על מה שכתבת כאן. אם אתה מאשים את ממשלת ישראל בכל ההפקרה הזאת - למה אני לא רואה אותך גם כותב מנגד תודה לממשלת ישראל על כך שהיא שומרת על כ7 מליון יהודים חיים במדינת ישראל, ושומרת על המדינה כבר 67+שנים? למה את זה אתה לא טורח לכתוב? האם זה שאני ואתה חיים כאן ומתהלכים בארץ זה כל כך מובן מאליו? האם לזה אין שום קשר לממשלה?

תחשוב על זה... קל מאוד לראות את הנרצחים - שבאמת, שוב, זה באמת כואב ומחריד ומזעזע - אבל קל מאוד לראות אותם וישר להאשים את הממשלה/המשטרה/הצבא/השמאל/אנעראף - במקום להבין שמידי יום ביומו מסוכלים עשרות פיגועים בשלבי תיכנון שונים, ושבכל זאת, אין שום דבר מושלם ולהניח שאם הממשלה קיימת זה אומר שצריכים להיות 0 הרוגים בשנה זה בורות והיתממות.

ואני מצטער שאני חריף ככה בעוד הדם שותת, תאמין לי שגם לי מאוד כואב, אבל יחד עם זה כואב לי גם על אנשים שלא משכילים להכיל מורכבויות במציאות .

ה' ייקום דמם של זוג ההורים שנרצחו

זה באמת נראה לך זמן לדיונים ולחרטוטי מוח?

הכאב אני עדיין אומר מה שאני אומר. זה לא סותר בכלל את הכאב על הרצח הזה. אבל לא מוסיפים עוולה על עוולה, ככה אני רואה את זה. אם מישהו היה בוכה מולי תוך כדי שהוא (ואני מקצין, כן) אוכל חזיר ואומר לי שהוא עושה את זה כי נרצחו שני הורים בפיגוע - גם אז לא הייתי אמור להעיר לו שאין קשר בין הכאב הנורא והאדיר על המוות הזה, לבין הדבר הלא נכון שהוא עושה בעקבותיו?

אני מסכים עם הכאב שלך אבל לא עם התוכחה שלך למקום מסויים מאוד ובדרך חריפה מאוד.

זכותך לכתוב את מה שכתבת, וזכותי להגיב כמו שהגבתי. קוץ אני בטוח לא, אני בנאדם.

כל טוב ושבת שלום.

וזה מהזמנים האלה אז דיי תעשה טובה

פשוט לא חובה להתנגח דווקא בממשלה, ושזה מהזמנים האלה, אז דיי, תעשה טובה...

מצטער, אם לך מותר בתוך הכאב להגיד דברים לא נכונים, אז גם לי מותר בתוך הכאב להגיד דברים נכונים.

מצטער, עדיין לא שיכנעת אותי במה אתה עדיף עליי, ולמה אולי אתה יותר כואב ממני.

(יודגש: במקרה והיה אומר את הדברים האלו אבא/אח/דוד של אחד הנרצחים - לא הייתי אומר מולו כלום. דרגות קרבה מסוג זה, ובלב הסבל, מכבדים. אבל כמדומני שכאן לא זה הסיפור).

כשיהודים קמים לתחייה אומרים תודה לממשלה.

(וגם בזה אני מסופק.)

כשהם נרצחים כועסים עליה.

זה ממש פשוט.

אין שום צורך לקפוץ ולהגן על כוחות הביטחון

שמסתדרים יפה מאוד בלעדיך.

ואגב, בתור תושב האזור

אני יכול לומר לך בלב נקי

שאין לך מושג על מה אתה מדבר

ובהחלט היה עדיף אם רק הפעם היית שותק.

אוקיי, כי דודה שלי לא נרצחה בפיגוע, תודה שהזכרת לי...

(היא כן)

אוקיי, כי לא בערך כל המשפחה המורחבת שלי גרה בין אלפי מנשה לישובי דרום הר חברון, וכל הבתים השניים שלי הם באיזורים האלו.

אוקיי, כי ברור שאם אתה אומר שאין לי מושג על מה אני מדבר, אז זה ברור שאין לי מושג על מה אני מדבר.

תודה אומרים על דברים טובים? זה שהשב"כ יום יום מסכל פיגועים - ורק חלק קטן מהפעולות מותר לפרסום, כמובן - זה לא מצריך תודה?

זה שיש לנו צבא אולי הכי חזק במזרח התיכון, זה לא דבר שצריך להגיד עליו תודה?

זה נוצר מאליו? ה' ברא לנו את הצבא הזה יש מאין? 

סלח לי אבל היית קצת פתטי במשפט הראשון שכתבת "כשיהודים קמים לתחייה אומרים תודה לממשלה" (איך הממשלה קשורה לניסים שה' עושה, אם עושה? עין הקורא יודע...).

אין שום צורך לקפוץ להגן על גופי הביטחון? נכון, אין - אבל כאשר מתקיפים אותם, אז לפעמים כן יש צורך כזה. לא בגללי, בגלל המתקיף.

אבל נעזוב את זה כרגע. נתמקד בדברים חשובים יותר, נצטרך לתפילה לעילוי נשמת ההרוגים, ונמשיך להתפלל לה' שייקום במהרה את דמם ויעזור לחיילינו היקרים לחסל את המחבלים במהרה!!!

אז באמת לא צריך להגיד תודה

לא לשבכ

לא לממשלה

ולא לאף גוף אחר.

גם אין צורך למחות כשמישהו מאשים את הממשלה בפיגוע.

אבל נעזוב את זה כרגע.

העיקר הוא שכאשר מישהו כועס על זה שיהודים מתו -

חשוב מאוד שנבהיר לו שהוא לא דייק בדבריו.

חשוב שנניח את הכאב בצד לרגע ונדבר על הממשלה

וחשוב שבסוף נגיד שנעזוב את זה לרגע 

כי זה לא באמת מה שחשוב

ונסיים בתפילה עם שלושה סימני קריאה

לפחות פעמיים.

(וגם כחותינו איתו. וכמו שצריך. הלוואי).

לכל אחד מהם ויובלו אחר כבוד לקבורה בקבר עם חזיר.

יימח שמם ושם זכרם  

לא יורים באדם שאינו מסכן עכשיו חיים - לדוגמה כאשר הוא בורח

תפסיק עם הצביעות של לירצות אחרת מהם אבל להגן על כל מעשיהם ולא לתת לבקר אותם (כמו שראיונו בתחילת השרשור)

"עד מתי"!!
תאנף בנו?
ושכינה זועקת ובוכה אוי לי מראשי קלני מזרועי.
כבוד ה' מחולל בארצנו.
ודם יהודי הפקר לשוסינו.
קומי רוני בלילה  לראש אשמורות שפכי כמים ליבך נוכח פני ה'.

יהי  זכרם ברוך

בס״ד

לא מעכלת. 

לא המצאתי את זה!

ומהיכרות עם הצנזורים של רוטר, אם זה היה צריך להימחק זה היה כבר נמחק במהרה. וזה עדיין מופיע שם שחור על גבי מחשב

אני לא אקשר כאן את המקור ברוטר, למקרה שזה עדיין אסור לפרסום, אבל לשיקולך...

אל תגרמו לי לא לישון הלילה גם כי נצטרך לערוך ולמחוק פה. 

בבקשה - יותר אהבת חינם, פחות פיסות מידע לפני שמתפרסמות בכלל כלי התקשורת.

בשורות טובות.

"אם ה' לא ישמור עיר שווא שקד שומר".

כמו שאני לא סומכת על מדינת ישראל להגן עלי אני גם לא אאשים אותה בשעת בחידלון.

באמת נראה לכם שאותם חיילי משמר הגבול שנדרסו על ימין ועל שמאל בירושלים ב-א-מ-ת יוכלו להגן עלינו...

הם רק בורג במערכת העולמית. אין להם שום כוח.

2 יהודים מתים. 4 יתומים נוספו לעמ"י. כל המדינה על הרגליים.

ישנה כתובת אחת לכל הטענות.

