אין כ"כ מה לומר.

חשה בצער...

המון כוחות!

יותר ממוזמנת ל"פורום ההוא", לשתף ולפרוק אם את רוצה...

אגב, בישיבת תורה ויראה התאבלו היום. מבחינתם התאריך זה ה' באייר ולא משנה אם זה נדחה או לא. יוצא שהם התאבלו ביום הזכרון

בוא לעיר שלי בלילות שבת. נספור את המסטולים בכניסה למועדונים... (כי א"א להיכנס, שבת!!)

לק"י

והאולם נמצא ליד מועדון לילה, ובגלל חגיגות הסילבסטר היו שם שוטרים וסוסים, וחסמו את המעבר באזור..

ב"ה שאין חלקנו עמהם!

לק"י

לצערי גם בחתונות אנשים משתכרים לפעמים (וזה קורה גם בחתונות דתיות, וגם אם הזוג עצמו מתנגד לעניין).

אבל כשהמשיח יבוא-

איך יבנו את בית המקדש?

זה יהיה ביטול תורה!!

אולי יש מקום לשמחה הזאת? אולי יש עניין לעצור לרגע ולחשוב על המצב? להכיר בעובדה המשמחת שיש התקדמות בקיום רצונו של הקב"ה בעולם?

ואז המנגל הוא הסטנדר והמנפנף הוא ספרי ראשונים?!

לק"י

אבל- עדיין אני לא בטוחה שבחו"ל קל יותר לחיות..

לא הייתי רוצה שאובמה, אסאד או כל שאר חבר המרעים הלז ישמשו כראש הממשלה שלי.

נכון שאני ממש לא מרוצה מהממשלה וממה שעושים לנו פה, אבל עדיין המצב שלנו היום טוב יותר מלפני 100 שנה.

אני לא מעריצה את הממשלה ולא מתפללת לשלומו של ראש הממשלה ויועציו (מקסימום אני אתפלל, שה' יתקן אותם בעיצה טובה לפניו).

אבל אני אוהבת ושמחה על דברים אחרים במדינה (המדינה זה לא רק הממשלה, זה גם העם והארץ).

הלוואי שבקרוב נזכה לעצמאות אמיתית בעז"ה! בלי שאר המדינות על הראש שלנו

גם להם אין עצמאות?

ברור שאנחנו צריכים להשתחרר עוד יותר, אבל לא לדבר סתם, המדינה הזאת עומדת בזכות עצמה, גם אם היא רוצה להחזיק לפעמים בסינר... 

כדי להרגיש קלות יותר בחו"ל, בטח מי שכבר התרגל לגור בארץ.

כשאני מסתובב בחו"ל יש כל הזמן מועקה של "אני לא שייך לכאן" שלא לדבר על הפחד.

פה אני הולך בביטחון (יחסי) ומרגיש שזה המקום שלי, עם העם שלי.

לא יחלנו? יחלו להרבה פחות, לא חלמו על מעצמה מכל בחינה שכל הבעיה שלה זה כמה תסבוכים פסיכולוגיים.

זאת תשובה חכמה מאד, כי בזה שאתה גר בארץ ולא בחו"ל אתה מוכיח שאחרי הכל שווה לגור פה, אז בסופו של דבר - טוב פה יותר מחו"ל..

תכניס לראש את עיני הבשר התותבות ותעיף מבט.

מי זה הפוסק? הרבי או הרמב"ם?

לק"י

דוקא יש מקומות שבהם יש שעורי תורה ביום העצמאות.

כמו למשל איפה שעשיתי שירות לאומי: ביום העצמאות היה הפנינג למשפחות, וחלק מהתוכניות היו גם שיעורי תורה.

חוץ מזה, כמו שבבין הזמנים לא כולם לומדים כל היום, אלא גם נחים, מטיילים ונפגשים עם המשפחה והחברים- ככה גם ביום העצמאות (יש גם מצוה לטייל בארץ..).

לק"י

אבל כנראה שיש עוד כמה דיעות חוץ מדעתו של הרמב"ם..

אם הרב קוק מדבר על אתחלתא דגאולה- אני סומכת עליו!

דגש על תחילת, אף אחד לא סובר שאנחנו עכשיו בגאולה השלימה.

עבר עריכה על ידי שאלה בעלמא בתאריך ו' באייר תשע"ג 02:15

הרמב"ם בהלכות חנוכה כותב שאחת הסיבות לחגיגת החנוכה היא:

"וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני." (הל' חנוכה פ"ג,א)

לכאורה תמוה, הרי באותה מלכות ישראל שהרמב"ם מגדיר, כלולים הורדוס, וינאי שהיו רשעים גמורים שהרגו גדולי ישראל!וצאצאי ינאי שהרגו זה את זה במאבקם על השלטון ואשר מסרו את ירושלים בידי פומפיוס ואגריפס שהיה פסול למלוכה אם לא יותר מזה. (עיין ע"ז ט.)

כלומר, איך הרמב"ם מגדי מלכות שכוללת בתוכה אנשים שרוצחים גדולי ישראל? מלכות ישראל.

משמע-שהרמ"ם מגדיר מלכות ישראל אפילו שכללה אנשים לא יר"ש,אלא רשעים.

אלא אם כן,תוכיח אחרת.

הוא היה חוגג!! ושמח בה מאוד מאוד!!

בימי חול- הוא היה יוצא בכל כוח לתקן את מה שצריך תיקון

ע"ע מסע המושבות

וגם הרב צביהודה.

אי אפשר לדעת מה הם היו אומרים על המדינה,

או על הסכם אוסלו.

(ואגב, אצל הרב צביהודה זה היה קשה להבין עוד בחיים חיותו.)

אל תתן ציונים, היידה היידה לנצל ת'זמן...

ומה איתך? בשבילך זה 'ניטל'..?

אני מציע לבטל את הסעודות בחגים בכלל, שישבו וילמדו.

אתה, דיברת על זה שבושה שלא לומדים תורה ביום הזה, ולכן, הצעתי, שתלך אתה בעצמך ללמוד קצת כעת..

יו נואו.. קשוט עצמך תחילה וכאלה..

אז אני ממליץ שתשמור את הביקורת על לימוד התורה של העם אצלך בבטן, ותנסה להמיר אותה למוטיבציה ללמוד בעצמך או שסתם תקיא אותה לכיור..

חיים שלמה,אנסה להגיב לך-

טענתך: נקרא לזה מלכות ישראל אע''פ שמדובר במקרה שונה..
נו אז מה?? 
אם אתה משווה את המדינה למלכות ישראל של פעם שהיו בה רוצחים כדבריך,אז זה הופך את זה לאתחלתא דגאולה?? 
אם כך אין שום בעיה בשלטון הקיים שלא הולל בדרכי התורה,ואדרבא מערים קשיים על לומדי התורה,ולזה יקראו אתחלתא דגאולה???

א. למה מדובר במקרה שונה?לא הצלחתי להבין.

ב. לא זה שאני משווה את המדינה למלכות ישראל זה מה שהופך את זה לאתחלתא דגאולה, אלא עצם זה שחזרה המלכות לעם ישראל, למרות שהיא לא ביד אנשים יר"ש זה עובדה המתארת ה-ת-ח-ל-ת גאולה. התחלה של ת-ה-ל-י-ך של גאולה.

בירושלמי מסכת יומא מסופר:

"רבי חייא רובא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה ראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא רובה לרבי שמעון בן חלפתא בר רבי: כך היא גאולתן של ישראל - בתחילה קימעא קימעא, כל שהיא הולכת - היא הולכת ומאירה. מאי טעמא? "כי אשב בחֹשך - ה' אור לי" (מיכה ז, ח) כך בתחילה "ומרדכי יושב בשער המלך" (אסתר ב, כא), ואח"כ "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס" (שם ו, יא), ואח"כ "וישב מרדכי אל שער המלך" (שם, פסוק יב), ואח"כ "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות" (שם ח, טו), ואח"כ "ליהודים הייתה אורה ושמחה" (שם, פסוק טז).

הגאולה לא בהרכח מגיעה בצ'יק כמו שתמיד דמיינו, מגיע המשיח,מחזיר את העם בתשובה,בונים ביהמ"ק ויאללה גאולה אלא יתכן גם תהליך ארוך בעל שלבים רבים.

היתרון בתהליך גאולה איטי הוא, שכך העם לומד להתרגל מחדש לחיים לאומיים לאחר תקופה ארוכה שחסר אותם.

גם הגאולות הקודמות היו בשלבים,אם כי בהתקדמות יותר מהירה.

כשעמ"י יצא ממצרים, מצבו הרוחני היה גרוע כ"כ עד שאפ' משה סבר שלא ראויים לגאולה. בכל זאת הקב"ה הוציאנו ממצרים, ואין ספק שזו היתה תחילת הגאולה. השלב הראשון התממש בעצמאות מדינית של העם, ולא בעליה במדרגה הרוחנית. רק לאחר 49 יום זכינו לקבל את התורה, אז נשלמה כוונת הגאולה להפוך את ישראל לעם ה'.

גם בגאולה השניה, היה תהליך ארוך.

תחילת הגאולה היתה בעליה לא"י וייסוד מדינה יהודית, למרות שרוב העם היה רחוק מתורה ומצוות. גם במדינה ההיא בראשיתה רמסו את השבת בי-ם, והפכו אותה ליום שוק. אין שום ספק שתהליך זה היה תחילת הגאולה השניה. רק בימי החשמונאים קיבלו עצמאות מדינית מלאה, והיתה עליה רוחנית של העם.

גם התיאור של ר' חייא(בירושלמי המובא לעיל) מגאולת פורים היתה באופן זה. בהתחלה היתה גאולה מדינית, כשמרדכי קיבל תפקיד שלטוני. אסתר שמה את מרדכי על בית המן, אך הגזירה להשמדת היהודים עוד לא בוטלה. רק לאחר התקדמות התהליך, העם קיבלת אל התורה מחדש ברצון.(שבת פח.)

אנחנו לא סוברים שהגאולה השלימה הגיעה, אנחנו מדייקים ואומרים "ראשית  צמיחת גאולתנו." לא מכנים את המדינה כהתגשמות חזון הנביאים, אלא כהתחלה של תהליך ארוך ומתמשך. שאנחנו צריכים לפעול כדי לקדם אותו.

נכון שישנם מקורות שלכאורה סותרים ומתארים את הגאולה כפתאומית ומהירה. (למשל רש"י סוכה מא. ד"ה אי נמי) הפתרון לסתירה זו, נמצא בשני תהליכי הגאולה המתוארים בחז"ל (סנהדרין צח.). "בעיתה" ו"אחישנה".

"מי חכם וישמור אלה ויתבוננו חסדי ה'"

הויכוח אכן חסר תועלת, אבל אדם שמתבטל בפורום לא יכול להעביר ביקורת על לימוד התורה של העם.

הרי אף אחד מכם לא באמת ישתכנע מהשני ויתחיל פתאום לחשוב כמוהו..

אז למה סתם ליצור פירוד ושנאה בין מגזרים?

כל אחד ודעתו.

ואם אתם חושבים שיש לכם באמת סיכוי לשנות דעה של מישהו ולגרום לו לחשוב אחרת... אז למה ככה?

 הלו-או! יש דרך לדבר..

סליחה על ההתערבות, אבל זה פשוט כואב הלב לראות את זה..

שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.

ואשמח שתראה לי איפה יש מאות כמוהו (תורניים), לא מצאתי שירי AI ברמה הזאת.

איכשלאיהיה - מאוד יפה. אהבתי.

20260730195534.mp3

בלי סוף...עד שאחת התגובות הודיעה חגיגית שזה AI.....כל כך התאכזבתי......

בורחת עוד מעט לארץ קצת נחשלת, בלי אינטרנט, בלי AI......תענוג!

לא מאמין שיש מקום בעולם בלי אינטרנט…

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

כשאני צריכה לנקות את הפריג'ידר, אוף??

אז השם אומר לי: קחי בתי והיי שמחה!

שאלתי אז חברה שעסקה בכך באופן יסודי ורציני פעם, היא אמרה שאין

ספרים כאלה.

פתחתי עכשיו מחשב וקפץ לי שיעור של הרב אהרן לוי שכותרתו:

איך בונים אמונה.

נפתח לי דווקא השיעור השלישי. התחלתי להאזין ואז הוא אמר

משהו על מזל. הוא הזכיר ספר של הרמב"ם (גזירת כוכבים)

ואת הרמח"ל (דעת תבונות).

חושבת שזה נוגע קצת. ממליצה.

שים לב, אם אתה שומע את השיעורים שלו, גם לתגובות.

לפעמים הן מעניינות. ואפשר לשאול אותו בתגובות והוא

תמיד עונה (אין לי מושג מאין הוא לוקח את הזמן לזה...)

הוא עונה בקצרה. כך שאם תתכוון לשאול, כדאי לנסח

את השאלה כך שהתשובה תתאים למה ששאלת.

בהחלט אפשר לבקש ממנו הפנייה למה שמעניין

אותך בנושא.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)