שיר נחמד. חסידי קלאסי.

המילים כמובן מרוממות.

ואני דווקא מאד אוהב את המבטא

כמובן תלוי איזה שירים

ומי שר

רק כאשר זה קשור לדברים של קודש פאום חוזר המבטא החזק מאוד, בלי קשר לעולם ובלי שאנשים רגילים יבינו.

זה שימור של מבטא - אין בזה שום קדושה, וכאשר מבטא הוא לא עברית מדוייקת ורגילה, זה קצת לא שייך...

מילא אם ביום יום כולם שם היו מדייברים כוכה, והויו מישוייחיים עם הוחויבריים שלויהם בוצורה הוזואתיי, והויו שואולים אויתם במיבטייא הוזה... - אבל הם לא עושים ככה ביום יום, אני יודע כי אני שומע אותם, הם מדברים בעברית ישראלית לגמרי.

לך דבר אנגלית, אולי סינית.

אבל כן מדברים במבטא חזק כאשר זה קשור לדברי קודש - מבטא שלא שמעת בזמן "שיחת חולין" איתם.

זה שיש כאלו שמדברים ביידיש ביום יום אני יודע - אבל לא כולם כאלו.

מבטא שהיה קיים אצלהים בכל רבדי החיים, בכל סוגי הדיבור, בדיבור חול או קודש.

ורק כשהגיעו לארץ, אז המשיכו לשמור על המבטא הזה רק לצורכי "קודש" כאילו הוא קדוש או משהו כזה, בעוד לדיברי "חול" דיברו כמו ישראלים רגילים כדי שיבינו אותם, וככה גם הילדיםוהנכדים וכו' וכו'...

וזה מה שאני אומר. אין בזה שום קודש, וגם אין באמת שמירת מסורת אבות בעניין - כי עובדה ש"ירדו" מדיבור רגיל וכללי במבטא הזה, לדיבור כזה רק בדברי קודש.

מי שכל חייו מדבר אך ורק במבטא הזה - זה משהו אחר. אבל הרוב לא כאלו.

זה כמו שתגיד לי שכיום מי שעולה לארץ מאמריקה ויולד כאן ילדים חייב לשמור להם מבטא אמריקאי כאשר הם לומדים דברי קודש, וכאשר מדברים דברי חול שידברו במבטא ישראלי רגיל - הרי זה שטות והבל. אין שום קדושה ושום מסורת אבות במבטא, שזה חתך דיבור...

עובדה היא שבישראל גם האשכנזים שהגיעו  לא מתוך החרדיות, דיברו נורמאלי ובחתך דיבור יחסית מדוייק (נכון, נכון, יש אותיות שהשתכחה צורת הדיבור המדוייקת שלהם, ולמשל עיראקים או תימנים יודעים להגות אותן נכון יותר - כמו האות ו, או האות ר, או האות ע - אבל בגדול, הכנסת י וחולם לכל מילה, זה לא הדרך הטבעית שבה נכתבה התורה ו/או דיברו יהודים בכל הדורות...אחרת זה גם היה נכתב ככה...)

מנהג אבות זה יותר בדברים שקשורים למנהגים סביב ההלכה שאינם הלכתיים במובהק - אבל צורת הדיבור זה אפילו לא "מנהג".

זה כמו שתגיד לי שהלבוש של אירופאיים שבגלל הקור באירופה היו הולכים עם חליפה, וכובע היה סוג של צורה מכובדת של אנשים מכובדים, ואז זה "נשאר" אצל החרדים - כאילו שתגיד לי שזה "מנהג אבות".

זה לא מנהג אבות, זה לבוש אירופאי שלא מתאים למזג האוויר החם של ארץ ישראל, ובטח ובטח שחליפה וכובע שחור אינם מתאימים ליהדות בה הצבע ה"מכובד" וה"טהור"הוא הצבע הלבן דווקא.

אורח משפט סי' טז - יח.

@ותן טל

כן. ככה בערך זה הולך.

העויילים שהוכול נוהייהי בדבויירו..."

מצטער, זה לא כתוב ככה...

יש עברית ויש דרך לדבר עברית, ולהכניס ו, ו-י, וחולם וחיריק בכל מקום שאפשר - זה לא עברית, לא עברית רגילה, מצטער.

תימנים שמדברים עברית נכון - מדברים עברית יותר טוב מרוב בני ישראל, ואין שום בעיה להבין אותם.

