אלוקיי,
תן לי את האומץ להיכנס למקלחת
ואת הכוח לצאת ממנה,
אמן.
אין לי כוח להתקלח, בכלל. ![]()
אלוקיי,
תן לי את האומץ להיכנס למקלחת
ואת הכוח לצאת ממנה,
אמן.
אין לי כוח להתקלח, בכלל. ![]()
-נרי-
יעלבס"ד
את יודעת מה אני עושה כשאין לי כוח להתקלח? |לוחש|
לא מתקלחת
שש זה סוד אל תספרי לאפחד
וזה אפילו עובד
עד שאמא בועטת אותי למקלחת
|עוצר|
|חושב|
|עגמומי|
אלו החיים שלי בגיל 18 אמא שצריכה לדחוף אותי למקלחת כי אני עצלנית מכדי ללכת עד לשם
|נאנח|
נתחם בזה שאני עצלנית וטוב לי?
כן
עד שנהיה לי לא נעים מהחברות![]()
את יודעת, הן בטוחות שכולן מתקלחות פעמיים ביום, ואני את המעט לא יכולה לתת
(פעם בשבוע?)
בס"ד
זה שידוך משמיים |ממלמל|
התרשמתי
אם כי אני לאחרונה נהייתי ילדה טובה ואני מתרחצת יותר מפעם
יעלתכננתי לישון עד עשר
ותכננתי להתקלח לפני השינה
ואם אני לא אתקלח
אני לא אקום מחר בבוקר
נראלי אני אתפשר על שטיפת פנים
בס"ד
מומלץ לשטוף ידים במים וסבון זה עושה תחושה שעשית משהו בלי לעשות כלום


מחכה לשקטשירה-שפכת!!
![]()
@בת של הקב"ה , את רואה? 

רייצ'ל=)קרררררררר
כמו בבריכה. בגלל זה אני לא אוהבת בריכות, כי קר גם תוך כדי...
כי אח שלי צועק עלי שאני כבר שעה בפנים
רייצ'ל=)או אם אני ממש ממש מסריחה וממש ממש חם לי ואחר כך יש לי דברים נעימים
-נרי-הכי נחמד ככה

עד שהם מוצאים בת זוג והיא גורמת להם להתקלח.
ולהתלבש בהתאמה
ולצחצח שיניים
ולא לאכול כמו חיה
ו
ו
אבל במקרה שלכן..
מה יהיה?
אוי הילדים המסכנים
|אנחה|
עד החתונה זה יעבור

מישהי=)אל דאגה, יש אנשים מדהימים ומקסימים שמתקלחים גם כל יום
אלו שנשואים למשל
|מקיא|
(המראה. את המסך.)
וממש אהבתי את הסמיילי
(אם כי הוא קצת מחריד)
רק השיער... לא משהו אחרי שלושה ימים שלא הייתי בלימודים ולא הייתי צריכה להסתרק בבוקר
יוניואז הוא כזה תלתלים ומפורזל בקצוות השרופות של השורשים המחומצנים שהתייבשו ברוח מלוחה.. זה קוול!!!1
זה המילים היחידות שהבנתי. אה, וגם רוח ומלוחה, אבל לא ביחד.
מי פה הנקבה??
למרות שיש משהו במה שאתה אומר... אבל לא תמיד
למיטב הבנתי. לא שרופות.
![]()
יוניאהמ אהמ הומור ייחודי 
@*************
פרופשינל!!
תשאל את אח שלי הגדול...
נקודה טובה
פינג.אחרונה
יעלחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול