הייתי חייב...

כי היא נלחמת בה'.

איך תראה הגאולה? ישנם כאלה שמדמינים  שבוקר אחד נשמע תקיעת שופר מיד בית המקדש יפול הששמיים והמשיח יבא על חמור , אז תופתע במקורות חזל מופיע אחרת -

ירושלמי מסכת סוכה פרק ג ה"ב  "רבי חייא רובא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בבקעת ארבל בקריצתה[סמוך לעלות השחר]  ראו אילת השחר שבקע אורה אמר רבי חייא רובא לרבי שמעון בן חלפתא בר רבי כך היא גאולתן ששל ישראל , בתחילה קעא קמעא כל שהיא הוכת היא הולכת ומאיר . מאי טעמא? כי אשב בחושך ה אור לי .    כך בתחילה :"ומרדכי יושב בשער המלך" ואחר כך"וישב מרדכי אל שער המלך" ואחר כך ויקך המן את הלבוש את הסוס" ואחר כך ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות" ואחר כך ליהודית הייתה אורה ושמחה"   מכאן רואים שהגאולה מגיעה בשלבים ושהיא תהליך אורך.

את יתרון הגאולה האיטת רואים גם ביציאת מצרים .  שם רואים שבגלל החיפזון היו נפילותצ רבות. עם שלם של עבדים שהשתחרר , מעולם לא הנהיג את עצמו ולא נלחם . ומאותה סיבה הולכים 40 שנה בדרך ולא נכנסים מייד.  ואם לאחר 210 שנים כל כך קשה להקים עם קל וחומר שאחרי 2000 שנות גלות.

גם הגאולות הקודמות היו בשלבים - הגאולה הראשונה ימיאת מצרים שם היו במצב רוחני זוועתי כמו שאומר רשי בשם המדרש "ולא היו בידם מצוות להתעסק בםם שיגאלו... שהיו שטופים בעבודה זרה"

ימי השופטים - גם שם הצב הרחני גרוע - רשי בשופטים- "זו דרש עותניאל, אמר בין זכאים בין חיבים עליו להושעים"

גדעון אומר אם רשעים היו , כשם שעשה להם נפלאות חינם כן יעשה לנו והמלבים מסביר שהאותות שביקש גדעון היו כי לא האמין הגאולה בגלל המצב של עם ישראל .

הגאולה השנייה- עזרא ונחמיה- כמו שבואר שם רבים העם כולל בני השרים והכון הגדול נשרו גויות , תורת ה' נשכחה מהם לגמרי עד שלא ידעו שצריך לבנות סוכה בחג את השבת הפכו לים שוק , ובקידושין מבואר ברבים שם היו עושים מעשי סדום ומגלי עריות ובכל זאת בדורם קיבלו את הגאלה.

הגאולה השלישית - ביחזקאל בחזון העצמות היבשות מבואר שקודם העצמות יקרמו עור וגידים ורק אחכ רוח חיים - קודם יעלו לארץ ויקבלו שילטון ויתבססו כלכלית ורק אחכ יתן ה' את רוחו בם. גם בגמרא במגילה מבואר שהתהליך של הגאולה מתחיל בהפרחת שממה ובקיבוץ גלויות ןרק סיומו הוא ביאת המשיח ובניית המקדש.

כשאנו מכנים את המדינה ראשית צמיחת גאולתנו ואתחלתא דגאולתא אנו מדייקים ואומרי ראשית ואתחלתא אנו נמצאים בעיצמו של תהליך שאנו מצפים לסיומו , ודאי שאין זו מציאות אידיאלית , סוף התהליך הוא בחזרה בתשובה של כל העם מדינת הלכה .   אבל צריך לזכור שעיקר ההבדל בין ימות המשיח לזמן הגלו הוא שעבוד מלכויות , כמו שרואים בסנהדרין ומו שפוסק הרמבם הלכות מלכים יב,ב.

מדינית ישרא עדייו אינה התגשמות של חזון הנביאים , אך היא חלק חשוב מהתהליך המתואר . התהליך התחיל בראשית ימי הציונות, וומיך גם בימינו. ואם נתבונן היטב במצב התורני כיום נראה כיצד גם התהליך של התחזקות רוחנית של העם הולך ומתפתח.

 מקווווה שעזרתי, אני יכול להמשיך עוד אם רוצים....

רק נשאר לטאטא מירושלים 48 כנסיות ובשאר הארץ עוד 90 לפחות..

אב וגם את אלפי המסגדים, ואת מליוני הערבים, 

להחליף את כל היושבים בכנסת כיוון שהם אנשים שלא כפופים לתורה, 

למנות סנהדרין גדולה, 

למנות סנהדרין קטנה בכל מקום בו יש מעל 120 תושבים גברים גדולים.

להמליך מלך

לצאת למלחמה על כיבוש הארץ עד צידון בצפון, עד הפרת במזרח, ועד נהר מצרים בדרום.

לבנות את בית המקדש, 

להרוג את כל העבריינים והרוצחים.

וזהו בתור התחלה

לפני מאה חמישים שנה תלמידי הגר"א ראו בעיני רוחם, ברוח קודשם, אך קמעא קמעא גאולת ישראל תגיע, והם ידעו שהם רק מכינים את הצעדים הראשונים שעוד כמה עשרות אם לא מאות שנים יגיעו כל בני ישראל לארץ.

ההבדל, שהם ראו ושאפו לשם, והם חלמו (לצערנו חכמי ישראל לא הצטרפו אליהם ועל כך אנחנו אוכלים את הכובע עד היום!!).

האם לממשלת ישראל במתכונתה הנוכחית (דמוקרטיה) יש שאיפה להורשת הארץ, בית מקדש וסנהדרין (על כל המשתמע מכך? 

או סתם כדי להיות בריונים על הציבור, המלך יכול לתלות אותם ברחוב ולא להוריד את הגופה שלהם כמה ימים

למען יראו וייראו

א  מי שאינו מאמין בתורה שבעל פה, אינו זקן ממרא האמור בתורה, אלא הרי הוא בכלל המינים, ומיתתו ביד כל אדם.  [ב] מאחר שנתפרסם שהוא כופר בתורה שבעל פה--מורידין ולא מעלין, כשאר המינים והאפיקורוסין והאומרין אין תורה מן השמיים והמוסרים והמשומדים:  כל אלו אינן בכלל ישראל, ואינן צריכין לא עדים ולא התראה ולא דיינין; אלא כל ההורג אחד מהן, עשה מצוה גדולה והסיר מכשול.

ב  [ג] במה דברים אמורים, באיש שכפר בתורה שבעל פה ממחשבתו, ובדברים שנראו לו, והלך אחר דעתו הקלה, ואחר שרירות ליבו, וכפר בתורה שבעל פה תחילה; וכן כל הטועים אחריו.

ג  אבל בני אותן הטועים ובני בניהם, שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות, וגידלו אותן עליו--הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגויים וגידלוהו הגויים על דתם, שהוא אנוס; ואף על פי ששמע אחר כך שהיה יהודי, וראה היהודיים ודתם--הרי הוא כאנוס, שהרי גידלוהו על טעותם.  כך אלו האוחזים בדרכי אבותיהם שתעו.  לפיכך ראוי להחזירן בתשובה, ולמשוך אותם בדרכי שלום, עד שיחזרו לאיתן התורה; ולא ימהר אדם להורגן.

נפקא מינה הלכתית.
אגב זה מעניין שעולם התורה נעלם מאז תקופת הרמב"ם ואין גדולי ישראל מאז. והמקור היחיד שאפשר להביא זה הרמבם. איןו אף אחד קרוב יותר שדן בדורנו בנושאים. 
<צ>

הרמב"ם מסכם את הפסיקות שנכתבו בגמרא. 

תרצו להסכים או לא, אחרי חתימת התלמוד כל אחד הולך על פי מי שבעניו פוסק את דברי הגמרא בצורה הכי נכונה.

הרמב"ם היה בשעתו גדול הפוסקים בשאמ (ארץ ישראל מצרים וסביבתה) וכן של הרבה מיהודי תימן.

הרמב"ם הוא היחיד שכתב את כל ההלכות בין אם זה הלכות שנוגעים לזמן הגלות ובין אם לזמן קיום בית המקדש.

בנוסף, הוא הביא את כל הגזירות שנפסקו להלכה בתלמוד ופסק בין מחלוקות.

יש כיום לא מעט רבנים (וגם בעבר) שניסו לפרש ולהשיג על דבריו, בין אם הם דייקו יותר ובין אם פחות. בכל אופן, 

יש מי שמעדיף ללכת כיום לפי ההלכה המקורית ולא מחפש תחליפים.

מאז הרמב"ם תחליפים זה בורות. כל דור דנים בדברים ופוסקים הלכות בין אם זה מוצא חן בעיניך או לא. להביא את הרמבם מלפני 900 שנה זה קצת להיות 'בוק' כי זה להתעלם מכל מה שבאמצע. פוסקי דורנו ברובם הגורף לא חושבים שהרמבם מדבר על מציאות חיינו.

לא אמרתי שאתה מחויב לכל פוסק בכל דור אבל להתעלם מכל התפתחות ההלכה ב900 שנה האחרונות זו הבורות.

בסופו של דבר הרמבם אם כל גדלותו הענקית לא התקבל להלכה כולו מה ששולחן ארוך\רמא פסקו מתוכו התקבל...

ואפילו חוץ משולחן ערוך רמא יש עוד המון פוסקים בכל דור ודור. אי אפשר להתקבע לפוסק אחד ולהתעלם מכל עולם ההלכה.

יש אנשים שכן לומדים גמרא הלכה למעשה, לא כולם מקבלים את פסקי השולחן ערוך.

((אגב צריך לבחון מה מחייב אותך לפסוק כמו הגמרא ולא כמו הירושלמי או כמו מדרשי הלכה ומה ההבדל בין זה לבין המחוייבות שלך ללמוד ראשונים (ולאו דווקא לפסוק כמוהם אבל לא להתעלם לפסוק הלכה מגמרא.))
אבל התכוונתי לפוסקי דורנו ולכל הרבנים שדנים בנושא הדין הספציפי הזה.

הרב שאול ישראלי

החזון אי"ש

הרב צבי יהודה

הרב נבנצאל

הריש"א

הרשז"א

הרב עוזיאל

הרב ניסים

הרב חיים דוד הלוי

הרב ציטרון קיטרוני

הרב עובדיה יוסף

הרב מרדכי אליהו

הרב שטיינמן

הרב יעקב אריאל

הרב ליאור

הרב ליכטנשטיין

'אגרות משה' 

הרב קאפח

ועוד המונים רבים. (לא יודע אם כולם דנים אבל רבים בוודאי)

כולם גדולי תורה עם הבנה מקיפה וידיעה רחבה שדנו בנושא ופסקו הלכה למעשה.

