חושך על פני תהום
תערובת כזו של בלגן וריק אפשרית רק בבריאה
אין מקום לנשום וגם אין את מה
יש רוח מקפיאת עצמות
עצמות שאמורות להוצר רק בעוד כמה ימי יצירה
אם היה שם אדם הוא היה מצטמרר מרמת האלוקות שם
בתוך הכלום המלא הזה
אבל לא היה שם אדם
בעוד כמה שניות ה' יכריז ויורה על תחילת בריאת העולם
הוא יכול לעשות זאת גם בלי להכריז
ועדיין
ברגעים אלו ממש
העולם פוקח את עיניו לראשונה
כשה' אומר
ויהי אור
בס"ד
היה רגע אחד שפתאום הבנתי משהו, בזכות מה שקראתי כאן.
הוא עבר, ואיכשהו איבדתי את זה באותה הפתאומיות שבה זה בא.
אבל על אותו הרגע - תודה.
בס"ד
אדמה
לא חול של ים
ממש אדמה
רכה עם ריח שעושה חשק לגשם
וחיבור לנצח
ואז פתאום
כלום
ריק
ברגע הבא הוא כבר מעניק לעצמו את השם
'אדם'
העושר שסביבו ממלא אותו
ועוזר לו לנחות ברכות אל תוך המציאות
כל היום הראשון עוסק בהכרות
עם עצמו
עם בראו
עם החיות להן הוא נותן שם
ועם אשתו שנלקחה ממש ממנו
בלילה הם מחזיקים ידיים קרוב קרוב
ורגע לפני שהוא נרדם
הוא מביט בה באהבה
וחושב
כמה טוב להיות אדם
בס"ד
ברגע הראשון הוא לא מבין מה קורה
מה הדבר הזה שיוצא מאח שלו
אדום כל כך
כלומר
הוא הכיר אותו
מהחיות
אבל לא ידע שזה אפשרי גם אצל אנשים
הוא התנשם במהירות
נחרד ממעשי ידיו
רצה לצעוק לאחיו שיקום כבר
אבל מה שהוא בו ידע שזה חסר תקווה
אז הוא רץ
רץ עד שהכל כאב לו
רץ עד שלא יכל לחשוב על דבר מלבד נשימותיו
כששמע את הבורא קורא בשמו הוא נעצר
כמה רגעים לאחר מכן
כשהדופק עוד מהיר מהריצה
הוא אמר את המשפט הראשון שלו מאז הדם
לא ידעתי, השומר אחי אנוכי
סליחהכישוף כושלבס"ד
תירצת לי בדברייך קושיה עצומה.
הרי קין רצח, צריך להדגיש, הוא רצח. ואחר כך הוא שיקר. שיקר לה'. ומה העונש שהוא מקבל? נע ונד תהיה בארץ. זה הכול? ואם זה לא מספיק, הוא מתלונן! איך הוא מעז? וה' עוד מקבל את התלונה שלו, ומקל עליו את העונש.
הקושיה גדלה לפי דברי חז"ל ש"שבעתיים יוקם קין" זה אומר שיתלו לו שבעה דורות. הרי יהוא, שאולי לא היה צדיק מוחלט, אבל אין ספק שהיה צדיק, השכר שלו היה שחמישה דורות אחריו ימשיכו במלוכה. אז איך קין מקבל כל כך הרבה הקלות?
אבל כשקראתי את מה שכתבת פתאום הכל הסתדר לי. המילים האלו, "ברגע הראשון הוא לא הבין מה קורה", ואז "הוא אמר את המשפט הראשון שלו מאז הדם", הייתי בטוח שלזה התכוונת. שהוא רק רצה להגיד "לא ידעתי, זה לא היה בכוונה". ואז, אחרי שהוא התחיל באמירת האמת, היצר ההישרדותי גרם לו לנסות לתרץ ולהגיד "השומר אחי אנוכי". ולכן ה' לא אומר לו "על מי אתה עובד" אלא "מה עשית", מה חשבת שיקרה? גם אם לא ידעת מה ההשלכות, מה חשבת שיצא מזה שתלך ותרביץ לאח שלך עוד ועוד, ושוב ושוב, (כמו שהמדרש על המילים "קול דמי אחיך" מסביר שהכה אותו במקומות רבים עד שיצאה נפשו). ואז באמת הכל מובן, העונש הוא לא על הרצח ולא על השקר, אלא על חוסר החשיבה לפני המעשה.
ואז ראיתי שכתבת "השומר אחי אנוכי".
וזהו.
אבל ממש תודה, זה גרם לי לחידושים נפלאים נוספים בנושא.
שירה
את כותבת מדהים.
תודה לך על זה
סידר לי כמה דברים שוב
אגב
מתי כתבת את זה?
שורדתתתכי דיברתי איתך על משו כזה
הייתה לי תחושה שכתבת בעקבות
כישוף כושל
שורדתתתבס"ד
נולדה לו היום בת
מאמא שלו
זה לא היה נראה לו מגעיל בכלל
והוא היה מאושר
בת בכורה בכל זאת
למרות שהיה מעדיף בן
זה נחמד
בכל ההתרגשות הזו הוא לא ממש הספיק לאכול
האיש בפינת הרחוב בהה בו
הוא שנא שבוהים בו
והיה לו אוכל
הוא לא היה צריך יותר מזה
תנועה מהירה האיש מוטל מת
והאוכל בידיים שלו
בזמן שהוא תהה אם לחלוק עם היולדת את האוכל
ה' התגלה לראשונה לנח
בס"ד
ואז כולם מתו וירד אושר שלו על העולם
שורדתתת
פיתה פיתהאת...
כאילו, מסוג הדברים שאני פשוט מחפשת איפה אפשר לקרוא מזה עוד ועוד.
תודה
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
