המצב היום מזכיר לי מצב של הורים מתעללים.
כשאבא מכה את הילדים שלו.
מצליף בהם עם חגורה וחוזר על המנטרה: "זה לטובתכם" "זה בשביל החינוך שלכם".
ככה המצב ה(חוסר) ביטחוני מרגיש לי.
אבא שבשמים שמרביץ לנו ומצפה מאיתנו לומר 'תודה' ולהודות לו על זה שהוא נותן לנו דרך לכפר על העוונות שלנו.
ואני יודעת שאי-אפשר להשוות בין אבא אנושי לא-ל, אבל המוח האנושי שלי משווה.
-סוף כפירה-
כי זה אומר שיש אמונה לכפור בה.
ואני לא לא מאמינה בקב"ה.
אבל אין לי שמץ של מושג מה הוא עושה ולמה.
ואני יודעת שלהבין אותו אומר להיות הוא.
אבל הייתי רוצה להבין לפחות קצת.
לא הכל.
רק קצת.
"בשום פנים ואופן לא הייתי מוכן לעבוד אלוקים כזה שהמהלכים שלו מובנים לשכל של כל טיפה סרוחה"
תכלס', אם היינו מבינים אותו אז מה הוא יותר מאיתנו? למה שנעשה מה שהוא אומר?
זה כמו לכפור באמונה הנוצרית.
אז יש אמונה נוצרית לכפור בה.
יענו הדבר היחיד שעושים זה לומר שלא נעבור על כך בשתיקה
בס"ד
בגלל שהוא לא הספיק לתפוס אותו כשהוא נפל מהסולם בגן המשחקים.
זה כמו שילד אחד יקפוץ ממקפצה לבריכה ריקה.
ולאח שלו ישברו הרגלים.
פוליטיקאים לא ניזוקים מהתוצאות של ההחלטות שלהם, המשפחה שלי כן.
אבל הוא זה שמאפשר לרגלים של הילד השני להישבר.
וההחלטות של הפוליטיקאים זאת הבחירה החופשית שלהם
זה כמו שתאשימי את ה' בכל פדופיל ורוצח שנמצא בכלא
מממתי אני מחוייבת לשאת בתוצאות של הבחירה החופשית של מישהו אחר?!
בס"ד
זה מועיל בדיוק כמו לא לקבל את החוק השני של ניוטון. ככה העולם בנוי, ואל תנסי לחשוב שעם מוח שמקורו בעולם הזה תוכלי להבין שיקולים שמקורם מחוצה לו.
אני מ-א-ד מודעת למגבלות המוח האנושי, אבל זה לא אומר שאני שמחה איתם.
בס"ד
אני מבין בכלל??
אבל לא שייך להגיד "אני לא מקבלת את זה". כי אין ברירה.
של. המעשים. של. אנשים. אחרים.
למה, לעזאזל, מצפים ממני לשאת בתוצאות של אנשים שאני לא תומכת בהם?!
ובאופן כללי, אני שונאת להסביר את עצמי בשרשורי פריקה.
אני מרגישה ***.
ופרקתי את התחושה הזו.
אני לא צריכה להגן על ההרגשה שלי.
מציק לך?
לך תפרוק את זה במקום אחר.
אם כבר אז הייתי מדמה את זה למקרה שהאבא-המלך שלח את הבן שלו למשימה חשובה.
והבן לא הצליח (בלשון יפה. בתיאור קצת יותר מדויק-מרד ובגד, התעצל, הרס, לא עבד כמו שצריך), ועכשיו הוא צריך לנסות למצוא את הדרך חזרה (ולזכור בכלל את האבא שלו, שקצת נשכח ברבות השנים), ולפעמים האבא שולח לו קצת עזרה, פה ושם, גלויה ונסתרת, ויושב בארמון ומחכה, ומחכה, ומחכה, ובוכה ("במסתרים תבכה נפשי מפני גוה"!) וממשיך לנהל את העולם ולקדם אותו לקראת שלמותו, ויודע שסוף כל סוף הכל יבוא על מקומו בשלום.
ונכון שהקב"ה יכול לעזור לנו כרצונו. אבל הקב"ה צדיק, ויש לו דרכים משלו לעזור, ע"פ החוקים הישרים והנכונים שלו.
נתרחקנו מעליו, והוא מעלינו. אם נשוב אליו-הוא ישוב אלינו.
לא מבטיח שהמשל מושלם, אבל הוא נראה לי יותר קרוב.
בתפילה לה' שלא יובנו מדברי דברים לא נכונים. לילה טוב 
הרב אבינר הוא ראש הישיבה שבה הרב שנרצח היה ר״מ.
זה לא כל כך מנחם אבל הוא אמר (בין הדברים הרבים) שמבחינה סטטיטית רצח על רקע לאומני (כולל טרור, מלחמות וכו׳) זה אחוז קטנטן מרצח בישראל (בלי לספור בכלל תאונות ושאר מרעין). ורוב גדול מאד זה רצח של מאפיות, בן זוג שרוצח את אשתו וכאלה.
לא זוכרת בדיוק מה האחוז אבל בין 1-5 שזה לא הרבה.
זה לא הכי מנחם אבל צריך לזכור להסתכל בפרופורציה. במדינת ישראל מתו ממלחמות ופיגועים 22000 בערך, וזה המון
אבל באושוויץ מתו 22000 ביום אחד. אז כן מצבנו השתפר לאין ערוך ובע״ה יהיה עוד יותר טוב...
ל המשוגע היחידיפי מאה....
אבל כן, מערכון נחמד .....
זה בדיקה אם הקישור של אמצע הסרטון עובד...
תפתחי את הסרטון הראשון בתוך ההודעה.
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
