בס"ד

כלומר, למה אנחנו עושים את כל ההקפות האלו, ומתרוצצים עוד ועוד, ורוקדים ורוקדים, ואז עושים כזה קידוש גדול וארוך ועם אנשים שמדברים בו, ואז קוראים את וזאת הברכה, ושוב, ושוב, ושוב, כמה שיותר פעמים?

אז פתאום הבנתי, שאנחנו מנסים לדחות את הקץ, אנחנו מנסים לדחות עוד ועוד את הסוף הבלתי נמנע, זה שמחניק בגרון.

אתם מבינים, אף פעם לא הסתדרתי עם ספרים שבהם הגיבור מת בסוף. אבל פה זה אפילו יותר גרוע. איך אפשר לומר דבר כזה? "וימת שם משה עבד ה'". אפילו עבד ה', זה שכל חייו מכוונים למטרה האמיתית שלנו, אפילו הוא מת בסוף? זה חורבן כל כך מוחלט, שאחר כך חייבים לברוא את העולם מחדש.

ואולי לכן מיד אחר כך פתפללים תפילת גשם, כי גדול יום הגשמים מתחיית המתים, ואולי אם ה' יקבל את התפילה הזו, הוא יחליט גם להחזיר לנו את משה.

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.