בשורה התחתונה לא ניתן להישאר נקי מאוננות בדרך אחרת.

כל מכור יכול להגיד לך שהוא ניסה להפסיק אלף פעמים בכל הדרכים האפשריות ובסוף הוא נפל.

במחלה הזאת אסור להילחם, ברגעים הראשונים האדם יצליח להתמודד

אך כשהאדם ישיח את דעתו לרגע אחד, בום!!!!!! הוא נפל.

בעלה של נשמת כל חי המכור בהחלמה.

הרחבה:

א. זה פשוט לא נכון. אני מכיר הרבה אנשים שנפלו בעניין הזה (לא מסובך, בהתחשב בעובדה שמדובר על 95% מבני הנוער הדתי), ורבים קמו ויצאו מזה לחלוטין, בדרך היהדות לבדה.

ב. אני מכיר שיטה הרבה יותר מוצלחת ויעילה לעניין הזה: לכרות את איבר הברית. זה בטוח ימנע ב100% הוצאת זרע לבטלה, ובאופן כללי יפגע היצר הזה אנושות.

והאתרוג שלי חוסם את אתר כיפה-

מה שבטוח ששיטת 12 הצעדים מצילה חיים של מכורים- ולא רק בתחום הזה:

זה התחיל באלכוהוליסטים אנונימיים, נגמלי סמים, אכלני יתר כפייתיים-

וממש עוזר לאנשים להיחלץ מהבוץ של החיים שלהם.

מה עדיף באמת??

אני בדיוק חופרת בעניין ומה שהבנתי זה שמבחינת ההלכה עדיף לשקוע בסמים ובאלכוהול או כמובן בעז"ה להיגמל

אבל ברגע שבנ"א נגמל בדרך שהיא לפי הטענה (שאני עוד בבירור עליה) כפירה לגמרי, אז לא שווה כל הגמילה

כי הוא חי חיי כפירה.

מה שבעיקר קשה לי זה שכאילו יוצאים נגד משהו אבל לא כ"כ מביאים תרופה שכנגד,

ואני לא מדברת על אנשים שמכורים לדברים שהרבה אנשים מכורים אליהם אלא עד סמים ואלכוהול..

הם יצאו נגד רטורנו וכו' שאני מכירה אישית אנשים שזה הציל להם אתם החיים.

ברעיון אם יש בעיה כ"כ מהותית הבו לה פיתרון! אי אפשר להגיד זה לא בסדר, זה כפירה וכו' ולהשאיר את זה ככה

בואו תקימו פיתרון שהולך לפי דרך התורה ואז יהיה על מה לדבר! כרגע אין פיתרון כזה...

וואו חפרתי וגם בטח לא הובנתי.. ניחא..

זה בסדר...בנתים שאר הרבנים תומכים בשיטה הזאת. 

בכל דבר יש דעות וחילוקי דעות...בנתיים הרב אליהו זצל תמך בה.

עבר אצל המון רבנים מכל המגזרים ואני חושבת שכולם תמכו בדעתו, שזו דרך שלילית.

אני מדברת על הרב אליהו , הרב דרוקמן שהם גדולי דור במגזר הדתי לאומי. וכמובן עוד רבנים שהיו תלמידים של הרב אליהו....

ולפי הבנתי הוא גם יצא נגד זה.

ולגבי הרב אליהו אני לא יודעת אבל בהחלט יכול להיות שגם הוא שינה את דעתו...

ואני גם מכירה את השיטה טוב מאוד וכבר הרבה שנים והרבה ממכריי מטופלים וטופלו בה בעבר וביניהם דוסים רצח!

אבל לאחרונה דברים השתנו בעניין כולל דעות רבות של רבנים שתמכו בזה.

אני עוד לא יודעת מה עמדתי בעניין לבנתיים אני רק חוקרת את זה.

והוא מלווה אותנו ותומך בנו לכל אורך הדרך. 

מאוד מעניין אותי.. עוד צעד בחפירותי..

דרשתי שנלך לרב שלו. נסענו למרכז שפירא במיוחד בשביל זה. רציתי שהרב שלו ידע מהכל. ידעתי שזה טוב לתהליך שהוא הולך לעבור. הרב פגש אותנו, בעלי סיפר לו הכל, ואחרי זה הרב פשוט אמר שיש טיפול לעניין ושהוא מכיר לצערנו הרבה זוגות שהיו במצב הזה והצליחו לצאת מזה . ושהדרך לצאת מזה זה בעזרת 12 הצעדים. גם הרב שלי שהוא תלמיד של הרב אליהו הפנה אותנו לטיפול הזה.

בעלי ניסה להילחם בזה לבד מאז שהוא ילד ואף פעם לא הצליח. משהוא התחיל את השיטה הזאת הוא נקי!!!! השיטה הזאת מצילה חיים. ולפי דעתי מי שטוען נגדה לא באמת מבין את הבעיה ועד כמה זה קריתי. אני אפילו רואה בזה סוג של גאוותנות. לומר על אדם שנלחם בתאווה הזאת שהוא כופר בזמן שהוא מתקן את שורש נשמתו ממש. זו חוצפה!!!! במיוחד שב"ה אנחנו אף פעם לא עשינו שום החלטה בלי לשאול את הרב!!! אפילו כשקנינו אוטו הלכנו לרב

מתי שאלתם את הרב דרוקמן? חזרו אליו היום ונראה מה יאמר.

מאיפה שהרב אליהו תמך? אני רוצה לראות איפה זה כתוב או נאמר...

אמנם כרוכים בזה כמה איסורי דאורייתא, אבל זה ודאי פחות חמור מכל הכפירה שמתקבעת בנפשו של מי שחי לפי השיטה הזו.

הרב דב ליאור חזר בו והוא מתנגד לשיטה, לאחר שר' עופר דיבר איתו על כך (בעז"ה מתישהו הדברים יפורסמו בצורה יותר מסודרת). הרב יעקב אריאל אכן כתב "הסכמה" לשיטה. דא עקא, מנוסח ההסכמה עצמו ברור לחלוטין שהוא הולך שולל, ושהוא כלל לא הבין מהם באמת עיקרי השיטה ודרך עבודתה. 

הבהרה מאוחרת למתקשים:

העצה בכותרת היא רק ניסיון להמחיש בחריפות שלא כל פיתרון, גם אם הוא אכן פותר את הבעיה - הוא אכן מותר ורצוי.

קרא עליו אלפי עמודים של מאמרים, מחקרים ספרים ושיעורים, וכן ראיין מטופלים בתוכנית. הוא הגיע למסקנה ברורה שמדובר בתוכנית הרסנית שכוללת כפירה גמורה, ומקורה בנצרות. הוא מעביר הרצאות בנושא, ועובר בין רבנים בניסיון להסביר להם ולשכנע אותם.

כשאתם קוראים באתר 'קליפה' שהרב טאו יצא נגד התוכנית, זה בגלל שהרב עופר דיבר איתו על כך, והציג לו את כל הנתונים.

כל הרבנים הגדולים.. תעשה סקר קטן ותגלה

לפני כן הם לא היו לפי מה שהבנתי

שהיה בשיטה הזאת עמוק מאד וב"ה יצא ממנה

הוא סיפר דברים נוראיים

לפי השיטה הזאת אתה לא יכול לעשות כלום לבד, אתה רק תלוי במדריך שמלווה אותך

ובלעדיו אתה אפס. זה נראה לי אחד השלבים הראשונים- אתה אפס ואתה צריך להפנים את זה

כי בלי זה לא תוכל להתקדם...

זה בדיוק סותר את היהדות ואת הבחירה החופשית הניתנת לאדם פה.

יש עוד שלב שכל אחד בוחר לו "אלוקים" משל עצמו.. זה יכול להיות כל דבר

והאלוהים הזה הוא רק רחמן ולא נותן עונשים...

סותר את על העניין של שכר ועונש.

הוא הסביר מה קורה בכל שלב...אני לא זוכרת עכשיו בדיוק בשביל לכתוב פה..

אבל ממש רואים איך כל שלב סותר את אחד מי"ג עיקרים של אמונה... ממש כמעט אחד לאחד.

והוא הראה גם איך אפשר ליפול ולהאמין שזה יהודי וזה טוב... הרי אם רוצים אפשר ללמוד דברים

של חז"ל ומעוד מקורות של צדיקים וגדולים ולהבין הפוך בדיוק... "מורה בתורה שלא כהלכה"

לפי מה ששמעתי -צריך להתרחק ולהרחיק אחרים. זה מאד מסוכן וזה ממש עבודה זרה!

לספר עוד קצת?

הוא סיפר על מישהו שנמצא בשיטה הזאת והוא "מכור" ל-כעס (כל חיסרון שם נקרא התמכרות...ואין אדם מושלם אז כולם מכורים...לפי השיטה שלהם)

הוא בא הביתה ורואה שהבית הפוך וצועק על אישתו..אחרי שהוא סיים לצעוק ולכעוס הוא חושב קצת- רגע, אבל אשתי אחרי לידה, ויש עוד ילדים לטפל בהם..באמת זה לא בסדר שכעסתי..ואז מבקש סליחה.

כל זאת במודעות כמובן. ובהדרכת המדריך של השיטה...

צריך לתת מקום קודם לכעס שלו וכו'...

תגובה שלי- אז למה הסתום הזה לא מראש חשב על זה שאשתו אחרי לידה? זה חדש לו??

למה צריך לתת קודם חופש לכעס ואחרי זה לבקש סליחה...

מסכנה אישתו.

בקיצור- שומר נפשו ירחק מאד מאד!

בהצלחה!

עם כמה וכמה אנשים יראי שמים שהשיטה הזו שינתה את חייהם לטובה ובעיקר העצימה את הקשר האמוני בינם לבין ה' יתברך.

ברור לי שאפשר להבין את זה גם אחרת, זה נראה שזה מה שאת אומרת אבל נראה לי שלא באמת הבנת את השיטה. מההיכרות המינימלית שלי זה נשמע מאוד שונה ממה שהם אומרים.

העצימה את הקשר האמוני בינם לבין "אלוהים כפי שאנו מבינים אותו", ולא לבין ה' יתברך.

אדרבה, ה' יתברך לא יכול במהרה "להתקבל" לתפקיד אלוהים בתוכנית. הרי אלוהים הזה צריך להיות חסד מוחלט בלי דין. אלוהים שלא מעניש.

להכפיש את השיטה ותו לא, ניתן לראות זאת מתגובותיך הקיצוניות.
חבל, אם היית מגיב בצורה עניינית ניתן היה להתדיין על הנושא בצורה הגיונית.

הגם שבניסוח מעט חד.

אני אכן עם אינטרנס והוא לגרום ללאנשים להבין את העיוות הגדול שיש בשיטה.

מי עוד בכלל עוסק בזה?

מספיק לי שהרב דרוקמן נותן אישור וזהו....הוא נחשב גדול דור. מי שנמצא בין חיים למוות מחפש התר לחיות ולא מחפש אישור למות. והמבין יבין!!!!

אני שמעתי מכמה מקורות שהוא מתנגד מאד לשיטה הזאת.

אשמח אם תשאלי אותו שוב ותעלי פה את התשובה שלו כדי שנדע כולנו.

מקום חרדי, ולא יכול להיות,

הרב שמנהל את המקום הרב אקשטיין הוא חרדי לטאי,

ובטח שאל את גדולי ישראל החרדים,

שעליהם אין עוררין,

והם גם מחמירנים גדולים בדרך כלל,

אז אם הוא עובד כך,

לא נראה לי שיש מקום לשאלה.

זה עניין של השקפה.

לפעמים יש מחלוקת בין תלמידי חכמים חרדים ללאומיים. וכן, זה קורה שהלאומיים מחמירים יותר! 

ולא יצאו אישית נגדו.

מה שמדובר זה שלאחרונה חקרו את השיטה וראו שיש בה מן הכפירה,

זה ממש לא שולל את האנשים באשר הם! כולם טועים, טעו ויטעו...

ואגב, הרבה רבנים חרדיים גם יצאו בעקבות זה נגד השיטה,

באמת מעניין מאוד מה יעשו ברטורנו.

לא מאמין ששיטה פסיכולוגית שיסודה כפירה יכולה לעבוד

אם יש כאן כפירה, היא שקר אחד גדול, לא מאמין ששקר יכול לבנות משהו בנפש.

מה שמצאנו הרבה פעמים זה שעירבבו אמת עם שקר, ואז יתכן מאד שהאמת תעבוד, והשקר שמעורב הוא כפירה

וכאן יש עבודה מסובכת להפריד את האוכל מהפסולת, ולמצוא את הנקודה האמיתית שיכולה לעזור

כל פסיכולוג דתי חייב לעשות את ההפרדה הזאת, אחרת הוא אוטומאטית ידבר כפירה, יחשוב כפירה, וינחיל למטופלים שלו כפירה (בהשגחה, בבחירה, במה ראוי לעשות, מה נקרא טוב ומה נקרא רע, וכו')

האם אי אפשר לעשות אותו דבר בשיטה הזאת?

