היי חבר'ה,
מחפשת רעיונות למתנה לאח שמתחיל שיעור א' בישב"ג.
הוא דוס מאוד ואחד שגם יודע לנצל את הזמן.
חשבתי על ספרים - יש לו חובת התלמידים, שמה"ש, גמרות, מסל"ש, ועוד כל מיני ספרי קודש למיניהם.
דיסקים או בכלל מוזיקה - לא בעניין.
סטנדר - יש לו.
אפילו על בגדים חשבתי, אבל כבר קניתי.
ספרי חול או מחשבה - חול ממש לא, מחשבה - שלא יהיה חופר מדי.
אפשר להתפרע מבחינה תקציבית, חשוב שיהיה שימושי, שלא יפדח אותו ושבאמת יבטא אהבה ומחשבה.
ברור שלכל מתנה שהיא יצורף מכתב.
אז ביינישים -
מה נצרך בישיבה?
להסתער!
מהז'אנר הלמדני. זה פחות נצרך מצד סדרי הישיבה, אבל מאוד בונה ומפתח ותורם לבחור.
אפשר לקנות (לשאול את המוכר אם יש לו):
- קצות החושן (2 כרכים) מהד' מאורי אור (הערות צד).
- אתוון דאורייתא.
- שב שמעתתא.
- שאגת אריה.
- קובץ יסודות וחקירות (מומלץ כי זה מסדר לו את המושגים בלימוד העיון).
אשמח להרחיב בנושא אם יש צורך. 
קיש חציליםהספרים שציינתי שם הם ספרים שמתמקדים בשיטת הלימוד בעיון.
הם יותר מחדדים את הצד של לימוד בעיון.
זאת גם אפשרות, וכן קומקום
אפשר ספרי לימוד נצרכים כמו מראי מקומות על המסכת הנלמדת
אולי מתקדם מדי לשיעור א'..
אבל ספר שווה למי שלומד שבת
ספר מאוד מחנך בלימוד בעיון.
הוא מאוד ישמח שיש לו זמין משלו, והוא לא צריך ללכת לארון, ולקוות שיש אחד פנוי.
(והוא גם יוכל לרשום את ההערות שלו עליו)
ספר טוב!חשוב!
בשכונת גאולה, לדוגמה.
או ברוב חנויות ספרי הקודש (לא "דברי שיר") שלנו.
כדאי להתקשר מראש לוודא שיש אצלו (אפשר דרך ספרי טלפונים).
באיזה איזור את צריכה? אולי יש כאן חבר'ה שיוכלו להמליץ...
חנות בשם אור החיים זה נמצא ברח' ר' יהודה הנשיא 8 מס' טלפון שלהם 08-8659914.
פתחי את הספר.. שהאמצע יהיה גדול ומודגש. ושהמסביב בכתב רש"י יהיה ברור ולא קטן מדי
תגידי למוכר שאת רוצה הוצאה די חדשה.. זה יעשה את העבודה 
אם תמצאי מקרר קטן (אפ' יד שנייה) ובדגש על קטן הוא מאוד ישמח לדעתי
ספרים זה משהו שתמיד משמח בייניש (את רובם לפחות)
שנייה, אחד אחד:
כמו שכתבתי, הוא ילמד (שוב) את שבת, אז אולי ספר מעמיק יותר בלימוד שלה? רעיון?
קניתי לו בשנה שעברה את פסחים וקידושין של עוז והדר. יש לו גם את שבת בהוצאה הזו.
מה זה אגלי טל?
כוזרי - בכל ישיבה לומדים? זה לימוד עצמאי? פחות מתחברת (אישית) לכוזרי.
הי"ד החזקה יש לו.
מצעים - לא בראש מעייניו, בעיקר אחרי שבתיכונית פידחתי אותו עם מצעים שעל הכרית מודפס 'לאח היקר בעולם'... הוא יאדים עד עמקי נשמתו אם אעשה לו את זה שוב...
אוכל ושות' - מתכלה. כנ"ל לגבי קלסר ודומיו. אלו דברים שבשוטף אנחנו מספקים אחד לשני.
העניין הוא שהוא כבר הודיע לי חגיגית שהוא לא רוצה שום דבר לרגל התחלת הישיבה, כך שאני לא מצליחה לסחוט ממנו שום רעיון לספר.
אבל אין, אתם טובים (וטובה!) בזה. אין ספק.
אז כדי לחדד מעט יותר מי הטיפוס -
דוס, למדן אש, 'שורק' מסכתות והלכות, משנן, אוכל בריא, קשור לבית.
רעיונות במסגרת המגבלות האיומות האלו?
מישהו?
קיש חציליםכל הכבוד לך!!! 
מראי מקומות על המסכת הנלמדת , יש כמה עדיף את הקלאסי לשיעור א'
ספרי אחרונים:
קובץ שיעורים
ברכת שמואל
קהילות ייעקב
חידושי הגר"ח (לא בטוח אם יש על שבת)
כל בחור יישמח מאוד לקבל אחד כזה, בלי קשר למסכת...
(ויש גם חידושי הגר"ח על הש"ס, הוצאת מכון אורייתא כמדומני)
יש על כמה מסכתות אבל שוב אני לא בטוח אם יש על שבת
אבל לא לומדים בכל הישיבות..
ולא כולם מתחברים לסגנון של רב חיים..
עד שיש דיון על תחומי העניין שלנו
אגלי טל- ספר בהלכות שבת עם פילפולים עם הדרך עד למסקנה.. אפשר ללמוד את הספר ברבדים רבים..
כוזרי- לומדים בכל ישיבה! ואם לא לומדים ראוי ללמוד. לא יקר, עולה כ80 ש"ח. תלמיד הגר"א מביא משמו- שבמקום שער ראשון של חובת הלבבות ללמוד כוזרי שאין שני לו במחשבת ישראל (לא זוכר את הציטוט המדוייק)
ההקדמות לפירוש המשנה לרמב"ם גם בסיסיות למדיי, יכול להיות שהוא למד.. שתדעי שזה ספר יסוד..
יש לו משנה/גמרא בלכתך בדרך??
חשוב ומועיל לכל עת...
הוא לא יזדקק לכל התוספות של הכריכה הקשה.
זה למה כל הספרים בישיבות כריכה קשה
היא שורדת בסדר גמור...
אפשר גם לכרוך עם ניילון - יישמר נהדר, וגם יבטא השקעה.
מהר למידי, וזה גם די מבאס שכל הדפים נופלים ומתפזרים.
אין הגבלת תקציב, נכון?
תמיד ספרי 'בלכתך בדרך' נצרכים.
אולי תקני לו קלסר קשיח וכלי כתיבה (עט עיפרון, סימניות, מחק, חודים).
אהה! ספר אמונה חשוב ביותר לשיעור א'- כוזרי! עדיף בהוצאת אבן שמואל (בצבע לבן).
הקדמות לפירוש המשנה של הרמב"ם
אולי סט היד החזקה..
תגידי, מה הסגנון?
תעזרי לנו לקלוע...
זה מאוד עזר לי כשאנשים שאלו אותי כל מיני שאלות
אין ספק שהרעיונות שלכם מעולים.
פתחתם לי ממש צוהר, בעצם לא צוהר, טרקלין לעולמו של בחור בשיעור א'...
אני רק בספק אם הרעיונות האלו ישימים בתור אחותו הגדולה...
בטוח שכל דוס מצוי ישמח לקבל את הספרים האלו ולא יעדיף לקנות אותם לעצמו?
אם זה בסדר שאקנה לו,
תגידו מהם הספרים המומלצים ביותר?
ושוב, אין כ"כ הגבלת תקציב... החודש אני מקציבה לו את המעשרות שלי ועוד כרוחב לבי.
כן כן, הוא אהוב עד מאוד.
אין עליכם!!
תקני לי גם!
ברצינות, כל הכבוד שאת דואגת לאחיך
בנות תכירו כלל-
"בנים לא אוהבים להוציא כסף כשיש מישהו אחר שיוציא בשבילם!!" <צ>
את יכולה לקנות לו חופשי.. הוא ישמח.. (אולי אל תחתמי בהקדשה שזה ממך)..
אפשר אגלי טל- לגמרא בעיון (סדר בוקר)
כוזרי, הקדמות לפירוש המשנה- לרוב לחלק מהסדר ערב..
ש"ס קטן (גמרא/משנה)- בלכתך בדרך...
אלו ההמלצות שלי..
אגב, לא בטוח שזה תופס לכספי מעשרות...
(די בטוח שלא, אבל לא רוצה לשלול לגמרי)
כמתנת תחילת לימודים בישיבה זה מעולה!
ישר כח! הלוואי עלי אחות כזאת!
אני לא רוצה להיות כבדה ומעצבנת, אבל תבררי אם את יכולה לקנות מזה ספרים לשימוש אישי, יתכן ויש בזה בעיה.
את נראית לי בדיוק ה-דבר שאני צריכה בשביל תחילת הזמן הקרוב!!!
לגמרי ה-דבר!!
(אוי אתם עושים לי כ-ז-ה "יצר הרע" של לקנות ספרים.... כאלו שרק בסוף שנה מביאים הביתה ופתאום הספריה הרבה יותר מידי קטנה מידי....)
יש ספרים, כפי שאמרו כאן, שעשויים לשמח אותו מאוד.
חידושי הראשונים (רשב"א, ריטב"א) על המסכת הנלמדת (אם יש עליה), הוצאת מוסד הרב קוק.
(קצת יקר, אבל משמח כל בחור שאוהב ללמוד)
קובץ מפרשים ("כלילת יופי" למשל) - עבה כזה, כולל את המפרשים, ראשונים ואחרונים,
על המסכת.
את המסכת עצמה (אם הוא עוד לא קנה) - במהדורה יוקרתית יחסית, כמו ווילנא החדש.
(עדיין לא סיימתי את התואר במשפטים).
אחי מנדנד לי שאקנה לו את חומש הרא"יה (קניתי לו את של שמות, אאל"ט. ויצאו עוד..)- אולי גם אחיך כזה..?
אפשר לקנות מצעים.
אפשר להכין לו תיק קטן עם כל מיני פיצ'פקס שתמיד צריך (פותחן קופסאות, אולר קטן, פנס קטן, כוסס ציפורניים, מראה קטנה- לראות איך התפילין עומדות 
ועוד ועוד..)
אפשר לקנות לו כל מיני קופסאות שימורים (הבנתי שלא תמיד האוכל משביע/ טעים).
יעלי_אמסתבר שישיבה ומחנה קיץ זה לא כ"כ סותר.
והיי, אל תגיד שההמלצות שלי לא מומלצות. הן ממש פרקטיות.
הכחול של עזרא ציון מלמד.
עוזר ומועיל- מצויין לשיעור א'!
אבל הנחתי שבחור דוס לרוב לא צריך תרגום כשהוא מגיע לישיבה גבוהה.
ממממ?
בעיקרון ביינישים מרבים 'לדלג' על מילים לא מוכרות..
אבל נכון יותר להשקיע ולפתוח.. ככה לומדים שפה!
בעברית אפילו כשהיא שפת אם פותחים מילון, נכון?
לשפה חדשה לא כל שכן??!
נו שוין, אם אתה אומר שזה ספר פרקטי..
(בעיקר לביינישים שנפגשים עם ביינישיות- ראה אנדרדוס "את אחלה").
מאוד מענייןאני פותח בערך פעם בחודש.. כשאני מסתבך עם הבניינים וההטיות הארמיות...
אני חושב שזה חשוב לחנך לפתוח ולדעת ולא לרוץ וללמוד רק תוך כדי תנועה
ובמקרים המועטים שצריך בדרך כלל יש בישיבה
צריך לפתוח דחוף פורום ביינישי"ם
אם הוא הולך לישיבת "קו".
ספרים: אורות, אורות התורה, אורות התשובה, אדר היקר, אגרות הראי"ה, עין אי"ה (ברכות ושבת). יש עוד, לא זוכר.
יש פעם בשנה יריד מכירה של הספרים בזול, לפני פסח נראה לי.
אני לא הייתי קונה את הספרים האלה (כל הספרים שהזכירו עד עכשיו..) בתור מתנה..
הם אמנם ספרים שהוא ישמח שיהיו לו, אבל הם לא מתאימים למתנה.. הוא יעדיף לקנות אותם לבד..
אין לי כ"כ הצעות מה כן, אבל כנסי לדברי שיר, תוך 5 דק תצאי משם עם משהו שלפי דעתי הרבה יותר יהלום את האירוע...
הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??
והלוואי שיתעוררו מחשבות
אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.
היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.
זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.
סיימנו תיכון לפני 3 שנים
ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים
אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם
יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם
האם מישהו מכיר אנשים דתיים שהיו רוצים לצאת למסע
לפולין - אתרים יהודיים שמלפני השואה, חמישה ימים?
חברים שלנו היו רוצים אך לא מצאו סוכנות נסיעות שעורכת
כזה עכשיו.
הם סיפרו שאחת מהסוכנויות הציעה לגבש קבוצה
של לפחות עשרה איש. דתיים המעוניינים בהכשר
מהודר, וצניעות.
נשמח לשמוע אם לאי מי יש רעיון עבורם.
הם רוצים לנסוע עכשיו. לא מאוחר יותר.
יישר כוח!
.
כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?
אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈
כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳
קפיץמה הקטע שלכם עם זקנים של גברים?
לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים
בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.
כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.
לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.
מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?
ונועד להיות כזה.
אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.
אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה
נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם
אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.
אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,
לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים
הרצים כמטורפים על הגלגלת....
ואאלט זה "אם אני לא טועה".
התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.
בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...
סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח
מנשים מצפים יותר
ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב
אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.
(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).
עשב לימוןמה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?
(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)
– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).
פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).
– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.
– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.
להגביר שליטה ע"י
צמצום טריגרים
(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)
מציאת חלופות
(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)
אימון
(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)
אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת
(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)
כשמשפרים שליטה בנושא אחד
הוא יכול להשפיע על עוד נושאים
אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב
שבשליטה עצמית יש מרכיבים:
רצון
טריגרים
מודעות
יישום
התמדה
בגלישה יש
רצון-
כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)
מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)
טריגרים-
מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)
כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)
מודעות
יישום
התמדה
דומים בכל נושא של שליטה עצמית
אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…
והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).
ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.
והופס, עברו שעתיים.
אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.
אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.
שעה טוויטר צריך.
שעתיים?
שלוש שעות?
ארבע?
אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?
ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.
גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.
שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...
ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי
רק לקריאה.
להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.
אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.
תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.
אני מכיר רק בפלאפון.
תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.
