אני כמוך חושב שזה לא אמור להוות הפרעה, מצד שני זה גם תלוי בגבר אם מפריע לו.

נראה לי שעדיף לפגישות הראשונות לא לדבר על השקפות אידואולגיות  "שנויות במחלוקת" ולהתמקד בדברים החשובים באמת.

באופן אישי כואב לי תמיד להיפגש במקרים שאנשים חותכים על שטויות כאלו, במיוחד אם טוב לכם ביחד.

בגלל זה אני עונה בשאלה...

מה זה הבדלים מהותיים? מה זה משפיע ביום יום? איך זה משפיע על החינוך ילדים?

טלוויזיה בבית זה דבר ששייך לחיי היום יום. לאיזה בית ספר הילדים ילכו-שייך ליום יום. כיסוי ראש. אמונה. קיום מצוות. יראת שמיים כל אלו שייכים ליום-יום.

אם מוצאים בחור\בחורה טוב\ה לא צריך להגיד אפשר למצוא יותר טוב.

ב. רוב האנשים לא מעורבים פוליטית

ג. באופן אישי זה לא ממש משנה לי אז אין לי תשובה.

ד. זה בסדר אנחנו לא חייבים לחשוב אותו דבר

אין פערים שלא ניתן לגשר מעליהם מבחינה זוגית- אפילו חרדי וחילונייה יכולים לחיות כזוג, מבחינת זוגיות.
אבל, זה מצריך כוחות נפש אדירים ודבקות במטרה, שחבל ולא תמיד יש לנו לתת-
אין מה לעשות, להתחתן זה קשה, גם אם שני הצדדים לומדים תחת אותו רב ומקבלים ממנו הדרכה באופן ישיר,

תמיד יהיו מחלוקות וכיוונים שונים, אפילו ברמת הלבוש, היחס, צורת הדיבור- ואם יש השקפות אמוניות שונות,

כיוונים פוליטיים שונים, זה רק עוד "שמן". חבל, הצורך שבן הזוג יקבל אותך הוא חזק- ואם בן\בת הזוג לא מסוגלים

לזה, זה קשה, ולא משנה במה. על אחת כמה וכמה שכשזה מגיע לעולם המחשבה והאמונה, וויכוח כזה לא יעשה טוב,

אז חבל להוסיף עוד קושי.

מה הקשר בין דעות פוליטיות לבני הזוג? איזה השפעה יום יומית יש? אם מחליטים בממשלה לפנות אותם מהבית אז מה עושים? זאת הדילמה?

זה שזה לא משפיע ביום-יום, זה אולי נכון(רק אולי, כי יש דברים שמאוד משפיעים על היום יום),

אבל תחשוב שבבית כל פעם שתגיד את הדעה הפוליטית שלך לאישתך יהיה פרצוף חמוץ, כל פעם

שתביע את דעתך, היא תתבאס. גם אם תוכלו להתגבר על זה, התקופה בהתחלה שבה היא לא תסכים

לשמוע אותך או שאתה לא תסכים לשמוע אותה ישאירו כאב ויקשו על ההתפתחות הזוגית, שיש לה מספיק

קושי בפני עצמה בלי להכניס את הראש לסוגיות אחרות.

הדבר שאדם הכי רוצה מבן הזוג, והוא חייב להיות הוא שהוא יקבל אותו כפי שהוא, ואדם שחושב שדרך מסויימת

שגויה, או מזיקה, לא יוכל לקבל את האדם השני בשלמות, כל עוד הוא מחזיק בדעה שנראית לו ככזו,

זה משאיר מרחק וכאב. וחבל.

אנונימית הגדירה את זה יפה

כנראה זאת נקודת השוני בנינו

זה נכון שבכל מקום אפשר למצוא אמת, אבל איזו אמת.
מי שהאמת שלו הם דברי הרב זצ"ל והרצי"ה- רוצה שאישתו תבנה איתו בית שהולך לאורם,

שמקבל את הדרך הזו, שמחנך לדרך הזו.

זה נכון שהעיקר הוא יראת שמיים ושמירת המצוות- אבל מי שלא רואה בעלייה להר מצווה?

מי שרואה בכך עבירה? את יכולה להתווכח- ולא בטוח שהוא יסכים איתך, וכל מה שיווצר זה

מרחק וכאב של "הוא לא מבין אותי".

אם הוא יגיד שהוא לא מסוגל לקבל את זה שאת עולה להר והילדים ילמדו ממך- תפסיקי לעלות?

בשבילך, אני מציע שתחפשי מראש אנשים יותר קרובים לדעה שלך, כי כל הבדל או אפילו בדל

של צד ש"לא מרוצה" מהצד השני הוא קשה וכואב, הוא התמודדות זוגית. זה שאת אומרת שלא אכפת

לך זה יכול להיות- אבל כשזה מגיע למחשבה אמיתית על ילדים שלנו זה שונה(מניסיון), את באמת תקבלי

את מה שהוא מאמין בו?

אם לא, אז חבל, יש כל-כך הרבה דברים אחרים להתמודד איתם מתוך השוני הטבעי, שהשקפה שונה

זה בכלל קשה.

ומהצד הגברי, לפחות ממה שאני מכיר, אלו לא ויכוחים שמוסיפים שום פלפל, ויכוחים באופן כללי לא מוסיפים

שום פלפל, אלא רק כאבי לב וקושי. אם תתווכחי על זה עם בעלך אחרי החתונה, אפילו אם הוא ידע מראש,

הדבר היחיד שזה יכול להגיע אליו הוא וויתור של אחד מכם או כאב, ורוב הסיכויים הם שהוא ירצה שאת

תקבלי את הדרך שלו ותלכי איתו.

סתם מתוך סקרנות.

אם לא טוב-

הוא רואה במדינה ערך, היא רואה בה שטויות וכפירה,
כל פעם שהוא יתרגש מהמדינה היא תתייחס לזה כאל כמעט ע"ז? איך הוא יוכל לשתף אותה?

כשהיא תשמח במקומות שהוא יתעצב איך היא תשתף אותו?

כל וויכוח הוא מראש מתכון לכאב, אין וויכוחים טובים, אלא אם כן באמת מצליחים לקבל את השני למרות

השוני- וזה לוקח שנים של עבודה(בטח לא בתוך השנה הראשונה), וכל שוני כזה לפני שיש ביטחון אמיתי,

הוא מרחיק ומכאיב.

שכהניסטים לא רואים במדינה שטות וכפירה, ולא ע"ז. וגם לא כל הממלכתים רואים במדינה פרה קדושה, יש רמות ודעות שונות גם בתת מגזר הזה.

נראה לי שאתה חושב שהפערים הם יותר גדולים מהמציאות.

מהרבה שיחות עם ממלכתים רובם חושבים שזה לא מצווה ואולי מזיק אפילו, אבל ממש לא עבירה. אז שויין, הוא לא עולה להר ואני כן. בגלל זה לא כדאי להתחתן? לא יודעת, אולי אני טועה וכן, לא כדאי להתחתן בגלל זה.

הקצנתי, בכוונה כדי לחדד, אבל פערים בין בני זוג הם כואבים גם בהבדלים דקים,
צריך להיות שם בשביל להבין.

מספיק מבט לא מרוצה אחד, אפילו קצת לא מרוצה בשביל לערער שלוות נפש, זה כח עצום.

לוקח זמן עד שזוג מתעצב והקשר מתחזק, ובזמן הזה הדברים קשים אפילו עוד יותר,

כאידאל- זוג צריך להיות זהה(נלמד מבן סורר ומורה שהוריו צריכים להיות זהים בכל כדי להוכיח שאעפ"י שקיבל

את התנאים הטובים ביותר, קרי ההורים הטובים ביותר עדיין אין לו תקנה והעניין תלוי בו ולא בהוריו), ככה אין הפרדה בכלום,

למעשה זה לא יקרה ולא קורה(ולכן אין בן סורר ומורה אף פעם)ותמיד ישאר מרחק והבדל מסויים, טבעי ובסיסי(גבר\אישה, חוויות שונות, חינוך שונה) ולכן מומלץ, בעיני לפחות לדאוג לכמה שפחות מקומות כאלו.
אני לא אומר שלא להתחתן אם יש משהו שמתאים בגלל זה, אבל לחפש יותר בכיוון שלך.

את לא צריכה כלפי עצמך "לסנן" בחורים ממלכתיים אם לך אישית אין בעיה עם זה שהם כאלו - אלא הדבר הנכון לעשות, לדעתי, זה פשוט לדאוג מראש להודיע למשדך שיודיע לצד השני שאת בראש כזה וכזה, ולמרות זאת אין לך בעיה להיפגש גם עם כאלו ממלכתיים בהרבה ממך, ושאת סוברת שזה לא צריך להפריע לפגישות.

גם אם את לא חושבת/יודעת את זה - כמו שלך זה לא מפריע, ככה יש גם בחורים ממלכתיים שזה לא יפריע להם - וחבל, אולי הפוטנציאלי שלך הוא כזה?  

(וזה, נכון, כמובן, לשני הצדדים...גם במקרה הפוך משלך...).

אם לצד השני לא יהיה מתאים דבר כזה מראש, אז הוא יבחר שלא להתחיל את הקשר וזה בסדר גמור, חסכת פגישה מיותרת...

ב"הצלחה!

את ההשקפה האמיתית של הרב כהנא.

את צודקת שהעיקר הוא יראת שמים ושמירת מצוות,הבעיה שאת מציגה את זה שאת תומכת ברב כהנא ז"ל זה ישר מצלצל בראש שאת נערת גבעות בפוטנציאל (אל תיפגעי כן?אני לא חושבת ככה) שתומכת במקרה דומא וכו' וצריך לגרש את כל הערבים והוא כבר בראש חושב שהפגישות הבאות שלכם יהיו בתא המעצר...

לדעתי את צריכה לציין את זה בשלב יותר מתקדם ולא בפגישה שנייה.

מיד מדמיינים תגי מחיר ותאי מעצר.

התהייה שלי היא האם גם אם אציין את זה בשלב יותר מתקדם זה לא יגרום לו לחתוך. כמובן שכל אדם יכול לעשות עם זה משהו אחר, אבל בכ"ז, אני תוהה לעצמי מה הכי נכון לעשות. חוצמיזה שאני גם לא מבינה, זה משהו בעייתי שאני צריכה להסתיר את זה עד לשלב מתקדם? זו אני ודעותיי וזה לא חולשה שלי.

אגב, אכן צריך לגרש את כל הערבים מהארץ אין דו קיום איתם וזה בסדר, במקרה דנן אפילו הבחור הממלכתי הנ"ל אמר שהוא חושב שהם לא צריכים להיות כאן.

אני מסכימה איתך כי למדתי על הרב כהנא ועל האישיות המדהימה שהייתה לו,אבל זה העולם.

זה לא משהו בעייתי אבל זה דבר שעדיף לספר אותו שאת יותר בטוחה בקשר.

לדוג' ואני ממש לא משווה בין 2 המקרים,נניח והיית יוצאת עם בחור שהוריו גרושים והוא מספר לך את זה לאחר חודש,עכשיו מאוד יכול להיות שלך זה יפריע  ומאוד יכול להיות שלא וזה לגיטימי אבל אין ספק שהבחירה שלו לספר את זה לאחר חודש משפיעה על ההחלטה האם לסיים את הקשר

אני צריכה לעכל ולחשוב על מה שכל אחד כתב. ללבן את זה עם עצמי. לכן אני לא מגיבה לכל אחד...

רק רציתי לומר שאני מאוד מעריכה את הציבור הקווניקי, ואני אפילו לומדת עכשיו במסגרת כזו. הרבה תורה קיבלתי מהם, הרבה אמת. יוצא להתדיין על נושאים אקטואליים כאלה ואחרים, ואני מוצאת שההבדלים לא כאלה קיצוניים כמו נטורי קרתא וציונות חילונית. יש פעמים שבהם אני לא מסכימה עם מה שנאמר, אבל זה ממש לא 100%, והחיים לא מסתכמים רק בזה.

ועוד משהו- זה שאני כהניסטית זה לא אומר שאני נערת גבעות (אולי כי לפי מה שאני רואה רב נערי ונערות הגבעות הם בכלל לא כהנסטים, הרב כהנא גם היה ממלכתי בדרכו שלו...). אז זה לא נכון לשייך כל אדם שמצהיר שהוא כהניסט בדעותיו ישר לנוער הגבעות ולתגי מחיר. (ועוד 2 הערות- 1. גם בתוך נוער הגבעות יש זרמים, לדוגמא יש כאלה שמתמקדים ביישוב הארץ ובניית מאחזים ויש כאלה בפעולות נקמה. 2. שלא ישתמע שאני מסתייגת מנוער הגבעות, כמו שאמרתי מקודם שניתן למצוא אמת בכל מקום, גם בציבור הנפלא הזה יש הרבה דברים טובים).

קצת קשה לי עם הבעה בכתב, יותר טובה בוורבלי, מקווה שהובנתי...

שוב תודה רבה לכם והמשך יום מוצלח.

אם לדעתך זה לא משהו לפסול עליו. אם את חוששת שיפסלו אותך בגלל זה, אפשר לציין את זה מראש - ואם הוא ירצה בכ"ז, שיחתוך הוא בעצמו.

לשאלה עצמה... אני לא יודע. השאלה מה זה אומר "כהניסטית"...

היחס למדינה הוא דבר מאוד יסודי בנפש האדם. זה משנה את היחס לחברה שלו, למה שקורה סביבו.

"האדם הוא יצור מדיני". זה ייחודו של האדם, החיבור שלו לחברה שלמה, העובדה שהוא נהייה חלק מהחברה. מהמדינה.

ולכן ייתכן שהאופן בו רואים את המדינה יפריע עד כדי שלא יתאים.

אבל לכן השאלה היא מה זה אומר "כהניסטית"... כי לא בהכרח שזה שונה מהותית.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