אין כ"כ מה לומר.

חשה בצער...

המון כוחות!

יותר ממוזמנת ל"פורום ההוא", לשתף ולפרוק אם את רוצה...

אגב, בישיבת תורה ויראה התאבלו היום. מבחינתם התאריך זה ה' באייר ולא משנה אם זה נדחה או לא. יוצא שהם התאבלו ביום הזכרון

בוא לעיר שלי בלילות שבת. נספור את המסטולים בכניסה למועדונים... (כי א"א להיכנס, שבת!!)

לק"י

והאולם נמצא ליד מועדון לילה, ובגלל חגיגות הסילבסטר היו שם שוטרים וסוסים, וחסמו את המעבר באזור..

ב"ה שאין חלקנו עמהם!

לק"י

לצערי גם בחתונות אנשים משתכרים לפעמים (וזה קורה גם בחתונות דתיות, וגם אם הזוג עצמו מתנגד לעניין).

אבל כשהמשיח יבוא-

איך יבנו את בית המקדש?

זה יהיה ביטול תורה!!

אולי יש מקום לשמחה הזאת? אולי יש עניין לעצור לרגע ולחשוב על המצב? להכיר בעובדה המשמחת שיש התקדמות בקיום רצונו של הקב"ה בעולם?

ואז המנגל הוא הסטנדר והמנפנף הוא ספרי ראשונים?!

לק"י

אבל- עדיין אני לא בטוחה שבחו"ל קל יותר לחיות..

לא הייתי רוצה שאובמה, אסאד או כל שאר חבר המרעים הלז ישמשו כראש הממשלה שלי.

נכון שאני ממש לא מרוצה מהממשלה וממה שעושים לנו פה, אבל עדיין המצב שלנו היום טוב יותר מלפני 100 שנה.

אני לא מעריצה את הממשלה ולא מתפללת לשלומו של ראש הממשלה ויועציו (מקסימום אני אתפלל, שה' יתקן אותם בעיצה טובה לפניו).

אבל אני אוהבת ושמחה על דברים אחרים במדינה (המדינה זה לא רק הממשלה, זה גם העם והארץ).

הלוואי שבקרוב נזכה לעצמאות אמיתית בעז"ה! בלי שאר המדינות על הראש שלנו

גם להם אין עצמאות?

ברור שאנחנו צריכים להשתחרר עוד יותר, אבל לא לדבר סתם, המדינה הזאת עומדת בזכות עצמה, גם אם היא רוצה להחזיק לפעמים בסינר... 

כדי להרגיש קלות יותר בחו"ל, בטח מי שכבר התרגל לגור בארץ.

כשאני מסתובב בחו"ל יש כל הזמן מועקה של "אני לא שייך לכאן" שלא לדבר על הפחד.

פה אני הולך בביטחון (יחסי) ומרגיש שזה המקום שלי, עם העם שלי.

לא יחלנו? יחלו להרבה פחות, לא חלמו על מעצמה מכל בחינה שכל הבעיה שלה זה כמה תסבוכים פסיכולוגיים.

זאת תשובה חכמה מאד, כי בזה שאתה גר בארץ ולא בחו"ל אתה מוכיח שאחרי הכל שווה לגור פה, אז בסופו של דבר - טוב פה יותר מחו"ל..

תכניס לראש את עיני הבשר התותבות ותעיף מבט.

מי זה הפוסק? הרבי או הרמב"ם?

לק"י

דוקא יש מקומות שבהם יש שעורי תורה ביום העצמאות.

כמו למשל איפה שעשיתי שירות לאומי: ביום העצמאות היה הפנינג למשפחות, וחלק מהתוכניות היו גם שיעורי תורה.

חוץ מזה, כמו שבבין הזמנים לא כולם לומדים כל היום, אלא גם נחים, מטיילים ונפגשים עם המשפחה והחברים- ככה גם ביום העצמאות (יש גם מצוה לטייל בארץ..).

לק"י

אבל כנראה שיש עוד כמה דיעות חוץ מדעתו של הרמב"ם..

אם הרב קוק מדבר על אתחלתא דגאולה- אני סומכת עליו!

דגש על תחילת, אף אחד לא סובר שאנחנו עכשיו בגאולה השלימה.

עבר עריכה על ידי שאלה בעלמא בתאריך ו' באייר תשע"ג 02:15

הרמב"ם בהלכות חנוכה כותב שאחת הסיבות לחגיגת החנוכה היא:

"וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני." (הל' חנוכה פ"ג,א)

לכאורה תמוה, הרי באותה מלכות ישראל שהרמב"ם מגדיר, כלולים הורדוס, וינאי שהיו רשעים גמורים שהרגו גדולי ישראל!וצאצאי ינאי שהרגו זה את זה במאבקם על השלטון ואשר מסרו את ירושלים בידי פומפיוס ואגריפס שהיה פסול למלוכה אם לא יותר מזה. (עיין ע"ז ט.)

כלומר, איך הרמב"ם מגדי מלכות שכוללת בתוכה אנשים שרוצחים גדולי ישראל? מלכות ישראל.

משמע-שהרמ"ם מגדיר מלכות ישראל אפילו שכללה אנשים לא יר"ש,אלא רשעים.

אלא אם כן,תוכיח אחרת.

הוא היה חוגג!! ושמח בה מאוד מאוד!!

בימי חול- הוא היה יוצא בכל כוח לתקן את מה שצריך תיקון

ע"ע מסע המושבות

וגם הרב צביהודה.

אי אפשר לדעת מה הם היו אומרים על המדינה,

או על הסכם אוסלו.

(ואגב, אצל הרב צביהודה זה היה קשה להבין עוד בחיים חיותו.)

אל תתן ציונים, היידה היידה לנצל ת'זמן...

