אין כ"כ מה לומר.

חשה בצער...

המון כוחות!

יותר ממוזמנת ל"פורום ההוא", לשתף ולפרוק אם את רוצה...

אגב, בישיבת תורה ויראה התאבלו היום. מבחינתם התאריך זה ה' באייר ולא משנה אם זה נדחה או לא. יוצא שהם התאבלו ביום הזכרון

בוא לעיר שלי בלילות שבת. נספור את המסטולים בכניסה למועדונים... (כי א"א להיכנס, שבת!!)

לק"י

והאולם נמצא ליד מועדון לילה, ובגלל חגיגות הסילבסטר היו שם שוטרים וסוסים, וחסמו את המעבר באזור..

ב"ה שאין חלקנו עמהם!

לק"י

לצערי גם בחתונות אנשים משתכרים לפעמים (וזה קורה גם בחתונות דתיות, וגם אם הזוג עצמו מתנגד לעניין).

אבל כשהמשיח יבוא-

איך יבנו את בית המקדש?

זה יהיה ביטול תורה!!

אולי יש מקום לשמחה הזאת? אולי יש עניין לעצור לרגע ולחשוב על המצב? להכיר בעובדה המשמחת שיש התקדמות בקיום רצונו של הקב"ה בעולם?

ואז המנגל הוא הסטנדר והמנפנף הוא ספרי ראשונים?!

לק"י

אבל- עדיין אני לא בטוחה שבחו"ל קל יותר לחיות..

לא הייתי רוצה שאובמה, אסאד או כל שאר חבר המרעים הלז ישמשו כראש הממשלה שלי.

נכון שאני ממש לא מרוצה מהממשלה וממה שעושים לנו פה, אבל עדיין המצב שלנו היום טוב יותר מלפני 100 שנה.

אני לא מעריצה את הממשלה ולא מתפללת לשלומו של ראש הממשלה ויועציו (מקסימום אני אתפלל, שה' יתקן אותם בעיצה טובה לפניו).

אבל אני אוהבת ושמחה על דברים אחרים במדינה (המדינה זה לא רק הממשלה, זה גם העם והארץ).

הלוואי שבקרוב נזכה לעצמאות אמיתית בעז"ה! בלי שאר המדינות על הראש שלנו

גם להם אין עצמאות?

ברור שאנחנו צריכים להשתחרר עוד יותר, אבל לא לדבר סתם, המדינה הזאת עומדת בזכות עצמה, גם אם היא רוצה להחזיק לפעמים בסינר... 

כדי להרגיש קלות יותר בחו"ל, בטח מי שכבר התרגל לגור בארץ.

כשאני מסתובב בחו"ל יש כל הזמן מועקה של "אני לא שייך לכאן" שלא לדבר על הפחד.

פה אני הולך בביטחון (יחסי) ומרגיש שזה המקום שלי, עם העם שלי.

לא יחלנו? יחלו להרבה פחות, לא חלמו על מעצמה מכל בחינה שכל הבעיה שלה זה כמה תסבוכים פסיכולוגיים.

זאת תשובה חכמה מאד, כי בזה שאתה גר בארץ ולא בחו"ל אתה מוכיח שאחרי הכל שווה לגור פה, אז בסופו של דבר - טוב פה יותר מחו"ל..

תכניס לראש את עיני הבשר התותבות ותעיף מבט.

מי זה הפוסק? הרבי או הרמב"ם?

לק"י

דוקא יש מקומות שבהם יש שעורי תורה ביום העצמאות.

כמו למשל איפה שעשיתי שירות לאומי: ביום העצמאות היה הפנינג למשפחות, וחלק מהתוכניות היו גם שיעורי תורה.

חוץ מזה, כמו שבבין הזמנים לא כולם לומדים כל היום, אלא גם נחים, מטיילים ונפגשים עם המשפחה והחברים- ככה גם ביום העצמאות (יש גם מצוה לטייל בארץ..).

לק"י

אבל כנראה שיש עוד כמה דיעות חוץ מדעתו של הרמב"ם..

אם הרב קוק מדבר על אתחלתא דגאולה- אני סומכת עליו!

דגש על תחילת, אף אחד לא סובר שאנחנו עכשיו בגאולה השלימה.

עבר עריכה על ידי שאלה בעלמא בתאריך ו' באייר תשע"ג 02:15

הרמב"ם בהלכות חנוכה כותב שאחת הסיבות לחגיגת החנוכה היא:

"וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני." (הל' חנוכה פ"ג,א)

לכאורה תמוה, הרי באותה מלכות ישראל שהרמב"ם מגדיר, כלולים הורדוס, וינאי שהיו רשעים גמורים שהרגו גדולי ישראל!וצאצאי ינאי שהרגו זה את זה במאבקם על השלטון ואשר מסרו את ירושלים בידי פומפיוס ואגריפס שהיה פסול למלוכה אם לא יותר מזה. (עיין ע"ז ט.)

כלומר, איך הרמב"ם מגדי מלכות שכוללת בתוכה אנשים שרוצחים גדולי ישראל? מלכות ישראל.

משמע-שהרמ"ם מגדיר מלכות ישראל אפילו שכללה אנשים לא יר"ש,אלא רשעים.

אלא אם כן,תוכיח אחרת.

הוא היה חוגג!! ושמח בה מאוד מאוד!!

בימי חול- הוא היה יוצא בכל כוח לתקן את מה שצריך תיקון

ע"ע מסע המושבות

וגם הרב צביהודה.

אי אפשר לדעת מה הם היו אומרים על המדינה,

או על הסכם אוסלו.

(ואגב, אצל הרב צביהודה זה היה קשה להבין עוד בחיים חיותו.)

אל תתן ציונים, היידה היידה לנצל ת'זמן...

ומה איתך? בשבילך זה 'ניטל'..?

אני מציע לבטל את הסעודות בחגים בכלל, שישבו וילמדו.

אתה, דיברת על זה שבושה שלא לומדים תורה ביום הזה, ולכן, הצעתי, שתלך אתה בעצמך ללמוד קצת כעת..

יו נואו.. קשוט עצמך תחילה וכאלה..

אז אני ממליץ שתשמור את הביקורת על לימוד התורה של העם אצלך בבטן, ותנסה להמיר אותה למוטיבציה ללמוד בעצמך או שסתם תקיא אותה לכיור..

חיים שלמה,אנסה להגיב לך-

טענתך: נקרא לזה מלכות ישראל אע''פ שמדובר במקרה שונה..
נו אז מה?? 
אם אתה משווה את המדינה למלכות ישראל של פעם שהיו בה רוצחים כדבריך,אז זה הופך את זה לאתחלתא דגאולה?? 
אם כך אין שום בעיה בשלטון הקיים שלא הולל בדרכי התורה,ואדרבא מערים קשיים על לומדי התורה,ולזה יקראו אתחלתא דגאולה???

א. למה מדובר במקרה שונה?לא הצלחתי להבין.

ב. לא זה שאני משווה את המדינה למלכות ישראל זה מה שהופך את זה לאתחלתא דגאולה, אלא עצם זה שחזרה המלכות לעם ישראל, למרות שהיא לא ביד אנשים יר"ש זה עובדה המתארת ה-ת-ח-ל-ת גאולה. התחלה של ת-ה-ל-י-ך של גאולה.

בירושלמי מסכת יומא מסופר:

"רבי חייא רובא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה ראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא רובה לרבי שמעון בן חלפתא בר רבי: כך היא גאולתן של ישראל - בתחילה קימעא קימעא, כל שהיא הולכת - היא הולכת ומאירה. מאי טעמא? "כי אשב בחֹשך - ה' אור לי" (מיכה ז, ח) כך בתחילה "ומרדכי יושב בשער המלך" (אסתר ב, כא), ואח"כ "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס" (שם ו, יא), ואח"כ "וישב מרדכי אל שער המלך" (שם, פסוק יב), ואח"כ "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות" (שם ח, טו), ואח"כ "ליהודים הייתה אורה ושמחה" (שם, פסוק טז).

הגאולה לא בהרכח מגיעה בצ'יק כמו שתמיד דמיינו, מגיע המשיח,מחזיר את העם בתשובה,בונים ביהמ"ק ויאללה גאולה אלא יתכן גם תהליך ארוך בעל שלבים רבים.

היתרון בתהליך גאולה איטי הוא, שכך העם לומד להתרגל מחדש לחיים לאומיים לאחר תקופה ארוכה שחסר אותם.

גם הגאולות הקודמות היו בשלבים,אם כי בהתקדמות יותר מהירה.

כשעמ"י יצא ממצרים, מצבו הרוחני היה גרוע כ"כ עד שאפ' משה סבר שלא ראויים לגאולה. בכל זאת הקב"ה הוציאנו ממצרים, ואין ספק שזו היתה תחילת הגאולה. השלב הראשון התממש בעצמאות מדינית של העם, ולא בעליה במדרגה הרוחנית. רק לאחר 49 יום זכינו לקבל את התורה, אז נשלמה כוונת הגאולה להפוך את ישראל לעם ה'.

גם בגאולה השניה, היה תהליך ארוך.

תחילת הגאולה היתה בעליה לא"י וייסוד מדינה יהודית, למרות שרוב העם היה רחוק מתורה ומצוות. גם במדינה ההיא בראשיתה רמסו את השבת בי-ם, והפכו אותה ליום שוק. אין שום ספק שתהליך זה היה תחילת הגאולה השניה. רק בימי החשמונאים קיבלו עצמאות מדינית מלאה, והיתה עליה רוחנית של העם.

גם התיאור של ר' חייא(בירושלמי המובא לעיל) מגאולת פורים היתה באופן זה. בהתחלה היתה גאולה מדינית, כשמרדכי קיבל תפקיד שלטוני. אסתר שמה את מרדכי על בית המן, אך הגזירה להשמדת היהודים עוד לא בוטלה. רק לאחר התקדמות התהליך, העם קיבלת אל התורה מחדש ברצון.(שבת פח.)

אנחנו לא סוברים שהגאולה השלימה הגיעה, אנחנו מדייקים ואומרים "ראשית  צמיחת גאולתנו." לא מכנים את המדינה כהתגשמות חזון הנביאים, אלא כהתחלה של תהליך ארוך ומתמשך. שאנחנו צריכים לפעול כדי לקדם אותו.

נכון שישנם מקורות שלכאורה סותרים ומתארים את הגאולה כפתאומית ומהירה. (למשל רש"י סוכה מא. ד"ה אי נמי) הפתרון לסתירה זו, נמצא בשני תהליכי הגאולה המתוארים בחז"ל (סנהדרין צח.). "בעיתה" ו"אחישנה".

"מי חכם וישמור אלה ויתבוננו חסדי ה'"

הויכוח אכן חסר תועלת, אבל אדם שמתבטל בפורום לא יכול להעביר ביקורת על לימוד התורה של העם.

הרי אף אחד מכם לא באמת ישתכנע מהשני ויתחיל פתאום לחשוב כמוהו..

אז למה סתם ליצור פירוד ושנאה בין מגזרים?

כל אחד ודעתו.

ואם אתם חושבים שיש לכם באמת סיכוי לשנות דעה של מישהו ולגרום לו לחשוב אחרת... אז למה ככה?

 הלו-או! יש דרך לדבר..

סליחה על ההתערבות, אבל זה פשוט כואב הלב לראות את זה..

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים