בסופו של דבר ההרוג ז"ל נהרג לא מאש כוחותינו סתם כך כתוצאה מפליטת כדור או משחק בנשק,

אלא בשל אירוע של פיגוע.

לכן ניתן לדעתי לומר עליו הי"ד והרוצח הוא הערבי שבגללו נגרמה המהומה ונוצר דו"צ

אנשים חושבים שללכת לפי "האמת הטהורה" זה צדק אמיתי.

אבל הרבה פעמים דווקא "האמת הטהורה" היא לא צדק וה"שקר" כביכול הוא הצדק האמיתי.

יש לזה הרבה דוגמאות מהתורה, בעיקר מ-ה' כלפי האדם

ויש גם מדרש על זה ש-הקב''ה רצה לברוא את העולם ובאה מידת האמת והעידה שהעולם הזה יהיה מלא שקרים ולכן לא צריך לברוא את העולם.. ו-ה' לקח את האמת וזרק אותה לארץ.

לומדים מכאן הרבה דברים.. אבל החשוב בהם הוא שלפעמים "אמת" היא לא "צדק". ולפעמים, כדי שהעולם ייתקיים צריך ללכת לפנים משורת הדין.

אין דומה אדם שירה בחבר שלו בכוונה

לאדם שירה בחבר שלו בטעות מתוך משחק

לאדם שירה באדם אחר כי הוא ניסה למנוע פיגוע ו-"התפקשש לו"

נכון, התוצאה אותה תוצאה, האדם מת.

אבל אפילו חז''ל מתיחסים למת אחרת.

מתים על קידוש ה'- נחשבים צדיקים ומת "רגיל" לא נחשב כזה.

מה ההבדל? מת הוא מת!

אז לא, כנראה שיש הבדל וכנראה שזה משמעותי.

הדברים שכתבת הם פשוט נוראיים ולא הייתי רוצה שהם בטעות יתגלגלו לידי החייל היורה שגם ככה בטח סובל מאשמה נוראית.

החייל שירה פעל בדיוק כנדרש, הוציא את הנשק בשעת סכנה וניסה לירות במחבל..

זה שזה לא הצליח לו? זה שהכל התפקשש ובגדול? נכון, טעות חמורה ונוראית.

אבל זה לא מוחק לו את החיים.

אנחנו לא אלוקים ולא ראוי שנעשה חשבונות שמיים. אני בטוחה שהחייל שירה סובל גם מבלי שאנשים ישפטו אותו.

צרמה לי ההודעה שלך

אז אני מסכימה איתך

מי סומך על הגורמים הרלוונטיים שיסיקו מסקנות?

הגורמים הללו שזרקו אחורה כל מוסר שמתקשר ליהדות בדרך כל שהיא.

כן, צריך לעשות להם משפט שדה! הצבא הזה לא מוסרי! ואין לי אמון מאף אחד שם על דם של יהודי.

הם הם אותם אנשים שיאפשרו גם מחר לערבים ללכת בצומת הגוש וישימו עוד  חיילים ועוד 7 בטונדות. אני לא סומך עליהם שיסיקו מסקנות. לא כשזה משליח על דם יהודי. 

"פן תשמחנה בנות פלישתים"..  עדיף שהנבלות ידעו שזה במהלך ירי עליהם...  וגם לאנשינו זה עדיף. שלא המחבל "הצליח".

ומכל מקום, קרבן של פיגוע. אחרת לא היה צריך להגיע לכך. נורא. בחור חמד. יהודי קדוש. הי"ד.

באמת מסכן, רצה לעשות טוב ולהציל את עם ישראל ועכשיו בטח כולם יסתכלו עליו כעל רוצח.
כי הרי ברור שאם מישהו נהרג מאש כוחותינו זה אומר שהיורה היה לא בסדר ושניתן היה למנוע את זה <צ>
וכולם וודאי ישבו על הכורסא ויפרשנו איך הוא היה צריך לפעול ולמה הוא לא בסדר.
גם אם הייתה טעות במעשיו, יש לזכור שזה ממש לא פשוט לפעול במצב כזה בו הכל תזזיתי והמחבל נמצא בצמידות לאזרחים, במצב כזה זה טבעי שיקרו לפעמים טעויות שכאלה.

אני ממש מרחם עליו, יעברו עליו חיים לא פשוטים.
אבל אפשר למנוע את זה, והשלב הראשון הוא לא לפרסם כלל את זהות היורה.

והאמת, שזה נס גדול שלא קרה עד היום דבר כזה בתקופה האחרונה. הרבה ירי, ב"ה, על מפַגעים. ומדויק.

