זאת אומרת...אבא עשה...

משהו שנראה לי לא נשכח בחיים

זה היה בבין הזמנים, יצאנו כל המשםחה עם הנשואים לנופש בצפת, ואחד הערבים הוקדש למסיבה. זאת לא היתה הפתעה כיה הורים שלי לא אוהבים הפתעות. אז אמא הכינה את האוכל (יאמיי) והם לא ידעו מה הולך להיות.

הכנו להם מראש ספר ברכות מכל הידידים שלהם מהילדות, מהצבא, מכל מי שאפשר ומכל אחד ביקשנו גם לספר איזה זיכרון משותף שלהם יחד.

אח שלי, שהוא חקיין מקצועי הקריא את הזיכרון וההורים שלי היו צריכים לנחש מי כתב את הברכה, ואז הוא הקריא את הכל, מוטעם לבן אדם. זה היה קטע מאוד מאוד נוסטלגי, מרגש ומעלה דמעות. (הכי מגניב זה למצוא אנשים שאין סיכוי שם יחלמו שביקשו מהם)

בנוסף הבנים שלנו יחד עם הגיסים הכינו מעין קונטרס של חידושי תורה. כל אחד כתב משהו, אבא שלי מאוד התרגש מזה.

בכלל זה היה ערב כזה שנועד להוריד דמעות. (כן, בכוונה) וכיף כזה רק של המשפחה הגולמית שמתאספת יחד.

ואחרי כל הברכות והשירות, הבאנו מתנות. לאבא- מגש לחלות בשילוב עץ וכסף, לאמא עבודה מדהימה שאני הכנתי של הדלקת נרות (יודאיקה) שמסגרנו. (ואל תשאלו איזה סרט זה היה להביא את זה לצפת בלי שהם יראו את זה)

אני לא זוכרת מה עוד היה, אבל היתה אוירה מאוד מרגשת, דלקו נרות, הבאנו פרחים, והעיקר היה רצון משותף של כל המשפחה לשמח את אבא ואמא ולהדגיש כמה טוב לנו שהם אבא ואמא שלנו.

נכון שיש פה אנשים מדהימים בפורום????

|מעצבן את מוטי|

ונשמה צפתית, אכן שניםםם

איפה הוא? 
|לא מעודכן|

בקרוב אצלי

רק התחלנו לרכל..

איפה עוגי, באמת?

צפתית ואושר- לא להתייחס!!

(שנה הבאה)

אבל עשינו חתונת זהב לסבא וסבתא שלי

משהו חבל"זי

יום שישי עשינו את המסיבה באולם כמו בחתונה

לקחנו את האולם במצפה יריחו

היה אוכל. קצת אחרי התחילו ההפועות.

עשינו קטעים המוצגים ע"י נכדים פלוס 

ולכל קטע מצורץ מצגת מהעבר של סבא וסבתא עם תמונות שקשורים לאותו קטע!

הבאנו להם ספר ברכות מחבריהם משהו מושקע ויפה

והמתנה הייתה דיסק

עשינו כל המשפחה(בנים - משפחה דוסית) דיסק שירי שבת/ס"ש עם 2 ו3 קולות שהוקלט באולפן

משהו באמת מדהים

לסבתא שלי ירד הלב באותו רגע

זה היה באמת מרגש

רעיונות (את חלקם עשינו וחלקם היו בפונציאל...)

*שבת משפחתית (ההורים שלי ידעו עליה ואמא הכינה את האוכל למרות שחילקנו את חלקו בין האחים שגם נשואים.....אך לא ידעו על התוכן..)

*לעשות טיול משפחתי

*לעשות ערב מיוחד עם משפחה או גם חברים

*אחרי ברכת המזון לעשות 7 ברכות - להקריא את הברכה ולהביא הסבר/רעיון/ציור/סיפור/משהו יצירתי אחר לברכה.

*משחק משפחתי- בסגנונות של משחקי שבת כלה

*מכינים קליפ של שיר בנושא מתאים ומחלקים את המילים בין משפחה וחברים (כמו בחתונות..)

*להכין מצגת של תמונות המשפחה,ואפשר לצרף משפט/ברכה מתאימה לתמונה 

*לבקש מכתבים מאנשים שונים ומעניינים שהיו חלק מהחיים של המשפחה או ההורים

או- מאנשים שהיו קשורים לחתונה כמו הרב שחיתן, התזמורת, העדים,ההורים(סבא וסבתא..), המלווים, השדכנים...(יצא מגניב!)

*להכין חולצות...

*לעשות דיסק עם שירי חתונה ולעצב את העטיפה עם תמונה מהחתונה של ההורים ולהשאיר באוטו או לנגן בבית

* לקשט את האוטו =]

*לקשט את הבית

*לעטוף את כל הבית באלומיניום (חתונת כסף...)

*עוגת קומות עם חתן וכלה (כמו בחתונה...=] ) אפשר לעשות עם בצק סוכר,יש סרטוני הדרכה ביוטיוב איך לעבוד בבצק סוכר

*להכין עוגיות מזל עם בדיחות משפחתיות/עתידות פנימיות של המשפחה/חידות/ מה שרוצים

* לקנות מתנה שקשורה לכסף (כמו גביע כסף/פעמוטים/קרש חלות וכו') או חפץ שנצרך בבית...

*להכין אלבום תמונות דיגטלי של המשפחה- כל כך כיף ומרשים

מקוה שיהיה לעזר...

בהצלחה רבה!

עזרתם מאוד!!

חג שמייח!

לנשק אותם..?

אבל חברה טובה שלי ואחיותיה עשו משהו מגניב להורים:

הן חתכו בריסול צבעוני לרצועות ארוכות והדביקו אותו לאורך כל קירות הסלון, עליו הן הדביקו תמונה אחת מכל שנה, של אירוע שמח או סתם זיכרון מצחיק, מאז הנישואין. למשל:

1988- חתונה, תמונה של חתונה

שנה אח"כ- נולדה הבת השניה

...

...

1990- שרי בלעה מטבע, אז הם הדביקו מטבע של עשר אגורות (מדי פעם הן לא הדביקו תמונה, אלא משהו משעשע אחר שמזכיר משהו שקרה באותה שנה

1991- מלחמת המפרץ, תמונה של המשפחה במקלט

- - - מישהי מתחילה כיתה א'

תמונה מצחיקה מפורים

וכו' וכו'

בנוסף, הן קנו בלונים יפים, בצבע כסף (חתונת כסף, לא? ) ניפחו והדביקו על כל התיקרה עם סלוטייפ מגולגל לתקרה, ומכל אחד השתלשל חוט סגול מסתלסל. מראה מרהיב.

מזל טובים לכם!  

הם עברו בתחנות חשובות בחיים שלהם- מגורים בילדות, אולם חתונה, בית חולים שבו נולדנו. בכל תחנה הייתה תמונה ממוסגרת של אחד הילדים (שהם היו אמורים לתלות בבית...)

ואז בסוף הם הגיעו לתחנה האחרונה ושם היתה כמובן סעודה חגיגית והראנו להם סרט שהכנו (היינו נורא בקטע של לאטמה באותם ימים אז עשינו גרסה משלנו. מביך משהו...) 

זה מאוד תלוי אם הם בקטע של משהו גדול או משהו קטן ואינטימי. ההורים שלי בפרוש אמרו שהם מעדיפים משהו קטן, וזה מה שעשינו.

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

כלומר שנאה עצמית היא לא הפרעה בפני עצמה, אלא תסמין של הפרעות ומחלות שונות, בעיקר דיכאון מג'ורי והפרעות חרדה למיניהן.

מכמה היבטים לגבי קנאה וכעס שמבלבלים את הדעת.

מקומות מהיבטים שונים.

בכללי הוא כותב עמוק עם המון מקורות והסברים קצרים, וכדי להבין את השפה שלו ואת הרעיונות שהוא מנסה להעביר, צריך הרבה יגיעה. גם צריך להשוות בין כמה וכמה מקומות.

