הרעיון הוא פשוט - לא ללחוץ

כלומר, בשלב הלחיצות, השלב שבו בד"כ המיילדת אומרת ללחוץ בכל הכוח - להרפות, לשחרר, ולהימנע מלהפעיל לחץ "בכל הכוח".

את תחווי את המנגנון הפיזיולוגי המופלא של פליטת התינוק ללא מאמץ מטורף ומתיש מצידך,

בלי ורידים מתפוצצים בפנים, כאבי גב, צניחת רצפת האגן (בריחת שתן) ועוד נזקים.

זה בעצם הופך את השלב הסופי בלידה למשהו אחר לגמרי

את נשארת רגועה, וככל שאת יותר רגועה כך זה קורה יותר בקלות.

מאוד מסייע ומומלץ ביותר להיות בתנוחה שמנצלת את כוח הכבידה למשוך את התינוק למטה

(כריעה, על 6, חצי כריעה, שכיבה על הצד עם רגל למעלה)

(בקיצור - כל מה שהוא לא שכיבה על הגב)

לגבי איך להתמודד עם הצוות הרפואי -

לגשת מלכתחילה לחדר לידה שיש בו גישה חיובית כלפי לידה טבעית (לניאדו, עין כרם, פוריה - לא יודעת באיזה אזור את)

לבקש בקבלה מיילדת שמוכנה לקבל לידה פיזיולוגית\לידה בכריעה וכו' - בד"כ יש לפחות אחת במשמרת שתסכים

לחשוב טוב! שזה יהיה מצויין, ושכולם יזרמו איתך.

הרי בלי קשר למיילדת מרגישים צורך פיזי ללחוץ. מה אני צריכה לעשות עם הדחף הפיזי הזה ללחיצה?

פשוט לזרום איתו בלי ללחוץ עוד יותר?

וגם- ממה שאת חווית- זה מאריך או מקצר את השלב האחרון של הלידה? 

יכול להיות שתלחצי קצת, כי באמת יש צורך פיזי.

אבל בגדול התנועה היא - להרפות, לשחרר, לנשום (לצחוק!) - לתת ל-ה' להוציא את התינוק

לגבי אם זה מאריך או מקצר -

אני לא יודעת כל כך מה לומר לך, אני חושבת שזה בערך אותו זמן,

אולי לקח לי טיפה יותר זמן ללא לחיצות

אבל באמת, בשלב הזה של הלידה מי מסתכל בשעון?

מה שבטוח -

התחושה היא אחרת לגמרי

את לא מגיעה למצבים מייאשים של "אני לא יכולה להוציא את התינוק הזה, אין לי כבר כוח" וכאלה

כי זה לא תלוי בכוחות שלך.

להיפך, ככל שתתערבי פחות כך ילך יותר קל וחלק

ביקשתי שם כשהגעתי מיילדת עם יחס טוב ללידה טבעית. קיבלתי בתשובה "כולן פה בגישה טבעית". בפועל המיילדת זירזה אותי ללחוץ כבר כשהייתי בפתיחה תשע (!), וחצי שעה אח"כ כבר נכנסה רופאה לצעוק עלי שאם לא אלחץ יעשו לי ואקום.

(וזה עד לא הזיכרון הכי גרוע שלי משם. מבחינתי החלק החשוב בעיקר בבית חולים הוא היחס לתינוק *אחרי הלידה*. פשוט לא מאמינה שהתפתיתי להגיע לשם כמקום "טבעי". איפה...)

אני לא צפונית, כך שלא מכירה, רק משמועות

מקווה שיהיו לך רק חוויות לידה טובות בפעמים הבאות!

והתרשמתי שיש הבדל בדגשים שאנחנו מייחסות לטיפול בתינוק. זה לא בביקורת - לגיטימי שלכל אחת יהיו דגשים אחרים. כך שנראה לי סביר שהדברים שהפריעו לי לא היו מציקים גם לך.

לגבי המיילדת אני מסכימה שיש ויש, וגם יודעת על מיילדות נפלאות משם שלרוע מזלי לא נפלתי עליהן. אבל לגבי היחס שקיבלנו בביות זה נראה לי קשור יותר למדיניות קבועה שלהם, וכדאי שמי שבאה ובונה על השם הטבעי שיצא לבית החולים הזה תהיה מודעת.

אבל אשמח שתסבירי בבקשה מה הם ההבדלים בדגשים.

אותי למשל- עודדו להשאר עם התינוק בביות.

אני רוצה קודם להדגיש שהם לא גרועים מרוב בתי החולים האחרים שאני מכירה. יש להם גם צדדים חיוביים - הם מאפשרים ביות בלי ויכוח, וגם מאפשרים לתינוקות שבביות להכנס לתינוקייה ישר לבדיקה, ולא לחכות בפנים עם כל שאר התינוקות הנבדקים. לצערי לא בכל מקום זה מובן מאליו. האכזבה שלי היא כי באתי לשם בציפייה ליותר, כי יצא לבית החולים הזה שם של מקום טבעי ותומך, וכי התפנקתי בלידה שלפני כן בעין כרם, וזה היה הבדל שמיים וארץ (ואני באתי משום מה בציפייה שפוריה יהיה עוד יותר מתאים לי מעין כרם. כך שמעתי מסביב. איזו אכזבה!)

אז מה שהיה לי קשה, שלמרות שהם מאפשרים ביות בלי בעיות, בפועל הם בהרבה דברים לא ערוכים לזה בכלל:

1- החדרים קטנים מאוד.

2- אין חדרים נפרדים למבייתות. מי רוצה להפריע לשכנה שלה שלא בחרה ביות? זו היתה ממש דילמה.

3- בחדר האוכל אין מקום לעריסות.

4- אין בחדר ציוד לטיפול בתינוק, וכל הזמן הייתי צריכה ללכת לתינוקייה לשנורר. אם הייתי מעלה בדעתי מראש מצב כזה, הייתי מביאה מהבית כל מה שצריך.

5- בבדיקות בקושי הרשו לי להישאר לידו, ולא לגעת בו, וחלקן בכלל התעקשו שאני לא אהיה בחדר. והוא בכה ורצה אותי, אז נלחמו איתי שאני ארשה לתת לו בקבוק תוך כדי בדיקה, שלא יבכה.

6- בכלל התינוקיה נראתה לי נורא מדכאת, המוני תינוקות, טיפול נורא לא אישי (ראיתי איך אחות מאכילה תינוק תוך כדי שבודקת מסמכים של תינוק אחר, שולפת את הבקבוק מהפה שלו במומחיות של אחות ותיקה שיודעת לזהות רק לפי הדקות שעברו שהוא בדיוק חיסל את מנת ה10 סיסי שהוא אמור, ולא מעיפה בו מבט), כל השלטים על התמ"ל בכל מקום, שלט על שעות האכלה שעולה ממנו שהתינוקות אמורים לאכול רק שש פעמים ביממה... לי כל זה עשה ממש רע, ויצאתי משם מדוכאת.

מיד אחרי הלידה קמתי לעבור למיטה אחרת המילדות לא האמינו למה שהן רואות....

נראה לי שזה יהיה החידוש והאתגר שלי בלידה הקרובה בע"ה...

מעניין אותי  אם המיילדות של הדורות הקודמים גם היו מנחות את היולדות ללחוץ, או שהן הכירו את הענין הזה.

המעבר ללידה פסיבית על הגב הוא כנראה הגורם לעניין הלחיצות,

כי לידה פיזיולוגית קשה מאוד בתנוחה הזו וצריך כאילו לדחוף את התינוק החוצה

(משערת)

הרי בתורה היולדות "ישבו על המשבר", שזה מה שאנחנו קוראים היום "כיסא לידה"

עם אפידורל צריך לשכב על הגב

קשה להיות תנועתית ובלתי אפשרי להיות במצב מאונך

אם תצליחי למצוא תנוחה שהיא לא שכיבה על הגב - שווה לך לנסות

המיילדת המקסימה שלי אמרה שאין לה התנגדות, אבל בעיקרון יש דחף טבעי של הגוף ללחוץ.

בפועל, ראיתי שהיא צדקה (והיא גם התרתה בי בחיוך הרבה פעמים שלא אלחץ בביקוריי הרבים בשירותים. פשוט הייתי שעתיים בפתיחה 9).

