יכולה לתפוס פינה שאין בה הרבה הפרעה.

ושלא מושכת יותר מידי תשומת לב.

גם עדיף כי התפילה יותר טובה, וברחוב ממש הייתי חושש לתפילת עוברי דרכים שצריכים להתפלל תפילה קצרה,

"למדתי שמתפללים בדרך, והמתפלל בדרך מתפלל תפילה קצרה..." מס' ברכות.

וגם כי זה לא בדיוק צנוע.

אפשר בתוך בניין דירות כלשהו, סתם להיכנס ולהתפלל בכניסה, פשוט לא באמצע הרחוב, שלא יתפוס סתם תשומת לב.

זה לא צנוע... לא יודע אם זה "אסור", אולי הניסוח צריך להיות ראוי.

אני גם לא הייתי מתפלל באמצע הרחוב, גם מהטעם שהזכרתי לעיל, וגם משום צניעות, בתור בן.

לעשות משהו  שתופס תשומת לב של אנשים אחרים יכול להיחשב כחוסר צניעות בטח לשיטה שאומרת

שאסור לאישה להדריך גברים כדי לא להיות במרכז תשומת הלב שלהם...

אבל גם לא לשיטתם, עדיף שלא לתפוס תשומת לב של כל האנשים בסביבה כי פתאום את נמצאת באמצע המדרכה,

ועושה תנועות של לולב... 

ואם את עומדת ומסתכלת על חלון ראוה?..

העיקר זה לא בצורה שמושכת יותר מידי תשומת לב. זה לא כזה מסובך.. (איזה פינה עם סידור ביד, ובלי יותר מידי "נענועים" למשל..).

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t664116#7396699

לא צנוע לאף יהודי...

ויש סיכוי שיחשבו שהוא ערבי בטעות.

היהודים כרעו ככה הרבה לפני שהאסלאם הומצא.

זה לא אומר שזה אידאלי, או שזה נכון להיום.

למעשה, נפסק שלא לכרוע ככה בתפילה, ולכן זה לא ראוי.

לא מדבר על מי שפוסק לגמרי כמו הרמב"ם בכל הפסיקה שלו

ויש לו שיטה רבנות כזו.

אז בבקשה, למה עושים דברים בצינעה? משום צניעות.

יכול להיות שמה שמותר לאדם לעשות לבד בחדר בלי שאף אחד רואה(כמו להתפלל בשיטה שמנוגדת לשו"ע)

יהיה לא צנוע, צניעות זה דבר גדול הרבה יותר מעניין של "בנים-בנות", גם צניעות בעניין העובדה שככה פוסק

העולם, וזה יהיה לא צנוע לבצע פסיקה אחרת משום יוהרה שבדבר - אז מה אם כל העולם פוסק X, אני יודע

יותר טוב ופוסק Y. ובזה לא חוששים כשהוא לבד, שאין בזה התרסה נגד העולם.

למה אסור להשתחוות מעבר לגובה המותניים? חשש יוהרה. למה? 

בגלל שרוב העולם לא נוהג כך, ומי שנוהג מעבר למה שהעולם נוהג- יש חשש יוהרה.

משום חשש יוהרה, זה אומר משום צניעות, שהאדם יהיה צנוע.

ומה הקשר לכיפה? "לא תתגודדו" זה לא מדבר על איסורים, מדבר על שתי שיטות פסיקה שונות,

וכאשר אתה נמצא במקום שבו הסביבה נוהגת בשיטה אחרת ממך, אם אתה עושה משהו באופן ציבורי

שונה- למשל, כשכל עם ישראל בארץ לא כורע ומשתחווה כפי שהרמב"ם כותב ואתה עושה ככה באמצע

הרחוב, אתה יכול להיות מאוד עובר על האיסור "לא תתגודדו".

על צבע וצורת הכיפה שלך אין "לא תתגודדו", זכותך ללכת עם איזו כיפה שאתה רוצה, אין אף פסיקה

שאוסרת או מתירה כיפה סרוגה, או כיפה שחורה בדווקא, אין מחלוקת האם זו כיפה או לא, אין שתי שיטות

פסיקה, אין "לא תתגודדו"- יש פה שיוך חברתי מסויים, שיוך קהילתי, לא יותר מזה.

אך רבי סובר שבמקום מצווה אין "לא תתגודדו".

"לא תגודדו" זה רק כשסוברים שיש בזה איסור.

אני יודע שאביו חולק עליו ופסק שבמקום שיש פסיקה אחידה אסור ללכת עם תפילין כל היום.

אבל בחול המועד כיוון שכולם סוברים שיש איסור להניח תפילין אני יניח רק של יד.

אף אחד לא סובר שיש איסור לכרוע.

ובמקום מצווה לא חיישנין ליהורה.

אולי שלך כן, אבל הרמב"ם הוא אחד הפוסקים, והשו"ע הוא ספר הפסיקה המקיף האחרון שלפיו הולכים,

ועליו יש נושאי כלים ושות"ים וכל אחד ילך לפי שיטת רבותיו, במיוחד כשהלכה כבתראי, והשו"ע בתראי הרמב"ם.

אבל אם השו"ע פסק כך, ורוב העולם קיבל את השו"ע, אז זו בעיה לנהוג ככה בציבור משום "לא תתגודדו".

בקיצור- אתה צריך לזכור שהשיטה שאתה הולך על פיה היא לא השיטה של רוב העולם, ולקחת את זה בחשבון כשאתה

כותב ומתדיין כם אנשים שלא פוסקים כמוך, כמו שאני שם לב להבדלים בין פסיקה ספרדית\אשכנזית וכו'...

לא יעזור לספרדי שהולך ע"פ הרב עובדיה זצ"ל שאני אביא לו מג"א בעניין הציצית נכון, זה לא רלוונטי אליו, הוא צריך

יביע אומר בנושא ולא משנ"ב.

אין כמעט יהודים היום שכורעים ומשתחווים ככה, גם אין סיבהש כשאדם הולך ברחוב ורואה מישהו 

משתחווה וכורע הוא יחשוב שזה יהודי שבמקרה הולך לפי השיטה הזו. 

יש הרבה יותר מוסלמים שעושים את זה - וכשאתה רואה מישהו ברחוב אתה לא אומר, אולי הוא יהודי 

שהולך לפי השיטה הזו, כי זו שיטה כל-כך לא מוכרת ומקובלת היום לנהוג על פיה, בטח ובטח בפרהסיה...

אז מי שחושב שמי שכורע הוא מוסלמי, כנראה צודק ב99.9% אם לא 100%... מי שלא יודע שהכריעות והשתחוויות

של היהודים היו גם כן כאלו - זה עניין אחר.

כבר יצא לי להתפלל עם ערבי כל אחד לכיוון אחר (דרך אגב הכריעות שלנו קצת שונות)

(זה היה ממש מצחיק כי גם היינו עצורים על דברים דומים,אני נעצרתי ביציאה מהר הבית והוא נעצר בחשד שהיה מהפורעים שהציתו את התחנה משטרה בהר הבית...)

כנפסק בשו"ע, כי במקום מגודר ולא פתוח יש לאדם יותר הכנעה. אבל אם היא תפספס את השקיעה היא צריכה להתפלל איפה שהיא.

האחרונים כתבו שעדיף שאשה תקבע לעצמה מקום בבית להתפלל, ולהקפיד בזה כמו שגברים מקפידים ללכת לבית-הכנסת.

הכנעה מיוחדת.

אני מסכים שיש תפילות אחרות שלפעמים דווקא המקום הפתוח משרה אווירה מיוחדת, כמו קבלת-שבת, הלל, ותפילות אשיות.

לא סובייקטיבי.

אכן, יש היום כאלה שחושבים שזה דווקא יעשה להם יותר "אוירה".. כשהם בשדה.  אפשר להבין.

אבל אנחנו רואים שלדעת השלחן ערוך (על שלפי דעה בתוספות, העיקר זה שלא יפריעוהו, ולכן צידי הדרך מועיל), זהלא כך. צריך אוירה של הכנעה בשמונה עשרה, שעומד לפני ממ"ה.

את ה"אוירה" הזו, בדברים אחרים.

אכן, אם נמצא בדרך, יכול - ועדיף גם שם תחת עצים וכד', קצת "מקום צנוע" יותר. 

לא במישהו שבוחר להתפלל בשטח במקום בבית. "ועוברי דרכים לכולי עלמא מותרים להתפלל בשדה" (משנה ברורה. כלומר: גם לדעת השו"ע).

אבל ברור שאם יש מקום מוקף מחיצות, וגם ללא סיכון (שזה לא תמיד נכון למי שהולכת בדרך), אז עדיף, אם יש זמן למצוא.

מסתבר לי שלא.

עכ"פ אין כ"כ הבדל בינינו, כי שנינו מסכימים שעדיף שתמצא מקום מוקף מחיצות. רק לפי שיטתי היא חייבת למצוא, אלא אם כן זה יגרום לה טורח גדול או שיעבור זמן תפילה.

גם אני אמרתי שאם יש מקום סביר מוקף על יד זה - וללא סיכון - עדיף. 

האם זה "חיוב"? באמת שאלה מעניינת. אולי קצת דומה למי שהולך בדרך, שעדיף שיתפלל תחת עץ, אבל לא חייב.

[יתכן שדווקא לגבי איש שהולך בעיר, יש יותר חיוב לחפש אם יש איזה בית כנסת שיכול להיכנס לשם, גם ביחידות, מדין זה. מה שלא כ"כ שייך באשה]

מפי הרב מגנס, שסיפר שהיה בחתונה עם רב אברום, וכשהם יצאו (או הגיעו, לא זוכרת) הם ראו כמה בנות מתפללות מנחה רגע לפני השקיעה, ורב אברום אמר: "פששש איזה צדיקות"

(שאלנו אותו האם זה בעיה להתפלל מנחה ברחוב כשיש חשש לפספס מנחה, והוא אמר שאין בעיה וסיפר את הסיפור הנ"ל)

שם בחורה שהתפללה, ואני שם לב שתוך כדי נענועים שלה היא מסובבת את הראש שלה אלי, הרגשתי שהיא כאילו עושה לי ככה.

{ברור שלראות בחורה מתפללת זה מדליק, כמו שאני אוהב לראות גם גברים שלומדים בדרך, לפעמים אני מתחיל לדון אתם בסוגיות שהם לומדים.}

מי אמר?

הכי טוב- לחפש בי"כ ולעלות לעזרת נשים (ולקוות שהיא פתוחה ושאין שם איזה גבר שלומד ומחליט לנסות להעיף אותך..)

אם לא- לחפש בצד מקום שקט שאין בו רעש ויש מולך קיר.

אולי אמרו שעדיף שלא כי ברחוב יש רעש ועדיף שקט. אבל זה לא קשור לבנות...

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

זה מובנה בחידון שעולים שניים מהממלכתי ושניים מהממד

כמובן בדכ מכבדים ומגיעים עם כיפה. היה אגב גם חילוני שזכה במקום הראשון לפני עשר שנים בתשעז

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

ומניסיון הוא יצטרך לסמן שהוא לא רובוט ולסמן ריבועים עם רמזור.

לא בטוחה שיהיה לו ככ קל להסכים לחתונה. 

אבל תמיד אפשר לנסות את הPC. את המחשב הגדול.

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

אם הוא הלך לישיבה "לא ציונית" אלא ליטאית קלאסית - זה מראה לי שהוא מעריך את התורה נטו!

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.

תמיד האמת עדיפה

אז זהו אם שמת לב יש מילכוד בשאלה

א) כי הוא לא _אמר_ לאפחד שהו בן 25 הוא רמז על זה לא חשוב בדיוק איך 

ב) למה? אפשר להבין את זה לא? זה בולט בשטח ומעלה שאלות.. ואנשים לא אוהבים לבלוט בשטח

א. אז שיתקן את הטעות, קצת פדיחה, לא נורא

ב.לא צריך לפחד מלבלוט בשטח, אנשים בסוף מתרגלים להכל ,עדיף לא לתת לזה להשפיע על החלטות בחיים שלנו.

אני חושבת שזה לא בריא לנפש, בין היתר, להציג מצג שווא, הגיל שלו יכול להיות אפילו יתרון, חבל.

תהיה אותנטי אתה עם הנתונים שלך ומי שאתה

אני בן 25 לא ממני להיות האדם המגניב בעולם מבלי לשנות שום פרט לגבי עצמי

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

אפשר לדון אם אותו הדבר

"והשיר יהיה לכם כליל התקדש חג"

כך שלא רואה איך כאן זה נתון לפרשנות אחרת