[כעת ראיתי את השאלה שלָך]
ראשית, צריך לדעת בכללי, שאנחנו לא יעקב אבינו, אבותינו היו בעלי רוח הקודש, פאזה אחרת (לפני שיעקב אבינו הגיע לחרן, נגלה אליו ה' בבית א-ל.. לנו זה לא כ"כ קורה..). זו הערה כללית למי שבא "להעביר" ישירות משם. אני כמובן לא מדבר על כאלו שאינם מסוגלים לתפוס/להאמין שזה כך, כמו שילד לא מסוגל לתפוס שאבא שלו יודע משהו יותר למשל, כי אז "שאלותיהם" תבואנה ממישור שאיננו מתייחסים אליו כאן. אבל ראיתי שאת שאלת בתום-לב, אז אני עונה, למיטב הבנתי.
הרי את יודעת, למשל, שכתוב בגמרא שרב אחא היה מרכיב את הכלה על כתפו ומרקד; שאלוהו החכמים אם הם גם יכולים לעשות כך, ענה להם: אם דומה בעיניכם כ"כשורא", כאילו אתם נושאים קורת עץ, כלומר שלא גורם להם לאף הרהור - אז בסדר, אם לא - אז לא. וכי יעלה על הדעת שכל אחד יעשה לעצמו כיום "אומדנא" כזו? לא. יש גדרים שהתקבלו להלכה, גם מהכרת המציאות, וגם מאחריות לרבים.
יעקב אבינו, כמובן, גם כן חי ברמה אחרת מאיתנו. ומעשיו, בוודאי מה שהתורה ראתה לנכון לציין, יש בהם כוונות אחרות. עם זאת, רואה הרמב"ן לנכון ליישב גם עם הנהגת הצניעות ולהסביר שזו לא היתה נשיקה שיש בה חיבה של קרבה בין איש לאשה, מעבר לכך שהיתה ילדה צעירה.
האם כל אחד יכול "ללמוד" נזה הנהגה למעשה? לא. כתוב בהלכה שהמנשק אחת מקרובותיו שאין ליבו של אדם נוקפו עליהם - וזה לא עושה לו כלום - בכל זאת זה דבר מכוער ו"מעשה טפשים", שאין קרבין לערווה כלל. גדר.
ובוודאי שיעקב אבינו היה צנוע-שבצנועים.. הרי כאשר נתן לו לבן את לאה במקום רחל - עד הבוקר כלל לא ידע שזו לאה. "ויהי בבקר - והנה היא לאה". אז נוכל, למשל, בהבדלי המדרגות וההנהגות המתאימים, ללמוד מזה על ערכה של צניעות, באופן כללי, בלי להסיק כרגע מסקנות מעשיות.
[זה, מעבר לכך שאכן אבותינו שלפני מתן תורה, כפי שמסביר "נפש החיים", היו יכולים לנהוג אחרת כאשר ראו שזה צורך של בנין העולם לפי רצון ה'. למשל כשנשא יעקב אבינו שתי אחיות, שידע שכך רצון ה' שמזה ייבנה בית ישראל. אבל אחרי מתן תורה, גם אם אדם "ידע" שמדבר כזה יכולים להיות כל מיני "תיקונים", אסור. יש דין התורה]
על כן, תנוח דעתך.. את נוהגת נכון וראוי ביחס לדודים/בני דודים. וכמובן גם ביחס ל"ידיד" - מעבר לכך שלא כדאי שלאשה נשואה יהיה "ידיד", חוץ מבעלה - ברור שאסור:
א. מי המציא שדווקא אם "נמשכת". גם כביטוי של "יחס אוהב" אסור לגמרי. פשוט. אפילו אצל "קרובי משפחה".
ב. ברור שאת היית מחטיאה אותו, אם חלילה היה דבר כזה, כי אצלו זה לא היה נשאר כך. וגם אצלך - זה היה יכול לעורר מעבר לכך.
ג. גם בלי שהיה כלל "יחס אוהב כבן אדם" - היה אסור לגמרי. "שאין קריבין לערווה כלל". כפי שאמרת נכון.