מישהו שכותב פה למישהו אחר שאיננו בפורום - שיגיד "לא מיועד אליכם." על-מנת למנוע בלבולים.
מישהו שכותב למישהו פה בפורום - שיכתוב כך שיהיה ברור לנמען שזה הוא, ומצד שני ברור לאחרים שזה לא להם.
כל אחד שיחשוב איך לעשות את זה.
אשמח לעצה.
מישהו שכותב פה למישהו אחר שאיננו בפורום - שיגיד "לא מיועד אליכם." על-מנת למנוע בלבולים.
מישהו שכותב למישהו פה בפורום - שיכתוב כך שיהיה ברור לנמען שזה הוא, ומצד שני ברור לאחרים שזה לא להם.
כל אחד שיחשוב איך לעשות את זה.
אשמח לעצה.


מחכה לשקטאת חושב שאתה הראשון שחשב עלזה...?
(ודי לחכימא ברימזא
)
(היא לא את. אבל גם אני לא את
)
לא.
אבל אני אומר את זה מתוקף סמכותי כמנהל.
בזה אני כנראה הראשון 
הוא לא נכון.
כי
פרקטית
זה לא יכול
לעבוד.
ולכן זה נורא.
זאת מציאות.
(אגב רשמית זאת השיחה הכי ארוכה
(ורצינית?!) שהייתה לנו אי פעם)
מזה אומר עלינו?![]()

ולא נכון.
דיברתי איתך כמה פעמים כבר.
זכרונך קצר 
עצה: תשמש בכוחות המנהל שלך נגד מי שיפר את החוק.
איך נדע באמת למי זה מיועד?
לא פעם אנשים רוצים לכתוב מבלי לפנות לאדם עצמו.
זה שורש הבעיה.
אי-אפשר להגיד למישהו שהוא חייב לציין למי זה.
או שאפשר, אבל זה דיקטטורי ביותר..
ונכון, זה דיקטטורי. אבל לפעמים זה פתטי מידי.
אולי לא לחייב תמיד, אבל להפעיל את סמכויות המנהל במקרים מיוחדים.
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול