אני מחכה לבחורה במקום מסויים, ומתקשר אליה לבדוק איפה היא, היא אומרת, אני ממש מתקרבת, אני באה מ*****. ואז אני כמו טמבל לא כל כך יודע איפה זה ה****, אז אני מסתכל לצד אחד, מחפש אותה (כבר יצאנו, זה לא היה הראשון...), ולא רואה אותה (אני תוך כדי איתה בפלאפון), אני אומר לה: "אני לא רואה אותך", ואז היא אומרת לי, אני רואה אותך, (היא מוסיפה עוד משהו שלא קשור עכשיו) " - ואני פתאום קולט וממהר להסתובב לצד השני ורואה אותה במרחק 2 מטרים ממני הולכת... (מה שהוכיח לה אולי עוד יותר שאני בור בכל הקטע של הכרת מקומות שלא נמצאים בטריטורייה הבייתית שלי...).

ישבנו על ספסל באיזה גן ציבורי. איש אחד עובר, רואה בחור ובחורה דתיים יושבים על ספסל ומשוחחים... כנראה הצחיק אותו שיושבים במרחק מסויים, הוא ניגש, מפטיר: "אפשר לשבת, כן?" (בינינו), ובלי שהספקנו לעכל, כמעט מתיישב - לשבריר שניה, ואז הולך משם "בצחוק!, בצחוק!". מוזר.

שהתערבו על מגש פיצה- מי מתיישב בין זוג דוסים בדייט

מכירה אישית..

האיש לא היה נראה ישלצניק בעברו

(ולא שמעתי את הסיפור אף פעם. זו גם הפעם הראשונה שסיפרתי אותו!)

אבל זה באמת היה לפני כמה שנים טובות, לפחות 5..

עם יותר מאדם אחד...

מי שדיברתי עליו, עכשיו הוא שיעור ב'..

זה לא מחזור מ"ב?

יש שמיניסטים שיוצאים לדייטים?!?!

של אחרים כנראה...

פפפפפ

איזה שכל של שעה אמצע הלילה,

שזה לילה!

בחול המועד זה לילה, כן. אני מודה.. (אבל רק בחול המועד!!)

פפ..

מה הבעיה שתדעי ממנו?

|לא קשורה לשרשור|

דייט ראשון,ישבנו על ספסל בגן ציבורי ואיש אחד עובר לידנו ,פתאום עוצר מסתכל ואומר "אני חייב להעיר הערה

למה אתם יושבים כ"כ רחוק אחד מהשניה?תתקרבו תהיו יחד וכו' ואח"כ תתחילו לדבר....אני לא מבין את הקטע שלכם הדתיים,

אתם יודעים איך אני הייתי פעם?...."זה היה ממש מביך!

לק"י

שיחת הטלפון הראשונה עם הבחור הראשון שלי התנתקה לה באמצע..

באותה תקופה הייתה לפלאפון שלי נטיה להתנתק

(ולא בהכרח להסכים לחייג אח"כ).

בסוף הצלחתי לשלוח לו הודעה לפחות..

מישהי התחילה בהספדים לקראת זריקה וכשהיא אמרה שזה לא מתאים

השיחה התנתקה בגלל הפלאפון שלי

(למזלי זה קרה כבר קודם אז היא ידעה שהפלאפון דפוק) 

אבל משעשע בכל זאת:

הוצעה לי בחורה שלמדה במגדל עוז. לאחר בירור קצר, נתתי את הסכמתי. לאחר כמה ימים הגיעה התשובה מהשדכנית: הבחורה שמעה שאני לומד בישיבה פלונית בה יש רוב של ספרדים (אני אשכנזי), מכך נובע שאני לומד בשיטת העיון הספרדית, והמשמעות היא שאין לי יצירתיות, והיא צריכה אדם יצירתי. בקיצור, לצערה נראה שזה לא מתאים.

לא הפסקתי לצחוק כל הערב..

אחחח בנות

יותר טוב....

זכית באחת מושלמת!!

אחח...פשוט נחמד לראות את הכימיה בין זוג מאורסי פורום, על גבי הפורום

ההפסד כולו שלה..

אבל הצעתי לבחורה כוס.

אז היא ענתה כן.

עוד אחת?

כן.

עוד אחת?

כן... טוב, אבל קצת

כנראה התפדחה שהיא שותה יותר מדי.

ברוך ה' הפורום עדיין לא האינפוזיה של חלק מהגולשים כאן

לק"י

אני באחד הדייטים הראשונים יחסית:

אנחנו הולכים ברחוב פתאום עוברים מולינו חברה מהמכללה ובעלה, שאני מכירה אותו ושניסו להכיר לי אותו פעם ..

(לא בטוח שהוא זיהה אותי- לא נפגשנו או משו, אבל הוא בטוח ראה אותי כמה פעמים).

לא נורא..מלמלנו "שלום" אחת לשניה.

לא נראה לי שהמדוייט שלי שם לב בכלל.

לק"י

ואתה קורא לעצמך חבר שלו?!..

אבל באמת ביקשתי מאמי שתתקשר אלי והמצאתי לו שסבתא, שתהיה בריאה עד 120, לא מרגישה טוב וצריכים אותי...

(אגב, זה הגיע לו לחלוטין, מי שמוסר מידע חלקי מאוד!!! על עצמו)

פאדיחה שקרתה לפני שנים- נפגשתי לדייט ראשון בחיי ליד בניני האומה (כמו כולם?) בימי העיון לנשים בקיץ, ופגשתי קרובת משפחה. היא סיפרה להורים בתום לב שראתה אותי, והם עוד לא ידעו שאני בכלל נפגשת...

טעות הרת גורל... כל העולם ודודתו נמצאות שם.

אח שלי :"שלום, רבקה? מדבר דוד. הרב חיים נתן לי את הטלפון שלך,הנתי אמר שאת ממש לחוצה  להתחתן, יש מצב אני יכול לעזור לך עם זה"

היא :"תודה לך, התחרטתי"

והם לא נפגשו?

בס"ד

לא נורא, היום הוא נשוי ב"ה...

פפ, סתם, אינלי מושג

(רעות, אם את קוראת את זה- הנה אני מסגירה את עצמי )
 

עמדתי מחוץ לתחנת רכבת וחיכיתי לחברה שלי. בזווית העין ראיתי בחורה דוסית עומדת בצד השני של התחנה, אבל לא כ"כ שמתי לב אליה.
אחרי שחיכיתי זמן מה חברה שלי הגיעה, וחיכיתי שתתקרב אלי. קצת ריחפתי, ופתאום משום מקום (ככה זה היה נראה לי ) הגיע בחור, עמד ממש מולי, וחייך אלי.
עכשיו - זה היה חיוך כזה של "אני מכיר אותך, את אמורה להכיר אותי". וממש נלחצתי כי לא היה לי מושג מי זה - ופאדיחה שמישו מכיר אותי ואני לא אותו - אז התחלתי להעביר בראש את כל האנשים שאני מכירה (הגעתי למקומות ממש רחוקים )  אבל הוא לא היה אפחד מהם.
ואז הוא אמר" פאני?"
ואני:"אע?"
הוא:"את פאני?"
אני:"מה?! לא.."
אז הוא נבוך והלך לו.
וחברה שלי ואני - כמו כל הבנות המצויות - מה יש לעשות חוץ מלצחוק?

ואח"כ הלכנו לנו בדרכנו, ומהעבר השני של המדרכה את מי אנחנו רואות? את הבחור ואת פאני! ומי זאת פאני? הבחורה הדוסית שראיתי בתחנה

וכך התברר לי שממש קל לצאת לבליינד-דייט. פשוט צריך להגיד "כן" לכל שם שאומרים לך

הייתי שחוקה מתק' פגישות אינטנסיבית.

הציעו לי בחור מאותה ישיבה כמו שלושת הקודמים, וזו ישיבה קטנה מאוד..

קיצור, בפגישה די מתקדמת הוא סיפר שטייל עם כמה חברים מהישיבה.

אז אני ברוב פעירותי לא התאפקתי ושאלתי אותו עם איזה חברים טייל..

המדוייט ואני נכנסים לבית קפה. לא עוברות שתי דק' ומי נכנס ב-ד-י-ו-ק לאותו בית קפה? אבא וסבתא של המדוייט!!!! (לא ראיתי אותם קודם בחיי).

כמובן שהחלפתי צבעים, הסמקתי וכו' וכו'.....

פ-א-ד-י-ח-ה!!!!!!!!!!!!!!!!!

לק"י

אנחנו פגשנו יום אחד את אחיו של המדוייט ברחוב.

אבל זה לא היה פדיחות ב"ה.

ועוד בפגישות ראשונות..

כמה פעמים פגשתי את אבא ואמא שלא רצו לפדח אותי והעמידו פנים שהם לא מכירים אותי.

רק חבל שבאחת הפעמים בטעות התפלק להם: "יעלי, אם את רוצה, אנחנו נוסעים.."

גם את אחי פגשנו פעם אחת בפגישה ראשונה.

ופעם אחת אבא פגש בחור שכבר היינו בקשר די רציני, והוא התחיל לשוחח איתו..

ישבנו על ספסל ודיברנו על הא ועל דא, כשפתאום הבחורה קולטת שיש עליי כמה נמלים, אז העפתי אותם ממני. אחרי דקה שוב היא רואה עליי נמלים, אני קם ומסתבר שישבתי על קן נמלים (!!!).

ביקשתי ממנה סליחה, ברחתי לאיזו פינה מאחורי בניין ופשוט ניערתי את החולצה שלי מכל מה שהיה עליה חחחחח.

גם אצלנו משתדלים לא לומר 'מה שלומך' לעלמה, ומחליפים ב'מה העניינים' וכו'...

בטלפון ראשון היא חזרה אלי כי היא לא ענתה כשהתקשרתי, ומרוב לחץ בדרכי החוצה מבית המדרש נפלט לי 'מה שלומ...כם?',

חוץ מזה שכמה שניות אח"כ שני 'שיעור א'ים פעורים אמרו לי למסור לה ד"ש...

לפחות היה על מה לצחוק אח"כ..

תמיד בשרשורים האלה מפחיד האווטינג שאתה עושה לעצמך...

שמה שחשבתי שהוא סיפור מוזר שקרה רק לי, הוא סיפור מפורסם שסופר, מסופר וכנראה עוד יסופר רבות....

במקרה שתיארת נראה לי שעוד פחות צריך לחשוש מאאוטינג (שכן זכור לי שהיו בנות שסיפרו בפורום ששאלו אותן "מה שלומכם")

למען השם!

לק"י

שנוכל להבין מה הכוונה

סורי..

וגם בלי ידע על זה, לי באופן אישי, "מה שלומך?" נשמע די אישי, ואעדיף לבחור זר את "מה נשמע?" ודומיו. (אם כי גם באופן כללי, אני משתמשת הרבה יותר ב"מה נשמע")

תשאלו את הרב שלכם, אני לא אומרת יותר בנושא.

וודאי בדייט. 

"מה שלומך" בדייט. לכן ניסחתי "יש עניין" ולא "אסור", והוספתי גם את הרגשתי האישית, שאכן "מה שלומך" הוא ניסוח אישי הרבה יותר מ"מה נשמע". ברור לי שלא כולם חשים כמוני לעניין זה, ויש דברים בדיבור וניסוח שאני יותר רגישה אליהם מאחרים. אבל יכול להיות שעוד אנשים כן מרגישים כמוני.

לעניין לשון הרבים, במקרה שסופר, זה יצא בגלל לחץ ובטעות, ולא ידוע מה דעת הבחור לגבי זה באופן כללי.

דעתי האישית היא שלשון רבים מביכה ולא נעים לי לשמוע אותה, אבל אם זה יקרה לבחור חד פעמית, זה לא נורא לדעתי.

לק"י

לא יודעת אם גם למי שרווק יש בעיה להגיד :"מה שלומך?" או רק למי שנשוי.

בגלל נימוס.

יש המון סיפורים על גדולי עולם שאמרו כך לשכנותיהם.

זה מה שקורה כשהעיוותים משתלטים, סבתא שלי (אמריקאית) יוצאת מהדירה, ואומרת לשכן "בוקר טוב!", הוא לא עונה לה וממשיך בדרכו. העצבים...הו.. העצבים..

עזבו, שכל אחד ישאל את הרב שלו וחסל.

לק"י

וכדי להסתדר עם הנימוס אפשר לשאול "מה נשמע?" או "מה העניינים?" במקום "מה שלומך?"

יש דרך להסתדר ולהיות מנומסים בגבולות ההלכה.

לגופו של עניין, ראיתי שהרב ליאור התיר ואחרים אסרו. כל זה נודע לי רק אחרי הסיפור ההוא..

קיצור, קרה, פדיחה, עברנו ב"ה..

ובתור בונוס, פדיחה לא שלי על חשבוני:

הביאו לי מספרי טלפון של חברות כדי על עלמה פלונית,

וכשאני מתקשר מתברר שקיבלתי את המספר של העלמה עצמה.. איך שהוא יצאנו מזה..

פדיחות על לל לדעתי!!! או מאי גאד

שיחה ראשונה, אני יוצאת מבימ"ד באמצע שיעור, הוא שואל משהו בבדיחות ואני עונה "כן בני" (בשווא... לא סגול!)

הוא היה בהלם. נראה לי רק על זה רצה לסגור את העסק לפני שבכלל התחלנו.

לכל השואלים- אין לי מושג מה חשבתי לעצמי, פשוט נפלט לי ברוח ההתחכמויות שלו...

לק"י

דייט שני:

הגעתי כמה דקות מוקדם יותר למקום שקבענו (מקום גדול), אז קבעתי עם חברה שהייתה שם לבוא להגיד לה שלום.

היא אמרה לי איפה היא נמצאת בדיוק.

אני עולה, רואה אותה מרחוק, מתקרבת ו...

את מי אני רואה עומד שם ליד ומחכה?

כמובן..את המדוייט שלי...

לק"י

היא כנראה קלטה שזה המדוייט שלי.

אז אמרתי לו אח"כ שזאת חברה שלי..

לק"י

יצאנו לדייט בעיר מגורי.

עשינו סיבוב בעיר, ואז נכנסנו לאיזה קיוסק לקנות שתיה- אני שילמתי..

המוכר: "במקום שאתה תשלם עליה, היא משלמת עלייך.."

ואז: "עוד שנה חתונה".

הבחור: "למה רק עוד שנה?!.."

לאחר מעשה, אמרתי לבחור- שטוב שלא הגענו לשם בדייט הראשון..

התכוונת שהייתם מדיי מתפדחים?

שהוא היה משלם ולא הייתם זוכים לברכה?

לק"י

ה'אמת היא שזה היה סיפור די משעשע..

אבל בדייט ראשון נראה לי הייתי מתפדחת נוראות, ואולי גם הוא.

ישבנו,אכלנו,דיברנו..תוך כדי אני קולטת איזה שתי בנות מהשולחן ליד שלא מפסיקות לנעוץ בי מבטים

השולחן שלהם היה די קרוב אז הן גם הצליחו לצוטט לחלק מהשיחה

אז בהיתי אליהן בחזרה ויכול להיות שגם התפלק לי איזה חיוך קטנטן

למחרת אחותי סיפרה ש-2 חברות שלה מהכיתה סיפרו שראו אותי אתמול

רק אז קלטתי שהן מכירות אותי מהאולפנה

פדיחה....איזה שביעיסטיות פעורות!!

זה עוד קטן ליד הפדיחות הרבות שלי אבל אני קצת חוששת שיזהו

\(בכל זאת...פדיחות הזויות באמת-קל לזהות)

אז זהו לבינתיים...

חבר שלי התארס וביטל את האירוסין. קורה.

כמה שבועות אח"כ הוא המשיך כמובן לצאת, ויש עם מישהי על ספסל באיזה גן ציבורי בירושלים.

פתאום חבר שלו (שכנראה לא ידע שהוא ביטל) עובר וקולט אותו. במקום להתעלם, החבר זרק לו משפט: 

"בני, מה קורה? לא התארסת כבר? איזה שובב..."

הלכנו ברחובות תל אביב בדרך לים ופתאום הגיח אחד מולנו עם 3 כלבים גדולים בתקווה שניתן לו לעבור. מרוב לחץ כמעט נפלתי עליו...

על הכלבים? על האיש עם הכלבים?

הציציות שלו התנופפו ברוח וכשהם חצו את הכביש 

היא קצת נתקעה לו בציציות

אז הוא ביקש ממנה לזוז קצת שמאלה

מרוב הלם,לקח לה כמה שניות לקלוט איפה זה שמאלה

ב"ה היא חיה ונושמת

ומסוגלת לספר ולצחוק על הפדיחות של עצמה

חבר שלי סיפר שאחותו יצאה לדייט והיא לא כלכך אחזה מהשידוך

אז היא אמרה לאחיה שאם זה לא יהיה נראה

תגיד לו משפט מסוים והוא יבין שצריך לבוא לקחת אותה

ובאמצע הדייט הוא מתקשר

ואז היא שואלת בהיסוס כזה:

תגיד מה הייתי צריכה לומר כדי שתבוא ותיקח אותי?

יום אחד המדויט שלי (פגישה 9) מגיע עם משקפיים חדשות ירוקות! מזעזעות!!! ממש!

והוא כזה עושה לי  "איך המשקפייים החדשות, יפות נכון?" ואני כזה "אהה"

וואי, זה היה נורא, כל הדייט ניסיתי לא להיישיר אליו מבט, והוא קלט את זה...

נדרסתי ע"י הרכבת הקלה באמצע דייט.

טוב נו, היא נתקעה בי מהצד כשהיא עברה, עפתי מטר אחורה ונחתתי על הרגליים, אבל עדיין פדיחה..

לא יודע כמה דקות צחקנו על זה אח"כ..

ואני מקווה מאוד בשביל כולם שעל זה לא יגידו שזה לא אווטינג.. 

פגישה רבעית, נעימה, זורמת, מסיבות טכניות נאלצנו להמשיך אותה בבית שלי,

כשאימא שלי היקרה בחדר, (כדי לתת פרטיות), ואחותי הקטנה מציצה מידי פעם...

פתאום מגיע אח שלי מהצבא (אותו אחד מהפדיחה הקודמת...)

"אה, זה אתה הבחור שנקודה יוצאת איתו? נעים להכיר,"

מתיישב ליד הבחור, :"תביא רגע?"- נוגע לו בשרירים של היד

אח שלי (הפעור!!):"ואי, מנופחים... עכשיו אני מבין למה נקודה מתלהבת ממך כל כך"

יש לך סיפורים טובים!

אבל מצד שני רק אני הייתי יכולה להתחתן ב1 באפריל...

והינא אני שוב "לקראת נישואין וזוגיות..."

לק"י

נפגשנו בעיר מגורי.

ומסתבר שהאוטובוס האחרון של הבחור הביתה הוא בשעה די מוקדמת (מסתבר רק כשעברה כבר השעה כמובן..).

הגעתי הביתה, והתלבטתי באמת האם להציע לו עזרה ואיך..

בסוף בשעה מאוחרת הוא שולח לי הודעה שהוא מצא מקום לישון בו..

מסקנה: לבדוק אוטובוסים מראש

אחת, נפגשתי עם בחור בשעת צהריים, בבית קפה. אני לגמרי ולחלוטין שכחתי מהמוסכמה שהבחור משלם בפגישות, כן? פשוט פרח לי מהראש. הזמנתי משהו לאכול, שהיה הרבה יותר יקר ממה שהוא הזמין (הייתי רעבה! וקבענו להיפגש לצהריים למען האמת.)

הגיעה העת לשלם... אני מוציאה את הארנק, הוא מעיין בחשבון, ופתאום אני נזכרת בבת-אחת! שהוא בטח ירצה לשלם עליי! אוף, זה היה לא נעים (באמת הוא שילם ודחה את הצעתי לשלם על עצמי (לא התעקשתי כי לא רציתי לפגוע בו ושיחשוב שאני לא מעוניינת..))

לא ממש פדיחה, כי אני לא חושבת שהוא חשב עליי משהו שלילי בגלל זה, אבל כן היה לי לא נחמד :-/

וכידוע תמיד מוצאים שם מכרים..

קיצור, אנחנו הולכים לתומנו ופתאום מושכת אותי מישהי אחורה.

אני מסתכלת ומגלה שזו חברה.

חיבוקים, נישוקים וכמה מילים שהחלפנו..

אני מסיטה את מבטי לכיוון הבחור

ומגלה שהוא התקדם בכלל..

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!