אני לא מכיר מספיק, אבל יתכן מאד שכן.

אולי זה מה שעושים ברטורנו?

(בערבו מוגבל מאד, שמעתי על השיטה רק כאן בשירשור הענק ההוא, ולא מתיימר להבין בזה)

אחרי שאני קצת בקיא בנצרות בעוונותי (כחוצניק)

ואחרי שקראתי את הספרו הנחמד הרב טברסקי על הנושא (waking up just in time)

א. שאין כאן שום קשר לנצרות אלא יסודות אנושיים אוניברסליים שיש אותם גם ביהדות

ב. לו נניח שיש כזה, אם זה עובד באופן טיפולי ומוציא את האנשים מבוץ במקום שאין ממש תחליף, למה לא להשתמש בזה? הרי לא עובדים עבודה זרה נכון? 

לא לשכוח את העובדה שאין מדובר כאן בחינוך ילדי ישראל בטהרת הקודש או במדרגות הגבוהות בעבודת ה',

מדובר באנשים שנמצאים במ"ט שערי גועל ויאוש ובחירה החופשית היחידה שיש להם היא:

"אם לטפל בזה או לא" ולא "אם לחטוא או לא לחטוא" כי אין להם שום דרך לצאת מזה לבד...

תמוה ביותר בעיני  

גם אם גוי פיתח את השיטה הזו. כל עוד יהודי מאמין ויראה שמים משתמש בה, כמו בהדרכה של הרב שלו, אני לא רואה בזה כפירה וסכנה אלא רק דרך טובה לתקן את התיקון שלו בעולם הזה.

חכמה בגויים תאמין נוגעת לחוכמות שהם נוגעות לדברים גשמיים טכנולוגיות רפואה וכו'

אך בכל הנוגע לנפש זה בעייתי מאוד,

כי זה שונה לגמרי הרי כולם יודעים היהודי הוא מעל ה"מדבר"

מחילה על הגזענות (בציניות, כן?) אבל ב"ה אנחנו העם הנבחר ולנו יש טיפולים שצריכים להיות מותאמים לנפש שלנו ולא שמתאימים לנפש של גויים.

נשמת כל חי, אני ממש מבינה אותכם, זה באמת תיסכול לשמוע על משהו שמציל לנו את החיים שהוא בעייתי,

אבל אם אנחנו באמת רוצים את הטוב כדאי לנו לברר מהו הטוב האמיתי,  ויכול להיות שתגלו שזה הטוב או הרע,

באמת שאני לא יודעת בשביל זה בדיוק יש לנו רבנים ומורי הוראה גדולים.

בהצלחה ממש!!

אין שום הבדל במבנה הנפשי בין יהודי לגוי. (אמנם יהודים יותר רחמנים וכדומה אבל זה לא שוני ברמה הבסיסית) ואין שום מניעה שתורה פסיכולוגית שהומצאה ע"י גוים תעבוד על יהודים. מי האכיל אותך את השטויות האלו???

וכן הכוזרי, ראשונים ואחרונים, גדולי החסידות והמוסר.

השאלה היא לאיזה כיון ומהי מטרת הפעולה.

ההודעה הקודמת שלי הייתה מוסבת על המשפט "אין שום הבדל במבנה הנפשי בין יהודי לגוי", שזו אגב נקודה נוספת. תורת הנפש המבוססת על התורה של מי שברא את הנפשות היא טובה ואמיתית בין לגויים ובין ליהודים.

כל המחשבה הזו איננה יהודית מחייבת . היא הרהור של  יהודים שונים חשובים ככל שמעריכים אותם . אבל  אין לה זכר  במקורותינו בתורה שבכתב ושבעל פה.  היהודים חשובים  בגלל התורה שקבלו ובקיום התורה. גם גר שהתגייר חשוב אפילו שבא עם הנשמה שיתה לו . ( ואל תספרו שברגע מל וטבל הנפש שלו התחלפה , חז"ל אומרים שלא).

תמיד היו רשעים ומשומדים בעם ישראל, ואדרבה, תמיד הם גם עשו הכי הרבה נזק והתעלו על הגויים.

דווקא יש לכך הסבר נאה במקורות והוא עניין הערב רב. יש יהודים שהם אמנם יהודים מבחינה הלכתית, אבל נשמתם אינה נשמת ישראל.

דברי חז"ל מלאים בעשרות או מאות מימרות שמצביעות על הבדלים משמעותיים ביותר בין נפשות הגויים לנשמות ישראל. ריה"ל והבאים אחריו רק הגדירו זאת בהגדרות.

אשמח לראות את המקור שלטענתך מראה שלדעת חז"ל נפש הגר נשארת כשהיתה. איני זוכר מהו המקור לכך שכאשר גר מתגייר מתעברת בו נשמה חדשה, אבל אם זה לא חז"ל זה ודאי זוהר.

לשיטת 12 הצעדים יש 100% הצלחה. כך הם טוענים.

כמובן שהנתון הזה כולל את הכלל שמי שלא נגמל - זה סימן שהוא לא עבד כמו שצריך, אבל גם אם נזניח את הנתון הזה, ונניח שבאמת זה נכון, עצם האמירה של "100% הצלחה" צריכה להדליק לנו נורה אדומה.

אותם 100% הצלחה הם לא נתון בישיבת רמת גם או ברטורנו. זה נתון כלל עולמי לטענתם. כלומר: לא משנה כלל מיהו האלוהים שבחרת לעצמך, אתה תקבל ממנו הארה גדולה והוא יגאל אותך וינקה אותך. זה עובד באותם אחוזים עם ה' יתברך, עם יש"ו או עם כלב (מקרה אמיתי). זה אומר דרשני.

אז למה זה עובד? 80% זה עצם העובדה שאדם נמצא בקבוצה תומכת ואינטנסיבית, ולא משנה מהי השיטה עצמה.

ה-20% הנוספים זה בעצם דמיון מודרך, אבל בהונאה עצמית. כלומר: בדמיון מודרך אדם יודע שהוא מדמיין. כאן אדם מדמיין אבל הוא בטוח שהוא באמת חווה הארות רוחניות והתגלות אלוהים.

זה לא לגמרי דמיון כי יש שם גם צדדים של התעברות כוחות טומאה, אבל אכמ"ל.

אני זוכר שברי מידע. בעז"ה עובדים על זה באינטנסיביות, ויצא חומר מסודר וברור על התוכנית ונזקיה העצומים.

מה האלטרנטיבה.

עד שיש שיטת טיפול - גם היא לא בסדר?

אז שיישארו בזה?

זה כל כך מסובך להבין שיש דברים יותר גרועים, והתוכנית הזאת כוללת כמה כאלו?

אדם שמכור לסמים (אם אנו עוסקים ברטורנו למשל) או למין יימצא את עצמו מהר מאוד מת. פשוטו כמשמעו. השיטה הזאת מצילה חיים של אנשים ולומדים ומלמדים אותה תלמידי חכמים גדולים שעוסקים בתחום במשך שנים רבות. ולאף אחד אין זכות לערער על כך בטענה שהם 'נוצרים'. אמנם נכון שאת השיטה הזאת המציאו גויים נוצרים אבל אין בה אפילו אזכור אחד של ע"ז. יש גם מוסלמים ואתאיסטים שפועלים בשיטה הזאת. 

חוצפן!!! ובעל גאווה שבא לי להקיא!!!!!!!!!! איך אפשר לומר לאדם חולה לא לקחת תרופה שהיא היחידה שיש בשבילו?! מי אתה שגיד את זה???????? במיוחד אם יש רבנים שכן בעד השיטה הזאת? אדם כזה שנמצא בין חיים למוות רוצה לחיות ואתה אומר לו למוות?????..אני אומרת.......תמות אתה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני שמעתי וקראתי את השיעור ועדיין אני ממש לא מסכימה עם העובדה  שעדיף שישאירו בעניין שלו הם מכורים!

 אני לא מצליחה לקבל את זה! 

אני חושבת שלפני שיוצאים בהצהרות שהם אפילו פוגעות קצת באנשים שעוברים גמילה יומיום כדאי לבדוק מה קורה בשטח,

ואין לי כח להתפלסף על זה אז נדבר על זה בסעודת שבת בהזדמנות או בפורים.

מראה בד"כ על יחס הפוך בין חוזקן של הטענות למספר סימני הקריאה בהודעה.

אין לי זמן להגיב כעת, אבל בעז"ה אגיב לכולכם.

מכורים לאוננות ולאינטרנט. ואתה מאשים את החולקים עליו בחוסר רציונליות?

אתה רק מתאר לעצמך כמה אנשים באתר נפגעים באופן אישי מאמירה כזאת?

אל תצדיק את הרשע

שיש קושי אז מוותרים על עקרונות, הוא דבר בציניות.

חוץ מזה שמעתי שהרבה ת"ח גדולים מתנגדים נחרצות לשיטה ואומרים

שזה עבודה זרה גמורה.

ובנוגע לטיפול, התורה היא סם חיים.

והשיטה מתעסקת בו הרבה, כך שלנופף בזה שבתוכנית "אפשר להיות אפילו אתאיסט" זו טענה מגוחכת.

אל תיצמד להגדרה "עבודה זרה". באתמ לא תמצא שם דברים שעונםי להגדרה ההלכתית של ע"ז. אבל כפירה בעיקרי האמונה היהודית - בהחלט.

יזהר בדק ועיין בדברים ולמד מפי רבנים והבין

שלהשתמש בשיטה יותר גרוע מלהיות מכור. זה הכל.

ולא טענתי שאין "לכם" יכולת, אלא שאני בספק אם למישהו כאן יש. זה שונה. (וגם לי אגב אין כלים להכנס לדיון עצמו)

חוסר רגישות ואחריות זה לאחל לכנות את יזהר בכינויי גנאי ולאחל למותו.

אני אני מניח שנשים שהבעל שלהם היה נגוע בזה

לא שוקלות את החומרה ההלכתית של הדברים

אלא מה שאכפת להם זה שהבעל יצא מזה, ולא משנה איך. 

אז אולי הם לא יגידו לו להשתחוות לפסל כדי לצאת מזה

אבל אם יש שיטה שנראית בעיניהם בסדר, הם יתקוממו על ההתנגדות לשיטה, בלי להיכנס לעומק הדיון. 

ולהיות מכור זה לא שווה למוות. זה שווה לסבל עצום. לכאב. אולי לפירוק הזוגיות. אבל לא למוות, זו דמגוגיה. 

מחילה מכבודכם(לא בציניות) אבל אני כמעט בטוחה שלא נתקלתם בחייכם באנשים מכורים ומחוקים.

אני לא מדברת רק על התמכרות לאוננות! יש עוד התמכריויות  קשות מאוד! שכן גורמות לאדם מוות.

ואני בטוחה שזה לא רק רצון הנשים והסביבה שהאדם ייגמל, אלא גם קושי עצום של האדם, נפשי ופיזי.

היה לי קשה מאוד לשמוע מיזהר תגובות כאלה חותכות כלפי אנשים שעוברים ועברו כ"כ הרבה נסיונות עם ההתמכרויות השונות,

והוא, בלי שהתמודד או קרוביו( ככה נראה לי) חורץ עובדות ותוקף.

אפילו שלכאורה נראה לי שהוא צודק ואני מסכימה באופן כללי עם הגישה של הרב עופר,

אני חושבת שכדאי להיות מאוד עדינים עם התגובות,

משגעת אותי הגישה הזו שאם כמה אנשים הגיעו למסקנה מסויימת (בייחוד בנושאים כ"כ עדינים ורגישים)

במקום לבוא ולהסביר בעדינות ובפרטי פרטים מהי הסיבה שיצאו נגדה, ישר משמיצים את כולם

ויוצאים בהצהרות צודקות ובטוחות בעצמם.

בקיצור, מה שניסיתי להגיד, שקל מאוד לדבר כשאתה לא מתמודד או כשאתה לא רואה את ילדיך נמקים מסמים ואלכוהול ובמיוחד קל להגיב בבוטות.

דעתי האישית והלא תורנית שאם ח"ו חס ושלום הילד שלי היה מתמודד עם סמים הייתי מעדיפה שייגמל קודם כל, שלא ידפוק לו את המוח ואת כל החיים ולאחר מכן פונה לטפל ברוחניות שלו שזה תמיד יש לאדם דרך תשובה.

והלוואי שהרב גרינברג ישכיל ויפתח מוסד לגמילה ע"פ התורה וימצא לזה פתרונות שילכו רק בדרך התורה, כל עוד אין דבר כזה צר לי אבל אני לא מסוגלת לחשוב על הורים שיתנו לילדיהם להמשיך להשתמש עד שיפתח מוסד כזה וד"ל.

א. איך נכון להציג את הדברים לאנשים.

ב. האם זה באמת נכון שהשיטה יותר גרועה מעצם ההתמכרות.

לגבי א, אני מסכים לדבריך, אלא שזה לא מה שעשיתי. מטרתי כאן לא הייתה לשכנע את "נשמת כל חי" או בעלה. ברור לי שעם אנשים שנמצאים עמוק בפנים צריך אסטרטגיות אחרות לגמרי. דברי בשרשור מופנים לשאר האנשים ששמעו על השיטה בחצי אוזן או יותר, יש להם אולי חבר שעובד בה וכדו'. צריך להבין שכיום השיטה הזאת לא מופעלת רק על מכורים כבדים. ברמת גן לוקחים אותה כדרך לרבים, (שהרי בעצם כולנו 'מכורים', וכולנו 'בלתי ניתנים לניהול').

לגבי ב, נראה לי שהבהרתי את הדברים לאורך השרשור. אני לא מפחית כלל מעוצמת הפגיעה של ההתמכרויות. לא של סמים, לא של אלכוהול, וגם לא של עריות (אם כי בתחום הזה עצם הגדרת העניין כהתמכרות היא הרבה יותר מוטלת בספק, למעט מקרים ממש קיצוניים). אבל דרך חיים שלמה (ו12 הצעדים זו שיטה שהיא דרך חיים, ולא משהו טיפולי שבאים אליו, וגומרים איתו. מכאן גם תשובה לטענתך שעדיף קודם כל לגמול את הנער ואז לתקן את האמונה שלו: זה לא יעבוד כי גם הגמילה לא אמיתית, אלא תלויה כולה בשיטה. זה כל המהות של "מכור אבל נקי" הבן אדם מעולם לא באמת התגבר על ההתמכרות. סגור סוגריים) של עיוות אמוני גדול ביחס של האדם אל עצמו וכוחותיו וביחס שלו אל אלוקיו, זה הרבה יותר גרוע לטווח ארוך. זה נכון גם לפרטים, אבל בצורה הרבה יותר משמעותית וקריטית - לציבור כהנהגה ציבורית.

אני חייב להגיד לך עוד משהו: הדברים קיימים בתורה. ברב יעקובסון מספר אין הוא הוציא מבתי חולים לרפואת הנפש חולים קשים שהמערכת מזמן התייאשה מהם, רק ע"פ עקרונות טיפוליים תורניים. בית הספר ליעוץ תורני תורת החיים הולך בדרך הזו ועוד תראי גדולות ונצורות.

אני לא יודעה מהי ההגדרה האופורציונאלית ל"מכור לעריות" עליה מדברים כאן בשרשור, אבל לגבי המציאות הרווחת והמצויה, שאנשים נופלים באתרי זימה בקביעות, הוצאת שז"ל וכדו' - פשוט וברור שגם בקהילתנו יש רבים שהיו בזה ויצאו, מכוח עבודה רוחנית של התגברות על היצר, ובעזרת אנשי 'מקצוע' כמו הרב טל ורבני הישיבה.

שאם "יזהר" היה חולה בזה הוא לא היה חושב פעמים והיה משתמש בשיטה הזו!!!!!!!!!! הוא היה פתאום מוצא רבנים שכן הולכים בשיטה הזו. ולמה???...פשוט מאוד!!!!!!! כי זה כבר החיים שלו!!!!!!!!!!! 

איך אפשר לומר על 12 הצעדים עבודה זרה?! כל תורת ישראל עומדת על זה שאם לאדם לא הולך במשהו שילמד "לשחרר" קצת לה'. וזה מה שהשיטה אומרת, לתת לקב"ה מקום ולעשות את שלו, לתת לו להכנס. מי שלא הולך בשיטה הזאת ורוצה לתקן את החטא הזה נכנס בעצם ל"מלחמה" בינו לבין היצר הרע, ובמלחמה כמו בכל מלחמה אי אפשר לעמוד 24 שעות על המשמר. בסוף החייל נרדם!!!!!!!!! ככה זה כאן אם האדם לא נותן לקב"ה להכנס הוא נופל בסוף. השיטה הזאת מלמדת את האדם דבר מדהים איך לשחחר ולתת לה' במקום!!!!!!!! זה יסוד האמונה!!!!!!!!!!!!!!   

והיא מצילה חיים, לדורות וגם לעולם הזה וגם לעולם הבא!!!!!!!!

דבר אחרון תמיד אפשר לומר שיש רבנים שמתנגדים, אבל ביחד עם זה יש רבנים שתומכים ואנשים שנמצאים במצב הזה שבין חיים למוות מחפשים את הרבנים שתומכים.

בהצלחה למי שרוצה לחיות

פונט גודל 18 זה לא מספיק משכנע. כדי לשכנע באמת את צריכה לפחות 24.

זה החיים. ומה שאמרתי אלו העובדות.....

אתה לא מבין כלום! 

לך תסביר את השיטה שיש אנשים שמעשנים מריחאונה באישור רפואי.

אם הרופאים חושבים שיש אנשים שהסמים האלה יכולים לעזור להם מבחינה רפואית,

ואם היו שואלים אותך?! תשובתך היתה שימותו ולא יעשנו סמים.

תרופה או טיפול שמציל חיים לאדם אחד ספציפי, זה עולם ומלואו.

לך תלמד משהו חכמולוג..

אקדים קודם כל שאני מכור בעצמי ואני עובד בתכנית 12 הצעדים. שנית, אני תלמיד של הרב טאו, הולך בדרכו, מעריכו ומכבדו מאוד, אלא שבתחום זה של התמכרות לתאווה והחלמה ממנה אני "נאלץ" להסתמך על דעתו של הרב יהושע שפירא. כמו שבתחום ההלכה "הלכה כרב באיסורי וכשמואל בדיני" ודוג' נוספות בהם הולכים לפי תלמיד חכם אחד בתחום שהוא בקיא בו, ובתחום אחר הולכים אחרי ת"ח אחר. אני לא בא חלילה להמעיט מערכו של מו"ר הרב טאו, אלא שנראה לי שבתחום זה של עבודת הנפש הרב יהושע מוסר את נפשו ויש לו סיעתא דישמייא רבה.

אני כיום אברך בכולל חשוב, תאמינו לי, ניסיתי הכל כדי להשתחרר מהתאווה. קראתי את כל ספרי הקודש שמדברים על הנושא, באמת ניסיתי הכל. מי שלא היה מכור לעולם לא יבין, הוא יגיד: "לא ניסית מספיק", "אם רק היית עושה מה שכתוב ב... או מה שאמר הרב... או כל דבר אחר שאני יודע ואתה לא...". מי שלא היה שם פשוט לא יכול לומר דבר בנושא. הדבר היחיד שמוציא אותי מההתמכרות זה תכנית 12 הצעדים. זה לא גרם לי לשום חוסר ביר"ש, אדרבה, פתאום אני מצליח להתפלל, ללמוד תורה, יש לי קשר עם הקב"ה. אכפת לי מאנשים שסביבי. עם הזמן אני מבין שהקב"ה שם אותי במקום הזה בכוונה, ר' צדוק הכהן מלובלין מדבר בהרחבה על מציאות כזו שאצל אנשים מסויימים יש חטאים שאין להם בחירה לגביהם. כל זאת כדי להביא אותם לקשר מיוחד עם הקב"ה שלא היו מגיעים אליו ללא החטא. בכלל, יש הרבה מקורות ודברי חז"ל שמתאימים בדיוק לתכנית 12 הצעדים. אחרי שאני עובד בתכנית אני מבין אותם לעומק.   

לדעתי הדלה והענייה, אבל מניסיון, שלרוב הכותבים פה אין אותו- מי שעובד בתכנית 12 הצעדים, וכמובן שבד בבד גם מוסיף בתורה ויר"ש ונזהר שלא יתרחק מהתורה, מגיע לרמות גבוהות מאוד של קרבת ה'.

דבר אחרון, לגבי מה שראיתי בתגובות שכתבו שזה תכנית של גויים, ויש פה דמיונות של התעוררות רוחנית, התעברות כוחות הטומאה, ס"א וכו'... רק אזכיר את דברי התנא דבי אליהו, פרשה ט': "מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ, בין גוי ובין ישראל בין איש ובין אישה בין עבד בין שפחה הכל לפי מעשה שעושה כך רוח הקודש שורה עליו." 

שנזכה לעבוד את ה' באמת.

אין חכם כבעל נסיון

רציתי לכתוב אבל הידע שלי מועט מדי כי לא עשיתי את השיטה בעצמי ואני לא יכולה להעיד כמוך.

מסכימה עם כל מילה ומההכרות שלי עם אנשים שעשו את השיטה הם עובדים ונעשים אנשים טובים יותר כלפי הסביבה ומאמינים יותר וקשורים יותר לה' יתברך כמו שכבר כתבתי.
שוב תודה.

לא הצלחתי להבין את הפשט בדברי התנא דבי אליהו לפי שיטתך. מהו אותו "מעשה שעושה"?

אם אפשר להגיע לדביקות אלוקית וקרבת אלוקים שלמה בלי תורה ומצוות (כמו הרב'ה חנן סלוק), אז למה צריך אותן בכלל?

כמו שכתבתי צריך לעבוד בתכנית יחד עם התורה ולא לנתק ביניהם. אין בכוונתי להיכנס כאן לוויכוחים רעיוניים, כל מטרתי הייתה לומר את מה שעבד בשבילי, אולי אדם אחר שנמצא באותו מצב כמו שלי ואולי היה נמנע בעקבות דברי הרב טאו, יוכל להפיק תועלת מהדברים.

בכל אופן, כדי לא להשאיר אותך ללא תשובה: אני לא יודע בדיוק מה זה רוח הקודש, אבל, ראשית, ברור ממה שכתב התד"א שיכול להיות לגוי מידה מסויימת של רוח הקודש. שנית, ודאי שאין שייכות לגוי בתורה ומצוות ואין צורך להאריך בדבר. כמו"כ, ידוע ההבדל בין עמ"י לאומות העולם. אנו בניו של הקב"ה, הוא אוהב אותנו ואנו קרובים אליו מכל הגויים. אבל לא נשכח שגם הגויים נבראו בצלם אלוקים וגם להם יש אפשרות להתקרב לאלוקים, וזה לא יכול להיות ע"י המצוות. אז איך? אין לי ספק שגוי שמוכן לוותר על התאוות שלו, ולא בגלל שיש לו מצווה כזו אלא מכיוון שהוא מוסר את כל חייו להשגחת אלוקים - זו דרך להתקרב לאלוקים. גוי יכול להגיע עד לצעד 12, הוא יכול להגיע לקרבה מסויימת, להשראה אלוקית או התעוררות רוחנית. ליהודי לעומת זאת יש סולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה - ע"י תרי"ג מצוות.

אדם נורמלי יצליח גם בלי 12 הצעדים, אם יעבוד בדרך המסל"ש. הבעיה אצל המכורים היא שהם סוג של נכים, כמו אדם שאין לו רגליים. הם צריכים את 12 הצעדים בכדי להגיע לשלב הראשון בסולם.

כל החיים ניסיתי לטפס בסולם ולא הבנתי למה אני לא מצליח. היום אני מבין שאני נכה ואני צריך ע"י התכנית לתת לקב"ה להרים אותי לשלב הראשון בסולם. 

מי שזה לא נראה לו, לא חייב לעשות את התכנית. מי שמרגיש שאין לו תקווה - יש פיתרון. 

אמרת את הדברים בצורה הכי נכון שיש.........

שהשיטה הזאת היא הדבר היחידה שמחזיק אותו. הוא ניסה ה-כ-ל ורק השיטה הזאת עובדת.

אין לי באמת עניין להתפלמס ישירות עם מטופלים, אבל כיון שאני רואה עצמי מחוייב לציבור הקוראים, אני חייב להעמיד כמה דברים במקומם:

טענה א - כלום לא עזר לי חוץ מ-12 הצעדים.

תשובה: 1. כבר הרחבתי בשרשור שגם אם זה נכון זה לא ראיה לכלום. 2. מצד האמת זה גם לא נכון. האם ניסית יעוץ תורני מקצועי? האם ניסית עבודה רצינית של התבוננות עם ליווי של בעל ניסיון? מבחינה אמונית, אני לא מאמין שהקב"ה נתן לאדם ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו בדרך התורה. (ברור לי שמבחינה לוגית תשובה זו אינה חזקה דיה. באמת תשובה 1 היא העיקרית, ותשובה 2 עומדת על גביה.)

טענה ב - אמנם אני חי בדרך של 12 הצעדים, אבל זה לא פגע לי באמונה כלל, ויש לי קרבת אלוקים, מצליח להתפלל וללמוד תורה.

תשובה: קרבת אלוקים - ברור. השאלה היא מהו ומיהו אותו אלוקים. תפילה - גם זה ברור. תפילה היא הרי חלק אינטגרלי מהתוכנית. כמובן שגם כאן נשאלת השאלה מהי אותה תפילה ומאיזה מקום בנפש היא באה. לימוד תורה - זה בכלל לא צריך ביאור. מספיק לפתוח קצת גמרא ולראות סיפורים מרתקים על הרבה אנשים שלמדו תורה, והתרחקו מאוד מאוד מדרך היהדות. קורח, דואג, וכו'.

ואם תשאל, למה אני רואה כך את הדברים ולא מקבל את דבריך כהוויתם? כי הרבה יותר קל והגיוני לי לקבל את עדותו של אדם שראיין מטופלים רבים (דתיים מישיבות) במשך שעות ארוכות, ונכנס איתם לעומקי עומקים בדרכי הטיפול, בהשפעה על אמונם והשקפתם, כל זה לאחר שהוא למד את כל החומר של התוכנית במשך חודשים ארוכים, והסביר בפירוט רב בטוב טעם ודעת את כל העיוותים המהותיים שבתוכנית ואת היותה סותרת ליהדות באופן מובהק, על אף כל ההכחשות וההתאמות לכאורה - מאשר את עדותם של שני אנונימיים בפורום, שעדותן לא באמת סותרת את הטענות, אלא רק לפי ראות עיניהם.

לגבי כל המקורות בחז"ל ש"מתאימים בדיוק" - ראיתי את כל ק"נ הטעמים להכשרת השרץ. לא כולם נפרכו בקלות. לעומתם, יש אינספור מקורות בתורה, בחז"ל, ובכל מקורות היהדות לדורותיה שסותרים את השיטה באופן מובהק.

שמעתי שיש מי שקורא לשיטה "השבתאות של ימינו". מי שקצת מכיר את ההיסטוריה של השבתאות, איך הביאו שלל ראיתו ואיך היא תפסה ברשתה המוני בית ישראל ובתוכם גם רבנים גדולים - מבין היטב את ההתאמה בין השניים.

לפרוס את כל הראיות בבמה זו אי אפשר, אבל אשתדל בעז"ה להביא מקורות מרכזיים בהמשך.

וגם את הרב דב ליאור. גם את הרב טל וגם את הרב גינזבורג, והרשימה עוד ארוכה ומתארכת. כולם השתכנעו מדבריו. לא כי הם מכירים אותו וסומכים עליו, אלא כי הוא הציג להם ראיות משכנעות בהחלט. אגב, לא רק עליו אני מסתמך. ראיתי בעצמי שיכתובי שיעורים של הרב יהושע בנושא, והם מעידים על עצמם כאלף עדים.

את הטענות ההלכתיות כבר הבאתי*. מה שאתה רוצה זה את ההוכחות לקיומן בתוכנית. אותן אביא בהמשך בעז"ה.

* אם אתה מעוניין בכל זאת, קבל ציטוט:

"וכאשר יודה האדם באלה היסודות כולם, ויאמין בהם אמונה שלמה - הריהו נכנס בכלל ישראל, וחייבים לאהבו ולרחם עליו, וכל מה שחייב ה' מקצתנו לקצתנו מן האהבה ואחוה. ואפילו עשה מה שעשה מן העברות מחמת התאוה והתגברות הטבע הגרוע - הרי הוא יענש כפי מריו, ויש לו חלק, והוא מפושעי ישראל.

ואם יתקלקל לאדם יסוד מאלה היסודות - הרי יצא מן הכלל וכפר בעיקר, ונקרא 'מין' ו'אפיקורוס' ו'קוצץ בנטיעות', וחייבים לשנאו ולאבדו, ועליו הוא אומר "הלא משנאך ה' אשנא" וכו'."

(סוף הקדמת הרמב"ם לפרק חלק, לאחר הבאת י"ג העיקרים, בתרגום הרב שילת)

שכתב אחד המגיבים בכתבה בכיפה, בעניין השורשים הנוצריים של התוכנית:

אתם מוזמנים להיכנס לערכים- סם שומייקר , ביל ווילסון ואוקספורד גרופ בויקיפדיה, תרגמו אותם בגוגל תרגום ותרקאו. ואחרי זה תספרו לי שהתוכנית הזו אינה נוצרית. 
בגלל הגועל הטבעי שלנו כיהודים מהנצרות- אז בפורמט ליהודים נעלמו כל המקורות והמוטיבים הנוצריים. 
ביל ווילסון מייסד השיטה צוטט כשהוא אומר שהוא קיבל את כל יסודות 12 הצעדים מהכומר סם שומייקר ראש כנסיית "צליבתו של יש"ו " בניו יורק. חברו ebbi הכניס אותו לקבוצת אוקספורד שפעלה בכנסייה זו. והסיבה שהוא פגש את בוב (המייסד השני של השיטה) הוא היה במשימת "גולגולתא" (בתיאולוגיה הנוצרית זהו המקום שבו יש"ו נצלב) שהגדרתה היא הכנסת אנשים נוספים לקבוצה. וכך בעצם הוא הגיע למפגש עם בוב שגם הוא היה כבר בקבוצת אוקספורד אלא שהוא לא הצליח לצאת מהההתמכרות לאלכוהול. וההצלחה הגדולה שלו הייתה שכבר חצי שנה הוא מסתובב במשימת "גולגולת" וזו הפעם הראשונה שהוא מצליח להוציא מישהו מזה. 

בנוסף צריך לדעת שכמעט כולם חוזרים להתמכר לאותם דברים אמנם לא בטווח של שנתיים שלוש, אבל בטווח של עשר שנים ומעלה אין כמעט נקיים...
תבדקו במחקרים. 
זה מובנה בשיטה. כי בשיטה זו אם האדם נמצא בבעיה אז ההגדרה שלה היא - "מחלה חשוכת מרפא לכל החיים". וממילא הוא חייב להישאר בקבוצת 12 הצעדים לכל החיים. וברגע שהוא יוצא הוא מת. - מי שבפנים יודע על מה אני מדבר. מי שלא אז...שישאל את מי שבפנים. זה כתוב במפורש ב"ספר הגדול" - התנ"ך של ה12 צעדים. 

נתונים נוספים-
כותב תפילת השלווה- רונלד נייבור- כומר פרוטסטנטי. - זה אומר שמי שמתפלל אותה(כל מי שקשור ל12 צעדים) מתפלל תפילה שחוברה במקור כתפילה לכבודו של יש"ו. 
ביל ווילסון מייסד השיטה חזר בעצמו לשתיה בסוף ימיו. וכן רוב חבריו 
בביתו של ביל ווילסון היה חדר סיאנסים שבו הוא היה מזמין את חבריו לעשיית סיאנסים משותפת. 
עשר אחוזים מהתמלוגים על "הספר הגדול" הוא העביר בירושה לאישה שהוא היה איתה במקביל לאשתו הרשומה.(לאשתו הרשומה הוא העביר את בירושה את יתר 90 האחוזים על הספר)

את ויקיפדיה על השיטה הזאת

ואני לא מצליח להבין איך היא עובדת

מנסין לשכנע את האדם סופית שאין לו מה לעשות נגד ההתמכרות, ורק נס מאלוקים יוכל לעזור לו

נו, ואז?

פתאום ירד מלאך מהשמים ויציל אותך כי בטחת באלוקים?

מה דעתכם על מישהו שמפסיד כסף במפעל וישכנע שאין מה לעשות, ויחליט שזהו! אין תקוה, בהכל בידו יתברך, ואין לו מה לעשות כאן כי זה לא בידיו.

המפעל יצליח יותר או פחות?

ולעצם הטענה

ביטחון בה' זה לא להרים ידיים ולמסור הכל לה', זה לדעת שהכל תלוי בו, אבל אנחנו עושים את תפקדינו

כאן זה יותר מסובך, כי מדובר על דברים תורניים של מצוות ועבירות, ובהם בחובות הלבבות מאריך שלא שייך ביטחון, כי אנחנו יודעים מה הקב"ה מבקש מאיתנו לעשות, וזה לא כמו בעניני העולם שאנחנו לא יודעין מה הדרך הכי טובה, ובעל כרוחינו אנחנו חייבים לסמוך על ה' שיעזור לנו למצוא את הדרך הנכונה. (וקיצרתי מאד, עיינו שם)

שייך רק לומר שצריך ביטחון בדרך איך להגיע לניצחון על היצר, הרי מפורש בגמ' שצופה רשע לצדיק ומבקש להמיו - ה' לא יעזבנו בידו- בלי סיעתא דשמיא אי אפשר להינצל מהיצר

אבל כל זה לא מסביר לי את השיטה, מה הענין סתם לייאש אנשים? מה זה עוזר?

(אם אפשר שגם נשמת כל חי מכור מהתכנית יענו, ולא רק יזהר, כי באמת אני לא מבין)

ומכירה אנשים שזה הציל אותם.

 מי יודע? אולי זה נכלל בגדר "חכמה בגויים תאמין"?? הרי גם יש שיטות פסיכולוגיות שאנחנו שואבים מהגויים?!

קטונתי מלצדד בצד הלכתי זה או אחר.

אני מבין מדבריך שאינך מכור. קשה להסביר לאדם שאינו מכור אין מרגיש מכור. זה כמו שעיוור יסביר לאדם רגיל מה הוא רואה. העובדה היא שמאות האנשים שנמצאים בקבוצות, ואני ביניהם, ניסו במשך שנים להילחם בתאווה בכל הדרכים האפשריות ולא הצליחו. וכן, ניסינו מספיק. אין לנו בעיה של כח רצון או יראת שמיים. אני אומר את זה מידיעה ומהיכרות של הרבה אנשים במצבי. אגב, יש בינינו רבנים, דיינים, משגיחים בישיבות ואפילו אדמו"ר.

בקצרה: המחלה שלנו מתחלקת ל-3 רבדים: פיזית, נפשית, ורוחנית. המוח של אדם מכור שונה פיזית ממוח של אדם רגיל. הדבר הראשון שאנחנו צריכים להבין, וגם אנשים אחרים צריכים לדעת בכדי לא ישר לשפוט ולהוכיח את המכורים ממקום מתנשא - שיש פה מחלה. כמו שאי אפשר להגיד לאדם שאין לו ידיים שהוא לא בסדר שהוא לא מניח תפילין, כך אי אפשר להגיד למכור שהוא לא בסדר שהוא נופל. חשוב לי להדגיש שאני לא בא להצדיק את כל הנפילות. ולא כל אחד שקשה לו עם תאווה הוא בסדר שהוא לא מצליח להתגבר. אני מדבר על אנשים הקב"ה שם אותם במצב מיוחד שאין להם אפשרות להילחם מול התאווה. פשוט אין להם. אני אישית נלחמתי עם התאווה כ-15 שנה. כמעט אף פעם לא ויתרתי. עד שהבנתי שאני דופק את הראש בקיר, וגם אם אמשיך לדפוק את הראש בקיר 1000 פעם, הקיר לא יישבר. מי שיישבר זה אני. אנחנו בתכנית לומדים לתת לאלוקים מקום להיכנס לתוך החיים שלנו. זה אכן נס שכאשר אני מכניס את אלוקים לכל מקום בחיי ומתפלל אליו, הוא מציל אותי. זה באמת לא הגיוני אבל זה כך. זה לא שאנחנו לא עושים כלום ורק מתפללים. יש הרבה פעולות שעושים בתכנית. אבל כל הפעולות הללו הם פעולות של כניעה, מתוך הבנה שאנחנו לא יכולים להילחם עם התאווה. בשבילי כל יום שאני נקי זה ממש נס. זה לא בזכותי, ה' משאיר אותי נקי. אני למדתי לתת לו את המקום בחיים שלי. אכן, כל יום אני תלוי באלוקים.

האמת שלא תכננתי לכתוב כ"כ הרבה, אני כלל לא נוהג לכתוב בפורומים, רק רציתי לעזור למכור אחר שיקרא פה את הדברים שיקבל ממה שאני קיבלתי. אולי מה שהציל אותי יציל גם אותו.

ככלל, אף אחד מתכנית 12 הצעדים לא אומר שזו הדרך היחידה. מי שמצליח בדרך אחרת - אני ממש שמח בשבילו. בשבילי, ובשביל הרבה אחרים - רק זה עבד. 

ולאנשים שאינם מכורים - קצת ענווה, לקבל את האחר ולא לשפוט אותו לפי המצב שלי. קבלה והבנה מהסביבה הם אחד הדברים המשמעותיים ביותר בכדי לעזור למכור להחלים. מקווה שהייתי לעזר.

טענת שאתה הולך בשיטתו של הרב יהושע שפירא. הוא לא מחלק כלל ועיקר בין "מכור" ל"לא מכור", וליתר דיוק: לשיטתו 100% מאוכלוסיית העולם מכורים. וזאת למה? כי הגדרת המכור לדבריו זה שאני עושה דברים שאני בעצם לא רוצה לעשות. אז כולנו מכורים.

"אף אחד מתכנית 12 הצעדים לא אומר שזו הדרך היחידה." - גם על זה חולק הרב יהושע בתכלית.

 מעמיד את עצמי שופט - אל תדון את האדם עד שתגיע למקומו

אבל אני חד משמעית מתייחס למי שחוטא כאחראי למעשיו, וגם לחטאים שלי עצמי אני מתייחס כדברים רעים שעשיתי ואני אשם בהם

אין דבר כזה "אני חולה"

אתה לא אנוס! לא נכון! יש סבירות גדולה שתיפול, אבל אתה לא אנוס!

הרב דסלר מאד פחד שישתמשו בשיטה של נקודת הבחירה שהוא פיתח בשביל לומר "אני אנוס", והוא מאריך להוכיח שאדם אחראי לעבירות שלו גם כשהם לא בנקודת הבחירה שלו.

ו"מחלה" היא לא תירוץ! אם אדם חולה בשפעת והיה מוכרח ללכת לעבודה, ובגלל שהוא היה חולה עשה נזקים בעבודה, ירחמו עליו כי הוא חולה, אולי גם יקלו בעונשו, אבל הוא לא פטור מאחריות רק כי הוא חולה. מחלה היא לא תירוץ!

היא לימוד זכות, היא מקילה בעונש, אבל היא לא אונס

בשביל שמחלה נפשית תיחשב אונס צריך להגיע לפסיכוזה, שבהם אדם בכלל לא מודע לעצמו ולמציאות

ומצינו כך לענין שיכור, שכל זמן שעדין לא איבד קשר עם המציאות - הוא כפיקח לכל דבריו, וכל עבירה שהוא עושה היא באחריותו, והוא לא יכול לומר "אבל הייתי שיכור!"

אני מתחיל להבין יותר ויותר את יזהר...

ומשפט שאני נוהג לומר למיואשים - לא צריך לדאוג אם עושים עבירה, מקסימום יש גהינם...

ואני מתכוין שהקב"ה אוהב אותנו ודואג לנו, והוא דאג שיהיה תיקון לעבירות שלנו - גהינם

אז לא להתייאש מעצמינו, יהיה לנו תיקון לכל מה שאנחנו עושים. נכון שזה מסלול נורא ואיום, אבל הכל יעבור בסוף, ובסופו של דבר זה משתלם.

עדיף לאדם לעשות 100 מצוות ו 100 עבירות, מאשר לא לעשות כלום, כי מהעבירות בסופו של דבר הוא יתנקה, ומהמצוות הוא ירוויח לנצח.

ותודה שהייתם איתי עד כאן

מצטער, אני לא מרגיש צורך להצטדק או לתרץ את עצמי. כמו"כ אינני דובר של השיטה ולא אכפת לי שתתנגדו לה. המציאות היא שכל זמן שאחזתי בשיטתך, ואני מאוד מבין אותה ומסכים איתה ברוב התחומים בחיים - המשכתי עם פעולות התאווה. מאז שהתחלתי לעבוד עם 12 הצעדים - הפסקתי. דבר שלא האמנתי שיקרה עד שאמות. אז מה עדיף? לגמור זרוק באיזה רחוב עם כמה נשים, לפרק את הבית, ולאבד עצמי לדעת? (אני לא מגזים בכלל...) עבודת ה' ודאי לא תצא לי מזה ואני בטוח שלא זה הייעוד שאלוקים ייעד לי בחיים. העיקר שדבקתי בכמה עקרונות שחשבתי שהם סותרים את השיטה (והם לא סותרים).

אני ממשיך לומר את י"ג העיקרים כל יום אחרי התפילה ואינני חושב שלא הבנתי מספיק טוב את אחד מהם.

להגיד שאני חולה זה לא כדי שארגיש טוב עם עצמי ושלא יהיה אכפת לי מהנפילה. זה כדי לדעת איך להתמודד. אם לא נדע מה הבעיה לעולם לא נוכל לטפל בה.

לגבי הבחירה החופשית - הבחירה אצלי היא האם אני מוכן לעשות את הפעולות שהתכנית מציעה לי בכדי להיגמל או לא.

בכל אופן, אין טעם לנסות לשכנע אנשים שגם ככה זה לא נוגע אליהם. טוב לכם בלי הצעדים - אשריכם! אם יש מישהו שלא מצליח לצאת מזה - אשמח  מאוד לעזור לו.

"כמו שאי אפשר להגיד לאדם שאין לו ידיים שהוא לא בסדר שהוא לא מניח תפילין, כך אי אפשר להגיד למכור שהוא לא בסדר שהוא נופל"

שה במפורש "לא בסדר", והוא יקבל על זה עונש!

מה שאתה אומר עכשיו נשמע יותר טוב, אתה אומר - אני יכול, זה באחריותי, אבל השיטה שלי היא כאילו "למסור" את עצמי לה', ולא להילחם חזיתית, וזה עוזר לי יותר

אני אפילו מסכים שהרבה אנשים עדיף שלא יתמקדו ב"כמה זה חמור", זה לא יעיל.

אבל לא לומר שזה לא "לא בסדר", כי זה לא נכון, לומר זה "לא בסדר", אבל אני לא מתמקד בזה כי זה לא יעיל.

(יזהר, אני לא יודע אם אתה שם לב, אבל אני עושה עכשיו בדיוק את מה שדיברתי עליו קודם, איך אפשר לקחת את העיקרון הטיפולי בלי לקחת את הדברים הלא נכונים)

זה הצעד הראשון והבסיס של כל התוכנית.

הרב יהושע אמר במפורש שמונח ה"התגברות" הוא אנטי-תזה ל-12 הצעדים.

אפשר לדעת כמה זמן אתה נקי?  אני מחפשת אשת מכור שנקי הרבה הזמן. 

פשוט זה לא נראה לי הפורום המתאים לזה. 

תודה שכתבת, זה מחזק את מה שגם אני חושבת על התוכנית הזו..

וואי זיעזעת אותי, לא ידעתי שזה נורא עד כדי כך..

ה' יעזור!

בעלי נמצא בשיטה הזאת....ובאופן ברור שיחות ארוטיות וכל השאר נחשב לנפילה קשה יותר מזרע לבטלה!!!!!!!!!!!!!!! כנראה שאותו בחור ממש לא רצה להחלים!!!!!!! ובקשר לשבת רק חילונים יעשו דבר שכזה. מי שדתי ומשתמש בתוכנית לא יעשה דבר כזה!!!!!!!

עבר עריכה על ידי חתול זמני בתאריך ח' בניסן תשפ"ו 9:11

עבר עריכה על ידי חתול זמני בתאריך ז' בניסן תשפ"ו 23:22

1.לכל אדם בעולם יש drive שונה לתקשורת שיכול להשתנות גם מתקופה לתקופה ולפעמים מיום ליום. יש אנשים שככל שהם עמוסים, אין להם כח לדבר, ויש אנשים שדווקא הפוך, ככל שהם עמוסים הם רוצים לדבר ולפרוק וזה מעניק להם נחת וכן הלאה. אגב זה לאו דווקא אומר שהם לא נהנים מהתקשורת פשוט הם לאו דווקא ייזמו אותה (מסתבר שאלה שני חלקים שונים במוח: מוטיבציה והנאה).

עכשיו אפשר לגשת לסוגיה הזאת בשתי דרכים, אפשר להציף את העניין ולהגיע לכל־מיני פשרות וכו' כו' ויש כאלה שזה עובד להם. לעניות דעתי... אין בדיוק עניין "להכריח" מישהו לדבר איתך אם הוא לא כזה רוצה. עכשיו השאלה היא אם פשוט היא בן־אדם שפחות יוזם (או בתקופה שהמוח שלה לא משדר לה אותות ליזום, אם תרצה להגדיר זאת כך) ואז פשוט תתרגל לעובדה שאתה יוזם, או שאין לה ראש לדיבורים ואז לעניות דעתי הקטנה אין עניין "להכריח" מישהו שלא במוּד... כמו בכל־דבר. ופשוט לקבל את זה כמו שזה, זה לאו דווקא אישי. סתם לגבי עצמי, אני מסוג האנשים שממש לא אוהבים לדבר כל יום, אולי פעם בשבוע, אבל זה עדיין הרבה ביחס למישהי שהכרתי שאוהבת לדבר פעם בכמה שבועות, יש בזה משהו קצת מבאס אמנם, אבל תמיד ידעתי שהיא מאוד מחזיקה מהידידות שלנו פשוט זה הקצב החברתי שלה ואין לנו מה לעשות אלא להעריך אחד את השני.

ועוד משהו קטן, עם כל הכבוד לנו בסופו־של־דבר חיי היום־יום לא כאלה מעניינים... היום נסעתי לעבודה בדרך חזור קפצתי לסופר נשרף לי המוח מהתור חזרתי הכנתי חביתה עם פפריקה למדתי קצת הלכות והלכתי לישון. מחר... אותו דבר בדיוק. מחרתיים... אותו דבר רק בלי הסופר. יש אנשים שנהנים מעצם השיח ומעצם זה שמדברים יש כאלה שאוהבים לדבר על דברים מעניינים בלבד (אני שייך לקבוצה ב' ואם אין לי משהו מעניין לדבר עליו אני מסוגל לשתוק גם חודשים). זה לא משהו אישי אלא קשור למבנים מסוימים במוח (רמת גירוי והפרשות של כל־מיני הורמונים כתוצאה מאינטרקציה חברתית).

עריכה: וגם כמו שהזכירו כאן יש אנשים שתקשורת טלפונית / התכתבות זה פשוט לא בשבילם. ויש כאלה שמתים על זה. אין מה לעשות בעניין.

2. ראשית להיות מאובחן עם דיכאון זה לא נדיר מחד וגם לא בהכרח מלמד על העתיד מאידך, דיכאון מז'ורי זאת אפיזודה אקוטית שברוב המוחלט של המקרים תחומה בזמן, בשונה מהפרעות אישיות או מחלות כרוניות כמו סכיזופרניה / ביפולר / כו'. מה שאתה מתאר זה יותר בפן האישיותי + סף גירוי רגשי או משהו כזה, שזה שונה.

זאת הערה צדדית אבל עכשיו לגופו של עניין. המקרה שאתה מתאר הוא מאוד מאוד בעייתי כי א' עצם ה"עצימות" של הסיטואציה מספיקה כדי לערער את היציבות ולסחוט רגשות רעים. ב' לא די בכך אלא יש לה ציפייה מאוד עמוקה למשהו שאינך מסוגל לעשות (וגם רוב האנשים הרגילים אינם מסוגלים אליו).

עכשיו כמובן הפתרון האופטימלי שאליו מגיעים זוגות מאוד מוצלחים הוא שכל צד עושה את כל מה שהוא יכול כדי לשמור על יציבות. מצדה למשל זה יכול להיות טיפול מקצועי (פסיכולוגי או פסיכיאטרי), ללמוד לא לצפות ממך לעשות את מה שאינך יכול, ללמוד וויסות רגשי וכן הלאה וכן הלאה. ומצדך להיות מודע לקשיים שלה ומניין הם נובעים ומהי הדרך הסבירה (לא נמנעת מחד ולא "התאבדות המונית" מאידך) להתמודד איתם כשהם צפים. כמובן מצריך המון מודעות ונכונות אולי טיפול זוגי אבל עד שמגיעים לשם והמכשולים בדרך...

עכשיו תראה לדעתי אם אתה "תיכנע" לבלגן שלה גם אם זה ימצא חן בעיניה לטווח קצר זה הולך ליצור המון, המון, המון מרירות אצלך לטווח ארוך (יכול להיות גם ברמה של התניה פבלובית...) וחוץ מזה שזה ממוסס את יסודות הקשר אני מאמין שבסופו־של־דבר ככל שאתה תרגיש שמח ובטוח תוכל להקרין את זה וככל שתרגיש גרוע ככה גם האווירה הכללית תהיה גרועה יותר ויותר.

נו אז מה בכל־זאת אפשר לעשות? אני חושב שגם אם לא נפתור לה ברגע זה את כל הבעיות, לפחות כסעד זמני כדאי להציף את הנושא ולא למרוח אותו לנצח. להגיד מה אתה מסוגל לעשות ומה אתה לא מסוגל לעשות, אילו דרכים של תמיכה רגשית (ולא טיפול או פתרון בעיות! אינך אביר על סוס לבן) אתה כן יכול לתת ואילו סוחטות אותך, אילו דרכים חלופיות יכולות לעזור לה לפרוק קיטור (שזה כבר שייך יותר לפן טיפולי, אבל יש כל־מיני כישורים שאפשר ללמוד, מיינדפולנס / CBT / טיפול באומנות / סביבה תומכת רחבה יותר ולא רק אתה כו' כו' וכו'). ומהצד השני איך לגרום לה להרגיש חשובה אהובה מוערכת נתמכת וכן הלאה ולשמור על התחושה שהקשר אכן מספק לה את הביטחון וההגנה שבנות כל־כך אוהבות מבלי שאתה תאבד את השפיות. תוספת: ואולי גם במקביל להבין את המקום של ההתמודדות שלה ולבנות איזושהי דרך שבה אתה תומך בה באופן שמטיב לשניכם.

עכשיו איך מנהלים שיחה כזאת... יכול להיות שכדאי ייעוץ זוגי רק בשביל שהדיון יהיה בסביבה נייטרלית שמעודדת שיח פתוח, אני מתאר לעצמי שזה לא יהיה הכי נעים אם תתנפל עליה ותגיד לה "שמעי מתוקונת וואלק אין לי כח יותר ליללות האלה פעם הבאה שאת מרגישה רע אני אציע לך כוס מים ושבי ציירי ציור" (אלה לא המילים אבל התחושה שיכולה להגיע בצד השני אולי כן קצת נטישה או זלזול או וואטאבר צריך להתגבר איכשהו על השלב הראשוני הזה).

אמנם אתם חצי שנה ביחד אבל יש לכם כנראה עוד איזה 100 שנה אז כן צריך להתחיל לחשוב איך אתם מנעימים את הזמן הזה.

רציתי להציע גם שהיא תלך לטיפול רגשי

השאלה איך אומרים לה את זה בלי שהיא תיפגע.

המטרה בטיפול רגשי זה להעצים אותה.

לתת לה כלים לגדול.

בתור עזרה ראשונה -

האם יש לה תחביבים?

מה היא אוהבת לעשות?

אני חושבת שזה יעזור לה

לעשות יותר את מה שהיא אוהבת.

אני לא יודעת למה היא סטודנטית, אבל יש מקצועות דורשים ממש. במיוחד אם היא עובדת גם… גם ימים חופשיים, יש המון מה לעשות בהם בלא מעט מקצועות…

ויש אנשים שגם לא מתחברים לתקשורת בטלפון.

אלו שני דברים שיכול מאוד להיות שמשפיעים על חוסר התקשורת שלה איתך ועל העובדה שאתה זה שיוזם.

ובאמת גם יש פעמים שלא חושבים על זה אפילו מרוב עומס… גם אם לא עשו משהו חשוב אלא אפילו ראו סרט, לא תמיד יש את זה בראש.

ויש בנות יותר רגשיות. אני לא אומרת שזה לא יותר מהרגיל, וכמובן שלא אומרת כלום על הדיכאון, אבל תדע שזה תקין על גבול מסויים. כלומר גם אם תטפלו בזה, והמצב ישתפר, סיכוי גבוה שחלק מזה יישאר.

אני לא אומרת בשביל לייאש או משהו, אלא בשביל שתהיה מודע לזה.

וכן נשמע שכדאי לטפל בדיכאון שלה.

ובעיקר לדבר איתה ולשתף מה אתה מרגיש. לא להאשים ולא להתגונן. לתקשר ולדבר.

בהצלחה!

לוקח זמן בזוגיות רגילה עד שמוצאים דרך נכונה וטובה לתקשר, ואצלכם יש את המרחק ותקשורת טלפונית שזה מקשה פי כמה, וכל אחד זקוק לתקשורת אחרת, תמצאו ותדברו על הדרך ותדירות שמתאימה לשניכם, ממש טבעי שזה קשה.

בקשר ל2,

יכול להיות שיש נקודות מסוימת שהן טריגריות בשבילה ומפעילות אותה, וכשלוחצים על אותן נקודות רוב האנשים מגיבים בחוסר פרופורציה, ב"ילדותיות" בחוסר איזון,

כי הדבר השטותי שעליו אתה חושב שהיא עושה סרט,

הוא הקצה החשוף של קרחון הטראומה שלה.

מציעה כמה דברים,

דבר ראשון אל תקרא לה ילדותית או שטותית (בינך לבין עצמך) כי אתה עדיין לא מכיר אותה, וגם אם זה תסכול שנראה לך על שטות, כנראה זה יושב על משהו עמוק יותר. לרוב אם תתבונן תמצא חזרתיות במשבר סביב אותו נושא.

נסה להגיע בסקרנות, ולא בשיפוטיות, להבין מה עומד מאחורי זה.

אם אפשר, תנסה לתקשר איתה על זה כשהיא לא בקרייסס, אבל רק אם אתה בא בעיניים טובות, ולא בשיפוטיות שהיא ילדותית.

ותציע לה טיפול.

אף פעם אל תציע תוך כדי משבר, רק אחרי שאתם מלבנים את הדברים, וגם אז מתוך דאגה "אני רואה שקשה לך" ולא מתוך מקום ש"את בעייתית".

לא נשמע ממה שכתבת שזה דיכאון, יכול להיות שהיא מתמודדת עם קשיים אחרים (שאולי גם הובילו לדיכאון)

אנחנו נשואים כמה שנים, וכשאני מסתכלת על השנה הראשונה שלנו, שהייתי מאושרת ומאוהבת, אבל הייתי שמחה לשנות הרבה מהתנהלות שהיתה לי כלפי בעלי.

תחילת הנישואים עדיין יתכן והיא מחפשת ביטחון שאתה אוהב אותה ולכן מחכה לחיזוק שלך-יוזמה שלך לשיחות. תנסה לומר לה בצורה עניינית אוהבת שאתה ממש רוצה להרגיש שהיא מתגעגעת ואן תוכל לפעמים להפתיע עם טלפון או הודעה זה יחזק אותך.

לגבי ילדותיות- זה סובייקטיבי,אבל גן כאן אולי עדיין לא נוצר קשר זוגי שהוא חדש אז נח לה לקבל את האופציה שלך דרך זה. נשמע שההתנהלות שלה לא ילדותית-היא לומדת, מתפרנסת, מעודדת אותך ללכת בדרך שלך. אז זה המקום הקטן שלה לדרוש תשומת לב שחסרה כשאתה רחוק. אולי אם מלכתחילה תנסה לפרגן על מה שעושה היא לא תצטרך להתבכיין ואתה לא תצליח להוביל שיחה למקום גבוה יותר? שוב, זה מזוית של מה שעברתי. ואני מחשבת מחוץ לבית לבוגרת מאוד, אבל יש מקום מול בעלי שאהבתי מאוד להתרפק, וזו הדרך אולי להתרפק עליך מרחוק.

חצי שנה זה כלום, ואם אתם לא יחד יום יום אז בכלל. אבל זה לא מוקדם מידי ללמוד ולנסות לשפר את הראיה מהתקשורת.

מזל טוב והרבה הצלחה! 

שנית - מזל טוב גדול לחתונה. לשירות צבאי קרבי יש מחירים משמעותיים. מחירים אישיים ומחירים זוגיים ומשפחתיים. אני ממש לא אומא זאת כדי להחליש אותך, אבל צריך להיות מודעים לזה.

חלק מהותי מיצירת היחד הזוגי ותחזוקו - זה הנוכחות הרצופה ביחד. כמובן אנשים גם לומדים/עובדים/מתפללים/הולכים לאירועים וכד', אבל הסדר הרגיל הוא שלפחות נפגשים כל ערב, אוכלים ביחד, ישנים אחד ליד השני, כל שבת נמצאים ביחד וכו'. זה נכון כל החיים, זה נכון גם אצל זוגות וותיקים, בלי תחזוקה היחד הזוגי מתייבש. אבל, זה נכון שבעתיים אצל זוג צעיר, שעוד צריך לייצר את היחד הזה. לא סתם במלחמת רשות התורה פטרה חתן בשנתו הראשונה - השנה הזאת, הנוכחות היום-יומית בה חשובה מאוד.

אנחנו לא במלחמת רשות, אנחנו במלחמת מצווה, באמת אין אפשרות לפטור את החתנים, גם ככה יש חוסר מטורף בקרביים. אני לא מעודד אותך להפסיק, להפך, לך בכחך זה והושעת את ישראל. אבל צריך מודעות למצב ולמורכבות שבו.

אחרי כל ההקדמה הזאת, לגופם של דבריך:

ההגדרה 'ילדותיות' לא מקדמת אתכם לשום מקום. יש לה התנהלות שאתה לא רגיל אליה ואולי באמת מלמדת על קושי, אבל היא אדם בוגר וכדאי להתאמץ ללמוד את העולם שלה. הרבה פעמים נשים מתתנהלות בצורה קצת ילדותית ליד או באוזני הבעל, כי הם מנסות להרגיש שיש להן על מי לסמוך, מישהו חזק להשען עליו. מעבר לזה - יתכן שזה הדרך שלה למלא את החוסר בנוכחות שלך.

גם לגבי הטלפונים, סביר שדווקא המרחק, מעצים את הצורך שלה, כנראה שאפילו באופן לא מודע, שאתה תחזר אחריה. מעבר לזה, מסתבר שאתה הרבה לא זמין. סביר שהיא מתגוננת מהאכזבה שבנסיון ליצור קשר שוב ושוב ומשאירה את הצפיה לזה שאתה תתקשר.

בהצלחה רבה

אתה זמין בטלפון כל היום? כי אם לא אין שום טעם שהיא תתקשר אליך כשהיא יכולה ותנסה להשיג אותך, ועדיף שאתה תתקשר אליה שאתה יכול. בעלי גם עכשיו בצבא ואני לא מתקשרת אליו בכלל, אני יודעת שאין טעם כי הוא כנראה לא יענה וכשהוא יוכל הוא יתקשר.

לגבי 2, אני גם חושבת שטיפול יעזור, אבל לא בהכרח כי משהו לא תקין אצלה, אלא כי נשמע שהיא בתקופה מאוד מאוד מציפה בחיים. היא עובדת ולומדת במקביל, שזה קשוח מאוד, והיא גם התחתנה לא מזמן והיא כלה טרייה עם כל ההצפה שבזה, ובעלה לא בבית רוב הזמן שזה קשוח בטירוף. האמת שביחס לכל זה התגובה שלה נשמעת לי ממש נורמלית, והיא פשוט צריכה ללמוד איך לאזן את עצמה ולהתרגל למצב הזה, שהוא קשה מאוד

בימים כאלו, בהחלט משתדלים לא להתעכב. לא עמדתי בצורך, אבל מניח שאם הייתי בסיטואציה - ברגע שהמוהל נמצא והתינוק נמצא, הייתי משתדל לבצע את הברית, לפני שתהיה אזעקה...

אגב, לא הבנתי למה 13:15 זה מוקדם, זה כשבע וחצי שעות אחרי הנץ...

ברור שהתכוונת לטוב והתאמצת.

אבל בכל מקרה איחרת, הבן אדם נפגע, אפשר לקחת אחריות קלה ולהתנצל מכל הלב. 

ומוסיף

תלמד מזה

האם אני מתאמץ לראות את המציאות לפי המשקפיים של האחר?

או שאני מקטין ראש ומחשיב רק את המשקפיים שלי 

חתונות מקובל להתחיל כשעה לאחר הזמן בהזמנה (ואצל חרדים אף יותר משעה).

בריתות - בזמן 

אתה לא האבא של התינוק,
נראה שגם לא הסנדק.
הגעת מתי שראית לנכון, שלום.
לא הבנתי את האירוע בכלל..

תהילים פרק לב

א לְדָוִ֗ד מַ֫שְׂכִּ֥יל    אַשְׁרֵ֥י נְֽשׂוּי־פֶּ֗שַׁע כְּס֣וּי חֲטָאָֽה׃
ב אַ֥שְֽׁרֵי אָדָ֗ם לֹ֤א יַחְשֹׁ֬ב יְהוָ֣ה ל֣וֹ עָוֺ֑ן    וְאֵ֖ין בְּרוּח֣וֹ רְמִיָּֽה׃
ג כִּֽי־הֶ֭חֱרַשְׁתִּי בָּל֣וּ עֲצָמָ֑י    בְּ֝שַֽׁאֲגָתִ֗י כָּל־הַיּֽוֹם׃
ד כִּ֤י ׀ יוֹמָ֣ם וָלַיְלָה֮    תִּכְבַּ֥ד עָלַ֗י יָ֫דֶ֥ךָ
נֶהְפַּ֥ךְ לְשַׁדִּ֑י    בְּחַרְבֹ֖נֵי קַ֣יִץ סֶֽלָה׃
ה חַטָּאתִ֨י אוֹדִ֪יעֲךָ֡    וַֽעֲ֘וֺנִ֤י לֹֽא־כִסִּ֗יתִי
אָמַ֗רְתִּי    אוֹדֶ֤ה עֲלֵ֣י פְ֭שָׁעַי לַֽיהוָ֑ה
וְאַתָּ֨ה נָ֘שָׂ֤אתָ עֲוֺ֖ן חַטָּאתִ֣י    סֶֽלָה׃
ו עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד ׀ אֵלֶיךָ֮    לְעֵ֪ת מְ֫צֹ֥א
רַ֗ק לְ֭שֵׁטֶף מַ֣יִם רַבִּ֑ים    אֵ֝לָ֗יו לֹ֣א יַגִּֽיעוּ׃
ז אַתָּ֤ה ׀ סֵ֥תֶר לִי֮    מִצַּ֪ר תִּ֫צְּרֵ֥נִי
רָנֵּ֥י פַלֵּ֑ט    תְּס֖וֹבְבֵ֣נִי סֶֽלָה׃
ח אַשְׂכִּֽילְךָ֨ ׀ וְֽאוֹרְךָ֗ בְּדֶֽרֶךְ־ז֥וּ תֵלֵ֑ךְ    אִֽיעֲצָ֖ה עָלֶ֣יךָ עֵינִֽי׃
ט אַל־תִּֽהְי֤וּ ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֮    אֵ֤ין הָ֫בִ֥ין
בְּמֶֽתֶג־וָרֶ֣סֶן עֶדְי֣וֹ לִבְל֑וֹם    בַּ֝֗ל קְרֹ֣ב אֵלֶֽיךָ׃
י רַבִּ֥ים מַכְאוֹבִ֗ים לָרָ֫שָׁ֥ע    וְהַבּוֹטֵ֥חַ בַּֽיהוָ֑ה חֶ֝֗סֶד יְסֽוֹבְבֶֽנּוּ׃
יא שִׂמְח֬וּ בַֽיהוָ֣ה וְ֭גִילוּ צַדִּיקִ֑ים    וְ֝הַרְנִ֗ינוּ כָּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב׃

יש המון הסחות שמונעות מאיתנו לשים לב לכל הטוב העצום שעוטף אותנו, ובעיקר מאמץ מטורף של איראן ושלוחות הרשע לזרוע בכולנו פחד, תבהלה, דכדוך, יאוש.

אבל אנחנו ה-ר-ב-ה יותר חזקים וחכמים מהם! ולא ניתן להם!

וממש מזמור לתודה!

זה פלא אלוקי מה שקורה כאן.

אני יודעת שכולנו בתוך תוככי הקושי והאתגר וה"קוצר רוח ועבודה קשה"

אבל ממש כך היא גאולתן של ישראל

בתחילה קמעא קמעא וכל מה שהיא הולכת - היא רבה והולכת (ירושלמי, ברכות)

ובניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל

יש לנו כוח על

כל אחת ואיפה שהיא

כל אחד ואיפה שהוא

ונתחיל ממש בנו פנימה.

כי אם יש לי את עצמי -

אז יש לי את עצמי.

ויש לאחרים את עצמי.

וכל אחד ואחת מאיתנו הוא אור אינסוף

רק להביט רגע פנימה ולזכור זאת, להתחזק מכך, להאיר בתוכנו מכוח כך.

"כי יש שכר לפעולתך"

יש שכר לכל פעולה ופעולה שלנו

תחזיקו מעמד

אתם הגאולה עצמה!

וב"ה נזכה לראות בחוש ממש את הישועה השלמה שלנו במהרה, בשלמות, במתיקות ובטוב גלוי!!! ❤️

כַּמָה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ!

אִלּוּ הוֹצִיאָנוּ מִהקונספציה וְלֹא עָשָׂה בָמחבלים שְׁפָטִים, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ עָשָׂה בָמחבלים שְׁפָטִים, וְלֹא עָשָׂה בֵמנהיגיהם ובכיריהם, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ עָשָׂה בֵמנהיגיהם ובכיריהם, וְלֹא הָרַג אֶת־אייתוללותיהם, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ הָרַג אֶת־אייתוללותיהם וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת־הגנה אלוקית, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת־הגנה אלוקית וְלֹא קָרַע לָנוּ אֶת־רוע הגזירות, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ קָרַע לָנוּ אֶת־רוע הגזירות וְלֹא הֶעֱבִירָנוּ בְתוֹך לימוד אמונה, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ הֶעֱבִירָנוּ בְתוך לימוד אמונה וְלֹא שִׁקַּע צָרֵנוּ בְבונקריהם דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ שִׁקַּע צָרֵנוּ בְבונקריהם וְלֹא סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמלחמה שנה אחר שנה דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמלחמה שנה אחר שָׁנָה וְלֹא סיפק לנו אֶת־הַחשמל, מים, אינטרנט וכו' דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ  סיפק לנו אֶת־הַחשמל, מים, אינטרנט וכו' וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת־הַניצחון, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת־הַניצחון, וְלֹא קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הגאולה השלמה, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הגאולה השלמה, וְלא נָתַן לָנוּ אֶת הביטחון והתורה. דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת־הביטחון והַתּוֹרָה וְלֹא שמר וברך את אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ שמר וברך את אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא בָנָה לָּנוּ אחדות העם דַּיֵּנוּ.

עַל אַחַת, כַּמָה וְכַמָה, טוֹבָה כְפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ: שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמהקונספציה, וְעָשָׂה בָמחבלים שְׁפָטִים, וְעָשָׂה בֵמנהיגיהם ובכיריהם, וְהָרַג אֶת־אייתוללותיהם, וְנָתַן לָנוּ אֶת־הגנתו האלוקית, וְקָרַע לָנוּ אֶת־רוע הגזירות, וְהֶעֱבִירָנוּ בְתוֹך לימוד אמונה, וְשִׁקַּע צָרֵנוּ בְבונקריהם, וְסִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמלחמה שנה אחר שנה, וְסיפק לנו אֶת־הַחשמל, מים, אינטרנט וכו' גם במלחמה, וְנָתַן לָנוּ אֶת־הַניצחון, וְקֵרְבָנוּ לִפְנֵי הגאולה שלמה, וְנָתַן לָנוּ אֶת־הַביטחון והתּוֹרָה, וְשמר וברך את אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבָנָה לָּנוּ אֶת־אחדות העם.

המצב מתיש, אבל להחזיק ראש מעל המים. אנחנו מכים באוייב מכות נוראיות. אנחנו ב'נהפוך הוא' על מלא.

אויבי היהודים ביקשו להשמיד להרוג ולאבד (ואם למדנו משהו משמחת תורה, אז כשאויב אומר שהוא מתכוון להשמיד אותנו - כדאי להתייחס לזה ברצינות) וכיום אנו מכים בהם מכה אחר מכה, הרג וחרב ואובדן.

לא להיות קצרי רוח, לא להחזיק עיניים על הסטופר, להתמקד בהצלחות הלאומיות ובהצלחות האישיות של כל אחד ואחד.

@נחשון מהרחברון 

פחות זמין כאן

נותן לך מספר בפרטי

קודם כל עם כל הקושי אפשר להתחיל בלגור אצל ההורים

ולאט לאט להתארגן

אבל זה ממש לא פשוט

בשורות טובות

יכולה להתחבר לחלק מהדברים,
לא להכל, אבל לחלקים גדולים.
לפני שאני כותבת, ויש לי המון מה לומר..
את נותנת צ'אנס לשינוי ותיקון,
או שאת לא מוכנה לשמוע על הכיוון הזה בשום פנים ואופן,
ורק מחפשת כלים\כח איך ללכת?

כל עוד אין אלימות, מציעה לעשות את הצעדים הבאים בשום שכל..

מתוך חשיבה אמיתית מה נכון לעשות ואיך..

במיוחד כשיש ילדים ברקע, מה שהופך את הפרידה אם תהיה למורכבות יותר..

גירושין זה לא דבר פשוט. כמו ששמת לב,, זה כמו לחתוך את החיים לחצי, חצי בית,, חצי נוכחות עם הילדים ועוד..

ולכן אני ממליצה לחשוב על הצעדים הבאים ברוגע ובמתינות..

אשמח לייעץ לך באופן פרטי

אבל יכולה להיות לך עבודה רגשית שלמה. בסופה אולי יהיה לך קל להתגרש ואולי תסכימי לקבל אותו כמות שהוא בלי לנסות לשנות אותו כדי שיתאים יותר למה שאת חולמת עכשיו (או העזת להתחיל לחלום) בחיים שלך.

קודם כל מה שאמרת על עצמך על ריצוי ופחד.  לפני שאת רצה לשנות את העולם תנסי קודם כל להיות יותר את בתוך המקום הקיים (ובעבודה). לא לריב איתו ולא "לא יכולה לשמוע". פשוט להיות יותר את.

ספויילר: כשאת תהיי יותר מדוייקת לעצמך כל הסביבה תהיה יותר מדוייקת לך. סביר להניח שהוא יהיה הראשון.

חשוב מאד לנסות נשום רגע, "למפות" את הבעיות ולהבין איפה את נמצאת בנישואים האלה ואיפה האופציה לפירוק החבילה כרגע מול זה.

דבר ראשון, אנשים פשוט לא מאמינים שיד סיפורים כאלה. אז כן, זה קיים, וזה כואב נורא.

אז המון בהצלחה!!

דבר שני, הכתיבה שלך משדרת בהלה ולחץ. אז הייתי ממליץ לך לשבת במתינות, לשקלל את הנתונים, לבודד את הטוב והרע ולהבין בדיוק איפה הבעיה ואיך צריך להסתכל עליה.

לא משנה מה תהיה המסקנה שלך, כשתבואי בעיניים פקוחות ובידיעה ברורה, הכל יהיה לך קל יותר וגם לא יגיע מצב של חרטה וכדו (כי טעות אחת את כבר עשית כנראה..).

דבר שלישי ומאיד חשוב, סבתי ע"ה הייתה אומרת: "כמו שהצעת את המיטה  ככה תשני בלילה". במקרה של שיחת יחסינו לאן, והחלטה מכל סוג, אנא ונא - תתעשו הכל בכבוד ובהבנה הדדית. זה משנה את כל העתיד שלכם ומותיר לך הזדמנות לדף חדש ומהמם בחיים שלך!

ושוב, בהצלחה

מה עם ההורים שלך?

בני משפחה אחרים?

כדאי מאד לקבל ליווי והכוונה ברמה הרגשית וברמה המעשית❤️

מזדהה עם התוכן שכתבת שמכווץ את הלב. עברתי את כל הדברים שאת מתארת. 

כשמגיעים לנקודת האל חזור, לא ניתן להמשיך לחיות בזוגיות הזו, כי זה רק מעמיק את הקושי, הלחץ, העצבים וכאב הלב. 

אני אגלה לך פה סוד: 

רוב הזוגות שלא רוצים להתגרש נשארים רק בגלל החשש של הפן הכלכלי, החוסר ידיעה של מה יהיה ואיך אסתדר לבד גוברים על הצער בתוך זוגיות כזאת. אבל כשמגיעים לנקודת האל חזור, לא מעניין כלום - כי אינדבדואל בתוך זוגיות בלתי אפשרית יעדיף לחיות ברחוב - מאשר לחיות בכלוב = כלא.

אם תרצי אוזן קשבת, עצה טובה וחיבוק חזק - אני פה.

עכשיו הכל נראה מפחיד, שחור, ללא תקווה וללא מוצא רק יאוש. אבל (וזה אבל גדול) את תעברי את התקופה המגעילה הזו, כמו גדולה ורק תצמחי מזה. עכשיו קשה לך לראות את זה, אבל תסמכי על מי שהיה שם. 

החיים שלך הם שלך. לא שלהם.

כשמתחילים להסתכל פנימה ולא החוצה מבינים מה המעלות והדברים טובים שכן יש בחיים.

(אגב רוב ככל הדברים שכתבת הם ברי שינוי, אבל העבודה היא לא להשיג את מה שיש לאחר אלא להעריך את מה שכן יש לי. אח''כ לחשוב מה אפשר לשדרג בחיים ואיך).

הפייסבוק יוצר אשליה. מעלים את הרגעים המחוייכים ולא את המורכבויות שיש לכולם. אתה שמכיר גם את הצדדים המורכבים אצלך, אבל אצל אחרים מכיר רק את מה שהם מעלים, חי בתחושה שלכולם יש.

החיים בהשוואה לחיצוניות של אחרים, תמיד יהיו מתסכלים. כדאי לעבוד עם עצמך על שמחה בחלקך. אם לא מצליח לבד אפילו שווה לקחת טיפול ממוקד בזה.

אתה בנוני.

כמו שיש כאלה שיותר, יש גם כאלה שפחות

אולי סיפורם לא מוצג בפייסבוק וכו'

אבל הוא קיים.

לא סתם נאמר באבות. "השמח בחלקו..."

שרשתות חברתיות זה המקום האחרון שמשקף משהו

בעיניי קנאה זה דבר טוב

זה שיקוף של מה שכואב בנפש

על מה כדאי לעבוד ולטפל

כמעט כל מה שכתבת אפשר להשיג ב10 אצבעות

בעבודה נכונה

במודעות למידה יישום והתמדה

גם אם החיים שלך עכשיו בינוניים

אגב רוב האנשים בינוניים ומטה

תסתכל על סטטיסטיקות

בכל נושא

הממוצע/ החציון לא משהו

יותר כמו, "יש כזה בעולם, אני רוצה גם, איפה משיגים?".

התחושה הזו דיכאה אותי למרות שידעתי שזה שקר.

אני בפייסבוק כל יום בין קבוצות של חשמלאים וקבוצות DIY ודורשי עבודה וקבוצות מסויימות בבאר שבע שחשוב לי להיות בהם אבל לא מאשר אף חבר אפילו לא קרובי משפחה.

כשאתה יודע שכולם רוכשים דברים דברים שהם לא צריכים, עם כסף שאין להם כדי להרשים אנשים שהם לא אוהבים, כשאתה מודע לזה שזה משפיע על הנפש בצורה  הרסנית, אתה יכול פשוט להחליט שאתה לא משחק את המשחק הזה יותר.

אף אחד לא מפרסם את ההחזר החודשי של המשכנתא שסוגר עליו, רק מפרסם תמונות של הבית, אף אחד לא מפרסם את ההקרבה של לאכול רק כוסמת ועשבים, רק את הרזון, אף אחד לא מפרסם כמה רע וקשה לו בעבודה (חוץ ממורים) רק כמה כיף ואיזו עבודה נחשקת הם עובדים.

וכולם בינוניים בתחומים מסויימים, כולם מפרסמים רק את ההצלחות, אלה שמפרסמים תמונות מחופשת הסקי באלפים או קרוז בים התיכון לא מפרסמים את הקבלה של כמה עלה להם התענוג כי הם לא רוצים לצאת אידיוטים, אלה שמפרסמים תמונות מחוייכות מהדיסני וורלד לא יפרסמו לעולם את התמונות של הפרצוף שלהם עומדים בתור למתקן שלא באמת מלהיב כמו סרטון של יחידת החילוץ בטלפון.

ופתאום אתה מגיע לגיל 35 ופתאום חבר שסוגר את העסק וידידה שמתגרשת, מעניין, הם תמיד היו נראים כל כך מאושרים בפייס מה קרה?

שמראה מתאם גבוה בין כמות התמונות הזוגיות ברשתות החברתיות, לבין גירושין...

עזוב.

אנשים מראים מה שבא להם לשדר. זה ממש לא אומר מה יש להם באמת.

(ואספר שוב סיפור שכבר סיפרתי כאן בעבר-

חברה טובה, שהיתה תקופה שקינאתי בה כי כמה פעמים כשהייתי שם בעלה הגיע עם זרי פרחים, ומתנות, ומפרגן לה בלי סוף.

אבל אחרי כמה שנים היא התגרשה, וגיליתי שהוא היה מכה אותה, אבל אני נחשפתי רק לזמנים בהם הוא ניסה לפייס...

עבורי זה היה לימוד מטורף לכמה אנחנו לא יודעים כלום על החיים של אחרים, גם אם נדמה לנו שאנחנו יודעים משהו).

אתה רוצה להיות מאושר.

ואתה חושב שהדרך לאושר היא בבית יותר גדול, אישה יפה יותר, להיות פחות בינוני, יותר מוצלח, ויותר בראש הפירמידה.

למזלך סוגיית האושר נחקרת כבר אלפי שנים.

ולפילוסופים יהיו לא מעט תשובות עבורך איך משיגים אושר - ואף אחד מהם לא תולה אושר בחומר כמו כסף או אישה יפה, ממש להפך, לרוב ככל שהחומר גדל יש יותר ניתוק מהעצמי האמיתי ופחות אושר.

לא סתם אחוז ההתאבדויות בקרב נערים בעמק הסיליקון עולה ועולה - העשירים ביותר ואני מניחה שעם הבחורות היפות ביותר, כי כסף מושך יופי.

אז מה כן עושה אושר?

תקרא את ד"ר טל בן שחר.

הוא מסכם את זה

*באיכות הקשרים שסובבים אותנו - משפחה, חברים, ילדים, זוגיות.

ככל שהם טובים יותר האושר עולה.

*תחושת משמעות -מטרה בחיים, סיפוק, משמעות, הגשמה עצמית.

*קשר טוב בינינו לבין עצמנו- לתת לעצמנו להרגיש רגשות, לא להדחיק, שהמעגל האישי שלנו עם עצמנו יהיה בריא.

*הנאה יום יומית- כלומר לא רק להשיג מטרות עתידיות, גם ליהנות מהדרך בחיי היום יום הרגילים.

רוב הפילוסופים גם הגדירו אושר כתחושת משמעות.

יש לו ספרים בעברית אם זה מעניין אותך.

ופרקטית, עזרה ראשונה, תמחק את הרשתות החברתיות, זה חתיכת בולשיט.

מי שמאושר באמת לא מרגיש צורך להוציא את זה החוצה.

מהתורה (מרבה נכסים..ועוד), הרמב"ם , פילוסופים יוונים כמו סוקרטס, אפלטון, אריסטו ואפיקורוס ועוד,

הבודהה, ועד לפילוסופיה המודרנית.

 אף אחד מהם לא הגדיר את תלה את אושר כהנאה רגעית או ריבוי חומר.

חלקם ממש מאמינים שהתנאי לאושר הוא צמצום החומר והסתפקות בצרכים בסיסיים בלבד  (כמו אפיקורוס, בודהה ועוד )

וחלקם לא אומרים שצמצום הוא תנאי לאושר, אבל עושר וחומר הם רק אמצעי ולא יכולים להיות מטרה ברגע שהם הופכים למטרה ורדיפה ותלות ל'לאושר' הם מרחיקים אותנו מהאושר.

האסכולה הקירנאית – ויקיפדיה

מה זה אומר כשאנשים סובלים?"

"אתה מרגיש בסדר, לין?"

"אני בסדר גמור," צחקתי.

"שתית דארו הלילה, כמו השיכור הזה ג'וזף?"

"לא, אני באמת בסדר. בחייך, אתה תמיד מגדיר כל דבר בשבילי. דיברנו הלילה על סבל, ואני רוצה לדעת מה דעתך על העניין הזה."

"זה קל. סבל זה להיות רעב, לא? רעב, בשביל כל דבר, פירושו סבל. בשביל כל דבר, לא להיות רעב זה לא לסבול. אבל כולם יודעים את זה."

אה בעצם חכה יש גם שם ציטוט אחר

"אושר זאת המצאה כדי לגרום לנו לקנות דברים"

תמצא נקודה אחת ברשימה, תחשוב איך להשתפר בה, אם צריך תיעזר במישהו,  תציב יעד, בעוד x חודשים סימנתי ווי על , ככה וככה. אבל זה עבודה,  לא משחק ילדים.

בהצלחה 

במקום "לקנא".

בוא תסתכל עליהם, ותשנה פרדיגמה.

מה אתה רוצה ללמוד מהם? איזה שיעור האנשים האלה באו להביא לך לעולם?

אתה רוצה כסף?

איך אתה מגיע לשם. אפשר לתפור תוכנית.

אתה רוצה בית יפה?

לך למעצבת פנים שעובדת עם עלי אקספרס. אל תשכח גם שצריך לתחזק ולנקות.

אתה רוצה שרירים? לך לחדר כושר. פעמיים בשבוע.

אה, לא? עדיף לגלול בפורום?. זה סבבה. פשוט יש לזה מחיר.

הדבר היחיד שבאמת חשוב לעבוד עליו ולהתאמץ לשנות תפיסה זה לגבי אשתך. זה בן אדם שהתמסר אליך ואתה אליה, ומן הראוי להתאמץ לא לפגוע ברגשותיה. היא גם בן אדם שיש בסיפור שלך.

את הצילום מסך של המינוס בבנק,

תמונה של בוס מאוכזב, או ילד שהתחצף...

אף אחד לא מתאר איזה דברים פוגעים בן הזוג אמר או עשה,

ולא מספר כמה הוא שונא איזה בטטה הוא הפך להיות ...

מה שמעלים זה את הרגעים הכי יפים.

זה בדיוק השקר.

כולם בינוניים.

מי שיש לו 100 רוצה מאתיים, ומי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות.

תמיד רוצים יותר ממה שיש.יש פה אפשרות למנף עבודה על הודיה על הקיים- יש לך בית? יש לך אישה? תודה

ועשינו ותפילה להתקדמות. יש הרבה שבידיים שלך.

אבל תמיד יהיה יותר

אם תשווה החוצה, לעולם לא תהיה שמח במה שיש לך.

מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל, שכל אחד עסוק בד אמותיו

רוצה יותר לעצמך? תיצור לך מציאות כזו, במה שאתה יכול. ולא כל אחד יכול לשנות הכל

אנחנו לא נהפוך כולנו לכוכבים רשת שמגלגלים שותפים בעשרות אלפי שקלים. כאילו, תנסה עם בא לך, אבל חשוב לדעת שרוב האנשים חיים את היומיום ה"ממוצע"

לרזות ולהיות שרירי זה בהישג יד

גם להחליף עבודה

עם אשתך לדעתי יש לך עבודה פנימית לעשות.. אני די בטוחה שאם זה מה שהייתה חושבת עליך היית מתבאס. חוצמיזה שהחיים הם לא רק חיצוניות

נכון לא נכון מה שכתבת

זה לא משנה.

לא בריא לחיות ככה

אתה מוכרח להיות במבט אחר

על החיים, או אפילו בלי מבט

בלי לדרג ולתת ציונים יתר.

לזרום עם עצמך ולהיות במצב רוח יותר חיובי

אני מזדהה, קודם כל.

אצלי זה קשור לחוסר אמונה בעצמי. בגלל שאני מרגישה חוסר מימוש עצמי מצד אחד, וחוסר אמונה שאני יכולה להגיע לזה מהצד השני, לא נשאר לי אלא להשוות ולקנא... במקום להתרכז בעשיה. 

צריך איכשהו לחזור לעצמך. וזאת כנראה דרך ארוכה אבל משתלמת. זה הדברים היחידים שאני יודעת.

אז  במקום להסתכל מה קורה בדשא של השכן תתחיל להשקות את הדשא שלך. מאוד ממליצה לך על  צום דיגטלי.

ובעלי תמיד מאזן אותי בנושא הזה.
תמיד יהיו יפות ממני, מוצלחות ממני, עם מספר ילדים יותר גדול משלי, עם גוף יותר יפה, עם בעל יותר וואו, עם בית מתוקתק יותר
אבל איכות חיים פנימית
היא בלהודות על השפע הספציפי שמגיע אליי.
שפע שמגיע בדמות חברה שפתאום שולחת הודעה שמחממת את הלב,
צחוק של ילד,
זמן נחמד ביחד עם בעלי
הוכרת תודה להורים

אני מבינה מאיפה זה מגיע. זה הרצון לשלמות אובייקטיבית. שלמות שהיא בכל הפרמטרים, מקיםה את כל תחומי החיים, וכמובן שלמות עצמית.

התבגרות זה לעזוב את השלמות האובייקטיבית הזאת

לשמוע את השיר החדש והנפלא הזה של ישי ריבו - הנשמה לא meta.

מדבר ממש על ההפסד והשקר העצום ברשתות החברתיות.

ממש כל מילה שם מתאימה.

מצרפת את השיר:

שם המבט.

שם המיקוד.

פנימה.

איפה ואיך אני יכול לתקן? לשפר? להעצים? לבנות?

כי החוץ מלא שקר, מלא זרות, מלא זיוף, מלא הפסד, מלא הסתרה 

ובעיקר מלא במה שלא שייך לי.

אם נבין באמת כמה כוח עצום יש לכל אדם ובטח כל יהודי, זה לא נתפס!

אתה חלק אלו-ק ממש!

עוצמות על גבי עוצמות

נשמה מאירה של אינסוף

ואתה בהחלט יכול להביט בה, פנימה, ולהוציאה מן הכוח אל הפועל ולהביא אותה לזרוח להאיר ולחמם את חייך שלך ממש!

ב"הצלחה רבה

שלא טוב לך בחיים שלך עצמך.

קנאה מסמנת לנו שיש בתוכנו רצונות לא ממומשים, ומקומות או מצבים שהיינו רוצים להשתייך אליהם.

במקום לעסוק בפייסבוק ובחברים, כדאי לשאול את עצמך:

מה הייתי רוצה לשפר בחיים שלי? איך הייתי רוצה להרגיש?

מול עצמי, מול אשתי, מול הילדים?

בכלל?

עם מה מה שאני רואה בחוץ וצובט לי מפגיש אותי בתוכי? שם העבודה האמיתית.

אל תהיה קרבן, תנסה להבין מה חסר לך ואיזה טוב אתה רוצה בחיים שלך,

ומשם תצא לדרך שיהיו לך חיים משמחים ומספקים עבורך. 

כולנו יודעים את זה אבל אף אחד לא מחייך, וכשאני אומר מחייך אני מתכוון לשמחה אמיתית שבאה מהלב, לא שמחה תלוית נסיעה לחופשה בחו"ל, קניית בגד, מחמאה שקיבלנו, עיסקה שנסגרה או חצי בקבוק ויסקי. הרי נצטרך לחזור מחו"ל, ושמחת קניית הבגד חולפת מייד אחרי שהוא נלבש בפעם הראשונה, והעסקה חולפת והסוטול עובר.

אני רוצה שמחה אמיתית, שמחה של אהבה מתמדת, של הסתפקות במה שיש, של הכרת תודה. 

בai אתה יכול ליצור כל מה שתרצה