לא מצאת אף אחד להביא??

ויש דרך לפסוק הלכה. יש היררכיה מסויימת, ועם כל הכבוד לפוסקי דורנו, תסכים איתי שא"א להשוות בינם לבין הרמב"ם. הם לא יכולים לפסוק בניגוד לדעת הרמב"ם. הם יכולים לנסות ליישב אותו עם פוסקים אחרים, להבין למה בדיוק הוא התכוון, אבל לא לפסוק בניגוד אליו. להגיד 'פוסקי דורנו ברובם הגורף לא חושבים שהרמבם מדבר על מציאות חיינו' זה יותר מבורות, זו חוצפה- כלפי הרמב"ם וכלפי כל הפוסקים שאחריו.

(ד"א- למי אתה קורא 'פוסקי דורנו'? יש רבנים בודדים היום שבאמת יכולים לפסוק הלכה לרבים, ולא נראה לי שאחד מהם חושב שהרמב"ם לא רלוונטי לימינו. שוב, א"א לפסוק הלכה בלי הרמב"ם)

ואני מדבר על כך שיש הרבה פוסקים מאז הרמבם ולהתעלם מהם ומדעתם זה בורו.
תהיו 'גברים' תפתחו את רבני התקופה שדנו בשאלות האלה מהצד ההלכתי (תחומין מאוד מומלץ) ותראו מה הם חושבים. יש הרבה רבנים וגם הרבה דעות אבל להגיד שמחוייבים לרמב"ם- ודאי שלו במיוחד פוסקי אשכנז שלא האמינו במחוייבות. 
עוד דבר- יש היום המון רבנים שיכולים לפסוק לציבור לא יודע מאיפה הבאת שאחרת אבל זה ממש לא נכון.
ולא אמרתי שהרמבם לא רלוונטי אלא שבפסק הזה הוא דבר על מציאות אחרת.

לא אמרתי שהם לא חלקו על הרמב"ם, אבל למיטב הבנתי בד"כ בסופו של דבר פסקו על פיו.

באמת א"א לפסוק רק עפ"י מה שכל אחד מבין את הרמב"ם גם לזה יש דרך, כך שמעתי מאבי מו"ר שאין חילוק על הרמב"ם עצמו אלא על הדרך להבין את דבריו.

לגבי פסיקה לציבור- גם את זה שמעתי מאבי מו"ר פעמים רבות, ("לא כל מי שלמד הרבה שנים בישיבה ואפילו לא כל ת"ח יכולים לפסוק לציבור, כיום יש אולי 3-4 ת"ח מוסמכים לפסיקה", יש הרבה רבנים שבקיאים בהלכות אבל לפסוק ממש הלכות במציאות מחודשת קשה מאוד וכו'.)

אתה כרגע הורדת את כל הדיון על מה שאמרתי לפרט של כתיב.

ומצבו הרבה יותר גרוע.

כמו שכתוב בסוף הלכה א'.

תלמידי חכמים מופלגים שיודעים שבעים לשון ויודעים לפסוק בדיני נפשות..
קיצור לא יהיה בית דין בכל חור וזה אפילו לא כל כך עקרוני שיהיה.

הרמב"ם כותב (הלכות ממרים פרק ג'):

"א  מי שאינו מאמין בתורה שבעל פה, אינו זקן ממרא האמור בתורה, אלא הרי הוא בכלל המינים, ומיתתו ביד כל אדם.  [ב] מאחר שנתפרסם שהוא כופר בתורה שבעל פה--מורידין ולא מעלין, כשאר המינים והאפיקורוסין והאומרין אין תורה מן השמיים והמוסרים והמשומדים:  כל אלו אינן בכלל ישראל, ואינן צריכין לא עדים ולא התראה ולא דיינין; אלא כל ההורג אחד מהן, עשה מצוה גדולה והסיר מכשול.

ב  [ג] במה דברים אמורים, באיש שכפר בתורה שבעל פה ממחשבתו, ובדברים שנראו לו, והלך אחר דעתו הקלה, ואחר שרירות ליבו, וכפר בתורה שבעל פה תחילה; וכן כל הטועים אחריו.

ג  אבל בני אותן הטועים ובני בניהם, שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות, וגידלו אותן עליו--הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגויים וגידלוהו הגויים על דתם, שהוא אנוס; ואף על פי ששמע אחר כך שהיה יהודי, וראה היהודיים ודתם--הרי הוא כאנוס, שהרי גידלוהו על טעותם.  כך אלו האוחזים בדרכי אבותיהם שתעו.  לפיכך ראוי להחזירן בתשובה, ולמשוך אותם בדרכי שלום, עד שיחזרו לאיתן התורה; ולא ימהר אדם להורגן."

הגאולה ב"ה מתקדמת, נכון.

עם ישראל מתקבץ אט אט לארצו.

עולם התורה פורח.

המונים חוזרים בתשובה.

עם ישראל (יחסית) מוגן בארצו.

מה הקשר למדינה? למה לקחת את הדברים הטובים שה' נותן לנו ולייחס אותם למדינה? לכופרים שאינם ישראל?

קראת את הסעיף האחרון ? נראה לי לא התכוונת להביא אותו כי הוא סותר כל מה שאמרת...

הציץ אליעזר פוסק שהיום אפילו דתלשים נחשבים כתינוקות שנישבו ... 

זה מחלוקת עקרונית. 

זה לא דבר שאפשר בקלות כל כך דולה להכריז עליו "תינוקות שנשבו".

לא אמרתי באיזה צד אני, האמת שאני לא סגור כל כך על הנושא הזה ספציפית, אני רק אומר שלא כל כך פשוט להכליל.

יש ויש..

לומר שאינם יהודים???   הרב טאו אומר שאפילו רפורמים וקונסרווטים הם יהודים וצריך לאהוב אותם ... אז לומר על חילוני שהוא אינו יהודי וחייב מיתה??.

אשמח אם תביא מקור .. אמנם הרב טאו מאוד "מקל" בשיטתו אבל לא ראיתי להרוג...     ומה שהרב טאו אמר זה לא אלה שהתבוללו \ שנלחמים כל יומם נגד התורה אלא רפורמי "עמארץ.." ....

ושוללים את נבואת משה

הם יותר "אומרי מותר" מאשר כופרים.

השאלה התאולוגית פשוט לא עומדת להם בראש. גם אני לא הבנתי את זה פעם ואני חושב שאצל הרבה מהחולקים על זה זה בא מתמימות של קדושה. מחשבה שאי אפשר לחיות בלי שהשאלה התאולוגית בוערת בך וכל חייך הם בחירה בין אמת לשקר.

הם לא כתינוק שנשבה לבין הגוים וגידלוהו על כפירתם, אלא כתינוק שנשבה וגידלוהו על בערותם.

ואגב, לגבי הרבה מה'כופרים', יתכן בכלל שהם יותר קרובים לגדר ההלכתי של עם הארץ (הרבה מהם מאמינים באיזושהי מידה ואולי אף מקיימים כמה מצוות, ומדרגת עם הארץ היא די נמוכה ככה שזה לא רחוק (אינו קורא ק"ש/מניח תפילין/ציצית וכדו'))

ב. אני מבין את הקריאת כיוון של הרמב"ם מההלכות האלה.

ג. אני מבין שמי שכופר, והוא חשב על זה הרי הוא כמו התלמידים של הכופר, "הטועים אחריו". דתל"ש הוא ממש כופר, מי שהוא חילוני ופגש את היהדות מקרוב, כמו כל מנהיגי המדינה נראה שהם כן כמו הטועים אחריו ולא כמו בניהם.

גם בניהם אינם צדיקים, ואינם יכולים להנהיג אותי. אני אמור להחזיר אותם בתשובה ולא למהר להורגם, אבל כן לעשות זאת במידת הצורך.

ד. הציץ אליעזר די דחוק. במיוחד על פי הרמב" הזה.

ה. גם אותם בני הטועים, אינם תינוקות שנשבו, אלא "הרי הן כתינוק שנשבה".

ולהפך צריך לקרב אותם ולמשוך אותם בדרכי שלום כדי להחזירם בתשובה !  

ואני לא רואה איפה הציץ אליעזר דחוק לפי הרמבם הזה.. אם תוכל להאיר את עיני..    הרמבם אומר "הרי הוא כאנוס, שהרי גידלוהו על טעותם"  , איפה לא נכנסים פה דברי הציץ אליעזר שהם נחשבים תינוקות שנשבו? 

אלא כתינוק שנשבה. ההבדל מאוד משנה.

על תינוק שנשבה הרמב"ם מגדיר במקום אחר שאני לא זוכר עכשיו איפה, שהוא לא ידע כלל מהי היהדות, לא הכיר ולא שמע עליה. ברגע ששמע אין לו דין של תינוק שנשבה.

גם עליהם הוא כותב ראוי להחזירן וכו', לא חובה, ולא הלכה. ולא ימהר אדם להורגן אבל כן זה דינם, רק שבגלל שאין זו אשמתם, לא למהר לעשות זאת אלא עדיף להחזירם בתשובה.

כבר כבתי קודם הלכה לא נפסקת תמיד כרמבם!!!!

גם החזון איש, השרידי אש, ר שלמה זלמן והרב עובדיה יוסף זצ"ל תוסיף עליהם את הציץ אליעזר שכבר אמרנו קודם , וכל אלה פוסקים שהחילונים כיום הם תינוקות שנישבו.  לא בדקתי כל כך לעומק אבל אני בטוח שהם לא המציאו את הדעה הזאת אלא יש להם ראשון/ראשונים שחולקים על הרמבםאו שי להם הבנה אחרת ברמבם עצמו. הבנה אחרת ברמבם.  

איני מחוייב להם.

אני מחוייב לגמרא בלבד, הם רק יכולים לסביר לי אותה.

לעניינינו, כל אחד ינהג על פי רבו, אם זו סוגיה הלכתית.

(@יזהר, אתה יודע ולי מה דעת מו"ר רה"י?)

אולי מחר.

אבל מן הסתם היו דיונים על כך בעבר.

כי לא בקלות כל כך גדולה אדם חוזר בתשובה.
אתה מדבר פה על רוב מוחלט מעם ישראל שמעולם לא חשבו על הנושא ומבחינתם הדת היא לא יותר מאשר איזה תחביב מוזר. אנשים כאלה אתה לא יכול לאמר שהם הכופרים שחזל מדברים עלהים שהלכו בשרירות ליבם ונטו מדרך התורה. צריך להבין מה הרעיון של דין מורידין ולא מעלין ומה הוא לתת במציאות ומתוך כך לראות שפשוט לא שייך היום.
מורידין ולא מעלין זה בשביל לתקן ולהסיר מכשול. כיום זה פשוט לא כך גם אם לפני מאה שנה זה היה והיו כופרים אמיתיים היום כמעט שאין אנשים כאלה. והנזק שיצא מהריגה הוא עצום. ואגב ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא. גם כשהוא  בחטאו. אגב המצב של רוב הציבור כיום בעם ישראל יותר קרוב להגדרת הרמבם של רשעי ישראל שהתורה חסה עליהם ועל ממונם. אנשים שרובם קרובים לדת בצורה תרבותית ולא כל כך מגדירים לעצמם במה הם מאמינים, ורובם לא נפגשו יותר מדי עם התורה.

הרעיון הוא להסיר מכשול.

מה זה משנה אם המכשול אשם או לא?! הוא מכשול? תסיר אותו!

אם להרוג לא יעזור אז אה"נ, זה אסור.

אבל זה האידיאל, כופרים - למוות.

השאלה אם הם כופרים או לא, לא תלויה במה הם חושבים על הדת. אם הם יודעים עליה, ולא מאמינים בה - הם כופרים בה.

שזאת המציאות. הם מנהיגים אותך עכשיו. מה לעשות?

ברור שכולם היו רוצים שזה ישתנה. אין ספק.

אבל על הסעעיף האחרון אני חייב להגיב שזה  ממש לא מה שהרמבם התכוון.

הוא אומר שאלו כמו תינוק שנשבה בין הגויים. כי ברור שהוא לא נשבה בפועל אלא הוא כ נשבה.

דנו על זה הרבה באחרונים.

לדעתי זה הפשט. אשריך!!!

אני חושב שמי שלא רואה את הגאולה למרות כל הבעיות שבמדינה יש לו "עיוורון" !! 

איפה היינו לפני 70 שנה ואיפה אנו היום?..

לפני 70 שנה היינו אומה מושפלת שמפוזרת בי הגוים , והיום יש לנו מדינה לתפארת , מהמדינות המובילות בעולם בכל תחום!!!!

איך אי אפשר לראות את יד ה' כאן??

נכון , המדינה לא מושלמת, אבל גם הצד התורני כל הזמן מתחזק! אחוזים גבוהים של בעלי תשובה, ישיבות נפתחות בהמוניהם , בשנת 2009 היו "רק" 49 ישיבות הסדר והיום יש יותר מ80 , היכול להיות נס יותר גדול מזה?

זה טיעון מצחיק, כביכול ה'שיפור' מלפני 70 שנה. אם אתם רוצים ראיה רחבה באמת, תסתכלו על כל האלפי שנים בהיסטוריה.

אנחנו רואים את יד ה', ובדיוק בגלל זה אנחנו מבינים שזו יד ה' ולא יד המדינה. בעלי תשובה, ישיבות וכו' הם לא תוצאה של המדינה, הם תוצאה של בירור האמת.

אם אנשים היום חוזרים בתשובה, זה לא בגלל המדינה אלא למרות המדינה.

הצד התורני מתחזק? אולי הצד התורני של העם, לא הצד התורני של המדינה.

של עמ"י מהתבוללות. היום אנשים קרובים ליהדות בדרכים שונות. אם לא הייתה מוקמת מדינה כולם היו מתבוללים. בגרמניה לפני השואה היו 50% מתבוללים! וגם בכל האזור המספרים לא היו נמוכים. מדינת ישראל בכך שהיא התחברה לצאת הלאומי של עם ישראל היא החייתה אותו והצילה בכך את כל מי שהיה עוזב את היהדות כי לא היה מוצא דבר משותף עם הדת. 
המדינה הייתה כר מדהים לישיבות כיון שהיא אפשרה קיום יהודי עמוק ורחב בכל תץחומי החיים ולפריחה כלכלית ולשיבה למקורות יהודיים בצורה חילונית שהובילה רבים לחזור למקורות בצורה האמיתית.

כמו כל דבר בעולם קודם כל יש תחייה גשמית ארצית של הדבר ורק אחר כך הקודש מופיע. ב"ש וב"ה נחלקומה נברא קודם השמים או הארףץ. ומסבירים שבאמת המחלוקת היא גישות שונות ולא מחלוקת. מצד הבריאה האלוהית יש השתלשלות ממנו יתברך וקודם מופיע הקודש ואז החול השמים ואז הארץ. אבל מצד מה שקורה בעולם קודם מופיע החול והגשמי ובתוכו מתחיל להופיע הרוחני הקדוש. כך גם בתינוק שנולד כשהוא רק צריך גשמי ואין לו שום קשר רוחני לכאורה ורק אחרי הרבה שנים הוא מתחיל להופיע בצד הרוחני שלו. 
כך ביחיד וכך גם באומה. עם ישראל מורכ בטבעו מקודש וחול מכלים גשמיים ומכלים רוחניים.
יש צד גשמי של בניין כלכלה ובניין צבא ומדינה ועוד מערכות רבות. הצד הזה כולל גם את הזהות הישראלית הפשוטה של השתייכות ללאום בצורתו המגושמת. 
ורק אחר כך יש הופעה של הצד הרוחני. זו לא רק תהליך כרונולוגי אלא גם נפשי. קודם כל החול נבנה. ואז הקודש מתחיל לדרוש את מה ששלו ומתחיל מאבק שבו החול לא מבין עד כמה הוא צריך את הקודש ולעיתים גם הקודש מתחיל לזלזל בחול ולהמעיט בערכו בטענה שהוא כופר וחסר ערך. אז אמנם אנחנו מדברים פה על מדינה שלא חרטה על דגלה מחוייבות לתורה אבל כן מדובר על מדינה שקראה לעצמה מרצון "יהודית ודמוקרטית" ולא סתם היא הולכת על חבל דק מאז הקמתה בשביל להשאר שם. כי המדינה ורוב מוחלט של הציבור ומהנהיגים מבינים שאנחנו גם יהודים אבל הביטויים לזה הם קלושים מדי. ולכאורה אפשר להתייאש. אבל באמת צריך להבין את הכוונות הטובות של בניין החול ומתוך אמונה בסגולת ישראל לקחת את המדינה קדימה. ובתור מייצגי הקודש לא לזלזל בעם ישראל, ולא לזלזל בחול. הוא חשוב.
עכשיו הגיעה הזמן (והאמת שזה קורה כבר הרבה זמן) לקחת את הקודש קדימה לשכלל אותו ולשדרג אותו. להחזיר את עצמנו בתשובה. את עם ישראל כולו. לבנות חברות מופת של חיבור לחיים ולתורה, בניין רוחניוגשמי מפואר. הגיע הזמן להפיץ יהדות ולגדל ת"ח עצומים שחדורים אמונה בכח של כל עם ישראל להתקדם ולהגאל. אסור שנחזור על הטעות של אליהו הנביא ושל עמוס הנביא. אנחנו לא רוצים להעבירם באומה אחרת אלא להחזיר אותם אלינו לשורשים שלהם ושלנו.

החברה במדינה הזאת מורכבת מעם ישראל שנמצא במצב מורכב ולא פשוט אבל להתעלם מהבניין הרוחני והגשמי העצום שמתחולל פה והמפוטנציאל הגדול זה עיוורון. הקב"ה הביא לפה כחצי מעם ישראל ובנה פה מדינה לתפארת ע"י כלים חילוניים. הגיע הזמן שאנחנו הדתיים נעשה תשובה על כך שלא אנחנו בנינו את המדינה ונתחיל להתקדם הלאה.

ללכת מכות עם המדינה לא רק שזה סותר את השליחות היסודית שלנו של תיקון עם ישראל כולו (עפ"י שיטת רבי מאיר שישראל אעפ"י שחטא ישראל הוא) אלא שזה פשוט לא יעיל. לצאת למלחמת הקודש בחול זה גרוע כי החול חזק בתחום שלו. לעיתים צריך קצת להתגושש אבל השליחות היסודית היא שליחות של בניה ולא של פירוק. אנחנו פה כל כך קרובים לגאולה השלמה. עם ישראל כבר פה בחלקו הגדול ארץ ישראל כבר מלאה ישובים יהודיים יש רוב יהודי בארץ יש המון ישיבות והמון תורה ויש לנו אפילו לא מעט חוקים שמעידים על כך שהמדינה בערך התורה והיהדות אבל לא מכונה לקחת את זה עד הסוף. גם להתנתק מהמדינה זה לא יעיל בעיקר וסתם מרחיק המונים מהתורה. הדרך הטובה ביותר כיום ז לשלב ידיים עם החול ולעוף קדימה. 
 

אגב כמעט הוציאו אותו מחוץ לחוק. לא אמרתי שכל מי שהקים את המדינה זה היה בראש מעיניו (אם כי זה לא רחוק מלהיות נכון) אבל שבפועל הוא מנע התבוללות

אבל קצת קשה להם להגדיר מה זה יהודית ואיך זה הולך עם דמוקרטית. מספיק לראות שמדינת ישראל מפעילה תוכניות נגד התבוללות בחו"ל. כי באמת הרוב פה אוהבים את עם ישראל ורוצים לשמור עליו. פשוט הפעילות של להבה קצת מ]חידה אנשים ואולי בצדק. בכל מקרה זה שחלקים לא אכפת להם מהתבוללות לא גורע מזה שרוב עם ישראל בריא חי וקיים ומזה שהבניין הגשמי של האומה נבנה בעבר ובהווה. בשביל זה צריך ח"כ ועו"ד וכו' ואנשים יראי שמים בכל תחום בכל שיהיה אפשר להשמיע את הקול הזה בכל הכח. אבל להתלונן שהמדינה לא איתנו זה לא חכמה.

לא על שאר עם ישראל.

חכמי הסנהדרין פירקו את הסנהדרין העצמם עוד לפני הגלות והחורבן כדי שלא להרוג את כל החוטאים!!!  [זה גמרא מפורשת, אני בודק איפה זה ויכתוב מקור].

אז תפסיקו לחשוב שאתם סנהדרין ויותר מהם ...

בס"ד

הסנהדרין המשיכה להתקיים בערך עד חתימת התלמוד.

מה גם שבמשך כל שנות הגולה גדולי ישראל לא היססו להשתמש בעונש מוות כשהיה צריך.

עבודה זרה ח' עמ' ב':

"מ' שנה עד לא חרב הבית גלתה סנהדרין וישבה לה בחנות למאי הלכתא א"ר יצחק בר אבדימי לומר שלא דנו דיני קנסות דיני קנסות סלקא דעתך והאמר רב יהודה אמר רב ברם זכור אותו האיש לטוב ורבי יהודה בן בבא שמו שאלמלא הוא נשתכחו דיני קנסות מישראל נשתכחו לגרסינהו אלא בטלו דיני קנסות מישראל שגזרה מלכות הרשעה גזרה כל הסומך יהרג וכל הנסמך יהרג ועיר שסומכין בה תחרב ותחום שסומכין בו יעקר מה עשה רבי יהודה בן בבא הלך וישב בין שני הרים גדולים ובין שתי עיירות גדולות בין ב' תחומי שבת בין אושא לשפרעם וסמך שם חמשה זקנים ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ור"ש ורבי אלעזר בן שמוע ורב אויא מוסיף אף רבי נחמיה כיון שהכירו בהם אויבים אמר להם בני רוצו אמרו לו רבי ואתה מה תהא עליך אמר להם הריני מוטל לפניהם כאבן שאין לה הופכין אמרו לא זזו משם עד שנעצו לגופו ג' מאות לולניאות של ברזל ועשאוהו לגופו ככברה אמר רב נחמן בר יצחק לא תימא דיני קנסות אלא שלא דנו דיני נפשות מ"ט כיון דחזו דנפישי להו רוצחין ולא יכלי למידן אמרו מוטב נגלי ממקום למקום כי היכי דלא ליחייבו דכתיב (דברים יז, י) ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא מלמד שהמקום גורם"

אז זה לא כדי לא להרוג, אלא כי הם לא יכלו.

דבר שני, העניין הוא שלא צריך סנהדרין, שמעון בן שטח הרג שמונים נשים (מכשפות) באשקלון, על אף שאין דנים שניים ביום אחד, כי הוא לא דן אותם, אלא הוא החליט שצריך למען תיקון העולם להרוג אותם.

דבר שלישי, מה זה קשור? איפה מישהו חשב (ח"ו) שהוא יותר מסנהדרין?!

כי נראה לי שהן קצת חוזרות על עצמן...

אבל ירא ורך הלבב וכל מי שבדיון הזה בצד שלו של המתרס,

שאלה לי אליכם- בהנחה ומדינת ישראל אינה צמיחת גאולתנו (רח"ל),

אתם באמת חושבים שכשתוקם מחדש ממלכת ישראל על ידי המהפכות שתעשו,

אתם באמת חושבים שישר תוקם מלכות אידיאלית ללא תלות באומות???

(זו שאלה רטורית ששנינו יודעים את התשובה עליה, מקווה...)

יש זמן, מהלכי הגאולה הם איטיים, לקח לנו 2000 שנה לצאת מ"שלוש השבועות"!

בהתחלה היתה התנגדות לדת, גזרו פיאות ותלשו ילדים מחיק משפחותיהם כדי "לגאול" אותם מהדת,

מעט מעט אגרשנו מפניך, ובסוף נגיע לגאולה השלימה!

השאלה של היחס למדינה לא נגזרת שאלת האלטרנטיבות. הדברים צריכים להיבחן לגופם:

א. זה שקורים תהליכים חיוביים, שאנו רואים תהליך של קיבוץ גלויות, לימוד תורה, בנין גשמי של הארץ, נותנת פירותיה בעין יפה וכו' וכו' - אלו דברים אמיתיים ונכונים, שצריך עיוורון גדול כדי לא לראות אותם, וכפיות טובה גדולה כדי לא להודות עליהם לה'. אין ספק שאנו בתקופה של אתחלתא דגאולה.

ב. אבל כל זה עדיין לא מצביע על היחס הנכון למדינה. היחס הזה צריך להיבחן על פי מה שנעשה, אלא על פי הכוונות והמגמות.

כוונות - הכוונות הן חילוניות וגויות במקרה הטוב, ורעות ממש במקרה הרע. הציונות החילונית לא באה לקרב את הגאולה, אלא לספק שאיפה לאומית חילונית מנותקת מהתורה ומהקב"ה. אלו דבריהם המפורשים. הם בזו לתורה ולמצוות, ופעלו כדי לשמד המונים ולהשליט את השקפתם. ה'זנב' הציוני דתי לא באמת היה בעל השפעה. אדרבה, הוא שימש כ"מזוזה על התיפלה", כלשון הרש"ר הירש. הכשר לשרץ ועלה תאנה. בפועל, בה' באייר תש"ח השלטון בארץ עבר מהבריטים למפא"י. זו נבלה וזו טריפה.

מגמות - לצערנו, בדורות האחרונים אנו רואים התחזקות של המגמות השליליות, במגוון תחומים. לאחר שנים ארוכות של בנין הארץ בגשמיות, אפשר לומר בפה מלא שהמדינה ומוסדותיה הם כיום גורם מעכב לגאולה, ולא להיפך. בהתנתקות קיבלנו דוגמא מאוד קיצונית ובולטת להתגייסות כלל המערכות נגד ה', ארצו ומבקשי פיהו, אבל גם מאז הם לא טמנו ידם בצלחת. התנכלות לחרדים וללימוד התורה, כפיה חילונית והכנסה של תרבות רעה, הצרת צעדי כל המתנגדים להם, תפירת תיקים, חיסולים תקשורתיים, ועוד ועוד.

אז באמת צריך להודות לה' על כל הטוב שאנו לא מתכחשים לו, אבל היחס למדינה הוא בהחלט שלילי. ב"ה זכינו לאתחתלא דגאולה בהרבה היבטים, אבל מבחינת המלכות אנחנו עדיין בגלות.

הקיצוץ בתקציבים היה הכרחי בכל מובן שהוא גם בקשר לחרדים. אני לא מכיר מקור בפוסקים שמתיר להחיל את תרבות הגזל (עד 50%!!!!) שמפא"י בנו כאן.

וכיוון בכיון מסויים מאוד, ובאופן חד מאוד, עם מטרה ברורה להפיל מוסדות כלכלית. לא בדיוק ממניעים קפיטליסטיים. גם לא מצינו הורדת מיסים מקבילה.

הייתה הורדת מיסים (בעיקר לחברות בע"מ, אבל גם מס ההכנסה ירד בשנים האלה). זה נכון שלא מספיק.

באוניברסיטאות למשל (גוף שומן בזבזני) מכנים את העשור הזה "העשור האבוד", בין השאר בגלל שקיצצו להם בכל מיני תקציבים וגם בגופים נוספים היו קיצוצים בהיקפים לא זניחים בלבד.

נכון שזה לא היה מספיק, אבל צריך לזכור שמדינת ישראל הייתה ב-2003 על סף פשיטת רגל אמיתית.

וצריך לזכור שמעיקרא יש הבדלים אסטרונומיים בתקצוב בין ישיבות לאוניברסיטאות, ולא רק במקצועות יצרניים שמועילים לתל"ג, אלא גם במדעי הרוח והצלצולים.

היום כבר יודעים שהם מסבסדים את מדעי הרוח שמאבדים תלמידים בקצב מסחרר ומתעקשים להשאיר את המרצים עם הקביעות.

ואין לי מילים טובות על שר האוצר לשעבר יאיר לפיד. לא לא לא...

אמנם זה נראה שזה היה נצרך, ואולי זה כן, אבל הדרך שבו נעשה הקיצוץ (אני אישית חושב שהיה צריך לקצץ, אבל לא בדרך שקיצצו), ע"י מפלגה אנטי-חרדית במובהק (שאל את החרדים מה דעתם על מפלגה זו) מתוך מניעים מסויימים, לא הפך את הנצרך לנכון.

הרב ב"מהלך האידיאות" או ב"מאמר הדור" מנבא וכותב שבעוד דור החלוצים הראשון היה במטרה לישב את הארץ, לגאול אותה ולקרב את הגאולה השלימה אפילו כשלא אמרו זאת במפורש שהרי איזה טיעון יש להם לא לקבל את אוגנדה?, כאשר הוקמה המדינה, ולכאורה האידיאל של הציונות החילונית התממש, לאט לאט נמוגו האידיאלים, ומכיוון שאדם חייב אידיאל לפעול על פיו, הציבור החילוני דבק באידיאלי כזב ורעות רוח שבינם לבין האמת תהום פעורה, ומתוך אותם אידיאלים מוטעים באים ויוצאים נגד התורה רח"ל.

לגבי הגירוש, זה רק מראה אדם, כמה שפעל טוב להתנחלויות ועודד מגמה זו, כאשר הוא אינו מחובר לתורה הוא עלול לטעות בגדול (בלשון המעטה).

לגבי המדינה - השאלה היא האם אתה בוחר להסתכל קודם כל על חצי הכוס המלאה ולאחר מכן על הריקה או להפך.

כלומר, הזרם הממלכתי מסתכל קודם כל על כל הטובות והניסים שקרו במהלך 70 השנים האחרונות (להזכירך איפה היינו אז...), ומתוך הכרה בקדושת המדינה ובמופת הגדול שקרה בעצם הקמתה באים ומנסים לשנות את המעוות.

לעומתם, הזרם האנטי ממלכתי, מסתכל על כל הבעיות שקורות למרות ובגלל המדינה ועל פי זה טוען שהמדינה היא טעות וגלות רח"ל, ויש להפיל אותה (במקרה הקיצוני) ולכונן מלכות בית דוד ולקיים עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב, להקים את בית המקדש וכו' (תתקן אותי אם אני טועה) אני מעדיף להודות על הנס בקיים ולא להיות עדיין תחת שלטון מנדטורי צר ואויב, גם כשהקיים דרוש תיקון.

כוונות רעות?? היתה עוד פעם אחת בהיסתוריה שהיו כל כך הרבה ישיבות בתי כנסת, תקציבים? על מה אתה מדבר? אילו כוונות רעות? מעשים לצערינו ישנם, אך הם אינם מרוע לב אלא מלב עקלתון ומבולבל 

והוא מדבר על אלו שאותם הוא לא מקרב, והוא מדבר גם על הסכנה שבאהבת הרשעים שעלולה להביא לאהבת הרשעה עצמה.

אני מסתכל גם על חצי הכוס המלאה, וגם על חצי הכוס הריקה, ואני בוחן מה המקור לכל אחד מהם, ומה היחס הנכון לאותו מקור. למקור חצי הכוס המלאה אני מודה בפה מלא, כאמור, ולמקור חצי הכוס הריקה אני לא מודה כלל.

ולגבי הכוונות הרעות - מלבד זה שעניין שלטון הערב רב אכן מפורש בספרים (כאמור, קצת ברב קוק, והרבה בגר"א, בזוהר, בלשם שבו ואחלמה ועוד) זו המציאות הפשוטה שאנו רואים לנגד עינינו. אכן יש הרבה טוב, אבל זה למרות ולא בגלל. מצד עצמם הם היו שמחים לבער את כל לימד התורה, אבל מה לעשות שעיקר הכוח שלהם הוא באחיזת עיניים, ולכן צריך "דמוקרטיה" והסכמים קואליוציוניים? בהחלט ניכר שהם עושים כל שהם יכולים כדי לפגוע ולהרוס. ב"ה אין להם כוח בלתי מוגבל.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...