על בדיקת קניה
אפילו אם אתם מרגישים מבינים גדולים כדאי, בכל זאת, להשקיע כמה מאות שקלים ולקחת את הרכב לבדיקה במכון בו יש עובדים הבודקים עשרות מכוניות מדי יום וציוד יעודי. הקפידו לא להסתפק בטופס בדיקה שחלק מחברות הליסינג מכינות מראש. השתדלו גם לעשות עבודת הכנה ולברר איזה מכוני בדיקה יש באזור של מגרש המכירה אליו אתם הולכים. בשלב ראשון שאלו את נציג המכירות איפה עושים כאן בדיקות קניה ולאחר שהוא יגיד שם של מכון (אליו מין הסתם הם שולחים מאות רכבים בחודש ובשל כך זוכים לדוחות "סלחניים"), "תזכרו" פתאום במכון אחר בסביבה שאתם מכירים וסומכים עליו.

אמנם כל מכוני הבדיקה מחויבים לאמינות וקשה להניח שיעלימו פרט משמעותי מעברה של הכלה המיועדת אך בהחלט יתכן שיצניעו את משמעות חלק מהממצאים.

כל טופס בדיקה כולל ממצאים רבים, חלקם חשובים יותר וחלקם פחות. כך למשל בכל בדיקה יש ניסוחים קבועים שמופיעים כסוג של כסת"ח בכמעט כל רכב כמו לבדוק תצרוכת שמן בנסיעה, לפרק גלגלים לבדיקה, לתאם מערכת הצתה ודלק, בלאי ונקישות במערכת הגיר, פגיעות ולחיצות סביב המרכב ועוד. 
חשוב שתשאלו את הבוחן באופן ברור כמה שאלות כמו מה דעתו על המצב המכני של הרכב ביחס לרכבים מאותו שנתון ואותו קילומטראז' והאם מדובר בבלאי סביר. שאלו אם קיימות פגיעות בתחתית המרכב ודאגו לברר אם לרכב היו תאונות משמעותיות ואם כן האם מדובר בתאונת שלדה או בתאונה שיכולה היתה להוביל להכרזה על הרכב כ"אובדן להלכה".

שווה, אפילו אחרי התהליך הארוך ומחיר הבדיקה, לחשוב פעמיים אם לרכוש רכב שעבר תאונה קשה ואם אתם מחליטים שכן דאגו לדרוש הנחה משמעותית ביותר.

אם מסקנות הבדיקה כללו סעיפים אחרים שמצריכים תיקון (כיוון פרונט, צמיגים שחוקים, רצועת תזמון, תושבות מנוע וכדומה) דאגו לעמוד על כך שהם יתוקנו על ידי המוכר או שהדבר יתבטא בהנחה שיכולה לכסות את מרבית העלות שתידרש כדי להחזיר את הרכב למצב תקין.

 

אל תסתפקו בטופס בדיקה שהמגרש הכין מבעוד מועד

צילום׃  חדשות 2

 

סוגרים מחיר

אפשר להגיד מזל טוב?

צילום׃  חדשות 2

אם בסך הכל בסיכומו של התהליך נראה לכם כי הרכב שבחנתם יכול להיות בחירה הגיונית, כעת רק הגיע הזמן לסגור את הפרטים האחרונים, לסכם על מחיר ולהגיד "מברוק".

 

לא פעם מוכרים במגרשים, במיוחד אם אתם נראים נלהבים, דורשים מחיר שלא מגלם את מלוא ההפחתה המופיעה במחירון לרכב עם עבר בליסינג תוך ניסיונות לשכנע אתכם שלמעשה הרכב האמור היה בבעלות פרטית בליסינג מימוני, רכב צמוד למנכ"ל ועוד שלל אגדות ומעשיות. אם אין למוכרן מסמכים המעידים אחרת יש להניח שהרכב הוא מליסינג תפעולי – משמע רכב שעליו מגיעה הפחתה של לפחות בין 18-22 אחוזים ממחיר המחירון הרשמי לרכב מאותו מודל. גם קילומטראז' גבוה מעל 80 אלף קילומטרים מצריכים מתן הנחה נוספת ובמצב השוק היום כשמגרשי הליסינג מפוצצים במכוניות אין שום סיבה להתפשר על פחות ממלוא ההפחתה שמגיעה על פי המחירון (באתרי המחירונים המובילים קיימת מערכת בה ניתן להזין נתונים כמו עבר בליסינג ומספר הקילומטרים והיא משקללת באופן מיידי את המחיר האמיתי). 
אגב, בדגמים שלא זוכים לביקושים ערים ניתן לדרוש ולקבל הנחה גם מעבר למחיר לאחר לשקלול.

לסיכום, כמו בכל תחום, אין בחיים מציאות - מה שאתה משלם הוא מה שאתה מקבל ואין ספק שרכישת מכונית מחברת ליסינג מצריכה יתר תשומת לב ופשרות מסוימות, אבל מצד שני גם מאפשרת  לכם, אם תשתמשו בצרור העצות שלנו, לשים את היד על בת לוויה צעירה ומעודכנת במחיר אטרקטיבי למדי.

אבל אני יודע כמה דברים שאני חושב שהם מאוד חשובים:

דבר ראשון

להגדיר מראש מהו התקציב המיועד לקניית רכב.

כולל סוגי הלוואות ופריסות למינהן כנגד הבנק.

דבר שני

בבחירת הרכב יש לבדוק טוב את אופי הנסיעות:

אם רוב הנסיעות ארוכות, יש להקפיד לקנות רכב שנוח לנסיעות ארוכות, בד"כ יהיה טיפה יותר יקר

אם רוב הנסיעות קצרות (עירוניות וכו') ניתן לוותר מעט על הנוחות ולבדוק טוב מהי צריכת הדלק העירונית. 

בכללי כדאי לבחור רכב על פי צריכת דלק נמוכה לק"מ (כיודע, רוב ההוצאות הן על הדלק)

את זה ניתן לברר בקלות האתר הזה:

http://www.kml.co.il/

דבר שלישי 

המחיר

המחיר צריך לשקלל את כל הנתונים של הרכב, שנה, דגם, קלימטרז'

ניתן לעשות זאת בעזרת האתר הבא:

http://pricelist.yad2.co.il/

אך צריך לזכור להוסיף דברים שהם אקסטרה, כגון מערכת שמע מיוחדת, חלונות חשמליים שלא באים כסטנדרט ברכב זה וכו'


דבר רביעי

בדיקת הרכב.

הרבה אנשים מתפתים שלא לבדוק את הרכב שנקנה, מתוך אמון בבעל הרכב.

טעות גדולה!!

ככלל, עדיף להתרחק מסוחרי רכבים ועדיף לקנות מאנשים פרטיים.

(אם התקשרתם לבקשר לרכב וענו לכם "על איזה רכב בדיוק מדובר או תשובה דומה, הגעתם לסוחר, כדאי להעבור למודעה הבאה)

יש לבדוק כמה דברים:

א. תקינות הרכב-

מומלץ להסתכל על הרכב מבחינת חיצונית ופנימית ולראות איך הרכב נראה, רכב שנראה מוזנח, סימן שככל הנראה המצב המכני שלו גם מוזנח (אוטו שנראה מטופח לא מעיד כלום על המצב המכני)

(כבר קרו מקרים שאנשים הגיעו עם רכב בעל בדיקה מוכנה, טענו שאין להם זמן לבדיקה וחבל על הכסף של הבדיקה, אך הבדיקה לא הייתה אמינה!) 

במוסך יבדקו את המצב המכני של הרכב, יאמתו את מספר השלדה, הרשוי והמנוע. וכמו כן יבדקו האם הרכב עבר תאונות.

יש לבקש מהבודק לשערך את מחיר הליקויים!

חשוב לציין שהבדיקה תעשה רק לאחר שהגעתם להסכמה על המחיר התחלתי, כך שאם ימצאו ליקויים, תוכלו לבקש הורדה במחיר.

(כמה שזכור לי, נהוג שהקונה ממן את הבדיקה)

ב. בדיקת בעלות בסיסית על הרכב- נשמע הזוי, אז זהו, שהסיפורים לא מראים כך, יש לבקש לראות את רשיונות הרכב ולהשוות אותם לת.ז המוכר. כך תוכלו לוודא שגם אתם קונים ישירות מהמוכר ולא משלמים דמי תיווח וגם תמנעו לסוחרי רכבים ממולחים.

ג. בדיקת שיעבוד הרכב- חבל שביום בהיר אחד תגלו שהרכב שלכם בעצם לא שלכם ומשועבד לאיזה בנק.

חובה לבדוק!

ד. כדאי לשאול את המוכר למה הוא מוכר את הרכב ולנסות לשמוע מבין השורות מהי הסיבה האמיתית.

מזל טוב, החלטתם שזהו הרכב

לא להתבייש להתמקח על המחיר, אך לזכור לעשות זאת ברוח טובה.

עכשיו הגיע העת להעשות החלפת בעלות

חושב מאוד שרגע החלפת הבעלות יהיה באותו זמן שמשלמים את הכסף. 

לא יותר מאוחר, לא מחר ולא סיפורים למניהם!

(מבחינת המוכר יש אינטרס ברור שהחלפת הבעלות תהיה במקום, כדי להמנע מקנסות ודו"חות שתצברו על חשבונו)

והערה אחרונה, 

אם אתם חשים שמסתירים מכם משהו, סימן שיש משהו להסתיר. תבדקו טוב טוב!

אני ממש מקווה שהמידע שכתבתי יהיה להם לעזר

שיהיה במזל טוב ונסיעות טובות בעז"ה

היה לנו את האוטו הזה ולא נכנס למוסך אפילו פעם אחת. 

(עדיף לא אוטומט)

ואני חושב שמה שכתוב ב"דבר רביעי" זה חשוב ביותר ויכול למנוע הרבה בעיות. חובה חובה לקחת כל רכב לבדיקה, גם אם הוא מחברת ליסינג ובמיוחד אם מאדם פרטי.

באופן כללי, אחרי שתגדירו בדיוק איזה רכב, חדש מהניילון או ישן, גודל, לאיזה שימוש, שנת ייצור והכי חשוב תקציב - פשוט תעשו סקר שוק.

תבדקו מחירים ביד 2 או מקומות דומים שאפשר למצוא רכבים שאנשים פרטיים מוכרים ואז תעשו סיבוב בין חברות הליסינג (בגדולות!) ותבדקו גם שם.

אני באופן אישי מעדיף לקנות מחברות ליסינג כי אם יש חס וחלילה בעיה אז יש למי לפנות (כשקונים מאדם פרטי לרוב אחרי קבלת הכסף כבר לא ידברו איתך) וגם בחברות ליסינג אפשר לקבל הנחות יותר גדולות, למשל אני יודע (כי במקרה אחותי גם נמצאת כרגע בתהליך של חיפוש רכב ועשיתי איתה סיבוב) שבחברת אלבר (חברה גדולה) יש כרגע הנחות מאוד גדולות על רכבים כמעט חדשים (שנים 2011, 2012) עם מעט מאוד ק"מ בהנחות מצויינות.

ובכל מקרה שיהיה בהצלחה.

אנחנו בהחלט צריכים לדעת יותר פרטים על סוג הרכב שאנחנו צריכים למשפחה שלנו.

ותודה על שיתוף מהניסיון שלך.

שבוע טוב.

ישר כח על התגובה המפורטת.

דבר אפס:

תבררו אם אתם באמת צריכים רכב.

אני מכיר אנשים שהסתדרו בלי רכב במצבים לא נורמאליים (7-8 ילדים בישוב מבודד, כשהבעל עובד בישוב אבל האישה לומד לתואר..)

אבל, כמובן לכל אחד הגבולות שלו (אני בעצמי לא התקרבתי למצב כזה..).

אתם באמת צריכים? מה עם אוטובוסים? טרמפים(ביו"ש) מסודרים או לא?

אפילו לשכור רכב אחת לכמה זמן או להזמין מונית יכול לעלות פחות.

קצת קשה לנו לוותר על הרכב, למרות שאנחנו כן חשבנו על האופציה הזאת.

אבל לאור השיחות שלנו אנחנו הגענו למסקנה שקצת קשה לנו לוותר על רכב במשפחה. זה דבר שאני חושבת שקשה לוותר עליו.

תודה רבה על התגובות!

שבוע טוב לכולם!

תזכרי שכל שקל שאת מוציאה עכשיו על אוטו- כשאת לא באמת צריכה אותו-

זה יהיה שקל (או שניים או חמש תלוי בריבית שלכם)  שלא יהיה לכם בשביל הבית שתקנו (או החתונות של הילדים... או הרופא שיניים.. או...)

למרות שמעולם לא היה לי רכב בבעלותי. לא תמיד זה קל, אבל מסתדרים. החיסכון הכספי הוא עצום!

אם בכל זאת אתם ממש חייבים רכב, אבל אתם יודעים שהשימוש בו לא יהיה כ"כ אינטנסיבי, אתם יכולים להתארגן כמה משפחות של חברים טובים, ולרכוש רכב משותף. זה יוזיל מאד את כל העלויות חוץ מהדלק (ירידת ערך + תיקונים + ביטוח + טסט, גם עם שקלול בלאי וסיכון מוגברים והצטברות קילומטראז' מהירה, בגלל ריבוי המשתמשים, זה יוצא עדיין מאד משתלם. בתנאי שכולם אחראיים וסומכים אחד על השני).

אדוארד ממקור ראשון טוען שרכב יד שניה צריך להיות עם "דפיקות" קטנות בפח. אם אין זה אומר שקרה משהו שתוקן וצריך לחשוד.

אנחנו קנינו רק כשהיו לנו 5 ילדים והיינו חייבים לעבודה

רכב, זה- טיפולים, דלק, ביטוח, ירידת ערך.

סה"כ כל הנ"ל עולה לכם בין 2000 ל-2500 בחודש בממוצע.

עכשיו תחשבי אם אתם באמת חייבים..

כמובן שהוצאות דלק תלויות בכמות הנסיעות.

הוצאות טיפולים אומנם נמוכות יותר ברכב חדש, אבל רכב חדש- גם אם עומד ליד הבית ולא זז, ואפילו לא משלמים עליו ביטוח- כל שנה שהוא אצלך יורד בסביבות 10% או אפילו יותר בערכו. כך שאם את קונה רכב ב-50 אלף שח (נחשב זול יחסית לשנתונים שאת מדברת עליהם), אז כל שנה את מפסידה יותר מ-5000 ש"ח, בלי להניע בכלל, שזה אומר יותר מ-400 ש"ח בחודש.

ביטוח- כ-4000 לשנה.כלומר כ-350 לחודש.

טיפולים- בין 0 ל-7000 בחודש.

דלק- תלוי כאמור, לפחות 500 בחודש, בנסיעות יום יומיות של למעלה מחצי שעה לכל כיוון יכול להגיע גם ל-1400 בחודש.

ועוד לא דיברנו על הוצאות המימון- אם אין לכם כסף פנוי ואתם לוקחים לשם כך הלוואה, המצב עוד גרוע יותר.

לא עדיף מוניות ואוטבוסים ???

תמיר סוכניות רכב של אפי ויוני

יש להם סניף בירושלים מודיעין ונתניה

מנסיון אישי מומלץ בחום

כי לנו כזוג צעיר היה רכב מגיל 0 (של הזוגיות..)

אם כבר החלטתם שצריך רכב - אני סומך על הבגרות שלכם (כן, כן!)

אני רק ממליץ ללכת על משהו מוכר וידוע.

לנו יש נסיון עם סוזוקי ליאנה 2005 (רכב מדהים וחסכן יחסית), מאזדה לנטיס 2003 שהיינו מרוצים ממנה מאוד ו..עם אפס תקלות לאורך כל 3 השנים שנסענו איתה (בממוצע 25 אלף ק"מ בשנה - לא מעט) טיפולים של 350 ש"ח ב10,000 ק"מ.

לעומת פג'ו 306 שנת 99 שהיתה אצלנו גם כן בת 4, וכל טיפול עלה באזור ה1,000 ש"ח !  (אירופאית...)

הכל תלוי בתקציב כמו שאמרו לפני ואם אין בעיה אז רכב יפני (טויוטה, מזדה, סוזוקי... וגם אחרים) בן 4 שנים יכול להיות מצוין: גם יחסית חדש וגם המחירון ירד משמעותית כי נסתיימה תקופת האחריות. אני לא ממליץ לקנות רכב ישן - כמו זה שיש לכם.

כרגע אם אתם זוג צעיר ורוב הזמן אתם נוסעים לבד או אפילו רק אחד מכם, ניתן לקנות את אחד מהרכבים הקטנטנים כמו סוזוקי אלטו או שברולט או פג'ו הקטנטנות. שחדשות עולות 60,000 ש"ח אז בנות שנתיים או שלוש יכולות  להיות במחיר שתעמדו בו בהחלט, בפרט שצריכת הדלק שלהן נמוכה מאוד (18 ק"מ לליטר בערך)

ולבסוף אחרי הכל זכרו: רק לאנשים עשירים יש כסף לקנות רכב ישן (ולשלם כל חודש על טיפולים...).

בהצלחה! ותתחדשו!

אבינעם 7

(כרגע בשם של אשתי)

ואז קונים מבנאדם שמכירים וזה יותר בטוח.

תלכו גם על רכב קטן וחסכוני בדלק כי זה עיקר ההוצאה אם הרכב יחסית חדש כי אין טיפולים.. 

[המלצה לדגם חסכוני- סוזוקי אלטו הוא פיצי פיצי  אבל הוצאות הדלק עומדות על 800 ש"ח בחודש כשאני נוסעת כל שבוע 400 ק"מ למכללה.. קיצר, מומלץ וגם הם דיי חדשים נראלי יש אותם משנת 2010 אז יש רכבים במצב טוב כמו חדשים]

בלי תיקונים שלי ביטוח בלי בעיות חנייה!

ואפשר להשיג כאלה ב20 30 שקל...!!!

 באתר יד 2 יש המון רכבים. כדאי:

1. להחליט ע"ס בירור עם אנשים שמבינים על 3-4 דגמים שאותם אתם מחפשים, ולא להתבלבל עם יותר מזה. (פג'ו 205, יונדאי אקסנט, סובארו וכד')

2. כל ההמלצות שנתנו לכם- נכונות מאוד. בנוסף- יש רכבי בנזין חסכוניים מאוד (1:15) ועוד יותר חסכוני זה רכבים שמונעים בגז. אמנם יש פחות הצע של רכבי יד שניה, אבל אם מחכים בסבלנות אפשר למצוא מציאה. אפשר גם להתקין אחרי הקניה (עולה כ7000 ש"ח).

אם מחפשים ביד 2 כדאי לחפש בכל ההגדרות שמתאימות לכם- אזור, מחיר, ק"מ שנה וכו', ולא להתפזר יותר מדי.

3. לא, אבל לא, לקנות מסוחרים. זה מפתה אבל לפני כמה ימים התפרסם בחדשות שהרכב שבו נסעה המשפחה שנהרגה ליד טבריה נקנה מסוחר, והוא כנראה החליף שם חלקים פנימיים באיכות גרועה, ולהם לא הייתה שום דרך לבדוק את זה. ה' ישמור.

בהצלחה, וכמובן- להתפלל שה' ישלח לכם רכב הכי טוב בשבילכם.

אכן הם הכי חסכוניים!! עשינו בירור שלם לפני שקנינו, אבל משתלם ואפשר להתקין אותם רק אם קונים מעל 1400 סמ"ק בד"כ. 

בגלל שקנינו בסוף רכב קטן של 1000 סמ"ק, וספציפית אצלו הדלק מתחסל 1:19 בערך בנסיעה בינעירונית- שזה רוב הנסיעות אצלנו זה יוצא אותו דבר מבחינה כלכלית.

תבדקו באינטרנט על צריכת הדלק שהרכב לוקח עפ"י היצרן וע"פ עדות של אנשים.. [בד"כ מהנסיון של אנשים האוטו לוקח 1 ל2-3 פחות ק"מ..]

אז נסי את זה:

ככה נדע הכי טוב איך לעזור לכם..

אם זה לא הרבה כסף זה אומר שזה..? כמה?

לא חדש, אבל האם יד שניה, שלישית..? 

אשמח לעוד נתונים כדי לכוון אותך. 

יש רכבים חדשים שלא עולים הרבה ואולי כדאי לשקול גם את האופציה הזאת..

איזה סוג של רכב אתם מחפשים פחות או יותר?

א. העזרה של בעלך לאדם בודד

ב. חוסר בגבולות בעזרה

ג. חוסר בתקשורת בינך ובין בעלך ותחושה שהוא לא רואה אותך ואת הצרכים שלך, או אולי לא נפל לו האסימון שהוא בזוגיות וצריך לשנות פאזה

ד. מעורבות גבוהה של המשפחה שלך ושלו

אתחיל מההתחלה.

בעלך עוזר לאדם בודד, זה מאוד יפה. הוא עושה איתו חסד.

גם אמא שלך עשתה חסד דומה וזה מקסים. חיובי, ומעיד על נפש טובה.

הבעיה מתחילה במינונים... כאשר זה נמשך המון שעות, חוזר הביתה בשעות לא שעות, מצפה גם ממך להיות שותפה למרות שזה לא מתאים לך, זה כבר הופך להיות עוול ולא חסד.

כי זה חסד על חשבונך וגם חוסר הגבולות הזה מטריד, גם אצל בעלך כלפי עצמו זה ברמה חריגה ומשהו בקשר הזה מאוד מוזר.

ברור לי שאת מנסה להסביר לו את זה והוא לא מבין.

השאלה היא מה יש לכם בזוגיות מעבר לדינמיקה הזו, האם יש לכם מכנה משותף? שיחות? מחוות הדדיות?

למשל, האם את חושבת מה יפנק אותו ומה חשוב לו?

האם את מרגישה שאכפת לו ממך?

האם אתם יוצאים מדי פעם, מפטפטים, מתחבקים וכל מה שמעבר?

ומה היה לפני החתונה, היה לו את הקשר עם האיש הזה?

האם דיברת איתו על זה פעם בנחת או רק בעצבים או רק דרך קרובי משפחה?

תקשורת זוגית אמיתית לא אמורה לעבור דרך חמותך או האחיות שלך או שלו, אם הוא מדבר עם אמא שלו על להתגרש ממך וגם את פונה אליה ככתובת "קחי אותו תחנכי אותו" שניכם צריכים לעשות איזה סוויצ' בראש.

להפנים שהקשר הזה הוא אך ורק שלכם ולא קשור לסביבה, אתם שני אנשים בוגרים שנחליטו להתחתן וזה שלכם.

שימי גבול מאוד ברור מה את מוכנה ולא מוכנה לעשות בשותפות שלך במצווה הגדולה שבעלך עושה.

למשל - שיעזור לו רק בשעות שהוא לא בעבודה ואת כן בעבודה (אם יש כאלה). או רק יום בשבוע. או רק לבשל לו אבל לא להסתובב איתו. וכו'.

מה שמתאים לך, מתוך ראיית הטוב.

יכול להיות שכמה מפגשים בודדים עם יועצ/ת זוגי/ת יעשו לכם טוב ויאפשרו לכם לדבר על זה בנחת כי נשמע שמשהו בתקשורת ביניכם לא 100%, לפחות ממה שאת כותבת.

מהניסיון שלי זה ממש יכול לעזור להציל את הנישואים.

בהצלחה יקרה!

מציע לנסות ללכת ביחד לטיפול זוגי ופשוט להעזר במטפל/ת לתקשר. תשמעי איך בעלך רואה את הדברים ואת חלוקת המשימות, הוא ישמע אותך ותראו ביחד איך מסדרים את החיים עם פרופורציות.

לוקח כסף על הבישול כי... חשמל ומים?

אלה שני הרכיבים הכי זולים בבישול.

החלקים העיקריים זה זמן עבודה וחומרי גלם. 

או שהוא מצא חבר שהוא נהנה איתו והוא יכול להתנהג כמו רווק

או ללכת למחוזות רחוקים יותר כמו קשר של ניצול.

הקשר עם המשפחה שלך לא רלוונטי למקרה הספציפי אבל רלוונטי לתקשורת ביניכם, גם איתך אין תקשורת?

לחזור כל הזמן ב3-4 זה לא תקין.

שיש כל מיני מורכבויות,

מה שלי בלט זה שאת מדברת עם הרבה אנשים אבל ביניכם שיח כן וקרוב שראוי לבני זוג.

ממליצה לך מאד לא להסתפק בעצה של המקובל, כבודו במקומו מונח. (גם כי יש כל מיני שרלטנים,

וגם כי לא מבינה איך המידע הזה מקדם את המצב)

אלא ללכת לקבל עזרה אמיתית: ללכת יחד שניכם לטיפול זוגי, או לחילופין אם זה לא מצליח ללכת בעצמך לטיפול ולקבל מענה מה לעשות ואיך.

קורה שיש מצבים מורכבים או קשרים בתקשורת.

יש דברים בסיפור שתיארת שיכולים להתפרש בכל מיני אופנים.

בשורה התחתונה לא ניתן להבין דרך הודעה את המצב לאשורו, וודאי שכדאי לנסות לתקן מה שאפשר

(בזוגיות או אצל כל אחד מכם בפני עצמו, זה אף פעם לא רק "הצד השני").

מאחלת לכם שתמצאו שליחים טובים.

ברור שהוא אמור להפנות אותו אלייך

ובפרט כשאת בהריון

תעצרי אותו לשיחה

ותגיד לו שאת רוצה שהוא יהיה איתך.

בצורה ברורה.

אולי אפילו כדאי לדבר עם רב סביר

לא מקובל וכאלה

רב הלכתי, רב שכונה או מי שיכול להשפיע

ולא לדפדף את המקרה

כי ברור שהדבר עדיפויות הנכון

הוא להיות עם האשה שלו, ובפרט כשהיא בהריון.

זו טעות שיכולה לקרות להרבה, ובפרט כשמגיע אדם

מבוגר, אולי אפילו חולה, ומצווה ענקית לעזור לו.

ככל שהעיקרון הדתי חזק בבית אז זה פחות אופציה, ונשארים עם ה"פיתו בסלו", כלומר יודעים שיגיע ליל הטבילה וזה נשמר עד אז.

לכן השאלה היא כמה ההלכה נוכחת אצלכם בשאיפה הזוגית.

ברור שכל זה לא מזילזול בדחפים וברצונות הטבעיים שזה דבר משמח בפני עצמו וטוב מאד שקיים אצלכם.

שלישית - ללמוד ביחד, לחזור ביחד על ההלכות הללו, שהן חדשות לכם ואולי לא מספיק במודעות ובכלל - ללמוד משהו ביחד מחזק את היחס המשותף שלכם לתורה.

בהצלחה רבה וברכה גדולה בביתכם

אתם רוצים קשר טוב ומגע וחיבה, וזה מדהים.

מה שצריך לשים לב, זה לשני דברים שפחות קל לראות מהמקום שלכם:

1. ככל שיש יותר מגע אסור ונקיפות מצפון, אתם תחוו את המגע כמשהו שמוביל לתחושות אשם, או שצד א מעיר לצד ב ומנסה למנוע אותו מהחטא. התוצאה היא כמובן בעייתית (ואפילו הרסנית, בטווח הארוך).

2. ככל שיש יותר שמירה, ככה ימי הטהרה הרבה יותר מרגשים ועוצמתיים. שוב, זה מתחיל בקטן אבל ככל שחולף הזמן זה מקבע את ליל הטבילה ובכלל את תקופת הטהרה כזמן של קשר מאוד מרגש ועוצמתי.

עצה פשוטה שלי: זמן הנדה הוא הזמן העי חשוב באמת לבניית הזוגיות, ואם מנהלים אותו נכון, מרוויחים בגדול. תקופת הטהרה, בעיקר כזוג צעיר, גולשת כמעט במישרין למגע וחיבור פיזי וזה מדהים. אבל אם מנהלים נכון את זמן הנדה, בונים את הרובד של קשר בשיחה משותפת, דיבור וסיפור על עצמי. זה מאוד מאוד חשוב, כי תוך כמה שנים שני התחומים האלה יהיו פחות לחוצים לכם, וככל ששניהם ייבנו טוב (מגע נעים מתוך קרבה ולא מתוך תחושות אשם, לצד שיחה נעימה ומקרבת) - צלחתם את החלק הכי בסיסי בזוגיות, ואתם במועדון הטוב של אלו שבונים את עצמם.

כדי ליישם את זה, תפנימו ביחד כמה חשוב גם זמן בלי מגע פיזי ואיך כדאי לנהל אותו בחכמה. תחשבו להעמיס על ימי הנדה שלכם מפגשים של שיח וקרבה שמצד שני לא מאפשרים ככ מגע. יותר יציאות בערב להליכה משותפת, לרכז אז נסיעות להורים ולאירועים וכדו'.

אני חושב שאתם נמצאים בשלב מרגש ויש לכם את הכלים לפתח זוגיות מהממת. מכיר הרבה אנשים שהיו שמחים לחזור לתקופה הזו ולעשות את זה שוב, בצורה נבונה ובונה.

מלא הצלחה יקרים!

ומזל טוב 🍷

פתרונות טכניים כבר כתבו לפניי טוב ממני.

קודם כל הכל תקין אצלכם ואתם לגמרי נורמליים ומצויינים ברוך השם.
זו מתנה וברכה גדולה, המשיכה הבלתי ניתנת למעצור הזו...
מבחינת עזרה טכנית- צעדי תינוק.
כל פעם להחליט על משהו קטן, לא ישר הכל או כלום כי זה קשה.
כל פעם שאתם מצליחים לשמור על הריחוק- לשמוח בזה.

אולי לעזור לעצמכם, לא להיות יחד המון זמן במצב של קרבה,
לצאת יחד למקומות ציבוריים אולי אפילו ליד אנשים אם ממש ממש קשה,
וכמובן להתפלל על זה להשם...
לשים לעצכם גבולוצ קטנים יותר- מה אתם בטוח לא עושים. צעדים קטנים. זה לא המקום לפרט אם באלך בפרטי בשמחה רבה...

מרגש לשמוע את זה,באמת.. מתיקות
 

הפעמים הראשונות היו לנו סיוט ממש

אבל באמת מפעם לפעם זה נהיה יותר טוב ב"ה

ושנה-שנה וחצי אחרי החתונה זה היה לנו הבדל של שמיים וארץ מהחודשים הראשונים...

שולחת חיבוק, בע"ה שה' ישלח לכם כוחות לניסיון הזה, ואם זה מעודד- בע"ה זה ילך וישתפר...;)

ברור שקשה מאד מאד. ברוווור.

אבל זה עניין של החלטה, שרק אתם יכולים לקבל לעצמכם. יחד.

מה שהקל עלינו זה לצאת מהבית יחד כמה שיותר. 

שאין הכוונה שכל היום תשהו בחברת אנשים, כמו להתארח הרבה אצל ההורים וכדו. זה יהרוס לכם את הכיף של הביחד.

אני הייתי ממליץ לטייל ברחוב או בקניון וכדו, שיש אנשים אז המגע תמיד עדין (או לא קיים - עניין של הנורמות שלכם), או לנסוע למקומות ואירועים אבל יש לכם את הביחד של הדרך לשם ברכב וכדו.

מאוד חשוב להתרגל להנות מלשבת לפטפט ולספר על עצמינו ולשתף ביחד, בלי אנשים נוספים ובלי יותר מדי מגע. זה הרגל מאוד כדאי להמשך הזוגיות (יש גם רובד של להעמיק את השיח המשותף, אבל זה לא נשאל כאן ולא כאן המקום לדבר על זה).

באמת יכול להועיל חלק מהזמן לצאת מהבית, מסכים שזו עצה טובה לחלק מהזמן או אפילו להרבה זמן, למי שבאמת לא מסוגל.

אבל, חשוב מאוד באופן כללי לשלוט בעצמנו וחשוב באופן ספציפי שתהיה זוגיות עמוקה ואוהבת גם בלי המגע. לא אומר בהכרח שהייתי מנדב לזה בלי שהתרה חייבה, אבל אחרי שיש את המצווה והאיסור - כדאי לקחת זאת כהזדמנות להעמקה.

הזדמנות לברר שהקשר שלנו הוא קודם כל קשר של נשמות, מתוך כך קשר של אנשים שיש להם ערכים משותפים ועולם ידע משמעותי ועשיר. מתוך כל הקומות הללו ועל גביהן מגיעה, בזמנים המתאימים, גם הקומה החשובה של המגע- שהיא מאוד מיוחד ונעימה ומביאה את היחד שלנו לקומות מדהימות. אבל היחד קיים הרבה לפני המגע.

כמדומני שאצלינו כזוג צעיר (אי אז...), הרבה מהשיחות הארוכות שביססו את היחד התודעתי שלנו - היו דווקא בשבתות שהיינו לבד בבית ואסורים.

ובמהות שמירת התורה והמצוות כולה.

ובפן הפרקטי, אכן מנסים קודם כל להיות בזה *יחד* מתוך הבנה שזה מה שאנו בוחרים וכי זה מה שחשוב לנו,

ומתוך החיזוק הזה כל אחד לעצמו וגם לשני/ה לעשות בפועל דברים שיעזרו - כגון דיני ההרחקות שבאים בדיוק כדי לשים את הגדרות הללו.

כתבו עוד על הפן הפרקטי ומצטרפת לכל דברי החוכמה שנאמרו כאן,

ורוצה גם להוסיף על הפן הרעיוני וההבנתי של הדברים בהרחבה:

בהחלט הזמנים השונים במעגלי החיים (כדוגמת הזמן שאסורים) מזמנים לנו הזדמנות מופלאה ללמוד ולהעמיק בכך יחד, ולגדול בתור הזוג שאנחנו לעוד ועוד רבדים עמוקים.

זו ממש עבודת חיים. 

בהחלט אפשרות של עבודה על רמת קירבה נפשית-רגשית בעוצמה גבוהה בזמנים אלו יכולה לתרום,

גם התכנסות והתמקדות אישית חשובים בפני עצמם

ולשניהם יש מקום, הכל תלוי באיזון העדין והנכון לכם כיחידים וכזוג.

ויש גם נקודה שחוזרת על עצמה הרבה פעמים בתקופה הזו, שהיא נקודת הרגשת הבדידות בזמנים אלו שאסורים. כתבתי עליה בהרחבה בעבר ומצרפת את הדברים גם כאן:

לפעמים עולה אצל האישה, ואולי גם אצל האיש, מן תחושה של "בדידות" כאשר אסורים.

וזו אכן נקודה מאוד עמוקה שלדעתי יושבת איפשהו שם-בנבכי הנפש של הרבה מאוד נשים (וגם גברים) בזמן שאסורים.

וזה ממש לא סתם.

הרי יש שפה שלמה של אהבה (בין היתר, יש 8 שפות של אהבה) שהיא שפת המגע -

שבעצם מי ש"מדבר" בה - אומר ע"י כל סוג של מגע - חיבוק, נשיקה, ליטוף, יחסי אישות וכו' - אומר ע"י כך "אני אוהב/ת אותך"

וגם מרגיש אהוב/ה ע"י מגע שנותנים לו/לה.

עכשיו,

בתקופה שאסורים,

ועוד אחרי החיבור הגדול שהיה שמותרים,

ועוד אחרי הרבה זמן שהייתם מותרים -

פתאום נלקחה מכם השפה הזו!

משניכם!

אז גם בעלך - זה קשה לו

כי הוא אוהב אותך

ורוצה להגיד את זה

להגיד את זה גם במגע

והוא לא יכול!!!

ואת, אוהבת אותו כל כך

ורוצה להיות קרובה אליו

אבל לא יכולה לומר לו זאת בשפת המגע!

ואז מה קורה?

למי שממש קשה, כי הוא ממש "ספץ'"- ממש מדבר חזק ורהוט בשפה הזו של האהבה - הוא לגמרי מרגיש כמו נכה חלילה שלקחו לו את הקביים והוא לא יכול ללכת... כאילו איבר ממשי מתוכו חסר...

ואז מתוך קושי הוא ממש מרגיש חסר אונים!

ומהחוסר אונים הזה באמת לפעמים נוצר ריחוק גם ברגש/בנפש -

*כי* כל כך אוהבים

*כי* כל כך קשה בלי המגע

ולעיתים אפילו מעדיפים "להתרחק" לגמרי כדי שלא יהיה קשה מדי עד בלתי אפשרי

וגם כדי לא ליפול.

 השורש החיובי של זה כמובן מראה עד כמה אהבה ענקית וקירבה ענקית *כן* יש ביניכם!

שעד כדי כך אתם מפחדים לא ליפול מרוב שהתשוקה והאהבה ביניכם חזקה!

שעד כדי כך אתם מרגישים חסרי אונים בלי יכולת המגע הזו

שעד כדי כך לפעמים הנפש ומנגנוני ההגנה מעדיפים להתרחק כי פשוט לא יכולים ככה בלי המגע!

אם מבינים את השורש של זה,

את המקום ממנו הכל קורה -

זה מאוד יכול להרגיע את הנפש.

כי דווקא כאשר אסורים יכול לעלות רצון יותר חזק לקירבה נפשית ומילולית

אך לעיתים מרגישים, כמו שפירטתי קודם, בדיוק להיפך

ואז התסכול גדול שבעתיים

גם אין שפת המגע

וגם אין את שפת המילים

אז כאילו מה? אז מה כן יש?

מה? כל מה שאנחנו זה רק מגע?

מה, למה אנחנו כ"כ רחוקים?

מה, הוא כבר לא אוהב אותי?

מה, הוא רק רוצה אותי כשמותר לגעת? ואני אותו?

מה יש לנו?!

אז על כל השאלות האלה לענות - ממש ממש לא!

יש ביניכם קשר שלם!

אהבה שלמה ואמיתית

אתם פשוט אנושיים!

פשוט לקחו לכם שפה! קביים, איבר, פה, יכולת התבטאות!

והריחוק הוא לא אמיתי אלא רק כמו מסכה לתסכול וחוסר האונים שהנפש מרגישה *כי* היא רוצה להיות כל כך קרובה!

עכשיו זה חשוב חשוב חשוב

אני כותבת את זה לך, לעצמי, לכולן

וכ"כ למה?

כי דווקא בימים האלו,

הימים שאיש ואישתו אסורים,

הם ימים שחלילה "מועדים לפורענות".

הכוונה שחלילה חלילה בגלל אותה הרגשה בנפש

אותו איש

או אותה אישה

יכולים "להאמין" ו"ללכת שבי" אחרי הרגש המתעתע והשקרי הזה של ה"ריחוק" לכאורה

ולחשוב שהאישה שלהם/האיש שלהן רחוק מהם

ואז זה כר פורה לחלילה ריחוק אמיתי

ע"י קשרים אסורים ל"ע

או מריבות

ויכוחים

צעקות

חוסר הבנה

רצון למלא את ה"חלל" הזה בהתכתבויות או דיבור עם גבר אחר חלילה,

או לצחוק ממישהו אחר חלילה,

או כל דבר שמכניס גורם זר בקשר המקודש בינינו

וכל דבר שהוא לא מקרב בינינו אלא מרחיק

כיוון שאין ואקום בעולם.

איפה שלא נכניס את הטוב - ישר יש בור פעור לרע.

וישר צריך למלא אותו!

כמו שכתוב בתורה "הבור ריק"

ומפרש רש"י מים אין בו

אבל נחשים ועקרבים יש בו!

ז"א, אם אין את הקירבה

אז חלילה הפוטנציאל לרע ולריחוק עוד יותר גדול!

וצריך להיזהר שבעתיים!

צריך ל"סור מרע" שבעתיים!

ואז "לעשות טוב" שבעתיים

לא לדבר עם מישהו שאסור (תמיד כמובן!)

לא לריב מריבות מכוערות

להמשיך להבין אחד את השני

כן להסתכל בעיניים (אם מתאים לכם, אני חושבת שזה חשוב)

כן לצאת יחד דווקא כשאסורים לבילוי רק בלי מגע

כן ליצור זמן ומרחב לזוגיות - זמן, פניות ומקום לזוגיות,

כן לדבר על הדברים

כן לומר במילים "אני אוהבת אותך"

או בפתקים

או מחוות

או חיוך

כן להתמלא במה שכן יש

במה שכן היה

להיזכר בזה

לזכור את זה

להפנים את זה

להסניף את זה עמוק לתוכנו

ובשאר הזמן?

בשאר הזמן להבין את המקום בנפש של זה.

ולשחרר.

להרפות.

ככה זה.

אי אפשר תמיד מושלם.

אז להכניס גם דברים טובים *אחרים* אבל שיהיו *טובים*

זמן למרחב *האישי* של כל אחת ואחד מאיתנו

זמן יותר לפיתוח תחביבים

זמן יותר ליציאות עם אחות/חברה/אמא/אחר

זמן יותר לפתח דברים בעצמך ובעולם האישי שלי ולהשקיע בזה יותר

זמן יותר לבקר הורים ומשפחה

זמן יותר לישון

זמן יותר לראות סדרות אולי, או כל דברים שאוהבים וזה דורש רק אחד ולא זוג

וכמובן גם אישך אותו דבר - יקדיש את הזמן להתמלא ב*אני* שלו

זמן יותר לעצמו

לעבודה/לימוד תורה

לחברים

ליציאות עם משפחה וחברים

לפיתוח עצמו ותחביבים שלו ויצירתיות שלו

ואז

כאשר המקום של זה בנפש קצת נרגע

אפשר לאט לאט לראות גם את הברכה בזה -

שזה באמת באמת מאםפשר גם זמן לגדול בתור יחידם ולא רק בתור זוג,

ואז אותם שני היחידים האלה יגיעו לטבילה ולמפגש המחודש עוד יותר מלאים

עוד יותר שמחים

עוד יותר *הם*

ומתוך המקום האישי השלם הזה - גם הזוגיות תהיה שלמה יותר

כי כאשר כל אחד מרגיש *עם עצמו* ועם *עצמה* טוב ושלם - הזוגיות היא הראשונה להרוויח מכך! (וגם להיפך כמובן!)

ואז יש גם את הגעגוע

והציפייה

והכמיהה

והתשוקה

ואת החיבור המחודש שהוא ממש יכול להיות עם פרפרים בבטן ממש כמו ואפילו עוד יותר מיום החופה!

ולהכניס עוד עומק וגיוון וטוב שלם בתוך המרחב הזוגי שלכם בתחום האישות ובכל התחומים.

אני קוראת לזה (לתקופה שאסורים) "שעת האפס"

שכאילו אנחנו, הנפש שלנו, כמו שעון,

שצריך מדי פעם להתאפס

לאפס אותו.

כי אם לא הוא משתגע ולא מראה את השעה הנכונה

אבל כאשר מאפסים אותו

ונותנים לו את היחס הראוי לו - הוא ימשיך להתאפס על עצמו ולהרואת את השעה הנכונה

ממש "אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" -

שיש כמו שטח אפור כזה שהוא הזמן שאסורים בו, תקופת הריחוק בנידה,

שמה שיכול לתרום ולעזור לאפס אותו זה מה שכתבתי קודם - להכניס טוב ולא רע,

למשל סרט, שיר שכותבים או שרים עליכם עם תמונות שלכם מכל הזמנים, ממש להקדיש באופן *אקטיבי* זמן ב"להעיר ולעורר" את האהבה עד שתחפץ בזמן הזה שזה דורש יותר אנרגיה,

אז כן, לעשות קליפ מכל הסרטונים והתמונות שלכם,

לדבר על הילדים החמודים

להקדיש יותר זמן לילדים החמודים

לשמוע שירים שמקרבים ומחזקים

לרקוד

לראות סרט שיכול לקרב (לאו דווקא ביחד, הכוונה לקרבב את הלב שלכן בנפרד לשני ולתחושת הקירבה)

בילוי יזום יחד

שיחה טובה

מבט בעיניים א ר ו ך

ממש להעיר את הקירבה הזו

כמו שעון מעורר

ואז,

במקום ללכת ולהיות בשטח האפור - שיכול לזמן את כל הרע והריחוק והדברים הרעים חלילה שפירטתי למעלה -

ללכת לשטח הלבן, או הורוד - ששם הכל טוב, ומקרב, ונכון, ואמיתי ולא מזויף, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.

למשל להוסיף עוד פגישה עם אחות

עם חברה

לצאת לאוויר עם מוזיקה

לישון

להסניף את הילדים

להתפלל על זה ולהתפלל בכלל

להתחזק

לראות סרט טוב

לראות תמונה שלכם יחד

ליצור משהו

לעזור למישהו - בטוב

ממש להתכוונן לזה!

לדבר את זה.

לשהות לבקש מהשם את זה.

במילים פשוטות.

כל יום.

ואם קשה אז יותר חזק לבקש.

ותמיד תמיד לחשוב

מהי מטרת העל שלי? למשל זוגיות טובה לנצח ובית שלם ושמח לנצח -

אז מה מקרב אותי למטרת העל הזו שלי?

ומה מרחיק אותי ממטרת העל הזו שלי?

וכ-ל מה שמקרב אותי למטרה - לעשות!

וכ-ל מה שמרחיק אותי מהמטרה - להתרחק!

ב"הצלחה רבה, מאחלת לכם שתזכו לצמוח ולמצוא המון מתנות דווקא בתוך התקופות שאסורים, ומתוכן להעמיק ולשמוח עוד יותר גם בתקופות שמותרים 🙏🌹

אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו... 

אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,

אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.

(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)

אין נכון או לא נכון.

לאחת זה יפריע-וזה בסדר.

ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.

אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.

תשתפי אותו בתחושות שלך.

אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?

זה  טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".

אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה ,  לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".

אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.  

אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי  

יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.

זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).

מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.

השאלה אם יש לו ברירה.

אבל כמה נקודות ציון

א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .

ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים

ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת

ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת

הצלחה רבה 

לק"י

לא קשור לאם סומכים על בן הזוג או לא.

ובעיני, אם לך זה מפריע, הכי לגיטימי שתבקשי ממנו ללמוד עם גבר.

אולי לא הייתי באה בדרישה, אלא מבקשת ומקווה שייענה לי.

עדיף ללמוד בזום ביחד ולא פיזית ועוד יותר עדיף ללמוד עם גבר..

זה די פשוט ובסיסי

שיפריע לך

כדאי לשתף בזה❤️

אפשר להזמין ללמוד אצלכם אם אין אופציה טובה יותר עם מי להשלים..  או שילמדו בזום.

יחד עם זאת, ראוי לסמוך עליו

ואם ממש קשה (לאו דווקא קשה לסמוך אלא קשה הסיטואציה)

אפשר להזמין אותה ללמוד אצלכם

הטקסט מדגיש את רעיון “נר איש וביתו”: חנוכה הוא זמן לחזור לבסיס הזוגי – איש ואשתו, פנימה אל הבית והקשר. מתוך חיזוק השלום, הקרבה והתקשורת בבית, ניתן להשפיע גם החוצה. הוא קורא לראות את בן/בת הזוג במבט על, מתוך הכרה בטוהר הנשמה והכוונות, גם כשיש פגיעה או משבר, ולזכור שדווקא הקושי הוא הזדמנות לצמיחה, תיקון והעמקת האהבה.

עוד מודגשת החשיבות של בלעדיות, נאמנות והשקעה רגשית בקשר הזוגי: לראות חיים רק עם בן/בת הזוג, להשקיע בהם את כל הטוב, החיבה, העזרה והשמחה, ולא לפזר את הכוחות החוצה. אהבה זוגית מתוקנת מביאה טוב לשני בני הזוג, לילדים, ולעולם כולו – והיא האור האמיתי שנדליק, במיוחד בימי חנוכה.

(GPT)

מחילה, עניתי לך אתמול (לא גילית סוד, זה ידוע בפורום) כי הייתי בטוח שמי שבפורום נשואים מחפש מטפל - מחפש לעצמו מטפל זוגי. אבל אם אתה בסה"כ רוצה לברר משהו כללי - אין צורך לאסוף כאן מידע.

מה ההכשרה שלכם?
כמה שנים אתם במקצוע?

מה היקף העבודה?

מנסה להשיג.

המושג 'מטפלים' הוא עולם מאוד רחב והתשובה לשאלותיך תהיה שונה מאוד מאחד לשני. אם אתה רוצה ללכת למישהו לטיפול, הגיוני לשאול אותו את השאלות הללו באופן אישי, אבל לא חושב שדרך הפורום.

גם מה גובה המשכורת וכמה יש להם ביו''ש.

המטרה שלך לא ברורה, (ואם כבר נראית כחשודה) ולכן אין רצון לעזור לך.

אתה שוקל ללכת לטיפול? אתה שוקל ללמוד טיפול? או שאתה סתם רוצה להסביר שהכל חארטה?

תסביר מה אתה צריך, תקבל תשובות למה שאתה צריך.

למרות שהן לא היו מעוניינות בכך.

מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.

הכיף מבחינתי בזה שאפשר לפטפט תוך כדי.

כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות

עיצוב שוקולד לפרלינים

ציור בקפה

יש לי המלצות..