אני כמוך חושב שזה לא אמור להוות הפרעה, מצד שני זה גם תלוי בגבר אם מפריע לו.

נראה לי שעדיף לפגישות הראשונות לא לדבר על השקפות אידואולגיות  "שנויות במחלוקת" ולהתמקד בדברים החשובים באמת.

באופן אישי כואב לי תמיד להיפגש במקרים שאנשים חותכים על שטויות כאלו, במיוחד אם טוב לכם ביחד.

בגלל זה אני עונה בשאלה...

מה זה הבדלים מהותיים? מה זה משפיע ביום יום? איך זה משפיע על החינוך ילדים?

טלוויזיה בבית זה דבר ששייך לחיי היום יום. לאיזה בית ספר הילדים ילכו-שייך ליום יום. כיסוי ראש. אמונה. קיום מצוות. יראת שמיים כל אלו שייכים ליום-יום.

אם מוצאים בחור\בחורה טוב\ה לא צריך להגיד אפשר למצוא יותר טוב.

ב. רוב האנשים לא מעורבים פוליטית

ג. באופן אישי זה לא ממש משנה לי אז אין לי תשובה.

ד. זה בסדר אנחנו לא חייבים לחשוב אותו דבר

אין פערים שלא ניתן לגשר מעליהם מבחינה זוגית- אפילו חרדי וחילונייה יכולים לחיות כזוג, מבחינת זוגיות.
אבל, זה מצריך כוחות נפש אדירים ודבקות במטרה, שחבל ולא תמיד יש לנו לתת-
אין מה לעשות, להתחתן זה קשה, גם אם שני הצדדים לומדים תחת אותו רב ומקבלים ממנו הדרכה באופן ישיר,

תמיד יהיו מחלוקות וכיוונים שונים, אפילו ברמת הלבוש, היחס, צורת הדיבור- ואם יש השקפות אמוניות שונות,

כיוונים פוליטיים שונים, זה רק עוד "שמן". חבל, הצורך שבן הזוג יקבל אותך הוא חזק- ואם בן\בת הזוג לא מסוגלים

לזה, זה קשה, ולא משנה במה. על אחת כמה וכמה שכשזה מגיע לעולם המחשבה והאמונה, וויכוח כזה לא יעשה טוב,

אז חבל להוסיף עוד קושי.

מה הקשר בין דעות פוליטיות לבני הזוג? איזה השפעה יום יומית יש? אם מחליטים בממשלה לפנות אותם מהבית אז מה עושים? זאת הדילמה?

זה שזה לא משפיע ביום-יום, זה אולי נכון(רק אולי, כי יש דברים שמאוד משפיעים על היום יום),

אבל תחשוב שבבית כל פעם שתגיד את הדעה הפוליטית שלך לאישתך יהיה פרצוף חמוץ, כל פעם

שתביע את דעתך, היא תתבאס. גם אם תוכלו להתגבר על זה, התקופה בהתחלה שבה היא לא תסכים

לשמוע אותך או שאתה לא תסכים לשמוע אותה ישאירו כאב ויקשו על ההתפתחות הזוגית, שיש לה מספיק

קושי בפני עצמה בלי להכניס את הראש לסוגיות אחרות.

הדבר שאדם הכי רוצה מבן הזוג, והוא חייב להיות הוא שהוא יקבל אותו כפי שהוא, ואדם שחושב שדרך מסויימת

שגויה, או מזיקה, לא יוכל לקבל את האדם השני בשלמות, כל עוד הוא מחזיק בדעה שנראית לו ככזו,

זה משאיר מרחק וכאב. וחבל.

אנונימית הגדירה את זה יפה

כנראה זאת נקודת השוני בנינו

זה נכון שבכל מקום אפשר למצוא אמת, אבל איזו אמת.
מי שהאמת שלו הם דברי הרב זצ"ל והרצי"ה- רוצה שאישתו תבנה איתו בית שהולך לאורם,

שמקבל את הדרך הזו, שמחנך לדרך הזו.

זה נכון שהעיקר הוא יראת שמיים ושמירת המצוות- אבל מי שלא רואה בעלייה להר מצווה?

מי שרואה בכך עבירה? את יכולה להתווכח- ולא בטוח שהוא יסכים איתך, וכל מה שיווצר זה

מרחק וכאב של "הוא לא מבין אותי".

אם הוא יגיד שהוא לא מסוגל לקבל את זה שאת עולה להר והילדים ילמדו ממך- תפסיקי לעלות?

בשבילך, אני מציע שתחפשי מראש אנשים יותר קרובים לדעה שלך, כי כל הבדל או אפילו בדל

של צד ש"לא מרוצה" מהצד השני הוא קשה וכואב, הוא התמודדות זוגית. זה שאת אומרת שלא אכפת

לך זה יכול להיות- אבל כשזה מגיע למחשבה אמיתית על ילדים שלנו זה שונה(מניסיון), את באמת תקבלי

את מה שהוא מאמין בו?

אם לא, אז חבל, יש כל-כך הרבה דברים אחרים להתמודד איתם מתוך השוני הטבעי, שהשקפה שונה

זה בכלל קשה.

ומהצד הגברי, לפחות ממה שאני מכיר, אלו לא ויכוחים שמוסיפים שום פלפל, ויכוחים באופן כללי לא מוסיפים

שום פלפל, אלא רק כאבי לב וקושי. אם תתווכחי על זה עם בעלך אחרי החתונה, אפילו אם הוא ידע מראש,

הדבר היחיד שזה יכול להגיע אליו הוא וויתור של אחד מכם או כאב, ורוב הסיכויים הם שהוא ירצה שאת

תקבלי את הדרך שלו ותלכי איתו.

סתם מתוך סקרנות.

אם לא טוב-

הוא רואה במדינה ערך, היא רואה בה שטויות וכפירה,
כל פעם שהוא יתרגש מהמדינה היא תתייחס לזה כאל כמעט ע"ז? איך הוא יוכל לשתף אותה?

כשהיא תשמח במקומות שהוא יתעצב איך היא תשתף אותו?

כל וויכוח הוא מראש מתכון לכאב, אין וויכוחים טובים, אלא אם כן באמת מצליחים לקבל את השני למרות

השוני- וזה לוקח שנים של עבודה(בטח לא בתוך השנה הראשונה), וכל שוני כזה לפני שיש ביטחון אמיתי,

הוא מרחיק ומכאיב.

שכהניסטים לא רואים במדינה שטות וכפירה, ולא ע"ז. וגם לא כל הממלכתים רואים במדינה פרה קדושה, יש רמות ודעות שונות גם בתת מגזר הזה.

נראה לי שאתה חושב שהפערים הם יותר גדולים מהמציאות.

מהרבה שיחות עם ממלכתים רובם חושבים שזה לא מצווה ואולי מזיק אפילו, אבל ממש לא עבירה. אז שויין, הוא לא עולה להר ואני כן. בגלל זה לא כדאי להתחתן? לא יודעת, אולי אני טועה וכן, לא כדאי להתחתן בגלל זה.

הקצנתי, בכוונה כדי לחדד, אבל פערים בין בני זוג הם כואבים גם בהבדלים דקים,
צריך להיות שם בשביל להבין.

מספיק מבט לא מרוצה אחד, אפילו קצת לא מרוצה בשביל לערער שלוות נפש, זה כח עצום.

לוקח זמן עד שזוג מתעצב והקשר מתחזק, ובזמן הזה הדברים קשים אפילו עוד יותר,

כאידאל- זוג צריך להיות זהה(נלמד מבן סורר ומורה שהוריו צריכים להיות זהים בכל כדי להוכיח שאעפ"י שקיבל

את התנאים הטובים ביותר, קרי ההורים הטובים ביותר עדיין אין לו תקנה והעניין תלוי בו ולא בהוריו), ככה אין הפרדה בכלום,

למעשה זה לא יקרה ולא קורה(ולכן אין בן סורר ומורה אף פעם)ותמיד ישאר מרחק והבדל מסויים, טבעי ובסיסי(גבר\אישה, חוויות שונות, חינוך שונה) ולכן מומלץ, בעיני לפחות לדאוג לכמה שפחות מקומות כאלו.
אני לא אומר שלא להתחתן אם יש משהו שמתאים בגלל זה, אבל לחפש יותר בכיוון שלך.

את לא צריכה כלפי עצמך "לסנן" בחורים ממלכתיים אם לך אישית אין בעיה עם זה שהם כאלו - אלא הדבר הנכון לעשות, לדעתי, זה פשוט לדאוג מראש להודיע למשדך שיודיע לצד השני שאת בראש כזה וכזה, ולמרות זאת אין לך בעיה להיפגש גם עם כאלו ממלכתיים בהרבה ממך, ושאת סוברת שזה לא צריך להפריע לפגישות.

גם אם את לא חושבת/יודעת את זה - כמו שלך זה לא מפריע, ככה יש גם בחורים ממלכתיים שזה לא יפריע להם - וחבל, אולי הפוטנציאלי שלך הוא כזה?  

(וזה, נכון, כמובן, לשני הצדדים...גם במקרה הפוך משלך...).

אם לצד השני לא יהיה מתאים דבר כזה מראש, אז הוא יבחר שלא להתחיל את הקשר וזה בסדר גמור, חסכת פגישה מיותרת...

ב"הצלחה!

את ההשקפה האמיתית של הרב כהנא.

את צודקת שהעיקר הוא יראת שמים ושמירת מצוות,הבעיה שאת מציגה את זה שאת תומכת ברב כהנא ז"ל זה ישר מצלצל בראש שאת נערת גבעות בפוטנציאל (אל תיפגעי כן?אני לא חושבת ככה) שתומכת במקרה דומא וכו' וצריך לגרש את כל הערבים והוא כבר בראש חושב שהפגישות הבאות שלכם יהיו בתא המעצר...

לדעתי את צריכה לציין את זה בשלב יותר מתקדם ולא בפגישה שנייה.

מיד מדמיינים תגי מחיר ותאי מעצר.

התהייה שלי היא האם גם אם אציין את זה בשלב יותר מתקדם זה לא יגרום לו לחתוך. כמובן שכל אדם יכול לעשות עם זה משהו אחר, אבל בכ"ז, אני תוהה לעצמי מה הכי נכון לעשות. חוצמיזה שאני גם לא מבינה, זה משהו בעייתי שאני צריכה להסתיר את זה עד לשלב מתקדם? זו אני ודעותיי וזה לא חולשה שלי.

אגב, אכן צריך לגרש את כל הערבים מהארץ אין דו קיום איתם וזה בסדר, במקרה דנן אפילו הבחור הממלכתי הנ"ל אמר שהוא חושב שהם לא צריכים להיות כאן.

אני מסכימה איתך כי למדתי על הרב כהנא ועל האישיות המדהימה שהייתה לו,אבל זה העולם.

זה לא משהו בעייתי אבל זה דבר שעדיף לספר אותו שאת יותר בטוחה בקשר.

לדוג' ואני ממש לא משווה בין 2 המקרים,נניח והיית יוצאת עם בחור שהוריו גרושים והוא מספר לך את זה לאחר חודש,עכשיו מאוד יכול להיות שלך זה יפריע  ומאוד יכול להיות שלא וזה לגיטימי אבל אין ספק שהבחירה שלו לספר את זה לאחר חודש משפיעה על ההחלטה האם לסיים את הקשר

אני צריכה לעכל ולחשוב על מה שכל אחד כתב. ללבן את זה עם עצמי. לכן אני לא מגיבה לכל אחד...

רק רציתי לומר שאני מאוד מעריכה את הציבור הקווניקי, ואני אפילו לומדת עכשיו במסגרת כזו. הרבה תורה קיבלתי מהם, הרבה אמת. יוצא להתדיין על נושאים אקטואליים כאלה ואחרים, ואני מוצאת שההבדלים לא כאלה קיצוניים כמו נטורי קרתא וציונות חילונית. יש פעמים שבהם אני לא מסכימה עם מה שנאמר, אבל זה ממש לא 100%, והחיים לא מסתכמים רק בזה.

ועוד משהו- זה שאני כהניסטית זה לא אומר שאני נערת גבעות (אולי כי לפי מה שאני רואה רב נערי ונערות הגבעות הם בכלל לא כהנסטים, הרב כהנא גם היה ממלכתי בדרכו שלו...). אז זה לא נכון לשייך כל אדם שמצהיר שהוא כהניסט בדעותיו ישר לנוער הגבעות ולתגי מחיר. (ועוד 2 הערות- 1. גם בתוך נוער הגבעות יש זרמים, לדוגמא יש כאלה שמתמקדים ביישוב הארץ ובניית מאחזים ויש כאלה בפעולות נקמה. 2. שלא ישתמע שאני מסתייגת מנוער הגבעות, כמו שאמרתי מקודם שניתן למצוא אמת בכל מקום, גם בציבור הנפלא הזה יש הרבה דברים טובים).

קצת קשה לי עם הבעה בכתב, יותר טובה בוורבלי, מקווה שהובנתי...

שוב תודה רבה לכם והמשך יום מוצלח.

אם לדעתך זה לא משהו לפסול עליו. אם את חוששת שיפסלו אותך בגלל זה, אפשר לציין את זה מראש - ואם הוא ירצה בכ"ז, שיחתוך הוא בעצמו.

לשאלה עצמה... אני לא יודע. השאלה מה זה אומר "כהניסטית"...

היחס למדינה הוא דבר מאוד יסודי בנפש האדם. זה משנה את היחס לחברה שלו, למה שקורה סביבו.

"האדם הוא יצור מדיני". זה ייחודו של האדם, החיבור שלו לחברה שלמה, העובדה שהוא נהייה חלק מהחברה. מהמדינה.

ולכן ייתכן שהאופן בו רואים את המדינה יפריע עד כדי שלא יתאים.

אבל לכן השאלה היא מה זה אומר "כהניסטית"... כי לא בהכרח שזה שונה מהותית.

לא רציתי עיצוב אישי

אז לא יודעת לענות על זה

אבל כן עשו התאמות והיו מאוד אדיבים וקשובים

תודה!

ועשו לה בעיצוב אישי. היא רצתה שילוב של כמה דוגמאות.

היא היתה מרוצה מהתוצאה. 

לק"י

לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

כן, יש עניין להחזיק מורכבות, ושאתה גבר יש בזה גם ציפייה או יכולת להחזיק שהיא עוזרת מאוד להתחיל ולהמשיך קשרים.

אממה, נראה לי כל בנאדם ירצה להיות עם מי שרוצה להיות איתו. זה אנושי לגמרי.

ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה.

למה? כי יש לי מלאי כוחות מוגבל ואני לא אקח כל הזדמנות רחוקה לקשר.

לפני כל הצעה, אני לוקח בחשבון את הסיכויים ואת המחירים שאני אשלם אם אני יענה אליה לחיוב.

מבחינה סטטסטית הגיוני שמי שתעשה לי טובה פחות תרצה להמשיך ופחות יהיה לזה סיכוי. אז כן, זה משתכלל בחשבון.

אני מכוון לבחור בדרך הקשה, להקשיב לעצמי ולסמוך על האינטואיציה שלי. וואו, זאת דרך מאוד קשה ולא מובנת מאליה.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

ורק אחרי שהם מחזירים תשובה חיובית אז הבחורה מקבלת את ההצעה.

אתה מתכוון למקרים אחרים מהמקרה הזה?

איך מגיעות אליך הכוכביות?

זה לא שהיא מאשרת את ההצעה בפניך.. היא אומרת למי ששידך, לא?

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.