הכי טוב בסדרה אבל אני דווקא מתלבט בינו לבין הרמיוני. מה שבטוח זה שבגדול הם בטוח יותר טובים מהארי/רדקליף. אומנם הוא היה השחקן הראשי, ולכן קיבל הכי הרבה זמן מסך, אבל הוא היה יותר בוסרי מהם. רק לקראת הסרטים האחרונים הוא קצת יותר התייצב מבחינת המשחק.

בכל מקרה, הארי סלח לו בגלל דמבלדור. מי שדמבלדור מאמין בו והארי גם יכול לראות למה (וזה בזכות ההגיגית) - הארי בוטח בו.

יצאה נגד הספר ואסרה על קריאתו בטענה שהוא מעודד כישוף הוא משהו כזה.

היא שיחקה טוב גם בהתחלה (כשהייתה ממש ילדה) וגם בהמשך.

רדקליף היה חמוד בסרטים הראשונים בעיקר בגלל שהיה ממש ילד אז זה פשוט באופן טבעי חמוד.. אבל הוא שיחק פחות טוב מרופרט ואמה.

אבל סנייפ כמו שאמרתי באמת טוב מאוד בקטע המשחק. בנוגע לדמות - בסדר, זה חילוקי דעות. אני מסכים שהנטייה הטבעית היא לתעב אותו, אב מה שרולינג עשתה במהלך הסדרה זה להבהיר לנו שסנייפ הוא דמות הרבה יותר מורכבת מכדי נטו לשנוא אותו...

בדוק בגלל שהייתה לו נטייה חזקה כל כך לכוחות האופל, בכל זאת הוא הצליח להתגבר עליהם ולהישאר "בצד של הטובים". את הרצח של דמבלדור הוא ביצע בחשש ולא רצה לעשות את זה בהתחלה אבל דמבלדור הוא זה ששיכנע אותו...

סנייפ הכרתי מהמשחק שלו ולכן ראיתי לנכון להזכיר את זה ואז לפתוח בנוסטלגיה שלי עליו בפרט ועל הסדרה בכלל...

איזה מזל שהן דמויות מצויירות אה?

סורי, מישהו10, זה כבר סתם מטופש, לא חריפות....

או שאולי מישו אחר כותב בשמך?

אבל בשבילך רק תגידי אני מביא F16

בדיוק כזה חסר לי.

קראתי את זה סניף מהמומינים מת

ונעשיתי עצובה לרגע

כי אם את לא מכירה את סנייפ ואת הארי פוטר...אמממ..לא משנה

אבל לא לדעת מי זה השחקן, לגיטימי. 

מה שאת אומרת, מה נעשה, מה נעשה...

ישמור אותה דמבלדור...

לו בשלב מסויים - עדיין הוא עכברוש מטונף ובוגד. פיטר פיטגרו, שמו יירקב לעד במחילות העכברושים של הוגסמיד והוגוורטס. 

לעניינינו, אני יצרתי לחש חדש, נעים מאוד אבל כמובן שלא אספר לכם מה מי מו ואיפה, ואני עצמי עם גלימת היעלמות אז בחיים לא תמצאו אותי צ'או...

 איי איי איי איה הם ימי נערותי העולצים?

/Forum/Forum.aspx/f22

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

לא חשבתי שהוא כל כך מבוגר - 69.

אומנם לא בשיבה טובה, אבל בכל זאת מבוגר.

משחק בסרטים אחרים.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אבל אני לא בטוח שראיתי את הסרט הזה בכלל, וגם אם כן אז לא זכרתי שהיה שם.

לא יודע, לדעתי האישית רוב האנשים שמכירים/זוכרים אותו, זוכרים אותו בגלל סנייפ.

אולי אני טועה..

בכל מקרה אז עכשיו את יודעת . 

אגב, מויכוח עם חבר, ואם מישהו מלבדך במקרה קורה את ההודעה הזאת - מה את/אתם אומרים - למות בגיל 69 זה אומר "למות זקן" או  ש69 לא "יכול" להיחשב זקן? (ואני לא מדבר על מוות ממחלה מול מוות נשיקה וכו'..אלא נטו הגיל).

כי היה לי ויכוח על זה עם חבר, מה "יכול" להיחשב זקן ומה לא...

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל