ריח ושלצורך הגילוי יש מכשיר מיוחד שמגלה אותו, לא רלוונטי איזה.

לחלק לקבוצות של 100 ולערבב  את המשקה מכל הכוסות בקבוצה יחד.

עכשיו ע"י בדיקה אחת נפסול מאה כוסות.

אח"כ נחלק לקבוצות של חמישים את המאה שחשודות כמורעלות.

נפסול חמישים.

אותו דבר עם עשרים וחמש.

אז 12 מול 13

6 מול 7 במקרה הרע

3 מול 4

2 מול 2

1 מול 1

סה"כ 8 בדיקות.

ספציפית מתישהוא בעבר,

אבל זו חידה קלה למי שרגיל לצורת החשיבה הזו.

אותו סגנון, אבל הרבה יותר קשה. אחפש ואביא אותה כאן בע"ה עוד מעט, אבל תצטרכו קצת לשבור את הראש!

ואז תוך מדידה אחת למצוא..

האמת שהמצאתי את זה עכשיו..

גם המכשיר המשודרג בודק כוס אחת בלבד. אך יש לו תכונה מיוחדת..

מהי התכונה?

וכיצד נעשה זאת?

יודע לא רק לזהות אם יש רעל או לא, אלא גם כמה רעל.

מכל כוס נשים כמות אחרת.

סהכ אחנו צריכים כוס אחת שלמה.

אז נסמן ב-X את הכמות שניקח מהכוס הראשונה. ב-2X את הכמות שניקח מהשניה וכו'.

נקבל כי X(1+2+3+...+200)=1

כלומר,

X

כפול

201*200 חלקי 2

זה

1

אז ניקח מהכוס הראשונה

אחד חלקי 20100

משניה שניים חלקי זה וכו'...

בהנחה שלזה התכוונת,

הכרתי חידה דומה

אבל לא יודע אם אפשר ליישם אותם על הכוסות

חיפוש בינארי הוא די מוכר, מצד שני יותר קל לפסול את השאלה מלנסח אלגוריתם..

|מצטמרר מזכרונות על מימוש באסמבלי|

ופחות על רשימה אקראית.

בממויינת יש לך יחסית מהר השערה של ימין/שמאל.

אתה מחלק לשניים מגלה באיזה קבוצה זה.

ברגע שאתה מערבב- אתה כבר לא יודע מה היה תכולת הכוס המקורית!!

וההוראה שלו היא לבצע זאת במינימום בדיקות כדי לחסוך בחיי ה@@@@...

יש לכם שנים-עשר כדורים, שנראים אותו הדבר בדיוק. כולם באותו משקל, חוץ מאחד, ששוקל יותר מהם. יש לכם אפשרות לשקילת כדורים במאזני כפות. כמה שקילות צריך?

חידה נוספת (ועכשיו זה יותר קשה).

אותו מצב כמו קודם, אבל הכדור החריג הוא או קל יותר או כבד יותר - לא ידוע. בכמה שקילות תמצאו אותו + תגלו אם הוא קל יותר או כבד יותר מהשאר?

רמז: אותו מספר שקילות לשתי השאלות!

מחלקים את הכדורים לשלוש קבוצות של 4.

שמים על המאזניים 4 מול 4.

במקרה ושני הערימות שוות שמים אותם בצד ולוקחים את הרביעיה השלישית (בתוכה נמצא הכדור החריג).

לוקחים מתוכה 3 כדורים ושוקלים מול 3 כדורים רגילים.

במקרה ושני הערימות שוות שמים אותם בצד ושוקלים את הכדור האחרון, שעכשיו ידוע שהוא החריג, מול כדור רגיל.

כך גם מצאנו אותו וגם אם הוא כבד יותר או קל.

אם שני הערימות של השלישיות כדורים לא היו שוות, כבר ניתן לראות האם הכדור החריג קל יותר או כבד ואז-

לוקחים שניים מ'קבוצת החריגים' ושמים אותם אחד מול השני במאזניים. מי שקל יותר או כבד יותר (תלוי בשקילה הקודמת- הוא החריג. אם שניהם שווים, אז השלישי שלא נשקל הוא החריג ואת משקלו אנחנו כבר יודעים.

סה"כ 3 שקילות.

עד כאן אם שני הערימות של הרביעיות (בשקילה הראשונה) שוות.

אם הן לא.. אז הדרך עוד ארוכה..

(כשיהיה לי כוח לחשוב על זה ולהקליד את זה..נחזור לפה)

אחרי ששוקלים את שני הרביעיות והן לא שוות- זוכרים מה היא הקבוצה של הקלים ומה של הכבדים.

לוקחים שני כדורים מקבוצת הכבדים ואחד קל- שמים בצד אחד, ועוד שני כבדים וקל בצד שני.

אם הקבוצות שוות- לוקחים את שני הקלים שנשארו ושמים אחד מול שני- מה שיותר קל הוא החריג.

אם הן לא שוות, אנחנו יודעים שהחריג הוא או הקל במדידה השניה או אחד משני הכבדים במדידה הזאת.

לוקחים את שני הכבדים החשודים ושמים אותם אחד מול השני.

אם הם שווים- הקל מהקבוצה השניה הוא החריג.

אם הם לא שווים- הכבד מבניהם הוא החריג.

שוב בשלוש שקילות..

כל הכבוד!

או שרק כתבת מהמחשב שלה?

[הניסוח "אם הן לא שוות, אנחנו יודעים שהחריג הוא או הקל במדידה השניה או אחד משני הכבדים במדידה הזאת."

לא לגמרי ברור, אבל שיערתי למה התכוונת]

כן, כבר ראיתי שפתרו, אבל אני רוצה להבין את ההוכחה אז אני מנסח אותה מחדש, שום דבר מעבר לזה,

מה גם שגם אני הצלחתי בעצמי רק את החצי הקל (אקיצר אני כותב את זה רק בשביל עצמי).

נחלק את 12 המטבעות לשלוש קבוצות של ארבע מטבעות. בשקילה הראשונה נשווה שתיים מהקבוצות האלה ונבחין בין 2 מקרים: מקרה ראשון - המאזניים במצב שווי משקל, מקרה שני - המאזנים אינם במצב שווי משקל.

במקרה הראשון המטבע המזויף בהכרח בקבוצה שלא נשקלה, נשים בצד את אחד המטבעות מקבוצה זאת, ונשקול את 3 המטבעות הנותרים ביחס ל- 3 מטבעות שאנו בטוחים שהם אינם מזוייפים. אם המאזניים במצב של שווי משקל, המטבע שהנחנו בצד הוא המזויף, נשווה אותו למטבע אמיתי בשקילה שנותרה לנו כדי לגלות אם הוא קל או כבד יותר וסיימנו.

אחרת, המאזניים אינם במצב של שווי משקל, וניתן גם להסיק האם המטבע המזויף קל או כבד יותר.

כעת, ניקח שני מטבעות מהקבוצה החשודה ונשווה ביניהם ואת השלישי נשים בצד, אם המאזניים בשווי משקל, השלישי שבצד הוא המזויף וסיימנו, כי הרי אנו כבר יודעים אם הוא קל או כבד יותר, אם המאזניים אינם בשווי משקל, גם כאן כמובן שסיימנו.

במקרה השני, נסמן ב- a,b,c,d את המטבעות בצד "הקל" וב- A,B,C,D את המטבעות בצד "הכבד".

נשים בצד את C,D ונשקול את a,b,A לעומת c,d,B.

אם המאזניים בשווי משקל המטבע המזויף הוא אחד מבין C,D ואנו יודעים כבר שהוא כבד יותר, שקילה שלישית ביניהם תקבע מיהו.

אם המאזניים אינם בשווי משקל והצד של a,b,A כבד יותר אזי המטבע המזויף הוא אחד מבין  A,c,d ושקילה שלישית בין c ו- d תכריע. אם המאזניים אינם בשווי משקל והצד של c,d,B כבד יותר אזי המטבע המזויף הוא אחד מבין B,a,b  ושקילה שלישית בין a ו- b  תכריע.

אכן, חידה קשה...

בכל כוס ניתן לעשות קומבינציה שחלק מאמצעי הבדיקה יבדקו אותה וחלק מהן לא (יש לכך 256 קומבינציות עם 8 אמצעי בדיקה כי 8^2 = 256).

אחר כך, רואים באלו אמצעי בדיקה נמצא הרעל ופונים לכוס שדווקא אותם אמצעי בדיקה בדקו אותה.

מותר לעלות רק פעם אחת כדי לגלות את המתג הנכון.

איך עושים את זה?

מדליק את הראשון לכמה דקות,

מכבה ומדליק את השני.

עולה למעלה

אם הנורה דולקת - זה השני.

אם היא כבויה וחמה - זה הראשון.

אם היא כבויה וקרה - זה השלישי...

יש חדר עם מאה אנשים בשורה, כל אחד רואה את כל מי שלפניו (הראשון 99, השני 98..) לכל אחד על הראש יש כובע שחור או לבן.

כל אחד צריך להגיד מילה אחת וכולם שומעים מה הוא אמר מותר להגיד שחור או לבן, אם זה הצבע של הכובע שיש לו על הראש הוא ניצל אם לא הוא מת מוות בייסורים (קלים), לפני שהם נכנסים לחדר מותר להם לתכנן יחד מה לעשות.

איך הם יצילו כמה שיותר אנשים ממוות ביסורים קלים.

נראה כאילו אין מנוס מכך שהראשון בשורה (שאיש אינו רואה אותו) ימות מוות בייסורים קלים בסיכוי של חצי,

וכל השאר יינצלו (למשל ע"י שהראשון, שרואה את כולם יגיד לפי הסדר את צבעי הכובעים של כל מי שלפניו; כל אחד זוכר מה נאמר לגביו ואז לפי הסדר אומר מה צבע כובעו.) הראשון מנחש...

נראה לי שאו שפספסתי משהו מהותי, או שהחידה צריכה ללכת קצת אחרת..

אז כולם יינצלו. אבל אז זה עוד יותר טפשי מההבנה הראשונה שאסור להם להסתכל על הכובע שלהם.)

מותר להגיד מילה אחת...

וכן, הראשון הולך למות מיתה משונה.

אבל הכרתי כבר חידות דומות, אז לא אענה כאן.

מאריך את הזמן שהם ישהו בחדר...

תפרטי?

שהאנשים יכולים לספור בלב בקצב אחיד, או משהו כזה (או שיש להם שעונים, אבל זו הנחה יותר מוגזמת..)

אז הם קובעים שכל אחד אומר את הצבע שלו, שאותו למד ממי שלפניו, אבל מעביר לבא אחריו אינפורמציה לגבי צבע כובעו הוא, ע"י הזמן בו הוא מכריז.

למשל, כובעים בצבע לבן, אדום ושחור -

הראשון מכריז את צבע כובעו של השני.

השני למד את צבע כובעו, ויודע מה יכריז. הוא יכריז זאת ב - נניח דקה - הראשונה, אם צבע הכובע של מי שלפניו לבן, בדקה השניה אם צסע הכובע של מי שלפניו שחור ובדקה השלישית אם צבע כובעו של מי שלפניו אדום.

כעת השלישי למד את צבע כובעו, ובדומה לשני יעביר לרביעי את המידע על צבע כובעו של הרביעי ע"י זמן ההכרזה.

וכו'...

החלל והזמן זה דבר הפכפך כשמוות ביסורים מצפה לך.

או שחור או לבן?

יש פתרון לחידה הזאת גם עם 3 צבעים?

חמישים ברור שתצליחי, הראשון אומר מה יש לשני השני חוזר אחריו השלישי אומר מה יש לרביעי והלאה..

לכמה תצליחי לעלות?

כי זה לא נראלי הגיוני.

אולי אפשר גם אחרת..

בכל מקרה למה שהראשון לא יחלק אותם לקבוצות של שחור ולבן..? או שזה לא אפשרי?

אם הם יכולים לעשות הכל ולהסתדר ולארגן..אז מה הבעיה בעצם לארגן 2 קבוצות..וגם את הראשון אפשר יהיה לסדר לקבוצה שמתאימה לו..?

או שתסביר לי שוב את הכללים..

כל אחד רואה רק את מי שלפניו, אסור לזוז אסור ללב לפעום, אסור להגיד כלום חוץ ממילה אחת והיא הצבע של אחד הכובעים.

לפני זה יש זמן לתאם

כשהם בחוץ הם יכולים לדעת בדיוק כמה שחורים יש וכמה לבנים יש.

הראשון אומר שחור או לבן.. ואז השאלה שלי היא אם הם רואים את התוצאה..אם ממיתים אותו או לא.

אם לא, אני צריכה לחפש דרך אחרת.

אם כן..

אם הוא צדק, אני השניה ויודעת שיש נניח 40 שחורים, והוא אמר שחור..אני רואה את כל מי שלפני..ורואה אם יש שם 39 או 38.. אם 38, אני אומרת "שחור". וכן הלאה על זו הדרך. (אם הוא אמר לבן והוצא להורג..אני מצפה ל 39 שחורים. שחור וצדק, כנ"ל. לבן וצדק..40 שחורים.)

אז זה נראה לי נחמד. אבל כמובן תלוי בזה שיודעים מה התוצאה של זה שהיה לפני.

הראשון אומר לבן או שחור לפי האם כמות הלבנים שהוא רואה לפניו זוגית או אי-זוגית.

ואז כל אחד יכול לחשב מה הצבע שעל ראשו, אחרי שהוא שומע את כל מי שמאחוריו מכריזים, וכמובן, רואה את כל מי שלפניו.

ריבוזום- כבוד !!

ברור שהצבע ש-99 אנשים אומרים (אם 99 ניצלים) אינו יכול להעביר שום אינפורמציה, כי הוא נקבע ע"פ צבע הכובע שעל ראשם. אז חפרתי גם לתילה באישי האם בטוח אין שום סנכרון בזמן או העברת אינפורמציה בדרך אחרת.

כי המשפט שאמרתי בטוח נכון - שצבע הכובע אצל 99 לא מעביר אינפורמציה.

תילה הבטיחה לי שאין העברת אינפורמציה בדרך אחרת (זמנים או כל דבר אחר), כך שנפנתי לחשוב על כיוון אחר

חידה יפה!

וככה התחיל ביט הזוגיות. 

עכשיו בשלוש צבעים.

ישנה חבית שעליה ארבעה מתגים שממוקמים בריבוע.

כל מתג יכול להיות על צד ירוק או אדום כאשר במידה וכל המתגים על אותו הצבע- ירוק או אדום- החבית נפתחת.

מעל כל מתג יש מכסה שמכסה אותו לגמרי והחבית סימטרית לחלוטין.

מותר לך לפתוח 2 מכסים כל פעם, לשנות את המתגים שבתוכם או שלא, כרצונך, ולסגור.

אחרי הסגירה החבית מסתובבת ואתה לא יכול לדעת מה פתחת ומה לא.

ואז שוב אתה רשאי לפתוח 2 מכסים וכו' והחבית שוב מסתובבת וכו' ככה כמה פעמים שתרצה. 

איך תוכל לפתוח את החבית בוודאות גמורה (לא סטטיסטית)?

יאללה נראה אותכם 

א. פותחים שני מכסים שאחד מול השני ומוודאים ששני המתגים שלהם ירוקים.

אם גם שני האחרים ירוקים - החבית תיפתח.

אחרת נמשיך:

ב. פותחים מכסה אחד.

אם המתג שלו אדום, הופכים אותו לירוק, ופותחים גם את זה שמולו ומודאים שהוא ירוק. וסיימנו.

אם המתג שלו ירוק, פותחים מכסה שמולו. אם המתג שלו אדום - הופכים לירוק וסיימנו. אם ירוק - הופכים את שניהם לאדומים. אם החבית לא נפתחת, כעת המצב הוא בהכרח שלושה אדומים וירוק אחד.

ג. פותחים מכסה אחד. אם הוא ירוק - הופכים לאדום וסיימנו. אם הוא אדום - הופכים לירוק. כעת המצב הוא אחד מבין שניים:

או אדום מול אדום, ירוק מול ירוק. או: אדום מול ירוק, אדום מול ירוק.

ד. בודקים מה המצב מבין השניים שכתבתי בסעיף הוקדם ע"י פתיחת שני מכסים שאחד מול השני. אם קיבלנו ששני מכסים שאחד מול השני שפתחתנו הם אותו צבע- נהפוך לצבע השני וסיימנו. אם קיבלנו שצבעיהם שונים,

ה. נפתח שני מכסים שאחד ליד השני, נחליף את צבעיהם ונקבל מצב של אדום מול אדום וירוק מול ירוק.

ו. נפתח שניים שהם אחד מול השני ונחליף לשניהם את הצבע.

ואוסיף הערה: כל סעיף מתאים ל"סיבוב" חדש, כלומר, פתיחה של שני מכסים אחרי סיבוב של החבית.

ויותר בקיצור..

1. פותחים שני מכסים אחד ליד השני ומשנים את שני המתגים לירוק.

2. פותחים שני מכסים אחד באלכסון לשני ומשנים אותם לירוק.

מכיוון שהחבית עדין לא נפתחת, הגענו למצב של שלושה ירוקים ואדום.

3. פותחים שני מכסים באלכסון ומשנים רק אחד לאדום. (בהנחה שלא יצא לנו אדום אחרת נחליף אותו לירוק וגמרנו..)

4. פותחים שני מכסים אחד ליד השני: אם הם אותו צבע, משנים אותם וגמרנו, אם הם לא אותו צבע גם כן משנים אותם.

עכשיו יש לנו שני אלכסונים באותו צבע.

5. פותחים אלכסון, משנים את צבעו, והחבית נפתחת.

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

אחרי שאני זוכה להכיר קצת את המשתתפים (שונאת את המילה "ניקים"....)

חושבת, שכפי שלא הייתי מציעה לבחור ישיבה חרדי "ספרות יפה" - אז גם לכם - לא.

הרי אתם בחורים "נקיים" (לא ניקים!)

וזה לא מתאים.

לא מדובר כמובן על ספרות  "מלוכלכת" ולא צנועה בעליל -

אבל על כל מי שמחליף בספריה ציבורית עירונית, לדעת שלא

ימלט מאי אילו דברים שלא שייכים אלינו. ושומר נפשו ירחק.

משתדלת מאוד, בעזרת השם, לקחת כאלה שכמעט מאה אחוז,

אבל כפי שאמרתי למעלה... לעתים, יכול להופיע משפט או

פסקה לא שייכת. (לא מדובר חלילה על חוסר צניעות בוטה).

אז אם אתה/אתם בכל זאת קוראים לעתים בשביל להתאוורר

או משהו, יכולה להמליץ על ספרים שאני אוהבת ולטעמי -

הם טובים.

וחס חלילה לא רוצה להכשיל אף אחד.

בנות - זה קצת אחרת. אני בכל אופן קוראת

וגם לבנות, משבגרו מספיק, נתתי.

(לפעמים עם קצת יסורי מצפון, אבל יש ספרים

שהסיפור, הרעיון, התיאור בהם - משותפים

לאנושות כולה). ולפעמים, מה לעשות, קשה לי

עם "עם לבדד ישכון", מבחינה זו.

שבת שלום לכולם!

ספרים על השואה, חרדים, שאין שאלה בכלל.

אני קורא כעת את המתבגר של דוסטויבסקי

לפני כן קראתי את למי צלצלו הפעמונים של המינגוואי

לפני כן קראתי את נרקיס וגולדמונד של הרמן הסה

ע"ע וידויו של ר' אריה לוין על קריאת הרוזן ממונטה כריסטו

דוסטויבסקי כנראה נקי

המינגווי - מן הסתם גם כן

השלישי - נשמע כמו משהו פילוסופי , לא?

אלה לא ספרים שהתכוונתי אליהם. 

יש למשל סופרים אמריקאים טובים, אבל הם לא ספרים העוסקים במלחמה כמו "למי צלצלו הפעמונים".

יותר במצב החברתי וכו'.

לא הבנתי "וידויו של הרב לוין זצ"ל"; לא ייתכן שהוא קרא את הרוזן ממונטה כריסטו!

המינגווי לא לגמרי נקי

הרמן הסה בכלל לא נקי ואמנם הרעיונות פילוסופיים אבל העלילה עלילתית

אילו סופרים אמריקאיים?

תחפשי בספר "איש צדיק היה"

הוא קרא כילד ואמר שהוא נהנה (הסתיר מהמשגיח). אבל הפואנטה בסיפור שם היתה שספרים עלילתיים מעניינים רק פעם אחת וספר בראשית מעניין כל שנה מחדש

נקי - לא בינו לבינה , לא ניבול פה , לא לשון גסה (למעט אם זה ז'רגון חברתי), לא זול.  וכו'.

ויליאם פוקנר

ג'ון סטיינבק

אלה הסופרים האמריקאים שהתכוונתי אליהם;  את ויליאם פוקנר ניסיתי פעם אבל זה מן סלנג (של כושים אני חושבת)

שלא התאמצתי.

סטיינבק, אולי "קדמת עדן" (לא בטוחה), גם סלנג כזה של אנשים פשוטים, ומדכא. אז לא המשכתי.

אבל נחשבים לסופרים רציניים. איכותיים. 

יש ספר של עמוס אילון (אם אינני טועה) העוסק נדמה לי בתקופה של לפני עליית הנאציזם: רקווים גרמני. 

הרב נויגרשל הזכיר אותו אז לקחתי אותו מהספריה. ספר חשוב. מרתק. היסטורי.

אהרן אפלפד - איכותי אבל מדכא (אותי בכל אופן)

תומאס מן הגרמני. איכותי.

יש ספרות טובה יפנית וסינית כשהרקע קומוניזם ומלחמת העולם השניה, כמו:

(נראה לי שהסופרים היפנים/סינים (לא מכירה כמובן את הכל, לא את המודרנים,, יותר נקיים).

עץ המשי

רח' הפרחים הלבנים

ברבורי פרא (לא קראתי הכל אז לא מתחייבת)

מוות בשנחאי

סודוקו רוצה לחיות (סופר גרמני למרבית הפלא)

ועוד. 

ואת הספרים של מסורבי העליה דאז:

לא אירא רע  - שרנסקי

יד בחשיכה  - אידה נודל (משהו!)

גם סלינג'ר - התפשן בשדה השיפון.  יש קטע שאפשר לדלג עליו אבל זה לא "לא נקי" במובן שהתכוונתי אליו. אבל לא בטוחה שזה מתאים לך.

זה ספר, עד כמה שהבנתי, על נער בגיל ההתבגרות עם כל הבלבולים (אבל לא בקטע של בינו לבינה).

עד כמה שאני יודעת, סלינג'ר עצמו לא היה "חלק" נפשית. אבל בעיני הוא סופר טוב. איכותי. אמיתי.

לומדים אותו עכשיו לבגרות, נדמה לי.

קראתי סיפורים אחדים שלו באנגלית (לא בטוחה שמתורגמים)

האנגלית שלי לא מאה אחוז, רחוק מזה, אבל סיפורים שאינם

קשים לקריאה. 

עצוב ומדכא. מאוד. הוא עצמו , נדמה לי,  סבל מהתמוטטות עצבים,

לפי אחד הסיפורים. אולי קשור למה שעבר במלחמה (השנייה?)

לא בטוחה.

קראתי ואהבתי את

הר הקסמים

בית בודנברוק

מוות בוונציה

התחלתי וזרקתי לפח במיאוס: הנבחר

קראתי את שני הראשונים; הר הקסמים - תיאורי המחלה הגעילו אותי וגם לא הבנתי איך זה משל על החברה באירופה (לא סיימתי הכל)

יש את "יריד ההבלים" של תומאס הרדי הבריטי. לא סיימתי כי גם הוא לא ספר המביא לשמחה יתירה....נחשב לספר טוב.

יש ספר אמריקאי "עדין הוא הלילה". של פיג'רלד. דפדפתי. נראה ספר טוב. 

יש את "במערב אין כל חדש"

"החייל האמיץ שוויק"

מאוד מאוד ישנים. בזמנו, התרשמתי. אנטי מלחמתים.

את "היום אינו כלה" סופר מאחת הארצות ששמותיהן מסתיימות בטן...פקיסטן, קיריגיסטן, אוזבקסיסטן.......

ואת  "הדבר" של קאמי.  אקזסיסטצינליזם. אז כמובן כפירה בהשם ובמשהו רוחני בכלל.

שבת!!!!   עדיין לא התחלתי כלום!  אנחנו נרעב!!!

שבת שלום!

התחביב שלי (ספרים) הוא בעוכרי. ממש!

מה יהיה עם שבת?

דוד זריצקי - בצל צח - כל כך יפה ויהודי ועדין. נוגע ממש בנשמה.

סלינג'ר מסתבר כן מתורגם. אבל מציעה לקרוא את רוב הסיפורים רק במצב רוח טוב! (ממוצא יהודי: אמא קתולית ואבא יהודי)

עוד משהו:

גם ספרים טובים ובעיקר ספרים טובים, עלולים להכניס אלינו, מבלי שנרגיש, דרך הדלת האחורית,

מושגים והשקפות זרות. הרבה. זה לא הכי מיטיב עם הנשמה היהודית שלנו....

 בעיקר נוצריות.

למשל, קראתי על "מובי דיק" שיש הרבה נצרות;  לא קראתי, אבל חושבת שכנראה

הכוונה לא שמטיפים שם לנצרות. אבל ההשקפה, מושגים, ראיית החיים, העולם -

לזו הכוונה כנראה.

הרב ד"ר ליכטנשטיין (ראש ישיבת ? ) ז"ל, שהיה ד"ר לספרות אנגלית מאוניברסיטת הווארד,

אמר בשיחה עם חיים סבטו שיבדל"ט, שהספרים המסוכנים ביותר (דיבר על ספרות   ילדים)

הם דווקא אלה הטובים.

אז אולי באמת כדאי  להתרכז יותר בספרים כמו הארי פוטר וכל הספרות הבדיונית הקיימת

עכשיו (ערפדים וכאלה...). זה לפחות לא מכניס שום דבר דרך הדלת האחורית ואם כן

 - לא עמוק מדי.   וילדים לא מתרכזים בזה. זה עוד סממן של מתח או הרפתקאה עבורם.

(מוטיב האייל שראיתי שם, שייך למסורת הנוצרית. נדמה לי. שים לה לגרביים החמות,

וכאלה שמוכרים אצלנו בחורף (ענקיות כאלה עם פרווה בפנים), או סוודרים -

יש שם בד"כ הרבה איילים.

הארי פוטר קראתי את הראשון ולא יכולתי לישון בלילה; הרגשתי כזו טומאה...

ולא שאני צדיקה, הלוואי. הספר השני היה מגעיל ומפחיד.

אחר כך התרגלתי.   השלישי...

וזהו - יותר אני לא אמשיך לקרוא כדי להתחנף לנכדים. בלי נדר. (חייבים למצוא נושא אחר לשיחה עם הילדים!)

אבל למבוגרים, לא חושבת שקיימים ספרים מ סוג זה.

יש ספרי מסעות. גם לא כולם. מה שכן אפשר:

מסע קונטיקי

אינדיורנס

שניהם - מסעות אמיתיים.

מסעות אחרים - לפני שמתחילים לקרוא אותם, אפשר לשאול אותי. אני אהיה הרעה שקראה ועכשיו מזהירה את האחרים...

אפשר גם "3 כוסות של תה". לא ממש מסע אבל הרפתקאה אמיתית. 

:

 ממשיכה לשבת.

באמת שבת שלום.

אחד הספרים היפים והמוסריים ביותר שנכתבו בעולם החילוני

הרב חיים וידאל מצטט ממנו בבלוג:

פרשת אמור תש”פ – והאלוקים יבקש את נרדף (יש לו ‘חולשה’ לאוכלוסיות חלשות ולחלשים)

הבנתי;

אבל גם לא קראתי את הקישור.

אם זו התייחסות לדברי על חוסר אמונה לומה שעבר ב"דבר" - זה לא סותר את החמלה והמעשיות

שבדברי הרופא אליבא קאמי;  אולי, נכון, זה אפילו נותן לה עוצמה מיוחדת אמנם וכוח, דווקא בגלל

העובדה שהאדם הוא לבד לבד במאבק שלו: לפי הרגשתי (לא מכירה ממש את התפישה של הוגי הזרם הזה), נושבת מהספר רוח של....יאוש.

נואשות. האדם הקטן שנלחם בציפורניים בגורלו של בן תמותה; לבד.

 או קי, יש כאן יושר ו אומץ ומסירות - אבל האדם

נתפש כלבד לבד. בדידות איומה מול המאורעות החזקים ממנו.

כל הויכוח עם הכומר.... אם אני לא טועה, גם הוא נשבר בסוף.

אין שום יד התומכת מלמעלה ולכן   אין שום יד הנתמכת  מלמטה. אין אלוקים. אין שום דבר שמעבר. גם אין איזושהי

משמעות למגיפה  (צריכה אולי לקרוא שוב, ייתכן שהם נותנים לזה איזו משמעות)

זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר ואנו עושים ככל שביכולתנו;. יותר מיכולתנו. אבל נורא לבד. עולם בלי אלוקים. ובעצם-

בלי חמלה גדולה המכילה ורואה ומבינה את הכל ("מאזין ומקשיב.."..) האדם נעזר באדם . אין לו דבר אחר  ומשכך

הוא מועד לאכזבות, יאוש, נפילות.

זה לא "הסתרת פניך הייתי נבהל", כי כאן יש מישהו שאמנם מסתיר עכשיו פניו, אבל יש גם אי הסתרה. מחר, מחרתיים,

בעוד חודש......

שים לב שאין שום יאוש בשירים יהודיים. יש לפעמים עצב, געגועים, תחנונים, בקשה לגאולה, אבל אף פעם לא יאוש

או דיכאון.

גם אחרי השואה, שיר שהיו שרים:

הבט משמים וראה

איך היינו ללעג וקלס....

ובכל זאת בריתך לא שכחנו...

איזה יופי! איזו נחמה! איזה כיף שיש השם.  איזה מסכנים אנשים שלא לוקחים אותו בחשבון....

(לא שאני תמיד קרובה ותמיד שמחה ותמיד מודה ותמיד זוכרת שהכל ממנו , אבל ככה צריך לחשוב ולהרגיש  ו ל ד ע ת   יהודי.

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

הוא די כבד ומדכא. לוקחת את זה בחשבון?

ממליצה שוב על "זאת הפעם.." של תמר וייזר. כיף לקרוא. ויש שם קטע תפילה - משהו! מעורר קנאה ממש.

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.