ומה איתך? בשבילך זה 'ניטל'..?

אני מציע לבטל את הסעודות בחגים בכלל, שישבו וילמדו.

אתה, דיברת על זה שבושה שלא לומדים תורה ביום הזה, ולכן, הצעתי, שתלך אתה בעצמך ללמוד קצת כעת..

יו נואו.. קשוט עצמך תחילה וכאלה..

אז אני ממליץ שתשמור את הביקורת על לימוד התורה של העם אצלך בבטן, ותנסה להמיר אותה למוטיבציה ללמוד בעצמך או שסתם תקיא אותה לכיור..

חיים שלמה,אנסה להגיב לך-

טענתך: נקרא לזה מלכות ישראל אע''פ שמדובר במקרה שונה..
נו אז מה?? 
אם אתה משווה את המדינה למלכות ישראל של פעם שהיו בה רוצחים כדבריך,אז זה הופך את זה לאתחלתא דגאולה?? 
אם כך אין שום בעיה בשלטון הקיים שלא הולל בדרכי התורה,ואדרבא מערים קשיים על לומדי התורה,ולזה יקראו אתחלתא דגאולה???

א. למה מדובר במקרה שונה?לא הצלחתי להבין.

ב. לא זה שאני משווה את המדינה למלכות ישראל זה מה שהופך את זה לאתחלתא דגאולה, אלא עצם זה שחזרה המלכות לעם ישראל, למרות שהיא לא ביד אנשים יר"ש זה עובדה המתארת ה-ת-ח-ל-ת גאולה. התחלה של ת-ה-ל-י-ך של גאולה.

בירושלמי מסכת יומא מסופר:

"רבי חייא רובא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה ראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא רובה לרבי שמעון בן חלפתא בר רבי: כך היא גאולתן של ישראל - בתחילה קימעא קימעא, כל שהיא הולכת - היא הולכת ומאירה. מאי טעמא? "כי אשב בחֹשך - ה' אור לי" (מיכה ז, ח) כך בתחילה "ומרדכי יושב בשער המלך" (אסתר ב, כא), ואח"כ "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס" (שם ו, יא), ואח"כ "וישב מרדכי אל שער המלך" (שם, פסוק יב), ואח"כ "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות" (שם ח, טו), ואח"כ "ליהודים הייתה אורה ושמחה" (שם, פסוק טז).

הגאולה לא בהרכח מגיעה בצ'יק כמו שתמיד דמיינו, מגיע המשיח,מחזיר את העם בתשובה,בונים ביהמ"ק ויאללה גאולה אלא יתכן גם תהליך ארוך בעל שלבים רבים.

היתרון בתהליך גאולה איטי הוא, שכך העם לומד להתרגל מחדש לחיים לאומיים לאחר תקופה ארוכה שחסר אותם.

גם הגאולות הקודמות היו בשלבים,אם כי בהתקדמות יותר מהירה.

כשעמ"י יצא ממצרים, מצבו הרוחני היה גרוע כ"כ עד שאפ' משה סבר שלא ראויים לגאולה. בכל זאת הקב"ה הוציאנו ממצרים, ואין ספק שזו היתה תחילת הגאולה. השלב הראשון התממש בעצמאות מדינית של העם, ולא בעליה במדרגה הרוחנית. רק לאחר 49 יום זכינו לקבל את התורה, אז נשלמה כוונת הגאולה להפוך את ישראל לעם ה'.

גם בגאולה השניה, היה תהליך ארוך.

תחילת הגאולה היתה בעליה לא"י וייסוד מדינה יהודית, למרות שרוב העם היה רחוק מתורה ומצוות. גם במדינה ההיא בראשיתה רמסו את השבת בי-ם, והפכו אותה ליום שוק. אין שום ספק שתהליך זה היה תחילת הגאולה השניה. רק בימי החשמונאים קיבלו עצמאות מדינית מלאה, והיתה עליה רוחנית של העם.

גם התיאור של ר' חייא(בירושלמי המובא לעיל) מגאולת פורים היתה באופן זה. בהתחלה היתה גאולה מדינית, כשמרדכי קיבל תפקיד שלטוני. אסתר שמה את מרדכי על בית המן, אך הגזירה להשמדת היהודים עוד לא בוטלה. רק לאחר התקדמות התהליך, העם קיבלת אל התורה מחדש ברצון.(שבת פח.)

אנחנו לא סוברים שהגאולה השלימה הגיעה, אנחנו מדייקים ואומרים "ראשית  צמיחת גאולתנו." לא מכנים את המדינה כהתגשמות חזון הנביאים, אלא כהתחלה של תהליך ארוך ומתמשך. שאנחנו צריכים לפעול כדי לקדם אותו.

נכון שישנם מקורות שלכאורה סותרים ומתארים את הגאולה כפתאומית ומהירה. (למשל רש"י סוכה מא. ד"ה אי נמי) הפתרון לסתירה זו, נמצא בשני תהליכי הגאולה המתוארים בחז"ל (סנהדרין צח.). "בעיתה" ו"אחישנה".

"מי חכם וישמור אלה ויתבוננו חסדי ה'"

הויכוח אכן חסר תועלת, אבל אדם שמתבטל בפורום לא יכול להעביר ביקורת על לימוד התורה של העם.

הרי אף אחד מכם לא באמת ישתכנע מהשני ויתחיל פתאום לחשוב כמוהו..

אז למה סתם ליצור פירוד ושנאה בין מגזרים?

כל אחד ודעתו.

ואם אתם חושבים שיש לכם באמת סיכוי לשנות דעה של מישהו ולגרום לו לחשוב אחרת... אז למה ככה?

 הלו-או! יש דרך לדבר..

סליחה על ההתערבות, אבל זה פשוט כואב הלב לראות את זה..

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.