ואז כל פעם שקרה משהו רע פשוט שכנעתי את עצמי שזה סתם משהו קטן שחבל להתייחס אליו, וגם אם זה לא עובד פשוט הכרחתי את עצמי לשמוח!! אי אפשר להסביר איך עשיתי את זה אבל פשוט ככה זה... חייכתי בכוח, חשבתי על הניסים שה' עושה לנו במדינת ישראל, ופשוט אילצתי את עצמי לחייך!! לקח קצת זמן אבל זה עבד!!!
גם היום קורה מדי פעם שיש כזה באסה כזאת.. שוב אני עושה את זה. מחייך באילוץ.
הבוקר לדוגמא קמתי בלי חיות, בלי כלום, התחילה התפילה שאני מאחר במלא זמן.. לא אמרתי פסוקי דזימרא, אז הבנתי שהגיע הזמן לצאת מזה, באמצע שמונה עשרה הכרחתי את עצמי להלל את ה' מתוך שמחה, מחייה מתים אתה, רב להושיע! וואו!! איזה טוב ה'!!! ככה איכשהו הצלחתי להתעורר, אבל לא לגמרי, ככה עד סוף התפילה ממש כפיתי את עצמי להתפלל עם חיות, עד עלינו לשבח כבר הצלחתי להתעורר ולומר עלינו לשבח בשמחה עצומה!!
ככה זה עובד. פשוט לכפות על עצמך את השמחה! זה לוקח דקה, שתיים, עשר, אבל בסוף זה מצליח!!!

איזה טוב ה'!!!!!!!!!!!!!