השיעור של חצרוני - פסח טובי =][=

פסח מתקרב וכרגיל, אנחנו צריכים לקחת מימנו גם משו לצד הפנימי. לא רק לסמן 'וי' ביומן - היה פסח.

זה צריך לתפוס אותנו כל אחד מהמקום שלו, עם העבודה הפנימית שלנו.

 

פסח, יציאת מצרים. "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". כל יום, כל שבת, כל חג אנחנו מזכירים את יציאת מצרים זה מראה עד כמה חשובה היציאה הזו ממצרים.

כי בסופו של דבר, לכל אחד יש את המצרים שלו - את המיצר שלו - הקושי. אולי ביום אחד ההתמודדות שלו היא יותר גדולה, יום אחר היא יותר קלה, ושלשום היא בכלל הובילה לקריסה. אבל כל הזמן. כל יום. אפילו כמה פעמים ביום יש לנו התמודדות. יש לנו קושי. ואנחנו צריכים לבחור להמשיך - לצאת ממצרים. בעצם, כל הצלחה כל התמודדות זאת היציאה מהמיצר שלי - המצרים שלי.

 

ומישו יכול להגיד שהוא לא נופל? שאין לו קשיים?

אמ. אין אחד כזה. עד הגאולה יהיה לנו קשים. ל כ ו ל נ ו. כולנו יכולים ליפול, כולנו צריכים לצאת ממצרים. כולנו עבדים של דברים מסוימים.

אבל הי, מי שמפסיק ליפול - שאין לו קשיים הוא בעצם לא חי. הוא מת. זאת קללה. כי רק מתים לא משתנים. לא קמים ונופלים. בקיצור שיהיה לכולנו חיים ארוכים של נסיונות

אז בעצם הקושי, המורכבות שלנו היא לא רעה - היא מעצימה אותנו. היא גורמת לנו להתקדם..

 

ועכשיו - לעיקר החג הראשון של פסח. 'ליל הסדר - ליל שימורים'.

עיקר החג הראשון הוא לא היום, הוא הלילה. ולמה דווקא ליום הזה קוראים ליל הסדר? בחגים אחרים צריך שיהיה לנו בלאגן?

 

הרבה פעמים בחיים אנחנו בונים. מתקדמים. עולים. ואז פופ, בום - הכל נשבר.

ומתי לרוב זה קורה? דווקא שסוף סוף התחלנו להתקדם. לעלות. :/

לפני זה - בכלל לא היה קשה.. רק שאנחנו מתחילים לעלות זה קורה. וזה ניראה לא פייר. לפני זה, כשעשייתי מה שבא לי - הכל היה טוב. ואז שאני מתחיל לחזור הכל קורס. אלוקים, זה מה שאתה נותן לשבים אליך?

לא מגיע לו זר דפנה, וחיבוק אוהב?! הוא בא. הוא מתקרב. למה אז מגיעים כל המשברים והגלים?! זה גורם להרבה אנשים פשוט לא לחזור. להתייאש בדרך.

 

ואם נשים לב, גם במצרים היה ככה. בהתחלה, משה מעז והולך לבקש מפרעה לצאת. הינה - הוא עושה מה שה' אמר. ומה קורה? במקום טוב העבודה מוכבדת. נהיה עוד יותר רע.

אותו סיפור.. דווקא כשמתמודדים הכל קורס.

 

אז יאללה, חוזרים שתי פסקאות אחורה זוכרים את 'ליל הסדר' ..

לילה - חושך. העדר אור. הקושי שלנו, המצרים שלנו. [ודווקא לילה. אין לנו בוקר סדר.]

ודווקא בלילה צריך סדר. הסדר הולך עם הלילה. ה' בעצם אומר לנו בקושי שהוא נותן : "הי , חבר - אתה צריך לעשות סדר. " בשביל לצאת מהלילה, מימה שאתה שבוי בו, תצטרך לעשות סדר אמיתי. סדר פנימי בנשמה שלך. ה' מוציא אותנו מהסדר שלנו, כדי להוביל אותנו לסדר טוב יותר.

 

ולמה כשאני רוצה לחזור קשה לי יותר?

בואו נסתכל שניה. מה אנחנו עושים בין פורים לפסח? מסדרים את הבית לפסח.

לאיודעת מה איתכם, אבל הבית שלנו הפוך על הפוך. מוציאים ארונות, מזיזים ספות. כל השנה הבית הרבה יותר מסודר מבערב פסח. אז למה אנחנו קוראים לזה לסדר לפסח? בואו ניקרא לזה לבאלגן לפסח.

 

אבל למה אנחנו לא קוראים לזה ככה? כי התכלית. המטרה של הבלאגן הזה היא הסדר. פעם בשנה אנחנו באמת מנקים, מבאלגנים את הבית למען מטרה אחת - לסדר אותו על אמת. להעיף כל גרגר של חמץ.

 

כשאני רוצה לסדר ארון שכל השנה פשוט זרקתי אליו בגדים, בלי לקפל אותם בכלל. אני צריכה להוציא אותם. לבאלגן את הרצפה כדי לסדר באמת את הארון.

בשביל ליצור סדר אנחנו יוצרים בלאגן על מנת ליצור סדר טוב יותר.

 

זה שה' נותן לנו קושי בחיים, דווקא בזמן שאנחנו מנסים להתקדם זה לא כי הוא שונא אותנו ורחוק מימנו. להפך. הוא מאלץ אותנו לסדר באמת, ולא לטטא מתחת לשטיח כמו בכל השנה..

קושי בעצם מראה לנו שאפשר להגיע למקום טוב יותר מימה שאנחנו בו כרגע.

כן, מקושי אנחנו יכולים גם לברוח מימנו.. אבל זה לא כ"כ יעזור לנו. אבל המטרה שלו היא לא לדפוק אותנו ושה' שונא אותנו.

 

ואיך עוד ניקרא הלילה הזה? ליל שימורים.

כשקשה לנו ניראה לנו שה' רחוק. שהוא לא לידנו. כי אם הוא לידי, אז למה קשה לי? למה יש צרות?

אז זהו שלא אנחנו הולכים המון פעמים ע"פ הרגש שלנו. והרגש שלנו המון פעמים מטעה. הוא לא אמיתי במיוחד.

מתי אמא הכי קרובה לבן שלה? שהוא איש הייטק מצליח והכל הולך טוב, או שהוא חס וחלילה שוכב בבית חולים?גם כשטוב לו היא איתו. אבל היא הרבה יותר קרובה כשקשה לו.

 

ולא יכול להיות שצרות באות סתם. אין מצב שה' סתם החליט להציק למישו. כשאנחנו מדברים על מכוניות הכל מובן. כשאתה הולך למוסך, אתה עושה את זה כי קיימת בעיה לרכב. אתה יודע שקיימת בעיה. אולי אתה לא יודע מה היא, אז במוסך יעזרו לך למצוא אותה. אבל התקלה לא באה  סתם.

אם יש לנו צרה, זה רק כדי להגיד לנו "הי, תתחילו לתקן". לפעמים נצליח לבד, לפעמים כדי להתייעץ. זאת לא בושה להעזר. אבל ה' לא סתם מציק לנו.

 

וגם פה, יש 'ליל שימורים' לא 'יום שימורים' כי בלילה ה' קרוב אלינו מאוד. בקושי.


 

~

בפסח קוראים את שיר השירים. שיר אהבה בין ה' לכנסת ישראל. וגם שם, יש המון המון תיאור של קושי. הדוד כל הזמן מתרחק .. היא רוצה להתחבר, והדוד בורח.

 

וגם מי זה אפשר ללמוד.. הדוד התחמק בדיוק בנקודות שבה היה מה לתקן. לא סתם. הוא היה הכי קרוב, אבל הוא נתן לה להרגיש רחוק כדי שתתקן.


 

ולפעמים, לפעמים הסדר שלנו באמת טוב. טוב אמיתי. אבל, אנחנו צריכים לגדול מימנו. כן, המצב סבבה - אבל תמיד אפשר להתקדם.בית חולים זה מקום שמטפלים בו מעולה במי שצריך את זה. חשוב להיות שם כשצריך. אבל אדם לא יכול להשאר שם לנצח.. הוא צריך להתקדם.

 

כיתה א' זה אחלה מקום. חשוב להיות שם. אבל זה יהיה אכזרי להשאיר ילד בכיתה א' כי יהיה לו יותר קשה ולא קל בכיתה ב'.

ולנשים שבחבורה -

יש עוד זמן שה' ממש קרוב אלינו. בלידה.

ולידה, זה לא מצב קל. לא אוכלים שם תותים. אבל מתוך הקושי הזה מה נולד? נולד תינוק. נוצר משו חדש.

 

הקשיים נועדו להוליד בנו מציאות טובה יותר חדשה. [אנחנו יכולים לבחור להפיל את התינוק. אבל חבל..]

 

לא סתם קיים הביטוי ללידה : "יושבת על המשבר". המשבר, לא נועד לרסק. אלא ללדת משו חדש.


גוד שאבס, וחג שמייח.

וצ'ופר נוסף טובי =][=

השיעור של פסח משנה שעברה. 

אגב, מגיע לי מזל טוב. אני חוגגת שנה ללסכם, וחצי שנה בלחפור לכם  

 

10 המכות

10 כוחות טומאה שיש בעולם שיש עלינו להתגבר עליהם עם עצמנו.

 

דם –"הדם הוא הנפש". לאדם יהודי יש 5 דרגות בנשמה, כאשר הנמוכה שבניהם – הנפש. וזוהי דרגה שהיצר הרע יכול להתגבר עליה. ויש בה גם רצונות שלילים, ובנוסף גם בהמיים. נפש בהמית. גם לבהמות יש נפש.. דברים שכל בהמה ואדם רוצים:אוכל, שתייה, שינה וכו'.

התפקיד שלנו זה לרוממם את הצרכים הללו לדרגה מעל.

לא לאכול ולישון כמו בהמה – בלי משמעות.

כשהמצרים ניסו לשתות, המים הפכו לדם. וכשהיהודים שתו – מים.

היהודי הצליח לרוממם את הדם, למים. כמו התורה שנמשלה למים..

וזה כלל עם היצר הרע! יש להבין שאנחנו אלוקים. ולרוממם את הצרכים הבסיסים למדרגה אלוקית.

 

צפרדע- מהצפרדע לומדים לא להיות ראש קטן J.

במסכת פסחים מסופר שכשאר חנניה, משאל ועזריה הפילו עצמם לכבשן האש אומרים חז"ל שהם למדו זאת מהצפרדעים שהסכימו להכניס עצמם לתנורים הרותחים כדי לעשות את רצון ה' – קל וחומר הם, יהודים.

ולמה הראש גדול? כי הציווי לצפרדעים היה "ושרץ היאור צפרדעים, ועלו ובאו בביתך, ובחדרך משכבך על מיטתך ובבית עבדיך, בעמך ובתנורך" לצפרדעים היה שלל אופציות היכן להיכנס. הארון ממתקים של פרעה יכול להיות אחלה דבר.. אבל בכל זאת הצפרדעים נכנסו גם לתנורים הרותחים. הם לא ברחו גם מהאופציה הפחות נעימה..

וזה הכלל בניצוח היצר הרע-לא להיות ראש קטן!!!

 

 

 

 

 

כינים- את מכת הכינים, בניגוד לדם וצפרדע לא הצליחו המצרים לעשות גם ע"י כוחות טומאה. כי לכוחות הכישוף אן יכולת לשלוט בדבר קטן כמו כינה. אבל בתורה, באמת כל סעיף הכי קטן שיש – חשוב!! גנבת אגורה שחוקה, הדין שלך זה כמו מי שגנב מליון דולר. ביהדות לכל שנייה יש משמעות.. בשקר אפשר לחפף, אבל האמת- היא על הדקה! כי במקום שבו לא נהיה מדויקים, היצר הרע יבוא ויחלחל..

 

ערוב- ערוב מלשון ערבוב, בלבול. היצר הרע יוצר לנו בלבולים ובכדי לצאת מהם יש לברר גם במחשבה, וכמובן במעשה.

 

דבר- דבר זה מכה של בהמות, אבל אם בני אדם לא שומרים על היגיינה – היא תעבור גם אליהם. וההגייה המוסרית שלנו כבני אדם, גם היא תשמור עלינו. כל העבודת המידות שמעלה אותנו מדרגת בהמה..

וגם דבר = דיבור. דיבורים יכולים לדרדר אותנו לדרגת בהמה כשהם לא טובים..

 

שחין- המצרים הפכו את הגוף למטרה. כל תרבות האסטטיקה וכו', שכבר לא הייתה כאיפור של יופי, אלא – כאיפור של מסכה. וה' אמר למצרים – רציתם יופי. אכלתם אותה – קבלו פצעים :P.

