בא לי להיות גננת.

בא לי להיות גננת.*בננית*

אפילו רק לשבוע.

זה מקצוע מדהים.

בא לי לשחק עם ילדים. בלי מבוגרים ברקע.
להיות כל היום עם מבוגרים זה מדכא.

מוזמנת לשמור על אחים שלי כשהורי לא פה

עוד אחת!

אני מזהירה! זה קשה! הם עדר של פילים

הכי כיף!!*בננית*

אני ממש אוהבת להשתולל עם ילדים. הבעייה שאני עלולה לחטוא לתפקידי ולשתף פעולה יותר מידי עם השטויות

זה כיף.עץ על מים

אבל לא פשוט.
קשה יותר משזה נשמע.
זה לא רק לשחק עם ילדים...

כן. זה גם להחליף טיטוליםיעל

"הכל סובב את האשכנזים".

נכון.. למרות שגיל 4-5 ככה נשמע לי כיף

*בננית*

ברור שזה קשה.

לילדים יש עולם מדהים. כ"כ כיף להיות חלק ממנו.

אפשר לענות לך על זה באישי בננית?( יעל גם לך..).עץ על מים

סתם..התשובות שלכן.
אם יש לכן כח לשמוע אותי אז תגידו...

בטח שאפשר.יעל

ברור, אשמח

*בננית*

זה באמת מדהיםסתם אחת

זכיתי לעבוד השנה בגן של גילאי 3-4-5.. פשוט מהממים! אין דברים כאלה..
גיל כזה שהם עדיין ככ תמימים ונקיים אבל כבר אפשר לנהל איתם שיחה.. והם ככ כנים. ונקיים מכל סטיגמה ומוסכמות חברתית.
ככ משמח כשילד בן ארבע ניגש אליי ואומר לי- אוריה, את כל הזמן צוחקת!!
או כשילדה אומרת לי בהתרגשות- את עשויה כולך מזהב!
ואתה מבין שהם פשוט מספרים לך את מה שהם קולטים, ושזה המחמאות הכי אמיתיות ויפות שאפשר לקבל. פשוט מדהים! אני מאוהבת בהם

זכיתי..
(מובן שזה לא תמיד קל.. למשל ה-"למה?' על כל דבר יכול לשגע!! אבל כשמבינים מאיפה זה בא לומדים לקחת את זה בקלות.. הם פשוט באמת לפעמים עומדים מול העולם ולא מבינים. לא מבינים מה רוצים מהם בכלל ומה הולך פה בעולם המשוגע הזה.. וזה ככ שווה את זה

)

ריגשת אותי עם התגובה הזו

*בננית*

נראלי בשירות אעשה משהו עם ילדים. אני חולמת על זה כבר הרבה זמן..

בתור סטודנטית שנה שניה לגיל הרך, כן זה כיף..

דוסית גאה!

רק בגן של גילאי שלוש צריך להחליף טיטולים...

גן חובה זה עולם אחר....אני אישית יותר מתחברת אליו, אבל תכלס כל גיל והמתיקות שלו...

שקד: "הודיה את מתוקה"

אני: "עד איפה אני מתוקה"?

היא: "עד השמים"!

אני: "את מתוקה עד מעל השמים"!