
ולא עוזב.
מה עושים?
אני כבר בפוך

אבל הבטן שלי שרה. מזה שרה? כבר מזייפת


ששכב במיטה ופתאום התעורר בו רצון לשמעק-טבק (להריח טבק),
בא לקום מהמיטה להסניף קצת ואז התחרט - "מה פתאום, תאווה!".
התהפך לצד השני כדי להירדם ואז חשב לעצמו - "לא רוצה לקום? זאת עצלות!",
מה עשה? קם, הלך לשולחן לקח את קופסת הטבק, הניח אותה וחזר לישון.
בקיצור - לכי עד למקרר ותחזרי לישון...
היה קצת הפוך..
בגלל כמה עיסוקים לא אכלתי ארוחת ערב עד שבאתי הביתה... ( 21:30)
ואז הרבצתי ארוחת ערב, לילה ביחד..
עכשיו יש לי צרבות ב"ה.
ועכשיו אני מפנק את עצמי בתה - נענע לפנים...
ולתת לך קצת מהשובע שלי? ;)
זה לא בריא..
ערב אמור להיות בסביבות 5,6 (:
אתה מרגיש יותר בריא?
אני מפרגן לעצמי בכל הארוחות כמעט כל יום..

זה הכי לא בריא ..
בואי לפרום של אן שרלי תלמדי קצת לאכול יותר טוב. (:
פשוט באלי פתאום לפרגן לה על הפרום אז סתם דחפתי..
יפה יפה עכשיו לי בא עוגיות.. תארגני משהו..
אני ידאג שמשיח אח"כ ישלם לך.
כמעין הנובעשיק דחוי?

לדג' צריך ב5-6 לאכול? זה נכון לתקופות שהיו הולכים לישון עם החשכה, היום כשאנחנו ערים הרבה אחרי והגוף עדיין פעיל, אתה לא מספק לא אנרגיה מפוזרת על פני היום ופוגע בחילוף החומרים באכילת ארוחת ערב בשעה מוקדמת מאוד בלי ארוחה בהמשך.
לא לאכול בשעות שלפני השינה? שוב מאותה סיבה אפילו ממליצים על משהו קל כשעה- שעתיים לפני..[כמו שכתבתי בדג' יוגורט וכו']
ועוד כל מיני דברים שכתבת שדיי בושה אם זה מה שלמדת...
בואי תהיי מנהלת מחפשים משהי כמוך שמה..
ולמה לא לאכול ב 5.6? הרי אמורים לאכול ביום מומצע של 4,5 ארוחות קטנות לא? !
אם אימצת את הרעיון של לאכול 5-6 ארוחות ליום[לא מתאים לכולם לצערינו מבחינת לו"ז]... אז כמובן שיש עוד ארוחה/ות אח"כ...
אלא אם אתה הולך לישון ב8 ככה...
כמו שאמרתי ארוחת לילה גם..
וכן ברור הלו"ז הזה עושה אנשים שמנים..
(:
דיאטת הלחם אגב מבוססת על עיקרון של 5-6 ארוחות שוות בגודלן/ קטנות ביום, מה שמאוד טוב לחילוף החומרים. ומכיוון שמדובר בארוחות קטנות, שמספקות אנרגיה באופן מפוזר, ולא מכילות המון קלוריות.
וכמובן שאפשר לשחק עם זה כדי שכל אחד יתאים ללו"ז שלו כמו עיקריות [אבל לא כבדות, ולא עמוסות, אלא בינוניות בגודלן] ועוד קטנות[ פירות/ כריכים/ יוגורטים וכו'].
כמובן שכל אחד צריך להתאים את זה לעצמו, לסדר יום שלו וכו'... אבל העיקר לא להעמיס בארוחה אחת כמות שלגוף קשה לפרק את כולה, וכן לתת אנרגיה כל כמה שעות ולא להגיע רעב מדי לארוחה הבאה...
אגב, שמנים שמנים, מעניין שמי שהכי עומד בתזונה הזאת באופן קשוח הם ספורטאים....
ואצל הספורטאים. (הכרתי מקרוב.)
זה חלק משגרת החיים, אז יותר קל להם.
דיברת על לא לאכול בכלל לפני השינה, ושארוחת ערב מוקדמת...
ותסלח לי, אם זה מה שלמדת- בעיה...
אגב אין לך בכלל מה הראש שלי לגבי ארוחות...
יותר כיף לרוץ,
צריך לדעת להתלבש בהתאם..
ויש מלא מבחר בביגוד ריצה לחורף..
כדאי להפריד את הבעיות ממזג אויר כזה לשתיים- נוחות ובריאות.
לגבי בריאות (לא שיש לי איזה שהיא הסמכה) זה מאוד תלוי במזג האויר. באופן כללי כשאתה מבצע פעילות גופנית הגוף מייצר המון אנרגיית חום, ואז הרבה פעמים זה מתקזז עם הקור בחוץ, ואינו משפיע עליך בזמן הפעילות עצמה. בתנאי קור קיצוניים כבר יכולות להיות בעיות רגילות של קור- אובדן חום גוף, כוויות קור, ובעיקר בעיות בגפיים (להם הגוף מתקשה הכי הרבה "להזרים" חום). קשה לי להאמין שזה המצב שלך. מה שמאוד מאוד חשוב זה הזמן עד להתחממות, ומסיום הריצה. כדאי לצאת לריצה אחרי שאתה כבר יחסית חם (למשל אם הבית רחוק מהאוניברסיטה ואתה הולך מהר יחסית ברגל הביתה זאת הזדמנות טובה), והכי חשוב לשמור על חום הגוף בסיום הריצה. מתיחות ושיחרור מומלץ מאוד לעשות או במקום סגור, או עם ביגוד מחמם שחיכה לך בנקודת הסיום. זה ממש חשוב. הגוף רטוב מזיעה+גשם, הגוף לא מנסה ליצור חום כי יש לו עודפים, הרוח מגבירה את הקירור של הגוף, ותוך עשר דקות יכולים להתחיל תסמינים של מכת קור
כמובן, כמו שציינו, הסיכוי ליפול או להחליק (וגם להיפגע מרכב שיש לו ראות לקויה) גדל, וצריך להתייחס בהתאם.
לגבי נוחות-
גשם בדרך כלל מפריע רק בחלקים חשופים. אם יש לך כפפות מנדפות זיעה (כמו של שחקני כדורגל למשל) זה יכול לעזור, אבל בעיקר כדאי כיסוי לראש בצורת כובע גרב (שרצוי מנדף זיעה אבל לא להרבה אנשים יש כזה) או קפוצ'ון. במקרה של כובע גרב כדאי שיהיה גם כיס לשים אותו אם נהיה חם מידי בראש...
מבחינת רוח אין ממש מה לעשות וזה מאוד מבאס לרוץ נגד הרוח- אם יש אפשרות אז כדאי לבחור תוואי דרך בו יש מינימום של רוח נגדית. במסלולים מעגליים זה אומר לרוב לחפש מסלול עם כמה שיותר קטעים של ריצה עם רוח צד.
לגבי קור אז לרוב הריצה מחממת מספיק, אבל זה מאוד תולי בקצב ובמזג האויר. הגפיים הכי סובלות לרוב- כפות ידיים וראש, אז כמו שאמרתי מקודם כובע גרב יכול לעזור וכפפות מנדפות זיעה.
(:
נו באמת..
(:
הנטייה לחשוב שצריך לצרוך הרבה הרבה יותר חלבונים...
כאשר בתכל'ס רובנו עם האוכל התעשייתי צורכים יותר חלבונים מאשר מה שנדרש..[ פחות נכון אצל צמחונים וטבעוניים].
מה הבעיה את שואלת?
הרבה חלבונים [וגם שומנים] גורמים לעמידות לאינסולין, ומכאן הדרך למאגרים ושומן בטני מאוד קצרה...
בנוסף צריכה רבה של מעמיסה על סינון כלייתי, וחבל, הכליה מאוד חשובה לנו...
פשוט צריך לאכול את הכמות המומלצת ליום[0.8 גרם לק"ג גוף למבוגר, 1.2 גרם לק"ג לילד, כאשר כדי להקל אנו מעגלים ל1 במבוגר כדי להקל בחישוב..], וממש לא ללכת לפי יחס חלבון- פחמימה.
אז נכון שספורטאים שרוצים לבנות גוף כמו באדי בילדרים יצרכו הרבה חלבון כדי לבנות שריר, אבל זה לא אומר שזה בריא כל הפיתוח גוף הזה.
ואכן אצל ספורטאים שעסקו בכך רואים מאוחר יותר את אותם נזקים מעודף החלבון...
[למרות שכביכול יש טענות שמי שעוסק בספורט זקוק למנה גבוהה יותר, הם נוטים להיסחף, חוצמזה רובנו לא עוסקים או עוסקות בספורט אינטנסיבי של כמה שעות בכל ביום כמו ספורטאים מקצועניים כדי לאמץ את הטענה הזו..]
אז נכון שיש כל מיני דיאטות שעושות על זה תורה שלמה כמו הזון וכו' וכו', אבל לא חסר מחקרים שמפריכים כל דיאטה כזו.
צריך פשוט לאכול את מה שמומלץ לך לפי החישוב ולא להיסחף....
שמתי שאני לא אוכל מלא בלילה בבוקר אני קם יותר בקלות..
וכמעט כל יום אני אוכל בלילה (10,11 )
בלילה את נכנסת לצום של כמה שעות,
אין מניעה ואפילו הרבה ממליצים לאכול משהו קטן כשעה לפני השינה כמו יוגורט, אפילו שעה שעתיים לפני פרוסה [אחת]עם ממרח...
בכל מקרה זה לא לא בריא, פשוט לא כדאי ארוחה כבדה שמקשה על הירדמות, משהו קל? לפעמים אפילו מומלץ.
על פירות כמו 2 תמרים או בננה. (:
פחות בלילה, במיוחד הסוכרים בגלל פיק סוכר לפני השינה...
אבל בננה כן יכולה להועיל לפני השינה מכיוון שיש בה מגנזיום שמרפה שרירים ובכך מסעיית להרפייה, הרגעה, ושינה טובה...
כמעין הנובעאני יודעת שבעיה להשאיר אותן במקרר, הקליפה שלהן משחירה [למרות שיש אנשים שניסו וטוענים שהן נשארות ראויית למאכל ורק הקליפה שחורה..] , אבל בכללי בננות רגישות לצינה....
לכן כמעט כל יום אני יושן אחרי השעה 1:00
(:
הולם במיוחד
אוריה,מתישהו תביני את זה...
על אכילה פעם בהרבה שעות...[שאכן מאוד הורסת את חילוף החומרים, אולי את לא מרגישה עכשיו בגלל גנטיקה טובה... אבל בעתיד...]
על מה עוד יכלתי להגיב לך שאת הורסת את חילוף החומרים? זה הדבר היחיד שציינת על הרגלי האכילה שלך...
ככה ששקוף..
כמעין הנובעפיזית הגוף שלנו כמו תנור שאם לא תתני לא חומרי בעירה הוא ישרוף פחות...
אז צריך לספק לו אנרגיה שיוכל לשרוף.
מעבר לזה שהגוף בצום הרבה זמן הוא מאוד שומר על עצמו ונכנס למגננה, וכמו תנור, פחות שורף ויותר אוגר....[או שומר על להבה קטנה בינתיים..]
אז עכשיו יש לך גנטיקה עוד טובה, אבל עם הגיל....
אגב, כשלא שומרים זאת הסיבה לנזקים בגיל מאוחר יותר מבחינת חילוף חומרים..[וזה יגיע אם לא תשמרי, הגנטיקה לא עוזרת לעד]....
ההמלצה לתת לאכול משהו כל 3-4 שעות, כאשר גם פרי או חטיף בריאות נחשב משהו.... לפחות כדי לשמור על הגוף ב"בעירה" ולא במגננה....
מהצהריים עד הבוקר שלמחרת זה כבר בהחלט נזק שהולך ויצטבר... אז עכשיו את לא רואה, אבל בעתיד...
כמעין הנובע
כמעין הנובע
)
כמעין הנובע
)
הולם במיוחד
כמעין הנובע
כמעין הנובע
כמעין הנובע

הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡
אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
בפועל היתה רק אחת
לא היו גונבים ממנה את הגילוי
אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים
מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב
החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.
בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.
אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.
הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל
קטן מידי.
תעבור למצב מחשב
ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה
החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.
עכשיו הכל מובן.