כי זה על אותו עניין של התקרבנות

אף אחד לא מסכן

לא מי שמשלם מיסים ולא זכאי להטבות

ולא מי שזכאי להטבות

זה צריך להיות הפוך

כל אחד צריך להיות בהודיה על מה שיש לו

וכן

כמעט כל דבר זה עניין של בחירה

אבל מה אתם מצפים שכולם יהיו בהייטק? כולם יהיו מנהלים?

תמיד יהיה מי שירוויח יוצר ומי שירוויח פחות, וכדי לא ליצור פערים גדולים מדי ועוני גדול המדינה מנסה קצת לאזן.

אבל להסתכל עליו במבט מפוכח

יש אנשים שמקבלים סיבסוד מהקופה הציבורית

ויש שמשלמים לה

וזה בעיקר תלוי בבחירה

אני אגב מהמשלמים

ופעם הייתי מהמקבלים

אף פעם לא הייתי קורבן

לא כשקבלתי ואולי אנשים לא היו מרוצים מזה

וכמובן לא כשאני משלמת

אני שמחה להיות מהנותנים

מה לעשות שהם לא מספיק חכמים או מוכשרים בשביל להרוויח מספיק? או שהם מרגישים שליחות בעבודה שלהם יותר מבמקום רווחי יותר?...

אבל אם נמצאים בצד של המקבלים

לא צריך להתמסכן אם אנשים שנותנים מתלוננים

כי יש כאלה שלא שמחים לתת

כמו כאלה שלא שמחים לקבל את המשמעות של לקבל

יורקים על מי שמרוויח פחות מהם?

מתעצבנים?

ומה את עושה? גם מתעצבנת

ככה בני אדם

כועסים לפעמים על כל מני סיטואציות

מותר

למרות שעדיף שכל אחד יהיה בהודיה על מה שיש לו

במקום לתת תמריצים לפי הכנסה היה אפשר לתת תמריצים לדוגמא לפי מיצוי כושר השתכרות - כלומר שני הורים עובדים מאה אחוז משרה - מאה אחוז הטבות, רק הירה עובד אחד, 50 אחוז הטבות. שניהם עובדים בחצי משרה - גם כן 50 אחוז וכן הלאה. ככה את מעודדת עבודה ולא גורמת לאנשים להישאר לפעמים בשכר נמוך יותר כי העלאה קטנה תקפיץ אותם מעל תקרת ההטבות ובפועל זה יצא לא משתלם. (אפשר כמובן לשים תקרת שכר יחסית נורמלית גם להטבות האלה שלא יצא שמי שמרוויח 50 בחודש מקבל אותן, אבל זה לא הנקודה).

המדינה לא מעודדת אבטלה אבל היא לא מעודדת עלייה בשכר.

אני יכולה לומר לך שהיתה תקופה שבעלי עבד 80 אחוז משרה באיזה מקום וממש היה על קצה דרגת המס מלמעלה, הוא רצה לעלות ל100 אחוז משרה אבל ראינו שזה מעלה אותו מעל דרגת המס ככה שאם נניח הוא עבד 4 ימים ושילם מס די מינימלי, מעבר ל5 ימים היה ממוסה ככה ש3 ימים בחודש הוא עובד בחינם ורק היום הרביעי שנוסף לו היה אשכרה מתווסף למשכורת. זה היה תוספת של איזה 200 שח ופשוט לא שווה את זה. אז כן במובן מסוים יש עידוד לא למצות את כושר ההשתכרות.

בנוסף זה מעודד אנשים שלא מדווחים על השכר שלהם, כי מעבר ל"חיסכון" במס, ככה הם מקבלים יותר הטבות. כשההטבות יהיו לפי כמות המאמצים שאתה משקיע והזמן שאתה עובד יהיה פחות חסר בדיווחים כי לא יפגע בך לדווח שאתה עובד יותר אלא דווקא יועיל לך

שמרוויחים בהן פחות.

למשל בעלי ואני שנינו עובדים משרה מלאה במגזר הציבורי בתפקידים שחסר בהם עובדים. ואנחנו מקבלים דרגה.

אבל זה לא האינטרס של המדינה שנעבור למגזר הפרטי..

ובסופו של דבר רוב המשרות הקיימות מועילות למשק. אז איך תתמחרי את התועלת של כל אחד?

גם המגזר הפרטי מועיל למדינה מאד, עע כמות הכסף שענף ההיטק מכניס לכלכלה הישראלית.

אז במקום לבדוק אחד אחד הרבה יותר הגיוני לתגמל ולתמרץ לפי מיצוי כושר השתכרות ולא לפי שכר.

כי יש נגזרות מהשכר שאפילו אם את ממוסה עליו עדין שוות לך כסף, כמו הפקדה לפנסיה/ קרן השתלמות

במקומות עבודה שיש בהם עלייה בשכר שהיא אחוזית/ דרגות (עובדי מדינה/ מגזר ציבורי) זה גם כן משפיע אחוז המשרה

ואחוז משרה משפיע לרוב גם על גובה דמי ההבראה השנתיים (אאכ והמעסיק ממש לארג')

אין דבר כזה לעבוד בחינם

לא חשוב נתתי אותו כדוגמא כללית. ברור שיש הטבות שלא נכנסות ישירות לארנק והן קיימות אבל לפעמים כשההבדל הוא יום חופש בשבוע, כל שבוע, מול עוד כמה מאות שקלים בחודש לפנסיה שמי יודע אם מתי ואיך נהנה ממנה, וואלה עדיף לעבוד פחות

המס עובד במדרגות כך שמשלמים את האחוז הגבוה יותר רק על התוספת ועל כל החלק ה"ראשון" (עד המדרגה הבאה) משלמים את המס הנמוך

גם בלי מס יורד איזה 17 אחוז על הפרשות, והמס היה עוד 14 או 20, כבר לא זוכרת.

היינו צעירים מאד, קיבלנו שכר שעתי, והגרושים של התוספת נטו והסכום העוד יותר זעום של ההפרשות לפנסיה לא היו שווים לנו בהשוואה ליום חופש בשבוע שנתן לנו המון

תחשבי שעל חלב במכולת היית משלמת 12 ש''ח

והקונה שלצידך היה מקבל אותו בחינם.

כל הנחה/סבסוד/ קצבה מגיעה מכספם של אזרחים אחרים.

אם אני לא מקבלת דרגה, הכסף שעליו אני עובדת ומגיע למס הכנסה מממן את הדרגה של אנשים אחרים.

למדינה אין כספים משלה, היא לוקחת את כספי האזרחים ומעבירה אותם הלאה, הגיוני שאנשים לא יהיו מעוניינים שכספם יגיע לאנשים אחרים. (לצדקה שלי אדאג בעצמי).

האם זו בעיה של הממשלה הנוכחית? לא בהכרח. של כל ממשלה שדוגלת במדינת רווחה קיצונית.

(עוד לא התייחסתי לזה שציבורים שלמים לא מתפרנסים כי המדינה אחראית לפרנס אותם לפי דעתם)

באופן כללי, יש נטייה לרשתות החברתיות ליצור הרבה רעש, ולפלג.. חדשות מספרות מה שרע ולא מה שטוב, כדי לנסות להראות לנו שהכל רע...

בפועל רוב האנשים לא מרויחים 50 וגם לא 40... (זו אולי גם נטייה של רשת חברתית , להראות לנו את הקצה אז חושבים שהרבה מרויחים ככה) , זה מבעס שלא מקבליים דרגה ולאדם נורמלי שההכנסות שלו קצת גבוהות (נגיד 15,16 זה יכול להיות משמעותי מאוד מאוד במשכורת התשלום על מעונות)... מה גם שיש אנשים שמרמים , וכמעט לא עובדים וומסוסבדים מאוד וזה מבעס....

הבעיה שהרבה פעמים אותם אנשים שמתלוננים על סבסוד למישהו אחד, מתלוננים גם למה המדינה לא מסבסדת משהו אחר או למה שכר המינימום הוא לא 40...

אם אתה לא רוצה שהמדינה תסבסד את המעונות אל תלך למעון מסובסד. לך למעון פרטי שלא בטוח יהיה יותר יקר.

אל תלך למעון מסובסד - איך זה עוזר?

סבסוד המעונות לא נלקח ישירות מהתשלום של ההורים שמשלמים סכום מלא.

עזבי, לא זוכרת כבר מה רציתי לכתוב 😅

אין לי בעיה עם סבסוד, אבל שיהיה לכולם או לא יהיה.

אין שום הצדקה שהכסף של אנשים שמשלמים מס הכנסה ילך לאלה שלא.

לצדקה שלנו נדאג בעצמנו.

אגב. אותם אנשים שרוצים שהמדינה תממן את הלימודים, בריאות, תשלם קצבאות, תאריך את חופשת הלידה על חשבונה גם רוצים שהמדינה תגדיל את השכר שלהם באמצעות רגולציה על שכר מינימום.

אף פעם לא הארכתי אז לא מכירה, או שהארכתי ונשארתי עם הפעוט בנוסף בבית.

מבינה אותך ומסכימה איתך.

שנה שעברה בספטמבר 2 הקטנים שלי היו בו שנה ושמונה, ובת ארבעה חודשים.

היה לי מאוד חשוב להשאר עם הקטנה בבית עד גיל חצי שנה אבל אחרי החגים חזרתי לעבוד כך שלא יכולתי להשאר עם שניהם בבית.

בפועל שילמתי על שניהם מתחילת שנה, כדי לשמור מקום כי אם הייתי מחכה לגיל חצי שנה כבר לא היה לי לאיפה להכניס את הקטנה ( אין אצלינו עוד אופציות)

ככה שילמתי על חודשיים מחיר מלא על 2 ילדים (קרוב ל7000) כאשר בפועל אחת הייתה איתי בבית

מבאס, אבל זו הסיבה

האמת שכן זה מעצבן מאד.. לעבוד קשה מאד ואז לוקחים לך המון המון מהמשכורת למיסים.

אם בעלך לא היה איתך בחגים,שבתות וכו' , את היית מרגישה כמו חד הורית שהכל נופל לך על הכתפיים ומוציאה המון כסף על בייביסיטר, האוכל מוכן לשבת, וכו' וכו , הייתם מרווחים יפה אבל היו לוקחים לכם 35 אחוז לפחות מהמשכורת שכל כך עמלתם בשבילה , גם היית אומרת ככה?

אז אומרת לך מהצד שחווה את זה, כן זה מעצבן מאד.

אי אפשר לאכול את כל העוגה, ואף אחד לא מחלק כסף חינם. בשביל משכורות גבוהות אנשים עובדים קשה מאד, וזה בא על חשבון דברים אחרים שלך יש ולנו אין. והמון המון לחצים והישרדות.

בהכרח עובד פחות קשה

בכל אופן על אלה שרצו את המשכורת של בעלי מוזמנים לעבוד גם בשבתות בחגים ולראות איך זה שהבעל לא נמצא איתם באירועים, שמחות , בדיקות רפואיות וכו'. הכל הכל לבד. כל דבר יש לו יתרון וחיסרון.

ולאוכלוסיות רווחה כן יש קשר ישיר לזה.

דבר ראשון אחוז המיסים בארץ הוא לא מהגבוהים בעולם,

אבל אחוז ההטבות החברתיות שנגזרות מהמיסים והחלוקה של מי משלם את רוב המיסים לא הוגנת.

על חלק גדול אין לנו שליטה ברמה האישית - כי מדובר ובכספי מיסים שהולכים לביטחון המדינה ותשלום חובות לאומיים - לכן נגזרת ענקית מהמיסים הולכת לזה ולא לטובת החברה.

מה שנשאר מהמיסים מתחלק במדיניות רווחה כמו סבסוד מעונות (זה לא משנה שאת מקבלת רק "400" שקל, הסך הכללי יוצא הרבה ביחס לשארית מס שנשאר, אבל ביחס למדינות אירופיות אחרות , אנחנו יחסית לא מדינת רווחה)

עם החרדים יש שתי בעיות

אחת - אחוז עבודה נמוכה בעיקר אצל הגברים (משהו כמו 53% חרדים לעומת 86% חילונים)

השנייה - גם כשכבר יוצאים לעבוד, ההכנסות נמוכות מאוד בהשוואה למגזרים אחרים - כלומר משלמים פחות מיסים.

מה שמוביל ל- ציבור שעובד קשה ומתפתח בקריירה - ואוכל אותה. "מעמד הביינים"

גם מיסים גבוהים, גם כמעט לא נהנים מהטבות.

לכן כן, הם לא טועים, המדינה מעודדת אבטלה.

יש תמריץ שלילי, משהו בחלוקה הזאת לא עובד טוב.

אפשר להסתכל על יתרונות אחרים שחרדים מביאים כמו ילודה שזה חשוב מאוד למדינה במצב שלנו (לא רק מורל לאומי, פשוט פיתרון דמוגרפי) וערכים יהודיים למי שמאמין או רואה בזה צורך.

אם מסתכלים רק על בפן הכלכלי, בהחלט יש בעיה.

השילוב של מדינה עם צורכי ביטחון כל כך גבוהים ומגזר שלא מכניס משכורות גבוהות וגם כשיוצא לעבוד משלם מיסים נמוכים, לא כרגע וגם לא בעתיד (כל מערכת הכוללים, ישיבות שמשמרים את המצב ) מבחינה כלכלית בלבד-בעייתי.

יש אחוז גדול מהעם שעובד יותר ומשלם יותר ונהנה פחות. ככה פשוט.

זה לא משנה כמה קשה את עובדת,

באופן כללי מקרים פרטיים בודדים לא משנים את התמונה הגדולה.

זה גם עניין כלכלי כבד

כי חוסר ילודה פוגע קשות בכלכלה

אני לא בטוחה מה תורם יותר לכלכלה

ילודה/ לעשות כסף ולשלם מיסים

בראיה רחבה ועתידית

בהנחה שהילדים שנולדים נכנסים למעגל העבודה ולא הופכים באופן סיסטמטי לאוכלוסיית רווחה.

אחד המטרות של מדיניות רווחה היא לצמצם פערים ולעזור לאוכלוסיות חלשות להתרומם.

הבעיה שנראה שהחרדים מעוניינים להישאר במצב הקיים (אני יודעת שיש שינוי אבל במיינסטרים הרבני)

זה ציבור שלא מקדש קריירה, יש בזה הרבה יופי ערכים אבל כלכלית זה פוגע.

רווחה נכונה צריכה ללכת ברובה למקומות שישתלמו לה.

כמו סבסוד לימודים וכו'. לא כדי לשמר רווחה.

בקיצור אנחנו מדינה מאוד מורכבת

ואין פיתרון קסם

לא יהיה כאן איזה מושיע אחרי הבחירות

רק צריך לקחת בחשבון את האחוזים של היוצאים מהחברה החרדית שעולה כל הזמן

את אחוז הגברים העובדים שגם עולה בהדרגה

ואת גובה המשכורת של הנשים שגם עולה בהדרגה ואולי גם של הגברים

ברור שלא יהיה מושיע

שינויים לרוב מגיעים מהעם ולא מההנהגה

הבעיה הזאת של המיסים ומעמד הביינים שנדפק קורה כמעט בכל חברה עם ערכים סוציאליסטים

אבל אני חושבת שהטינה המרכזית לחרדים כרגע היא שאידאולוגית הם רוצים לשמר את המצב + מצב הגיוס ששם הם לא יוצאים שם טוב + מרמור של אזרחים שעובדים קשה ומקבלים מעט

הבחירות לגמרי רכבו על הגב שלהם

אבל מתחת לפרופגנדה יש גם הרבה אמת וזאת חברה שצריכה לראות איך היא מתאימה את עצמה למצב

היה טינה לחרדים

גם בצדק וגם שלא

לכל חברה יש את הבעיות שלה

כולל הכלכליות

(נניח החברה החילונית חוגגת על פנסיות תקציביות/ משרות ממשלתיות מיותרות

יותר מכל חברה אחרת

במשך שנים ארוכות)

בינתיים אני משלמת מיסים וגם על המוסדות החרדיים של הילדים שמתוקציבים באופן חלקי ביותר

כלומר משלמת פעמיים

אבל לא מתלוננת

לא יודעת מאיזה מעמד אני

ולא מעניין אותי שדופקים אותי

אני יכולה לדאוג לעצמי בכל מקרה

בתור חרדית רוצה לומר לך שנכון שיש חרדים שלומדים או שעובדים בשכר נמוך. אבל כמעט כל מי שאני מכירה סביבי כולל כל משפחתי הקרובה, חברות, שכנים- אנשים עובדים קשה, מרוויחים יפה, משלמים המון מיסים, (הרבה פעמים מקבלים פחות בהרבה דברים כמו חינוך... אבל לא רוצה להיכנס לזה) ואח"כ עוד מתבכיינים שאנחנו חיים על חשבון החילונים... ממש מתסכל לשמוע את זה כשאנחנו משלמים אלפי שקלים בחודש למיסים וכנראה ממנים דרגה במעון למשפחות אחרות בעוד שאנחנו לא זכאים (ברוך השם בגלל הכנסה).

רוצה רק לומר שלא להאמין לכל מה ששומעים בתקשורת, תדברי עם כמה אנשים באופן עצמאי ותקבלי תמונה שונה...

אני מאמינה לכל מילה שלך, אבל סטטיסטית אתם כנראה לא מייצגים את רוב הציבור החרדי..

הציבור החילוני וגם הדתי במובנים מסוימים, הם מאד אינדיווידואליים - כל אחד לעצמו לטוב ולרע. אין "כוח קהילתי" מול גופים עסקיים, קופות חולים וגופים ממשלתיים, אבל גם מתייחסים לכל אחד לעצמו.

מי שמשתייך לקהילה שמתייחסת לעצמה כגוש אחד - זה עובד כשזה נוח, אבל קורה גם כשזה לא נוח..

התסכול שלך מאד מובן, באמת! אבל תביני מאיפה זה מגיע..

וגם מהיכרות קרובה עם משפחות חרדיות שעובדות ומתגייסות.

לצערי זה לא מספיק.

אני לא צורכת חדשות בכלל

הנתונים הם ממשרד העבודה ומכון הרישוי לדמוקרטיה

אפשר להתייחס לערכים אחרים שהחברה הזאת מביאה

אבל בפן הכלכלי כשמדובר במספרים אלה הנתונים

וקצת פחות באהבה (עוד לא הגעתי לדרגה של לקבל ייסורים באהבה 🤭)

ב"ה מודה אלף פעם לקב"ה שיש לנו ובשפע רב.

ואנחנו לא זכאים לדרגה בתמ"ת וגם לא להנחה בארנונה וגם לא לעוד המון הטבות.

ב"ה מסיבות מאוד משמחות, ושימשיך ככה כל החיים.

ואגב לגבי מי שהעלתה פה נתונים מכל מיני אתרים אז יש המון עיוותים בנתונים האלו

לדוג' אם יש עובד שעובד ב- 3 עבודות במקביל ובכל אחת מרוויח 5000 ש"ח אז הברוטו שלו זה 15 אש"ח

אבל לשכר הממוצע הוא נכנס כ- 3 תצפיות שכל אחת מהן היא 5000 ש"ח

ועוד כל מיני עיוותים סטטיסטיים

אז תקחו בעירבון מוגבל אם בא לכם לאהוב

ואם בא לכם לא לאהוב זה גם בסדר, שלכם ושייערב לכם....

והטיות יש לכל הצדדים.

וגם עם ההטיות אנחנו מדברים על פער של עשרות אחוזים, הוא לא יצטמצם הרבה בגלל הטיות.

צרם למה? כי זה ביקורת למגזר שלך? הוא מושלם?

אפשר לטמון אתה הראש בחול ולצעוק עלילת דם ואנטישמיות

זה לא יוביל אותנו לשום מקום טוב.

אבל אתעכב על הבעיה השנייה של החרדים - שהם מרוויחים קצת.

למה אתם חושבים שחרדים בכוונה מרוויחים קצת? כי הם מקבלים הטבות אז זה משתלם להם? ממש לא!

ואגב זה לא רק חרדים, זה גם הרבה נשים דתיות שחשובה להם עבודה קרובה לבית/פחות שעות/לא לקחת את העבודה הביתה וכו'

הן מוכנות להרוויח פחות בשביל התנאים

הם בוחרים בתנאים שמתאימים להם ושמביאים להם על הדרך הטבות

הם מרוויחים קצת כערך

לא בגלל ההטבות

בגלל חוסר בלימודים גבוהים או רצון לקריירה משגשגת

בגלל ערכים אחרים שקודמים אצלם לערך כסף

זה אולי ראוי להערכה למי שמסתכל בלי שיפוטיות

אבל בכלכלה זה פוגע

לכן הם מעוררים הרבה כעס

השאלה מה יקרה אם ההטבות יעלמו ואז נדע האם הם הסתמכו על ההטבות או שערך שלהם גדול מכל הטבה.

אולי הם יצמחו להיות כמו קהילות חרדיות בחו"ל

משגשגות כלכלית

וממנים לעצמם כוללים

כלומר בוחרים מקצוע עם הכנסה נמוכה אבל מן הסתם מתוך הנחה שיהיו להם הטבות פה ושם.

תחשבי על עצמך, אני שואלת בכנות באמת, מענין אותי (כי כשאני בחרתי מקצוע הייתי ממש קלולס ולא הבנתי כלום מהחיים. התגלגלתי למקצועות אחרים עם הזמן) - אם כשהיית בוחרת מה ללמוד היו אומרים לך: יש למקצוע הזה יתרונות xyz (מה שבגללו בחרת את המקצוע) אבל תחיי בעוני ולא תקבלי שום הטבה אף פעם - עדיין היית בוחרת את המקצוע הזה? כי אני מניחה שבמצב כזה היית מעדיפה לבדוק מקצועות יותר מכניסים. כמו בארהב שמי שרוצה לחיות ברמת חיים מסוימת, לשלוח לביס יהודי וכו יודע שהוא חייב לכוון למקצוע מכניס מאד..

אז זה לא חוכמה שציבור מסוים "יסכים להרוויח קצת" בשביל הערכים שלו, אם ברגע שהם לא יכולים להסתמך על הטבות ממשלתיות הם יכעסו שגוזלים אותם, כמו שקורה במניעת הטבות למשתמטים. זה לא נקרא להסכים להרוויח קצת אלא להסכים לקבל תלוש נמוך והטבות גדולות

בלי קשר לציבור החרדי, באופן כללי על מה שכתבת -

נניח שכולם באמת היו עושים את החישוב שכתבת, ונניח שלכולם היתה את היכולת באמת לבחור במקצוע מכניס יותר, מה באמת היה קורה? היו חסרים היום המון עובדים בכל המשרות הפחות מכניסות, שאנשים צריכים את השירותים שלהם. במשרד החינוך זה כבר קצת קורה, כרגע עוד יש איכשהו מספיק אנשים בשביל להחזיק את המערכת באיזושהי רמה (וכבר יש מצוקה גדולה בהרבה תחומים שיש לה הרבה ביטויים), אבל אם כולם יחפשו רק מקצועות מכניסים מספיק - אז לא תהיה מערכת חינוך (לפחות לא כמו שהיא בנויה היום...).

באופן אישי אני קלינאית תקשורת במשרד החינוך. הייתי יכולה לעבוד פרטי ולהרוויח הרבה יותר. הייתי יכולה (מבחינת הכישורים שלי) גם ללמוד דברים אחרים וללכת לעבוד בהייטק.

בחרתי במקצוע שלי ובמקום בו אני עובדת בעיקר בגלל שיקולים משפחתיים (חופשים, שעות עבודה), אבל בסופו של דבר גם אם אני לא תורמת למדינה במיסים, אני תורמת למדינה בחיזוק מערכת החינוך, בנתינת מענה לתלמידים שצריכים את הטיפול במסגרת החינוכית, במקום שההורים שלהם יצטרכו ללכת לקחת אותם לטיפולים באופן פרטי כי אין קלינאית במסגרת...

ואני גם משלמת על הבחירות האלו מחיר ברמת חיים נמוכה יותר. כי עם כל ההטבות שאני מקבלת, בסוף הנטו שלי בבנק נמוך יותר (לא מתקרבנת, אני לגמרי שלמה עם זה. אבל זה גם חלק מהסיפור)

וזה לא רק הסיפור שלי. הרבה מהאנשים שעובדים במקצועות פחות מכניסים, בסופו של דבר ממלאים תפקידים שאנחנו צריכים. גם זו תרומה למדינה, בעיני לא פחות ממיסים.

אני פסיכולוגית במגזר הציבורי, עובדת 5 שעות בשבוע בקליניקה ו30+ במגזר הציבורי, ואני נשארת במגזר הציבורי למרות שבפרטי הייתי עובדת הרבה פחות ומרוויחה הרבה יותר כי חשוב פסיכולוגיה ציבורית חזקה וטובה שכולם יהנו ממנה.

יש תרומות אחרות חוץ מכלכלה

יש הרבה דרכים לתרום

ומיסים זה לא התרומה הכי גדולה

אותי דווקא זה לא מתסכל

אנשים רואים צר

אין להם מושג על התמונה הרחבה

ואולי היא גם לא מעניינת אותם

כל אחד רואה רק את הצד שלו

כרגיל

כמו בכל נושא

רוב הזמן אני לגמרי שלמה עם הבחירות שלי, ומה אחרים חושבים על זה לא באמת מעסיק אותי.

אבל כשאומרים לי שהיה יותר 'אחראי' לבחור במקצוע מכניס יותר ולא להכניס פחות ולהסתמך על הטבות - זה מתסכל שרואים את הדברים באופן כזה כאילו אני ה'מנצלת', כשלמעשה יש פה תרומה לא פחות חשובה...

(ברור שאני לא מדברת פה על נשים ספציפיות, ואף אחת לא כתבה באופן אישי וגם אני לא נפגעתי באופן אישי. זה רק דיון לגופו של עניין...).

ולא כתבתי ספציפית על הציבור החרדי. קל לכתוב עליהם כי זה דוגמא קלה וברורה ואני מעדיפה לא להדגים על עובדות שמישהי אחת או אחרת כתבו. אבל זה נכון להרבה אנשים במגזר הציבורי בעיקר.

אני חושבת שזה נושא מורכב. כלומר תמיד יהיו אנשים שמרוויחים פחות ויותר. הבעיה היא בעיניי שהמערכת הציבורית בנויה בצורה כל כך קלוקלת, שהעלאת שכר לשכר ראוי היא כמעט לא אפשרית.

אני חושבת גם, אם נדבר על מורים למשל, שהחוסר לא נובע מבעיות בשכר אלא מבעיות אחרות וקשות מאד שהרבה יותר קשה לפתור.

לענין המערכת, אני חושבת שזה קצת כמו מילואים. אומרת בכאב, אבל בכנות, כל עוד אנשים ישאו את האלונקה מתוך שליחות - המצב הזה ימשיך. זה מילכוד 22, כי המערכת תשתנה רק כשהיא תקרוס, אבל אם היא תקרוס כבר לא יהיה איך לשנות.

זו בעיה בכל המערכות של המדינה.

לענין האדם הפרטי, אני חושבת שיש כל מיני דרכים לפתור את זה. אפשר ללכת בדרך שבחרת שהיא מלאה באידאלים אבל בסוף מקריבה את היום יום שלך ואני לא אומרת את זה בשיפוטיות.

אפשר לעבוד באופן פרטי ולהרוויח שכר יותר ראוי (גם לילדים שאין להם זכאות לטיפול בציבורי מגיע לקבל טיפול..)

מכירה גם כאלה שמשלבות - עובדות יום או יומיים בפרטי, ו3 ימים במערכת הציבורית. היום/יומיים האלה מאפשרים להן שכר מצוין פלוס פלוס, והימים האחרים תורמים להן בצורה אחרת.

אני ממש לא חושבת חלילה שבחרת לעבוד כך כדי לנצל את המערכת. סליחה אם זה מה שהשתמע מדברי. חלילה!

הכוונה היתה שבסוף "חייך קודמים" ואם היית יודעת שאין הטבות אולי היית כן עובדת בפרטי או משלבת, אז אם את מרגישה שזה פוגע בך כמו שנכתב למעלה יותר בשרשור - יש דרך לשנות את זה. בסופו של דבר הערכים של השליחות וחיזוק המערכת לא יכולים לבוא על חשבון האוכל שלך.

בסוף צריך פריסה של אנשים שיעבדו במלא סוגי עבודות

חצי שבוע פרטי וחצי שבוע ציבורי.

אפשר למצוא פתרונות, השאלה מה באים לפתור - את הבעיה של העובד או של המערכת.

אני כאדם באה לפתור את הבעיה שלי כעובדת אז אמצא לעצמי פתרונות שיאפשרו לי להרוויח מספיק.

אם הייתי מקבלת החלטות במערכת הייתי צריכה למצוא פתרונות לזה.

אני חושבת שעובד שלוקח על עצמו לדאוג למערכת הוא אולי ראש גדול אבל חבל כי הוא לא יתוגמל על זה ובסוף זה סתם יוצר תסכול. זו לא האחריוצ שלו בסופו של דבר..

אבל זה לא יקרה תכלס

לא תמיד אנשים רוצים שתי עבודות

לא תמיד נח

לפעמים שקט נפשי שווה יותר מאנשים שרק ייתרמו לכלכלה

וזה לא תמיד יוצר תסכול

זה לא הכל כלכלי

תחשבי על זה

אבל אז תמיד צריך לחשוב את מי מערכת הערכים שלך משרתת - אותך או את המערכת. זה הכל.

וכל בחירה היא לגיטימית, וגם מותר לבחור ולהתלונן על ההשלכות

רק חשוב לדעת שזו לא גזירת גורל וכן אפשר אחרת

הבחירה שלי לעבוד במגזר הציבורי היא לא מתוך אחריות למערכת.

יש פה ללא ספק גם אינטרסים אישיים שנכון לעכשיו גוברים על האינטרסים הכלכליים. לפתוח עכשיו קליניקה פרטית אולי יתן לי יותר כסף אבל גם הרבה כאב ראש שלא מתאים לי עכשיו.

וב"ה זה לא שחסר לנו אוכל בבית. אנחנו חיים טוב, ברמת חיים שאולי נמוכה ביחס למגזרים אחרים, אבל לגמרי בהתאם לסביבה שלנו.

אני רק ניסיתי לחדד את הנקודה שבסופו של דבר התרומה למדינה לא מתבטאת רק במיסים. וגם האינטרס של המדינה הוא לא בהכרח שרוב האזרחים ירוויחו מלא כסף כדי לשלם מיסים למדינה.

אם כולם יבחרו את העיסוק שלהם רק מתוך חשיבה של 'אני לא רוצה לנצל את הקופה הציבורית ולכן אני צריך לעבוד במקצוע כמה שיותר מכניס' - בסוף כלל הציבור יפסיד מזה, כי לא יהיו את כל האנשים שממלאים את התפקידים שבהם מרוויחים פחות.

יש מדינות שהן לא מדינות רווחה, הכל כמעט בפרטי והעולם ממשיך להתקיים.

כן יש קרנות צדקה למי שבאמת ידו לא משגת, ונכון הרבה נופלים בין הכסאות. לכן מדינת ישראל היא לא כזאת. אבל זה לא שהעולם יתמוטט במובן שאין לזה היתכנות.. אלא שאננו כחברה בוחרים ערכית בחירה אחרת. אבל אם לא אז לא, וזה בסדר.

אגב גם היום הרבה נופלים בין הכסאות מבחינת הטבות וזכאויות

ויש פה המון נתונים שקשה באמת לנתח. כי ההבדל בינינו לבין מקומות אחרים זה לא רק במדיניות הרווחה, אלא בעוד נושאים (למשל - מבנה מערכת החינוך פה, שבאמת מזמן כבר היה ראוי לשנות...).

אני רק מניחה שמדינות שהכל בהן מתנהל בפרטי - הפערים בין החזקים לחלשים הרבה יותר גדולים. ואני מניחה גם שמקצועות שהציבור באמת צריך - או שמאוישות על ידי אנשים עם יכולות נמוכות שבאמת אין להם איך להתפרנס יותר (ואז הם גם באמת בקצה הנמוך), או שהמשכורות בהם גבוהות יותר.

ובכל מקרה - אני דיברתי על מצב תיאורטי שבו כולם בוחרים מקצוע רק מתוך חשיבה על איפה הם ירוויחו הכי הרבה כסף, ולכולם יש את היכולת לעבוד במקצועות שמרוויחים בהם הרבה.

במציאות - לא כולם יכולים, וגם לא אצל כולם הערך של 'כמה להרוויח' עומד מעל הכל. הרבה פעמים יש שיקולים נוספים.

אפשר למצוא מנגנונים נכונים.

לדוגמא יהדות ארהב מאד מוכוונת למקצועות רווחיים שם, כי הם חיים ברמה גבוהה ומשלמים על בתיס פרטיים

וכו.

אבל גם מורים שם כמו פה מרוויחים בממוצע פחות מעורך דין או רופא.. אז מה עושים?

מוצאים כל מיני הטבות שהופכות את זה ליותר משתלם. בין אפ זה לימודים חינם בבית הספר עבור הילדים של המורה או כל פתרון אחר.

כשרוצים אפשר למצוא פתרונות. לצערנו כאן הרצון לא גדול.

עכשיו משהו אחר ממה שכתבת בהתחלה.

בתחילת הדיון הזה כתבת "מה זה מוכנים להרוויח קצת? כלומר בוחרים מקצוע עם הכנסה נמוכה אבל מן הסתם מתוך הנחה שיהיו להם הטבות פה ושם."

ועכשיו את כותבת בשביל שיהיו מורים אז אפשר לתת להם הטבות שיאפשרו להם לחיות עם המשכורות הנמוכות יותר של מורים...

ז"א שגם את מסכימה שיש מקום לבחור במקצוע עם הכנסה נמוכה יותר, ולהסתמך על הטבות שיאפשרו לחיות עם ההכנסה הזו.

אז בעצם את אומרת שיש מקום להטבות למי שמכניס פחות, רק שצריך לבנות את זה באופן אחר מהמציאות הנוכחית.

הבנתי אותך נכון?

חושבת שההבדל המהותי הוא אם זה הטבה מהמעסיק הפרטי שלך ואז זה ענין של מיקוח ומה שתצליחי להשיג זה מבורך, זו החלטה עסקית שלו מהכיס שלו, וברור שלא תבני על זה כשאת מתכננת קריירה. גם מדמחיסט בונה על שכר גבוה אבל לא על תנאים מסוימים כאלה ואחרים, והוא יודע שההטבות האלה משתנות לפי תקופות.

לעומת זה כשזה מעוגן מול הממשלה זה משהו אחר, הרבה יותר קשיח, לרוב ההטבות רק יעלו ולכן ממש אפשר לבנות עליהן, והן יוצאות מהכיס של האזרח ולא של המעסיק (הממשלה) בעצם.

אבל על תנאי העסקה דיברתי בהקשר של איך להשאיר אנשים במערכת הציבורית. מה שאמרתי מוקדם יותר זה שאם הבחירה שלך ללכת לעבוד במקום כזה או אחר מושפעת בין היתר מההטבות שתקבל (לא יודעת כמה ראיונות עם אברכים את רואה אבל מדי פעם קופץ לי אחד כזה שמסביר שהמדינה רוצה שהוא לא ילמד תורה ולכן לא מממנת לו מעון לילד. המדינה הפסיקה לממן לו מעון לילד, כי הוא לא עשה צבא, זה נכון. אם לימוד התורה שלו מותנה במימון הזה אז פה הבעיה, כי הם לא קשורים אחד לשני לא טכנית ולא מהותית) אז במצב כזה זה לא שאתה "מוכן להקריב ולחיות חיי עוני" כי אתה מוכן לעשות את ההקרבה הזאת רק כל עוד מממנים לך הטבות כאלה ואחרות. אז זה לא ממש נקרא הקרבה. גם אני הייתי שמחה להיות סטודנטית לנצח בלי שום יעדים או מבחני חובה ובמקום לשלם שכר לימוד לקבל מלגה, הטבות במעונות ועוד ועוד.

לגבי מה שכתבת למטה על הקרבה או לא הקרבה, כתבתי את זה כי זה מה שהשתמע מדברייך ומעוד כמה, שהעבודה במגזר הציבורי מאפשרת לכן שכר מאד נמוך. אני לא עובדת שם ולא במקצועות האלה ולא יודעת. האמת שכל מי שסביבי מורה או גננת מרוויחות מעולה בעיניי, בטח ביחס לאחוזי המשרה (לא בוחנת את זה מול השעות מהבית, גם אני עושה שעות מהבית, בוחנת נגיד כמה פניות יש לכל אחת מאיתנו להחליט להירשם עכשיו ללימודים בנוסף או דברים בסגנון הזה)

אם אתן מרוויחות טוב אז מעולה, שרק ישתפר

אני מסכימה לחלוטין שלא הכל זה כסף, גם אצלי זה לא השיקול המרכזי וויתרתי על עבודות יותר מכניסות כדי להיות יותר פנויה לבית ולילדים ופחות במירוץ. המשפט שאמרתי על הקרבה היה מהזוית הכלכלית, וזה בסוף נכון, למען שלוות הנפש וההשקעה בבית את מקבלת פחות כסף, אבל לא בהכרח שזה דבר רע. אם יש לכם את הצרכים שלכם מלאים אז זה כנראה טוב ומעולה שאת מתעדפת. זה לא נאמר בביקורת או שיפוטיות, אלא כציון עובדה כלכלית.

לא בטוח... זה שהעולם ממשיך להתקיים לא אומר שהכל בסדר.

גם במערכת הרווחה שלנו המון המון אנשים נופלים בין הכסאות. זה יקרה כמעט בכל מערכת.

נכון העולם לא מפסיק להתקיים שם, אבל אני משערת שהמצב מבחינת טיפולים לילדים שצריכים הרבה יותר גרוע.

יש אינטרס גדול למדינה שגם ילדים משכבות חלשות יקבלו טיפול, כי אז הסיכוי שלהם בעתיד לעבוד בעבודה מכניסה יותא גדל. ואם הם לא יטופלו הם עלולים להיות נטל על המדינה.

כך שזו בהחלט גם תרומה לכלכלה

אני לא אדם פרטי שדואג רק למשכורת שלי, אני מאמינה שריבונו של עולם נתן לי כוחות לא רק כדי שאני אפרנס את בני ביתי אלא כדי שאקדם את מדינת ישראל. יש לי כפרט בעם הזה אחריות לא רק על עצמי אלא גם לדאוג כפסיכולוגית לבריאות הנפש הציבורית. וכך אני חושבת על מקצועות אחרים, ורואה את התעסוקה שלי לא רק מה יהיה נוח לי אלא איך אוכל לקדם

כתבת "אפשר ללכת בדרך שבחרת שהיא מלאה באידאלים אבל בסוף מקריבה את היום יום שלך" -

אני רואה את זה הפוך לגמרי.

בחרתי לעצמי את תנאי העבודה שלי לפי מה שנכון לי ולמשפחה, כי זה הערך שהכי חשוב לי כרגע. אני לא מקריבה את היום יום שלי, אני מרוויחה אותו כל יום מחדש, כשאני יכולה להיות עם הילדים בלי צהרונים, להיות איתם כשיש להם חופשים, להיות איתם כל יום חוץ מפעמים חריגות, בלי צורך בעבודה אחה"צ.

לא הכל בחיים זה כסף. וזה לא שאני מרוויחה גרושים ברמה שאין לי מה לאכול.

ולמעשה הרבה ממה שאני מקבלת מהמדינה זה מה שגם שאר תושבי המדינה מקבלים בלי תלות ברמת ההכנסה שלהם - חינוך חינם, שירותי בריאות ציבורית בחינם, וכדו'.

לדעתואם את שואלת אותי לתרומה החיובית למאזן הדמוגרפי במדינה מצד המגזר החרדי יש חשיבות בטחונית לא קטנה

מעבר לכך, אם הם היו חיים באותה רמת חיים כמו אלה שמשלמים מיסים - ניחא

אבל הם לא

כל אחד יכול "להרוויח" הטבות מהמדינה. זה לא תקתיב ששייך לחרדים. גם ערבים אגב נהנים ממנו וגם משפחה דתל/ לא שומרת תורה ומצוות אם תהיה באותו מצב סוציואקונומי

אין קשר לחרדים

זו הטבה כללית למי שעומד בקריטריונים

אלא על כך שבהרבה הטבות הקריטריונים נתפרו בדילים עם המפלגות החרדיות ככה שהם אלה שיעמדו בהם.

ואגב הם מיטיבים גם עם ערבים ואכן יש כפרים שלמים שמצביעים למפלגות חרדיות כחלק מדילים שהם ידאגו גם להם

היא לא מהיום ולא מיועדת רק לחרדים

הם כן מסדרים לעצמם דילים כדי להיכלל בתוכה בניגוד לדעת היועמשית, אבל לא הם יצרו אותה

למשל, קצבאות ילדים היו גבוהות מאוד עד שנות ה80 שביבי חתך אותן, ואז המגזר החרדי היה הרבה יותר קטן. ה"בייה" של המדינה זשאימה על הכלכלה זה משפחות גדולות מעדות המזרח

החרדית מ7 ילדים בממוצע ל5, והעלה את אחוז הגברים החרדים העובדים.

המדיניות של הרווחה בהחלט לא מהיום ולא הם יצרו אותה, אבל הם סידרו אותה לטובתם בצורה יוצאת מהכלל, וזה גם משהו שהם אמרו בפה מלא לאורך שנים.

המשפחות הגדולות בחברה החרדית הן לא דווקא מעדות המזרח, יש לי בני דודים חסידים עם 14 ו16 ילדים, ומהצד השני ליטאים עם מספרים קרובים לזה. רובם לא עובדים (חלק מהחסידים כן) ואצל הליטאים רוב אלה שעובדים גם לא מדווחים. יש גם משפחות מזרחיות גדולות אבל הן ממש לא האיום על הכלכלה. אדרבה, הם לרוב יוצאים לעבוד ותורמים למשק המון

הנתונים מראים ירידה עם השנים השפל הוא בשנים האחרונות

(וקשור בעיניי בעיקר להתפתחות של האישה החרדית ולא לענינים כלכליים)

5 לא היה משנת 2000

(לא בדקתי לפני

רק ספציפית על נתון לא נכון שכתבת)

Google Search

ואין לי פה מאמר לתת לך, זה נתון רנדומלי שאני זוכרת משיעור כלכלה באוניברסיטה.

הרבה פעמים דברים קורים במקביל.. אולי התפתחות האישה החרדית קרתה כי היא הביאה פחות ילדים והיתה יותר פנויה? או כי היה לה פחות כסף בבית והיא היתה צריכה מקצועות רווחיים יותר?

בול לשטיפת מוח

זה קל היום להגיע למידע

AI..

האישה החרדית עדיין לא פנויה

ממוצע 6+ זה הרבה מאד

היא מתפתחת כי היא ברוב המקרים יוצאת לעבוד בעבודה משמעותית

החרדים של ה20 שנה האחרונות הרבה יותר עניים

ואם הייתי מכירה היית יודעת שהעוני לא קובע להם כמעט כלום

בטח לא נוגע בילודה שזה קודש קודשים

כי גדלתי בקהילה חרדית. אני היום לא חרדית.

הנתון הזה היה חלק כל כך שולי מהשיעור בתוך מסה של מחקרים על פינלנד ושבדיה.. ממש לא נועד לשטוף את המוח.

נכון שהיא יוצאת לעבודה משמעותית, אבל בעבר הרוב הלכו להיות מורות, ואז פתאום היה תמריץ משמעותי לחפש עבודה רווחית בהרבה.

ונתון לא נכון יש לו משמעות אם מביאים אותו כחומר לימודי

אני יצאתי מבית יעקב בשנה שהתחילה המהפיכה בין הוראה להייטק

זה קרה בגלל שחברות ההיטק גילו את האישה החרדית

ובגלל שעבודת ההוראה היתה עם היצע קטן לעומת הביקוש (לא יאמן אבל זה מה שהיה)

אחכ זה גם התאים לקושי הכלכלי

זה חלק מהפוליטיקה🤷

אז במה הם אשמים עכשיו, שהם כח אלקטורלי? יתכבדו השאר וידאגו לעצמם כנל

אם כי עם כל הכבוד לתאוריה הנל שאני לא חושבת שהיא נכונה, לדעתי המשפחות שלא עובדות בכלל הן מעטות מאוד

ושוב, הן משלמות את המחיר וזו בעיה שלהם

כם לגבי השחור למשל - המטפלת של הבן שלי לא הייתה מדווחת הכנסות. אממה, הגיעה הקורונה. נדפקה🤷 למדה טוב מאוד את הלקח

לחוסר דיווח יש השלכות על זכויות סצויאליות בסיסיות.. לדעתי זה לא כזה רווח כדי לא לשלם מיסים. הרי ממילא גם גברים מקבלים נקודות זיכוי כשיש ילדים, בטח ובטח אם חלילה יש נניח ילד עם קצבה מביטוח לאומי, וההכנסות שלהם ממילא לא גבוהות

אז לדעתי זה חרטוט שהוא חלק מהפרופגנדה נגד החרדים סתם כי נח להאשים אותם בכל הבעיות

ברור שהאשמה היא בראש ובראשונה על חברי הכנסת הלא חרדים שאפשרו את השערורייה הזאת.

עדיין בסופו של יום כשאתה מרגיש סוג ב זה טבעי שתתפתח אצלך טינה כלפי מי שנחשב סוג א. האם זה בהכרח אשמתו? האם זה הגיוני? לא בהכרח. אבל טבעי זה כן. והטינה הזו הלכה וגדלה עם השנים, והפכה לכעס. גם אם זו זכותם והם רק מצאו את הפרצות בחוק, עדיין יש מושג של נבל ברשות התורה ומותר לכעוס עליו

אבל.. מי שמך להגדיר אותם ככה?

יש לך סימוכין להגדרה הזו? כי אם לא זו הוצאת דיבה ושם רע וזה לדעתי מיותר ונובע משנאת חינם

יש לי אישית הגדרות אחרות שלא רלוונטיות כאן.

אמרת שהם בסך הכל מנצלים את היכולות האלקטורליות שלהם, אז אני אומרת שגם נבל ברשות התורה בסהכ מוצא את הפרצות בחוק. יש מושג כזה לא סתם. אם הם עונים על ההגדרה הזאת או לא זה כל אחד יגדיר לעצמו. מה שאני אומרת ש"הם רק x" זו בעיניי היתממות.

ואם את חושבת שמציאת פרצות בחוק לא בהכרח מכשירה את השימוש בהן מבחינה מוסרית מותר לך לכעוס על השימוש הזה

והוא כן מוצדק בעיני מי שכועס רק כי מדובר בחרדים

והיתממות זו לא. הם סואגים לאינטרסים שלהם בכל דרך, בעיניי זה - רוצה גם? אתה מוזמן. זו לא עבירה על החוק. זה "רק" מוציא לאנשים את העיניים ומתווסף לשנאה כבר קיימת ומתדולקת על ידי התקשורת

(אגב, מי שיכול להגדיר הגדרות הלכתיות כאלה ואחרות זה פוסקים אז אני חושבת שאת זה כדאי שנשאיר להם)

ומי שרוצה שחוק מסוים יהיה הרמטי מוזמן לדאוג לזה בהצעת חוק עם הוספת סעיפים

הבעיה היא שכולם אוהבים להתלונן ולזרוק שנאה סתם ולהתקרבן ולא באמת לעשות

בעיניי הכעס מוצדק.

ואני לא מתייחסת למונח נבל ברשות התורה דווקא דרך ההגדרה ההלכתית, ממש לא אכפת לי אם מישהו עונה על הקריטריונים ההלכתיים של המונח. משתמשת בזה באותו אופן שהייתי אומרת על משהו שהוא כשר אבל מסריח, כביטוי. חריף מאד אבל ביטוי

המטרה העיקרית של מדיניות רווחה זה עידוד יציאה ממעגל העוני

ויש כאן אוכלוסיה גדולה שמנצלת את מתן הרווחה כדי להישאר מבחירה בקו העוני.

וזאת הבעיה.

אז נכון הם לא עוברים על החוק, הם לא גנבים, אבל זה נקרא טפילים , אני לא רוצה להשתמש במילה והיא גם לא מדויקת, אבל הם מאתגרים את המערכת.

(ולא לזרוק עגבניות, אני לא שונאת חרדים ויש לי הערכה לדברים אחרים שהם נותנים, ומבחינתי יש ערך גדול בלימוד תורה , כל דיבור שנאת החרדים זה בריחה משיח נורמלי והתגוננות)

השיח כאן הוא נטו כלכלה, יש כאן ציבור שחוק שלא עשיר מספיק כדי לספוג בקלות את המיסים ויוקר המחיה ולא עני מספיק כדי לקבל שרותי רווחה.

והוא צופה מהצד באוכלוסיה שבחרה כאידיאולוגיה שמעוגנת בחוק ליהנות מכספי הרווחה במטרה להישאר בעוני, כשלהם אלה שעובדים קשה, לא נשאר.

ברור שיש פרופגנדה עם הבחירות והם על המוקד, והציגו את פיתרון בעיית החרדים כפתרון על הבעיות, כמו את פיתרון "רק לא ביבי" כפתרון כל הבעיות.

עדיין, מבחינה כלכלית יש כאן בעייתיות.

זה עוד באג במערכת שגם ככה שוחקת.

קפיטליסטית סוציאליסטית לכל אורך הסקאלה מתמודדת עם דברים דומים ועם בעיה בחלוקה הוגנת בין מיסים לרווחה, זאת לא מחלוקת שקיימת רק פה.

תמיד יש מעמד מסוים שנפגע יותר ומתוסכל.

אבל לנו כמו תמיד יש את היחודיות שלנו עם אמונות שונות ובעיות בטחוניות (:

כאן כמנצלי מדיניות רווחה

הכסף השחור הגדול נמצא אצלם

הם כן עוברים על החוק - ביגמיה אסורה בחוק ואף אחד לא אוכף. שלא נדבר על גובה הקצבאות שהם מקבלים ואחוזי הזכאויות שלהם ממדיניות הרווחה

אחוזי הפשיעה שלהם מטורללים וזה עולה לקופה הציבורית המוון כסף, הם גם עושים פיגועים מדי פעם ככה "על הדרך", דבר שעולה למדינה הרבה כסף בתשלומי תגמולים וקצבאות לנפגעים ובני משפחתויהם, הם בטח לא מועילים לכלכלה ומקבלים המון הטבות כנל

האם הבעיה שלנו במדינה היא באמת החרדים? תמהני

החרדים לא מנצלים את מדיניות ההטבות בקטע רע, הם חיים את החיים שלהם. כמו ערבים,רק לא עוברים על החוק

אגב, הסיבה העיקרית לאחוזי אבטלה גבוהים בקרב צעירים חרדים היא חובת הגיוס. מחייבים אותם להישאר בישיבה אחרת גיוס/ עריקות,ולהתגייס הם לא יתגייסו ברובם. אז מה נשאר? לא לעבוד

אבל בסופו של דבר רובם כן יוצאים לעבוד

הם לא מספיק משכילים ויש להם הרבה ילדים? בחירה שלהם לחיות בעוני.

תאמיני לי,מבטיחה לך שאם היית לוקחת פילוג של התקציב לפי מגזרים - היית מגלה שהכסף הגדול של האזרחים לא נמצא שם.

יש להם באמת מטרות משותפות.

אני לא חושבת שיש קשר בין גיוס לאי יציאה לעבודה.

ואם ככה, זה חמור יותר, מעדיפה להאמין שהמניע זה קדושת התורה.

הם חד משמעית לא הנתח המרכזי מהכסף, אבל בהכנסות מיסים ישירים מול רווחה נראה מהנתונים שהמצב שלהם בעייתי ולא כלכלי למדינה.

ובין היתר צריך לטפל גם בזה כמו שצריך לטפל בערבים ובשאר הדברים.

כל השרשור היה כעס וחוסר הבנה על התסכול של מי שלא בעמדת רווחה.

אבל זהלא דבר חדש ומדובר לא מעט

אחרת על מי יוצאים כל היום שיש פרזיטים? על כולם כמעט מוסכם הקונצנזוס ש"מי שלא לומד שייצא יעבוד" ולמה? כי יש כאלה שלא לומדים אבל חרב הגיוס מונחת לצווארם. מה יוצא מזה? ה"פרזיטיות" שהמדינה בעצמה יצרה.

באמת לא הכרת?

חרדים מתחתנים בגיל גיוס. עד שהם מגיעים לגיל הפטור יכולים להיות להם כבר 4 ילדים אפילו. כמה כסף זה על מעונות,ביחס להכנסה יחידה של אישה למס הנפשות? כמה זה במיסים? הרבה כסף ל6 שנים

ועדיין זה לא רוב הכסף שהולך לרווחה. ממש לא

בעיות במערכת, גם בגיוס וגם בעידוד לעבודה אצל חרדים.

בשני הצדדים.

לא פותרים בעיה אחת עי יצירה של עוד בעיה.

והאחריות על השינוי שייכת לשני הצדדים.

גם הממשלה וגם החרדים צריכים לעשות שינוי.

בינתיים מתרכזים בהטחת האשמות אחד על השני

שום צד לא לוקחי אחריות כשברור שיש בעייתיות, והאזרחים הטובים צופים בקרקס תוך כדי שנותנים למדינה, מילואים ומיסים.

לחרדים אין מניע לעשות שינוי כי טוב להם במקום שהם, לכן אולי לשנות את ההטבות יניע לכיוון כלשהו.

והסתנו את הדיון האם זאת בעיה או לא בעיה.

למי אשם וכמה הבעיה גדולה.

כלומר נראה שגם את מסכימה שיש בעיה אבל שזה לא אשמת החרדים הם נדחקו לפינה או מצאו משבצת בחוק שמתאימה להם.

אז אולי באמת שינוי יגיע משינויים בהטבות (זה ישפיע גם על חרדים וגם על ערבים)

בעיה

לא מפריע לי באופן אישי שיש כאלה שזכאים לדרגה בעוד שאני לא הייתי זכאית למשל (ב"ה).

ולא נראה לי ששלילת ההטבות תעשה משו.ואני נגד השלילה או המחשבה עליה אפילו כשהיא מכוונת נגד ציבור ספציפי וכל עוד לא משקפים לציבור באמת כמה זה באמת "עולה" לנו בלי חארטות והטיות - מבחינתי הדיון מיותר כי הוא מבוסס על השערות ודעות אישיות. בבקשה דיווח מדויק מהתמת/ מהביטוח הלאומי/ מרשות המסים מפולג מגזרית של התשלום, על מה משלמים וכמה עולה לנו/ נוגס לנו מתקציב המדינה/ הביטוח הלאומי. לא סטטיסטיקה מוטית. ועל הדרך גם לסכום את התספורות שעושים לטייקונים ולחברות גדולות.

ואם כבר שוללים - בבקשה קודם כל להתייחס לערבים ולתרומתם השלילית לכלכלה. למה אף פעם לא ראינו כתבה בתקשורת על זה? לפי סקרים, החרדים זוכים לסיקור שלילי בתקשורת באחוזים הכי גבוהים. למה לא ערבים? כי השמאל מנהל את זה מלמעלה וזה לא "פוליטיקלי קורקט"

אני נגד חרטוטים וליבוי שנאה ורדיפה אחרי ציבור של יהודים שבסוף בעיניי כן תורמים למדינה מעצם היותם וקיומם,ומעוד כל מיני סיבות

הם לא מתגייסים ברובם, נכון. לא רק בזה הכל מתחיל ומסתיים. וזה לא אומר שבגללם אין דרגה לאחרים או שבגללם משלמים הרבה מסים. זו ראייה ככ צרה בעיניי להפיל את זה רק על חרדים..

ההטבות הוגנות וביחס למדינות אירופה הן מועטות.

הבעיה היא ביחס בין התרומה שלהם להטבות והרצון להמשיך ולצרוך הטבות בלי להשתמש בהם כדי להתקדם ולתרום חזרה. להישאר באותו מקום ולגדל דור חדש שנשאר באותו מקום כלכלית וממשיך לצרוך הטבות כאלה.

בוודאי שהגיוס משפיע על התדמית, עוד פרמטר בו הם כמעט לא תורמים.

החרדים כבר שנים בקואליציה ודואגים לעצמם בשונה מהערבים מניחה שאם הערבים היו בקואליציה האש היתה מופנת אליהם, וכנראה הרבה יותר כי בסוף רוב העם ימני.

כל עוד היא לא מגובה בנתונים שמאמתים את הטענה הזו. יש לך השוואה בין כמה החרדים היו משלמים מסים לו היו משווים את אחוז התעסוקה לציבור הכללי? יש השוואה לציבור הערבי לו כולם היו מדווחים על הכנסות? השוואה כמה היו גורעים מהתקציב לו אחוז הפשיעה שלהם היה שווה למגזר הכללי?

את רואה תרומה בצורה x, בלי נתונים.. אחוז פשיעה נמוך/ תרומה למאזן הדמוגרפי/ ארגוני חסד שהרבה אנשים צורכים שירותים מהם/ שלא נדבר על לימוד תורה בכלל.. זו לא תרומה ? תרומה נמדדת רק בכסף? אם כן אז הציבור החרדי צורך - תחבורה, דירות, שכירות, קניות בסופר ועוד . כמו כח האזרחים הכסף הזה מגיע מאיפשהו לא? יש הרבה חרדים בעלי עסקים גם

הציבור החרדי שלא עובד הוא או בחורים עד גיל הפטור, או אברכים, או אנשים עם מוגבלויות/ אנשים בגיל פנסיה

גם אם היו עובדים - לא מדובר בעובדים בשכר גבוה ולכן נקודות זיכוי עבור ילדים למשך הרבה שנים לא היו מוסיפות הרבה להכנסה של המדינה ממיסוי

את טוענת שהתרומה שלהם נמוכה. אני רואה את זה אחרת האמת.. זכותם לצרוך הטבות מהמדינה כמו שזכותך לו היית זכאית להן. אם כבר שוללים אז שישללו לכולם. ואם כבר בודקים - אז שיבדקו כמו שצריך, ואת כולם

הם במוקד האש כי זה נח וכי לא פוליטיקלי קורקט להביא נתונים חד משמעיים שיראו אחרת ולא כי הערבים לא בקואליציה.

קשה לבדוק, מיסים עקיפים הם בהחלט מכניסים, יותר מכולם? כנראה שלא.

ארגוני חסד הם בעיקר לציבור שלהם וזה יפה מאוד

ומרשים וצריך ללמוד מהם.

גם לי באופן אישי יש ערך בלימוד תורה אבל זאת לא הדרך היחידה בנוסף זה לא משהו שאפשר לכפות על מישהו שלא מאמין ולהגיד לו שכספי המיסים שלו הולכים על זה.

וכן, גם חילונים משתמשים בכספי המיסים לצורכי התרבות שלהם שלא חשובים לחרדים אבל הם מכניסים מיסים בהתאמה.

יש לא מעט בעיות כלכליות שצריך לפתור, חלק אין הרבה ברירות ,כמו ביטחון ששם כמעט שאי אפשר להתפשר,

מקומות שיש ברירה צריך לבדוק ובין היתר גם את החרדים (זה לא רק להם זה לכל מי שיעמוד בקריטריונים דומים).

כל התעמולה שעשו נגדם לגמרי מוגזמת ואני לא בעדה אבל זה לא אומר שאין שם בעייתיות ועידוד של אוכלוסיה להישאר במקום, החרדים בארץ שונים מאוד מהחרדים בכל העולם ולא סתם,

אז יש בעיה גם אצל הערבים ובעוד מקומות, מצוין, אפשר

ורצוי להתמקד גם בהם.

צריך לעשות סדר כלכלי כמו שעושים בכל בית, ולנסות לעשות חלוקה הוגנת,

ללא ממניעים של שנאה.

שלך הולכים לחרדים אבל שוב אין לך גיבוי לטענות

הם הולכים כמו שאת משלמת על תיאטראות שאת לא צורכת ועל תרבות ספורט, שוב כפייה.זה לא כואב לך?

לא בטוחה שבהיקפים שאת טוענת אבל שוב אין נתונים אז מבחינתי כל עוד זה מגובה בנתונים - כל טענה כזו או אחרת היא עקרה מיסודה

וזקא זה לא רק לשימוש חרדי, גם לא יד שרה, ועוד הרבה. כפיות טובה לדעתי להתייחס לזה בביטול האמת אבל ככה זה כשנח לשנוא, מתעלמים ושוכחים הכל כי זה משרת את הטענות

(האמור לא נכצב אלייך באופן אישי. זה דיון לגופו של עניין ולא לגופו של אדם)

כולם קופצים ואומרים שהנתונים לא מדויקים ושעשו אותם שונאי ישראל ו/או שונאי חרדים. למיטב ידיעתי אולי הם גם צודקים.

בכל מקרה, הנתונים שכן קיימים מדברים על כך שמשק בית חרדי ממוצע מקבל בסבסודים והטבות יותר ממה שהוא מכניס במיסים. רוצה שאחפש לך?

שמראה ש45% מתקציב המדינה הולך על כוח אדם ופנסיות תקציביות

אבל החרדים כמעט ולא משתתפים בחגיגה הזו

לעומת זאת הם מקבלים משאבים מהמדינה

קצת יותר מחלקם באוכלוסיה

Google Search

Google Search

Google Search

Google Search

Google Search

Google Search

פנסיות ניתנות לאדם שעבד ותרם למדינה

גם כוח אדם.

הבעיה היא לא לקבל מהמדינה חזרה, כל אזרח נורמלי בכל מדינה נותן ומקבל.

הבעיה זה לקבל ביחס לתמורה.

ועובדי ממשלה

זה הרבה פעמים לקבל הרבה מעבר לתמורה

בבעיות כלכליות

צריכים להסתכל על אלה שתופסות את הנפח הכי גבוה

קודם כל

אם רוצים באמת להסתכל על הבעיות

זה לא אומר 20% בזבוז

חייב מהסכום הזה להוריד משכורות והוצאות הגיוניות.

יתכן שיש בזבוז ומשרות ומשכורות שאפשר לצמצמם.

בסופו של דבר אלה המשרות שמחזיקות את המדינה ותורמות בחזרה.

כנראה שאחרי כל הצמצומים נדבר על כמה אחוזי חיסכון בודדים, רחוק מאוד מ20%

אני לא מסתכלת על בזבוז

אלא על נתח בעוגת התקציב

שצריך ללכת באופן הוגן ושווה

והוא לא

45% הולכים באופן מאד לא שווה

ו15% הולכים באופן שהוא קצת יותר לחרדים

אז איפה השוויון?

אי אפשר לבדוק עוגה רק מהצד האחד שלה.

אוכלוסיה שנותנת למשל 70% ולוקחת 45%

לעומת אוכלוסיה שנותנת 4% ולוקחת 15%

היחס הוא הבעיה - ולא גודל הנתח!

במיוחד שהיחס גדל וגדל ככל שהאוכלוסייה גדלה.

חוץ מזה שמה הם ה45% אחוז האלה? משכורות ממשלתיות? צבא? פנסיה מוצדקת שאנשים עבדו וחסכו?

אז אולי אפשר לצמצם חלקית עדיין אלה הוצאות שמצדיקות את עצמן, מחזירות כספים בחזרה דרך המיסים והכרחיות.

מה זה לתת למדינה

כי הילדים החרדיים שמקבלים פחות מכל ילד

למשל בחינוך

הם יגדילו את כוח העבודה של הדור הבא

גם אם הם יהיו חרדים וגם אם הם יצאו משם

כי הילודה החרדית היא מנוע צמיחה שאף אחד לא רוצה להודות בו

עבודה בשירות המדינה זה אומר הרבה פעמים אבטלה סמויה וגלויה

עבדתי שם

ראיתי בעיניי את החגיגה

פנסיה תקציבית אף פעם לא מוצדקת

כל המדינה חוסכת לעצמה כספים לפנסיה

למה שאנשים עמלים ומשלמי מיסים ישלמו את הפנסיה לאחרים?

בכל מקרה עבודה שמשולמת מכספי מיסים חייבת להיות בחלוקה הוגנת

והיא לא

והיא תופסת נתח ענק מהתקציב

בלי פרופורציה לנושאים אחרים

רק במידה ויצאו לעבודה.

במידה ולא, הם נטל כלכלי (רק כלכלי ח"ו מאוד בחינות, גם בטחונית ולעם שלנו זה חשוב)

כרגע זאת לא המגמה

וזה מה שמנסים לעשות.

לא להוריד תקציב אלא להתנות תקציב ביותר עבודה

אחוז הנשים החרדיות העובדות מאד גבוה

ורוב הגברים עובדים

וזה הולך ועולה

זה מי שנשאר בפנים

ויש גם יציאה החוצה שגם היא הולכת וגדלה

זו סטטיסטיקה פשוטה

נטל כלכלי זה אנשים שמתבגרים ואין מספיק ילדים שנולדים

ולא כש14% מקבלים אחוז יותר מחלקם

גבוה פי כמה מאחוז המשתלבים בשוק העבודה.

את לא צריכה לתאר מה את רואה סביבך, זה לא רלוונטי

אפשר לבדוק במחשבון כמו שעשו במחקר ושיערו עם ביסוס כל הנתונים שציינת מה יהיה המצב שלנו בעוד 2048

בנוסף הבעיה העיקרית היא

שזאת בעיה שהולכת וגדלה

לעומת כל הבעיות שציינת שהם הולכות וקטנות.

המיקוד הוא על יחס ומגמה

ולא רק על גודל הנתח.

אם המצב ימשיך כמו שהוא ובעתיד (בעז"ה) יגדל גם חלק נתח יגדל משמעותית.

את רוצה לתקן בעיות עבר ובינתיים מתעלמת מבעיות שקורות ויקרו בעתיד.

בעוד 50 שנה יסתכלו על המצב הזה כמו שמתסכלים על המשרות הממשלתיות שאת מבקרת היום עם שאלה "למה לא עשו משהו קודם"

אחוז הילודה גבוה מהמשתלבים?

הילדים הם כוח עבודה של העתיד

כבר היום רואים שרובם עובדים

איך ילודה גבוהה של אנשים שיעבדו ברובם יכולה להיות שלילית?

נראה לי שבעבר המחקרים קבעו שיותר מדי ילודה מסוכנת

היום יודעים שזו הבעיה הכלכלית של העולם המערבי

מגמת עלייה בשיעור הגברים שעובדים.

יתכן שלא הכניסו בחישוב עצמו

אבל מ2015 המגמה בכלל לא עלתה

ומ2024 רק ירדה

אז אם כבר מכניסים או שזה לא ישפיע או שזה יוריד עוד יותר.

אי אפשר לנבא אם תהיה קפיצה אלא אם כן יהיה שינוי בעידוד תעסוקה.

…

כבר משנת 2000 בערך.

מי שהתחיל לעבוד משנת 2000 כבר בפנסיה צוברת רגילה.

מה שמשולם היום זה לפי הסכמי שכר ישנים של אנשים שהתחילו לעבוד לפני 2000. ויקח זמן באמת עד שהמדינה תסיים לשלם לכל האנשים האלה. אבל כבר הבינו שזה לא יכול להמשך ולכן כבר אין כאלו תנאי עבודה.

זה ישפיע עלינו

כנראה הרבה יותר ממה שמשפיע הפטור הגורף שנתנו לחרדים והחינוך בעקבותיו

Google Search

מה שהיה אפשר לעשות, לשנות את הסכמי השכר, כבר עשו...

הכסף של המדינה מתבזבז על המון דברים. זה לא משנה את העובדה שאולי מדיניות הקצבאות במתכונתה הנוכחית לא משהו. ושייתכן ויש ציבורים בארץ שנהנים ממנה יותר מאחרים.

אופס

מי שמעביר חוקים

בסיכוי גבוה שיש לו פנסיה תקציבית

מכירה חוק פארטו?

כדי להתייעל תקציבית צריך למצוא את ה80% החשובים

אז התחלתי עם נתונים בסיסיים בתקציב וראינו לאן הם הולכים בחוסר שוויון זועק

אז עד שאחרון האנשים שמקבל פנסיה תקציבית ימות לא יתקנו יותר שום דבר אחר?

אה שנייה, מוסיפה בעריכה:

את מתכוונת שילכו אחורה ויפרו הסכמי שכר קודמים?

זה יהיה גרוע מאוד אם המדינה לא תעמוד בהתחייבויות שלה. האמון במדינה זה מה שגורם לכולנו לציית לחוק ולשלם מסים. לא חושבת שאירגוני עובדים בארץ יסכימו לזה בכלל.

עצרו עוד אנשים מלהיכנס לעוול הזה

כמו שאפשר לתת פטור לתלמיד ישיבה ואז ביום בהיר להפוך אותו לעריק

ככה אפשר לצמצם את הפנסיה התקציבית גם לאלה שזכאים לה

למסות אותם

לטעון לחוסר חוקיות

אבל לא זה העיקר

עיקר התקציב הוא כוח האדם הממשלתי שלא מחולק באופן הוגן לחרדים

אז אם רוצים לטפל בחוסר שוויון אצל חרדים

צריך להתחיל מסעיף שתופס 40% ולא מ1% עודף במצטבר בהרבה סעיפים

לא?

לכוח העבודה?

חלק קשורות לחרדים וחלק למדינה

המדינה לא עשתה את תפקידה כראוי לשילוב שלהם ושימוש ראוי בכסף ציבורי

Google Search

שיטפלו גם בזה.

זה שיש בעיות נוספות לא אומר שהבעיה הזאת לא קיימת.

מצחיק

בעיה ידועה מאז ומתמיד

אבל הבעיה האמיתית היא

שהאלה שמטפלים בבעיות

מקבלים פנסיה תקציבית

ועובדי מדינה

נגיד תפקיד בטחוני

אבל הם מראש לא רוצים להשתתף בדברים בטחוניים ולכן לא מקבלים

וזה משפיע ישירות על ההווה והעתיד שלנו

חרדים לא שותפו בשירות המדינה שנים ארוכות וגם היום אין הרבה

בלי קשר לצבא

דחקו אותם מראש החוצה? כנראה שלא

הם פשוט פחות יצאו לעבודה ולכן גם פחות שולבו בשירות המדינה

גם הרבה פנסיה תקציבית מגיעה מצה"ל

ששם בכללי הם לא מוכנים להכנס

זה 6 אחוז מעובדי המדינה

יכולים להיות הרבה סיבות ותירוצים למה הם לא שם

בפועל הם לא

למרות שאחוז הנשים החרדיות העובדות גבוה מאד וגם רוב הגברים החרדים עובדים

Google Search

אין כבר פנסיה תקציבית לעובדים חדשים, חוץ מצה"ל

משמע, מי שהתחיל לעבוד בכל עבודה בשירות המדינה לא יקבל פנסיה תקציבית

אלא אם כן הוא גמלאי צה"ל

ונשים חרדיות אכן עובדות

אבל בעיקר מחפשות עבודות שיתאימו להן מבחינת סביבת עבודה (שזה דבר מצויין)

אבל לעבודות בשירות המדינה הן פחות מגיעות

וגברים חרדים עד לא מזמן היו עובדים בעיקר בעבודות "פשוטות"

בעוד שרוב העבודות בשירות המדינה דרשו תואר

מחסום שעד לפני עשור היה תקרת זכוכית עבור הגבר החרדי שלא למד ליבה ולא עשה בגרויות

רק בעשור האחרון נפתחו מסלולי השלמה לקראת תארים

וכאמור, משנת 2000 פנסיה תקציבית סגורה לכניסה חדשה

של הפנסיה התקציבית הוא של אנשים שהם עכשיו בפנסיה

והתחילו לעבוד בעבר הרחוק

בכל מקרה גם היום אחוזי העובדים החרדים בשירות המדינה דלוח

למרות שחלקם עם תארים ועובדים בשוק הפרטי במשרות בכירות

כלומר 40% מתקציב המדינה לא הולך באופן הוגן לחרדים בחלקם לאוכלוסיה

אבל 15% מהתקציב שהולך ל14% מהאוכלוסיה (חלקם של החרדים)

זו הבעיה הכלכלית של מדינת ישראל

זה אפילו לא מצחיק

זו בורות

להיכנס לשירות המדינה ולא מאפשרים להם, או שהם לא מעוניינים. אם הם לא מעוניינים אז מה לא הוגן בזה?

הנה סיבות - הריון ולידה

את מציעה שהמדינה תפסיק לשלם משכורות לעובדים? זה לא הטבות, זה פשוט משכורות. לכלל עובדי המדינה. כולל חרדים.

הנה נתונים - הריון ולידה

מאיפה המספר 20%? - הריון ולידה

ובטח בעוד תגובות

זה עלה כמה פעמים

תקציביות.

זה אנשים עובדים ומשתכרים בשירות המדינה, האמת שנשמע לי ממש בסדר. מדובר בעובדים במערכת הבריאות, החינוך, משטרה וכו'. חרדים מוזמנים להשתלב, ואף משתלבים. לא רואה כאן שום אפליה כלפי הציבור החרדי. אם כבר להפך, הרי חלק מהטענות הם שיותר גברים חרדים צריכים לעבוד.

ובעיקר הנושא של עובדי מדינה

לא

הם לא מוזמנים להשתלב

המדינה חייבת לעשות את תפקידה ולשלב אותם

כי זה כסף ציבורי

והיא לא עושה את זה

למרות שיש החלטת ממשלה כזו להגביר שילוב

הצגת את הנתונים כאילו 45% הולך לרווחת הציבור החילוני

מדובר בכסף שמניע את המשק ומחזיר את עצמו למעט 5% ממנו שהולך לפנסיה תקציבית

בקישור ששלחת שפנסיות תקציביות הן 4.5% מהתקציב

למה את מדברת על 45% תקציב?

זה ממש לא הכסף הגדול

מתוך הנתון הזה חייבים לקחת בחשבון משכורות הוגנות, כן?

יתכן שהמשכורות שמנות אבל נתח עיקרי מזה אלה משכורות הוגנות של אנשים שעדיין מספקים שירותים הכרחיים למדינה

לכן אני לא אוהבת אותו

אבל מדובר ב5/6/7 אחוז בלבד

שגם הוא סכום עתק שצריך לטפל לדעת הצאט

אבל לא מדובר באחוזים כאלה גבוהים

אולי בגלל שהוא התייחס ל45% של אחוז יוצאי צבא

אבל זה אחוז שנגזר מתוך ה5/6/6 אחוז

ולא מסך המיסים

הוא מדויק לחלוטין

מתקציב המשכורות הממשלתיות

לא מתקציב המדינה

ואי אפשר להיכנס לקישור

לא מצאתי מספר דומה בשום מקום אחר

מדובר על 4.5% בערך מתקציבי המדינה

שגם הוא נחשב סכום עתק

והוא דומה לתקציב המדינה לחרדים

שכולל גם תקציבים יעודיים לחרדים בלבד כמו ישיבות בערך 0.7% וגם תקציבים כללים שהחרדים מקבלים כמו כולם כמו מעונות ושירותים רפואיים

בסך הכולל 4.5%

אלה הנתונים שאני נחפשתי אליהם

שחור על גבי לבן

עם הבעיות התקציביות של מדינת ישראל?

זה נתון ידוע מאז ומתמיד

ועדיין כמעט כולם בטוחים שמישהו אחר (חרדים) לוקח להם את הכסף

אצל החרדים

מאז ומעולם.

היחס בין הכנסה של אוכלוסיה להוצאות של שרק הולכת וגדלה ומעמיקה את הפער

היא בעיה שחור על גבי לבן של כל כלכלן

(נניח אם היית בוחנת את המקרה לא ברמה האישית אלה ברמה של תושבי פינלנד)

בכנות אני לא מבינה את הנתונים שאת נותנת

אחוז ענק מהכספים הולך על משרות ממשלתיות מאוישות (!) ולא על פנסיות כמו שהצגת (ששם מדובר רק באחוזים בודדים של 5-6 אחוז)

כלומר יש הכנסה בתמורה, יש הנעה של המשק, יש שירותי רפואה וביטחון הכרחיים שגם החרדים צורכים.

האם יש משכורות שמנות יתר על המידה? יתכן

כי לא רואים את הקונטקסט

וגם ממה ששלחת לא מדובר על פנסיות בכלל

מדובר על משכורת

זה אנשים שעובדים וספקים שירותים חזרה

שכר העובדים בשירות המדינה – 40% מהתקציב; 86% מהמנכ"לים גברים | חדשות 13

דו"ח הממונה על השכר: השכר הממוצע של העובדים בשירות המדינה עלה ב-2.2%

עובדי מדינה מדובר ברופאים, מורים, צבא

מה השאלה

ברור שהם יקחו את נתח נכבד

הם נתח גדול מהאוכלוסיה וגם מכניסים נתח נכבד ומספקים שירותים למדינה

ומקבלים משכורות רעב ביחס למדינות אחרות

זה בכלל לא נתון בדיון

הדיון הוא על כסף שלכאורה הולך "סתם"

על רווחה

מורים זה רווחה? רופאים זה רווחה? צבא?

כמה כבר אפשר לצמצם מהסכום הזה?

רובו הולך על משכורת מוצדקות ומאוישות.

הם מניעים את המשק ומשלמי מיסים

דיברת על כספים שמתבזבזים

נניח פנסיות שזה רווחה

ושם האחוזים קטנים מאוד ביחס למה שהצגת

שיש למדינה

שהכסף לכאורה לא הולך למקומות הנכונים

אז הנה 50% מהתקציב הולך להעסיק אנשים שהם לא חרדים

כלומר התקציב הזה שאמור להעסיק בצורה שווה אנשים מכלל המגזרים

לא מחולק נכון

למרות החלטה לשפר את הנתון הזה

לעומת זאת יש אחוזים קטנים מאד

כמו 1% שהולך יותר לחרדים בתקציבי בריאות/ חינוך/ רווחה

או תקציבים אחרים באחוזים בודדים שלא הולכים לפי טעמם המדויק של אנשים

אממה

הנתון של 50% של תקציב שלא מחולק שווה

לא מעניין אף אחד

כי מה זה מעניין שהחרדים מקופחים

ערמות של מלל ונתונים

ויתעלמו מנתונים חשובים הרבה יותר

כי המטרה היא לא להתייעל

אלא להאשים אחרים בחגיגות של אחרים

על משרות שמגיעות אליהם בקלות

על אבטלה גלויה

ועל פנסיות תקציביות שמנות

כי AI זה נתונים בקלות

זו שטיפת מוח

שעושים אותה בהרבה תחומים

באמצעות תקשורת/ פוליטיקה/ סתם אנשים שמדקלמים מה שהם למדו

יש כספי רווחה ששם אפשר לבדוק מי מקבל יותר ביחס למה שהוא מכניס.

ויש כספי משכורות של עובדים שהוא לא רווחה בכלל אלא מניע את המשק בכל יום

ששם אכן החרדים לא תופסים חלק והם לא הקורבן.

לפחות לא רק.

הם לא מעוניינים להיכנס לשרותי העובדה, לימודים אקדמאים ולצבא, לפחות לא רוב החרדי המובהק.

גם במידה ויתאימו את הלימודים לצרכיהם, הם רואים ערך בללמוד דווקא תורה.

בקשר לצבא זה גם נוח לשני הצדדים, האחד לא רוצה להתגייס השני לא רוצה לשנות את תנאי הצבא בצורה דרסטית עבור החרדים.

אבל להציג את החרדים כקרובן היחידי שלא מקבל נתח ממשכורות ממשלתיות כשהם לא רוצים לצאת לעבוד שם זה מגוחך.

(מדובר בנתח תקציב ממשלתי שממן את עצמו מהמיסים שאותם עובדי מדינה מכניסים, כן?)

במקרה של החרדים מדובר ברווחה בלבד

היחס הכנסות הוצאות נמוך ברמה קיצונית

זה גם באשמת המדינה

הנה סיבות - הריון ולידה

ורווחה זה 2% מכלל התקציב

זה לא מה שמשפיע על הכלכלה של מדינת ישראל

החלוקה הפנימית והמדויקת שם

https://www.google.com/search?q=%D7%9B%D7%9E%D7%94+%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%97%D7%94+%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%9C+%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%91+%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%AA%D7%99&rlz=1CDGOYI_enIL932IL932&hl=he&sourceid=chrome-mobile&ie=UTF-8&aep=47&cud=0&source=chrome.crn.rb&udm=50&mstk=AUtExfA9JRUM5nLqsN-6RwjPOBw5PcyMGi9sadK8xSlJuRRtkKg_njeG582EqhPSFoyDqavihx0qnw0dmBQds4C-IoCY-a_TiOzwaEYnmT24FsVgFz7IElTHoEYRZUPTL3rYikoOLMsAaepcJaGNDVSL_-scBDdusDJWwPNKyeM4V3dNFDREbdRiiMEZIuIpmPKUzPDh7A_7yRAfsFKNOJT9EJ4Dvh_k4nj9uvpDFb5qGnCaobQl56EhAsDi4-S8YJAZyRGsbD9vAoHQIQ&csuir=1

כמה נתונים חשובים.

העלות העיקרית של החרדים למדינה היא לא במה שהם מקבלים אלא במה שהם לא נותנים

והיחס בינהם.

אחוז גדול מהם אכן תחת הגדרה של רווחה

וגם אם זה אחוז נמוך ביחס לתקציב

חייב לקחת בחשבון כמה התקציב נפגע מחוסר עבודה, שם נתח נכבד מהכסף

ושם נוצר הפער הענק בין האזרח החילוני שבגרעון חודשי של 6000 שח

לעומת חרדי ממוצע של 4000 שח יתרון

המדינה מפסידה על אזרח שלא משלם מיסים וצורך שירותים.

הם לא אוויר, כל אזרח שחי במדינה ולא משלם מיסים פוגע בתקציב, במיוחד אם הוא צורך שירותי רווחה, במיוחד אם הוא ממשיך במורשת של ילודה ושימור רווחה

אם המדינה היתה עושה את תפקידה והיתה משלבת אותם בשירות המדינה

הם היו גם משלמים יותר מיסים

כי עובדי מדינה בסיכוי גבוה לשלם מיסים

וזה מה שהמדינה נורמלית מנסה לעשות,

לא להוריד תקציבים כנקמה או כפגיעה

אלא תקציבים שיותנו בעידוד עבודה (ולא כמו שיש עכשיו, מעודד עבודה חלקית משמר אותה נמוכה מאוד)

ולימודים גבוהים

( גם צבא זה התקציב שהצבעת עליו שהחרדים לא רוצים לקחת בו חלק, בעצם האחוז הכי גבוה במשרות ממשלתיות בתקציב במדינה)

אבל לא נראה שהחרדים שמחים או נענים לשיתוף פעולה, לפחות לא הנתח החרדי המשמעותי

האשמה היא בטוח לא על צד אחד בלבד

6% בלבד מעובדי המדינה

האשמה היא גם על המדינה

והבאתי גם לזה קישור

אז קודם כל שהממשלה תעשה מה שהיא צריכה

כי זה כסף ציבורי

אחכ בא נבדוק את האדם הפרטי

לא חוכמה להאשים את האדם הקטן

שהגוף המושל ובעל הכסף

לא עושה את תפקידו כראוי

אפילו לא קרוב

בלימודים גבוהים לחרדים?

לא חסר

ויעלה בהתאם לביקוש

רק לאחרונה נפתח תואר שני לחרדים

אז כמה שמאלנים עשו רעש

עדיין נפתח

הכל תלוי ביקוש

ובדיוק

המדינה מנסה לעשות ולסדר תקציבים

לגייס?

לשנות תקציבי רווחה או תקציבי ישיבות זה לתת דחיפה ללימודים אקדמיים ועבודות

ככה זה עבד עם חרדים בחו"ל

כשאין ברירה אנשים יוצאים.

כשמסתדרים גם ככה, אין שום מוטיבציה לצאת.

זאת אחת הבעיות במדיניות רווחה באופן כללי בעולם, כשהיא נוחה מדיי היא משמרת רווחה.

במשרות ממשלתיות פשוטות הדלת פתוחה לכל מי שרק רוצה

ויש חרדים שכבר עובדים בשירות המדינה

שהמגזר הפרטי מעסיק חרדים וחרדיות הרבה יותר מהמגזר הציבורי

מה שהמגזר הפרטי עושה

הממשלה וודאי יכולה לעשות

אבל היא לא

למרות שתעסוקת חרדים לרוב מאד רווחית בעלות תועלת שלו

פחות נוקשה ביחס לבגרויות ותואר אקדמאי

והנתונים האלה כן נגישים לחרדים

המגזר הפרטי בוחר להעסיק חרדים

זה פשוט משתלם לו

הממשלה בוחרת לא להעסיק אותם

למרות שזה כנראה משתלם גם לה

ולמרות שיש החלטה מחייבת

זו רשלנות פושעת

הן לקיום החלטות

הן לחלוקת התקציב הציבורי

והן לרווחתו של המגזר החרדי

אבל הי הם הנטל הכלכלי על המדינה

מגוחך ופרימיטיבי

נשמע כמו תירוצים

למדינה יש לא מעט תוכניות ממומנות לחרדים לסבסוד בגרויות ולימודים (כל אחי החרדים ניצלו את זה)

הצבא מחפש חרדים

ולא קיימת תנועה או קול גברי חרדי מסורבי עבודה שנדחו מראיונות עבודה במגזר הגברי החרדי (לנשים אולי כן, בגלל הילודה)

לחרדים יש ערכים קודמים לכלכלה ולהתפתחות עסקית ובטח להגנת המדינה ולצבא

זאת הסיבה העיקרית שהם לא מעוניינים להשתלב בכלכלה.

זה לא שהם חיפשו משרות וחזרו לישיבה מחוסר משרות.

הם כוח חזק ומבוקש גם מבחינת מוחות טובים.

וחרדים משולבים בה

אבל מעט ממש

היא ממש לא עושה מספיק

אני מסתכלת על עובדות

על מספרים

אם השוק הפרטי מצליח

אין סיבה שהממשלה לא

זה עניין של רצון בלבד

והוא לא מספיק קיים

פשוט אין קשר.

המדינה מנסה לגרום לשילוב חרדים בשוק העבודה כבר הרבה זמן. הם גם לא מעוניינים לצאת לעבודה וגם עכשיו המדינה אשמה שאין מספיק עובדים חרדים? מאוד מאוד לא משכנע.

אגב אם מדברים על עובדי מדינה שמקבלים שכר, כמה משגיחי כשרות ו/או רבני ערים דתיים לאומיים (או חילוניים...) יש?

בשוק העבודה הפרטי?

מה מקור ההבדל הענק באחוזים?

מקצועות הצבא והביטחון הם לא משתלבים כי לא רוצים. מערכת הרפואה, מניחה שבגלל חוסר בלימודי ליבה. ביטחון ובריאות זה כבר חלק גדול מעובדי המדינה.

ואגב במערכת החינוך יש הרבה מורות חרדיות, גם בחינוך החילוני והדתי לאומי. אני מניחה שאין אנשי חינוך חילונים בחינוך חרדי, גם בממחים.

ומה שאת עושה זה 'תראו חתול' בגלל שהדיון היה על כך שבממוצע, משק בית חרדי מקבל מהמדינה יותר משמכניס, ולא על שילוב מיעוטים בעבודות מטעם המדינה. ולא, אני לא קונה את הרעיון שאם רק החרדים שעובדים כרגע היו עובדי מדינה במקום להיות עובדים של עסקים פרטיים, אז אחוז התעסוקה והמסים היה גבוה משמעותית. לכן זה לא רלוונטי לדיון.

מגזר פרטי

Google

מגזר ציבור בסביבות 2%

הבאתי בשרשור הזה קישורים

בצבא, ולכן רוב התפקידים הקשורים לצבא וגם לתעשייה הביטחונית סגורים בפניהם.

ובמערכת הבריאות יש צורך בלימודי ליבה ברמה גבוהה.

במשרדים אחרים, לדוגמא הרבנות, הרוב חרדים. וגם במערכת החינוך יש ייצוג טוב של חרדים.

בקיצור, גם לא משכנע וגם לא קשור לדיון.

שמראה שרוב התפקידים במגזר הציבורי לא דורשים מקצוע ספציפי

ועובדה שגם הממשלה עצמה קבלה החלטה שדורשת ממנה להעלות את האחוזים

אממה היא לא עומדת בהחלטה של עצמה

ברגע שרק המדינה תצליח להגיע ל 7% אחוזי תעסוקה של חרדים במגזר הציבורי הכל ייפתר ולא יהיו עוד בעיות במדינה... שקשורות לציבור החרדי או בכלל.

לא נראה לי שמישהי כאן משכנעת מישהי, אז גם אני אפרוש מהדיון בברכת שנה טובה.

לא יפתרו כל הבעיות

אבל יש כמה בעיות שכן יפתרו

שאפשר לפתור אותם

שקבלו החלטה מחייבת לפתור אותם

אבל נוח לא לפתור אותם

ולא נוח לשמוע עליהם

ופחות דרישות אקדמאיות

ואולי יותר מתאים לאורח החיים שלהם

פחות דרישות אקדמיות כנראה

יותר מתאים לאורח החיים בטוח

המגזר הפרטי מקבל כוח אדם איכותי יחסית בזול

אם רק נותן תנאים שמתאימים לאורח חייהם

ווין ווין לשני הצדדים

אבל למה שהממשלה תעשה צעד הגיוני כזה? יותר קל לא לעשות ואז הנתונים מראים שהחרדים הם נטל במקום שמישהו יבדוק באמת מה צריך לשפר

מלבד פקידות, מזכירות ועובדים זוטרים עם משכורות קטנות

כל שאר המשרות הממשלתיות תלויות בתואר אקדמאי, ודווקא בנושא הזה יש עידוד גדול מצד הממשלה לרכוש תואר ובגרויות.

מה את רוצה שהמדינה תעשה תקח רופא/ כלכלן ללא תואר?

חוץ מזה שכל השינוי המדיני הזה שאת מצפה לו, הוא הפוך לגמרי ממה שחברי הכנסת החרדים נלחמים עליו, מי שרוצה להניע כלכלית את החברה אלה לא הציבור החרדי עצמו , אלא חברי כנסת שדואגים לכלכלה.

אין טענות מצד השוק החרדי על חוסר קבלה לעבודות ממשלתיות.

הפיתרון גם לא צריך להיות רק כלכלי,

צריך פיתרון עם ראייה רחבה שכולל ערכים, אמונות, דמוגרפיה ועוד שלל דברים.

מגייס חרדים למגוון תפקידים ומשכורות

גם הציבור יכול

יש שם מגוון שאפשר לעבוד גם ללא תואר

אגב אני ללא תואר

במשרה ומשכורת יחסית בכירה

במגזר הפרטי כמובן

אפשר לעבור אחד אחד.

השכלה היא לא רק דף

היא ידיעה שאת מעסיקה אדם עם היכולות והידע הנדרש לתפקיד.

Google Search

הם בכלל לא אישו במשוואה הזו

זו החלטה שהתקבלה ולא בוצעה בדרג הפקידותי של הממשלה

לדאוג למגזר שלהם

הם עושים את זה נפלא

אבל בכיוון הנגדי ממה שאת מתארת

אילו רק היו רוצים

מה יבוצע במשרדי הממשלה

זה עובד לפי חוקים שעוברים בכנסת והחלטות ממשלה

אם כמעט כל עבודה דורשת תואר ואת זה כן מנגישים?

לא משנה אני פורשת מהדיון

גם כי זה לא עושה לי טוב

כי גם אין לי מספיק ידע ורעיון לפיתרון

אני רק כן חושבת שיש בעיה

שעשו ממנה פרופגנדה פוליטית אבל זה לא אומר שמתחתיה אין בעיה אמיתית

וברור לי שכמו בכל קונפליקט לשני הצדדים יש הרבה אחריות

לא יכול להיות רק צד אחד אשם

דורשת תואר

כן כזה

ואז חסם טבעי

או אם אין חרדים

אז איזה חרדי ירצה לעבוד שם

לא כתבתי את זה לצורך פתרון

הוא לא בידיים שלי או שלך

והאנשים האמונים על זה לא רוצים לפתור

הם רוצים שהבעיה תשאר

זה משרת יותר מדי אינטרסים

אלא לצורך מידע בסיסי שלא נמצא כמעט בשום מקום

למרות שהעולם מתקדם בידע

הוא משני הצדדים ואם כבר יותר מהצד החרדי בנוגע לתעסוקה.

כאחות לאחים חרדים, מי שרוצה להשתלב בשוק הלימודים והעבודה מתקבל בברכה ובסבסוד משמעותי עד מלא

ובשלל מקומות.

את מנסה להציג את החרדים כקורבן מוחלט לאורך כל השרשור

כשהם בפה מלא יגידו לך חד משמעית שהם בוחרים בדרך הזאת כאידיאולוגיה וקידוש לימוד התורה

ולא בגלל קושי השתלבותי.

ואם הפיתרון הוא בידיי הממשלה, חלק ענק מהנעה לעבודה הוא צימצום הרווחה ועלייה בעידוד לימודים אקדמאים

זה מה שהמדינה עושה, לזה החרדים מתנגדים.

להם יש את האחריות משל עצמם

אבל לממשלה יש אחריות הרבה יותר רחבה

כי הם גוף עם המון כוח כסף ואחריות

הם כושלים שוב ושוב בתפקידם

ובמקום לקחת אחריות על עצמם

הם נהנים מתקשורת/ פוליטיקה/ סתם אנשים

שמדלקמים שוב ושוב דף מסרים שמאשים אחרים

גם לי יש אחים חרדים ששולבו בשוק התעסוקה

אבל זה היה מגוף פרטי וביוזמה שלהם

אם הממשלה היתה משקיעה את מה שהיא אמורה להשקיע בהתאמה ובעידוד תעסוקה אמיתי

היא היתה מצליחה הרבה יותר מהשוק הפרטי

ואיפה אנשים יעבדו

גם לא הבנתי את הקצף והכעס שיצא כאן בשרשור סביב הפנסיה התקציבית.

נכון שעד 2004/5 העובדים לא נדרשו להשתתף בכלום משכרם, לעומת השתתפות של 6%-6.5% בפנסיה צוברת, ומ 2005 ההשתתפות היא 2% (לעומת 6%-6.5%), אבל גם בפנסיה צוברת וגם בתקציבית, המעביד נדרש להקצות ולהפריש את מרבית הכסף לקרן הפנסיה (8.33% פיצויים + 6.5%-7.5% תגמולים).

הבעיות המבניות בפנסיה התקציבית, שהביאו להחלטה להפסיק אותה - לא היו קשורים לאותה הטבה של השתתפות מופחתת של העובד בהפרשות הפנסיוניות.

בראש ובראשונה היה סיכון פיננסי וחוב אקטוארי ענק. בפנסיה התקציבית, המדינה התחייבה לשלם את קצבת הפנסיה לעובדים שפרשו ישירות מתקציב המדינה השוטף, מבלי שהעובדים (או המדינה כמעסיק) יפרישו כספים לקופה ייעודית לאורך שנות עבודתם.

אם מלכתחילה המדינה היתה מפרישה את הכספים הפנסיוניים לסוג של קופת פנסיה, כנראה שהפנסיה התקציבית היתה ממשיכה להיות רלוונטית גם כיום.

עם השנים והגידול באוכלוסייה + העלייה בתוחלת החיים הולידו חוב אקטוארי העומד על מאות מיליארדי שקלים, שהטיל מעמסה כבדה על תקציב המדינה על חשבון צרכים חיוניים אחרים.

(מקווה שבסדר להצטרף לדיון הסוער, כי זה לא נושא נשי בכלל)

יש שכר של עובדי מדינה שעובדים ברגע זה

ויש פנסיות של אנשים בפנסיה

תראי עוד כמה זמן - הריון ולידה

ייתכן והוא זכאי להטבות יותר ממה שהוא מכניס למדינה במיסים. גם אישה צעירה נשואה עם ילדים חילונית לגמרי/ דת"ל עם הכנסה לא גבוהה שיש לה נק"ז כנראה לא מכניסה ממיסים וגם הם צורכים כנראה יותר ממה שמכניסים שלא נדבר על זוג דתל שהבעל אברך. גם זה קים הרי.. כל דבר כזה גורע מההכנסה ממיסים למדינה, ויש הרבה זוגות צעירים כל הזמן.. לגבר מוסלמי עם 4 נשים ו20 ילדים - המדינה צכניסה מהמיסים שלו יותר ממה שהוא צורך? נראה לך?? יש לי עוד מלא דוגמאות. גם גברים בכלא לא מכניסים מיסים וצורכים יותר ממה שהם נותנים. גם נכים. אין לזה סוף. אירוע המס פה לא שייך רק לחרדים

הטענה שלי היא אחרת: בהשוואה למגזר ערבי, האם המדינה מפסידה יותר על ערבים או על חרדים? מישו מדד באמת ולא באיזה סקר חרטוט סטטיסטי?

וגם - אם אחוז הגברים החרדים הכשירים לעבודה היו שווים לאחוז הגברים העובדים במגזר הכללי - האם הכנסות המדינה ממיסוי היו גבוהות בהרבה?

אם נשווה את אחוז הפשיעה במגזר החרדי לאוכלוסיה הכללית (או רחמנא ליצלן לערבית) - כמה זה חוסך למדינה מכספי המיסים?

כספי מיסים זה לא רק עבודה. כי כמו שכתבתי, גבארם חרדים הם לא עובדים בשכר גבוה ויש להם הרבה נק"ז של ילדים לאורך שנים

המכלול של - על מה אנחנו משלמים מיסים מול כמה הכנסה חרדית עובדת באחוזים יןתר גבוהים תשנה את המאזן הוא זה שמשנה. האם הצורך במיסוי גבוה הוא בגלל החברה החרדית? עליהם באמת הולך רוב הכסף שלנו? אם את שואלת אותי, ממש לא

האם כניסה שלהם לשוק העבודה ברובם תגדיל הכנסות במיסוי? כנראה שכן, אבל זה זניח לדעתי מול ההשוואה למגזר הערבי שבהם אף אחד לא נוגע או מדבר

של החרדים ושל הערבים הם יחד. קיצוץ באחד יביא לקיצוץ בשני, אפשר להעלות על המוקד את הערבים, אם גם הם בעיה, הקואליציה כבר שנים לא בידיים של הערבים .

בקשר לנקודה השניה זה מצוין במחקר כמה יתרמו החרדים ביחס לגברים הכשרים שלא יצאו למעגל העבודה. ומה הנזק כל עוד הם לא יוצאים.

שוב כל הטענות שיש עוד בעיות אחרות זה להתחמק מהבעיה הזאת.

סבבה שיש ערבים, שיש משרות ממשלתיות, גם בהם צריך לטפל מי אמר שלא.

משיח אחד של "אין שום בעיה, זה שקרים ופרופגנדה " לשיח אחר"אבל גם הערבים בעיתים" רק מראה שאתן מסכימות שיש בעיה.

ורק צריך להבין את סדר הגודל שלה.

אחוז פשיעה זה זניח בתקציב

ומה הקשר? בפשיעה אפשר לצמצם כלכלית? להוריד אכיפה?

ההפך, כדי להילחם בפשיעה צריך להשקיע בהם עוד משאבים כלכלים. הטענה הזאת לא רלוונטית בכלל.

כל הטענה היא

1. כמה הנתח שניתן גדול ביחס לתרומה שניתנת

2. כמה הוא הכרחי ואפשרי לצימצום (כיפת ברזל וציוד צבאי לעומת עידוד עבודה, על מה כדאי לוותר קודם)

3. האם זה במגמת שיפור או להיפך.

   ביטחון ואכיפת פשיעה זה לא גורם שאפשר לצמצם בו

את טוענת שזו בעיה, אני משקפת לך שכנראה הבעיה היא אחרת, את בוחרת לראות בזה הסכמה. כבר כתבתי מפורשות שזו לא בעיה מבחינתי. לדעתי הבעיות הן אחרות וציינתי מה הן.

לדעתי גם אין קשר חערבים בקואוליציה או לא, זו נגזרת שקשורה לכוח האלקטורלי של הציבור ולאינורס הבטחוני של המדינה. האם זה אומר שזו לא בעיה כי הם באופיזיציה? סתם תירוץ בעיניי

תקציב משרד החינוך הולך ומאמיר ולא ראינו שיש שינוי במגמת אחוזי הפשיעה במגזר הלא חרדי. כמה מתוך התקציב הזה הולך לחרדים שאת טוענת שזה לא משמעותי? האם בדקת כמה הוא נוגס?

אני בוחרת בקפידה את הדברים עליהם אני כותבת ןא כי זו סטייה מהנושא או הסכמה ל"בעייתיות" אלא כדי לשקף לך שהבעיה היא הרבה יותר גדולה מהמגזר החרדי ולא קמה או נופלת עליהם

אם אכן זו עלילת שווא ולא המצב, חברי הכנסת החרדים הם אלה שצריכים להציג את הנתונים ההפוכים.

ואני מדברת נטו כלכלית,

בפן הערכי אני ממש חושבת שצריך לממן לימוד תורה בצורה מסוימת, וגם בגיוס הבעייתיות היא בשני הצדדים.

מספרית אלו הנתונים שמצאתי ולא פלא שאדם חילוני , עובד ומשרת שלא מאמין בערכי התורה, מתוסכל.

באחוזים של רוב הציבור הלא חרדי יביא 9.5 מיליארד שח - על מה זה מבוסס?

על הכנסה ממוצעת במשק?

איך מדדו כמה גברים חרדים יש שלא עובדים?

זה שכתבו שרוב הציבור החרדי לא משלם מיסים/ משלם פחות זה בדיוק מה שדיברתי עליו. יותר גברים עובדים לא בהכרח יעלו בהרבה את המיסוי, בגלל נקז וכו.

אגב,כתבה מהיום בוואלה. לא מגובה בנתונים, לא מזכיר ערבים. נטו שנאת חינם מיותרת שתכניס הקלקות

מיליון שקל לילד: פראיירים לא מתים, הם רק מממנים את הילדים של השכנים - וואלה כסף

זה הנתון שהכי קל לבדוק

רשות האוכלוסין מגזר, גיל,

נתוני מס.

הכי קל לבדוק

וזה מהאתר שלהם

צילמתי את הנתונים מתוך מחקר של 51 עמודים עם מקורות

אפשר לבדוק אחד אחד

מהי ההגדרה?

לגבי השאר - שוב, לדעתי לא מדויק

כי רוב הגברים החרדים לא נשארים לא עובדים כל חייהם. וכנראה שגם גברים בגיל הפטור כלולים, ואז הנתונים לא מדויקים כי רובם בסוף כן ייצאו לעבוד

הכלכלה פה לא מבוססת על נתונים מדויקים עתידיים

לו היו לוקחים את אחוז הגברים החרדים שלא עובדים עד גיל הפטור ומשווים לאלה שכן, אחרי גיל הפטור, כנראה שהנתונים היו נראים אחרת. לדעתי

ואם היו מכניסים נתנים של גברים בגיל הפטור כעובדים - שוב נק"ז בגין ילדים. אז כמה זה באמת ישפיע על הנתונים?

אני לא בטוחה שזה לא מוטה לטובת אג'נדה, אבל מודה שלא קראתי

זה לפי אזור מגורים

נניח ויש הטיות, של 30%?

בנוסף מה הקשר הפרמטר של הגיוס

נניח והוא משפיע, הוא לא משנה את הנתונים הוא משנה רק את המסקנות ודרכי הפיתרון.

של הקשר לגיוס - גברים בגיל הפטור לא עובדים כי הם מחויבים להיות בידיבה כדי לא להיחשב עריקים. מדובר ב6 שנים שכמו שכתבתי - הן שנים שבהן חרדים מתחתנים ויכולים בפוטנציה להיות הורים ל4 ילדים. זה אחוז סטייה נוסף

וחרדים גרים בכל מיני מקומות. זה שיש ריכוזים גדולים זה נכון, אבל יש עוד מקומות וקהילות חרדיות בכל הארץ. כנראה שדווקא אלה שיותר עובדות.

מבחינתי אם ההשוואה הולכת על בני ברק ירושלים בית שמש ואלעד לצורך העניין - זה מחקר מוטה עם אחוז סטייה לא קטן. 30 אחוז מ9 מיליארד זה אומר שפתרום הסכום יורד ל6 מיליארד. זניח? זה הכספים שלנו הרי לא? כל שקל חשוב!

תוסיפי לזה גברים בגיל הפטור שלא יכולים לעבוד כי הם לא מתגייסים- עוד יותר. לכמה עוד נרד?

וככה נראה מחקר אמין שהוא לא באמת כזה, מרשות ממשלתית, שעולה לחדשות ומשודר לציבור כשמה שעומד מאחוריו זה נתונים לא מדויקים ותכלס כל מטרתו להאשים את החרדים

האם יש כזה גם על ערבים?

מי חרדי, ולא רק לפי אזור מגורים.

למשל לפי בדיקה של מוסד לימודים אחרון בו למד. ישיבה/ סמינר וכו

זה מצמצם את ההטיות משמעותית

ובנוסף סקרים שנעשים כל הזמן שבו כל אחד מגדיר את עצמו.

הטענה על על הטיות שולית מאוד.

דווקא את הנתונים האלה הכי קל לבדוק ויש הכי פחות הטיות, מי שיכול לעשות את ההטיה הם אלה שעובדים בשחור שנפוצים יותר במגזר הזה.

והבנתי לגמרי את הטענה על הגיוס, את מדברת על גורמים וסיבות ללמה הם לא עובדים.

לחלוטין יכול להיות שהאשמה לא רק על החרדים, אני לגמרי חושבת שזה מורכב יותר, ואין לי אצבע מאשימה רק על צד אחד, באמת, זה לא שחור או לבן,

אבל את הנתונים הפשוטים של כמה מיסים נכנסים מהמגזר, זה לא משנה.

אם יש בעיה שמונעת מהם לעבוד למרות שהם רוצים, ברור צריך לפטור.

אולי באמת הפיתרון הוא לא רק בתקציבים. אולי הם נדחקים לפינה, צריך לקחת הכל בחשבון.

כל השרשור נפתח על כעס שמישהו ממורמר, והוא צודק, משהו במדינה הזאת חייבת להשתנות, בין יתר הדברים גם הנושא הזה.

כמי שלא זכאית לדרגה.

ב"ה מודה לה' שאנחנו מתפרנסים היטב, אבל אני רואה לא פעם אנשים שההתנהלות הכלכלית שלהם מוזרה בעיני. שהיו יכולים לעבוד יותר ובחרו לעבוד שעות מצומצמות ולהתפרנס מצדקה. שמתנהלים באופן לא הגיוני כלכלית, וכן זה מרגיז.

בתור מישהי שבעלה משלם המון מס הכנסה זה הזוי כמה משלמים, ובתור מישהי שהיא גם עצמאית ועל כל שקל שמכניסה נותנת באופן מידי למדינה 18 אגורות מע"מ זה מבאס.

לא הבנתי למה אכפת לך ממה שהוא כתב האמת

הוא מתבאס, זכותו

את מקבלת דרגה,זכותך

פה זה נגמר

שיתלונן עד מחר 🤷

אבל זו המציאות של הכלכלה במדינת ישראל:

יש כמה וכמה מדרגות שבהם לא שווה להרוויח יותר כי אז מפסידים דברים אחרים

לא שווה לי לעבוד עוד ולהרוויח 9000 שח במקום 8000 כי אז לא אקבל מענק עבודה

לא שווה לעוסק פטור להפוך למורשה בשביל להרוויח עוד 10,000 בשנה, לפעמים לא שווה לאברך לצאת לעבוד או לאשה לעבוד במשרה מלאה כי אז לא יהיו זכאים להנחה במעון. ואני אומרת את זה בתור מישהי שנהנת כרגע מרוב הזכויות האלו

אבל חד משמעית הן מאפשרות לי לעבוד באחוז משרה שלי ולא להגדיל משרה, אז כן המדינה סוג של מעודדת אותי לעבוד קצת.

ספצפיית אני מרגישה מאוד בנח כי עובדת בעבודה חשובה שבעיני היה צריך לשלם עליה יותר, ואני לא היחידה כמובן

כלומר יש הגיון במדיניות הזאת

אבל בגדול כל מי שלמד כלכלה מוביל בתחום מבין שבמדינת ישראל זה קצת לא מאוזן, יש יותר מדי סבסודים כאלו באופן שמוציא כבר את השוק מאיזון.

דבר נוסף- רוב מי שמתלונן זה לא מי שמרוויח 40-50, (כי אין הרבה אנשים שמרוויחים ככה)

אלא מי שמרוויח 15-20

אם אין לו הרבה ילדים הוא לא זכאי לשום הטבות, הוא כן משלם מיסים מלאים, וזה סכום שמאתגר לחיות אותו כשצריך לשלם על כל דבר מחיר מלא.

תחשבי על זה שמי שמסובסד בעצם לא מבין כמה יקר לחיות כשאתה לא מסובסד, אבל באמת כשצריך לשלם על מעון 4000 ל2 ילדים, ויש ארנונה מלאה ותשלום מיסים מלא, לא נשאר הרבה כסף.

כדי להבין ששווה להרוויח 20 אלף ולא להשאר ב8000

כי ילד במעון גדל וההוצאה נגמרת

ממני זאת שלא מסובסדת

והילדים כבר גדלו

לא יקר לי בכלל לחיות

זו בחירה שלי כמה לצרוך

וגם כמה להרוויח

ואם האופציה לא היתה קיימת, הם לא היו יכולים לעשות אותה.

זה שהם בוחרים

לא הופך את הבחירה לנכונה

האם אפשר להתייעל תקציבית בחלוקה אחרת?

ברור שכן

האם לקחת הטבות לאנשים שמשתכרים נמוך זה מה שייעל את התקציב?

כנראה שלא

את פוטנציאל ההשתכרות שלהם. וזה באמת מה שקורה.

כמו ש @משתדלתלהיותאני כתבה כמה תגובות למעלה.

זו לא קצבה

והיא פר הכנסה ושעות עבודה

ומיועדת ישירות לעידוד עבודה וגם מצליחה בזה

אני שמחה שכספי המיסים שלי מעודדות אימהות לעבוד

ולא משנה לי כמה הן בוחרות לעבוד

החיים מורכבים גם ככה

ואוכלוסיית האמהות שזכאיות לסבסוד מעונות

לא יהיו אף פעם על הכוונת שלי ברצון לצמצם תקציבים

לא למצות את כושר ההשתכרות.

תקראי שוב את מה שכתבה @משתדלתלהיותאני אם בא לך, זה כל הנושא של תת השרשור הזה.

בכל מקרה, אני מבינה שבאמת נושא השרשור הפך להיות פחות עד כמה המגזר החרדי מכניס למדינה מול כמה מקבל, ויותר שרשור עוולות כלכליות ואחרות שיש במדינה.

אני לא חולקת, יש מלא דברים שכדאי לתקן במדינה, בע"ה נמשיך להתקדם.

מסכימה איתך, המסקנה שלי דרך אגב היא ששוה לי להרוויח הרבה מאוד, בשביל שיהיה לי שווה עליית שכר למרות שזה יוריד לי הנחות

ובטווח הארוך לשם אני שואפת

רק הסברתי למה יש במדינה עידוד אבטלה

אלא 8 מול 9 או 10

ברור שלהרויח 20 לעומת 8 זה עדיין שווה למרות המיסים

אגב יש כאלו שאולי זה עדיין לא ''שווה להם''.

כי זה ידרוש מהם מחיר משפחתי ואישי שהם לא רוצים ''לשלם''

עולים בהדרגה

עלית שכר היא תמיד שווה כעניין כלכלי

כי ההוצאות וההטבות זה דבר משתנה

אבל שכר לא יקפוץ בבת אחת כלפי מעלה

מחיר אישי אפשר לשלם גם בשכר נמוך וגם בגבוה

זה לא קשור ישירות לשכר אלא למשתנים אחרים

את צודקת, בשביל להגיע ל20 יש דרך ומי שיתקע ב8 כי כרגע זה יותר משתלם לו מ9 - בטווח הרחוק יפגע

אם לכולם היתה מודעות פיננסית מודעות לתהליכי קריירה- אז טוב שיש את הקצבאות בשלבים הראשונים ואחר כך צריך להגמל מהן, אבל הבעיה שלהרבה אין מודעות ואין ידע והרבה נתקעים על הן בגלל שכרגע בטווח המיידי זה נראה להם עדיף

לא בגלל ההטבות

אלא בגלל חוסר יכולת לפעול/ לראות קצת מעבר/ לגדול

זה בסדר

לא כולם מסוגלים

וההטבות בדיוק לזה נועדו

שאנשים לא יפלו למעגל העוני והחסר

ולהביא הרבה ילדים...

חחח

כמובן בהומור, ככה אני מבינה.

לא מהתחום וזה מעניין...אף פעם לא חשבתי על זה ככה

תמיד אוטומטית היינו זכאים להנחה במעון, אז בתקופת גידול ילדים כבר עדיף לעבוד במשרה מצומצמת? כך שיהיו הטבות.

כלכלית נטו: בראיה שטחית לפעמים נראה שבטווח המיידי שעדיף לעבוד פחות, אבל בדרך כלל זה גורם לכושר ההשתכרות להשאר נמוך ואז בהמשך כשרוצים להרוויח יותר זה מאתגר יותר, בנוסף זה משפיע על ההפרשות לפנסיה ודברים נוספים. בקיצור לתקופות מסויימות אולי כן, מי שיעשה את החישובים האלו במשך 20 שנה כנראה יצא מופסד.

מה שכן לא הכל כלכלי בחיים, ויש לאנשים עוד שיקולים, וההנחות שיש מאפשרות לאמהות בתקופת הילודה לעבוד במשרה מצומצמת.

האם זה משתלם? בדרך כלל לא, אבל בזכות זה זה אפשרי.

הבעיה תהיה שיום אחד הן יצטרכו לעשות את הסוויצ, ואז יכול להיות שלב שזה לא יהיה משתלם לעבוד יותר, אז איזה יופי שאפשר בתקופות מסויימות לבחור שלא, אבל לטווח הארוך צריך לדעת שזה חלק מהדרך בשביל באמת לעלות את השכר, וצריך לא לחשוש מהשלב הזה

מהפער בהכנסות שמזכה בהנחה. וזה בלי לדבר על פנסיה, קרן השתלמות וכו'.

אותו דבר לגבי מענק עבודה והנחה בארנונה.

אולי לפעמים יוצא שכולם ביחד ממלאים את הפער.

אני מרשה פעם בשבוע מנה חמה.

שאר הזמן אוכל שאפשר לאכול פושר..

- שניצל בפיתה

-שניצל עם אורז / פסטה

-המבורגר (מכינים בבוקר)

-נקנקיות בלחמניה

חזה עוף בתיבול שווארמה

שניצל / נקניקיות עם פסטה (מכינה יותר מראש ושמה בצד קודם כל בקופסאות האוכל כדי לא להיתקע)

קוסקוס עם עוף

לפעמים זה פשוט עוד פרוסה

קוסקוס עם מרק ירקות

טוסט עם טונה ותוספות

קציצות טונה ואורז

רק קצת רוטב של המרק ספוג בקוסקוס

לאכול סנדוויצים כל היום, מושקעים יותר או פחות, וארוחה רצינית יותר בערב. לא חייב בשרית אפשר גם שקשוקה, פסטה עם רוטב כיפי או משהו כזה. אני פשוט רואה שלקחת אוכל מבושל למסגרת שאין איך לחמם זה יכול לבאס.

בתור סטודנטית כן הייתי לוקחת איתי מבושל, וזה יכל להיות גם פתיתים עם ירקות מוקפצים וקובה בשר, או בסגנון המנה הסינית הזאת של אורז/נודלס-אפונה וגזר-חביתה מקושקשת/חתיכות קטנות של עוף ברוטב סויה או טריאקי, אפשר גם פנקייקים עם קופסה קטנה של רוטב

שניצל

עוף

נקנקיות

והתוספות- לפי מה שמכינים בבית.. משתנה..

מעניין לנסות. כשהן קפואות באריזה הן דבוקות אחת לשניה ואז קשה להפריד וצריך להכין את כל החבילה גם אם רק ילד אחד רוצה.

כי נגמרו לי הרעיונות.. אמרה שרוב מוחלט מביאות מנה חמה, היה יכול לעזור אבל היא לא נוגעת בזה.

דג מושט שנכנס על הבוקר לתנור עם תפוד,

קציצות ואורז

עוף בתנור, אורז ואפונה

שניצל ופתיתים

המבורגר בלחמניה

פיתה עם פסטרמה

שניצל תירס ופסטה

פיצה וסלט

זה סנדוויץ. לא צריך חימום והבן שלי מאד אוהב.

אני מכינה ומקפיאה מלאי במאפינס גגדולים

במאפינס יש קמח, בצים, וירק לפעמים גם מכינה בשרי...

אחלה ארוחה, עם סלט טרי בקופסא.

גם אם לא הכי משביע, הרגלתי את ילדיי שזה ארוחת ביניים וכשבאים לבית זה הארוחה הבשרית העיקרית.

אז זה עוד רעיון.

אפשר סמבוסק עם כל מיני מילואים שונים:

ירקות

גבינה קשה

גבינה צהובה

בשר

טונה

ביצה

מכינים מראש כמות גדולה ומקפיאים.

זה מתחמם טוב, וגם טעים קר.

לפעמים זה לא מתחמם בצורה אחידה, לדעתי לילדים זה ממש בסדר.

לא חייב שזה יהיה אוכל שיצאים גם למסגרת וגם לבית.

לבית אפשר מבושל עוף, מרק, רטבים

למסגרות לקחת מהקפואים.

אליה, בניה, נוה, אלישיב, אלקנה, יונתן, אורי

יש מלא שמות, רוצה למקד יותר?

לגבי השם נועם- אני מכירה נעם רגוע וחמוד, לפחות בסביבה. בבית פחות, כמו הרבה ילדים.

לא חושבת שזה קשור לשם.

לגבי לקרוא על שם- מה עם לקרוא בשם דומה, אבל לא בדיוק באותו שם?

מבחינתך זה עדיין יחשב לקרוא על שמו?

מבחינת הרב אליהו זה כן בסדר?

אוראל, אבישי, אליה, אלקנה, איתן, אביתר, בניה, בועז, בארי, וכו'..

תמקדי יותר את הסגנון

בנימין, יונתן, לביא, אורי, נדב, דביר, איתן, מאור, אריאל, דוד, רועי, נתנאל, אליה, יאיר, אמיתי, יהודה, אלעד, גלעד, אבישי

ומכירה 2 נועם רגועים, אחד קטן חמוד ואחד בגילי...

לא חושבת שכל הנועמים שובבים ותזזיתיים

יותר קשור לאופי ,מידות שנולדים איתם וכו

יש לי נועם והוספתי לו עוד שם על שם אבי

יכולה להגיד שהוא מיוחד ממש ויש לו חן והוא הילד הכי מקסים שלי וזה שנכנס ללב לכולם

בתחילה הוא היה קצת יותר רגיש מעכשיו וזה בא לידי ביטוי בבכי מתגבר ולא היה מרוצה משום דבר ותמיד בוכה ועצבני אבל עם השנים זה התמתן ,קשור לדעתי באמת לאופי כי יש לי עוד בן בשם אחר שיותר שובב ותזזיתי ..

נדב,יהונתן,רפאל,איתי,אריאל,הראל,אורי,

לא נראה לי שם שני יש בעיה.

אבי נפטר גם יחסית לא מבוגר ממחלה ולבני נתתי את שמו השני

בזמנו ששאלנו רב הוא אמר שם שני אין בעיה לקרוא

אישית יש לי בנדוד נועם ממש רגוע ומיושב

עוד שמות בסגנון שכתבת-

יונתן, ישי, לביא, גלעד, אריאל, עוז, הראל..

לגבי שם שני, ממה שאני יודעת אם מוסיפים שם נוסף אין שום בעיה.. אבל אולי לדעת הרב אליהו זה כן בעייתי עדיין? אנחנו לא פוסקים לפיו.

ג'ינג'י נמרץ, אבל הנמרצות שלו התמתנה עם השנים. בכל אופן, אנחנו תולים את השובבות שהייתה לו בצבע השיער הוא התכהה במהלך השנים, אז אולי גם לכן הוא התמתן...

בקשר לשם שני על מישהו שנפטר בגיל צעיר - גם אנחנו שאלנו על כך את הרב מרדכי אליהו, והוא אמר לנו לקרוא על שם המשמעות של השם ולא על שמה של הנפטרת. (למשל, אם קראו לה תקווה - אז לכוון שאנחנו מקווים לדברים טובים, ולא שזה על שמה.) אבל ברבות השנים כבר פחות הדגשנו את הרעיון הזה, וכיום אנשים זוכרים שזה על שמה... (גם לי היה חשוב מאוד לקרוא על שמה. אבל היא נפטרה בגיל צעיר מאוד-מאוד, אז כבר לא זכורה בזיכרון המשפחתי שלנו כל כך. וב"ה הבת שלי חיה וקיימת עד מאה ועשרים בע"ה, אז השם הזה מחובר אליה וזהו...)

אריאל

ישי

אבל נכנסתי להיריון אז ביטלתי אצלה (לזכרוני לא עושה מעקבי היריון)

צריכה דווקא לדברים שלא קשורים

תודה

פה ירושלמית במקור היא מאוד מלאה אז יעזור לי שיהיו כמה אפשרויות

בכל מקרה אני פעם ביום בערך בודקת אם יש תור שהתפנה

אחת הנדירות והעדינות

אני מכירה אותה מלפני שעברה לשם וממש התבאסתי שעברה

אשמח לשמוע ממך אם את חושבת שהיא תהיה טובה גם בדברים שלא קשורים להריון ולידה (במילים אחרות אם היא נראית לך גם מקצועית חוץ מנחמדה ועדינה)

הייתי אצלה במעקב הריון.

מאחלת לך שתהיה לך חויה טובה ושהיא תהיה שליחה טובה

תבדקי אם מקבלת באזור שלך

הייתי אצלה פעם אחת והתרשמתי שהיא עדינה ונעימה.

אז דוקטור חנה דרוקמן. מניסיון. היא ממש אנושית, עם סבלנות, נעימה ורגישה.

מבינה ממש את הפחד שלך. גם אני עם טראומות מרופאות נשים וגם אני לא מעיזה ללכת בלי לשמוע על הרופאה לפני זה. אבל אצלה תמיד היה ממש בסדר.

אולי היא מקבלת בעוד מקומות, שווה לבדוק.

מקריית אונו מושלמת עזרה לי ממש בהריון

מה שמגניב במשפחתון של תמ"ת שאת מקבלת כסף על זה שאת שומרת על הילד שלך.

ככה שמעתי, תבדקי את זה.

ולא בטוח שאת צריכה להכניס את הקטנים לצהרונים.

תחפשי מישהו/י בסביבה שיביא לך אותם בתשלום הביתה.

אבל תיקחי בחשבון שזה עבודה נון סטופ, כמעט בלי חופשים.

וכמובן רק אם את אוהבת לטפל בילדים או תינוקות.

בכללי, לדעתי שווה לצאת לעבוד גם אם התוספת בהכנסה היא 3000 ש"ח

כי אחרי שיוצאים לעבוד אפשר לעלות בשכר

אם נשארים בבית זה לא קורה.

לא יודעת כמה אפשר להרוויח מזה. כמו:

כתבנות,

מכירה של עוגות- בעיקר אם אתם לא גרים בעיר. לפני שבתות, או עוגות מספרים, או אם את יודעת או יכולה ללמוד עוגות מעצבות קצת, קינוחי כוסות, חלות ביתיות, מגשי פיקניק.

מגשי פירות (יש קורסים באינטרנט, אחרי 2 מגשים בערך את מכסה את העלות).

סריגת כובעי צמר.

עריכת אלבומים

נסי לשאול את הצאט אולי יהיו לו רעיונות מעניינים.

ואני לא רוצה את זה

יש לבעלי עסק של השכרת ציוד לאירועים אם זה מיקרופונים רמקולים והכל וזה כל הזמן לשווק.. לנסות לסגור עסקאות.. זה קשוח

לכן חשבתי על פעוטון שנכון גם פה צריך שיווק אבל מכירים אותי בשכונה ום סגרו אצלך זה די קבוע ולא כל פעם מחדש למצוא לקוחות מזדמנים..

גם חשבתי אולי להיות שליחה? של חבילות? מכירות את המקצוע החדש הזה?

מישהי יודעת לספר על זה קצת איך זה עובד וכמה זה משתלם?

מתסכל אותי החוסר ודאות הזה והמחשבה מדבר לדבר. מקנאה באנשים עם מקצוע או ידעו תמיד שרוצות להיות משהו מסוים

הגנים שלהם במרחק הליכה?

אולי יש אמא שמוציאה שיתאים שתשלמי לה קצת(פחות מהמחיר של הצהרון) והיא תוציא לך אותם קבוע אלייך?

זה תכלס הזמן של השנצ בדכ

תתני להם ארוחת צהריים ואז שהזמן הזה קבוע יהיה זמן סרט עד סוף המשפחתון/עד שהגדולים שלך מגיעים..

וזה 2500 לילד אבל כפול כמה ילדים אני מאמינה..

ביחס אישי? או גם צהרון של המסגרות אבל תבקשי שילדייך יהיו איתך וינכו לך מהמשכורת את עלות המנות של האוכל שלהם? ככה את לא מחויבת לשלם עליהם צהרונים

בדרך כלל זה מ8-13

תוכלי להרוויח כסף וגם לא לשים בצהרון.

גם אין עבודה שאת לוקחת הביתה.

לא עובדת בזה אבל מכירה כמה נשים שעושות את זה, יכול להיות טוב לך אם את מתחברת

לגבי עבודה כסייעת.

יש אפשרות בדרך כלל לגמישות בשעות, אומנם השכר לא מאוד גבוה, אבל בגלל שלרוב זה מוגדר כעובדי עירייה / מועצה יש תנאים נוספים שאין בכל עבודה.

מעלה נקודה נוספת - שווה לחשוב לא רק כמה כסף ייכנס בסוף לחשבון הבנק, אלא לטווח הארוך.

אם את לא עובדת, ככל הנראה אין הפרשה לפנסיה. אם עכשיו יש מינוס, יהיה קשה לחסוך עבור הפנסיה בעתיד, וזה מאוד משמעותי. ככל שמתחילים לעבוד מוקדם יותר, זה מאפשר לצבור יותר.

אם בעלך עצמאי, זה עוד יותר מחזק את העניין של לחשוב על הפנסיה כבר עכשיו ולראות איך זה לא תופס אתכם מופתעים בעוד x שנים.

ולכן, גם אם תצאי לעבוד וזה רק יגרום למאזן בין הכנסות להוצאות, זה עדיין משתלם להיבטים כלכליים נוספים.

לק"י

ונראה לי שבכללי התנאים שלהן פחות טובים.

לא אומרת שזה לא יתאים לפותחת, אבל חשוב לברר איך זה אצלם.

בהצלחה!!

שווה לבדוק אולי יהיה ביקוש ואז אפילו עם שניים- שלושה ילדים תצליחי להכניס כמה אלפים בלי להכניס את הילד שלך למעון

כי את יותר פנויה בבוקר אז למה להיכנס לזה? לדעתי מתכון להתשה רצינית

אני במקומך הייתי הולכת לכיוון של מזכירות וכד

זה בדרכ עבודות שמשלמים יותר ממינימום, יציבות תעסוקתית, וגם אם תשלחי ילדים לצהרונים יש לך יתרון של שכר סבבה + הפרשות סוציאליות כחוק

אני חושבת שצריך לבחון מה היחס בין השכר שתרוויחי לתשלום על הצהרון ומה פוטנציאל ההשתכרות שלך. וגם - כמה שנים קדימה צפוי להיות תשלום על צהרון. כי לפעמים זו הוצאה ששוה לשלם אותה בשביל התקדמות מקצועית ועלייה עתידית בשכר.

אני גרה בעיר בה הצהרון לא יקר בכלל, אבל גם אם הוא היה יקר יותר הייתי משלמת, כי זה אפשר לי לצאת לעבוד בראש שקט והיום אני כבר משתכרת 30 אחוז יותר מההתחלה ועוד לא מיציתי בכלל את פוטנציאל ההשתכרות

היא לעבור דרך לקבל אותו.

להיות אטרקטיבית בשוק העבודה לוקח קצת זמן, במיוחד אם אין לך הכשרה למקצוע ספציפי.

לדעתי עדיף להכניס למעון תמת וצהרונים,

לקחת עבודה שאת אוהבת ואפשר להתקדם בה.

כל עוד המצב הכלכלי לא הורע עקב השינוי, זה הכיוון הנכון.

גם הפרשות לפנסיה זה כסף. וגם וותק. אם לא תתחילי, לא תגיעי למשכורת שמכבדת את עצמה.

כולם מתחילים מלמטה (אלא אם כן אבא שלך בכיר בהסתדרות או מנכל או משהו כזה)

גם אני במשך שנים כל המשכורת הלכה על המסגרות, אבל השנים האלו היו הבסיס להתקדמות בהמשך.

מה גם ככל שתתקדמי בעלך יוכל להרשות לעצמו להוריד מהשעות המטורפות למשרה שהיא שפויה מה שייצר לכם יותר זמן פנוי.

בד"כ חלוקה של מפרנס אחד היא לא מאוזנת ולא מספיקה היום אלא אם כן הוא באמת מרוויח כמו שניים..

שגם אם הגבר מרוויח פי 2 עדיין עדיף שגם האישה תעבוד

עבודה טובה נותנת הרבה יותר מאשר רק כסף

בזמן השיעור מרגישה שתורם לי

מעניין ומוסיף לי כלים

אחכ בחיים מתקשה מאוד לקחת את הכלים למעשי

לפעמים כותבת אבל לא תמיד

לדעתי אני צריכה פסיכולוגית / מדריכת הורים

לבעיות הספציפיות שלי. פשוט קשה לי לפתוח את הלב מול זרים לכן זונחת את זה כרגע לצערי

את לומדת ימימה? מעניין לשמוע מה את חושבת

בס"ד

מבינה שזאת השקעה גדולה, מסע של שנים (בנות שלומדות שנה אומרות שזה נחשב שהן ממש חדשות) ושזה דורש הרבה בגלל הכתיבה (שבעקרון אני דווקא נמשכת לזה אבל גם עמוסה מאד בשנים האלה). אז מתלבטת אם להיכנס לזה עכשיו.

אצלי זה כמו חוג כזה

כשמתחשק מגיעה, כשלא , מוותרת לעצמי ושבוע אחכ מגיעה

בס"ד

חשוב לי לשמוע את זה, בעיקר אם מדובר בריצה למרחקים.

הרגשתי אישית שעזר לי אבל לא יודעת אם בגלל השיטה עצמה או בגלל פריקת הלב למדריכה ….

למדתי במשך שנתיים(לפני כמה שנים)

הלימוד מציף המון נקודות של פגיעות שאנחנו סוחבות ועומס שמיותר לנו, כל שיעור קיבלנו משימה לשיעור הבא.

אני חושבת שזה שינה בי הרבה דברים.

למדתי לזהות מה טוב לי ומה אני פשוט סוחבת איתי סתם

אני ממש ממליצה גם אחרי שנים אני רואה את ההשפעה של זה. והמחברות נשארות(כל שיעור כותבים קטע) ומסכמים וכו'(כל אחת לםי מה שהיא רוצה כמובן)

ואםשר להמשיך וללמוד מזה בהמשך.

יש ספרים של תלמידות שלה שכתבו בשפה פשוטה יותר וזה גם מומלץ ממש.

מאוד מאוד אוהבת,

ימימה אביטל ז"ל הייתה גם צדיקה וגם גאונה.

החומר שלה שמלמדים הוא בשבילי תמיד כמו מים קרים לנפש עייפה ..

יש המון שיטות וגישות ואפשרויות ללמוד ולדעתי באמת הרוב המוחלט יעשה לנו טוב כי כשאנחנו עסוקות בהתפתחות שלנו זה עושה טוב ..

אז לדעתי כדאי למצוא בעיקר מדריכה או קבוצה שנעים בחברתן

בלידה הראשונה לא קניתי כלום

והיה לי ממש קשה להתארגן על הכל אחרי

לכן בלידה השניה כן קניתי

וזה דווקא עשה לי טוב גרם לי להתרגש ולחכות לתינוק

לא קניתי מלא דברים כן את הבסיס שצריך שיהיה בבית

1. גם אני בלידה הראשונה לא קניתי כלום מאותה סיבה. והיה לי מממשששש קשה עם זה אחרי הלידה. לקראת הלידה השניה כבר קניתי הכל.

   לא חסר לאישה אחרי לידה גם להתעסק עם כל מה שאין וחסר, ולהתבאס שאין מוצצים שאת אוהבת, וקנו לך בגדים לא מספיק מוצלחים וכו...

   בעיני ממש ממש כדאי להתארגן לפחות על חלק מהדברים לפני.

2. אני הייתי בביכורים פעמיים, אחרי הלידה הראשונה עם בעלי יחד בחדר פרטי גדול ומפנק, נהננו מאוד מאוד!!!

   אחרי הלידה השלישית הלכתי ל2 לילות לבד, גם היה לי חדר גדול פרטי ומפנק, והארוחות מפנקות. לא היה לי קליטה וזה היה מאוד מאוד מתסכל ומעצבן, על כל טלפון קטן עם בעלי הייתי צריכה שעה למצוא מקום שיש בו קצת קליטה... כל שאלה של איפה המכנס של הילד וכו הפכה לעסק שלם... זה היה מתסכל. ובנוסף גם התגעגעתי מאוד לבעלי והילדים, היה לי שם קשה קצת לבד. והיה לי יציאה למרפסת מהחדר, וכל הלילה פחדתי שיכנסו ויקחו לי את התינוק😭 (הגיון בריא של אחרי לידה)

   בתכלס אם יש אפשרות לבוא עם הבעל זה ממש מושלם ומפנק, וגם הפעם די נהניתי, אבל גם פירטתי לך מה היו החסרונות שאני ראיתי

בשעה טובה בקלות ובשמחה!!

אני עשיתי ביות מלא בביכורים, והרגשתי שאין לגמרי תמיכה בזה...

עצבן קצת את האחיות שבאתי לקלח אותו שם כל פעם ועמדתי שם עד שגמרו... ונתתי לו יד בהחלפת טיטול וכו.

האחות שיכנעה אותי ממש להשאיר אותו וללכת לנוח, ולא רציתי בכלל... והיא קצת לא שיחררה. היה לי לא נעים.

אבל בסה"כ היתה שם חוויה ממש טובה, ונעים שם ממש.

אצלהו לא נוהגים לקנות כלום לפני ואם כן אז משאירים בחנות אבל לי זה לא התאים אז עשיתי וקניתי מה שבא לי לפני ושמחתי מההחלטה כי היה ממש כיף לחזור לזה שהכל מוכן והבגדים מסודרים

לגבי 1

לידה קודמת לא קניתי. בפועל אפילו בגד להוציא מהבית חולים לא היה לי. כי הבנים שלפניו נולדו בעונות אחרות. גיסתי הביאה לי משלה וכיבסה ובעלי הביא לי את השקית ממנה לבית חולים שאבחר..

בלידה הזאת ארגנתי כל מה שהיה חשוב לי. והיה לי כיף לכבס הכל לפני ולהכין הכל מסודר לפני הלידה. למרות שהיא ילדה שביעית, רציתי לחדש וחלק דברים היה חסר. ולמי מתאים אחרי לידה לעשות סיבובים בחנויות לחפש או לשלוח את הבעל ולהסביר לו מה לקנות...

לגבי מלונית, הייתי פעם אחת. ואני ממש אחת שמתגעגעת לבית ולילדים ורוצה את המקום שלי. והיה לי ממש חוויה טובה. חדר מפנק, ארוחות של מלון. שקט בלי הפרעות. היתי רק לילה אחד אבל זוכרת מאוד לטובה. רק קצת היה חסר לי תעסוקה. במלונית עין כרם. אבל זה היה מזמן, הילדה כבר אחרי בת מצווה...

באחרון היה לי בעיקר דברים בסיסיים. (וילדתי פסע משבוע 37)

כסאות בטיחות, טיטולים, בגדים, מוצצים ובקבוקים.

עריסה הייתה בבית מילדים קודמים.

עגלה הייתה מילדים קודמים+לקחנו ממישהי שמסרה.

זה גם תלוי מה התכנון לאחרי הלידה. לאן הולכים ומה יש שם.

בגדול, חושבת שהכל אפשר להשיג אחרי הלידה.

יש פחות מבחר. אבל יש.

1. קונה לפני, גם עוזר לי בתקופה הקשה והפחדים של ההריון וגם נח לי להיות מאורגנת לפני.

2. הייתי בעין כרם אבל נראה לי שזה אותו קונספט, אחרי הלידה צריכה את השקט שלי ולא המוניות.

לבחור ולהרגיש את הציוד מחזק את התקווה, ונותן כח לעבור את האתגרים

זה לנתב אותו לאמונה.

אני קונה בגדים כי אני מאמינה שהכל יהיה בסדר.

בהריון האחרון זה היה הכי מורגש. הייתי בהריון בסיכון.

וחששתי להתארגן.

כן, זה מה שהיה בדורות הקודמים.

אני קניתי, אבל לא דיברתי וסיפרתי שקניתי, החבאתי בארון שקיות בגדים וכו' ולא הראיתי לאף אחד, ככה בשקט.

למען האמת אני חושבת שכשאת קונה בגדים זה אומר שאת מאמינה בלב שלם שהתינוק יגיע בשלום והכל יהיה בסדר, ואחרי הפעולות יגיעו המעשים.

אני מאלו שלא קונות כלום, כמנהג אמא שלי

זה לא מעין הרע, זה מפחד שהכל יעבור בשלום בע"ה.

אבל אני יודעת שיכולה לבקש מאמא שלי ואחותי ויקנו לי כל מה שצריכה..

נוח זה לא, ברור שנוח יותר שהכל מאורגן, אז תחשבי מה מתאים לך.

מה שאני עשית בלידה ראשונה ובכלל זה לעשות הזמנה גדולה ולקחת אחרי הלידה. לי זה הרגיש נכון.

בהצלחה וידיים מלאות בע"ה.

אצלנו מאמינים שהתארגנות מראש היא מעשה של אמונה ובטחון בה' שהכל ילך בטוב ובחסד

ופרקטית זה מאפשר להתמקד אחרי הלידה במה שחשוב שזה הדאגה לתינוק ולאמא, ותמיד יש עוד סידורים נצרכים.

1. הכנתי הכל ברמת בגדים מכובסים מקופלים בשידה, טטרות, טיטולים, מגבונים, מוצצים, הכל.. חסך התרוצצות מיותרת אחרי הלידה, ואני נהניתי מאד להכין הכל ולהתרגש ולצפות.

2. לא הולכת לבית החלמה כי במילא מניקה מלא ולא אוהבת לשים בתינוקיה, וצריכה את המיטה שלי והשירותים שלי. את הכסף במקום משקיעה בוולט ומתפנקת עם אוכל טוב. אבל! חובה לדעת לשים גבול בבית ולנוח היטב, מי שקשה לה להתעלם מהבלגן והכביסות וכו אולי עדיף שתלך לבית החלמה. אני הייתי בבית ולא עשיתי כלום כלום כאילו אני לא נמצאת.

גם בלידה ראשונה ובשאר הילדים

הכנתי חדר מוכן לתינוק כולל מדבקות קיר עגלה מיטה הכל מהכל ובגדים מסודרים ומכובסים בשידת החתלה

אגיד לך יותר מזה עוד לפני שהריתי קיבלתי הכל מדודה שלי שמסרה היה לי חדר ששמור רק לתינוק ממש עשיתי כלי לרצון השם חחחח

אני בכללי מסודרת ולא אוהבת להיות בלחץ של הרגע האחרון ויותר מכל אני מאמינה באמונה שלמה שתמיד תמיד אהיה ביידים מלאות אין סיבה שלא גם שאלתי רב בנושא אמר להתכונן מראש

לא בונה על כלום בלאגן של אחרי הלידה.

קניתי עגלה (יד שניה), כיסא לאוטו (כולל לחבר אותו..), כיבסתי וארגנתי את כל הבגדים בשידה, טיטולים מגבונים, חיתולי בד..

הכל חיכה כבר מוכן לשימוש. להוריד מהעומס של אחרי הלידה.

כ"כ חיכיתי לילד הזה

והיו לי כ"כ הרבה פחדים מסביב

שהיה לי מאד טוב להתארגן מראש

לקנות בגדים מתוקים ולהחביא בארון שהילדים לא יראו מה הצבע

ולגבי הבית החלמה

הייתי בביכורים

היה פשוט חלום

אני טיפוס מאד פרטי ומאד לא משתף

הייתי בחדר פרטי, רחב ידיים

לרוב הבייבי היה איתי, למרות שהתינוקיה שם מופלאה

בגלל שאחרי הלידה הוא היה מנוטר/פגייה הרבה זמן והייתי צריכה פיצוי לי ולו על הימים האלו...

האוכל היה טעים

שבת בעלי היה איתי והיה מושלם

ארגנתי לי מראש כערמת ספרים ועשיתי מרתון קריאה- בשבילי זו ההחלמה הטובה ביותר.

הייתי שמחה לחוות את הימים האלו שוב.....

הייתי גם בהדסה בייבי יום אחד, בעצם יומיים, כשהבייבי היה עדיין מאושפז ואותי שחררו

פחות נהניתי

האוכל היה בצמצום, פעמיים בשרי ביום- בשבילי זה יותר מדי

ישבו לי על הראש וספרו כמה שניצלים לקחתי

פחות אהבתי את התינוקיה

לא מפחדת מעין הרע או שיקרה משהו.

בלידה הראשונה לא קניתי מראש. גם ילדתי יחסית מוקדם.

בגדים קיבלתי מאמא שלי ומגיסתי, בהמשך קניתי לפי הצורך.

עגלה, חמותי השיגה לנו יד שנייה.

עריסה השארנו מגמ"ח.

בהתחלה קילחתי בכיור, ואחר כך לקחנו אמבטיה מגיסתי.

בלידה השנייה קניתי לפני בעיקר בגדים לברית, לתינוק ולגדולה.

בלידה השלישית קניתי לפני מיטת תינוק חדשה. ביום של הלידה עוד הרכבנו אותה וכיבסנו את העגלה והבגדים.

בלידה הרביעית ילדתי פג, אז לא הספקתי להתכונן לפני, והיה מספיק זמן להתארגן אחר כך.

לגבי בית החלמה, אף פעם לא הלכתי, אז אין לי המלצה.

אני אישית לא מרגישה צורך ללכת, ולבעלי ולשאר הילדים יותר קל כשאני חוזרת הביתה.

אבל לפעמים עוד כמה ימי החלמה והתאוששות לאמא עושים נפלאות....

מתאוששת מהר, ולא מרגישה צורך בעוד ימי התאוששות לפני החזרה הביתה.

וגם לי יותר קל להיות בבית, מאשר לנהל את הילדים מרחוק, או שהם יצאו לגמרי מאיפוס.

על שמות טובים/לא

יש בזה דעות שונות לפי מה שם נחשב טוב או לא

ובמיוחד על שמות מוכרים ונפוצים חשוב לשים את האמירות האלה בפרופורציה, ולא להפחיד נשים שאולי קוראים ככה לבנים/אחים/בעלים שלהן.

ספציפית לגבי מתן אני מכירה ממש דעות הפוכות: דעה שאומרת שזה שם ממש בעייתי בגלל מתן נביא הבעל

ומהצד השני דעה שאומרת שזה שם מצוין עם משמעות סופר יפה וחיובית מאוד, בתנאי שכמובן לא נותנים אותו על שם נביא הבעל....(שלא נראה לי שיש מישהי שתבחר לתת שם כזה על שם נביא הבעל)

לגבי גברי- זה שם בזכר, נכון. יש הרבה שמות שמקובלים לבנות שהם בזכר ויש כאלה שמקפידים על זה וזה חשוב להם והדעה שהם הולכים לפיה גורסת שיש צורך להקפיד על זה, ויש שלא. זה גם לא מובהק לחלוטין..

(אגב זה נכון גם לכיוון ההפוך למרות שאין הרבה שמות עצם בנקבה, אבל למשל השם בארי הוא נקבי ובכל זאת הוא מקובל, והיה מקובל גם בתנך, גם בתור שם לגבר...)

אין לי שום אינטרס להגן על השם מתן אבל העיקרון של לא לפסול שמות שהם קיימים ומקובלים כן חשוב בעיני...

ומדובר באישה שהייתה גיבורה אמיתית.

היא קמה ועזבה את בית לחם

את ראתה שבועז יכול לייבם את כלתה

והיא היא זו שהדריכה את רות מה לעשות וכיצד לפנות אליו!!

בעצם היא זו שמניעה את העלילה,

שיוצרת את התקומה ואת שושלת בית דוד.

האישה הזאת מהממת אותי ויש עליה פירושים ממש ממש יפים שאין לי זמינות אליהם כרגע.

שם יפיפה ואישה שהיא גיבורה. בעיני, אחת ה-גיבורה.

רבקה- מידת החסד

רות, נעמי- כל מגילת רות היא מגילה של חסד של אמת

נגה, לבנה, אולי יש עוד שמות שהמשמעות שלהם הוא אור ירח- שזה אור חוזר שלא לוקח לעצמו אלא מקבל מהשמש וכמו מחזיר אור מפיץ את האור הלאה

תאיר, אורה, אוריה-באותו כיוון

מתן על כל נגזרותיו- יותר מקובל לבנים אבל אני מכירה בנות מתן/מתניה(לא רק עכשיו, גם בגילי, הייתה איתי בכיתה למשל)

אני מכירה גם ילד בשם חסד, אולי יש גם בנות..

תוהה אם זה מודרני מידי.....או שם לא טוב לבת

ואצלנו הוא מקובל

גם במלעיל וגם במלרע..

(במובן האור שלי וגם בציווי- האירי)

אורי במובן של תאירי (תמיד שוכחת אם זה מלעיל או מלרע) בעיניי מבטא בדיוק את מה שאמרת.

הארה זו תנועה מבפנים החוצה,

"קומי אורי כי בא אורך" מחובר בעיניי לגאולה, לעמ"י ולקב"ה.

החיסרון היחיד הוא שצריך כל הזמן לתקן את הסביבה איך אומרים... 😅

החלטות טובות

זה תופס כשם לבת.

רוניה לדעתי יפה יותר

מישהי בערך בגילי...

בין מתניה למוריה/אוריה/נריה/וכו?

יצא לי לפגוש בחורה בשם שגיא

וגבר בשם נוי

זה הזוי מבחינתי.

נריה אני מכירה מלא בנות

מתניה באמת אני מכירה רק אחת

אבל באמת לא מבינה מה ההלם הגדול🫣 גם בתנך ההורים המציאו את השמות פשוט זה היה לפני 2000-3000 שנה אז זה סבבה והיום לא? למה בעצם?

אני יוצאת ממש קיצונית בשרשור הזה אז רק לפרוטוקול לילדים שלי יש שמות סופר נפוצים ברמת נעם וטליה בערך🤣 (אני אוהבת שמות מיוחדים אבל בעלי איך נאמר, פחות חח.. ואנחנו מוצאים שמות יפיםםם ב"ה)

באות ו.

אני מדברת על אוריה עם חולם.

אני מכירנ בנים

אבל זה שם נשי.

אוריה עם שורוק זה שם גברי וגם בתנך מופיע כגברי.

ההלם הגדול זה שנשים מסתובבות עם שמות של גברים שעוד לא השתרשו בציבור כשם של גם וגם (כמו עומר נגיד שהיום זה רץ גם בנות גם בנים).

מאד מאד מאד! מוזר לי.

ולילדים שלי יש שמות גבריים. מיוחדים אבל גברים. אי אפשר לטעות.

ואני רק רוצה להאמין שבעתיד לא תקום אמא ותקרא לבת שלה בשמות האלה.😄

הילדים שלי בעיקרון עם שמות מאוד מובהקים מגדרית(אם את סקרנית אין לי בעיה בפרטי) ועדיין שמעתי על אנשים במגדרים ההפוכים עם אותו שם🤷‍♀️

זה הרבה יותר פלואידי היום ויש הרבה שמות שפעם היו מובהקים והיום הם גם וגם, ואפילו שמות שהתהפכו...

לא יודעת, לא מתרגשת מזה.

בנות עם השם שלו.

נרשם הלם גם חחחחח

לק"י

זה באמת מאוד נדיר אצל בנות: