יכולה לתפוס פינה שאין בה הרבה הפרעה.

ושלא מושכת יותר מידי תשומת לב.

גם עדיף כי התפילה יותר טובה, וברחוב ממש הייתי חושש לתפילת עוברי דרכים שצריכים להתפלל תפילה קצרה,

"למדתי שמתפללים בדרך, והמתפלל בדרך מתפלל תפילה קצרה..." מס' ברכות.

וגם כי זה לא בדיוק צנוע.

אפשר בתוך בניין דירות כלשהו, סתם להיכנס ולהתפלל בכניסה, פשוט לא באמצע הרחוב, שלא יתפוס סתם תשומת לב.

זה לא צנוע... לא יודע אם זה "אסור", אולי הניסוח צריך להיות ראוי.

אני גם לא הייתי מתפלל באמצע הרחוב, גם מהטעם שהזכרתי לעיל, וגם משום צניעות, בתור בן.

לעשות משהו  שתופס תשומת לב של אנשים אחרים יכול להיחשב כחוסר צניעות בטח לשיטה שאומרת

שאסור לאישה להדריך גברים כדי לא להיות במרכז תשומת הלב שלהם...

אבל גם לא לשיטתם, עדיף שלא לתפוס תשומת לב של כל האנשים בסביבה כי פתאום את נמצאת באמצע המדרכה,

ועושה תנועות של לולב... 

ואם את עומדת ומסתכלת על חלון ראוה?..

העיקר זה לא בצורה שמושכת יותר מידי תשומת לב. זה לא כזה מסובך.. (איזה פינה עם סידור ביד, ובלי יותר מידי "נענועים" למשל..).

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t664116#7396699

לא צנוע לאף יהודי...

ויש סיכוי שיחשבו שהוא ערבי בטעות.

היהודים כרעו ככה הרבה לפני שהאסלאם הומצא.

זה לא אומר שזה אידאלי, או שזה נכון להיום.

למעשה, נפסק שלא לכרוע ככה בתפילה, ולכן זה לא ראוי.

לא מדבר על מי שפוסק לגמרי כמו הרמב"ם בכל הפסיקה שלו

ויש לו שיטה רבנות כזו.

אז בבקשה, למה עושים דברים בצינעה? משום צניעות.

יכול להיות שמה שמותר לאדם לעשות לבד בחדר בלי שאף אחד רואה(כמו להתפלל בשיטה שמנוגדת לשו"ע)

יהיה לא צנוע, צניעות זה דבר גדול הרבה יותר מעניין של "בנים-בנות", גם צניעות בעניין העובדה שככה פוסק

העולם, וזה יהיה לא צנוע לבצע פסיקה אחרת משום יוהרה שבדבר - אז מה אם כל העולם פוסק X, אני יודע

יותר טוב ופוסק Y. ובזה לא חוששים כשהוא לבד, שאין בזה התרסה נגד העולם.

למה אסור להשתחוות מעבר לגובה המותניים? חשש יוהרה. למה? 

בגלל שרוב העולם לא נוהג כך, ומי שנוהג מעבר למה שהעולם נוהג- יש חשש יוהרה.

משום חשש יוהרה, זה אומר משום צניעות, שהאדם יהיה צנוע.

ומה הקשר לכיפה? "לא תתגודדו" זה לא מדבר על איסורים, מדבר על שתי שיטות פסיקה שונות,

וכאשר אתה נמצא במקום שבו הסביבה נוהגת בשיטה אחרת ממך, אם אתה עושה משהו באופן ציבורי

שונה- למשל, כשכל עם ישראל בארץ לא כורע ומשתחווה כפי שהרמב"ם כותב ואתה עושה ככה באמצע

הרחוב, אתה יכול להיות מאוד עובר על האיסור "לא תתגודדו".

על צבע וצורת הכיפה שלך אין "לא תתגודדו", זכותך ללכת עם איזו כיפה שאתה רוצה, אין אף פסיקה

שאוסרת או מתירה כיפה סרוגה, או כיפה שחורה בדווקא, אין מחלוקת האם זו כיפה או לא, אין שתי שיטות

פסיקה, אין "לא תתגודדו"- יש פה שיוך חברתי מסויים, שיוך קהילתי, לא יותר מזה.

אך רבי סובר שבמקום מצווה אין "לא תתגודדו".

"לא תגודדו" זה רק כשסוברים שיש בזה איסור.

אני יודע שאביו חולק עליו ופסק שבמקום שיש פסיקה אחידה אסור ללכת עם תפילין כל היום.

אבל בחול המועד כיוון שכולם סוברים שיש איסור להניח תפילין אני יניח רק של יד.

אף אחד לא סובר שיש איסור לכרוע.

ובמקום מצווה לא חיישנין ליהורה.

אולי שלך כן, אבל הרמב"ם הוא אחד הפוסקים, והשו"ע הוא ספר הפסיקה המקיף האחרון שלפיו הולכים,

ועליו יש נושאי כלים ושות"ים וכל אחד ילך לפי שיטת רבותיו, במיוחד כשהלכה כבתראי, והשו"ע בתראי הרמב"ם.

אבל אם השו"ע פסק כך, ורוב העולם קיבל את השו"ע, אז זו בעיה לנהוג ככה בציבור משום "לא תתגודדו".

בקיצור- אתה צריך לזכור שהשיטה שאתה הולך על פיה היא לא השיטה של רוב העולם, ולקחת את זה בחשבון כשאתה

כותב ומתדיין כם אנשים שלא פוסקים כמוך, כמו שאני שם לב להבדלים בין פסיקה ספרדית\אשכנזית וכו'...

לא יעזור לספרדי שהולך ע"פ הרב עובדיה זצ"ל שאני אביא לו מג"א בעניין הציצית נכון, זה לא רלוונטי אליו, הוא צריך

יביע אומר בנושא ולא משנ"ב.

אין כמעט יהודים היום שכורעים ומשתחווים ככה, גם אין סיבהש כשאדם הולך ברחוב ורואה מישהו 

משתחווה וכורע הוא יחשוב שזה יהודי שבמקרה הולך לפי השיטה הזו. 

יש הרבה יותר מוסלמים שעושים את זה - וכשאתה רואה מישהו ברחוב אתה לא אומר, אולי הוא יהודי 

שהולך לפי השיטה הזו, כי זו שיטה כל-כך לא מוכרת ומקובלת היום לנהוג על פיה, בטח ובטח בפרהסיה...

אז מי שחושב שמי שכורע הוא מוסלמי, כנראה צודק ב99.9% אם לא 100%... מי שלא יודע שהכריעות והשתחוויות

של היהודים היו גם כן כאלו - זה עניין אחר.

כבר יצא לי להתפלל עם ערבי כל אחד לכיוון אחר (דרך אגב הכריעות שלנו קצת שונות)

(זה היה ממש מצחיק כי גם היינו עצורים על דברים דומים,אני נעצרתי ביציאה מהר הבית והוא נעצר בחשד שהיה מהפורעים שהציתו את התחנה משטרה בהר הבית...)

כנפסק בשו"ע, כי במקום מגודר ולא פתוח יש לאדם יותר הכנעה. אבל אם היא תפספס את השקיעה היא צריכה להתפלל איפה שהיא.

האחרונים כתבו שעדיף שאשה תקבע לעצמה מקום בבית להתפלל, ולהקפיד בזה כמו שגברים מקפידים ללכת לבית-הכנסת.

הכנעה מיוחדת.

אני מסכים שיש תפילות אחרות שלפעמים דווקא המקום הפתוח משרה אווירה מיוחדת, כמו קבלת-שבת, הלל, ותפילות אשיות.

לא סובייקטיבי.

אכן, יש היום כאלה שחושבים שזה דווקא יעשה להם יותר "אוירה".. כשהם בשדה.  אפשר להבין.

אבל אנחנו רואים שלדעת השלחן ערוך (על שלפי דעה בתוספות, העיקר זה שלא יפריעוהו, ולכן צידי הדרך מועיל), זהלא כך. צריך אוירה של הכנעה בשמונה עשרה, שעומד לפני ממ"ה.

את ה"אוירה" הזו, בדברים אחרים.

אכן, אם נמצא בדרך, יכול - ועדיף גם שם תחת עצים וכד', קצת "מקום צנוע" יותר. 

לא במישהו שבוחר להתפלל בשטח במקום בבית. "ועוברי דרכים לכולי עלמא מותרים להתפלל בשדה" (משנה ברורה. כלומר: גם לדעת השו"ע).

אבל ברור שאם יש מקום מוקף מחיצות, וגם ללא סיכון (שזה לא תמיד נכון למי שהולכת בדרך), אז עדיף, אם יש זמן למצוא.

מסתבר לי שלא.

עכ"פ אין כ"כ הבדל בינינו, כי שנינו מסכימים שעדיף שתמצא מקום מוקף מחיצות. רק לפי שיטתי היא חייבת למצוא, אלא אם כן זה יגרום לה טורח גדול או שיעבור זמן תפילה.

גם אני אמרתי שאם יש מקום סביר מוקף על יד זה - וללא סיכון - עדיף. 

האם זה "חיוב"? באמת שאלה מעניינת. אולי קצת דומה למי שהולך בדרך, שעדיף שיתפלל תחת עץ, אבל לא חייב.

[יתכן שדווקא לגבי איש שהולך בעיר, יש יותר חיוב לחפש אם יש איזה בית כנסת שיכול להיכנס לשם, גם ביחידות, מדין זה. מה שלא כ"כ שייך באשה]

מפי הרב מגנס, שסיפר שהיה בחתונה עם רב אברום, וכשהם יצאו (או הגיעו, לא זוכרת) הם ראו כמה בנות מתפללות מנחה רגע לפני השקיעה, ורב אברום אמר: "פששש איזה צדיקות"

(שאלנו אותו האם זה בעיה להתפלל מנחה ברחוב כשיש חשש לפספס מנחה, והוא אמר שאין בעיה וסיפר את הסיפור הנ"ל)

שם בחורה שהתפללה, ואני שם לב שתוך כדי נענועים שלה היא מסובבת את הראש שלה אלי, הרגשתי שהיא כאילו עושה לי ככה.

{ברור שלראות בחורה מתפללת זה מדליק, כמו שאני אוהב לראות גם גברים שלומדים בדרך, לפעמים אני מתחיל לדון אתם בסוגיות שהם לומדים.}

מי אמר?

הכי טוב- לחפש בי"כ ולעלות לעזרת נשים (ולקוות שהיא פתוחה ושאין שם איזה גבר שלומד ומחליט לנסות להעיף אותך..)

אם לא- לחפש בצד מקום שקט שאין בו רעש ויש מולך קיר.

אולי אמרו שעדיף שלא כי ברחוב יש רעש ועדיף שקט. אבל זה לא קשור לבנות...

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים