הם לא דברים שהולכים ביחד. נכון- באופן חיצוני זה נראה שלא רק ביחד. אהבה עצמית יכולה לגרום לניצול גופו של האחר, בין אם זה בהיתר ובין אם באיסור מבחינת ההלכה הכתובה והנלמדת אצל כולם. אבל ברור שמבחינה מהותית ניצול גופו של בן/בת הזוג נגד רצונו זה דבר רע ומגונה. לא אכנס לפרטים פה, ונראה לי שעדיף שגם לא נכנס לזה באישי, אבל בגדול - היחס הפיזי הוא יחס של נתינה וקבלה, כשהגבר 'יותר' נותן, טכנית, והאשה מקבלת. וכמו שאומר המשורר "עוד תלמד את ההבדל בין לקחת ולקבל, לתת.(...)". 
נראלי שהרב מלמד אמר שהיצר הגברי הוא יצר ההמשכיות- השארת חותם, והיצר הנשי הוא לפתח את הדברים. הגבר מתחיל, (גם יוזם) והאשה מפתחת, בבינתה המרובה.
ברמה שטחית שמעתי: הגבר מחפש בעיקר להתרבות, האשה מחפשת מישהו ראוי להיות אם בניו (אבל אצל האשה הגמרא אומרת שהיא שטב למיטב טד דו מלמיטב ארמיל -טוב לה לשבת עם מישהו מאשר לבד, אז אולי זה צריך עיון.). כתבתי יחסית בעדינות.

ממילא- מה שאמרו- מביא לידי הרהור גם תופס, וגם מה שכתבת על נגיעה.

ואולי לפי התורה וההלכה, האהבה היחידה שיכולה להיקרא באמת אהבה שלמה (אני מדבר על אהבה מינית, לא אח-אחות, אבא-ילד, וחבר-חבר) היא אהבה שמעוגנת בקשר הנישואים עצמו ולא לפני.

אולי

ואז מובן למה בעיה להגיד לפני "אהבה" - כי זה עדיין לא "הדבר האמיתי" וזה מסוכן שיחשבו ככה. 

אבל אני לא פוסק הלכה אז קחי את דבריי בעירבון מאוד מאוד מוגבל.

למה שרק אהבה מינית תיקרא אהבה?

ואם אני אומר לאמא אני אוהב אותך? אני משקר?

אבל אני מסכים שאין אהבה  אמיתית

אם בכלל יש אהבה כלשהי

לפני נישואין.

אהבה נוצרת מהקרבה.

כל עוד לא הייתה הקרבה קשה לומר שיש אהבה

התכוונתי שאני מדבר רק על סוג האהבה המינית, ובנוגע אליה כתבתי מה שכתבתי, ולא בנוגע לסוגי האהבות האחרים כמו מה שכתבתי בסוגריים - שזה אהבה מסוג שונה... זאת הייתה כוונתי

כאשר זוג אומר אחד לשני שהוא אוהב אוותו אז נוצרת קירבה שהיא מסוכנת ומי שחושב שהוא בטוח לא "יפול" אז הוא חי בסרט יש לנו תאוות ורצונות להתקרב אחד לשני ואם לא שמים מחיצות אז הקושי לעמוד בפני הפיתוי קשה יותר והנפילה קרובה לבוא כמאמר הגמרא "אין אפוטרופוס לעריות".

דבר נוסף זה עניין ההרהור שקיים אצל הגבר שהאשה לא חווה(לחוות) אותם ורק הגבר מסתבך איתם ואל תנסי להבין את זה כי לא תביני את אשה! אין לך את זה ב"ה ולכן לא תביני את ההתמודדות הזו.. וכדי לא להגיע למחשבות צריך להתרחק ממכשולים ואחד מהם זה הדברים שגורמים קרבה אסורה לאשה.

החטא נכנס פה מכיוון שהאהבה פה היא לא באמת אהבה ואז זה מביא לידי חטא.. בע"ה אחרי החתונה האהבה תהיה יותר אמיתית וממילא זה יביא לידי קרבה המותרת.. בהצלחה!!!   

אתה מוסיף שומר לשומר

ממליצה ללמוד את ההלכות

לדעתי, אהבה לא יכולה כלל להיווצר בשלבים כאלה, מקסימום התאהבות.

שייך לומר, אבל רק בשלבים מאוד מתקדמים, אמירה כזו משחררת רגש עצום, לא אומרים דבר כזה סתם.

חייב להיות בשלבים מתקדמים, אחרת הנזק גדול.

בתור נשואות אנו מבינות כמה זהירות צריך בדברים הללו,

אבל באמת בנות שהן עדיין רווקות לא בהכרח מבינות לאן כל דבר קטן עלול להוביל בחור,

הן יכלות למשל לשאול אח ולשמוע ממנו.

כי היצר לא בהכרח יושב על מקום רגשי. ברור שאחרי חתונה היצר הופך למנוף לבטא דרכו את האהבה אבל לפני כן, היצר הוא בסה"כ יצר כמו אכילה ושתיה וכו'

אני שאלתי את הרבנית שליוותה אותי בתקופה שיצאתי עם בעלי לגבי גילויי אהבה בתקופת האירוסין והאם מותר לומר לבחור מה אני מרגישה כלפיו והתשובה שלה הייתה- כמה שיותר (היא רבנית מבוגרת לא מדובר על מישי שסיימה עכשיו מדרשה ונשואה לרב די חשוב בציבור שלנו)

אני חושבת שכשבני זוג יודעים לקראת מה הם הולכים ולא מורחים את התקופה הזאת (עבר מעט מאוד זמן מהאירוסין לחתונה שלנו) זה דבר מבורך שמגדיל את האהבה והקרבה ומייצר תחושה יותר נינוחה ורגועה לקראת החתונה שהיא בעצמה אירוע מלחיץ מאוד (בעיקר ליל הכלולות) לזוגות דתיים.

לעניין, בהחלט, הבעת רגשות קרבה בהחלט תגרום לגבר לרגשות ומחשבות יצריות

ברור שזה מביע קרבה גדולה,

אבל זה לא קשור לחטא

ולא גורם להרהור

כבר פחדתי שלכולם זה ישר עושה הרהורים...

לא ראיתי כתוב בספרים הקדושים שאסור

(אולי כן כתוב)

אז למה להמציא איסורים מתחושת בטן?

מפריע לך? אל תנהג ככה

אבל אל תכפה על אחרים את דרכך

אין להוסיף איסורים על מה שאסרו חז"ל

ז"א שלדעתם זה ממש איסור. 

אז זה לא מומצא

ולא ראיתי אפחד שכופה על אחר (למה המשפט הזה כזה פופולרי??!) 

רוב הזמן זה תחושות בטן של אנשים

לא הייתי מוכנה להתארס, בלי שזה נאמר ומורגש בבירור

ולכן מוטלת עלינו חובה קדושה לנשק את הארוסה (סליחה, החברה)

לפני שמתחתנים. מה לא ברור פה?

מה שאתה אומר זה (לשיטתך!) הטפה לאי שמירת נגיעה

שכך צריך לנהוג היום בגלל זה

ולמה היא צריכה להיראות טוב כדי שירצו לנשק אותה?

רק מי שנראית טוב שווה בשביל הוד מעלתו שכולו זהב טהור ומום אין בו?

לנושא - בלי להיכנס ספציפית לנושא הדיון.

לא שייך לחשוב שאם לא "יגידו" - אז זה נישואים מתוך שכל בלבד...

בכלל, קצת מוזר שבשביל לדעת שיש יחס כזה, צריך "להגיד" מפורש.. [ואם יש ספקות - האם זה שהוא "אומר", באמת מסיר אותם?  את חושבת שאם החברות ש"חשבו שיש רגש בצד השני" וכאילו "הבינו" אחרת אח"כ - היו שואלות אם יש יחס כזה, הן לא היו מקבלות תשובה: "בטח"..? מסופקני]

אם זה נכון לומר "ביהדות אוהבים אחרי שמתחתנים".. במובן שלפני כן לא אמור להיות יחס אוהב כלשהו אל המשודך/ת..

אם כי ברור שאין ערוך למה שאמור להיבנות מתוך נישואין, לבין התחושה בזמן שבעצם בודקים אם מתאים לנישואין, והוא עדיין מישהו "אחר".

אבל שיהיה יחס של הלב אל מי שרוצים להתחתן איתה - נראה דבר חשוב..

[וכמובן, ההערה שמישהו כתב כאן על יעקב "נישק אותה", היא הערה קנטרנית, כאילו כל ההלכה זה שטויות - וראיה מיעקב אבינו, ר"ל.. הרי הרמב"ן מסביר בדיוק במה מדובר. אין לכך כל קשר למה שכתוב אח"כ שאהב את רחל. ה"נישוק" הזה היה ברגע שפגש אותה, כקרובת משפחתו, הילדה, ולא בדרך חיבת-אישות, כפי שמבואר שם]

אני לא נוהגת לקבל נשיקות מבני דודים שלי!!! וגם לא מהדודים!! בטח אם זה כאלה שמעולם לא ראיתי אותם... גם לגביהם יש איסור נגיעה כמדומני אז איך זה בדיוק עונה על הנשיקה של יעקב??

חוצמזה ממתי מתחייסים לדברים לפי ההרגשה של האדם? כאילו אם יש לי ידיד שאני מאוד אוהבת כבן אדם ולא נמשכת אליו בכלל אז מותר לי לנשק אותו כי זה קשרי ידידות בלבד?

להזכירך, יעקב התחתן עם שתי אחיות

הוא לא ראוי לזה, הוא לא באמת מחפש תשובות, רק להקניט

אם אתה רוצה לך לפשט, זה היה לפני מתן תורה הוא לא מחויב במצוות,

אם אתה רוצה לך לדרש שיעקב שמר באופן כללי על דיני התורה ותראה את הפירושים וההסברים השונים לדברים (כגון דברי הרמבן שם שהזכירו פה).

(הבהרה: התוכן לא מיועד ל"שורש וגרביים" אלא למי שעלול ליפול ברשתו)

שבכל זאת יש לך?

שאפשר ללמוד מזה למציאות היום?

אין עיוות גדול יותר מזה

ושמת לב שמחקו את ההודעה שכתבת קודם על העיוות? כנראה שיש פה מישהו אחר שמעוות

חבל שאתה הופך את זה למשהו אחר

אם הייתה לך מטרה לשאול אני מניח שהיו מקומות ראויים ומובנים יותר לעשות זאת,צורת הניסוח שלך ובמיוחד כנגד אנשים מרמזת אחרת.

[כעת ראיתי את השאלה שלָך]

ראשית, צריך לדעת בכללי, שאנחנו לא יעקב אבינו, אבותינו היו בעלי רוח הקודש, פאזה אחרת (לפני שיעקב אבינו הגיע לחרן, נגלה אליו ה' בבית א-ל.. לנו זה לא כ"כ קורה..). זו הערה כללית למי שבא "להעביר" ישירות משם. אני כמובן לא מדבר על כאלו שאינם מסוגלים לתפוס/להאמין שזה כך, כמו שילד לא מסוגל לתפוס שאבא שלו יודע משהו יותר למשל, כי אז "שאלותיהם" תבואנה ממישור שאיננו מתייחסים אליו כאן. אבל ראיתי שאת שאלת בתום-לב, אז אני עונה, למיטב הבנתי.

הרי את יודעת, למשל, שכתוב בגמרא שרב אחא היה מרכיב את הכלה על כתפו ומרקד; שאלוהו החכמים אם הם גם יכולים לעשות כך, ענה להם: אם דומה בעיניכם כ"כשורא", כאילו אתם נושאים קורת עץ, כלומר שלא גורם להם לאף הרהור - אז בסדר, אם לא - אז לא.  וכי יעלה על הדעת שכל אחד יעשה לעצמו כיום "אומדנא" כזו? לא. יש גדרים שהתקבלו להלכה, גם מהכרת המציאות, וגם מאחריות לרבים.

יעקב אבינו, כמובן, גם כן חי ברמה אחרת מאיתנו. ומעשיו, בוודאי מה שהתורה ראתה לנכון לציין, יש בהם כוונות אחרות. עם זאת, רואה הרמב"ן לנכון ליישב גם עם הנהגת הצניעות ולהסביר שזו לא היתה נשיקה שיש בה חיבה של קרבה בין איש לאשה, מעבר לכך שהיתה ילדה צעירה.

האם כל אחד יכול "ללמוד" נזה הנהגה למעשה? לא. כתוב בהלכה שהמנשק אחת מקרובותיו שאין ליבו של אדם נוקפו עליהם - וזה לא עושה לו כלום - בכל זאת זה דבר מכוער ו"מעשה טפשים", שאין קרבין לערווה כלל. גדר.

ובוודאי שיעקב אבינו היה צנוע-שבצנועים..  הרי כאשר נתן לו לבן את לאה במקום רחל - עד הבוקר כלל לא ידע שזו לאה. "ויהי בבקר - והנה היא לאה". אז נוכל, למשל, בהבדלי המדרגות וההנהגות המתאימים, ללמוד מזה על ערכה של צניעות, באופן כללי, בלי להסיק כרגע מסקנות מעשיות.

[זה, מעבר לכך שאכן אבותינו שלפני מתן תורה, כפי שמסביר "נפש החיים", היו יכולים לנהוג אחרת כאשר ראו שזה צורך של בנין העולם לפי רצון ה'. למשל כשנשא יעקב אבינו שתי אחיות, שידע שכך רצון ה' שמזה ייבנה בית ישראל. אבל אחרי מתן תורה, גם אם אדם "ידע" שמדבר כזה יכולים להיות כל מיני "תיקונים", אסור. יש דין התורה]

על כן, תנוח דעתך.. את נוהגת נכון וראוי ביחס לדודים/בני דודים. וכמובן גם ביחס ל"ידיד" - מעבר לכך שלא כדאי שלאשה נשואה יהיה "ידיד", חוץ מבעלה - ברור שאסור:

א. מי המציא שדווקא אם "נמשכת". גם כביטוי של "יחס אוהב" אסור לגמרי. פשוט. אפילו אצל "קרובי משפחה".

ב. ברור שאת היית מחטיאה אותו, אם חלילה היה דבר כזה, כי אצלו זה לא היה נשאר כך. וגם אצלך - זה היה יכול לעורר מעבר לכך.

ג. גם בלי שהיה כלל "יחס אוהב כבן אדם" - היה אסור לגמרי. "שאין קריבין לערווה כלל". כפי שאמרת נכון.

כמובן.

"מורגש" - זה משהו אחר. בסדר לגמרי שתרצה להרגיש שאכן מדובר במישהו שאוהב אותה, באופן האפשרי ושייך לזמן זה של "הכנה" ובדיקה לנישואין.

אבל "לשמוע את המשפט הזה" - נו...  ברחוב קונים את המשפטים הללו מאד בזול - ואינם ראיה לכלום..

אבל בדר"כ רוב הזוגות שיוצאים במגזר הדתי, 

שומרים את המשפט לפגישות 'מתקדמות' יותר

כי כן זה עושה משהו.. 

כמו שאמרת -קרבה..

אני החזקתי כעקרון בדעה שלא להגיד את המשפט הזה לפני חתונה (וזה לא קשור ללהתחתן על סמך שכל בלבד, מאוד חיפשתי רגש- אבל לא להגיד במפורש). בפועל, בעלי כן אמר לי עוד לפני שהתארסנו, ואצלי זה בהחלט גרר תגובות גופניות. גם בתוך חיי הנישואין אני רואה את הקשר ההדוק בין דיבורי קרבה לבין יצריות, אצל שני הצדדים. ובמבט לאחור לא הייתי פותחת את הערוץ הזה של דיבורי אהבה לפני החתונה.

כמובן בשלב מתקדם, שהקשר נעשה רציני.

כי  זה הרי ברור שאוהבים.  הרי למה   את מתחתנת  איתו כי את אוהבת אותו

כי הוא מצא חן בעינייך אז איזה עניין יש להסתיר את זה ורק לחשוב את זה בלב.

יצר מיניות  היה ותמיד יהיה גם אם לא נאמר את זה. אין מה לעשות.. צריך להתמודד.

אני לא אומרת שאומרים את זה כל הזמן.

אבל מין הסתם שמגיעים להחלטה להתחתן אז אומרים את זה . כל דבר  במידה.

שמירת נגיעה זה קשה מאוד. ובמיוחד  שהקשר מתארך כך זה ניהיה יותר קשה.

וזהו צריך לשמור אין ברירה.. ומתפללים לה'.

למה כל כך חשוב להגיד?

גם אם בעלי לא היה אומר לי את זה בכלל, אי אפשר היה לפספס את זה. הוא היה שקוף לגמרי. ובכל זאת, עצם האמירה גרמה משהו נוסף, משהו מעבר, שלא היה שם אם לא היתה אמירה- למרות שידעתי שהוא אוהב. נכון, יצר תמיד קיים, ברוך השם, והיתה משיכה גדולה מאוד בלי קשר וקושי גדול מאוד לשמור נגיעה (עבר בהצלחה ברוך השם), אבל למה להוסיף לעצמנו קושי על קושי? מבחינתי האמירה הזו הגבירה את הקושי ובהחלט יכולתי להסתדר בלעדיה דווקא כי היה ברור כל כך שיש אהבה.

ואחרי שכתבתי נזכרתי גם שכשדיברנו על זה אחרי זמן הוא בעצמו אמר שבדיעבד זה נראה לו טעות וברור לו שהוא עשה את זה מתוך חוסר ניסיון והבנה של מערכת זוגית (לא בגלל שזה היה לפני החתונה אלא כי גם בדייטים לא ממש היה לו ניסיון). ואנחנו בכלל לא דוסים בטירוף, מניחה שהרבה כותבים כאן הרבה יותר דוסים מאיתנו...

אני לא מציעה לאנשים לעבוד חיים שלמים בלי להגיד שאוהבים רק בגלל שזה ברור. מאחרי החתונה לא עובר יום שאני לא שומעת את המשפט הזה, בעלי הכי מחזר בעולם ואני שמחה בזה מאוד. ועדיין, לדעתי לפני החתונה (כן, גם אחרי אירוסין ואולי אפילו יותר) יש מקום לשקול ברצינות אם כדאי להגיד את זה בפירוש או לא.

תשמרי את זה לרגעים מיוחדים וקרובים, לשמור על הייחודיות של המילים האלה.

גם כשזה נכון, כשאומרים את זה כחלק מהשפה זה מוריד מהערך לאט לאט.

תשמרי את זה לבעלך, כשהוא יהיה בעלך..

אז זה יהיה יותר מיוחד.

כשהחלטת שכן,

וגם אז במינון שאינו מסעיר מידי את הרגשות,

כשמאוד אוהבים יש צורך למגע הבעה במגע היא הגיונית אנושית נורמלית וכל דבר בעיתו.

וואו, חבר'ה- קראתי את כל השיח וזה גרם לי לעצב עמוק וגם, חייבת להגיד, לדאגה.

למה הפכנו את ההלכה? למכבה את המקומות הכי אנושיים? האיסורים באו רק כדי לעזור לנו "להיזהר" מפני נפילות?

חבל להתחתן בלי להיות בטוחים שיש אהבה, זה המרכיב הכי הכי חשוב, ואני אגיד את זה- אפילו יותר מהשקפות עולם ודרך חיים משותפת. כי תמיד יבואו קשיים ותמיד יהיו אכזבות והתמודדויות. האהבה היא מה שמחזיק זוגיות, היא מה שנותן לנו את הדלק לקום ולנסות שוב, אחד בשביל השני ובשביל הביחד שלנו (וחשוב לציין שאני מדברת בתור אישה נשואה, דוסית אש ואני האחרונה שאגיד שדרך חיים משותפת היא לא חשובה ומשמעותית).

מי שמתוך בחירה, מחליט שהוא לא זקוק לזה- לבריאות! יישר כח! אני מכירה זוגות כאלה. רק בבקשה (!!!!!) אל תעשו מזה אידידאולוגיה הלכתית! זה פשוט עוול לאחרים (חוצמזה שזה פשוט לא נכון, ואפשר לפתח על זה דיון בהזדמנות)

הלכתיות שאומרות שבעייתי מאוד ל-ה-ג-י-ד "אני אוהב אותך" לפני החתונה, ולכל הפחות - בשלבים ראשוניים.

יש רב שענה למישהו ששאל אותו האם מותר לו להגיד לארוסתו שהוא אוהב אותה, שזה בעיה אבל הוא יכול להגיד בעקיפין (ואני רציני : "אם היה מותר לי להגיד לך שאני אוהב אותך, הייתי אומר, אבל אסור..." (כתוב כאילו זה מצחיק אבל באמת זה מה שהרב אמר!).

תחמוד") - לעיתים יש איסורים על הירהורים אבל זה דבר אחר לגמרי, חשוב להדגיש.

מה שאסור הוא לא ההרגשה שאתה אוהב, זה דבר טבעי כשמפתחים קשר, וזה בריא כי זה מה שצריך לקרות כאשר רוצים להתחתן - חיבה הדדית + או ++ וכו'.. (כולל כאלו שמרגישים ממש "אוהבים בטירוף" ) - אבל זה לא אומר שאז מותר להביע את זה, גם לא בכתב...

בקיצור הבדל גדול, למיטב הבנתי.

לאהוב את ה', לירא אותו ותלמידי חכמים

לכבד את...

לשמוח במקדש

לשמוח במועדים

לכבד את המועדים

לאהוב את רעך

לשמח את אשתך (ציווי על הרגש של הזולת! אפילו קשה יותר!)

להתחרט

ויש עוד

אמנם ברובם יש היבט מעשי לציווי

אבל פשוט שזה לא בשביל לעקור את עצם הציווי על הרגש. 

לפחות מה שאני קראתי.

קודם כל, להיזהר מ"נפילות" זה לא דבר שולי. כמו שנזהרים מכל סכנה, פיזית או נפשית.

דבר שני, מה זה "מכבה את המקומות הכי אנושיים".. המקומות הכי אנושיים באמת, מתגלים אחרי שנישאים.

ואיפה מישהו כתב כאן שלא חשוב שתהיה אהבה בין איש לאשתו?..  לא ראיתי אחד שעשה מזה "אדיאולוגיה הלכתית" (אוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו..). ואיפה מישהו כתב שצריך להתחתן בלי וודאות (כמה שאפשר בשלב כזה), ביחס.  אדרבה, מי שצריך ש"יגידו לו" מפורש - אחרת הוא מסופק אם זה קיים.. זו לא תמיד מעלה. או בעיה בקליטה שלו, או בעיה ביכולת להביע יחס נורמלי, המתאים לתקופה, בלי "לומר אותו". בלי להתייחס כרגע לשאלה מה צריך או לא, לומר.

להגיד "אפילו יותר מהשקפות עולם ודרך משותפת" - זו כמובן קצת הגזמה. בשביל להדגיש חשיבות של דבר אחד, אין צורך להעמיד ב"קונטרה" מול השני. "אהבה" שאין לה בסיס משותף של השקפת עולם בסיסית לפחות, בהרבה מקרים תדעך. יחס אל אדם הוא גם אל ערכיו ואישיותו, ו"השקפת עולם" במובן הבסיסי, כוללת גם משמעות של ערכים בסיסיים, יהדותיים בנידון של מי שנמצאים כאן.

אכן, גם "השקפה" משותפת לבדה אינה הכל. צריך גם את התאמת הלב.

לכל דבר יש הזמן והמקום שלו

(לא עברתי על השרשור, מחילה)

שאתה שואל שאלה בפורום דתי לאומי?

אמנם יש פה טיפה ניקיות בעיקר נראלי מהמגזר החרדי

אבל הייתי ממליץ לך לנסות להגיע למקומות שיש בהם יותר חרדים, לא שאני מספיק מכיר...

שדכנים מיזמים חברים

לא להתייאש

להתפלל

שאל תוותר מיזמים בגלל שהם לא נראים

גם מיזמים שיש סיכוי קטן - מצטרף למכלול הסיכויים

אתה יכול לפרסם שם גם את עצמך.

https://chat.whatsapp.com/BZv5k2y7qYr3RZMmSKjAmd
 

טובים השניים- שידוכים למגזר דתי💜

אל תתייאש. אתה נשמע בחור טוב ואיכותית שהרבה בנות ירצו. רק צריך לחפש במקומות הנכונים. אתה לא צריך לרקע שלך להוריד לך. ההפך. זאת המעלה שלך שעל אף שלא למדת בישיבה אתה משקיע עצמך בלימוד והתמדה. תציג את עצמך באור הטוב והחיובי שלך, שהצד השני יוכל להתרשם מזה.

תן לחבר טוב/רב/שדכן שמבין אותך לומר את האמת ולפרגן עליך. אדם לא נמדד רק בנתונים הטכניים. בהצלחה!

שידוכים כהלכה

ושגרירים בלב

בשניהם יש בסיגנון הזה

ואם תשלח כרטיס אני יכולה להעביר לחברה שהיא שדכנית במגזר הדתי חזק 

הם החשובים.

תחומי העיסוק, מקצוע, הם באמת משהו שלא צריכים להוות משקל בשיקולים במציאת החיבור בין בני הזוג

מכירה המון זוגות סביבי ששניהם בתחומים תובעניים.  

אם זה ששניהם בהייטק, או שילוב שהוא הייטק והיא עו"ד וטוחנת שעות, או הפוך. או הייטק ורו"ח בחברה ציבורית וכל רבעון לחץ עצום בדוחות הכספיים.  

כולם מסתדרים בטוב.  

אם עובדים במשרות טובות ובזכות המשרות יש אמצעים וכסף, יש אפשרות להעסיק מטפלת פרטית ולהצליח גם לעשות קריירה  

גם תלוי באופי של בני הזוג.  כאשר תפעול הבית, ילדים, אוכל, כביסות, רופאים, טיפת חלב, קניות, להישאר עם ילד חולה (וכאן יש יתרון להימצאות מטפלת פרטית) מתחלק היטב בין בני הזוג, אין בעיה ששניהם גם מפתחים קריירה מקצועית טובה. 

דווקא למורות יש הרבה פחות גמישות לקחת חופשות ולהישאר בבית עם ילד חולה. 

שהייטקיסטים רוצים בהכרח הייטקיסטיות ומתאימים להן ומורים למורות..

זה לא מדוייק לגזור אופי מבחירת מקצוע. אני לדוג' מכיר הייטקיסטים שהם כמעט כמו מחשב מול מחשב והייטקיסטים שהם ממש חברותיים.

דבר שני לשאול דברים שאני יודעת שמשמעותיים לי שעליהם יפול או יקום השידוך.

דבר שלישי לקבל קצת מידע על האדם שאני הולכת לפגוש. זה לא כיף להגיע בעיניים עצומות.

אפשר גם לקחת את המידע ובעזרתו לקחת את הפגישה הראשונה בפרופורציות נכונות,נגיד אם אומרים לי שהוא ממש חברותי וזה חשוב לי ובפגישה הוא לא היה ככה אני אדע שזה כנראה מהתרגשות וכו' והוא לא ככה ברגיל.

ואמנם לדבר עם חבר אולי מרגיש להגיע פחות עם עיניים עצומות, אבל בפועל… את באמת יודעת יותר? 

גם לי חשוב להוציא הכי טוב את חברה שלי אבל אני לא אשנה ואשקר על האישיות שלה. אני מסכימה שבבירורים אנשים מיפים דברים אבל הם לא יכולים לשקר על עובדות או על האופי האמיתי.

וגם לא כולם רוצים את אותו הדבר. יש כאלה שלא רוצים מישהו חברותי ויש כאלה שזה חשוב להם או שבכלל לא משנה.

(זה מזכיר לי ששאלתי פעם אחת בחור על החכמה של חבר שלו והוא אמר שהוא לא הכי חכם)

כן בהחלט כן, לפני הבירורים ידעתי א ב ועכשיו אני יודעת ש א ב באמת נכונים ויש גם את ג וד ואני קצת מכירה ומבינה את מי אני הולכת לפגוש, נוצר סקרנות ואולי יש לי כבר נושאי שיחה שהייתי רוצה לשוחח איתו עליהם, או דברים שהייתי רוצה ללבן שעלו מתוך הבירורים. זה בהחלט חשוב.

אני מבינה שיודעים יותר אחרי הבירורים, אבל אלא אם כן זה משהו קריטי , מה באמת מתברר שם? משהו שישנה את דעתך לגבי הבחור?

הסקרנות שלי בדייטים באה בעיקר מהרצון להכיר, ב"ה אף פעם לא הייתי צריכה לחשוב בכוח על נושאי שיחה חח, אבל בכל זאת.

אני פשוט חושבת שזה יעיל רק אם באמת ההצעה מגיעה משום מקום, אבל בדרך כלל זה סתם לבוא עם עוד תיוגים על האדם לפני שעוד נפגשים.

אם מקבלים מספר של חבר קרוב אפשר לקבל מידע אמין.

אם את לא צריכה לברר אל תבררי אבל יש גם אנשים אחרים שלוקחים את הפגישות ברצינות ורוצים לברר כדי לדייק למה שהם מחפשים.

אם אתה לא מברר זה נתפס שאתה כך וכך.

יש גם עניין של לקלוט את הטון שהחברה מדברת עלייך ולא רק את המלל. אפשר גם להגיד תספרי לי עליה במקום לעשות את זה בצורה של שאלון.

אבל באופן כללי זה נכון שהבירורים לא כ"כ תורמים לבנים כי הם פחות ערמומיים וכי לבנות יש יותר טקט בד"כ אז הן יותר ייפו את המציאות.

ניסית פעם לענות לטלפון של הבירור בעצמך כשהוא חושב שאת החברה?

היו לי מורות טובות

גם בד"כ גם ככה נדע מה שאלו חחח, וגם להפך.

פשוט אף פעם לא נתקלתי בשאלה שבפועל באמת הייתה לגיטימית לשאול, באמת שלא.

אף שאלה שהייתה אומרת אם אני או חברות שלי מתאימות לבן אדם או לא …

נניח שלמישהו חשוב מישהי חברותית שיהיה נוח לה ערבים עם החברים שלו, אין שאלות שיכולות להתאים לכך?

או מישהו מחפש מישהי רגישה ששמה לב לפרטים, אין שאלות שיכולות להצביע על כך?

או מישהי מחפש מישהי צינית, אין שאלות שיכולות להצביע על זה?

(כל הדוגמאות אפשר גם הפוך)

הרבה פעמים בכרטיס אישי כתוב יותר דברים טכניים, או במילה שתיים ורציתי יותר להבין מה זה אומר (לאיזה רמה בדיוק מתכוונים כשכותבים חכם/מסודר/אחראי וכדומה), ומי שמציע לא תמיד מכיר טוב את הבחור או הבחורה אז לא יכול לעזור. אבל כן לרוב פשוט ביקשתי שיספרו לי עליו קצת, ולא שאלתי שאלות ספציפיות, וככה אתה מבין מה הדברים הבולטים בו, ממה שהחבר בוחר לספר עליו

אם להוריד כבר בשלב הבירורים?

לא משעמם לי בחיים ואני לא אצא לפגישה סתם אם אני לא רואה פוטנציאל.

וכמו שאמרתי, לא השתמשתי בזה רק כדי לסגור פינות, אלא כדי לדעת עוד על הבחור. אם בכרטיס אין כמעט מידע, אני ורצה לדעת עוד בשביל לדעת אם זה רלוונטי או לא. אם כתוב שהוא אוהב לטייל, זה יכול להיות בכמה רמות שונות, ואני רוצה לדעת כמה כדי לדעת אם מתאים לי או לא. אם אני מבקשת מהחבר שלו לספר לי עליו והוא מספר לי כמה הוא עוזר לחברים, זה פרט שאני כנראה לא אגלה בפגישות הראשונות איתו. אני רוצה לדעת על הבחור קצת יותר מפרטים משם ומה הוא עושה בחיים אז אני מבררת

אישית, לא יצא לי לברר המון, הפעמים היחידות שביררתי היה כשהיה תיאור של משהו בפרטים שלא הייתי בטוח מה הכוונה והבירור לרוב סיפק את התשובה שאפשר לוותר על להיפגש ולחסוך את הזמן לשני הצדדים.

אם מי שמבררים אצלה מבינה שאין שום תועלת ב"לשווק" את החברה ועדיף שתענה בכנות זה יועיל באמת, אם היא תחשוב שמטרתה לשווק היא מייתרת את הבירור.

למרות שהרבה פעמים אפשר לשאול פשוט את מי שהציע את הבחור/ה.

אבל אני באמת חושבת שלרוב זו שיחה ממש לא קריטית, מה שאלת שבאמת הכריע לך אם נכון להפגש או לא?

אוכל לספר במסר ולא כאן, זה אאוטינג.

לפחות חמש פעמים אצלי זה היה קריטי.

המציע לעיתים נותן תחושה שהוא מנסה למכור, אז התשובה פחות כנה.

אם מנסים למכור זה לרוב פוגע, עדיף לקבל תשובה כנה ואמיתית שתלמד אם הזמן שווה לשני הצדדים או לא. מי שמוכר בצורה לא כנה בסוף פוגע בשני הצדדים.

זאת שיחה שבא נבנת תמונה בראש של אישיות מסויים ולא רק את אוסף הפרטים של הכרטיס.

חבר/ה טוב/ה פשוט שופ ךאת מה שהוא חווה מהאישיות.

זה הכי בזרימה והכי אנושי. ממש לא סנובי.

איך בדיוק אני אמור להחליט אם מתאים? לפי כמה שורות בכרטיס?

חברה יכולה לענות על מה שחשוב לי לדעת. ויותר מזה - יותר חשוב איך היא מספרת מאשר התוכן.

לדוגמא, כאשר שואלים אם מישהי תורנית אפשר לקבל תשובה יבשה של "כן" או לשמוע בקול של החברה עד כמה זה חשוב לה. הבדל של שמיים וארץ.

לגבי רושם רע על החברה - נתקלתי בזה. לדעתי החברה הזו פשוט פושעת. זה לא התפקיד שלה להחליט בשבילך, רק להעביר לך את המידע בצורה נכונה.

את מוזמנת לברר עם חבר ולראות אם מתאים לך ולא להיות תלויה בשריטות של החברה שלך. 

בנוגע לתוכן - כל כך הרבה הנחות יסוד והכללות.. 

בגדול העניין הזה של לברר דרך מספר של חבר/ה דוד/ה סבתא/סבא וכו וכו מאז ומתמיד היה בעייתי בעיניי..

א' כל- רובא דעלמא לא בקיאים בהלכות לשון הרע ומה מותר ומה אסור לספר וכל אחד ככל העולה על רוחו ועל פי שיטתו שהיא מגלה את שוטותו(ר"ל כמה הוא שוטה) מדבר כהנה וכהנה, ויש מצב שהרס והפיל המון שידוכים שהיו צריכים להיות.

ב' כל - למי זה עוזר? גם אם נניח הבחור או הבחורה הם בעלי איזו מידה מגונה..הסבתא שלה תגיד שהיא כעסנית? חבר שלו יגיד שהוא קמצן? ואם כן-מתי זה עןבר על פסקה א' שדיברנו בה מקודם? מתי לא?

אי לכך ובהתאם לזאת, תמיד ראיתי את זה מיןתר עד למאוד ונחוץ רק בחוץ.

לפני שפגשתי כל בחורה הייתי מתעקש שיתקשרו לרב לבירורים עלי.

היה לי עניין שבגללו בנות פסלו אותי והרב ידע על זה והיה מדבר איתן על זה.

בסך הכל מגיל 21 עד גיל 26 יצאתי עם 5 בנות אמיצות שהעזו לפגוש אותי, כל השאר לא היה לי עניין בהן בכלל, עם החמישית התחתנתי.

בשביל מה לבזבז אנרגיה, עצבים, כסף ומפחי נפש על מדוייטות שלא יתחתנו איתך? זו היתה המסננת הכי טובה בעולם.

את אומרת לא שמעת על שיחת בירורים שהועילה למישהו? הנה  שמעת, שמחתי לעזור.

אבל הוא כן עזר לי בכמה מקרים. ככה אפשר הרבה פעמים להבין הנטיות החזקות יותר שלה.

אם המשדכים מכירים אישית את הבחורה ומספרים עליה הייתי מוכן גם לוותר על הבירורים בשמחה,

אבל בגלל שזה התקבע כשלב מובנה בתהליך השידוך אני מקפיד עליהם, ומבחינתי הם משדרים רצינות.

אם אני יודעת שבסוף אני אגיע לאותה נקודה של אושר וסיפוק, אני מוכנה לעבוד קשה במשך העשור הזה. בכל מקרה זוגיות זו עבודה קשה. עדיף לי עשור של עבודה קשה ביחד איתו, מאשר עשור של המתנה לבד.

חוץ מזה שככל שהזמן עובר אנשים משתנים ואיתם גם הציפיות הולכות ומשתנות אז כנראה שעוד עשור מה שאקבל ללא פשרות, לא יהיה מה שאני רוצה עכשיו.. 

כל עוד ההתפשרות לא פוגעת במטרת בניית הבית

ועדיין כדי לגלות את זה כמה זהמדויק ושלם (אי מושלם) צריך הרבה עבודה 

אני אומר לו שיציע הצעה וזה יבוא בקרוב

אני בטוח שהם מתכוונים לטוב, אבל עוד מיזם או פחות מיזם כבר לא משנים יותר מדי.

וזה בלי לדבר אם הם יהפכו בעתיד למסחטת כספים כמו חלק מהעסקים האלו. 

ב. אם ננקה את המרחב מאינטרסים כלכליים, על מה אנחנו נשענים?

עוד מאותו הדבר לא נותן כלום.

לגבי אינטרסים כלכליים - צריכים להיות משניים. אחרת את הופכת להיות מוצר. במקרים קיצוניים - יהיה עדיף לשדכן שתשארי רווקה ותשלמי כמה שיותר זמן. 

מה הבעיה בעוד מיזם?

אם הרעיון שלו ייחודי וטוב - מדהים.

אפילו אם הוא בנאלי - גם מיזמים בנאלים משדכים זוגות בסוף.

אני לגמרי יכול להבין את היאוש. אבל הוא לא כלי עבודה.

זה שיא הרציונליות. לנסות שוב ושוב אותו הדבר ולצפות לתוצאה שונה זו ההגדרה של אי שפיות. איינשטיין שם שם.

א. המיזם מציע עניין ייחודי, אתה לא חושב כך?

ב. מיזמים בנאלים ומשמעממים -מקימים בתים בישראל - זה לא נכון?אם זה נכון, מעולה שהקימו אותם ולמה שלא יקימו עוד

במחילה, לא הייתי מספיק בעולם הדייטים בשביל לגבש דעה ולהבין בעצמי.

לפעמים אני תוהה כמה הפער הוא בדיוק של תכונות האופי/רצונות של האדם. וכמה זה אולי מחשבות שהאדם בא איתן מראש, במקום בכללי שהוא נמצא בו כרגע, על מה שם דגש בדייט, ואז גם להצליב את כל זה עם הבן/בת זוג בדייט! אוהו זה מסובך…

הרי זה לא שהרווקים שמעוניינים בזוגיות זה אחוז קטן מהאוכלוסיה. וגם, אני לא חושבת שיש פה איזה תכונה שיטתית שאפשר לשים עליה את האצבע ולהסביר את רוב הסיבות לרווקות.

ואני רק תוהה, בכמה מהמקרים חסר הלדייק בהתאמה מראש, ובכמה מהמקרים זה יותר עניין של "מזל" ואולי אם היית פוגשת עכשיו את ההוא שיצאת איתו לפני שנה, אולי זה היה הולך מדהים ויאללה חתונה.

(הבעיה היא כמובן שזה לא מתמטי, אלא בעיקר עניין של הלב, ובשביל שיהיה סיכוי לדייט צריך להתמסר אליו באיזושהי רמה, מצד שני אם זה לא הולך, משהו בהתמסרות יכול להיות שוחק וכואב. וכמובן כמובן שכל אחד אינדיווידואלי

רק תוהה אם *זה* המיזם שחסר. כאילו, אם הוא יתן מענה, או אולי יכול חלילה לגרום למפח נפש מיותר)

^ברור לי שכל אחד ואחת שונים. ברור. שואלת ברמה הכללית. 

אגב, יצא לי להכיר ממש בקטנה את הלל דחבש ז"ל, יהי זכרו ברוך

לק"י

לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

יש גבול במראה מבינה? תסתכלי באחוזים כמה את מורידה

אם אמרו לך את זה הרבה כנראה שזה נכון ואם את לא שומעת את זה הרבה ואת חושבת שחצי חצי הגיוני .

צריך חן .. אבל לא לחפש את מלך היופי להתמקד בשאר הפרטים.

עוד דבר אני חושבת שדווקא נשים שפחות מרגישות בנוח עם היופי שלהן יחפשו אותו אצל אחרים ..

אז לשים לב איפה את לא מקבלת את עצמך

לכל אחד חשוב משהו אחר

חיצוניות זה המון

הבעיה בסינון כזה היא

שמראה כמו כל תכונה אחרת

יכול להפריע ואחרי זה כבר לא

אפילו למצוא חן

וגם להיפך

ככה שסינון ע"פ תכונות

הוא לא בהכרח נכון

זה גם "אנרגיה" שאנחנו קולטים כשאנחנו נמצאים ליד הבן אדם. וזה כבר קריטי למערכת זוגית בריאה.

האישו הוא לא התכונה/ האנרגיה

אלא

איך היא נתפסת

וזה יכול להשתנות מתקופה לתקופה 

אבל קודם כל לא לפסול את זה כ"מראה חיצוני וזהו". לפעמים זה באמת רק זה, לפעמים יש עומק.

חוזרת קצת על דברי קודמיי, אבל מתמקדת במה שכתבת "רק אם... אני מוכנה להקשיב לעוד פרטים". אני לומדת מזה שהסינון החיצוני הוא כבר בשלב ההצעה, וזה חבל, כי תמונה הרבה פעמים לא מספיק משקפת: אפילו את החיצוניות הפשוטה ממש של מראה בלבד, ובטח שלא את השדר הכללי ופוטנציאל מציאת החן החיצונית שתלוי גם בחיוך, מנגינת דיבור, מחוות וכו' (ובטח לא את הפוטנציאל של מציאת חן שאינה חיצונית, אבל זה מובן מאליו)

אם ממש רוצים לראות תמונה לפני, אני חושבת שזה צריך להיות רק כדי לפסול במקרים שממש נראה שיש דחיה. עדיף לדעתי לברר דווקא את כל הפרטים האחרים ולא לבקש תמונה, כי מהחיצוניות (שהיא גם חשובה!) תתרשמי באופן הכי משקף בפגישה.

סטטיסטית את לא נופלת על מכוערים. יש הרבה חבר'ה שנראים בסדר ופשוט לא חתיכים.

הבעיה בלהתחתן עם אדם מכוער היא שאת לא נהנית להתקרב אליו. החיסרון בלהתחתן עם אדם נחמד וממוצע היא שאת תרגישי ש"התפשרת" או ש"יש יפים ממנו", בזמן שבפועל הוא כן יפה וכן מושך ולא מעורר רתיעה.

כל אחד מציב לעצמו את הקו שבין רתיעה להתפשרות, אבל הרתיעה היא די בינארית וההתפשרות היא ספקטרום רחב (יש כאלה שאם הבחורה לא דוגמנית על לא טורחים אפילו)

אני כותבת מה שעולה בי כרגע מול השאלה שלך, קחי רק מה שמתאים ונכון לך.

השלב שאת מדברת עליו הוא שלב שאת בעיקר רואה בו תמונה, ולא פגשת את האדם עצמו והמכלול שהוא. ואפשר להבין את הצורך והרצון להתחבר בנראות לפני שמעמיקים חיבור, זה משמעותי במיוחד לאנשים מהסוג המתמסר, שאם הם נכנסים פנימה הם לא יגידו לא מהר כל כך. ואם את מהסוג הזה, יכולה להבין למה תעדיפי לא להיכנס למקום שעשוי להיווצר חיבור פנימי, כך שאם את לא מתחברת לפן משמעותי שאת הולכת לפגוש כל יום, יהיה פער ביחס כלפי בין ההערכה לפנימיות למה שמתעורר בך בהסתכלות החיצונית.

אז מול זה, אפשר לצטט פה מחקרים על זה שמציאת חן מתפתחת ככל שמכירים יותר חלקים פנימיים במי שמולנו, ודי בשלב ראשוני שיהיה נעים להתבונן בו, ואפשר גם להסביר כמה תמונה אחת סטטית (שלא תמיד היא גם כזו מוצלחת...), לא משקפת בכלל מי הנשמה שעומדת מאחורי התווים החיצוניים האלו, או להתחיל להסביר על האור הפנימי שזורח כשנפגשים עם חכמת האדם שמאירה אותו.

אבל משהו בי אומר שיתכן ויש פה בקשה עמוקה מתוכך, שיש מצב שברגע שתביני מה בעצם את מבקשת, ומה המשמעות הפנימית של מראה כזה או אחר עבורך, באילו עניינים פנימיים זה נוגע אצלך, ואת זה תבקשי במהות של האדם ולא רק בנראות החיצונית - גם תמצאי את הדרך איך לגשת להצעות מכאן והלאה.

ויכול להיות שאפילו תרצי לחזור להצעות שקיבלת.  

במקום הזה מול המקום הפנימי שיודע טוב מאוד לומר ''זה לא'', אולי כדאי להתמקד במה כן משמעותי ולמה זה משמעותי לך. את יודעת מה את מחפשת שם שיתגלה לך על הבחורים מתוך ההתבוננות בתמונות שלהם? אני לא יודעת אם זה המצב אצלך, אבל עולה בי מחשבה שלפעמים כשלא יודעים מה בדיוק מחפשים שם (ויתכן שזה בכלל לא קשור לחיצוניות, אולי מתבטא דרכה אבל זה לא העניין המהותי), הנטייה שעלולה להתפתח תהיה להימנע מהכל ולהכל להשיב בלא, גם אם אין סיבה אמיתית.

וזה מקום שכדאי לעשות בו בירור עומק פנימי כדי להיות מכוונת, קודם כל עבורך, ואחרי זה כדי להיות עירנית ובתשומת לב לזהות את זה במי שמגיעים אלייך, ולא לפספס את מה שיכול להיות הטוב עבורך.

מה בתכלס?

נסי להבין עם עצמך או עם מי שיכולים לכוון בבירור הזה, מה בעצם את מחפשת באותן תמונות ולא מוצאת. מה את היית שמחה ורוצה לראות, ומה ההרגשה שזה מעלה ומעורר בתוכך כשאת רואה מישהו שנראה כך?

(אפשר להתחיל במה את רואה ולהעמיק מה זה אומר שיש לו כך וכך ... מה זה אומר על מישהו שיש לו כך וכך? ומשם להמשיך...).

עוד נקודה שחשוב לומר - יכול להיות גם שיש לך אינטואיציה מאוד חזקה להרגיש מה שייך לך ומה לא, ולא תמיד זה משהו שאפשר להסביר לאחרים. אבל כדי להבין אם זו אכן אינטואיציה בריאה שמגיעה מחיבור או שלילה שמגיעה ממקום אחר (כמו הימנעות, פחדים וכדו') נדרש שם בירור קשוב ועמוק יותר.

שאי ברכה וה' יהיה עימך בכל ההחלטות לטוב לך תמיד.

אני בול כמוך, אם אין לי משיכה(חזקה) חיצונית, קשה לי להמשיך, תיארת את זה מדויק ממש, רק אם יש משיכה חיצונית אז אני מוכן להמשיך לשמוע פרטים.

אני יודע שאם יש חיבור פנימי זה לרוב מפצה על החיצוני ודןוקא ירגיש ממש סבבה אבל מעדיף שלא

לא רואה בזה שטחיות כלל וכלל, גם לא חושב שאני חיצוני או ריק בגלל זה, יש לי המון מה לתת ואני מודע לזה, זאת פשוט נקודה שממש חשובה לי זה הכל, לא צריך לעשות מזה סיפור.

יש לי עוד המון מה להגיד בנושא הזה אבל מרגיש לי שהפורום הנ"ל פחות רלוונטי אז זה בתמצות.

שהחיצוני פתאום נראה אחרת, וא זה חבל להפסיד.

בסוף זה החלטה שלך אם ועם מי להתחתן.

ומין הסתם את לוקחת את כל השיקולים ומחליטה בהתאם

לא רדוד.

כי רק את מחליטה וקובעת מה מתאים לך ומה בא לך טוב.

את תחיי איתו 80 שנה ולא אף אחד אחר.

אז בקטע הזה, את מסודרת גם מפני בורא עולם (לדעתי)

אבל.

את עלולה לפספס בחורים שמאוד מאוד מתאימים לך על הדרך.

ולכן לדעתי זה מה שהכי טוב בשבילך :

את רואה בחור (או תמונה) - אם אין לך משהו -נגד- המראה שלו, 
(הכוונה למשהו שממש אומר לך "לא..אין מצב" )

אז תבדקי פרטים נוספים. אם שם ראית משהו שכן מדבר אלייך, תפגשי.

ככה את לא תוכלי לפספס את מי -שהכי- מתאים לך.

בהצלחה.

בנוסף לדברים החכמים שכבר כתבו,

אני חושבת שחשוב לשים כוכבית על תמונות.

תמונות לא תמיד משקפות לנו מי האדם.

יש אנשים שהם יותר פוטוגניים מאחרים.

להסתמך על תמונה אחת כמו שבד"כ עושים, ולפסול רק על פי זה -

לדעתי ייתכן שאת מפספסת אנשים שבמציאות דווקא לא היית פוסלת על הנראות שלהם.

ולכן לדעתי כדאי לקחת את זה בחשבון - אולי גם לבקש עוד תמונות - ואולי לבוא בגישה הפוכה:

קודם לקרוא פרטים על האדם,

ורק אז להסתכל על התמונה. ואם הפרטים נשמעים סבבה והתמונה לא - לנסות לבדוק עוד קצת, אולי עם מישהו שמכיר אותו, אם התמונה שיש לך משקפת.

אין עניין להתחתן עם מישהו שלא מוצא חן בעינייך, אבל כן כדאי לדעתי להיות זהירים בשיטת הסינון.

רתיעה - אין דיבור לעולם על להתחתן עם מישהו שמחשבה על קרבה ואינטימיות איתו גורמת לרתיעה. זה פשוט לא עובד, ומי שמתעלם מזה גוזר על עצמו חיים של אומללות.

משיכה - יש אנשים יפים מאוד שכשמסתכלים עליהם אומרים "וואו!" והם מושכים את תשומת הלב והיופי שלהם מהפנט. ולכל אדם יש רצון שבן הזוג שלו יהיה עד כדי כך יפה.

אבל לרוב האנשים *יש* משיכה גם לאנשים פחות יפים. אני רואה על עצמי שרוב מוחלט של בנות ישראל כן מוצא חן בעיניי, גם אם הן לא דוגמניות... אבל יש נשים שאני לא יכול להעלות על הדעת קרבה אליהן ואני נגעל רק מעצם המחשבה...

לכן לדעתי המלך המשיח שציטטת מדבר על הסוג הראשון ומכריח שתהיה משיכה כלשהי, אבל לא שחייבים למצוא את המהפנטים והמושכים והשש קוביות בבטן והחיוך מיליון דולר...

אני יוצא כיום עם מישהי והיא בכנות מאוד יפה, ובהמון סיטואציות אני מתפלא עד כמה היא יפה ושמח בה. אבל כשאנחנו ליד נשים יפות ממנה צובט לי הלב מאוד ואני מאוד משתדל לא להסתכל על נשים כדי שלא יכאב הלב ככה, ומטבע הדברים לידן היא נראית פחות יפה... אבל אני יודע שיהיה לי טוב איתה כי היא *מספיק* יפה, וזה מאוד מאוד משמעותי

אם הגבר שלי יצבוט לו הלב ליד נשים יפות לא רוצה אותו כגבר שלי

כשאתה מאוהב במישהי מאוהב באופי שלה והיא נראית טוב בעיניך , היא תהייה הכי יפה לא יעניין אותך ולא יצבוט לך הלב משום בחורה יפה שאתה לא מכיר בכלל 

אז אין יותר מדי מה לעשות עם זה.

אם יגידו לך שאת חייבת לבחור אחד מבין שני בחורים,
אחד חתיך אבל כלומניק והשני לא חתיך אבל עם מידות טובות.

את מי תבחרי?

צריך לזכור שהרבה ממציאת החן היא מההערכה שיש לך אל בן הזוג, ולאו דווקא מפרמטרים חיצוניים.

ואת זה אי-אפשר לגלות מיד, ואפילו לא תמיד בפגישות הראשונות.

"אסתר (המלכה) ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"

או חתיך וכלומניק או מכוער עם אופי טוב, אין כזה דבר כן?

ויש המון, שגם נראים טוב(גברים ונשים כאחד) ומלאי תוכן ועם עולם פנימי עשיר.

האמירה שלך היא ניסיון כושל לגרום לאנשים שכן אכפת להם מהנראות של בן / בת הזוג (שאיתו אגב הם הולכים בעזרת השם לחיות כל החיים) קצת מעבר לאדם הממוצע, לוותר על זה וכאילו להבין שיש גם מידות..

שים לב שאף אחד לא אמר שאין מידות, ברור שיש וכבודן במקומו מונח, אבל אמרו שחשוב להם יחד עם זאת, לא במקום, אלא יחד עם זאת מה נקרא בלעד together, יופי ומשיכה חזקה.

ולגבי מה שכתבת

"אסתר (המלכה) ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"...יש מאן דאמר שהיא הייתה אחת מ4 נשים הכי יפות שהיו בעולם, נכון שזו מחלוקת אבל אל תשכח שיש גם את הצד הזה.

אני לא כתבתי מכוער, אני כתבתי שהוא רק לא חתיך.

אני גם לא אמרתי לה שזה מה שצריכה לבחור, רק לתת לה כלים שהיא תדע להבחין מה חשוב לה ולהתמקד בזה.

ויש הבדל ענק בין אכפתיות מהמראה של בן הזוג לבין ההגדרה שזה הדבר הראשון והבסיסי ביותר שבודקים שבלעדיו לא מנסים אפילו להתקדם.

אין שום הסתכלות על מכלול, וכשלבן-אדם אין הסתכלות על מכלול, אז כנראה שהוא יקבל בן-זוג בהתאם.

ולגבי מה שכתבת על אסתר, זה בדיוק מה שחכמים מנסים לומר (וכנראה שלא הבנת את המסר שלהם).

אם היית בוחן את אסתר באמצעות תמונה - אז היא הייתה נראית לך ירקרוקת.

אבל אם היית נפגש איתה ורואה אותה ממש - היית מבחין בחוט של חסד שמשוך עליה והיית רואה שהיא אחת מה-4 נשים היפות בעולם.

בתקופת הגמרא עד כמה שידוע לי לא היו מצלמות, אבל בכל מקרה למזלנו יש לנו חכמים שלאורם אנחנו הולכים, והבן יהוידע קובע נחרצות שאסתר הייתה יפה, ומוכיח שם שלא סתם "יפה" אלא "יפת תואר ויפת מראה" מדנקט לישנא "יפייפיות" ועוד מוסיף שם "לא הכחישו יופיין מתחילה ועד סוף" זאת אומרת היו יפות בזקנותן כמו בצעירותן, ועוד שאומר שם שאף למאן דמפיק אסתר ועייל ושתי, בא להדגיש עוצם יופיה של אסתר. עיין שם באורך ותרווה צמאונך דוד.

אני הייתי עושה תרגיל בעל שני שלבים , בדרך כלל באמצע השיחה או כשהיא מתחילה לזרום.

שלב ראשון- כשהבחור מדבר יוצרת קשר עין ומסתכלת אליו תוך כדי הקשבה.

שואלת את עצמי איך הוא נשמע לי? איך נוא נראה לי?

בשלב השני ממשיכה להקשיב והפעם מסתכלת על נקודה אקראית באופק.

ואז מפנה את המבט אליו

והשאלה מתחדדת-

האם כשאני שומעת את תוכן הדברים בלי קשר עין, המראה שלו משתנה בעיניי?

האם כשאני מסתכלת ישירות תוך הקשבה אליו משהו מוצא חן בעיניי במה שאני רואה ?

מקווה שזה היה ברור... 

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

אבל אנשים שתשמח בהם : מורות, מדריכות וחברות וככל שמתקרבים לחתונה : אנשים יותר קרובים ובסוף סבאסבתא אחים אחיות אבא אמא

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

כן, יש עניין להחזיק מורכבות, ושאתה גבר יש בזה גם ציפייה או יכולת להחזיק שהיא עוזרת מאוד להתחיל ולהמשיך קשרים.

אממה, נראה לי כל בנאדם ירצה להיות עם מי שרוצה להיות איתו. זה אנושי לגמרי.

ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה.

למה? כי יש לי מלאי כוחות מוגבל ואני לא אקח כל הזדמנות רחוקה לקשר.

לפני כל הצעה, אני לוקח בחשבון את הסיכויים ואת המחירים שאני אשלם אם אני יענה אליה לחיוב.

מבחינה סטטסטית הגיוני שמי שתעשה לי טובה פחות תרצה להמשיך ופחות יהיה לזה סיכוי. אז כן, זה משתכלל בחשבון.

אני מכוון לבחור בדרך הקשה, להקשיב לעצמי ולסמוך על האינטואיציה שלי. וואו, זאת דרך מאוד קשה ולא מובנת מאליה.

הכי קל לי, (במיוחד שאני קצת מקורר ולא מרגיש טוב)

להגיד לך "מסכים עם כל מילה שאמרת. אני פשוט עניתי תשובה כללית לכל הקוראים שנותנת -עוד- זוית."

אבל אני לא מוכן להסתפק בזה.

כי גם כשאני קורא את התשובה שלך

ואני מסכים איתך,

אני יודע שיש משהו שמפריע לי (מפריע לי, בשבילך. שאולי אתה מפספס)

ואני אתן דוגמא :

"ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה."

לזה אני לא מתחבר. ויתכן שאני לא מבין אותך או מפספס.

כשאתה מקבל הצעה,

אותך צריך לעניין :

א. האם אני מעוניין בה.

ב. האם אני חושב שאני יכול לספק לה את הציפיות שלה ואת השאיפות שלה בטווח הארוך.

הפרמטר "היא לא רוצה מאוד" "היא רוצה מאוד אבל בתנאים"

הוא מעצבן, הוא לא נעים, אבל...בחישוב קר, הוא לא נכון.

אני אגיד לך למה.

כי יש מיליון דוגמאות.

כלומר זה לא איזה סיפור נדיר,

זה חלק מהאופי של הבחורות (אל תאמין לי , תברר את זה לעומק)

שבחורה רגילה לגמרי עם היגיון בריא, יכולה לומר על בחור מסויים "מממ...לא יודעת.." "תבדוק לפני את זה..."

אבל אח"כ הכל משתנה אצלה ובני הזוג צוחקים שהיא לא רצתה בהתחלה. מלאאאאאא מקרים כאלה.

זו הסיבה שאני אומר לך (שוב, זה לא קל, אבל זה באמת ככה !)

יותר חשוב זה מה שיש לך להציע, מאשר הסרט שהיא חיה בו.

זה יכול להשתנות בדייט אחד !

מספיק שהיא תראה זוית חדשה שהיא אהבה אצלך,

אצל בחורות נורמליות, זה מקבל תפנית חזקה בעלילה. הרגש משחק כאן תפקיד גדול מאוד.

אז כאילו, אני אומר לעצמי "בואנה, שלא יתחיל עכשיו להתבאס מכל מי שתתחיל להציב תנאים"

תלך לפגישה הראשונה.

תנסה להבין מי הבחורה

ואם החלטת שאתה מעוניין בה *ו* אתה מתאים לה *ו* היא מתאימה לך

זה מה שחשוב <---------

מה שהיא אומרת, לא רלוונטי (בהקצנה).

לצערי,  אולי אני מסביר את עצמי לא טוב.

בוא נגיד ככה.

נניח שהעמדה שלך היא 3 והעמדה שלי שהיא מאוד קלה בתאוריה כי הכי קל לקשקש, היא 8.

אז אני אומר "אוקי, אל תשאר ב 3 . תדאג שאתה לפחות ב 5".

כלומר שחס וחלילה, לא תכנס לאוטומט "יש תנאים ? ביי". כאן הבעיה.

תהיה קר ומחושב עם עצמך. כן ! אבל תבדוק בצורה כנה, אם זו שחיה בסרט, שווה להלחם עבורה

כי שניכם תרויחו בסופו של דבר.

לזה שהיא לא רצתה כ"כ בהתחלה, ***אין משמעות*** להמשך הקשר. מבין?

צוחקים על זה אח"כ.  לא אני אומר. העובדות אומרות את זה על אלפים...ואולי עשרות אלפי זוגות.

מקווה שאני קצת ברור יותר אחרי הקידוח הזה.

רציתי לסיים "אוהב אותך" אבל, אין לי מושג מי אתה באמת, אנחנו לא מכירים מעבר להודעות בפורום.

אז אני אסיים, מחבב אותך מאוד ובהצלחה בהמשך, בציפייה להודעה משמחת שלך בפורום.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

ורק אחרי שהם מחזירים תשובה חיובית אז הבחורה מקבלת את ההצעה.

אתה מתכוון למקרים אחרים מהמקרה הזה?

איך מגיעות אליך הכוכביות?

זה לא שהיא מאשרת את ההצעה בפניך.. היא אומרת למי ששידך, לא?

שיעביר הלאה.

שיש הבדל בין שאלות לבירור לבין אמירה של הגברת שהיא נפגשת מתוך התלבטות.

גם הבחור מברר דברים שחשובים לו, אותו דסר הצד השני.. לכן אני חושבת שאם הדברים נעשים בצורה שיש מתווך-

אז גם שהמתווך יהיה חכם ולא יגיד לך "היא רוצה להיפגש אבל מתלבטת".

באופן עקרוני, תמיד פגישות הן עם ספק, לא?

זה לא שבדייט ראשון אני יודעת שזה האדם שאיתו אתחתן.

מטרת הדייטים היא לבדוק אם הפוטנציאל שקיים כאן הוא בר מימוש.

כלומר, הספק מונח על השולחן תמיד.

יכול להיות שזו צורת התבטאות מסוימת, איזושהי רתיעה ממחויבות, להדגיש שזה רק בדיקה ולא הצעת נישואין.

אדם שרוצה לברר דבר ספיצפי שיברר אותו ואז יחזיר תשובה. זאת היתה האמירה.

ספק כללי, זה שאתה לא מכיר את הבנאדם עדיין ואין לך מושג מה באמת היחס שלך כלפיו.

אבל מהצד הגברי כן יש מקום להחליק את זה. לפעמים התשובות המהוססות מגיעות מתוך מגננה אחרי פגיעה כלשהי, או מתוך חשש שהצד השני לא מספיק רוצה.

למה יש עניין מה הצד הגברי להחליק? יש לי גם רגשות

אין סיבה שאני אהיה חסר רגש בגלל שאני גבר

כוונתי היא שבתחילת קשר אף אחד לא מכר את השני ולא באמת מבינים את ההקשר והעוצמה של כל ביטוי.