דילמה, צריכה עזרה.....שוקווווו

אני יודעת שזה לא כ''כ קשור לפה, אבל ממש חשוב לי לשמוע דעות של אנשים......
 

אני בת שירות בתקן חוץ [כלומר בדירה].

וקיבלתי דירה מדהימה עם בנות מדהימות וב''ה גם חדר טוב.

אבל יש בעיה קטנה, הבנות בדירה שלי הן לא בדיוק דתיות הדוקות[בלשון המעטה].

ואני כבר לא מדברת על חצאיות וחולצות קצרות, אני מדברת על מכנסיים וגופיות , קללות, לא שומרות נגיעה ואפילו עישון סיגריות. [ ולא רואות בזה פסול], חשוב לציין שאני באגודה דתית!!!

אני לא אוהבת הגדרות, אבל אני שואפת גבוהה [ מה שנקרא], ואני רוצה, במיוחד עכשיו חודש אלול, להתעצם, וגם בלי כל קשר לחודש אלול, אני לא רוצה לרדת.

ויש לי הרגשה שעם דירה כזאת אני עלולה ליפול מהר מאוד. אמנם אני מרגישה חזקה, וחושבת שאני אוכל להתמודד.

אבל מצד שני אני כל הזמן חושבת, שגם עם אפול אני עשויה לא לחוש בזה ולחשוב שהכל בסדר.

ואני ממש לא רוצה ליפול.

ועכשיו, 5 ימים אחרי שהתחלתי את השירות, חזרתי הביתה ואמא שלי אמרה לי שהיא מרגישה שאני קצת ירדתי.

דיברתי עם חברות שלי וחלקן המליצו לי בחום לעבור לדירה אחרת וחלקן אמרו שאי אפשר לדעת על איזה דירה אתה תיפול, זתומרת, מי מבטיח לי שאם אעבור דירה אגיע לדירה טובה יותר עם בנות יותר 'דוסות'?!

פשוט אי אפשר לדעת, וצריך ללמוד להתמודד עם מה שמקבלים.

אני לא יודעת מה לחשוב כבר!

לעבור? לא לעבור? ומי באמת מבטיח לי שהדירה שאעבור אליה תהייה יותר 'דוסית' ?!

לא יודעת מה לעשות. תעזרו לי... בבקשה!

 

תודה מראש!

 

שלוםביקור

קודם כל סתם יש לי שאלה-זו שנת שרות ראשונה שלך?

 

אני לא יודעת איזה סוג שירות את עושה ובאיזו עיר.

אמורה להיות לך רכזת, שבין היתר אחראית על הדירה.

את מוכרחה לדבר איתה. להתנסח יפה ולא מתנשא-אבל אם יש דירות נוספות בעיר כדאי לעבור.

 

האם את היחידה בדירה ממקום השירות שלך?

האם את עובדת עם בנות נוספות?

אם את עם בת נוספת, ואתן יחד באוירה תורנית יותר-תנסי להתחהר אליה, לבלות יותר שעות איתה.

אני לא רוצה אוטומטית להציע שתגורי איתה כי לפעמים זה טוב שבערב לא יחד.

אבל זה תלוי כמה התחברתן.

 

אז שוב-אני לא מכירה אותך ואת הפרטים אך לדעתי אם את חוששת שזה ישפיע תנסי לעבור-תדברי עם הרכזת. 

אם אין ברירה תבדקי אם יש אפשרות ל"משפחה מאמצת" כך שתוכלי לבלות אצלם יותר ולהגיע "רק לישון" בדירה.

 

בהצלחה רבה

אז ככה....שוקווווו

אני בשנת השירות השניה שלי [רק שבראשונה לא הייתי צריכה להתמודד עם בעיה דומה ב''ה]

והבנות שאיתי השנה עושות איתי באותו תקן רק במקומות שונים.

זה קצת מורכב להסביר באיזה תקן ולהגיד איפה אני עושה מבלי לחשוף את עצמי.

 

ואף אחת אצלי בדירה לא תורנית, ככה שאני ממש נחשבת 'הדוסית' של הדירה.

 

דברתי על זה עם הרכזת כבר ביומיים הראשונים אבל אני לא חושבת שהיא לקחה אותי ברצינות או שהיא חשבה שזה יעבור לי ואני אכנס קצת יותר לאווירה של הדירה. [ ואני גם לא רוצה 'להלשין' על המעשנת, כי היא ממש בנאדם טוב, ואני לא אוכל לשאת על גבי את זה שבגללי העיפו אותה מהשירות...]

וגם שהיא הציע סוג של פתרון, הוא היה מעורפל ולא מובן.

 

 

 

החלטה טובה שלך יכולה להרים את כל הדירהמושיקו

מכיון שהגעת לשם בהשגחה פרטית, קחי פרויקט לעשות לוח עם פתגם יהודי זה או אחר, בעדין הנט זה לא בעיה למצוא פתגמים ופשוט לתלות על הקירות בדירה כמה לוחות ולהקפיד ללמוד כל יום בקול, ולעדכן אותם.

 

 

האוירה תשתנה מאוד מהר

הי חבצקאר!!! ואם זה ישפיע עליה לרעה?מוטיז

אתה יודע... אין לדעת, אחרי הכל

אני החצקער ? מי שמדבר.מושיקו

מי שעוסק בהשפעה של דברים טובים - כל אחד לרמתו,בדוק ומנוסה שהוא לא מושפע מהסביבה

כן, אבל כשגרים בדירהמוטיז

יש זמנים שבהם סתם אוכלים או ישנים...

חשבתי על זה בהתחלה....שוקווווו
אבל אז גם חשבתי שזה יכול לפעול הפוך ולעצבן אותן וכ'ו......
תבקשי מהרכזת לעבור לדירה אחרתיעל מהדרום

לק"י

 

תסבירי לה - שהאווירה של הדירה לא מתאימה לך..

 

מהניסיון שלי- תבדקי אם יש דירה של בנות שירות באולפנא, מרכז ליהדות או דברים בסגנון (ששם בדר"כ הבנות יותר דוסיות), ותבדקי אפשרות לעבור לשם.

 

בהצלחה רבה!

אם זה דבר עקרוני אצלךאנונימי (פותח)

תצאי משם מיד ובמקביל תשלחי מכתב לרב האחראי, שמסביר מדוע יצאת.

אני לא הייתי מסוגל לחיות בדירה עם בחורים בסגנון שתיארת, לא רק מבחינה דתית..

אז אצל בנות כ"ש..

 

 

>>ג'נדס

היי לך,

 

נשמע שאת חוששת מאוד, ולדעתי בצדק!

חיים עם אנשים בסגנון כל-כך שונה מאיתנו זה משפיע , נרצה או לא... [אדם הוא חברותי, הסביבה שלו זה חלק ממנו].

 

לכן אני ממליצה לך בחום- לפנות לרכזת שלך מחר בשעה 8 בבוקר ולומר לה שאת חייבת לעבור דירה.

(כמובן שהיא תחפור מדוע ולמה...)

 

 

ב"הצלחה רבה, ומוזמנת באישי בשמחה...

מצטרפת לאחרות פהמאמע צאדיקה

הדירה שלך זה כמו הבית- את צריכה להרגיש שם בנוח

את לא יכולה אחרי יום של התנדבות ועשיה- לבוא למקום שאת צריכה לנוח בו- כדי לעשות עוד התנדבות ועשיה....

 

תדברי על הראשון בבוקר

שיהח רינית עם הרכזת שלך

שיש בעיות בדירה- דברים שלא מתנהלים לגמרי לפי המקובל באגודה או בציבור הדתי

שהיא תמשיך לעקוב אחרי התפתחויות בדירה זו

ובכל אופן- את עוברת לדירה אחרת

 

איך תדעי שלא תפלי על דירה לא טובה?

פשוט מאוד!

לפני שאת עוברת- את הולכת ערב אחד לבקר אותן!

מראש תכירי קצת מי הן ומה עניינן- ככה שתכלי לומר שייך או לא

תתאמי את זה עם הרכזת שלכן

 

 

תעברי דירה- גם אם תסעי בבוקר יותר רחוק

גם אם כבר יש לך מליון דברים בדירה הזו..

גם אם....

גם במחיר של לעבור לתקן במקום אחר- זה לא שווה את זה!!

 

וכל הכבוד על העירנות והמודעות

וזה רק נהיה קשה יותר....שוקווווו
אני שיא המרגישה מחוברת אליהן עכשיו...
ואני מרגישה כאילו אני רוצה להישאר ואפילו כיף לי!!!
כאילו הראש אומר לי לצאת אבל הלב אומר לי שאפשר להסתדר!
ופתאום האופציה של לנסות ולהשפיע עליהן באופן חיובי עולה לי....
אוף, אני לא יודעת מה לעשות!
וגם אם אומר להן שאני עוזבת הן קצת יתבאסו, כי פתאום נוצר קצת קשר....

אם החלטת שזה לא מתאים לך,אין כמו טאטע!

ושזה ישפיע עלייך לרעה-עדיף לך לקחת את תיק השירות,ואת רגלייך ולנדוד לדירה אחרת.
ברור שאפשר להסתדר.ואני בטוחה שהן נשמות טהורות אחת אחת!!!
אבל את יודעת טוב שאם את תשארי ותנסי להשפיע עליהן,
את לא תהיי כמו שאת עכשיו.גם את תושפעי,ומי יודע עד כמה...
בכל מקרה-שיהיה ב"הצלחה!

עדיף לך לעזוב כבר עכשיו למרות הקושי..יעל מהדרום

לק"י

 

אני בטוחה שהן תבנה אותך, ואת תמיד תוכלי לבוא לבקר אותן.

 

גם תחשבי על הקשיים שיצוצו לך כל פעם: בנים שמסתובבים בדירה, סיגריות מחניקות וכו'.

רגישות כזאתצפוני7אחרונה

זה לא דבר מובן מאליו !

זה דבר שרכשת במשך שנים באולפנה ובבית וויתרת בשבילו על הרבה הדברים בחיים.

אל תתני לרגש להתקהות, בין אם תחליטי להשאר  ובין אם תחליטי לעזוב , תחליטי כבר מה את עושה ! מהר !

אל תשאבי לתוך המציאות הקיימת כי עם הזמן תרגישי יותר ויותר חיבור לבנות ורצון להשאר, ואז זה כבר לא יהיה מתוך החלטה אלא מכח האנרציה כלומר: שחיקה !!!.

 

עשי עכשיו את ההחלטה שלך כשהשיקול היחידי הוא את ועולמך הפנימי.

אם תחליטי לעזוב אז תסתדרי אח"כ עם הפגעויות והתבאסויות  למיניהם

אם תחליטי להשאר אז עם הזמן תבני להם סמינרים לחיזוק 

אבל עכשיו ההחלטה היא שלך ובשבילך.!

 

כבר דיברו על למה לעזוב אז  ורק נסכם שאני בדעה של מוטי  שבית זה לא מקום עבודה ואת לא כל הזמן דרוכה לשמירה וכו.

 

אם בכ"ז תשארי אז כמה עצות לעזרה ראשונה

א. מראה . תמצאי חברה או שאמא תשקף לך את מצבך הרוחני  אחת ל... אם את מזייפת

ב.  בתקופה הראשונה תהיי פנאתית . לא כלפיהם אלא בשמירה על אוירה תורנית לעצמך, עם הזמן הם כבר יהוו המראה שלך (תשימי לב שיש דברים שאת תהיי על הסף ומבחינתם זה לא בא בחשבון בשבילך) זו נקראת יצירת סביבה חברתית תומכת. תהיי רצינית והן כבר תשלמנה לך את הפרטים הקטנים.

ג. תעלי את הרף הרוחני של עצמך קבלי עלייך עוד דברים (במיוחד בתוך הדירה) כגון ללמוד משהו קטן כל ארוחה או שיעור ברקע שירי קודש כל מיני דברים (קטנים !) שיזכירו לך מי את במהלך שעות הפנאי

ד. רק בקשה אחת תבקשי מהן . שידברו לידך בלשון נקיה ויכבדו אותך בזה כי בזה השחיקה הכי זמינה ומה שהציק לך לפני שבועיים היום הוא כבר "מנגינה עריבה" 

 

יש עוד מנסיון של שירות צבאי עם מגוון יהודים  אבל בהזדמנות אם יהיה צורך 

רק קצת הארכתי כי יש הרגשה שאת הולכת להיסחף לשם ולהשאר בלי החלטה אקטיבית. השאר פשוט יצא..

 

זיכרי שהקב"ה לא מעמיד אדם בניסיון אם הוא לא יכול לעמוד בו אבל אין אחריות על ניסיונות שאדם בוחר לעצמו

 

ב"הצלחה והחלטות טובות 

 

סקר שמעניין אותי על תורה ועל דתמרגול

כותבת בלשון נקבה, מיועד לכולם כמובן.


1. האם את מרגישה שהחברה החרדית מייצגת את היהדות כפי שאת מאמינה בה?

2. האם את מרגישה שיש סתירה בין היהדות לבין הדרך של החברה החרדית?

3. האם את לוקחת דעות של פוסקים חרדיים בחשבון? האם אותם הפוסקים לוקחים דעות של הרבנים שלך בחשבון?


ואגיד גם למה אני שואלת.

פתאום הגעתי למסקנה שמדייקת את הקושי שלי עם החברה החרדית.

זה שהם (כחברה) לא מתגייסים, נגד גיוס וכו- מובן בעיניי הקושי.

הקושי שלי הוא עם האמירה שהם "מחזיקים את עולם התורה", או שומרים על היהדות וכו. וגם שצריך לתת להם חופש דת…


כשהאמת עבורי היא, שהחברה החרדית לא מייצגת את היהדות כפי שאני ורבנים ורבניות שאני מעריכה תופסים אותה.

ואף לעתים נוגד.

ואפשר כמובן להגיד שהכל טוב כל עוד גם לי וגם לחרדים יש חופש דת. אבל החברה החרדית לעתים לא מאפשרת את חופש הדת שלי.


ובטח שלא נושאת את לפיד היהדות.

אז האמירה שאולי אנחנו כחברה צריכים "להחזיק" אותם כי הם תורמים לעולם הרוחני והיהודי במדינה, לא רלוונטית עבורי, כי הם מקדמים גישות נוגדות יהדות.

הם מייצגים את עצמם. ויש עוד אנשים שמזדהים איתם. אבל הם לא "היהדות", ולעתים אף להפך 

כן אני יודע אוויל מרודךחסום לשעבר

אם היית משכיל להבחין היית מבין שאני ציני, ואם היית משכיל להבין עוד יותר היית מבין ששפתי כלפי קעלעברימבאר היא כך מהכרות רבת זמן ונטירת טינה.

עכ"פ גם אתה זכית בכינוי יען כי מגיע לך.

מה הלוז שלכם במוצאי שבתות של חורף?זיויק
זה יוצא חצי יום לפעמים.
זה ברכהפצל🤫

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

יפה ממשזיויקאחרונה
הייתם מוותרים על הקשיים שעברתם בחיים?זיויק
על מה שזה בנה בכם? לימד אתכם?
שאלה טובהoo

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת


קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים


זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כתבת מדויק ולא ממש עניתזיויק
כי נשארת בדילמה
אני בסדר עם דילמותoo
יש בזה אמתזיויק
צודקת
"קשיים" זה בעצם החזית שבה אנחנו מתקדמיםמשה

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

 

 

השאלהoo

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני באמת בהרבה מחשבות על זהמשה

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

 

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

 

פחות להתנגדoo

הגדרה טובה


כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

קושי צפוימשה

איך את מגדירה את זה?

 

אםoo

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם


אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אני חושב שאחת המתנות הגדולות שקיבלתימשה

אי אז בגיל 30 וקצת.

 

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

יפה ממשזיויק
הייתי מוותרת. בהחלט. למרות שזה מחשל וכו'נחלת
What doesn't kill you makes you strongerאריק מהדרום

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

תלוי איזהרקאני

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

כן חדמשSeven
שילמתי מחירים גבוהים מדי
כן, לא, לאמבולבלת מאדדדד

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…


כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

תשובה יפהזיויק
תודה
בדיעבד חלקם לא. לכתחילא כן.נפש חיה.

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)


בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום


מה כן ומה לא?זיויק
מה העיקרון?
העיקרון הואנפש חיה.

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת


בבחינת "לא הם ולא שכרם"


אבל


בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.


לא.אשר ברא

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

אם בא לך תדביקי כאן את עיקרי הדבריםזיויק
מה שזה בנה בי שייך לבדיעבדוהוא ישמיענו

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

על חלקם כןhodayabאחרונה

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

POVבין הבור למים
חיכיתי שש שנים להגיע לגיל עשרים ולהיות מורשית בפורום אבל משרשרת בדיליי של שנתיים
תוסיפי לווידוי ביו"כפצל🤫
מזעזעזיויק
ברוכה הבאהארץ השוקולדאחרונה
שהכתיבה שלך תמיד תהיה טובה עבורך ועבור הקוראים
נדרש מנהל פורום לפורום בצמיחהאריק מהדרום
/forum/f115


נראה לי @פשוט אני.. יכול להיות אחלה מנהל שם.

לרפאה מהטבע צריך טבעוני … ואולי גם מתנגד חיסונים…זמירות
הלכתי להביא פופקורןקפיץ
עוד מישהו רוצה?
איך רואים שזה נושא נפיץ?פצל🤫
עבר עריכה על ידי פצל🤫 בתאריך כ"ד בטבת תשפ"ו 0:25

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

//הרמוניה

 

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

שכר חודשי?זיויק
😆
וכל העוסקים בצרכי ציבור באמונה, הקב"ה ישלם שכרםזמירות

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

נשמע טובזיויק
חחחחחחחח אנונימי 2 בא לרמוסססצדיק יסוד עלום

אני מדמיין שזה אותו אחד שפותח תשירשוריםפצל🤫

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

נע,צדיק יסוד עלום
זה פשוט מישהו שאהב את הפורום ונהיה מריר כשהגיע לשם משווק תוכן להשתלט עליו. רואים שלאחרים הוא דווקא עונה יפה
😅 ממש טרחת לבדוק?פצל🤫

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

מי המוזר ההזוי שכותב שדובדבנים זה מגעיל???אורין
במלחמה עיקשת החיילים דורכים על הפרחיםצדיק יסוד עלוםאחרונה
הכיבוש משחית
מישהו יודענחלת

לאן נעלמו מגיבים שעד לא מכבר, היו?

הנני כאינני, והים נסוג.... הכל בסדר?

הזכרת לי את הסצנה הזאתפשוט אני..

לא הבנתי.נחלת
לא הופיע דברנחלת
את בטוחה שאלו היו ניקים כאן?פ.א.

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

בטח שישנחלת

תשאל את משה

 

 

 

מה יש לשאול את משה? מקישים את השם והוא לא קייםפ.א.

איפה מקישים את זה?קעלעברימבאר
בשורת החיפוש בשיחות האישיותפ.א.
החיפוש תמיד מציג ניקים שתוצאת החיפוש מוצאת התאמה לכינוי שהוקלד
כן נמצאים כאן. דפדפו בפורומים קודמיםנחלת
מה זה קודמים? אולי התכוונת לאחרים?פ.א.
לפורומים אחרים?


כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  


כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

נכון. היא נדמה לי בפורום של פרוזה. סליחה.נחלת
הו ואו מישהו קורא אותיבין הבור למים
פעילה באופן מאוד לא רציף, אבל גם בלתי נמנע, כנראה שזה לתמיד
אולי התכוונתקעלעברימבאר
לחסדי הים והינני כאני?  מוכר לי השם האחרון. והראשון עוד קיים
אולי באמת חסדי הים… הוא פעיל כאן on & offפ.א.
לא הצלחתי לנחש שזה חסדי היםמבולבלת מאדדדד
והוא מדי פעם עוד כותב.


ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

יש לך זיכרון צילומי לניקים …פ.א.

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

מבולבלת מאדדדד
החמאתי לו שהצליח להבין את ההקשר😂
...אני הנני כאינני
פופולריים? 🤭
היא התכוונה ל@בין הבור למיםצדיק יסוד עלום
שהמשפט "גם הים נסוג" בחתימתה
נכון נכון. תודה!נחלת
לא לחסדי היםנחלת

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

 

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

אבל הם לא מוכרים כאן…זמירות
נתקלת בניקים בפורומים אחרים, והם בכלל לא מוכרים כאן, ואת שואלת בפורום הזה איפה הם, זה מוזר …
לשאלתך, ורק על עצמי לספר ידעתיבין הבור למים
גם במציאות אני שקטה


העיקרהעיקרנחלתאחרונה

העיקר שהכל בסדר

התכוונת למשתמש "בין הבור למים"? כיקעלעברימבאר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

 

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

קורה שאנשים לוקחים הפסקה או עוזבים את הפורוםברגוע
כששיר מטופש הופך לדרך חייםפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך י"ט בטבת תשפ"ו 20:28

מדי פעם יוצא לי להתעסק עם אנשים שיש להם פגמים גנטיים.

לא סתם פגמים גנטיים, אלא כאלה שעלולים לגרום להם לסבול מאוד כשהם יהיו מבוגרים (נניח 50 פלוס).


 

נניח שיש למישהו גן מסוים, שמעלה משמעותית את הסיכון שלו לחלות בפרקינסון.

האם כדאי לדעת על זה מראש?


 

כן! כי יש מה לעשות. תזונה נכונה, הימנעות מדברים מסוימים, הקפדה על דברים אחרים, כל אלה יכולים להוריד את הסיכון.

בנוסף לדברים שכבר הוכחו כיעילים, יש הרבה מאוד אפשרויות להצטרף למחקרים חדשים בתחום, כולל מחקרים שבוודאי אין בהם סכנה (למשל השפעת הליכה יומית של חצי שעה וכיוצ''ב על הסיכון לחלות. גם אם בסוף יתברר שזה לא יעיל, זה בוודאי לא פוגע).


 

לצערי, יש כאלה שמסרבים לפעול לפי ההנחיות האלה. לא רק שהם לא רוצים לנסות להצטרף לניסויים, הם מסרבים להתרגש ולעשות את הדברים שגבר הוכחו כיעילים.


 

לפעמים הסירוב נובע מחוסר חשק לבצע שינויים משמעותיים בחיים. קשה להפסיק לעשן, קשה לרדת במשקל, מבין.


 

לפעמים הסירוב נובע ממחשבה שחיים פעם אחת, אז עדיף ליהנות לפני גיל 60 כמה שיותר, ומקסימום בגיל 60 נחלה. אבל לפחות לפני כן היה כיף.


 

אבל סיבת הסירוב הכי לא מובנת לי, דווקא כאדם דתי, היא ''השגחה''. אנשים שאומרים לי בפה מלא, שהם לא חוששים מהמחלה שהגנטיקה שלהם מובילה אליה, כי ה' שומר עליהם. אני שומע משפטים כמו:


 

בעז''ה יהיה בסדר.

רפואה זה אחלה אבל בסוף יש בורא לעולם.

אי אפשר להילחם במה שכבר נגזר עליך.

וכו' וכו'.


 

התשובות האלה מגיעות כמעט תמיד מאותו המגזר. ולמען האמת תת מגזר.


 

זה פשוט כואב לי. לא זאת הייתה כוונת המשורר. ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, זה שיר קליט ולא דרך חיים או דרך לקבל החלטות.


 

אם 70% מהאנשים עם הגן הזה חלו בפרקינסון בגיל 60, אז ל-70% מהאנשים עם הגן שלך לא יהיה רק עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. להפך, המצב שלך יילך ויתדרדר.


 

אם אתה אומר שזה לא יקרה לך כי ה' שומר עליך, אתה מתעלם מזה שעל 70% מ''קרובי המשפחה שלך'' הוא ''לא שמר'' (כלומר לפי שיטתך, שכך נמדדת השמירה...).


 

פשוט עצוב לי וכואב לי על האנשים האלה. שהאמונה העיוורת תגרום להם למות צעירים ומסכנים, במקום שהם יילחמו על החיים שלהם ואולי ינצחו במלחמה.

כן כתבתי בצחוק. אבל העקרון מובןקעלעברימבאר

אולי יעניין אותך