אשמח מאוד לשמוע רעיונות!
זה עוד שלושה שבועות ואנחנו לא בכיוון!..
תודה!!
אשמח מאוד לשמוע רעיונות!
זה עוד שלושה שבועות ואנחנו לא בכיוון!..
תודה!!
זאת אומרת...אבא עשה...
משהו שנראה לי לא נשכח בחיים
זה היה בבין הזמנים, יצאנו כל המשםחה עם הנשואים לנופש בצפת, ואחד הערבים הוקדש למסיבה. זאת לא היתה הפתעה כיה הורים שלי לא אוהבים הפתעות. אז אמא הכינה את האוכל (יאמיי) והם לא ידעו מה הולך להיות.
הכנו להם מראש ספר ברכות מכל הידידים שלהם מהילדות, מהצבא, מכל מי שאפשר ומכל אחד ביקשנו גם לספר איזה זיכרון משותף שלהם יחד.
אח שלי, שהוא חקיין מקצועי הקריא את הזיכרון וההורים שלי היו צריכים לנחש מי כתב את הברכה, ואז הוא הקריא את הכל, מוטעם לבן אדם. זה היה קטע מאוד מאוד נוסטלגי, מרגש ומעלה דמעות. (הכי מגניב זה למצוא אנשים שאין סיכוי שם יחלמו שביקשו מהם)
בנוסף הבנים שלנו יחד עם הגיסים הכינו מעין קונטרס של חידושי תורה. כל אחד כתב משהו, אבא שלי מאוד התרגש מזה.
בכלל זה היה ערב כזה שנועד להוריד דמעות. (כן, בכוונה
) וכיף כזה רק של המשפחה הגולמית שמתאספת יחד.
ואחרי כל הברכות והשירות, הבאנו מתנות. לאבא- מגש לחלות בשילוב עץ וכסף, לאמא עבודה מדהימה שאני הכנתי של הדלקת נרות (יודאיקה) שמסגרנו. (ואל תשאלו איזה סרט זה היה להביא את זה לצפת בלי שהם יראו את זה)
אני לא זוכרת מה עוד היה, אבל היתה אוירה מאוד מרגשת, דלקו נרות, הבאנו פרחים, והעיקר היה רצון משותף של כל המשפחה לשמח את אבא ואמא ולהדגיש כמה טוב לנו שהם אבא ואמא שלנו.
נשמה צפתית
טופי תות
נשמה צפתית
טופי תותנכון שיש פה אנשים מדהימים בפורום????




יטבתה|מעצבן את מוטי|
ונשמה צפתית, אכן שניםםם 
לנשמהדניאלה .ד.איפה הוא?
|לא מעודכן|
בקרוב אצלי 
דניאלה .ד.רק התחלנו לרכל..
איפה עוגי, באמת?
צפתית ואושר- לא להתייחס!!
(שנה הבאה)
אבל עשינו חתונת זהב לסבא וסבתא שלי
משהו חבל"זי
יום שישי עשינו את המסיבה באולם כמו בחתונה
לקחנו את האולם במצפה יריחו
היה אוכל. קצת אחרי התחילו ההפועות.
עשינו קטעים המוצגים ע"י נכדים פלוס
ולכל קטע מצורץ מצגת מהעבר של סבא וסבתא עם תמונות שקשורים לאותו קטע!
הבאנו להם ספר ברכות מחבריהם משהו מושקע ויפה
והמתנה הייתה דיסק
עשינו כל המשפחה(בנים - משפחה דוסית) דיסק שירי שבת/ס"ש עם 2 ו3 קולות שהוקלט באולפן
משהו באמת מדהים
לסבתא שלי ירד הלב באותו רגע
זה היה באמת מרגש

רעיונות (את חלקם עשינו וחלקם היו בפונציאל...)
*שבת משפחתית (ההורים שלי ידעו עליה ואמא הכינה את האוכל למרות שחילקנו את חלקו בין האחים שגם נשואים.....אך לא ידעו על התוכן..)
*לעשות טיול משפחתי
*לעשות ערב מיוחד עם משפחה או גם חברים
*אחרי ברכת המזון לעשות 7 ברכות - להקריא את הברכה ולהביא הסבר/רעיון/ציור/סיפור/משהו יצירתי אחר לברכה.
*משחק משפחתי- בסגנונות של משחקי שבת כלה
*מכינים קליפ של שיר בנושא מתאים ומחלקים את המילים בין משפחה וחברים (כמו בחתונות..)
*להכין מצגת של תמונות המשפחה,ואפשר לצרף משפט/ברכה מתאימה לתמונה
*לבקש מכתבים מאנשים שונים ומעניינים שהיו חלק מהחיים של המשפחה או ההורים
או- מאנשים שהיו קשורים לחתונה כמו הרב שחיתן, התזמורת, העדים,ההורים(סבא וסבתא..), המלווים, השדכנים...(יצא מגניב!)
*להכין חולצות...
*לעשות דיסק עם שירי חתונה ולעצב את העטיפה עם תמונה מהחתונה של ההורים ולהשאיר באוטו או לנגן בבית
* לקשט את האוטו =]
*לקשט את הבית
*לעטוף את כל הבית באלומיניום (חתונת כסף...)
*עוגת קומות עם חתן וכלה (כמו בחתונה...=] ) אפשר לעשות עם בצק סוכר,יש סרטוני הדרכה ביוטיוב איך לעבוד בבצק סוכר
*להכין עוגיות מזל עם בדיחות משפחתיות/עתידות פנימיות של המשפחה/חידות/ מה שרוצים
* לקנות מתנה שקשורה לכסף (כמו גביע כסף/פעמוטים/קרש חלות וכו') או חפץ שנצרך בבית...
*להכין אלבום תמונות דיגטלי של המשפחה- כל כך כיף ומרשים
מקוה שיהיה לעזר...
בהצלחה רבה!
עזרתם מאוד!!
חג שמייח!
לנשק אותם..?
אבל חברה טובה שלי ואחיותיה עשו משהו מגניב להורים:
הן חתכו בריסול צבעוני לרצועות ארוכות והדביקו אותו לאורך כל קירות הסלון, עליו הן הדביקו תמונה אחת מכל שנה, של אירוע שמח או סתם זיכרון מצחיק, מאז הנישואין. למשל:
1988- חתונה, תמונה של חתונה
שנה אח"כ- נולדה הבת השניה
...
...
1990- שרי בלעה מטבע, אז הם הדביקו מטבע של עשר אגורות (מדי פעם הן לא הדביקו תמונה, אלא משהו משעשע אחר שמזכיר משהו שקרה באותה שנה
1991- מלחמת המפרץ, תמונה של המשפחה במקלט
- - - מישהי מתחילה כיתה א'
תמונה מצחיקה מפורים
וכו' וכו'
בנוסף, הן קנו בלונים יפים, בצבע כסף (חתונת כסף, לא?
) ניפחו והדביקו על כל התיקרה עם סלוטייפ מגולגל לתקרה, ומכל אחד השתלשל חוט סגול מסתלסל. מראה מרהיב.
מזל טובים לכם! 
הם עברו בתחנות חשובות בחיים שלהם- מגורים בילדות, אולם חתונה, בית חולים שבו נולדנו. בכל תחנה הייתה תמונה ממוסגרת של אחד הילדים (שהם היו אמורים לתלות בבית...)
ואז בסוף הם הגיעו לתחנה האחרונה ושם היתה כמובן סעודה חגיגית והראנו להם סרט שהכנו (היינו נורא בקטע של לאטמה באותם ימים אז עשינו גרסה משלנו. מביך משהו...)
זה מאוד תלוי אם הם בקטע של משהו גדול או משהו קטן ואינטימי. ההורים שלי בפרוש אמרו שהם מעדיפים משהו קטן, וזה מה שעשינו.
כתר הרימוןיוצא לכם? קל? קשה? יש טיפים?
כמו כן היה לי הרגל טוב שנטשתי ורוצה לחזור אליו.
איך שוברים את הכבדות שחוסמת ביני לבינו?
לשנות הרגלים רעים
ליצור הרגלים טובים
כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל
ממליצה על ספר כוחו של הרגל
הוא מסביר את הרעיון של
טריגר- פעולה- תגמול
איך להיפטר/ ליצור הרגל
ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר
ללכת בצעדים קטנים
ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע
לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות
ופירט איך לעשות את זה צעד צעד
זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.
לגבי הצעדים הקטנים-
נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז
קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)
לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)
כשהייתה לי מטרה גדולה
השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....
היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי
רק צריך לרצות
ולעשות משהו קטן בכיוון.
ומוסיפים כמה שיכולים
כמה הייתם מוכנים לשלם עבור שעת וידאו, עבור מעבר על כל התוכן וסינון המקומות שבהם יש בעיה של צניעות (נניח שניתן לבחור מידה - עירום, בגדי ים, או גם מקרים גבוליים יותר כמו שמלות לא צנועות וכד') חותך ומסדר את הקובץ הסופי לצפייה? אני מדבר פר שעה (נניח לסרט שאורכו שעה וחצי: אני מוכן לשלם 2 שח).
אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.
בטח לא 2 שקל..
במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.
נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע.
ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..
פ.א.אחרונהאבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...
כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..
אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...
ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?
לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.
יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם
לא מפחד לדבר בשם עצמו
וכנראה לא פותח פצלש
אבל היום אני כבר רק מפה כמעט
ולא כ"כ משתמש במקורי
היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו
לפני הרבה שנים
מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש
ארץ השוקולדאוי, עלית עלינו🙈
@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.
אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח
מגבשים וכייפים ששווה לקנות?
תודה
שם קוד,
אליאס,
דיקסיט,
עידן האבן,
טיקט טו רייד,
Robo rally,
The crew,
Avalon,
Shadows over Camelot,
Nefarious,
Colloretto,
סושי גו,
אזול,
Draftasorus
מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂
ממש תודה!
מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)
ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.
תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?
האורך? מספר השחקנים?
טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.
לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4
שם קוד (יש לו גרסה לזוג),
אליאס,
דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),
Avalon,
Shadows over Camelot
סושי גו,
ולא בטוח לגבי Draftasorus
תלוי איזה סגנון אוהבים
הכלל לא לכתוב למישהו ברשתות החברתיות אלא אם כן הייתי אומר לו את זה בפנים או שדווקא המרחב נותן לבן-אדם אפשרות להביע את דעתו באמת מה שהוא לא יכל לעשות בפנים של הבן-אדם?
איזה צד עדיף.
זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.
בס"ד
שלום וברכה אני מחפש קישור לרשימה הכי מקיפה של מנייני קרליבך או אם מתאים לכם מי שמכיר אשמח שיפרט פה בשרשור
מה שאני מכיר בירושלים יש כמה קריית משה (שגם בבוקר קרליבך שזה מיוחד יפה וקצת ארוך) ,
כמה בנחלאות מעיינות, קול רינה , בקטמון יקר , בכותל ואולי עוד כמה.
יש בגבעת שמואל את המניין המפורסם של לכו נרננה
בצפת יש כמה אני מכיר את בירב שממש צפוף ומיוחד שם.
אני מכיר שיש הרבה ישיבות שעושות קבלת שבת קרליבך מרכז בית אל רמת גן מניח שיש עוד הרבה שאני לא מכיר.
מחפש קהילות נוספות בערים ובישובים שעושות קבלות שבת קרליבך שיש אווירה של שירה חזקה ונוצר משהו מיוחד.
ועוד משהו קצת יותר נדיר קהילות שעושות בבוקר מניין קרליבך כמו בקריית משה למי שמכיר .
אשמח לשמוע.
הוא קיים בכלל? הוא ברור לכם?
יהיה ברור אי פעם?
איך אחרים רואים את המקום שלכם?
זה למעשה תפקיד? שליחות? כישרון?
רק מי שהבין את השאלה שיענה. תודה 🙂
אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש.
שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.
אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.
אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.
אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.
וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.
אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו.
יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.
היא הדרך, לא המטרה.
מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.
כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.
תוכלי לבאר את כוונתך?
ברור לי מאד
לעשות טוב לעצמי ולאחרים
ללמוד ולהשתפר מיום ליום
אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי
את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם
יעוד של כל מי שרוצה בזה
לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים