קראתי פעם בספר משהו שמאוד התחברתי אליו-

בדרך כלל כאב בגוף מודיע לנו על משהו שאינו תקין, ולכן גם גורם לפחד ולדאגה. אבל כאב של לידה זה כאב אחר- הכאב הזה מוביל לחיים, לדבר גדול ועצום! אני ממש הרגשתי כך- לא שלא כאב, אבל זה משהו אחר לגמרי, זה כאב של חיים!

לי הלידה הייתה חוויה מדהימה, רק צריך לזכור למה היא מובילה בסוף..

ועוד משהו שלי מאוד עזר- במהלך הצירים לספור תוך כדי הנשימה- כל נשימה שואפים במשך 4 שניות ונושפים 8 שניות (לא צריך להסתכל על השעון, אבל להתרגל לספור בערך בקצב של שניות). זה גם ממש מרגיע וכשהגוף רגוע זה גורם לשחרר אנדורפינים שמורידים את הכאב, ולי גם עזר לעקוב אחר מהלך הציר ולדעת שעוד מעט הוא נגמר (אפילו בצירים באורך דקה זה רק 5 סבבים כאלו של נשימות).

אני התאמנתי הרבה לפני הלידה, ובלידה זה היה לי ממש טבעי. הצוות בחדר לידה לא הבין איך אני כל כך רגועה..

שיהיה בעז"ה בשעה טובה ובקלות!!

הלידה התחילה מירידת מים כמעט ללא צירים. הגעתי לבית חולים ושלחו אותי מהקבלה לאישפוז במחלקה. ישבתי בחדר הנקה כ20 דק' אח"כ התחילו צירים שלא אפשרו לי לשבת, נעמדתי ובכל ציר נשענתי על הידית של הדלת תוך סיבוב של האגן, נזכרתי בעצה מהפורום והתחלתי לדבר עם התינוקת. לאחר עוד כחצי שעה ראתה אותי רופאה ושלחה אותי חזרה לקבלה. שם קבלה אותי מילדת מדהימה לאחר שגלתה שאני בפתיחה 5, נסתה לעשות לי מוניטור בעמידה, העבירה אותי לחדר לידה תוך שהיא עושה לי עיסוי בגב בכל ציר. בחדר הלידה קיבלה אותי מילדת מדהימה נוספת שממש אפשרה לי להיות באיזה תנוחה שרציתי ואף עודדה אותי לאורך כל הלידה.

בקיצור היתה לי חווית לידה מדהימה, למרות הפחד הגדול שלי לאחר שהלידות הקודמות התחילו עם צירים והיו מאוד מהירות.

לי היתה לידה ממש קשה (לידה שניה אחרי לידה ראשונה בקיסרי), הייתי גם די לחוצה כי כל הזמן היה חשש לקיסרי נוסף. היו לי המון כאבים, אבל אני אומרת שזו הייתה חוויה מדהימה. למרות כל הכאבים, זה לא מה שנשאר חרוט בזיכרוני. נשארתי יותר עם החוויה ואני אומרת למי ששואלת שבהחלט אני מוכנה לעבור את זה עוד פעמים... אני אוהבת להיזכר ולחשוב על כל אותן שעות בחדר לידה, איך שהרגשתי קרובה כ''כ לד' ובסוף על האוצר הגדול שקבלנו. 

מה שאני רוצה להגיד, שגם מלידה קשה אפשר לצאת עם חוויות חיוביות. (תכל'ס, אנחנו יודעים שלידה זה דבר קשה...).

מאחלת לך שהלידה תהיה קלה ושיהיה לך המון חווית טובות לספר לנו!

שימי לב לבטוי : "חוויה כואבת"

זו באמת חוויה

את מתחברת הכי עמוק שאת יכולה לאני העצמי שלך

ואני כל הלידה גם בכאבים הכי גדולים 

מציירת לעצמי בראש את הרגע הזה שהתינוק בחוץ

זה דבר שעומד בראש והיא אפשר לשכוח אותו

תמיד אני בוכה ברגע הזה

זה סוג של הקלה והתרגשות מטורפים 

שאת בקושי מכילה

האדרנלין משתולל

אין על הרגע הזה

נסי לדמיין לך אותו אפ' שאת רק בלידה ראשונה 

ותשתדלי לחרוט לך אותו בלב כשזה יקרה

המון הצלחה

מתרגשים איתך ביחד...

ראיתי את יד ה' בכל רגע-

התקבלתי אחרי ירידת מים, והיה לי זמן לעכל את כל השלבים. הצירים לא התחילו בבת אחת אלא לאט לאט וההתקדמות היתה מפתיעה לאחר ההתחלה.

התקבלתי עם פתיחה 6 וחצי לבית החולים כמעט ללא כאבי צירים! לאחר מכן, עברתי סה"כ שעה של צירים יחסית נסבלים, ולאחר מכן היא היתה בחוץ!!! חסד ה' ממש!

זה היה עבורי מאוד מיוחד, כיוון שראיתי את יד ה' שלא רצה להנחית עלי את הלידה במהירות, אלא בנחת - שלב אחרי שלב. 

תזכרי - אפידורל תמיד אפשר לקחת, ובסוף יוצאים עם תינוק מתוק מדבש!!!

אגב, גם אני בערך בשלב שלך (מתחילה שבוע 36). אני משתדלת להתפלל על כל אחד משלבי הלידה ויודעת שייסורי הלידה הם לא לחינם. 

פעם בעלי הרגיש שהוא צריך לפרוק קצת, רוצה להוציא מתוכו... הוא רצה ללכת לאיזה מקום מרוחק, ולעשות צעקות מכל הלב, לצעוק לה' את כולו בכל הכח, ולפרוק.

בליבי חשבתי לעצמי, שהוא יכול לצעוק, לעשות מה שהוא רוצה, אבל זה לא כמו לידה... זכינו הנשים שניתנה לנו המתנה האדירה הזאת. זאת חוויה עמוקה שכוללת את כל כוחות הגוף והנפש בצורה שאין עוד מה שישווה לה. אין.

זאת צעקה לה' מכל איבר בגוף. זה חיבור מטורף. אין לי מילים להסביר. מאחלת לכולן.

והכאב הוא חלק מהעוצמה. בלי כאב זה לא היה זה... ברור שלא רוצים שיכאב, וטוב שכמה שפחות, אבל הכאב הוא חלק מהחוויה.

במשל פשטני מאד, כמו הקושי בטיול מטורף, בלהגיע לפסגת הר עצום. בלי הקושי - לא היתה חוויה...

ולעצם העניין - יש לידות קלות. תאמיני בזה. זה יכול להיות. לי היו 2 כאלו. לא שזה לא כואב, אבל לא משהו בלתי אפשרי ומפחיד. זה יכול להיות!

אם סיפורים יעזרו לך - אני בשמחה אספר, רק לא רוצה להלאות...

והרבה הרבה תפילות...

למרות שהגעתי אליה אחרי כמה לילות של צירים בלי שינה, ועוד שבת שלמה עם צירים- זו היתה חוויה מיוחדת במינה.

כל מה שהתפללתי עליו מראש- קרה, אחד לאחד. המיילדת הייתה אמא של חברה, והיתתה מיילדת ודולה ביחד... הייתי בחדר לידה שעה וחצי- בדיוק מה שבקשתי. ועוד ועוד.

הייתי בפוקוס מלא בלידה, אחרי ההלם הראשון של כל ציר הצלחתי לתפוס את עצמי ולעשות מה שצריך, בעלי גם היה בפוקוס, ולגמרי איתי, ופשוט הכל היה כמו צריך להיות בלידה- כואב אבל לא מחוץ לגבולות הסבל הנסבל (תתפלאי עד כמה הגבולות האלה נמתחים..), מרגש ומשמח כמו לידות קודמות ואולי אפילו יותר.

אני מאוד מבינה את הפחד, זה ברור. אבל מציעה לך לנתב את כל החששות והפחדים לתפילות מדויקות על מה את רוצה שיהיה.

ובע"ה זה יקרה, ואחרי כמה שעות זה יהיה מאחורייך ותגידי לעצמך בטפיחת שכם "עשיתי את זה.." ותסתכלי באושר על היצור הקטן שלידך!

היו לי שתי לידות לא פשוטות,

ובכל זאת, במובן החיובי של הדברים כמובן:

זה ארוע מכונן. זו חוויה מעולם אחר. זה דבר מדהים.

אין שום התרגשות שמתקרבת לזה (גם לא הרגע שהחתן מכסה אותך לפני החופה...)

מדובר על ליגה אחרת!!!

וסה"כ את הולכת לעשות את זה פעמים בודדות בחייך...

אז תנסי לחוות את זה מההסתכלות הזאת, יחד עם זה שנכון, יש בזה גם כאב. אני לא אגיד לך שלא.

בפתיחה 4 וחצי הרגשתי שהבטן נמתחת אבל לא כאב בטן. כאבי גב רציניים כאילו מישהו מסובב לי שם סכין אז ביקשתי אפידורל בפתיחה 4 וחצי הלכתי לישון אחרי שעה קמתי ללדת שלוש לחיצות והיא הייתה בחוץ ולא הרגשתי שום כאב ...

אחד הדברים שהלידה מלמדת אותי, זה שחייבים לשחרר שליטה.

בלידה העבודה הנפשית היא להעביר את השליטה למי שאמר והיה העולם, למי שנתן לך מתנה טובה ששמה הריון.

נכון, להתכונן, לדעת מה לעשות, אבל גם בלידה עצמה- להפנות לה' כי את כבר לא בשליטה מלאה.

תהליך הלידה הוא גדול ממנו, הגוף מריץ תהליך בלי לשאול אותנו....

ואגב, מותר לצעוק, אם זה עוזר לך. לפעמים זה יכול להפנות את הכוחות החוצה במקום פנימה, אבל לפעמים זה כן יכול לעזור.

ושוב- כשצועקים- אם צועקים לה' אז זה לא ממש איבוד שליטה, זה העברת השליטה למי שבאמת השליטה בידיו.

קודם כל - תמיד (או כמעט תמיד) אפשר לקחת אפידורל, זה בסדר וזה מותר, ולא צריך להרגיש לא טוב עם זה גם אם יש הרבה שמדברים מסביב על לידה טבעית וכו' - לא יודעת מה דעתך אבל תחשבי על זה כאופציה.

אל תפחדי לצעוק ואל תתביישי, לי אישית עזר לצרוח מממש, לא לצעוק, במצב של לידה כבר לא מתפדחים משום דבר, ומה איכפת לך לצעוק אם זה עוזר???

אולי לקחת דולה? יקל מאוד עלייך (ועל בעלך), יש דולות מתחילות שהן זולות יותר, דולה זה הצלה!!! לפחות בשבילי

אם הקב"ה נתן לך הריון אז הוא גם נתן לך כוחות להתמודד עם זה- לא יכול להיות משהו מעבר לכוחותייך, על עצמי גיליתי בלידה הסיוטית שהייתה לי שאיכשהו מוצאים את הכוח מלא יודעת איפה, גם אחרי כמה ימים ללא שינה ובלי אפידורל וסיוט וזוועה, איכשהו מצליחים - הקב"ה עוזר!!

וגם - תסתכלי על כולם מסביב - כמה לידות יש, והנשים עוברות את זה בשלום וחוזרות הבייתה ומתאוששות ושמחות וכו' - גם את !!!

פעם ישבנו קבוצה של חברות, ביניהן אחת בהיריון מתקדם, והתחילו לספר סיפורי לידה. ראיתי איך פניה של ההיריונית נחרדות, ומיד אמרתי: תפסיקו לדבר, תנו לי לספר על הלידה שלי...

ובכן, שתי הלידות הראשונות שלי היו מדהימות: קצרות (ארבע שעות), עם תמיכה רבה מאמא שלי ובעלי. לא אגיד שלא כאב, אבל שמחתי שהצלחתי בלי אפידורל, ובסך הכול זכורה לי חויה טובה מאוד.

לידה קלה ומהירה גם לך!

ודרך אגב: להריץ סיפורי לידה זה הובי של כל חבורת נשים. בע"ה, גם את תהיי במקום הזה

אני לא אספר לך את כל סיפורי הלידה שלי (שלא היו כל כך פשוטים...),  מפאת חוסר בזמן, אבל רק שתדעי שכשעלתה האפשרות שבלידה הקרובה אני אצטרך ללדת קיסרי, התחלתי לבכות על זה שאני לא אזכה שוב לחוויה המדהימה הזאת שנקראית לידה. כי גם אחרי כל ההסתבכויות - בסיומה של כל לידה הרגשתי הרגשה חזקה של  "אני רוצה עוד פעם!".

אם מתכוננים אליה נכון, לידה זה דבר מהמם, משמח, מרומם, מרגש ואפילו ממכר!

שלא נדבר על האוצר שהיא מביאה איתה...

ב"הצלחה!

על אף הלידה הקשה.. כמה שבועות לפני הלידה בעלי ואני ישבנו וכל אחד כתב לעצמו ולשני מה הוא רוצה לעבור בלידה..איך אני רוצה שהוא יגיב, איך יעזור, וכל מני שאלות שיוכלו לעזור בזמן אמן- סוג של תיאום ציפיות. לנו מאוד עזר. 

תודה רבה על הרעיון לשירשור הזה!

גם אני עם הפחדים האלה לפעמים וזה ממש מחזק לקרוא כאן את הסיפורים! (כי סיפורים מפחידים לא חסר ואותם משום מה שומעים לפעמים יותר.. )

[בעז"ה בשבוע הקרוב מתחילה תשיעי - לא להאמין ב"ה!]

לשמוע את הדופק של התינוק או להרגיש את התנועות ולדעת שאוטוטו אנחנו נפגשים,

לדבר לתינוקי ולהזמין אותו להגיע...

יש עוד הרבה ב"ה

בס"ד

אם תרצי אחפש לך בשמחה את סיפור הלידה...

זהו. לא צריך יותר

ריגשת אותי!

ודווקא הראשונה היתה יותר קלה מהשנייה... כמעט ולא הרגשתי צירים (כי קיבלתי מהר אפידורל).

יש לידות קלות וטובות ומעולות ובע"ה גם את תזכי!!!

ובוכה קצת ושרתי לו ואז נרגע , הינו עור לעור, לב פועם ללב פועם

הרגשה שמימית שלא האמנתי שזה אמיתי ובאמת קורה לי

אבל הייתי במקס סטוק והיה תחפושות 3 ב100 אז קניתי

אם יעזור למישהי אז שתדעו שכבר הגיעו תחפושות

ולמרות שקניתי, כנראה שעד ערב לפני אני עוד אהיה בהשלמות לתחפושות 🤦‍♀️

איזה כיף שקנית 👏

אני הייתי היום באיזה חנות סטוק והופתעתי שעדיין אין תחפושות,

ומצד שני הייתי במאפייה ומאוד התפלאתי שהיו אוזני המן 😅 

הבן שלי אקנה לו במקס כנראה

למשלוחי מנות אקנה השנה כנראה אז לא לחוץ

ופסח נושף לי בעורף🥴 אז התחלתי במוצש לתכנן מה מי מו

השרשור הזה כנראה לא בשבילך 😉

סתם, כל הכבוד וכיף שהזמנת לילדה.

הבת שלי עדיין לא יודעת למה היא רוצה להתחפש 😵‍💫

אולי אקפוץ למקס

תודה!

לק"י

מה הם רוצים.

הכל תמיד מתקתק

הפעם משום מה אני מרחפת קצת

אולי נקרא לזה - שחררתי?

תחפושת כל שנה עשינו משהו משפחתי, עם הקשר למשלוח מנות

התארגנות לתחפושת חצי שנה מראש

הפעם הבן שלי החליט איזה תחפושת בא לו, וזו תחפושת סופר פשוטה

אחת שקונים מוכן בחנות ליד הבית

משלוח מנות מתכננת על משהו קטן שאקשר להשקעה חום ואהבה עם גיפט קארד

וזהו.

טו בשבט למי שאוהבת לפנק את הצוות החינוכי שעושה עבודה מטורפת - אפשר מארז יוגורט עם גרנולה או מגש פירות

פסח?

עזבי. נוח לי עם ראש חודש שבט.

חזרתי לרחף.

ב20 שקל בלבד.

(ראיתי פריטים ממש בודדים ב49-69. רוב כמעט מוחלט של החנות ב20. משלוח חינם מ149 ש"ח)

האתר מעט איטי כנראה יש עומס. אבל תקשיבו, מצאתי מלא דברים שווים ושילמתי 219 ש"ח

באתר היה מלאי גדול, אני מקווה שבאמת יהיה את כל מה שהזמנתי ולא פתאום יהיו פערים...

לק"י

אבל היא אמרה שזה היום.

אני אסתכל באתר. האמת לא בטוחה שאני צריכה...

כן נתקלתי כמה פעמים בבגדי בייבי שהיו פצפונים.

רגעעעע

נמאס לי מהלחץ הנוראי ביום לפני

אבל הם תמיד משנים מלא פעמים את ההחלטה למה להתחפש..

איך מתמודדים עם זה.. ?

תוהה אם לפתוח שרשור נפרד על זה חחח

ותודה קופצת רגע את אלופה!!! ד@קופצת רגע

שזה כנראה וירוס.זה לא התקררות מקור או משהו כזה

אנשים לא יודעים אבל שיעול נזלת וכו' זה תוצאה ישירה של הידברות הוירוס. ואת זה ממש קשה למנוע

גם הקטן שלי עכשיו כך בדיוק.הלכתי לרופא ונתן אנהלציות

מחוסן לrsv?

עם מלח גס לשים לידו

סופח את הנוזלים, אצלנו עשה פלאים

וואי תינוק יונק קטן מצונן זה מבאסס

רפואה שלימה!

נזלת כמעט אבל משתעל עם מלא ליחה בלי שיוצאת

ונשנק כזה..

זה סופח את הגודש הזה

גם כשמרגישה שיש לי סינוסים כזה במצח ישנה עם זה על המצח וגם עוזר

אני חושבת שמותר להשתמש עד 24 שעות מהפתיחה.

@השקט הזה

את הנזלת רק שומעים אותה בשיעולים ובנשימות?

ממש מפריע לו לינוק ולישון 😒

יש גם בקבוק כזה עם מי מלח להשפריץ ישר לנחיר, עם שפריצר קטן שמיועד בדיוק לתינוקות מצוננים ויש תמיסת מי מלח של אינהלציה כזה שאז את מוציאה משם ומשפריצה עם מזרק.

זה לא מרפא אותו, רק ממיס נזלת קשה ועוזר לנזלת להתרוקן, משפריצים לאף ואז אחרי כמה רגעים יוצאת מלא נזלת החוצה.

אומרים שגם חלב אם עושה את זה אם בא לך לנסות להשפריץ לו חלב לאף.

עוד משהו שעוזר קצת לרוקן נזלת- להשכיב אותו עם הבטן שלו על הרגליים שלך כשהראש שלו כלפי מטה לידך (מקווה שמובן ההסבר) ולטפוח לו על השכמות.

רפואה שלמה!

אגב, נראה לי עוד לא אמרתי לך מזל טוב! ילדנו בערך באותו זמן

לא עם מזרק.

(קפץ לי לעין כי גם לי ישר מתערבבות תחושות כאלה, אז מבינה אותך ממש)

רפואה שלמה!

דווקא כי זה גדול לא חששתי לקרב אליו

רק חתכתי לשניים ושמתי

מטפטפת על הפינה של המיטה או על נייר סופג שאני מניחה צמוד למיטה:

אקליפטוס רדיאטה(סוגים אחרים של אקליפטוס אסור לתינוקות! רדיאטה עדין יותר)

ומנטה

מטפטפת איזה 2 טיפות מכל אחד וזה ממש מקל על הנשימה.

עוזר ממש גם בליחה שבפנים..

ואם זה מעודד אותך לא משנה מה אני עושה תמידדדד הילדים שלי מצוננים ממש

ככה זה

גנטיקה אולי, מזג אוויר, גרים במקום קר..

ואם המצב קשה אז ללכת לרופא

אולי צריך גם תרופה

אם צריך מי מלח באף או לא, אם צריך אינהלציות רק של מי מלח או עם עוד חןמר.

אם את מניקה, ממליצים לשים חלב אם באף. בגיל כזה אני מעדיפה לשים חלב אם מאשר מי מלח.

וחיבוק על המצפון, מוכר לי מאוד!

תמיד אני חוששת ללכת לרופא כדי שלא יגידו שזה כי לא שמרתי עליו טוב....

היה לי רופא מעולה שעזב, תמיד כשהייתי באה עם מצפון הןא היה מרגיע אותי שאין מה לעשות ושזה יכול לקרות לכולם וזה לא קשור לכמה כיסיתי אותו ושמרתי עליו.

ואם זה משמח ומכבד אותו, אז זה כיבוד הורים.

אני מכירה שנותנים לאבא/ סבא להיות סנדק, ולא דווקא לרב.

אצלנו זה מקובל שקודם כל מכבדים את הסבים ואחכ נותנים לאנשים מבחוץ.. 

וכל הכבוד לך.

בבנים הבאים אפשר לתת למישהו אחר. והאבא לא יפגע כי כבר נתתם לו את הכבוד. 

אז זה מה שעשינו.

תשמחו שכיבדתם את אבא ותכוונו לנקודות הטובות שבו.

וזה לא נשמע לי משהו בעייתי.

זה לא איזה אדם רשע חלילה.

עדיף מלקחת "רב" "צדיק" ולגלות אחרי כמה שנים שהוא רחוק מזה כרחוק מזרח ממערב...

(קרה אצלי במשפחה)

הכיבוד הורים והשלום במשפחה יותר חשוב מכל מיני חשבונות רוחניים שאין לנו השגה בהם. ולא צריך לעשות סולם של "כמה שיותר צדיק" למי יהיה סנדק.

כמובן יש מעלה בסנדק צדיק ואני לא מזלזלת בזה בכלל, אבל גם יש מעלה לכבוד במשפחה...

שמזמינים אותו להיות סנדק הוא מוכן רק אם האבא כבר היה (בברית הקודמת של האח).

קודם על מעל הכל- כיבוד הורים!

ומי שמרים גבה, שירים עוד אחת.

את השאלה של הפותחת

חשבתי שהיא שאלה כמה זמן בהנקה בלי גלולות....

קיבלתי תוך כדי ההנקה

כמה זמן בהנקה בלי גלולות...

קיבלתי מחזור תוך כדי הנקה

9 חודשים מהלידה

אותי אחרי חודשיים שלחו לבירור רפואי

אבל לא הייתי עם גלולות בכלל. רק הנקה ..

יודעת שעם גלולות לוקח יותר זמן שיחזור לפעמים וזה סבבה.. אבל גם ... שלושה חודשים גג לא יותר..

אבל זה כי הייתי בתת משקל...

גם תלוי באיזה גיל מפסיקים להניק

כשהפסקתי בגיל שנתיים לקח חודש וחצי

כשהפסקתי בגיל 10 חודשים לקח כמעט 3 חודשים.

(אבל יש לציין שכשהווסת הגיעה מהר הווסתות היו קצרות מאד, ברמה של פספוס ביוץ, ואז בררתי ואמרו לי שתקין עד 3 חודשם שזה מתאזן, ובאמת ב"ה כך היה)

כמה חודשים לאחר לידה, למרות הנקה מלאה.

אולי זה שיבוש חד פעמי.

2 הריונות

הכל יכול להיות

הייתי בודקת ובכל מקרה הולכת לרופאה

לא יודעת אם להגיד הלוואי -

אבל שיהיה הכל בטוב ולטובה.

תור קרוב לרופאה כאן זה מינימום לעוד ארבעה חודשים

אולי יהיה להם איך לעזור.

תודה לך! 

בכל אופן, רופאת נשים היא הכתובת.
אם זה הריון, הדם ייעלם כלא היה לפתע

התייעצתי עם הרוםאת משפחה כי באמת התור לרופא נשים היה עוד כמה חודשים.

אמרה שלפעמים זה יכול לקרות חד פעמי. מושפע מלחץ/ועם היית חולה... באמת לא חזר לי והיה לפני כמה שנים טובות

ומעניין באמת אם היה לך עוד משהו.

לי זה מרגיש תחושות של מחזור רגיל...

זה קרה לי פעמיים שהייתי בטוחה שקיבלתי כי היה דימום רציני בסוף הריון תקין ברוך ה'

אך גם היה פעם אחת לא תקין

בשורות טובות!!!