אבל ממש לא לחצתי הרבה (יחסית כמובן), אלא רק לפי ההכוונה שלה, וגם נשפתי כשהיא אמרה (יצאתי מזה קצת עם טחורים, אבל בלי תפרים, ברוך ה').

היא בטח הנחתה אותך לנשוף בשלב ה"הכתרה" (crowning) - זה השלב שבו הראש מופיע במלוא ההיקף שלו - הקוטר שלו. זו תמיד ההנחיה בשלב הזה.

וזה נכון שיש דחף ללחוץ, בעצם כמו ביציאת מעיים, אבל כדאי לא ללחוץ אלא להרפות ולנשוף, בדיוק כמו ההנחיה לגבי פעולת מעיים, לתת למה שצריך לצאת להחליק החוצה.

היום יחסית קשה להשאיר בגן.

מצטרפת להמלצה להתייעץ עם הפסיכולוגית בגן ועם הגננת.

מתאים לך לפרט מה הקשיים שאת רואה? כי יש קשיים שיותר משאירים בגללם ויש כאלה שפחות.

מצד שני להעלות באמצע שנה, או אפילו מעט לאחר תחילתה.
לא הכי מומלץ לא?
הם כבר מתקדמים עם אותיות, חוברות, הכרות חברות, פתאום להצטרף מבאס קצת.

ב''ה משחה בבחירות שלי

שמחה עם מי 'העליתי מוקדם יחסית

ועם מי 'בחרתי להשאיר אפילו שהגננת לא תמכה. אבל בחשיבה שלנו ובהתיעצות עם אחרים השארנו וממש מבורך

כדאי להתיעץ עם מי שמכיר את הילד מהגן בנוסף לגננת ואולי הפסיכולוגית של הגן

או מטפלת בתחום

ובעיקר להקשיב לתחושת בטן האמהית שלך

אני השארתי ומודה לה' כל יום

ומבינה מאוד את ההתלבטות, שנה שלה התלבטתי. 

לנו היה ספק עם הבן שלי.

בתחילת השנה בגן חובה הרגשתי שהוא קטן מידי ולא בשל רגשית. התלבטתי מאוד. הגננת גם היתה בעד להשאיר.

בהמשך השנה ראיתי שהוא התקדם בהרבה דברים שחשבתי לגביהם. אבל הגננת עדיין חשבה שנכון להשאיר, וגם אנחנו עוד התלבטנו הרבה.

בסוף העלינו לכיתה א', מכמה שיקולים. ב"ה לא מתחרטת בכלל. הוא פורח שם (עכשיו כבר בכיתה ב'), גם לימודית וגם חברתית. רגשית הוא גם מסתדר יפה, עדיין לפעמים יש טיפה קשיים אבל לא ברמה שהיה צריך להשאיר בגללם, וגם לא בטוחה שזה היה משנה משמעותית.

כשאמרתי למורים שלו שהגננת חשבה שהוא צריך עוד שנה בגן, הם לא הבינו על מה היא דיברה.

אני התלבטתי קשות עם הבן שלי.

לימודית חכם.

רגשית לא הייתי בטוחה.

גם קטן בשנתון נולד בסוף אוקטובר.

ובסוף העלתי.

וואלה היה חכם מאד לעשות את זה.

גם מבחינת המורה שלו הכל בסדר ואין משהו חריג.

תודה להשם.

על מה ההתלבטות.

אם רגשי עדיף גורם כמו פסיכולוג הגן, מדריכת הורים וכד'.

אם לימודי אז הגננת, קלינאית תקשורת.

רק אומרת שיצא ממשרד החינוך שיתחילו מאוד להקשות את זה ברמת וועדות מהשנה הזו, אז קשה קצת לדעת איך זה יתנהל בפועל.

בגדול צריך להסתכל על הילד כמכלול. אבל הפן הרגשי סופר משמעותי... אומרת כקלינאית.

אני פסיכולוגית חינוכית, עוסקת בזה

אבל בעיני דווקא מי שמכיר את הילד מההתנהלות שלו בגן ידע טוב יותר, כי זה לא מנותק

אני הרגשתי שחלק מהסיבה שהגננת חשבה שנכון להשאיר את הבן שלי עוד שנה, זה כי היא מאמינה שצריך להגיע לכיתה א' מאוד מוכנים, אז למשל אחד הדברים שהיא אמרה לי כהסבר למה הוא עוד לא מוכן לכיתה א' זה שהוא לא כותב להנאתו סיפורים כמו ילדות אחרות מהגן שלו.

וזו ציפיה נחמדה אבל ממש לא חובה...

היום בכיתה ב' הוא כותב סיפורים שהמורה ממש מתרשמת מהרמה שלהם. אבל בגן זה לא התאים לו, וזה עדיין לא אומר שהוא לא מוכן לעלות לכיתה א'.

אני מכירה ילד אחר מהמשפחה שהגננת שלו דווקא לא הבינה למה היא רצתה להשאיר עוד שנה בגן, והוא היה הרבה פחות בוגר מהבן שלי.

ככה שזה תלוי מאוד בגישה של הגננת, ולא רק במה שהיא רואה.

הגננת הסבירה שהיא בוחנת מוכנות לעלייה לכיתה א' בארבעה פרמטרים (שכלי / קוגניטיבי, פיזיולוגי, רגשי, חברתי) ואם יש קושי בשניים או יותר, לרוב היא תמליץ להישאר בגן.

בעיניי זו חלוקה יפה שעושה סדר, ובאמת מנסה לתת פרמטרים אחידים לשאלה האם להשאיר או להעלות (כמובן שיש גם גמישות בהתאם לילד, אבל זה באופן כללי)

@לפניו ברננה! 

@שמש בשמיים 

@מצפה88 

@חשבתי שאני חזקה 

@מכחול 

@התלבטות טובה 

@בוקר אור 

@בארץ אהבתי 

@ואילו פינו 

@מישי 22 

@התייעצות הריון 

@השם שלי 

@שומשומונית 

@כבת שבעים 

@תודה לה'' 

@עוד מעט פסח 

@חולמת להצליח 

@פצלשהריון 

@אוהבת את השבת 

@אמ פי 5 

@שמ"פ 

@רקאני 

@שירה_11 

@תוהה לעצמי 
 

מי שרוצה תיוג כשנפתח שרשור חדש מוזמנת להצטרף ולהגיב ובעזרת ה' נתייג את כל מי שפעילה בשרשורים מי שמתוייגת כאן אבל לא רוצה תיוג תגידו לנו ונוריד מהרשימה

והיה סבבה, עשיתי דברים כמו לתלות כביסה לדבר בטלפון, לא הגעתי להרבה מדי מעבר...

הבעיה עם תינוק קטן שאני מושבתת מתי שהוא מחליט, אז המסך הוא פיתרון קל ונוח

מזדהה מאוד

הבחור הקטן שלי גורם לי לבלות ערבים שלמים בישיבה איתו..

מה שעוזר לי -

כמו שכתבתי שבוע שעבר חסמתי לי את יוטיוב, זה עוזר חלקית אבל טוב שיש את זה. הבוקר מצאתי את עצמי מתבזבזת על סטטוסים...

אבל חוץ מסור מרע יש גם עשה טוב

דאגתי לי לחומר קריאה (ספרים וגיליונות ישנים של פנימה) וזה עוזר לי לדעת שיש אלטרנטיבה ויש מענה מיידי לצורך שלי בזמנים האלה.

מ11:50 בע"ה 

ב''ה, מעכשיו עד חמש.

בהצלחה לי.

אחהצ כשאני עם הילדים.

מ 3:30-6:00. ואולי אצליח גם עד 7

לק"י

@אמהלה

יש שמן לאמבטיה וקרם של לה רוש פוזה. יקר, אבל טוב. (לפעמים יש מבצעים בכל מיני מקומות, למשל בשופרסל אונליין).

לנגב היטב, גם בקפלים (נראה לי שבפורום המליצו לנגב בטפיחות).

להלביש בגדים מ-100% כותנה.

(לשני ילדים שלנו היה בתור קטנים, וב"ה עבר. לקטן הנוכחי ולזה שלפניו יש יובש בגוף, אבל לא כמו שהיה לאחרים).

בלנאום, משהו כזה

אלה עשו לו פריחה מוזרה

אבדוק על השמפו שציינת 

תודה @יעל מהדרום  על התיוג.

מצרפת לך משהו שכתבתי פעם. אני פה לכל שאלה.

ד"א הכי בזול מצאתי את השמן והקרם לחות בסופר מדיקה. לוקח כמה ימים משלוח..

https://www.supermedica.co.il/web/?pagetype=9&itemid=354570

הילד שלי אובחן בגיל חודשיים וחצי עם אטופיק בדרמטיטיס ברמה חמורה מאד.

אחרי הרבה ניסוי וטעיה(או תהיה ) הגענו למתכון שהכי טוב לו. ב"ה בשנים האחרונות כמעט ולא היו התפרצויות שנזקקנו להשתמש בסטרואידים.

אז ככה:

1. ללבוש רק 100% כותנה.  בקיץ זה קל, בחורף קשה למצוא אבל שווה להתאמץ ולהשקיע כסף בדברים איכותיים. יש לקסטרו 100% וגם לנקסט

2. לתינוק שצריך גופיה - להפוך את הגופיה כי התפרים מאד מציקים ומגרים את העור, במיוחד בגופיות פלנל של חורף.

3. להקפיד על בית נקי מאבק. יודעת שזה קשה לביצוע, אבל לפחות החדר בו ישן.  לאוורר את החדר הרבה ולדאוג במקרים שיש חימום בבית לתוספת לחות.

4. מקלחות: 

* קצרות!! בשום אופן לא אמבטיות

*שמן אמבט ולא שמפו או סבון. אני ממליצה כרגיל על ליפקאר באום של לה רוש פוזה- לדעתי זה מה שהציל אותנו! הוא מצד אחד עם ריח נעים, מצד שני לא שומני כמו מקביליו...  לא מומלץ שמן אמול/בלנאום, הרופא שלנו טען שזה רק מחמיר את המצב לאטופיים. היו פה המלצות שונות על מוסטלה וכד', לנו רק ליפיקאר באום זה עזר.

*ראיתי שהרבה המליצו על אמבטיות שיבולת שועל. יש ילדים אטופיים רבים שרגישים לשיבולת שועל וזה רק מחמיר להם את המצב, זה נראה שיש רגיעה לאחר האמבטיה ואז זה מחמיר.  מצד שני יש כאלו שכן עוזר להם. ד"ר אפרים שגיא- מומחה עור ומתמחה באטופיק ממש הזהיר אותי לא להשתמש בזה וגם לא בשמן בלנאום.

*לנגב במגבת בטפיפות זהירות ולא בניגוב חזק.

*תוך דקה מהיציאה מהמקלחת, למרוח את העור בקרם לחות איכותי. (כשהעור עדיין לח) אני משתמשת בליפקאר באום של לה רוש פוזה.

5. במקרים של התפרצות חמורה:

באזור הפנים והצוואר- משחת אלידל, היא לא עם סטוראידים ומאד מאד עוזרת

בשאר הגוף- אלוקום (סטוראידים) לשים יומיים ואז להפסיק ולראות איך מתקדם. שיטת ON&OFF

6. אם הילד לא מצליח לישון כי מגרד לו מאד- פניסטיל/טינדן. לי הרופא אמר לא לתת כל היום ולתת בלילה כמות משולשת. כדי שהילד ישן טוב והגוף יוכל להחלים וגם שההורים שלו ישנו טוב כדי שיוכלו לטפל בו.... עשיתי את זה רק במקרים חמורים.

הרבה הצלחה והחלמה מהירה

עם טיפול עקבי והקפדה על יומיום מריחת קרם לחות, אפשר לעבור חודשים בלי התפרצויות. כמובן שבימים יבשים ובעונת החורף צריך להקפיד הרבה יותר

מניסיון אישי מזג האוויר הנוכחי מאד מגביר התפרצות.

לשמפו קוראים לה רוש פוזה והוא נהדר.

אכן כדאי להמעיט במקלחות.

אצלנו עזר טיפול אלטרנטיבי בשם "ביקום".

מכירה את העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס? אם לא ממליצה לקרוא את החומרים שלהם.

לדעתי יש גם קבוצה בפייסבוק, אני לא נכנסתי אליה.

בריאות שלמה!

סבונים של לה רוש פוזה אבל לא רואה משהו לשיער, שמים להם בשיער את הסבון של הגוף? או שאמור להיות אחד בנפרד?

הוא יקר אמאל'ה!!!! כיום הוא עם שמפו של פינוק חחח

קיבלתי המלצה לעוד שמפו, שקונים בבית מרקחת

לא זוכרת איך קוראים לו אנסה להיזכר

מעניין אם את מכירה ומה מביניהם טוב יותר

ליפיקאר הוא השמפו וסבון של חברת לה רוש פוזה.

זה שמן שקוף- צהבהב, אכן יקר.

ממליצה לא לסבן את כל הגוף אלא רק במקומות היותר מלוכלכים..

מומלץ לשים קרמים עפ מקדם הגנה

כי ההורמונים של הריון והנקה מגבירים פיגמנטציה בחשיפה לשמש

יש גם יותר זולים

וגם טובים

שמעתי על גרניאר gernier גם מאוד מומלצים ויותר זולים

יש בסופר פארם מבחר גדול.

חשוב למרוח סרום טוב לפני הקרם

וכזה שמכיל ויטמין סי הבנתי שזה מאוד משפר את האיכות.

ואיזה מתיש לחכות כל כך הרבה

ההסתכלות שלך מהממת

מזל טוב 🩷🩷🩷🩷

אחרי ההלחצות של הרופאים

ממש טוב להודות לה'

טוב להודות לה'!

איזה מרגש!

נשמעת לידה חלומית!

שמחה ממש בשבילך שהצלחת ללדת טבעי כמו שרצית 💞

מזל טוב גדול!!

חיזוק לכל אלה שנראה להן שהלידה לא תגיע לעולם😅

הרבה בריאות ונחת לך ולתינוק

חיכיתי וציפיתי לשמוע איך היה לך

תודה לה' על כל החסדים!

והשחור הזה זה עובש, אני מנקה עם אקונומיקה ..

בסטוקים/ דן דיל

קניתי כבר פעמיים לפחות 

ניסיתי קצת לחפש בעלי קישור לכזה ולא מצאתי אבל בטוחה שיש

מאוד מהר מבפנים

אני לא השארתי שןם דבר מהסגנון הזה..

שתהיתי בזה גם

כי בהריון האחרון הגעתי פעם ראשונה לתאריך

אז החלטתי שהגיוני לחכות ליום למחרת

בסוף הלידה התחילה באותו יום

רציתי לבוא יום אחרי אבל התעקשו שההמלצה היא לבוא בתאריך

ות'כלס זה לא נשמע לי כזה משנה🤷‍♀️

לק"י

ובידיים מלאות ובריאות!!

בתאריך פחות נוח לי.. אבל אז השאלה האם צריך ללכת כל יומיים ואז עדיף בתאריך ויומיים אח"כ מבחינת ימי השבוע.. או יום אחרי התאריך ואז יוצא שצריך מעקב ביום שישי כי רווח מרביעי עד ראשון זה גדול מידי.. 

נניח אצל הבן הרביעי שלי נדמה לי שהייתי ביום ראשון במעקב, ושלישי היה ערב כיפור, אז הלכתי שוב בשני (וילדתי ברביעי. אם לא, אז הייתי הולכת בחמישי).

התלמ היום..

חשבתי ללכת מחר ואז ברביעי.. אולי באמת אלך בחמישי פשוט.. 

אולי יש מישהו בסביבתם שאפשר להשאיל ממנו?

מישהו שכרגע לא צריך את העגלה.

0546058117

מישהי ביקשה בפרטי ולא מוצאת את המסר אז מניחה את זה כאן 

שמחיר יד 2 שלהן יהיה כמו המחיר של טיולון פשוט, זה נכון.

אבל שווה את זה. אני קניתי בייבי ג'וגר מצב חדש ב700 ₪ ושימשה אותי כמה שנים טובות.. מציעה לך להחליט מה את מעדיפה ולהמשיך לחפש ביד 2