אם כבר אז הייתי מדמה את זה למקרה שהאבא-המלך שלח את הבן שלו למשימה חשובה.
והבן לא הצליח (בלשון יפה. בתיאור קצת יותר מדויק-מרד ובגד, התעצל, הרס, לא עבד כמו שצריך), ועכשיו הוא צריך לנסות למצוא את הדרך חזרה (ולזכור בכלל את האבא שלו, שקצת נשכח ברבות השנים), ולפעמים האבא שולח לו קצת עזרה, פה ושם, גלויה ונסתרת, ויושב בארמון ומחכה, ומחכה, ומחכה, ובוכה ("במסתרים תבכה נפשי מפני גוה"!) וממשיך לנהל את העולם ולקדם אותו לקראת שלמותו, ויודע שסוף כל סוף הכל יבוא על מקומו בשלום.
ונכון שהקב"ה יכול לעזור לנו כרצונו. אבל הקב"ה צדיק, ויש לו דרכים משלו לעזור, ע"פ החוקים הישרים והנכונים שלו.
נתרחקנו מעליו, והוא מעלינו. אם נשוב אליו-הוא ישוב אלינו.
לא מבטיח שהמשל מושלם, אבל הוא נראה לי יותר קרוב.
בתפילה לה' שלא יובנו מדברי דברים לא נכונים. לילה טוב 