יכולה לתפוס פינה שאין בה הרבה הפרעה.

ושלא מושכת יותר מידי תשומת לב.

גם עדיף כי התפילה יותר טובה, וברחוב ממש הייתי חושש לתפילת עוברי דרכים שצריכים להתפלל תפילה קצרה,

"למדתי שמתפללים בדרך, והמתפלל בדרך מתפלל תפילה קצרה..." מס' ברכות.

וגם כי זה לא בדיוק צנוע.

אפשר בתוך בניין דירות כלשהו, סתם להיכנס ולהתפלל בכניסה, פשוט לא באמצע הרחוב, שלא יתפוס סתם תשומת לב.

זה לא צנוע... לא יודע אם זה "אסור", אולי הניסוח צריך להיות ראוי.

אני גם לא הייתי מתפלל באמצע הרחוב, גם מהטעם שהזכרתי לעיל, וגם משום צניעות, בתור בן.

לעשות משהו  שתופס תשומת לב של אנשים אחרים יכול להיחשב כחוסר צניעות בטח לשיטה שאומרת

שאסור לאישה להדריך גברים כדי לא להיות במרכז תשומת הלב שלהם...

אבל גם לא לשיטתם, עדיף שלא לתפוס תשומת לב של כל האנשים בסביבה כי פתאום את נמצאת באמצע המדרכה,

ועושה תנועות של לולב... 

ואם את עומדת ומסתכלת על חלון ראוה?..

העיקר זה לא בצורה שמושכת יותר מידי תשומת לב. זה לא כזה מסובך.. (איזה פינה עם סידור ביד, ובלי יותר מידי "נענועים" למשל..).

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t664116#7396699

לא צנוע לאף יהודי...

ויש סיכוי שיחשבו שהוא ערבי בטעות.

היהודים כרעו ככה הרבה לפני שהאסלאם הומצא.

זה לא אומר שזה אידאלי, או שזה נכון להיום.

למעשה, נפסק שלא לכרוע ככה בתפילה, ולכן זה לא ראוי.

לא מדבר על מי שפוסק לגמרי כמו הרמב"ם בכל הפסיקה שלו

ויש לו שיטה רבנות כזו.

אז בבקשה, למה עושים דברים בצינעה? משום צניעות.

יכול להיות שמה שמותר לאדם לעשות לבד בחדר בלי שאף אחד רואה(כמו להתפלל בשיטה שמנוגדת לשו"ע)

יהיה לא צנוע, צניעות זה דבר גדול הרבה יותר מעניין של "בנים-בנות", גם צניעות בעניין העובדה שככה פוסק

העולם, וזה יהיה לא צנוע לבצע פסיקה אחרת משום יוהרה שבדבר - אז מה אם כל העולם פוסק X, אני יודע

יותר טוב ופוסק Y. ובזה לא חוששים כשהוא לבד, שאין בזה התרסה נגד העולם.

למה אסור להשתחוות מעבר לגובה המותניים? חשש יוהרה. למה? 

בגלל שרוב העולם לא נוהג כך, ומי שנוהג מעבר למה שהעולם נוהג- יש חשש יוהרה.

משום חשש יוהרה, זה אומר משום צניעות, שהאדם יהיה צנוע.

ומה הקשר לכיפה? "לא תתגודדו" זה לא מדבר על איסורים, מדבר על שתי שיטות פסיקה שונות,

וכאשר אתה נמצא במקום שבו הסביבה נוהגת בשיטה אחרת ממך, אם אתה עושה משהו באופן ציבורי

שונה- למשל, כשכל עם ישראל בארץ לא כורע ומשתחווה כפי שהרמב"ם כותב ואתה עושה ככה באמצע

הרחוב, אתה יכול להיות מאוד עובר על האיסור "לא תתגודדו".

על צבע וצורת הכיפה שלך אין "לא תתגודדו", זכותך ללכת עם איזו כיפה שאתה רוצה, אין אף פסיקה

שאוסרת או מתירה כיפה סרוגה, או כיפה שחורה בדווקא, אין מחלוקת האם זו כיפה או לא, אין שתי שיטות

פסיקה, אין "לא תתגודדו"- יש פה שיוך חברתי מסויים, שיוך קהילתי, לא יותר מזה.

אך רבי סובר שבמקום מצווה אין "לא תתגודדו".

"לא תגודדו" זה רק כשסוברים שיש בזה איסור.

אני יודע שאביו חולק עליו ופסק שבמקום שיש פסיקה אחידה אסור ללכת עם תפילין כל היום.

אבל בחול המועד כיוון שכולם סוברים שיש איסור להניח תפילין אני יניח רק של יד.

אף אחד לא סובר שיש איסור לכרוע.

ובמקום מצווה לא חיישנין ליהורה.

אולי שלך כן, אבל הרמב"ם הוא אחד הפוסקים, והשו"ע הוא ספר הפסיקה המקיף האחרון שלפיו הולכים,

ועליו יש נושאי כלים ושות"ים וכל אחד ילך לפי שיטת רבותיו, במיוחד כשהלכה כבתראי, והשו"ע בתראי הרמב"ם.

אבל אם השו"ע פסק כך, ורוב העולם קיבל את השו"ע, אז זו בעיה לנהוג ככה בציבור משום "לא תתגודדו".

בקיצור- אתה צריך לזכור שהשיטה שאתה הולך על פיה היא לא השיטה של רוב העולם, ולקחת את זה בחשבון כשאתה

כותב ומתדיין כם אנשים שלא פוסקים כמוך, כמו שאני שם לב להבדלים בין פסיקה ספרדית\אשכנזית וכו'...

לא יעזור לספרדי שהולך ע"פ הרב עובדיה זצ"ל שאני אביא לו מג"א בעניין הציצית נכון, זה לא רלוונטי אליו, הוא צריך

יביע אומר בנושא ולא משנ"ב.

אין כמעט יהודים היום שכורעים ומשתחווים ככה, גם אין סיבהש כשאדם הולך ברחוב ורואה מישהו 

משתחווה וכורע הוא יחשוב שזה יהודי שבמקרה הולך לפי השיטה הזו. 

יש הרבה יותר מוסלמים שעושים את זה - וכשאתה רואה מישהו ברחוב אתה לא אומר, אולי הוא יהודי 

שהולך לפי השיטה הזו, כי זו שיטה כל-כך לא מוכרת ומקובלת היום לנהוג על פיה, בטח ובטח בפרהסיה...

אז מי שחושב שמי שכורע הוא מוסלמי, כנראה צודק ב99.9% אם לא 100%... מי שלא יודע שהכריעות והשתחוויות

של היהודים היו גם כן כאלו - זה עניין אחר.

כבר יצא לי להתפלל עם ערבי כל אחד לכיוון אחר (דרך אגב הכריעות שלנו קצת שונות)

(זה היה ממש מצחיק כי גם היינו עצורים על דברים דומים,אני נעצרתי ביציאה מהר הבית והוא נעצר בחשד שהיה מהפורעים שהציתו את התחנה משטרה בהר הבית...)

כנפסק בשו"ע, כי במקום מגודר ולא פתוח יש לאדם יותר הכנעה. אבל אם היא תפספס את השקיעה היא צריכה להתפלל איפה שהיא.

האחרונים כתבו שעדיף שאשה תקבע לעצמה מקום בבית להתפלל, ולהקפיד בזה כמו שגברים מקפידים ללכת לבית-הכנסת.

הכנעה מיוחדת.

אני מסכים שיש תפילות אחרות שלפעמים דווקא המקום הפתוח משרה אווירה מיוחדת, כמו קבלת-שבת, הלל, ותפילות אשיות.

לא סובייקטיבי.

אכן, יש היום כאלה שחושבים שזה דווקא יעשה להם יותר "אוירה".. כשהם בשדה.  אפשר להבין.

אבל אנחנו רואים שלדעת השלחן ערוך (על שלפי דעה בתוספות, העיקר זה שלא יפריעוהו, ולכן צידי הדרך מועיל), זהלא כך. צריך אוירה של הכנעה בשמונה עשרה, שעומד לפני ממ"ה.

את ה"אוירה" הזו, בדברים אחרים.

אכן, אם נמצא בדרך, יכול - ועדיף גם שם תחת עצים וכד', קצת "מקום צנוע" יותר. 

לא במישהו שבוחר להתפלל בשטח במקום בבית. "ועוברי דרכים לכולי עלמא מותרים להתפלל בשדה" (משנה ברורה. כלומר: גם לדעת השו"ע).

אבל ברור שאם יש מקום מוקף מחיצות, וגם ללא סיכון (שזה לא תמיד נכון למי שהולכת בדרך), אז עדיף, אם יש זמן למצוא.

מסתבר לי שלא.

עכ"פ אין כ"כ הבדל בינינו, כי שנינו מסכימים שעדיף שתמצא מקום מוקף מחיצות. רק לפי שיטתי היא חייבת למצוא, אלא אם כן זה יגרום לה טורח גדול או שיעבור זמן תפילה.

גם אני אמרתי שאם יש מקום סביר מוקף על יד זה - וללא סיכון - עדיף. 

האם זה "חיוב"? באמת שאלה מעניינת. אולי קצת דומה למי שהולך בדרך, שעדיף שיתפלל תחת עץ, אבל לא חייב.

[יתכן שדווקא לגבי איש שהולך בעיר, יש יותר חיוב לחפש אם יש איזה בית כנסת שיכול להיכנס לשם, גם ביחידות, מדין זה. מה שלא כ"כ שייך באשה]

מפי הרב מגנס, שסיפר שהיה בחתונה עם רב אברום, וכשהם יצאו (או הגיעו, לא זוכרת) הם ראו כמה בנות מתפללות מנחה רגע לפני השקיעה, ורב אברום אמר: "פששש איזה צדיקות"

(שאלנו אותו האם זה בעיה להתפלל מנחה ברחוב כשיש חשש לפספס מנחה, והוא אמר שאין בעיה וסיפר את הסיפור הנ"ל)

שם בחורה שהתפללה, ואני שם לב שתוך כדי נענועים שלה היא מסובבת את הראש שלה אלי, הרגשתי שהיא כאילו עושה לי ככה.

{ברור שלראות בחורה מתפללת זה מדליק, כמו שאני אוהב לראות גם גברים שלומדים בדרך, לפעמים אני מתחיל לדון אתם בסוגיות שהם לומדים.}

מי אמר?

הכי טוב- לחפש בי"כ ולעלות לעזרת נשים (ולקוות שהיא פתוחה ושאין שם איזה גבר שלומד ומחליט לנסות להעיף אותך..)

אם לא- לחפש בצד מקום שקט שאין בו רעש ויש מולך קיר.

אולי אמרו שעדיף שלא כי ברחוב יש רעש ועדיף שקט. אבל זה לא קשור לבנות...

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אני הייתי פה

בניק אחר

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

מדדים להצלחה באופן כללי

בריאות הגוף/ הנפש

איכות השינה

שלוות נפש

בטחון עצמי

אהבה עצמית

ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו

מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים

לקום לבוא לעבודה בכיף

לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)

ועוד

אני ערה

לא ברור איך ולמה

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?