בסופו של דבר ההרוג ז"ל נהרג לא מאש כוחותינו סתם כך כתוצאה מפליטת כדור או משחק בנשק,

אלא בשל אירוע של פיגוע.

לכן ניתן לדעתי לומר עליו הי"ד והרוצח הוא הערבי שבגללו נגרמה המהומה ונוצר דו"צ

אנשים חושבים שללכת לפי "האמת הטהורה" זה צדק אמיתי.

אבל הרבה פעמים דווקא "האמת הטהורה" היא לא צדק וה"שקר" כביכול הוא הצדק האמיתי.

יש לזה הרבה דוגמאות מהתורה, בעיקר מ-ה' כלפי האדם

ויש גם מדרש על זה ש-הקב''ה רצה לברוא את העולם ובאה מידת האמת והעידה שהעולם הזה יהיה מלא שקרים ולכן לא צריך לברוא את העולם.. ו-ה' לקח את האמת וזרק אותה לארץ.

לומדים מכאן הרבה דברים.. אבל החשוב בהם הוא שלפעמים "אמת" היא לא "צדק". ולפעמים, כדי שהעולם ייתקיים צריך ללכת לפנים משורת הדין.

אין דומה אדם שירה בחבר שלו בכוונה

לאדם שירה בחבר שלו בטעות מתוך משחק

לאדם שירה באדם אחר כי הוא ניסה למנוע פיגוע ו-"התפקשש לו"

נכון, התוצאה אותה תוצאה, האדם מת.

אבל אפילו חז''ל מתיחסים למת אחרת.

מתים על קידוש ה'- נחשבים צדיקים ומת "רגיל" לא נחשב כזה.

מה ההבדל? מת הוא מת!

אז לא, כנראה שיש הבדל וכנראה שזה משמעותי.

הדברים שכתבת הם פשוט נוראיים ולא הייתי רוצה שהם בטעות יתגלגלו לידי החייל היורה שגם ככה בטח סובל מאשמה נוראית.

החייל שירה פעל בדיוק כנדרש, הוציא את הנשק בשעת סכנה וניסה לירות במחבל..

זה שזה לא הצליח לו? זה שהכל התפקשש ובגדול? נכון, טעות חמורה ונוראית.

אבל זה לא מוחק לו את החיים.

אנחנו לא אלוקים ולא ראוי שנעשה חשבונות שמיים. אני בטוחה שהחייל שירה סובל גם מבלי שאנשים ישפטו אותו.

צרמה לי ההודעה שלך

אז אני מסכימה איתך

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

מי סומך על הגורמים הרלוונטיים שיסיקו מסקנות?

הגורמים הללו שזרקו אחורה כל מוסר שמתקשר ליהדות בדרך כל שהיא.

כן, צריך לעשות להם משפט שדה! הצבא הזה לא מוסרי! ואין לי אמון מאף אחד שם על דם של יהודי.

הם הם אותם אנשים שיאפשרו גם מחר לערבים ללכת בצומת הגוש וישימו עוד  חיילים ועוד 7 בטונדות. אני לא סומך עליהם שיסיקו מסקנות. לא כשזה משליח על דם יהודי. 

"פן תשמחנה בנות פלישתים"..  עדיף שהנבלות ידעו שזה במהלך ירי עליהם...  וגם לאנשינו זה עדיף. שלא המחבל "הצליח".

ומכל מקום, קרבן של פיגוע. אחרת לא היה צריך להגיע לכך. נורא. בחור חמד. יהודי קדוש. הי"ד.

באמת מסכן, רצה לעשות טוב ולהציל את עם ישראל ועכשיו בטח כולם יסתכלו עליו כעל רוצח.
כי הרי ברור שאם מישהו נהרג מאש כוחותינו זה אומר שהיורה היה לא בסדר ושניתן היה למנוע את זה <צ>
וכולם וודאי ישבו על הכורסא ויפרשנו איך הוא היה צריך לפעול ולמה הוא לא בסדר.
גם אם הייתה טעות במעשיו, יש לזכור שזה ממש לא פשוט לפעול במצב כזה בו הכל תזזיתי והמחבל נמצא בצמידות לאזרחים, במצב כזה זה טבעי שיקרו לפעמים טעויות שכאלה.

אני ממש מרחם עליו, יעברו עליו חיים לא פשוטים.
אבל אפשר למנוע את זה, והשלב הראשון הוא לא לפרסם כלל את זהות היורה.

והאמת, שזה נס גדול שלא קרה עד היום דבר כזה בתקופה האחרונה. הרבה ירי, ב"ה, על מפַגעים. ומדויק.

אם אתה מתכוון לאריתראי הזה שעשו בו בטעות לינץ', אז זה ממש לא נחשב. הוא גנב גבול שלא היה אמור להיות פה בכלל ולכן אין מה להצטער במותו.

ולא רק זה, בכמות נכבדה מאוד מהפיגועים המחבל נורה ונהרג וכך למעשה הוא קיבל עונש מוות (במדינה נורמלית בית משפט היה גוזר מוות לכל מחבל ולא היינו צריכים לצהול על זה, אבל כידוע לכולם אנחנו רחוקים מלהיות מדינה נורמלית).
בנוסף על כך, היו כמה וכמה פיגועים בהם אף יהודי לא נהרג אבל המחבל, תודה לאל, חוסל; מה שיצר מצב שהערבים רק הפסידו מהפיגוע ולא הרוויחו כלום.

פשוט עצוב.

אבל במצבינו כעת לרבנים ישנו כח שהם לא עושים בו שימוש.

אם מליון וחצי איש יעלו לירושלים בדרישה להעיף את המחבלים לכל הרוחות (מחוץ לארץ) המדיניות היתה משתנה בן רגע.

איזה יעלון ואיזה ריבלין  יעמדו נגד ציבור כזה?

וכל אדם שנהרג לנו מצדיק מהלך כזה. לא רק מצדיק אלא מצריך.

כי כל אדם קרוב לעצמו ולקרוביו וההרוג הבא יכול להיות קרוב מאד אולי

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

לא חס וחלילה כי לא אכפת - בדיוק להיפך. כי יותר מידי אכפת

ברוך דיין האמת.

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל