נראה לי שאפשר לחכות עוד איזה חצי שנה, אלא אם נראה לך שממש כדאי, ואז לספר באופו טכני מה רואים, שזה לא פצע, כדי שלא תיבהל, שזה כל חודש, ואיך מתמודדים עם זה - פדים. אם את רוצה להרחיב, את יכולה להסביר שזה קשור למערכת הרבייה, על אברי האשה וכו'...

כדי שכשזה יגיע, היא תהיה ערוכה לזה ולא תחווה את המאורע כטראומה. (מכירה בנות שזה היה המצב אצלן.)

מה לספר? הכל. בלי לדלג על חלקים ולהותיר בה תחושה של מבוכה ובלבול.

לגבי מה ששאלת, אגיד לך את דעתי ומנסיוני (יש לי כמה בנות, כולן קיבלו כבר מחזור).

קודם כל, אפשר לחכות לגיל 11 נראה לי, סיכוי טוב שהיא כבר תשמע מחברות כך שהנושא לא יפול עליה בהפתעה, וטוב שתשמע ממך בצורה מסודרת וברורה.

ככלל, כל דיבור בנושאים שבצנעה צריך להיות בצורה טבעית, עניינית ועם חיבור לקב"ה.

למה אני מתכוונת? 

כשתרגישי שבא הזמן המתאים, קחי אותה לשיחה. תשאלי אותה אם  היא שמעה על המחזור, הווסת. תסבירי לה שה' ברא את הגוף בצורה מופלאה, תסבירי לה על התהליך של הביוץ, ועל כך שהכל מכוון להריון ולידה, תדגישי שכך ה' ברא וכמה זה מופלא.

כמובן שרק אחרי שמתחתנים יש הריון ונולדים ילדים ולכן יש וסת, כל מה שהצטבר ברחם כהכנה לתינוק יוצא ויש דימום של וסת.

כתבתי לך בקיצור, תרחיבי איך שנראה לך.

בהצלחה.

(אני שואלת כי אני לא בטוחה שהבנתי אותך נכון. אם זו אי-הבנה אז סליחה ותתעלמי)

אם לכך כוונתך - אני ממליצה דווקא להעדיף שהמידע הראשון יגיע מאמא ולא מחברות.

לפעם הראשונה שמקבלים מידע, בכל תחום שהוא, יש השפעה מאוד חזקה - יותר מאשר לפעמים הבאות שנחשפים לנושא.

יש נטייה אנושית להגדיר את המידע הראשון שמקבלים כאמת ויציב בכל מקרה של סתירה בינו לבין מידע שהגיע מאוחר יותר.

לכן אם חשוב לאמא שבתה תקבל מסרים מסוימים, הבנה מסוימת של התהליך - כדאי לה דווקא לשאוף שהיא תהיה הראשונה שתחשוף את הילדה לנושא. אם זו תהיה החברה, מי יודע איך היא תציג את העניין? אולי כמשהו מבהיל, או מדכא, או מגעיל? אי אפשר לדעת. את לא מכירה את כל החברות של הילדה, ולא יודעת מאיפה הן מקבלות את המידע שלהן.

ולך, הפותחת, יישר כוחך. שתי המלצות לפני שיחה עם הבת:

א) לצפות בסרטונים של שולמית בן שעיה - יש לה גישה מצוינת (בקישור יש גם סרטונים של הרב יוני לביא. מן הסתם אם הייתי צופה בהם הייתי ממליצה גם עליהם, אבל כיוון שטרם צפיתי אני לא יכולה להמליץ).

ב) ללמוד בעצמך לעומק את התהליך הביולוגי. ההורמונים השונים ותפקידיהם בתהליך וכו'. נדמה לי שבאתר מט"ח אפשר למצוא הסברים יפים. כמו כל פן בגוף שלומדים להכיר היטב מגיעים ל"מבשרי אחזה א-לוה" - התפעמות עמוקה מהחכמה האינסופית בכל פרט ופרט. וזו גישה טובה להגיע איתה לשיחה החשובה הזאת.

לא המלצתי לחכות שתדע מחברות, ודאי שלא.

1. המלצתי לחכות קצת עם השיחה, אבל זו רק המלצה מנסיוני, נראה לי שגיל 10 הוא קצת צעיר. כמובן שאפשר גם בגיל 10 לדבר על הדברים האלו. ודאי שחשוב שמקור המידע יהיה בבית עם מידע ברור ואמיתי.

2. עם זאת, לא קרה שום דבר אם ילדה שומעת מחברות, מספרת לאמא ואמא מסבירה בצורה בה היא רוצה להסביר.מנסיוני- בנותי דיברו עם החברות על המחזור בערך בזמן שאני דיברתי איתן, כך שהשיחה היתה מאוד טבעית והנושא לא הפתיע אותן. לא "הושבתי לשיחה רשמית", אלא, סולטנה אמרה לי משהו על המחזור בערך בתחילת כיתה ו' ובאופן טבעי דיברתי איתה.

ודאי שעדיף לשמוע קודם מהאמא אבל לא תמיד זה קורה...

את אמנם לא ממליצה לחכות *כדי* שתשמע מחברות, אבל בשורה התחתונה את ממליצה לחכות, ומודעת לכך שזה מגביר את הסיכוי שתשמע קודם מחברות, וחיה עם זה בסדר, נכון?

אני גם לא אומרת שבכל מקרה זה רע, לפעמים הידע מגיע מחברות בצורה מעולה. בכל זאת הייתי שואפת שזה לא יקרה, כי אין לי איך לשלוט במי תהיה החברה שתספר, ועם איזה מידע וגישה היא מגיעה. יכולים להיות מקרים שזה יהיה רע מאוד, ולא תמיד פשוט כל כך לתקן אחר כך את הנזק שנוצר (בין השאר כי לא כל בת תספר לאמא בדיוק את כל מה ששמעה ושנחקק בתודעתה בנושא).

אז בעיניי עדיף לעשות את ההשתדלות שלנו להקדים את החברות.

סיבה נוספת שחשוב להקדים - כדי למנוע מצב שהילדה נתקלת במציאות עצמה לפני שקיבלה הכנה.

זה יכול להיות דבר מבהיל מאוד בעיניים של ילדה, ובו בזמן גם מביך מאוד - עלול להיות לה מאוד קשה לפנות לאמא להתייעץ מה זה ומה עושים. לא היינו רוצות שהבנות שלנו יגיעו להתמודדות כזאת.

מה שכן, אני מסכימה איתך מאוד מאוד שאם הילדה מעלה בעצמה את הנושא, כדאי להיענות ולספק את הרצון שלה לידע (לשים לב למידע שנותנים - שכן יענה לתהיותיה, אבל גם לא יעמיס עליה יותר ממה שנוח לה לקבל באותו רגע. רגישות לקצב שלה).

ובעצם, זה נכון לא רק לגבי הווסת, אלא לכל נושא אחר.

ובעצם זה נכון לא רק לנערות צעירות, אלא לילדים וילדות בכל הגילאים. תמיד כדאי לשאוף לתת להם מענה בנושאים שהם תוהים בהם.

<בארץ הקודש - שבת קודש, בחו"ל - עדיין חול>

את מעדיפה פייגי?

אבא שלי הלך בימי שישי למקווה אז אמא שלי סיפרה לי שגם נשים הולכות למקוה וכו' והביאה לי ספרון מתאים לנערות מטעם אולוויס

אבא שלי הלך בימי שישי למקווה אז אמא שלי סיפרה לי שגם נשים הולכות למקוה וכו' והביאה לי ספרון מתאים לנערות מטעם אולוויס

עדיף לספר הכל בצורה מסודרת טהורה ונקיה,

ולא לשמוע אח"כ מחברות או לקרוא באינטרנט וכד' ואז יש סיכוי גדול מאוד להחשף לנושא בצורה שלילית או ברוח של טומאה

צריך לספר לבנות בזמן לא לחכות ואז בת מקבלת והשמיים נופלים עליה.

עדיף אם הבת שואלת לספר לאט לאט שלב שלב,למשל על שיעור.(מלשון שערות)

להתחיל בעדינות משינויים גופניים.עד למחזור ושאר שאלות שצצות סביב.

עד שפורשים את המשנה כולה.

להיות הכי אמפטית בעולם שבת תקבל את עצמה בהתבגרות הגופנית שלה.

הבת צריכה לדעת שאת תתני לה את כל התשובות ,גם על הנושאים הכי מביכים ורגשים.

אחרת בת עלולה לחפש מידע  ולמצוא מידע שלא רצית שתדע.(בעידן האינטרנט זה לא כל כך מסובך)

פעם שמעתי הרצאה מבת שבע שוב(מעבירה הרצאות לאימהות לבנות ומילדת באסף הרופא)

כשהבת מקבלת לקנות לה מתנה

שבהם תלמדו יחד על כל מיני דברים שקשורים לעולם הנשי-

אם זה המחזור, השינויים שהגוף שלה יעבור, מצות של נשים (הפרשת חלה, הדלקת נרות)

וליצור לה מפגש חיובי גם עם הנושאים וגם איתך, כך שתרגיש בנוח אח"כ לבוא ולשאול אם יהיו לה עוד שאלות.

תפני לעורך דין.

לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!

תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.

תודה רבה. יום טוב.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.