ריח ושלצורך הגילוי יש מכשיר מיוחד שמגלה אותו, לא רלוונטי איזה.

לחלק לקבוצות של 100 ולערבב  את המשקה מכל הכוסות בקבוצה יחד.

עכשיו ע"י בדיקה אחת נפסול מאה כוסות.

אח"כ נחלק לקבוצות של חמישים את המאה שחשודות כמורעלות.

נפסול חמישים.

אותו דבר עם עשרים וחמש.

אז 12 מול 13

6 מול 7 במקרה הרע

3 מול 4

2 מול 2

1 מול 1

סה"כ 8 בדיקות.

ספציפית מתישהוא בעבר,

אבל זו חידה קלה למי שרגיל לצורת החשיבה הזו.

אותו סגנון, אבל הרבה יותר קשה. אחפש ואביא אותה כאן בע"ה עוד מעט, אבל תצטרכו קצת לשבור את הראש!

ואז תוך מדידה אחת למצוא..

האמת שהמצאתי את זה עכשיו..

גם המכשיר המשודרג בודק כוס אחת בלבד. אך יש לו תכונה מיוחדת..

מהי התכונה?

וכיצד נעשה זאת?

יודע לא רק לזהות אם יש רעל או לא, אלא גם כמה רעל.

מכל כוס נשים כמות אחרת.

סהכ אחנו צריכים כוס אחת שלמה.

אז נסמן ב-X את הכמות שניקח מהכוס הראשונה. ב-2X את הכמות שניקח מהשניה וכו'.

נקבל כי X(1+2+3+...+200)=1

כלומר,

X

כפול

201*200 חלקי 2

זה

1

אז ניקח מהכוס הראשונה

אחד חלקי 20100

משניה שניים חלקי זה וכו'...

בהנחה שלזה התכוונת,

הכרתי חידה דומה

אבל לא יודע אם אפשר ליישם אותם על הכוסות

חיפוש בינארי הוא די מוכר, מצד שני יותר קל לפסול את השאלה מלנסח אלגוריתם..

|מצטמרר מזכרונות על מימוש באסמבלי|

ופחות על רשימה אקראית.

בממויינת יש לך יחסית מהר השערה של ימין/שמאל.

אתה מחלק לשניים מגלה באיזה קבוצה זה.

ברגע שאתה מערבב- אתה כבר לא יודע מה היה תכולת הכוס המקורית!!

וההוראה שלו היא לבצע זאת במינימום בדיקות כדי לחסוך בחיי ה@@@@...

יש לכם שנים-עשר כדורים, שנראים אותו הדבר בדיוק. כולם באותו משקל, חוץ מאחד, ששוקל יותר מהם. יש לכם אפשרות לשקילת כדורים במאזני כפות. כמה שקילות צריך?

חידה נוספת (ועכשיו זה יותר קשה).

אותו מצב כמו קודם, אבל הכדור החריג הוא או קל יותר או כבד יותר - לא ידוע. בכמה שקילות תמצאו אותו + תגלו אם הוא קל יותר או כבד יותר מהשאר?

רמז: אותו מספר שקילות לשתי השאלות!

מחלקים את הכדורים לשלוש קבוצות של 4.

שמים על המאזניים 4 מול 4.

במקרה ושני הערימות שוות שמים אותם בצד ולוקחים את הרביעיה השלישית (בתוכה נמצא הכדור החריג).

לוקחים מתוכה 3 כדורים ושוקלים מול 3 כדורים רגילים.

במקרה ושני הערימות שוות שמים אותם בצד ושוקלים את הכדור האחרון, שעכשיו ידוע שהוא החריג, מול כדור רגיל.

כך גם מצאנו אותו וגם אם הוא כבד יותר או קל.

אם שני הערימות של השלישיות כדורים לא היו שוות, כבר ניתן לראות האם הכדור החריג קל יותר או כבד ואז-

לוקחים שניים מ'קבוצת החריגים' ושמים אותם אחד מול השני במאזניים. מי שקל יותר או כבד יותר (תלוי בשקילה הקודמת- הוא החריג. אם שניהם שווים, אז השלישי שלא נשקל הוא החריג ואת משקלו אנחנו כבר יודעים.

סה"כ 3 שקילות.

עד כאן אם שני הערימות של הרביעיות (בשקילה הראשונה) שוות.

אם הן לא.. אז הדרך עוד ארוכה..

(כשיהיה לי כוח לחשוב על זה ולהקליד את זה..נחזור לפה)

אחרי ששוקלים את שני הרביעיות והן לא שוות- זוכרים מה היא הקבוצה של הקלים ומה של הכבדים.

לוקחים שני כדורים מקבוצת הכבדים ואחד קל- שמים בצד אחד, ועוד שני כבדים וקל בצד שני.

אם הקבוצות שוות- לוקחים את שני הקלים שנשארו ושמים אחד מול שני- מה שיותר קל הוא החריג.

אם הן לא שוות, אנחנו יודעים שהחריג הוא או הקל במדידה השניה או אחד משני הכבדים במדידה הזאת.

לוקחים את שני הכבדים החשודים ושמים אותם אחד מול השני.

אם הם שווים- הקל מהקבוצה השניה הוא החריג.

אם הם לא שווים- הכבד מבניהם הוא החריג.

שוב בשלוש שקילות..

כל הכבוד!

או שרק כתבת מהמחשב שלה?

[הניסוח "אם הן לא שוות, אנחנו יודעים שהחריג הוא או הקל במדידה השניה או אחד משני הכבדים במדידה הזאת."

לא לגמרי ברור, אבל שיערתי למה התכוונת]

כן, כבר ראיתי שפתרו, אבל אני רוצה להבין את ההוכחה אז אני מנסח אותה מחדש, שום דבר מעבר לזה,

מה גם שגם אני הצלחתי בעצמי רק את החצי הקל (אקיצר אני כותב את זה רק בשביל עצמי).

נחלק את 12 המטבעות לשלוש קבוצות של ארבע מטבעות. בשקילה הראשונה נשווה שתיים מהקבוצות האלה ונבחין בין 2 מקרים: מקרה ראשון - המאזניים במצב שווי משקל, מקרה שני - המאזנים אינם במצב שווי משקל.

במקרה הראשון המטבע המזויף בהכרח בקבוצה שלא נשקלה, נשים בצד את אחד המטבעות מקבוצה זאת, ונשקול את 3 המטבעות הנותרים ביחס ל- 3 מטבעות שאנו בטוחים שהם אינם מזוייפים. אם המאזניים במצב של שווי משקל, המטבע שהנחנו בצד הוא המזויף, נשווה אותו למטבע אמיתי בשקילה שנותרה לנו כדי לגלות אם הוא קל או כבד יותר וסיימנו.

אחרת, המאזניים אינם במצב של שווי משקל, וניתן גם להסיק האם המטבע המזויף קל או כבד יותר.

כעת, ניקח שני מטבעות מהקבוצה החשודה ונשווה ביניהם ואת השלישי נשים בצד, אם המאזניים בשווי משקל, השלישי שבצד הוא המזויף וסיימנו, כי הרי אנו כבר יודעים אם הוא קל או כבד יותר, אם המאזניים אינם בשווי משקל, גם כאן כמובן שסיימנו.

במקרה השני, נסמן ב- a,b,c,d את המטבעות בצד "הקל" וב- A,B,C,D את המטבעות בצד "הכבד".

נשים בצד את C,D ונשקול את a,b,A לעומת c,d,B.

אם המאזניים בשווי משקל המטבע המזויף הוא אחד מבין C,D ואנו יודעים כבר שהוא כבד יותר, שקילה שלישית ביניהם תקבע מיהו.

אם המאזניים אינם בשווי משקל והצד של a,b,A כבד יותר אזי המטבע המזויף הוא אחד מבין  A,c,d ושקילה שלישית בין c ו- d תכריע. אם המאזניים אינם בשווי משקל והצד של c,d,B כבד יותר אזי המטבע המזויף הוא אחד מבין B,a,b  ושקילה שלישית בין a ו- b  תכריע.

אכן, חידה קשה...

בכל כוס ניתן לעשות קומבינציה שחלק מאמצעי הבדיקה יבדקו אותה וחלק מהן לא (יש לכך 256 קומבינציות עם 8 אמצעי בדיקה כי 8^2 = 256).

אחר כך, רואים באלו אמצעי בדיקה נמצא הרעל ופונים לכוס שדווקא אותם אמצעי בדיקה בדקו אותה.

מותר לעלות רק פעם אחת כדי לגלות את המתג הנכון.

איך עושים את זה?

מדליק את הראשון לכמה דקות,

מכבה ומדליק את השני.

עולה למעלה

אם הנורה דולקת - זה השני.

אם היא כבויה וחמה - זה הראשון.

אם היא כבויה וקרה - זה השלישי...

יש חדר עם מאה אנשים בשורה, כל אחד רואה את כל מי שלפניו (הראשון 99, השני 98..) לכל אחד על הראש יש כובע שחור או לבן.

