יש מי שמקפיד לא להתקלח בספירת העומר.

@זיויק  @אריק מהדרום 

כי זה לא חודש מצחיק

באמת המנהג ביהדות גרמניה היא מנהגי אבלות באייר עד שבועות ולא בניסן כי אין אבלות בניסן.

(כך מופיע למשל במנהגי פרנקפורט)

לא יודע כמה קהילה היה בפפד"א,

פפד"מ מוזכר הרבה גם כי היו שם רבנים גדולים וגם כי הם היו חריגים, אבל כאן הם לא שונים.

קרובי משפחה שמוצאם מאוסטריה שמנהגיהם ייקים. אבדוק אצלם מה המנהג

אופתע מאוד אם הם נהגו בניסן אלא אם כן ניסו ליישר קו עם רבים בארץ.

בארץ התקבל עד לג בעומר מפסח כי כמו שהסטורי אמר לך בעבר יהדות פולין הייתה הגדולה ביותר.

סבא של סבא של סבא שלי נולד בפפד"ם ועבר להונגריה. ואני צאצא של רבי שמעון מפרנקפורט בעל הילקוט שמעוני

כאשר עלו לארץ,

למשל, סיפור מנהגי האבילות בספירה, רבים שהפסיקו להניח תפילין בחול המועד ועוד 

שמעתי בשם הרב יחזקאל אברמסקי (בעל החזון יחזקאל על התוספתא) שבפולין נהגו שלא להתעטף בטלית לפני החתונה בשל עוני ולא מסיבה מהותית.

עם זאת, טלית היא מצווה קיומית ולא חיובית בשונה מתפילין שהיא חיובית.

ולכן מי שמתעטף בטלית מברך על הטלית גדול ולא על הטלית קטן למרות ששמת את הטלית קטן קודם.

אז יותר נכון לומר שלפי *חלק מהדעות* הם מוותרים על המצווה

לגרמניה מגליציה בסוף המאה 19/תחילת המאה ה-20

¾ :

- סבא וסבתא רבא של אבא מצד אביו, הגיעו מגליציה

- סבתא רבא של אבא מצד אמו, גם.

- סבא רבא של אבא מצד אימו, יהודי גרמני מדורות אחורה 

ומוסיף שסבא של אבא מצד אימו גם היה גרמני מדורות אחורה

3 שעות לא בקיא אבל שמעתי על קצת פולנים ששומרים 3 שעות

רוב פוסקי אשכנז הורו להניח:

הרמ"א, באר היטב, מגן אברהם, ט"ז, משנה ברורה ועוד רבים 

פשוט גם החסידים וגם תלמידי הגר"א לא הניחו כי הם פסקו לפי קבלה ולא לפי הגמרא, מכיוון שהם עלו כקהילות, רבים שעלו כיחידים אימצו את המנהג כאן.

כיקי, לא אוותר על אי הנחת תפילין בחו להמועדש

הזמן לחכות זה מנהג על הקפדה דרבנן כי מן התורה אסור רק בשר שבושל עם חלב.

הנחת תפילין זה מצווה מן התורה והסיבה היחידה לפטור היא קבלה, מהגמרא משתמע שיש חובה להניח גם כי לא אמרו לא להניח וכי מותר לכתוב תפילין בחול המועד לצורך המועד.

הגאונים והראשונים שסברו שלא להניח, סברו שכך ההלכה, הם לא סברו כך מסיבות קבליות.

גם הכרעת הבית יוסף אינה מתחילה מהקבלה, אלא היות שיש מחלוקת בפוסקים ובמנהגים - מכריע לפי הזוהר שאוסר להניח.

למעשה הסיבה שהיום אין להניח אינה קבלה, אלא כי כך המנהג בכל הקהילות בארץ ישראל ללא יוצאת מן הכלל.

גם בישיבת קול תורה שהוקמה ע"י יקים - לא מניחים, גם בבית כנסת חורב ושאר בתי כנסת 'אשכנז' ותיקים בירושלים - לא מניחים. גם פוסקים יקים מובהקים, כמו הרב נבנצל שליט"א או הרב נויבירט זצ"ל לא מורים להניח.

בשש"כ כתב בפשטות שהמנהג בארץ ישראל - לא להניח. רק לגבי מי שבעצמו עלה ממקום שבו מניחים כותב שיכול לנהוג כמנהג ארץ ישראל ואם רוצה יכול להניח *בתוך ביתו, בצנעה ובלי ברכה*.

אתה צודק שזה לא רק עניין שבקבלה, אבל אין לאמירה שלא מניחים תפילין בחול המועד שום מקור בגמרא, לעומת זאת כפי שאמרתי יש מקור די פשוט מהגמרא שמניחים תפילין בחול המועד שמותר לכתוב תפילין בחול המועד לצורך המועד. 

א. בעבר היה פה שרשור בנושא מניינים כאלה, צוין שיש מניין באזור הבוכרים שמניחים תפילין.

אני מכיר מניין נוסף בו מניחים תפילין בחול המועד.

וגם פה הוא מציין על קהילת הוינאים המניחים תפילין אף הם בחול המועד.

תפילין בחול המועד?!

כך שיש לפחות שלושה מניינים שאני שמעתי עליהם המניחים תפילין בחול המועד בארץ. ממילא, האמירה שלך נחרצת מדי ושגויה.

ב. רבים מניחים בצנעה בבית, קשה למדוד דבר כזה כדי לדעת.

ג.

1. באישי ישראל הוא פוסק שעדיף לומר תפילת לחש ביחיד עם תפילין ולהגיע לבית כנסת אחר כך בזמן לקדושה, כך שברור מה הוראתו בנושא ויש פה תעדוף.

2. שמעתי מרב שהורה שמי שאין לו מנהג לכאן או לשם אז שיניח. (לא אכתוב את שמו כאן מטעמי אאוטינג, אבל מדובר ברב שנותן מקום גדול למנהגים)

ד. בסופו של דבר, לדעת המחייבים שהם רבים מאחרוני אשכנז יש מצווה מן התורה בעצם ההנחה, לדעת האוסרים אין איסור תורה, כך שעל פניו ברור מה הספיקא דאורייתא לחומרא.

מה עוד שפשט הגמרא עם המחייבים.

ממתי כשהרמ"א אומר שהמנהג משהו הוא לא מתכוון שכך ההלכה לדעתו?

"בחול המועד גם כן אסור להניח תפילין מהטעם הזה בעצמו שימי חול המועד גם הם אות.

הגה: ויש אומרים שחול המועד חייב בתפילין (בית יוסף בשם הרא"ש). וכן נוהגין בכל גלילות אלו להניחם במועד ולברך עליהם אלא שאין מברכים עליהם בקול רם בבית הכנסת כמו שאר ימות השנה:" (אורח חיים סימן לא סעיף ב)

איך אתה מבין אמירה לברך כאמירה לא מחייבת לקיים את המצווה?

אם אין חובה איך אפשר לברך?

וכן על שאר הפוסקים.

אחר המחילה, אבל דבריך תמוהים מאוד.

האם תגיד בהלכות שבת שכאשר הרמ"א מציין שכך המנהג אז זה לא מחייב לדעתו?

ואם במקרה לא נהגו באותו מקום, אז ברור שלדעת הרמ"א אין עניין לנהוג כך?

פשוט בלשונו (כמו כמעט כל מקום שהוא 'חולק' על השו"ע) שהוא לא דן מה אמורה להיות ההכרעה אם היה צריך לפסוק מאפס - אלא מציין כאיזו דעה נוהגים בארצות אשכנז.

אין שום דרך להבין בדבריו, שהוא סובר שגם במקומות שנוהגים שלא להניח - צריך להניח.

לדבריך, בהלכות שבת, דברי הרמ"א על מנהגים לא מחייב אם במקום בו אתה נמצא המנהג אחרת?

פוסק האומר לבן ישיבה להדליק נרות חנוכה ולברך לא מורה להדליק?

פוסק המורה לברך על הלל ביום העצמאות לא מחייב לומר הלל ביום העצמאות?

באופן הכי פשוט, אם יש מחלוקת פוסקים האם מצווה מחוייבת או לא, אם פוסק מורה לברך על זה, נדמה לי שדי ברור שהוא מחייב זאת ואשמח שתגיד לי האם אתה חולק על כך בדוגמאות שהבאתי ומדוע.

הוא מציין את המנהג.

ממילא ברור ופשוט שאינו מורה להניח במקום שהמנהג לא להניח.

אתה מדבר פה שהם רק מציינים מנהג, אבל זה שונה ממה שכתוב שם, כך שאני מטיל ספק שפתחת כאן ולא רק הערת מזיכרון וחבל.

ראשית, על טענתך, בהקדמתו של הרמ"א לשולחן ערוך הוא מציין שהגהותיו על המנהגים זה חלק משמעותי מהגהותיו, להבנתי קשה מאוד לטעון שציון מנהג אצל הרמ"א לא בא כדי לתת את פסיקתו.

המגן אברהם מורה להניח בברכה ולא רק מדבר על מנהג, כך שאני לא מבין איך לדבריך המגן אברהם לא מורה להניח:

"(ב) בח"ה ג"כ אסור:    והמניחן בחול המועד אינו עובר משום בל תוסיף כיון שאינו מכוין להוסיף (סמ"ק) פי' שעושה משום ספקא שמא ח"ה חייב בתפילין ע"ש בעירובין ועיין סימן תרס"ח עמ"ש סי' כ"ט וססי' כ"ה:

(ג) גם הם אות:    בפסח אכילת מצה ובסוכ' ישיבת הסוכ' והי"א ס"ל כיון שמותרין בעשיית מלאכ' ליכא אות:

(ד) בקול רם:    ונ"ל שלא לילך בהם בר"ה רק יניחם בבה"כ:"

המשנה ברורה אף הוא מורה להניח וחושב שאין בעיה גם לפי אלה הפוסקים שלא ברגע שיעשה תנאי'

"שאין וכו' — הפי' משום דיש מניחים ויש שאינם מניחים או אין מברכים יש לברך בחשאי כדי שלא לבוא לידי מחלוקת וכן לא ילך בהם בר"ה לבהכ"נ והאחרונים הסכימו לדעת הט"ז דיותר טוב להניחן בלי ברכה כי הברכות אינן מעכבות וספק ברכות להקל ובפרט שהגר"א ז"ל כתב שאין לדעת הי"א עיקר בש"ס ועכ"פ לענין ברכה בודאי יש להחמיר. גם קודם ההנחה יחשוב בדעתו אם אני מחוייב אני מניחן לשם מצוה ואם לאו אין אני מניחן לשם מצוה ובזה יצא ידי כו"ע דאף להסוברים דחוה"מ אינו זמן תפילין אינו עובר על בל תוסיף כיון שאינו מכוין בהנחתם לשם מצוה ודאי וכ"ש שאין לחוש בזה לאיסור זלזול של אות חוה"מ דזה ג"כ אינו אלא במתכוין לשם מצוה כנ"ל. ותפילין דר"ת אין להניחם בחוה"מ [פמ"ג] עוד כתבו האחרונים [והובאו בארה"ח ע"ש] דאין נכון שבהכ"נ אחת קצתם יניחו תפילין וקצתם לא יניחו משום לא תתגודדו. ומי שאין מניח תפילין בחוה"מ שמתפלל בבה"מ שמניחין תפילין יש לו ג"כ להניחן ובלי ברכה וצבור שנהגו להניח תפילין אין להם לשנות מנהגם:"

אתה מוזמן להסביר לי איך אתה מבין מהמגן אברהם והמשמע ברורה שלא מחייבים להניח במקום שנהגו שלא להניח?

אבל זה לא הוראתו, כי הוא סובר שזו הדעה הנכונה והדעה השניה מוטעה -

אלא זו הוראתו, כי הוא סובר  (וזו אחת הטענות העיקריות שלו על שיטת 'עמודי ההוראה' של הבית יוסף) שבעניין שיש מחלוקת צריך לעשות לפי המנהג.

ממילא ברור ופשוט שהוראת הרמ"א היא ש*במקום שהמנהג להניח - צריך להניח* וכמו שמסיים המשנ"ב שציטטת:

"ומי שאין מניח תפילין בחוה"מ שמתפלל בבה"מ שמניחין תפילין יש לו ג"כ להניחן ובלי ברכה וצבור שנהגו להניח תפילין אין להם לשנות מנהגם:"

זה מה שכותב המשנ"ב - שבמקום שמניחים צריך להניח וש*ציבור שנהגו להניח - אין לשנות מנהגם* - לדבריך הוא היה צריך לכתוב שציבור שנהגו שלא להניח טועים והם צריכים להניח - את זה הוא לא כתב.

לא צריך להוסיף.

המגן אברהם מדבר על מי שלא נוהג להניח, שישנה ממנהגו ויניח במקום אחר, כך שברור מה הוא מתעדף. הוא לא אומר שמי שמניח במקום שלא נוהגים שיפסיק להניח.

המשנה ברורה אף הוא מציין מה המנהג החזק יותר לדעתו ומעיר קודם לכן

"והאחרונים הסכימו לדעת הט"ז דיותר טוב להניחן בלי ברכה כי הברכות אינן מעכבות וספק ברכות להקל ובפרט שהגר"א ז"ל כתב שאין לדעת הי"א עיקר בש"ס ועכ"פ לענין ברכה בודאי יש להחמיר"

די פשוט מכאן שדעת המשנה ברורה שנכון להניח, אבל מחמיר בספק ברכות לא לברך.

לא ראיתי לא באף אחד מהאחרונים שהבאת, שמי שלא מניח צריך לשנות ממנהגו (חוץ מיחיד שמגיע למקום שבו מניחים).

להפך, המשנ"ב מביא את דעת הגר"א שטוען שאין בגמרא מקור לי"א (כלומר - למנהג להניח) בסתימה. לכן, למרות שבשונה מהגר"א שאכן הורה לשנות מהנהוג ולא להניח (אפילו שהיה באיזור שנהגו להניח) המשנ"ב אומר לא לשנות *במקום שנהגו*, אלא להמנע מלברך.

נשמע לי כמו אמירה להניח...

אף לדבריך, המנהג הפשוט באשכנז מדורי דורות היה להניח.

כך שעצם הפסקת ההנחה היא שינוי מהמנהג, דבר שאתה אמור להתנגד אליו כמו שאתה נגד הקוראים לבטל את מנהג הקטניות כי הבית יוסף התנגד לכך.

כל האחרונים שהבאת, דנים לפי המנהג הפשוט אצלהם, כמו שציין הרמ"א - להניח. הגר"א סבר שלמרות שזה המנהג,צריך לבטל אותו, המג"א סבר שצריך לברך על המנהג (אגב, בפשטות, אשכנזים מברכים על מנהג כמו הלל בר"ח...), שאר האחרונים במקומות שנהגו להניח, עשו פשרה שיניחו בלי ברכה.

אף אחד מהם לא כתב שבמקום שנוהגים לא להניח - צריכים לשנות את מנהגם ואף אחד מפוסקי האשכנזים בארץ (כולל היקים שבינהם), לא מורה להניח.

קטניות זה שונה, כי הקהילות האשכנזיות והמרוקאיות בארץ - נוהגות לא לאכול. אשכנזי שאוכל קטניות הוא פורץ גדר.

הם לא מתייחסים למנהג הפוך, כי מנהג הפוך לא היה אצלם.

אישי ישראל זה ספר פסיקה בהלכות תפילה אשכנזי - ישראלי (חרדי אגב לדעתי) והוא מורה להניח בחול המועד בשחרית ביחיד ולהגיע לבית כנסת אחרי תפילת לחש עם תפילין בזמן לקדושה.

כך שיש פוסק אשכנזי המורה להניח בארץ.

(זה פוסק בעל שיעור קומה, רבנים אחרים שמורים הם מקומיים יותר ולכן להם אתה לא מתייחס?

הרב בנימין במברגר מורה בספרו להניח - ספר של 900 עמודים על תפילין בחול המועד.

אני מכיר עוד 2 אבל הם מקומיים יותר, אחד עם פסיקות מאוד לפי המנהג ואחד עם פסיקות חריגות.)

רוב הפוסקים הדתיים לאומיים בארץ מתפללים נוסח ספרד והמנהג של החסידים היה לא להניח.

ההבדל בין קטניות לזה הוא שכאן המנהג בחו"ל ברוב המקומות היה להניח ופה בכל המקומות לא אכלו קטניות?

ולזה שיש שנוהגים אותו. מה שהוא כותב זה ש(בשונה מדעת הגר"א)ציבור שנוהג להניח, לא ישנו מנהגם ויחיד שמגיע אליהם - צריך לנהוג כמוהם.

אישי ישראל לא מורה לבני ארץ ישראל להניח, התווכחנו על זה בעבר, אתה מכניס בדבריו דברים שלא כתובים. הוא מציין בפירוש שהמנהג הפשוט בארץ ישראל הוא לא להניח.

כל המחלוקת בינו לבין השש"כ, היא רק לגבי בן חו"ל אורח (או עולה שמותר לו להמשיך במנהגו, למרות שאינו צריך) - שהשש"כ כותב שיניח בבית יקרא ק"ש ויחלוץ ויתפלל בציבור ואישי ישראל סובר שק"ש ותפילה כסידרה בתפילין, למי שממילא מניח, עדיפה על תפילה בציבור.

תצטט אותם ותסביר לי איך ההסבר שלך נכנס בדבריהם בבקשה?

א. אין אבילות בניסן, כך שהמנהג של מנהגי אבילות דווקא בניסן מוזר.

ב. חורבן קהילות שו"ם במסעי הצלב היו באייר וסיוון.

בטוח בכלל שהם ייקים. זה בגבול פולין גרמניה

לק"י

מצד שני, הג'רבאים נהגו לפחות חלק ממנהגי האבלות מפסח ועד שבועות.

רק רק מאייר, זה כבר בונוס😅

משהו בלי הסימן של לא נוסה על בעלי חיים שלא נהפוך אנחנו לשפני הניסיון
 

הכי טוב אם יש לך "נוסה בהצלחה על סוורוס סנייפ"

בשמן שומשומין ראשי

אבל רב הטיקטוק הזה, המכשף והקוסם שיש לו ממון של שייח סעודי בזכות קהל מאמיניו, פשוט מטריף אותי.

לא מצליח להבין איך עַם כ''כ חכם, עם הספר, נופל שוב ושוב בשטויות האלה. 

אפילו רק מ50-60 שנים האחרונות

יש עשירים ממנו

התפרסמו בלי טיקטוק וכו'

גם כיום יש עוד לא מעט כאלה

לא שאני בעדו או משהו

אבל לדעתי אתה לוקח אותו קשה מדי

יש אנשים שהוא עושה להם טוב?

לבריאות

יש כאלה שמלון 5 כוכבים עושה להם טוב.

יש כאלה מכונית מפוארת

ויש כאלה שהבטחה של "צדיק" זה מה שמרים להם.

כל עוד הוא לא סוחט אותם. והתרומות אליו מגיעות מרצון חופשי

אונס/גונב או כל דבר דומה לזה.

שיהיה לכל המעורבים לבריאות

באמת יכולים להשתכנע שר' משה דילאון, שיש לנו ספרים שלו ורואים את רמתם וחוסר המורכבות (היחסית) שבהם -

מצליחים להשתכנע שהוא כתב ספר מורכב ועם מתודולוגיות שונות וסגנונות מגוונים, כמו הזוהר.

זה פסואודואפיגרפיה או משהו כזה. לא נראה לי שהמטרה המקורית שלו הייתה להיות "כתבים של ר' שמעון שהתגלו" כי זה בוודאי לא. יש בו חלקים יותר קדומים יש בו חלקים פחות קדומים אבל נראה שלפחות חלק ממנו נסוב סביב אסכולה מדרשית־אזוטרית קיימת. כמו ספר חנוך כזה או משהו בסגנון. כלומר השאלה היא פחות האם הוא מקורי 100% אלא מה הערך שלו כיצירה תורנית.

כנוסח של ספר בדורות יותר מאוחרים. כמו שהגמרא לא נכתבה על ידי רב ושמואל

לגבי ספר הזוהר, אתה לא יותר חכם ביקורתי וראציונאלי מחכמי ישראל הפיסלוסופים והמדענים בספרד שאישרו את מקורו של הזוהר למרות שידעו את כל הקושיות נגדו ודווקא היו יותר קרובים למאורע מאשר אנחנו.

(חוץ מזה שמגוכח לחשוב שרבי משה די לאון שהיה רב בינוני הצליח לחבר חיבור כזה איכותי, שבמקרה גם מקביל לתורת הסוד שבגמרא ובמקובלים שלפניו)

היה משכיל לתת נשק לכל היהודים ולכרות ברית עם אויבי העותמאנים אולי היה סיכוי קטן מאוד שהיה מצליח להיות מלך (ואם הוא צאצא של דוד אז אפילו בחזקת משיח).

אבל הוא הי מיסטיקן מנותק מהראליה הפוליטית, ולא נראה שהיהודים היו מסוגלים ללמוד מלחמה אז, והנוצרים לא היו תומכים בעצמאות יהודית בארץ

שבוע טוב, חודש טוב

ברוך שובך 

א. לכן כתבתי 'כ'3. כי לא הייתי בטוח.

ב. אולי נכנסתי להצצה וכתיבת שתי הודעות, אבל לא 'ישבתי' פה שנים.

אגב, מי זה פ.א.?

משהו שמוכר מאז?

לפני 3 שנים

פורום שריטות ליליות | ערוץ 7

ז.א. שלא 'נפגשנו'. רק הצצת בכרטיסיה?

לא נורא, שלום עליכם..

נראה לי ממך הכרתי את המושג "לוח היום יום". זה הדבר הראשון שעולה לי(:

שמעתי על זה איפשהו מתישהו

אתה היית מהללאל פעם?

אני יודע בעיקרון מה הבסיס שמתאים לי

אבל יש הרבה דברים שלא ברורים לי ולכן זה יותר קשה,

ואני יודע גם איזה סגנון פחות או יותר אני מחפש ואיזה מסגרת

אבל בתוכה אני צריך למצוא משהו מסוים כי הסטנדרט פחות מתאים לי.

לבד ובלי חברים זה לא טוב לי

זה שנים שחשובות לבניה עצמית וגדילה בתורה שאני לא יכול לעשות בבית

בלי מסגרת אני הרבה יותר מבזבז את הזמן

בלי מסגרת יש לי פחות כלים להתקדם

גם אם בפועל תהיה פרילנסר

(ודי ברור לי)

שהשנים הקרובות שלי הם בסיס לכל החיים,

ואם אני לא ילמד בהם תורה (אפילו שקשה לי)

לפחות חלק מהזמן, כל החיים שלי יראו אחרת והיו פחות מחוברים לה' ולתורה.

אז כן, דווקא ללמוד תורה.

נשמע שאתה לא ממש מאמין בגישה של ההסדר

ואולי זה בגלל שהיית הסדרניק😏

אבל יש לי נסיון חיים מורכב.

בגלל שאני מודע לקשיים ולזה שאני מחפש משהו לא סטנדרטי

אז באמת יותר קשה לי, מצד שני בעז"ה אני לא אגיע למצב כזה שהקושי יכריע אותי

כי אני מחפש מקום שיהיה לי טוב בו ולא שיכריע אותי וישאיר לי טעם מר.

כמו "אם הרצוי לא מצוי, תהפוך את המצוי לרצוי"

תן לנו איזה רגע אחד

מה שהכי נעים לך לשתף

בלילה שמענו כאן בחורים צועקים את השיר ציון.. זה היה חזק. משמח לשמוע את הרצון של אנשים..

אני נגיד מה זה צריך קצת🙈

מה עושה לך להיות בטבע?

מרגיע? מאוורר? נותן מרחב ליצירתיות?

איזה כיף זה להיות במקומות שהרעשים בלילה זה אנשים שצועקים ציון ולא ערסים שעושים רעש עם המכונית יוקרה שלהם בשביל הפוזה

אז יאללה! תצא לטבע!

בטוח יש מקום באזור שלך.. לפעמים אפילו סתם איזשהי גינה עושה את האפקט הזה.

לי זה נותן חיות, פשוט להסתכל על המרחבים והבריאה של הקודוש ברוך הוא ובעצם השתיקה שלי נופלות לי תובנות על פשטות החיים- שגם אם יש אירועים שהם לא פשוטים, בשורש הדרישה שלי זה לפשטות החיה הזאת.

וגם חזק אצלי זה הרצון להתחיל לרקוד לה' יתברך.. חחח

גם לא זוכר כבר מה היה אתמול

ובטח שאין לי זמן לצאת לטבע... הלוואי

מה היום היה משמח? שאחותי חזרה מטיול בחו"ל לא עלינו, היה טוב לראות אותה

וואו איזה דיבור חזק

אשרייך נשמע ממש מחייה

גם 5-10 דקות יכולות לעשות את האפקט..

בסוף זה לבחור קצת בעצמך, ליצור את הזמן הזה. הרבה נייחא.

הודו לה' כי טוב! בשעה טובה! באמת משמח מאוד!!

אבל בזמנו כשרכבתי ליד עקרון עבר לידי פלישתי ודהרתי לכיוונו בעזות יהודית, סוף טוב הכל טוב.

אבל הראתי להם מה זה!

(אחלה גשש )

המחנכת שלי ביסודי פעם התבלבלה ואמרה את זה.

אתה אמור להכיר את זה, אצלי הגשש זה כבר היסטוריה

"אפיקים פנימה"

את יכולה לבדוק באתר של איגוד המדרשות

(אם יש אתר כזה ). 

תבדקי סטייל חסידי ואחלה מקום