אם אתה מתכוון לאריתראי הזה שעשו בו בטעות לינץ', אז זה ממש לא נחשב. הוא גנב גבול שלא היה אמור להיות פה בכלל ולכן אין מה להצטער במותו.

ולא רק זה, בכמות נכבדה מאוד מהפיגועים המחבל נורה ונהרג וכך למעשה הוא קיבל עונש מוות (במדינה נורמלית בית משפט היה גוזר מוות לכל מחבל ולא היינו צריכים לצהול על זה, אבל כידוע לכולם אנחנו רחוקים מלהיות מדינה נורמלית).
בנוסף על כך, היו כמה וכמה פיגועים בהם אף יהודי לא נהרג אבל המחבל, תודה לאל, חוסל; מה שיצר מצב שהערבים רק הפסידו מהפיגוע ולא הרוויחו כלום.

פשוט עצוב.

אבל במצבינו כעת לרבנים ישנו כח שהם לא עושים בו שימוש.

אם מליון וחצי איש יעלו לירושלים בדרישה להעיף את המחבלים לכל הרוחות (מחוץ לארץ) המדיניות היתה משתנה בן רגע.

איזה יעלון ואיזה ריבלין  יעמדו נגד ציבור כזה?

וכל אדם שנהרג לנו מצדיק מהלך כזה. לא רק מצדיק אלא מצריך.

כי כל אדם קרוב לעצמו ולקרוביו וההרוג הבא יכול להיות קרוב מאד אולי

איזה כאב לב

איזו אבידה 

לא חס וחלילה כי לא אכפת - בדיוק להיפך. כי יותר מידי אכפת

ברוך דיין האמת.

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

ומניסיון הוא יצטרך לסמן שהוא לא רובוט ולסמן ריבועים עם רמזור.

לא בטוחה שיהיה לו ככ קל להסכים לחתונה. 

אבל תמיד אפשר לנסות את הPC. את המחשב הגדול.

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

תמיד האמת עדיפה

אז זהו אם שמת לב יש מילכוד בשאלה

א) כי הוא לא _אמר_ לאפחד שהו בן 25 הוא רמז על זה לא חשוב בדיוק איך 

ב) למה? אפשר להבין את זה לא? זה בולט בשטח ומעלה שאלות.. ואנשים לא אוהבים לבלוט בשטח

א. אז שיתקן את הטעות, קצת פדיחה, לא נורא

ב.לא צריך לפחד מלבלוט בשטח, אנשים בסוף מתרגלים להכל ,עדיף לא לתת לזה להשפיע על החלטות בחיים שלנו.

אני חושבת שזה לא בריא לנפש, בין היתר, להציג מצג שווא, הגיל שלו יכול להיות אפילו יתרון, חבל.

תהיה אותנטי אתה עם הנתונים שלך ומי שאתה

אני בן 25 לא ממני להיות האדם המגניב בעולם מבלי לשנות שום פרט לגבי עצמי

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

אפשר לדון אם אותו הדבר

"והשיר יהיה לכם כליל התקדש חג"

כך שלא רואה איך כאן זה נתון לפרשנות אחרת

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.

באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.

כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.

כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.

הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.

וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.

קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת

על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.

יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.

פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.

(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)  

ת'אמת אני רוצה להזכיר את צאלה ורביד חיים גז הי"ד.

זה נגע לי בלב כמו לכל יהודי. כשהודיעו שגם התינוק נפטר [אחרי כמה ימים, מי שזוכר] הרגשתי שאני חייב להיות בלוויה.

להפתעתי היו שם לא יותר מ50 איש סה"כ. הרגשתי שנותנים לי רגע אינטימי להתייחד עם התינוק הקדוש הזה.

היה מצמרר.

רק לראות חבילה לבנה קטנה, עטופה. סבתות, דודות, מחבקות. חיבוק אחרון. ובוכות...

התפרקתי.

זה היה למעלה מיכולת ההכלה שלי. ולא הייתי היחיד.

אבל היה רגע שבו כמעט לא נשמתי. כשפתחו את הקבר הטרי של צאלה, כשאילו קיבלה בזרועות פתוחות את בנה, ממנו נפרדה במותה לפני כמה ימים.

והנה שוב הם מחובקים ביחד. בשמים.

גם עכשיו אני בוכה.

איזה נשמות קדושות.

הנחמה היחידה היא שאנחנו לא מסוגלים להבין בכלל מה הסיפור של הנשמות הקדושות האלו.

סיפורו המרגש של דוד יהודה יצחק ז"ל - והמחברות שנמצאו בחדרו - ערוץ 14 | C14

אתר יזכור כותב עליו יותר טוב ממה שאני יכול לכתוב.

מרגיש אצל החרדים..