אתן לך דוגמית מהפרשה שהייתה:

"שענין הפגם שהוצרך לתקן הוא בחינת חטא עץ הדעת כמבואר אצלינו בהרבה מקומות, ופגם עץ הדעת הוא בג' בחינות קנאה ותאוה וכבוד המוציאין את האדם מן העולם [אבות פ"ד מכ"א], והוא נתקן ע"י ג' אבות שהם בבחינת אהבת ה' ויראתו ותפארתו כמש"ה [ישעיהו מט, ג] ישראל אשר בך אתפאר שהוא תיקון ג' בחינות אלו, והרמז לזה כי ג' אבות עם הכולל כמספר עץ הדעת".

כלל וכלל ושצריך להתגבר על זה, רק הוא מציין תופעה. הוא אומר בלשונו שדווקא צריך להפוך את המחשבות עלמא דחירות.

הרבה פעמים (לרוב) לאדם יש דימוי עצמי נמוך

זה גורם לו לשנאה עצמית, תיעוב עצמי מוסתר או יותר גלוי.

וזה הרבה ממה שהורס לאדם בחיים, זה התעללות עצמית.

בלי מודע האדם בעצמו מחבל לעצמו בחיים. 

תודה

האמת שאני כתבתי טוב לא התכוונתי דווקא לטוב במובן של נכון מוסרית אלא גם לטוב במובן הנעים והמועיל

כלומר גם מסעדה טעימה היא מסעדה טובה למרות שאין בה שום דבר מוסרי

אבל ברור שהמוסריות היא גם חלק מהטוב הזה

כשחיים את האדם שאנחנו בכל המובנים. כשמחים בחלקנו אבל משתדלים

לדייק יותר במה שממלא אותנו סיפוק. בנתינה לעצמנו ולאחרים בצורה מאוזנת,

כשמצליחים להתגבר על משהו אצלנו, ולו אחת ליום ומבחינים בזה.

כשמצליחים לגרום למישהו (במיוחד במשפחה) שמחה. כשמצליחיףם

לבטא את הכשרונות שבנו, כשבסוף היום, כשמתבוננים אחורה, מרגישים

שהיום מוצה. היטב ולא בוזבז. מוצה נכון. כשזוכרים שהשם מלווה אותנו

תמיד בכל זמן ובכל מקום.

מותר לשאול ולתהות כפי שהיא תוהה (בליל סערה...). בטוחה שיש הרבה ספרי קודש שמדברים על זה והוגים בזה.

צריך למצוא אותם.  אולי תנסי לשמוע שיעורים של הרב אהרן לוי בהידברות. מאוד מתקבל על הדעת שגם הנושא

הזה עולה באחד השיעורים, או ביותר.  אפשר גם לשאול אותו בתגובות. הוא עונה, אמנם בקצרה, אבל זה יתן

כיוון מחשבה...

מה עם הרב נויגרשל? אם לא טועה, בימי שלישי בערב (22.00?). שואלים אותו כל מה שמעניין, מטריד,

מעלה תהיות....מאוד ממליצה. הוא גם יכול להפנות לשיעורים ו/או ספרים העוסקים בזה.

הוא עמוק וירא שמים ויודע ה מ ו ן.  

אולי אפשר לחפש גם באינטרנט , כמובן, עם ביקורת ולא לקבל כל דבר  - עם ביקורת ומחשבה.

להשוות לחכמינו, לדרך התורה.

בצורה שטחית אולי, שהטוב הוא הקב"ה. הוא מקור הטוב וכל מה שנובע ממנו הוא טוב.

מו"נ נחשב לספר פילוסופיה, לא?

במשפט אחד, למצוא חן בעיני אלוקים ואדם.

אולי, זה הטוב.

אני מציע לך לקרוא את הדיאלוג האפלטוני הידוע "אותיפרון", או למצער לקרוא את "פרוטגורס". הם עוסקים ממש בנושא הזה.

אני לא בטוח שתצא מהם תשובה חד משמעית, אבל אני בטוח שתירדם די מהר

ולגבי איפה ה' בסיפור? ובכן, הוא זה שיצר את המערכת ואת האדם, ולכן הוא יודע מה עובד הכי "טוב" כלומר מה מתאים לחיים בצורה המושלמת.

מרגיש לי קצת שטחי, אבל אולי זה מועיל כנקודת פתיחה כלשהי.