ואני אומר לך את זה מהיכרות עם המון המון המון המון תימנים.

כשאני לומד עם חבר תימני תורה - אין לי שום בעיה להבין אותו, לעומת אאם אנילומד עם מישהו שמדבר במבטא אשכנזי הנ"ל...

שמעת פעם קריאה בתורה של תימנים?

מה אתה מבין יותר טוב?

אמרתי לך, תימני שמדבר עברית מדבר עברית טוב מאוד וברור.

אני לא אחראי על כל התימנים בארץ ובעולם.

אני מדבר איתך על חברים שלי ועל האנשים שאני מכיר - לא על מי שאתה מכיר.

הבהרה תימנית שונה מהבהרה ספרדית.

ודרך אגב אתה זה שהחלטת שעברית זה הבהרה ספרדית ולא הבהרות אחרות.

אני מכיר ילידי אשכנז של-א מדברים כמו החרדים האשכנזים ולא דיברו ככה. הם מדברים ברור.

לא אמרתי שהברה תימנית היא כמו הברה ספרדית - אני מניח שאתה יודע שאני מכיר "לא מעט" הן ספרדים, והן תימנים, ומבלה במחיצתם במשך זמן רב (אגב, גם קוצ'ינים אני מכיר, אם כי באחוזים פחותים בהרבה מתימנים וספרדים - וגם קוצ'ינים, מדברים נכון יותר מרוב הספרדים והאשכנזים, אבל מדברים ב-ר-ו-ר, בעברית).

יש לדבר נ-כו-ן - שיש המון תימנים שמדברים נכון ובעברית ברורה, ויש לדבר אולי נכון אבל במבטא מודגש וכבד שהוא גם לא אמיתי - כי מי שלא נולד במקום ההוא, לא אמור להיות לו מבטא כזה, בטח שלא מי שהוא דור שני שלישי רביעי...

אדם שהגיע מליטא, בסדר, אני לא דן אותו - ולרוב הוא גם ידבר ככה גם בדיבור היומיומי שלו - אבל הנכדים והנינים שלהם, הם שימרו רק בדיבורי הקודש, את הדיבור הזה, ובדיבור החול בחרו במודע לעבור להגייה אחרת מובנת יותר וברורה יותר. את זה לא א-נ-י עשיתי - אלא הם.

ולכן אני לא רואה בזה "מסורת אבות".

אצלנו בישוב יש מניין של תימנים (שתי נכדים של הרב קאפח גרים אצלנו!) והם מתפללים ככה.

זה ממש לא מובן למי שלא מכיר,הרבה פחות מובן מהבהרה אשכנזית (שהבעיה שלי איתה זה שהיא המצאה וגם באירופה לא דיברו ככה)

כתוב ניקוד לברוך- קמץ, שורוק.

מי אמר לך איך קוראים את הניקוד קמץ? ואיך קוראים את הניקוד שורוק?

אתה למדת שקמץ זה A ושורוק זה U אבל אולי עבדו עליך? אולי קמץ קוראים O ושורוק E?

כנ"ל גם בשאר הניקודים.

בסופו של דבר כדי לקרוא את התורה הכל עניין של מסורת (ולכן לקראים אין באמת טיעון משכנע, כי הם עצמם מסתמכים על המסורת הקיימת מה הצליל של כל אות ומה ההגיה של כל ניקוד- תנועה)

במסורת של רוב עדות המזרח עבר שההגיה היא בצורה מסויימת, ואותה החליט אליעזר בן יהודה לאמץ, כי האשכנזים הזכירו לו את הגלות. אבל היו עוד מסורות בעם ישראל, שכל אחד מהם העביר את מה שלמד מאבא שלו ואחורה עד ליהודים שגלו בבית ראשון. נכון שהיו שיבושים בדרך, אבל אתה לא יכול לדעת אצל מי מהמסורות היה השיבוש.

אגב, חוקרי הלשון מניחים שהיה שיבוש בכל המסורות, ובקמץ למשל כנראה ההגיה המקורית היא בין A ל-O

מה שברור הוא שזה שהתרגלת לדבר בהגיה מסויימת לא אומר שהיא זו שנאמרה במעמד הר סיני..

אני לא ארחיב יותר, כי גם ככה כתבתי הרבה וזה ארוך, אבל זה לא כל כך פשוט כמו שהצגת את זה (אגב, יש גם את המסורת התימנית שהיא מעט שונה, וכנ"ל המסורת הקוצ'ינית ועוד..)

החרדים האלו ביום יום בוחרים לעוות בכוונה את כל השפה שלהם, לא לדבר בסימני הניקוד "האמיתיים" שעל פיהם הם מדברים בדברי קודש?

מצטער, לא מקבל את זה.

חוץ מזה שהוספת יודים למילה, זה לא מגיע מניקוד שונה אלא מגיע מהיידיש...לא כזה מסובך...

עדות "המזרח" זה לא בדיוק "רק" המזרח. זה עדות המזרח מאסיה, ועדות ספרד מצפון אפריקה, ועדות ספרד מדרום אפריקה...

האשכנזים באשכנז, דיברו ביידיש ואז גם התקבע אצלם הניקוד הזה מתוך היידיש, לעברית.

(אגב, בתורה אין בכלל ניקוד, סתם אומר...)

מה הבעיה לדבר בניקוד מסויים ביום יום? אתה יכול לעוות את הניקוד כחפצך, העיקר שיבינו אותך. מבחינתם הניקוד היום הוא עיוות, אבל אין להם שום בעיה לדבר בו ביומיום, כי אין שום קודש בשפת הדיבור (לרוב הדעות שם, אלה שלא חושבים ככה מדברים רק אידיש). ואם אחרת לא יבינו אותם, למה שלא ידברו בצורה מובנת לסביבה?

אבל כשמגיעים לתורה שאותה חייבים לקרוא בדיוק כמו שהיא עברה במסורת, כי יש עניין להגות אותה בדיוק כפי שהיא נאמרה, פה חייבים לדקדק במסורת ולהגיד אותה כמו שהם למדו מאבות אבותיהם.

לגבי הוספת הי' למילה-

דווקא פה ברור שמסורת ספרד לא הצליחה להעביר בדיוק. 

הרי לא יתכן ששני ניקודים (צירי וסגול) יהיו בדיוק אותו צליל.

אמנם הניקוד לא מהתורה, אבל הוא מסביבות המאה ה9 לספירה (כבר אז המסורת לא היתה מדוייקת לחלוטין כי העם עבר שתי גלויות, אבל יחסית היא הרבה יותר קרובה מהמסורת היום) אז ישבו בעלי המסורה בטבריה והחליטו להטביע ניקוד לתנועות שונות. הם עשו את זה מתוך הרבה מאד מחשבה, כדי שלא ישכחו איך לקרוא את התורה במדוייק (הרי קשה מאד לדעת מלכתחילה איך קוראים ללא ניקוד, צריך הרבה מאד זיכרון בשביל זה וחששו שבמהלך הגלות ישכחו מה הצלילים והתנועות ונכונות)

בעלי המסורה היו גדולי הדור של אותה תקופה, חכמים ענקיים.

לא יתכן שהם החליטו לבלבל אותנו ולהגיד שלכל תנועה יש 2 ניקודים שונים. מה העניין לשים לצלי A גם קמץ וגם פתח? ולצליל E גם צירי וגם סגול? זה רק מבלבל.

העניין הוא שפשוט היו צלילים שונים, אחד לצירי ואחד לסגול, אחד לקמץ ואחד לפתח.

הצלילים האלה היו דומים אחד לשני ולכן הם התאחדו לצליל אחד בהרבה מהמסורות.

במסורת הספרדית (שהמשותף בה שהיא היתה במקום בו היו ערבים, ואין כל ספק שהיא מושפעת מהשפה הערבית. ואל תשכח שגם שם היתה שפה יהודית- לאדינו- שהשפיעה) התאחדו הצלילים צירי וסגול לE, וקמץ ופתח לA. במסורת התימנית לעומת זאת, צירי הוא E וסגול התאחד עם פתח והפך לA

ובמסורת האשכנזית קמץ התאחד דווקא עם חולם והפך לO ואילו צירי וסגול נשארו שונים- צירי הפך לEY וסגול E

לכן אגב, כותבים פרי ברבים פירות. מאיפה צצה הי' הזו? מההגיה האשכנזית.

היידיש לידיעתך מבוססת הרבה על עברית- כדי לא לשכוח לגמרי את העברית המציאו אותה. וודאי שהיא מושפעת משפות אירופאיות, כמו שהספרדים הושפעו מהשפה הערבית שבסביבתם (ומשפת הלאדינו בה דיברו כמקבילה לאידיש).

אז יכול מאד להיות שהיה הפוך- עברה מסורת בה צירי הוא EY ואז היא עברה גם לאידיש

לא באתי לומר כאן מה הנכון. אין כל כך אפשרות לדעת, וככל הנראה בכל המסורות יש טעויות. אבל אל תצא מתוך נקודת ההנחה שהם טועים ואתה לא. ההפך הוא הנכון. מי שעושה לפי מסורת אבותיו הוא זה שצודק, דווקא כי אין לנו אפשרות לדעת מה באמת נכון ולכן חייבים לסמוך על מה שאבותינו העבירו לנו

אגב, לא כתבתי כלום מעצמי, הכל בשם בלשני לשון שחקרו את העניין. רק תלמד לעומק..

אבל לא היה לי כוח לפרט.

@דתל"ש יש לי עוד דוברים חוץ ממך..

1. מישהו [אני חושב שבאמת בן יהודה], החליט לאמץ את ההברה הספרדית. 

בפועל, רובנו מדברים בהגייה שאיננה לא ההגייה האשכנזית, ולא ההגייה הספרדית, אלא שילוב שנוצר בארץ באופן עממי, כנראה בשל הקושי של האשכנזים להסתגל להגייה הספרדית שהוחלט עליה.

[איך אתם קוראים 'ח', 'ע', איך אתם קוראים שווא נע, איך אתם קוראים את המילה 'בני'?]

2. לעיתים, ניתן לשער מה הייתה הגייה המקורית. [כי מסתבר שהיה הבדל באופן שבו קראו אותיות שונות, לפי כללי הדקדוק שהגיוניים יותר לפי צורת הגייה מסויימת, ועוד]. ראיתי שכבר התייחסת לזה בהמשך.

3. אין הגייה ספרדית אחת, כשם שאין הגייה אשכנזית אחת.

התלבטתי אם להתחיל לפרט ובסוף החלטתי לוותר על חלק שלא יהיה ארוך מדי

תודה שתיקנת!

זה מסורת אצלך, אה?

(הלהיט שבאמת כבש את הישיבות!! - צעירים מעל עשרים

כי הרבית! - לקראת נישואין וזוגיות)

כן... שיר יפה. יצא לי לשמוע אותו.

החורג מנושא השרשור!

ואם כבר אז לשתף ולא לשטף.

באמת חשבתי איך אפ'חד לא שם לב...

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

מדדים להצלחה באופן כללי

בריאות הגוף/ הנפש

איכות השינה

שלוות נפש

בטחון עצמי

אהבה עצמית

ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו

מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים

לקום לבוא לעבודה בכיף

לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)

ועוד

מדדים הם פר יעדים

אלה היעדים שלי

אני בינתיים בדרך הנכונה 

שאדם מצליח להזדהות עם דמות או רעיון שמתאימ\ה לו 

ולהצליח ליישם אותה

קבל את זה כמו שזה

דוגמא אישית 

אין לי איך לעזורך

כל השאר לא שווה באמת, זה אחיזת עיניים.

מנסה לעבוד על זה

השאיפה היא להצליח לפעול טוב ככל יכולתנו בכל מצב שאנחנו נקלעים אליו.

אין לי שום ביטחון שאצליח להמשיך כך עד סוף ימי, אבל כל עוד אני יודע שהשתדלתי כמיטב יכולתי, אני רגוע.

להצליח לשמוח במקום שיש לי, ובו זמנית לרצות להתקדם ולהשתפר.

שהדחיפה קדימה לא תבוא מתוך מרמור, אלא מתוך רצון להגדיל את האור.

לא יודעת אם זו 'הצלחה', אבל זו השאיפה שלי. אני די שם, ברוב התחומים, לצערי עוד לא בכולם. עובדים על זה...

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה

אני הייתי פה

בניק אחר

זה היה הגיל 😉

זה מצמרר אותי.... 

אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)

כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז

לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈

בגדול הגעתי לכאן בקורונה

הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי. 

רק שאני עשיתי הפסקה באמצע

וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה

ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח

אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז

היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב

הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ

אני חייבת לתייג את הניק הזה אל תשאלו שאלות שלא תשמעו שקרים

@חידוש

אם אתה יודע למה תייגתי אותך תכתוב לי

(מה הסיכוי שהוא באמת יראה את זה)

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

מה לגבי אוגרים סוריים?

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....

אני ערה

לא ברור איך ולמה

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?