תפילת ערבית.
אני עומדת, מרימה ראש לשמיים, ורואה
סטיקלייטים ירוקים..
מהר מחזירה את המבט לסידור.
הקהל משתתק. שמונה עשרה.
"אללהו אכבר!" אאוצ'.. משתדלת להתרכז בתפילה.
"אהה.. הה..ה..אהה.." מכירה את המנגינה הזאת, מהשכנים.
אבל בדרך כלל לא כ"כ חזק.. לא כ"כ קרוב.
סוף שמונה עשרה. הרמקול בקושי מתגבר על הצעקות של המואזין.
קדיש.
בקושי שומעים את המילים, אבל עונים בכל בכח.
ואז, כשהמואזין משתתק. כולם, בקול. בכח.
"..יהא שמה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא!"