 

בדר- ברד זה סוג של גשם קפוא. אבל במכת ברד זה היה אש וברד. שני ניגודים. בתוכנו גם יש שני ניגודים לפעמים. שכל קר. ורגש שהוא סוג של אש. המימד של מכת ברד זה לדעת לאזן בין השכל לבין הרגש, בין הברד לבין האש..

 

ארבה- ארבה זה כמו לקחת על עצמך 'הרבה', יותר מידי. כמו שארבה אחד קטן לא מזיק ואפילו מועיל לסביבה, אבל נחיל של ארבה יוצר הרס גדול. כך אם ניקח על עצמנו יותר מידי החמרות, ודברים להתקדם בהם כאשר אין לנו יכולת להכיר אותם – ניפול.

 

חושך- החושך הוא הדיכאון. העצבות. ובמכת חושך, כאשר למצרים היה חושך- לעמ"י היה אור. ישנם הרבה מצבים שהיצר הרע מנסה להביא אותנו לחושך.. וצריך מאוד להיזהר לא לפול אל החושך!! "כי אשב בחושך – ה' אור לי" ה' נמצא שם גם במצבי חושך וקושי. כי האור של היהודי, נמצא בתוכו. ואם נדע זאת, זה יעזור לנו גם כאשר איננו מרגישים כלל את האור. ושקועים עמוק בתוך החושך. נדע שהוא קיים..

 

מכת בכורות – בכור זה ראשון. זה השורש. המקור. תמיד צריך לזכור מה השורש שלנו. בלי כל קשר להתנהגות שלנו, ולמקום הרע בו אנו נמצאים. אפילו אם אתה לא מוצא בעצמך שום נקודה טובה – זה שאתה יהודי. זה אומר שאתה טוב! יש לך שורש, ומימנו אפשר רק לעלות. "ישראל אף על פי שחטא-ישראל הוא".השורש שלך הוא תמיד קדוש. גם כשאינך רואה זאת. 

יאו טובית!*חזרזיר*

תודה ענקית!
תוך כדי ריצה לאוטובוס התפללתי (ודיי בניתי על זה ) שתעלי את זה.
(וסליחה על הבריחה הבלתי נימוסית, ב"ה השתלם - נולד צ'וני קטן!עגלה)
תודה רבה רבה.
מהמם ומחזק.
חג חירות אמיתי בע"ה.

תודה ומזל טוב ! Look Smile

בס"ד

 

תודה על שנה של סיכומים וחפריות בקטע טוב חושף שיניים

 

נהנה כל פעם מחדש לקרוא

 

כן

תודה! שימחת ממששטות
הוא חוזר על עצמו. ממש. אווזה.

ומשום מה ההוא של שנה שעברה עם עשרת המכות מצחיק אותי. מאודד

הוא לא חזר על שנה שעברה !טובי =][=
ולצחוק זה בריא.
ואיי שכוייחנשמה שלי!
ממש יפה , תודה טובי אין עלייך!!
זהה ממש מחזק ונותן ת'כוח להמשיך
אז חג שמח לכוולם(:
וואו, תודה batsheva100
תודה. ממש יפה.See the painאחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שלוםטאטע מלך העולם

יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.

 

ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?

רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...

 

תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!

זו אכן שאלה ערכית שמצריכה חשיבהGini

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.


כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?


האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?


העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)


אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

אמממטאטע מלך העולם

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

אני לא חושבת שזה סותר...טאטע מלך העולם

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

בד"כ זה כן סותריהודי חסידי

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

 

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

אני בעיקר חששתי ממצב של האוירה בסניף המעורבGini
אבל עכשיו שאת מציינת שהרמה הרוחנית של החבר'ה אצלכם די גבוהה - אני לא חושב שאת צריכה להימנע מהחיים החברתיים, עם החברות והחברים שלך. 
אני צרכה להבהיר משהו כנראהטאטע מלך העולם

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

 

עכשיו מבינים קצת יותר??

כן...יהודי חסידי

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

 

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

וואי תודה!טאטע מלך העולם

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

ולגבי הקרוב רחוקים...טאטע מלך העולםאחרונה

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

 

בקיצור מורכב ביותר...

אולי יעניין אותך