והיא לא המדינה.

נראה לך שכל זה באחריות של בנ"א אחד/שניים?? באמת?

למה הם מנהלים את העולם?.

הם בסך הכל מנהלים פה מדינה קטנה.(משתדלים בכל אופן להראות כלפי חוץ) .

הדבר היחיד שיש ברשותם זה יכולת הבחירה. אפילו כוח אין להם.

אפילו אם ביבי ובוזי' יציבו מאה אלף חיילים על כל מטר ריבועי במדינה- אם ה' לא ישמור עיר שווא שקד שומר.

למה הפס' לא ברור?

הטענה כלפיהם היא 

שלא רק שהם לא עושים השתדלות להגן על יהודים - 

הם עוד מסייעים לרוצחיהם.

אף אחד לא חושב שה' נעלם לאנשהו.

אבל ברור שיש טענה כלפי מי שבידו היכולת

ואיננו עושה דבר. (וגרוע מזה).

על זה הם ישלמו אחרי מאה ועשרים.

עוד לא מצאתי בתפילת שמו"ע הודיה כלשהי למדינת ישראל על כך שהיא מגינה עלינו. ק"ו לא האשמה כשהיא לא.

ומה קשור המדינה?

אם את כיהודיה יכולת להציל יהודים ולא הצלת

האם את חושבת שהתנהגת בסדר או לא?

זאת השאלה היחידה.

כל הענין של מדינה - לא מדינה הוא פשוט לא רלוונטי.

העניין הוא מי שבידו היכולת.

האם אתה שר הביטחון פתחת כביש לתנועת ערבים

למרות שידעת שיש אפשרות שיירו ממנו על יהודים?

אם כן - ודאי שאפשר להאשים אותך במותם.

אך לא על מקרים ספיציפיים.

הקב"ה החליט מי ימות ומתי. לא מפכ"ל המשטרה ולא ראש השב"כ.

ה-רגע היה יו"כ. אמרנו "מי יחיה ומי ימות". 

"מי"

לא "האם" או "בתנאי מידניות רהמ"ש".

בתכלס- 

הקב"ה החליט לפני פחות משבועיים שיישארו פה 4 יתומים. לנצח.

רהמ"ש אחראי להתוות מדיניות מוסרית כלפי העם היהודי ולעשות את ההשתדלות שלו. ואם הוא לא עשה את ההשתדלות שלו הוא ייענש בחומרה. (וה' יודע עד כמה...)

מכאן ועד להאשים בנ"א על החלטותיו של הקב"ה המרחק גדול. מאוד.

העובדה שמשפחה הספיציפית הזו נבחרה לעמוד בניסיון (ורק ה' יודע למה. כי זה ממש אכזרי) לא קשור לבחירת רהמ"ש.

אני עניתי על שאלה שנשאלה לגבי התגובה שלי.

מוזמן לעיין בשירשור כולו בכדי להבין את ההקשר.

אנחנו מאשימים אותו על ההחלטות שלו.

אבל את סותרת את עצמך לגמרי.

רה"מ לא עשה את ההשתדלות שלו וגרוע מזה.

הוא לא מנע דברים שהיה יכול למנוע

ועשה דברים שהיה אסור לו לעשות.

רה"מ הוא בן אדם.

אפשר וצריך להאשים אותו.

אין שום קשר למשפחה ספציפית כזו או אחרת.

בדיוק כמו שכתבת.

הוא אשם בכל מקרה ובלי קשר להחלטותיו של הקב"ה

מי יחיה ומי ימות בכלל..

הוא אשם כאדם לאדם. בין אדם לחברו.

הוא אשם בדיוק כמו נהג שיכור שנכנס לצומת באור אדום

ואין לו שום בחירה מי ימות כשהוא יפגע בו.

ההשוואה שלך דומה לבן אדם שלא אכל שבועיים ומת

ולא הבין איפה ההשגחה הפרטית ולמה ה' לא שמר עליו.

והיא בלבד.

יש מה שנקרא "השתדלות".

ויש מה שנקרא "גזירת שמיים".

המרחק בין 2 המושגים גדול מאוד.

בכל השאר לא ראיתי סטירה כלשהי בין דבריך לדברי.

הקב"ה גזר (משום מה..) גזירה נוראית על המשפחה הזו. אם המוות לא היה בא בעיקבות הירי הוא היה בא בעיקבות אלף ואחת אמצעים אחרים.

שיכור שניכנס לצומת מואשם בפגיעה. כשהוא יעלה למעלה אחרי מאה ועשרים ישאלו אותו למה היה חסר אחריות והביא את עצמו למצב של רסלנות- לא למה רצח משפחה שלימה. כי את זה גזר ה' ביו"כ. לא השיכור.

ואם השיכור לא היה נכנס לצומת- המשפחה הייתה בכל זאת נפגעת. ע"י מישהו/משהו אחר.

"כי ייפול הנופל ממנו" נכתב כשהתורה מצווה על יהודי לשים מעקה לגגו.

מה זה "הנופל". תכתוב "האדם". או "הנפש". או כל דבר אחר.

אבל מה זה "הנופל"..?

רש"י: "ראוי זה ליפול ואעפ"כ לא תתגלגל מיתתו על ידך. שמגלגלין זכות ע"י זכאי וחובה ע"י חייב".

 רבינו בחיי:" ועשית מעקה לגגך, ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו" (כב', ח').ראוי היה ליפול מששת ימי בראשית, אבל אתה לא תגרום שתהא מיתתו על ידך.וענין המדרש הזה, כי כל הנבראים כולן, נבראו בחפצם ורצונם והקב"ה הודיעם בראשית הבריאה כל עניניהם כולם וכל המקרים העתידים לבוא עליהם...ועל זה אמרו  ראוי זה ליפול מששת ימי בראשית, ואעפ"כ יש עונש גדול למי שמסבב, ולכך" ועשית מעקה לגגך ".

ביבי אחראי שלא 'שם מעקה'.

אבל לא אחראי על כך שבידיוק המשפחה הזו נפלה שם. היא ולא אחרת.

ביבי לא עשה השתדלות (ואם כן- אז לא מספיק. ואם כן עשה מספיק את זה רק הוא ידע אחרי המאה ועשרים שלו).

אבל הגזירה כבר נגזרה.

השאלה רק מי יבצע אותה. (הערבי המתועב או הגז/הבריכת שחיה/הים וכו')

וזו גם תשובה ל @לב אמיץ ו @צריך עיון. 

או שאת לא אומרת השיבה שופטינו ולירושלים עירך או למלשינים 

"ומלכות זדון מהרה תעקר ותשבר..."

ולירושלים לא קשור לעינין.

ולמלשינים - נו. על זה אין צורך לפרט שהוא לא קשור לעינין פה.

והיות שהמערכת המשפטית למעשה שולטת כאן הרי שזה בהחלט קשור

"ובנה אותה בקרוב בימנו בניין עולם"

ולמלשינים זה בדיוק על רשעי ישראל

ועל זה כל אחד ייתן דין וחשבון.

אבל האשמה בפועל היא לא עליהם.

אין להם כוח. אין.

בתכלס- הם לא קובעים את מהלך העינינים בשטח.

על זה אחראי אחד ויחיד.

הציבור שבחר בהם בפירוש כדי לממש מדיניות מאוד מסויימת.

אם יש להם בחירה חופשית, יש להם כוח.

וה' הטוב יצליח בידם.

בחירה האם לעמוד בתור נבחר ציבור והאם ואלו מידיניות להתוות במדינה.

אך אין להם כוח ואפשרות להשתלט על כל מקרה ומקרה.

הקב"ה החליט שמשפחה זו וזו תהיה בצומת מסוימת ובידיוק אז יעברו חולית המחבלים. ולא דקה לפני.

ועל זה^^^ אני בוכה.

כי יש 4 יתומים לנצח. ו*הוא* אחראי לכך. לא המדינה.

גם אין לי כוח לזה. לא עכשיו.

תמיד אפשר לפתוח דיון בנושא: השגחה פרטית מול בחירה חופשית.

אבל בזמן אחר.

ז"ל הייתה כותבת בו.הערצתי אותה ואת היצירה שלה. זכרתי שירים שלה בע"פ מרוב שהם נגעו בי.זה היה לפני הרבה שנים בזמן של תקופה לא קלה שעברתי ונשאבתי ליצירה ולכתיבה המדהימה שלה. היא אחת מבין שתיים שהשתוקקתי להכיר כדי לדעת מי הדמות המיוחדת שכותבת ככה.

היא מייצגת בראש שלי פרק ותקופת חיים מהעבר .

אם היו שואלים אותי מה מייצג בשבילי את גיל ה20 המוקדם שלי אני בטוחה שגם היא והיצירה שלה היו עוברים לי בראש.

רק ביו"כ האחרון נזכרתי באחד השירים שלה למרות שעברו שנים מאז קראתי אותו. הכתיבה שלה הותירה בי חותם לעד.

בחורה עמוקה עם כתיבה מדהימה. יותר מזה לא זכיתי להכיר, כי לא הכרתי ברמה האישית,רק כקוראת סמויה.

יהי זכרם ברוך.

הלם.

השם רחם על עמך ישראל.

טל ומטר נכבד , אתה קובל בלי הרף על כל מיני כותבים כאן .  ואחר כך מספר לנו שצדיקים טהורים לא קובלים  על רשעה"? .

 ולענין שלפנינו.  

 א. ראוי שלא נסתפק ב " ה' יקום דמם" אלא נגיד "  ה' ועמו יקמו את דמם ".  זו חובתינו לנקוט בצעד החינוכי , נקמה, כדי להסביר לערבים ימ"ש לא לפגוע בנו.

אני יודעת שזה יעצבן אותך אבל אתה פשוט חי בסרט!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

בתור תושבת איזור גב ההר, אני יכולה להגיד שהאשמה היחידה היחידה זו המדינה!

ובא תקשיב להוכחתי אם יש לך ספק לעניין -

לפני כשנה וחצי המדינה החליטה  לפתוח את הקטע של הכביש  מבית דג'ן עד בית פוריק לערבים! תושבי אלון מורה עשו המון מחאות והפגנות ללא הועיל1!! לפני כחודשיים המדינה החליטה לפתוח את הכביש לערבים מבית פוריק ועד בה"ד 3!! (זה אומר שנוסעים בצומת איתמר ערבים!!)

 גם אז תושבי אלון מורה ירדו למחאות בבית פוריק אך ללא הועיל!!!

אם יש לך קצת שכל בראש, אני מקווה שתעשה חישוב נכון ותבין שעד לפני כשנתיים כל הכביש מאלון מורה עד בה"ד 3 היה סגור לערבים!!  והמדינה המפפגרת הזאת החליטה כל פעם לפתוח חלק קטן, כך שהיום כל הכביש מבית דג'ן (טיפה אחרי אלון מורה) עד בה"ד 3 פתוח כולו לערבים!!

 - - - בחודש האחרון זרקו בכביש הזה 25 פעמים אבנים ובקבוקי תבערה!! הודות למדיניות ההכלה. ביבי לשלטון!!!

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה

אני הייתי פה

בניק אחר

זה היה הגיל 😉

זה מצמרר אותי.... 

אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)

כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז

לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈

בגדול הגעתי לכאן בקורונה

הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי. 

רק שאני עשיתי הפסקה באמצע

וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה

ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח

אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז

היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב

הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ

אני חייבת לתייג את הניק הזה אל תשאלו שאלות שלא תשמעו שקרים

@חידוש

אם אתה יודע למה תייגתי אותך תכתוב לי

(מה הסיכוי שהוא באמת יראה את זה)

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

מדדים להצלחה באופן כללי

בריאות הגוף/ הנפש

איכות השינה

שלוות נפש

בטחון עצמי

אהבה עצמית

ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו

מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים

לקום לבוא לעבודה בכיף

לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)

ועוד

אני ערה

לא ברור איך ולמה

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?