כל אחד צריך להגיד מילה אחת וכולם שומעים מה הוא אמר מותר להגיד שחור או לבן, אם זה הצבע של הכובע שיש לו על הראש הוא ניצל אם לא הוא מת מוות בייסורים (קלים), לפני שהם נכנסים לחדר מותר להם לתכנן יחד מה לעשות.

איך הם יצילו כמה שיותר אנשים ממוות ביסורים קלים.

נראה כאילו אין מנוס מכך שהראשון בשורה (שאיש אינו רואה אותו) ימות מוות בייסורים קלים בסיכוי של חצי,

וכל השאר יינצלו (למשל ע"י שהראשון, שרואה את כולם יגיד לפי הסדר את צבעי הכובעים של כל מי שלפניו; כל אחד זוכר מה נאמר לגביו ואז לפי הסדר אומר מה צבע כובעו.) הראשון מנחש...

נראה לי שאו שפספסתי משהו מהותי, או שהחידה צריכה ללכת קצת אחרת..

אז כולם יינצלו. אבל אז זה עוד יותר טפשי מההבנה הראשונה שאסור להם להסתכל על הכובע שלהם.)

מותר להגיד מילה אחת...

וכן, הראשון הולך למות מיתה משונה.

אבל הכרתי כבר חידות דומות, אז לא אענה כאן.

מאריך את הזמן שהם ישהו בחדר...

תפרטי?

שהאנשים יכולים לספור בלב בקצב אחיד, או משהו כזה (או שיש להם שעונים, אבל זו הנחה יותר מוגזמת..)

אז הם קובעים שכל אחד אומר את הצבע שלו, שאותו למד ממי שלפניו, אבל מעביר לבא אחריו אינפורמציה לגבי צבע כובעו הוא, ע"י הזמן בו הוא מכריז.

למשל, כובעים בצבע לבן, אדום ושחור -

הראשון מכריז את צבע כובעו של השני.

השני למד את צבע כובעו, ויודע מה יכריז. הוא יכריז זאת ב - נניח דקה - הראשונה, אם צבע הכובע של מי שלפניו לבן, בדקה השניה אם צסע הכובע של מי שלפניו שחור ובדקה השלישית אם צבע כובעו של מי שלפניו אדום.

כעת השלישי למד את צבע כובעו, ובדומה לשני יעביר לרביעי את המידע על צבע כובעו של הרביעי ע"י זמן ההכרזה.

וכו'...

החלל והזמן זה דבר הפכפך כשמוות ביסורים מצפה לך.

או שחור או לבן?

יש פתרון לחידה הזאת גם עם 3 צבעים?

חמישים ברור שתצליחי, הראשון אומר מה יש לשני השני חוזר אחריו השלישי אומר מה יש לרביעי והלאה..

לכמה תצליחי לעלות?

כי זה לא נראלי הגיוני.

אולי אפשר גם אחרת..

בכל מקרה למה שהראשון לא יחלק אותם לקבוצות של שחור ולבן..? או שזה לא אפשרי?

אם הם יכולים לעשות הכל ולהסתדר ולארגן..אז מה הבעיה בעצם לארגן 2 קבוצות..וגם את הראשון אפשר יהיה לסדר לקבוצה שמתאימה לו..?

או שתסביר לי שוב את הכללים..

כל אחד רואה רק את מי שלפניו, אסור לזוז אסור ללב לפעום, אסור להגיד כלום חוץ ממילה אחת והיא הצבע של אחד הכובעים.

לפני זה יש זמן לתאם

כשהם בחוץ הם יכולים לדעת בדיוק כמה שחורים יש וכמה לבנים יש.

הראשון אומר שחור או לבן.. ואז השאלה שלי היא אם הם רואים את התוצאה..אם ממיתים אותו או לא.

אם לא, אני צריכה לחפש דרך אחרת.

אם כן..

אם הוא צדק, אני השניה ויודעת שיש נניח 40 שחורים, והוא אמר שחור..אני רואה את כל מי שלפני..ורואה אם יש שם 39 או 38.. אם 38, אני אומרת "שחור". וכן הלאה על זו הדרך. (אם הוא אמר לבן והוצא להורג..אני מצפה ל 39 שחורים. שחור וצדק, כנ"ל. לבן וצדק..40 שחורים.)

אז זה נראה לי נחמד. אבל כמובן תלוי בזה שיודעים מה התוצאה של זה שהיה לפני.

הראשון אומר לבן או שחור לפי האם כמות הלבנים שהוא רואה לפניו זוגית או אי-זוגית.

ואז כל אחד יכול לחשב מה הצבע שעל ראשו, אחרי שהוא שומע את כל מי שמאחוריו מכריזים, וכמובן, רואה את כל מי שלפניו.

ריבוזום- כבוד !!

ברור שהצבע ש-99 אנשים אומרים (אם 99 ניצלים) אינו יכול להעביר שום אינפורמציה, כי הוא נקבע ע"פ צבע הכובע שעל ראשם. אז חפרתי גם לתילה באישי האם בטוח אין שום סנכרון בזמן או העברת אינפורמציה בדרך אחרת.

כי המשפט שאמרתי בטוח נכון - שצבע הכובע אצל 99 לא מעביר אינפורמציה.

תילה הבטיחה לי שאין העברת אינפורמציה בדרך אחרת (זמנים או כל דבר אחר), כך שנפנתי לחשוב על כיוון אחר

חידה יפה!

וככה התחיל ביט הזוגיות. 

עכשיו בשלוש צבעים.

ישנה חבית שעליה ארבעה מתגים שממוקמים בריבוע.

כל מתג יכול להיות על צד ירוק או אדום כאשר במידה וכל המתגים על אותו הצבע- ירוק או אדום- החבית נפתחת.

מעל כל מתג יש מכסה שמכסה אותו לגמרי והחבית סימטרית לחלוטין.

מותר לך לפתוח 2 מכסים כל פעם, לשנות את המתגים שבתוכם או שלא, כרצונך, ולסגור.

אחרי הסגירה החבית מסתובבת ואתה לא יכול לדעת מה פתחת ומה לא.

ואז שוב אתה רשאי לפתוח 2 מכסים וכו' והחבית שוב מסתובבת וכו' ככה כמה פעמים שתרצה. 

איך תוכל לפתוח את החבית בוודאות גמורה (לא סטטיסטית)?

יאללה נראה אותכם 

א. פותחים שני מכסים שאחד מול השני ומוודאים ששני המתגים שלהם ירוקים.

אם גם שני האחרים ירוקים - החבית תיפתח.

אחרת נמשיך:

ב. פותחים מכסה אחד.

אם המתג שלו אדום, הופכים אותו לירוק, ופותחים גם את זה שמולו ומודאים שהוא ירוק. וסיימנו.

אם המתג שלו ירוק, פותחים מכסה שמולו. אם המתג שלו אדום - הופכים לירוק וסיימנו. אם ירוק - הופכים את שניהם לאדומים. אם החבית לא נפתחת, כעת המצב הוא בהכרח שלושה אדומים וירוק אחד.

ג. פותחים מכסה אחד. אם הוא ירוק - הופכים לאדום וסיימנו. אם הוא אדום - הופכים לירוק. כעת המצב הוא אחד מבין שניים:

או אדום מול אדום, ירוק מול ירוק. או: אדום מול ירוק, אדום מול ירוק.

ד. בודקים מה המצב מבין השניים שכתבתי בסעיף הוקדם ע"י פתיחת שני מכסים שאחד מול השני. אם קיבלנו ששני מכסים שאחד מול השני שפתחתנו הם אותו צבע- נהפוך לצבע השני וסיימנו. אם קיבלנו שצבעיהם שונים,

ה. נפתח שני מכסים שאחד ליד השני, נחליף את צבעיהם ונקבל מצב של אדום מול אדום וירוק מול ירוק.

ו. נפתח שניים שהם אחד מול השני ונחליף לשניהם את הצבע.

ואוסיף הערה: כל סעיף מתאים ל"סיבוב" חדש, כלומר, פתיחה של שני מכסים אחרי סיבוב של החבית.

ויותר בקיצור..

1. פותחים שני מכסים אחד ליד השני ומשנים את שני המתגים לירוק.

2. פותחים שני מכסים אחד באלכסון לשני ומשנים אותם לירוק.

מכיוון שהחבית עדין לא נפתחת, הגענו למצב של שלושה ירוקים ואדום.

3. פותחים שני מכסים באלכסון ומשנים רק אחד לאדום. (בהנחה שלא יצא לנו אדום אחרת נחליף אותו לירוק וגמרנו..)

4. פותחים שני מכסים אחד ליד השני: אם הם אותו צבע, משנים אותם וגמרנו, אם הם לא אותו צבע גם כן משנים אותם.

עכשיו יש לנו שני אלכסונים באותו צבע.

5. פותחים אלכסון, משנים את צבעו, והחבית נפתחת.

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים