אבל שנית, במידה כלשהי אחרת אני מאמינה שאם יבקר בחיים שלי אושר,
הוא יהיה תלוי באופן מוחלט בתפיסת חיים פרו-נטליסטית.
למרות ששלישית, אין לי מושג מאין רכשתי את התפיסה השנייה המוזכרת לעיל.
המודלים שהספקתי לבחון בחיי מצביעים על כך שבעצם שם וגם שם אין אושר גדול.
אמנם בפרו-נטליזם יש את ההשתייכות והנורמליות שהיא מקור לתחושת יציבות וממילא גם קרקע לצמיחת אושר.
אבל הכאב הצומח על אותה קרקע עצמה ויונק מאותם שרשים הוא עצום.
אני לא בטוחה בכך, אבל הוא בעצם עוצמתי יותר מהאושר הצומח שם.
זה אולי דומה לשאלה-
האם שווה להצמיח בשדך שלך שדה קוצים למען שושנה אחת ויחידה?
כנראה שלא.
תלמ"ה.