ללהיטים החסידים!!
המילים הם מפיוט של שמחת תורה...
אהרלה סמט מבצע אותו
אהללה אלוקי ואשמחה בו, ואשימה תקותי בו.
אהודנו בסוד עם קרובו, אלוקי צורי אחסה בו.
ללהיטים החסידים!!
המילים הם מפיוט של שמחת תורה...
אהרלה סמט מבצע אותו
אהללה אלוקי ואשמחה בו, ואשימה תקותי בו.
אהודנו בסוד עם קרובו, אלוקי צורי אחסה בו.
[רק חבל שבקישורחסדי הים
שמן פשתןשיר נחמד. חסידי קלאסי.
המילים כמובן מרוממות.
ואני דווקא מאד אוהב את המבטא
כמובן תלוי איזה שירים
ומי שר
רק כאשר זה קשור לדברים של קודש פאום חוזר המבטא החזק מאוד, בלי קשר לעולם ובלי שאנשים רגילים יבינו.
זה שימור של מבטא - אין בזה שום קדושה, וכאשר מבטא הוא לא עברית מדוייקת ורגילה, זה קצת לא שייך...
מילא אם ביום יום כולם שם היו מדייברים כוכה, והויו מישוייחיים עם הוחויבריים שלויהם בוצורה הוזואתיי, והויו שואולים אויתם במיבטייא הוזה... - אבל הם לא עושים ככה ביום יום, אני יודע כי אני שומע אותם, הם מדברים בעברית ישראלית לגמרי.
לך דבר אנגלית, אולי סינית.
אבל כן מדברים במבטא חזק כאשר זה קשור לדברי קודש - מבטא שלא שמעת בזמן "שיחת חולין" איתם.
זה שיש כאלו שמדברים ביידיש ביום יום אני יודע - אבל לא כולם כאלו.
מבטא שהיה קיים אצלהים בכל רבדי החיים, בכל סוגי הדיבור, בדיבור חול או קודש.
ורק כשהגיעו לארץ, אז המשיכו לשמור על המבטא הזה רק לצורכי "קודש" כאילו הוא קדוש או משהו כזה, בעוד לדיברי "חול" דיברו כמו ישראלים רגילים כדי שיבינו אותם, וככה גם הילדיםוהנכדים וכו' וכו'...
וזה מה שאני אומר. אין בזה שום קודש, וגם אין באמת שמירת מסורת אבות בעניין - כי עובדה ש"ירדו" מדיבור רגיל וכללי במבטא הזה, לדיבור כזה רק בדברי קודש.
מי שכל חייו מדבר אך ורק במבטא הזה - זה משהו אחר. אבל הרוב לא כאלו.
זה כמו שתגיד לי שכיום מי שעולה לארץ מאמריקה ויולד כאן ילדים חייב לשמור להם מבטא אמריקאי כאשר הם לומדים דברי קודש, וכאשר מדברים דברי חול שידברו במבטא ישראלי רגיל - הרי זה שטות והבל. אין שום קדושה ושום מסורת אבות במבטא, שזה חתך דיבור...
עובדה היא שבישראל גם האשכנזים שהגיעו לא מתוך החרדיות, דיברו נורמאלי ובחתך דיבור יחסית מדוייק (נכון, נכון, יש אותיות שהשתכחה צורת הדיבור המדוייקת שלהם, ולמשל עיראקים או תימנים יודעים להגות אותן נכון יותר - כמו האות ו, או האות ר, או האות ע - אבל בגדול, הכנסת י וחולם לכל מילה, זה לא הדרך הטבעית שבה נכתבה התורה ו/או דיברו יהודים בכל הדורות...אחרת זה גם היה נכתב ככה...)
מנהג אבות זה יותר בדברים שקשורים למנהגים סביב ההלכה שאינם הלכתיים במובהק - אבל צורת הדיבור זה אפילו לא "מנהג".
זה כמו שתגיד לי שהלבוש של אירופאיים שבגלל הקור באירופה היו הולכים עם חליפה, וכובע היה סוג של צורה מכובדת של אנשים מכובדים, ואז זה "נשאר" אצל החרדים - כאילו שתגיד לי שזה "מנהג אבות".
זה לא מנהג אבות, זה לבוש אירופאי שלא מתאים למזג האוויר החם של ארץ ישראל, ובטח ובטח שחליפה וכובע שחור אינם מתאימים ליהדות בה הצבע ה"מכובד" וה"טהור"הוא הצבע הלבן דווקא.
אורח משפט סי' טז - יח.
שמן פשתןכן. ככה בערך זה הולך.
העויילים שהוכול נוהייהי בדבויירו..."
מצטער, זה לא כתוב ככה...
יש עברית ויש דרך לדבר עברית, ולהכניס ו, ו-י, וחולם וחיריק בכל מקום שאפשר - זה לא עברית, לא עברית רגילה, מצטער.
תימנים שמדברים עברית נכון - מדברים עברית יותר טוב מרוב בני ישראל, ואין שום בעיה להבין אותם.
ואני אומר לך את זה מהיכרות עם המון המון המון המון תימנים.
כשאני לומד עם חבר תימני תורה - אין לי שום בעיה להבין אותו, לעומת אאם אנילומד עם מישהו שמדבר במבטא אשכנזי הנ"ל...
די"מאמרתי לך, תימני שמדבר עברית מדבר עברית טוב מאוד וברור.
אני לא אחראי על כל התימנים בארץ ובעולם.
אני מדבר איתך על חברים שלי ועל האנשים שאני מכיר - לא על מי שאתה מכיר.
הבהרה תימנית שונה מהבהרה ספרדית.
ודרך אגב אתה זה שהחלטת שעברית זה הבהרה ספרדית ולא הבהרות אחרות.
אני מכיר ילידי אשכנז של-א מדברים כמו החרדים האשכנזים ולא דיברו ככה. הם מדברים ברור.
לא אמרתי שהברה תימנית היא כמו הברה ספרדית - אני מניח שאתה יודע שאני מכיר "לא מעט" הן ספרדים, והן תימנים, ומבלה במחיצתם במשך זמן רב (אגב, גם קוצ'ינים אני מכיר, אם כי באחוזים פחותים בהרבה מתימנים וספרדים - וגם קוצ'ינים, מדברים נכון יותר מרוב הספרדים והאשכנזים, אבל מדברים ב-ר-ו-ר, בעברית).
יש לדבר נ-כו-ן - שיש המון תימנים שמדברים נכון ובעברית ברורה, ויש לדבר אולי נכון אבל במבטא מודגש וכבד שהוא גם לא אמיתי - כי מי שלא נולד במקום ההוא, לא אמור להיות לו מבטא כזה, בטח שלא מי שהוא דור שני שלישי רביעי...
אדם שהגיע מליטא, בסדר, אני לא דן אותו - ולרוב הוא גם ידבר ככה גם בדיבור היומיומי שלו - אבל הנכדים והנינים שלהם, הם שימרו רק בדיבורי הקודש, את הדיבור הזה, ובדיבור החול בחרו במודע לעבור להגייה אחרת מובנת יותר וברורה יותר. את זה לא א-נ-י עשיתי - אלא הם.
ולכן אני לא רואה בזה "מסורת אבות".
אצלנו בישוב יש מניין של תימנים (שתי נכדים של הרב קאפח גרים אצלנו!) והם מתפללים ככה.
זה ממש לא מובן למי שלא מכיר,הרבה פחות מובן מהבהרה אשכנזית (שהבעיה שלי איתה זה שהיא המצאה וגם באירופה לא דיברו ככה)
כתוב ניקוד לברוך- קמץ, שורוק.
מי אמר לך איך קוראים את הניקוד קמץ? ואיך קוראים את הניקוד שורוק?
אתה למדת שקמץ זה A ושורוק זה U אבל אולי עבדו עליך? אולי קמץ קוראים O ושורוק E?
כנ"ל גם בשאר הניקודים.
בסופו של דבר כדי לקרוא את התורה הכל עניין של מסורת (ולכן לקראים אין באמת טיעון משכנע, כי הם עצמם מסתמכים על המסורת הקיימת מה הצליל של כל אות ומה ההגיה של כל ניקוד- תנועה)
במסורת של רוב עדות המזרח עבר שההגיה היא בצורה מסויימת, ואותה החליט אליעזר בן יהודה לאמץ, כי האשכנזים הזכירו לו את הגלות. אבל היו עוד מסורות בעם ישראל, שכל אחד מהם העביר את מה שלמד מאבא שלו ואחורה עד ליהודים שגלו בבית ראשון. נכון שהיו שיבושים בדרך, אבל אתה לא יכול לדעת אצל מי מהמסורות היה השיבוש.
אגב, חוקרי הלשון מניחים שהיה שיבוש בכל המסורות, ובקמץ למשל כנראה ההגיה המקורית היא בין A ל-O
מה שברור הוא שזה שהתרגלת לדבר בהגיה מסויימת לא אומר שהיא זו שנאמרה במעמד הר סיני..
אני לא ארחיב יותר, כי גם ככה כתבתי הרבה וזה ארוך, אבל זה לא כל כך פשוט כמו שהצגת את זה (אגב, יש גם את המסורת התימנית שהיא מעט שונה, וכנ"ל המסורת הקוצ'ינית ועוד..)
החרדים האלו ביום יום בוחרים לעוות בכוונה את כל השפה שלהם, לא לדבר בסימני הניקוד "האמיתיים" שעל פיהם הם מדברים בדברי קודש?
מצטער, לא מקבל את זה.
חוץ מזה שהוספת יודים למילה, זה לא מגיע מניקוד שונה אלא מגיע מהיידיש...לא כזה מסובך...
עדות "המזרח" זה לא בדיוק "רק" המזרח. זה עדות המזרח מאסיה, ועדות ספרד מצפון אפריקה, ועדות ספרד מדרום אפריקה...
האשכנזים באשכנז, דיברו ביידיש ואז גם התקבע אצלם הניקוד הזה מתוך היידיש, לעברית.
(אגב, בתורה אין בכלל ניקוד, סתם אומר...)
מה הבעיה לדבר בניקוד מסויים ביום יום? אתה יכול לעוות את הניקוד כחפצך, העיקר שיבינו אותך. מבחינתם הניקוד היום הוא עיוות, אבל אין להם שום בעיה לדבר בו ביומיום, כי אין שום קודש בשפת הדיבור (לרוב הדעות שם, אלה שלא חושבים ככה מדברים רק אידיש). ואם אחרת לא יבינו אותם, למה שלא ידברו בצורה מובנת לסביבה?
אבל כשמגיעים לתורה שאותה חייבים לקרוא בדיוק כמו שהיא עברה במסורת, כי יש עניין להגות אותה בדיוק כפי שהיא נאמרה, פה חייבים לדקדק במסורת ולהגיד אותה כמו שהם למדו מאבות אבותיהם.
לגבי הוספת הי' למילה-
דווקא פה ברור שמסורת ספרד לא הצליחה להעביר בדיוק.
הרי לא יתכן ששני ניקודים (צירי וסגול) יהיו בדיוק אותו צליל.
אמנם הניקוד לא מהתורה, אבל הוא מסביבות המאה ה9 לספירה (כבר אז המסורת לא היתה מדוייקת לחלוטין כי העם עבר שתי גלויות, אבל יחסית היא הרבה יותר קרובה מהמסורת היום) אז ישבו בעלי המסורה בטבריה והחליטו להטביע ניקוד לתנועות שונות. הם עשו את זה מתוך הרבה מאד מחשבה, כדי שלא ישכחו איך לקרוא את התורה במדוייק (הרי קשה מאד לדעת מלכתחילה איך קוראים ללא ניקוד, צריך הרבה מאד זיכרון בשביל זה וחששו שבמהלך הגלות ישכחו מה הצלילים והתנועות ונכונות)
בעלי המסורה היו גדולי הדור של אותה תקופה, חכמים ענקיים.
לא יתכן שהם החליטו לבלבל אותנו ולהגיד שלכל תנועה יש 2 ניקודים שונים. מה העניין לשים לצלי A גם קמץ וגם פתח? ולצליל E גם צירי וגם סגול? זה רק מבלבל.
העניין הוא שפשוט היו צלילים שונים, אחד לצירי ואחד לסגול, אחד לקמץ ואחד לפתח.
הצלילים האלה היו דומים אחד לשני ולכן הם התאחדו לצליל אחד בהרבה מהמסורות.
במסורת הספרדית (שהמשותף בה שהיא היתה במקום בו היו ערבים, ואין כל ספק שהיא מושפעת מהשפה הערבית. ואל תשכח שגם שם היתה שפה יהודית- לאדינו- שהשפיעה) התאחדו הצלילים צירי וסגול לE, וקמץ ופתח לA. במסורת התימנית לעומת זאת, צירי הוא E וסגול התאחד עם פתח והפך לA
ובמסורת האשכנזית קמץ התאחד דווקא עם חולם והפך לO ואילו צירי וסגול נשארו שונים- צירי הפך לEY וסגול E
לכן אגב, כותבים פרי ברבים פירות. מאיפה צצה הי' הזו? מההגיה האשכנזית.
היידיש לידיעתך מבוססת הרבה על עברית- כדי לא לשכוח לגמרי את העברית המציאו אותה. וודאי שהיא מושפעת משפות אירופאיות, כמו שהספרדים הושפעו מהשפה הערבית שבסביבתם (ומשפת הלאדינו בה דיברו כמקבילה לאידיש).
אז יכול מאד להיות שהיה הפוך- עברה מסורת בה צירי הוא EY ואז היא עברה גם לאידיש
לא באתי לומר כאן מה הנכון. אין כל כך אפשרות לדעת, וככל הנראה בכל המסורות יש טעויות. אבל אל תצא מתוך נקודת ההנחה שהם טועים ואתה לא. ההפך הוא הנכון. מי שעושה לפי מסורת אבותיו הוא זה שצודק, דווקא כי אין לנו אפשרות לדעת מה באמת נכון ולכן חייבים לסמוך על מה שאבותינו העבירו לנו
אגב, לא כתבתי כלום מעצמי, הכל בשם בלשני לשון שחקרו את העניין. רק תלמד לעומק..
1. מישהו [אני חושב שבאמת בן יהודה], החליט לאמץ את ההברה הספרדית.
בפועל, רובנו מדברים בהגייה שאיננה לא ההגייה האשכנזית, ולא ההגייה הספרדית, אלא שילוב שנוצר בארץ באופן עממי, כנראה בשל הקושי של האשכנזים להסתגל להגייה הספרדית שהוחלט עליה.
[איך אתם קוראים 'ח', 'ע', איך אתם קוראים שווא נע, איך אתם קוראים את המילה 'בני'?]
2. לעיתים, ניתן לשער מה הייתה הגייה המקורית. [כי מסתבר שהיה הבדל באופן שבו קראו אותיות שונות, לפי כללי הדקדוק שהגיוניים יותר לפי צורת הגייה מסויימת, ועוד]. ראיתי שכבר התייחסת לזה בהמשך.
3. אין הגייה ספרדית אחת, כשם שאין הגייה אשכנזית אחת.
התלבטתי אם להתחיל לפרט ובסוף החלטתי לוותר על חלק שלא יהיה ארוך מדי
תודה שתיקנת!
כתר הרימוןזה מסורת אצלך, אה?
(הלהיט שבאמת כבש את הישיבות!! - צעירים מעל עשרים
כי הרבית! - לקראת נישואין וזוגיות)
כן... שיר יפה. יצא לי לשמוע אותו.

החורג מנושא השרשור!
ואם כבר אז לשתף ולא לשטף.
שמן פשתןבאמת חשבתי איך אפ'חד לא שם לב...
שוקולד לבן
אבל זה נכון רק בפשט, אם היית מודע לסודות שבזה...חכחעחילםכאחרונה
די"מבשעה טובה, הוצאתי לאור את ספרי הראשון באמזון 
אני מחפש אנשים שיקראו אותו ויתנו לי פידבק, הספר זמין בחינם למשתמשי קינדל אנלימיטד.
אם אתם משתמשי קינדל אנלימיטד אשמח לשמוע מכם את דעתכם (קשה לי לבקש ממישהו לשלם על ספר של סופר לא מוכח).
https://www.amazon.com/dp/B0GCVFXHKP
יש לו תובנות חשובות, לדעתי, לכל מי שמחפש.
אין לי שום נגיעות בנ"ל.
או שנשארתם אותו הדבר?
ומה המשמעות למה שעברתם? או שלא עברתם..
ובכל זאת..
המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..
לא זכיתי שקרה..
ב"ה לא חוויתי מקרוב ואני יודעת שאי אפשר להשוות את העוצמה וההשפעה לעומת מישהו שכן, אבל זה כן הוביל לחשבון נפש והוציא אותי משאננות. ברור שהשתניתי. מעבר לזה, בעקבות ה7.10 התבררו לי כל מיני סוגיות כמו היחס לכלל ופרט בעם ישראל (חטופים), שירות- עד כמה, היחס שלי לגיוס בנפרד ולקריאות לגיוס חרדים בנפרד. עד כמה אני מעורבת במה שהעם עובר, כמה אכפת לי ומה אני עושה עם זה. היחס שלי לשמועות קשות וסיפורי זוועה- איך אני מתמודדת עם זה, איך אני מתמודדת עם אנשים סביבי שרואים את זה אחרת ממני ורוצים לשתף אותי... נגיד אני נמנעת מלשמוע סיפורי זוועה, ואני לא אוהבת להגיב בזעזוע ולשקוע בזה אבל מה לעשות כשמישהו שכן בוחר לשמוע בא לפרוק אצלי תזעזוע שלו (בדרך קבע). וגם היה מדהים לראות את ההתעוררות של הזהות היהודית בעם.
כבר כמעט חודשיים שאני מחפש עבודה.
נראלי שיש מין תום כזה שבע"ה נמצא בקלות עבודה, ולכן זה בסדר לקבל דמי אבטלה נמוכים שנגזרים ממשרת סטודנט..
ואז מגיע הרגע הזה, שאתה מבין שאולי ח"ו זה יכול לקחת הרבה יותר זמן .. ויפה שעה אחת קודם גם לחשוב על הכנסה זמנית וגם על לוז או משהו כזה ..
אני מניח שלרבים מילואים זאת אופציה אבל אין לי כח ורצון לפרט למה, אבל ישמצב גדול שאני מנוע מלעשות מילואים..
(לא עשיתי במלחמה..)
האם יש רעיונות אחרים למקומות עבודה זמניים?
במהלך התואר לא קמתי בזמן אז קל וחומר עכשיו שאני ללא מסגרת.. ואני מניח שאולי עבודה תוכל לגרום לי לבריאות ויציבות .. וכמובן גם להכנסה..
רעיונות אחרים לסדר ויציבות עשיה לימוד והתקדמות בתקופה מאתגרת זו מלבד עבודה זמנית/או על הצד שאתקשה למצוא עבודה זמנית זה גם מבורך..
בתפילה לפרנסה בשפע ולמציאת מקום עבודה מתאים ומספק לכולם.. ואולי אפילו השבוע אעדכן שדברים יסתדרו והתקבלתי😃
תודה רבה..
מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?
בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק
1.AI
2. אקסל
ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.
אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..
וגם יודע שיש קורסים חינמיים..
איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?
ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה?
כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו בהתאם.
לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה?
AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.
יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.
אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'
גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.
לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.
לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר
זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.
לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.
לשמור על קשר עם אנשים אחרים
לטפח את הבית והסביבה.
למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא
לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.
בהצלחה ושיעבור מתישהו 
מכירים את פורום אוצר החכמה? לתורה? ועוד כמה קצת פחות מוצלחים?
יש הרבה פורומים תורניים חרדיים. הראשונים שהזכרתי מוצלחים מאוד בהרבה מובנים, פעילים, ואפשר למצוא בהם דברים מעניינים גם לאחר זמן.
האם יקום פורום תורני דתי לאומי? שיהיה ברמה, פעיל, לגופו של עניין (בדרך כלל כמובן), ומעניין?
תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים
באיזה הקשר זה פורום?
ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.
זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.
מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.
זו פרשנות בלבד.
כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.
חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.
בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.
אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.
לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.
ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.
זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.
אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.
הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.
וגם בתוכן. זה כמו להיכנס לבני ברק. גם אם יקבלו אותך יפה, אתה אורח. כתבת שאתה מכיר את הפורומים. לא הרגשת כך?
צורת החשיבה, המקורות, די הכול. לרוב המנהלים מכבדים את תופשי התורה אצלנו, אבל עדיין הם בעלי הבית.
יחד עם שאר פרוייקטי הווטסאפ של ערוץ 7, הנה עוד אחד: אייטמים מעניינים שאני (או הצוות) דגים מהפורום.
מוזמנים להצטרף. קבוצה שקטה של 2 אייטמים ביום בממוצע
.
אשמח לשמוע מנסיונכם כשילדה בת שנתיים ותשע עברה למיטת מעבר (כי למדה לצאת מהמיטת תינוק), מה הכי עזר לכן שתשאר במיטה שלה במהלך הלילה ולא תבוא אליכם חמש פעמים?
רוצים להתחיל איתה מהלך אבל מנסים להבין מה יגרום לה להישאר במיטה שלה ולא לבוא אלינו כי היא יכולה וזה מפתה לצאת ולהיות עצמאית.
מבחינת שפה היא מבינה אבל לא הכי מדברת עדיין.
הריון ולידה
פה זה פחות רלוונטי
מה שיעזור זה להחזיר כל פעם
כל פעם
אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון
עם הזמן זה עובר.
ואתם כהורים.
אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה
כיף להיות במיטה עם אבא ואמא! לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק
והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון
לילד. אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?