עכשיו בבקשה, כשתענו, אני מחפשת תשובות חותכות. רבנים גדולים באמת שבקיאים בדעת תורה (לא איזה רב בי"ס), ציטוטים או אמירות נחרצות ולא משהו מתחמק ומגמגם ומעגל פינות.
אם אחרי כל זה עדיין נראה לכם שיש אחד כזה אני יותר מאשמח לשמוע.
תודה!


או שגם הוא "רב בי"ס"?
אמנם לא שמעתי באוזניי, אבל אני יודעת בודאות שהוא בעד.
צריך עוד?
היה בעד באופן עקרוני.
כמובן, ללא סתירה לצורך הנחרץ לדאוג לתנאי צניעות ללא פשרה.
האם זה אמר ש"בצורתו הנוכחית" כיום גם - זו שאלה.
אני חושב שתלוי מאד איפה. מה התנאים.
יש הצד של החשיבות העקרונית. יש ה"איך". בהחלט יש מקומות שעלולים לצאת משם חלילה "בשן ועין"..
השאלה כמה הוא נחשב למרכזי בציבור שלנו (ושוב, אני לא מתייחס לגדולתו, זה לא הנושא)
אבל גדולי הדור ודאי חייבים להיות פוסקים
תלמיד חכם שהוא לא פוסק הוא כלל לא תלמיד חכם
הוא אפילו לא רב זוטר
הוא אולי הוגה רעיונות
הבסיס של להיות תלמיד חכם זה היכולת לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא
כל היתר זה רק על גבי העניין הבסיסי הזה.
שאלה מעשית שקשורה להנהגת הציבור
היא קודם כל הלכתית, אחרי זה רעיונית.
עצם המחשבה שגדולי הדור לא חייבים להיות פוסקים היא עיוות נוראי.
לכן אני צריך רק להאזין למה שנראה לי אומר הציבור.
אגב, מהמעט ששמעתי עליו שמעתי רק דברים טובים ונפלאים
וזה נכון בהחלט שזה שאני לא קשור אליו זה לא אומר כלום ולא טענתי שזה אומר משהו
אשמח לשמוע (אפשר במסר).
אנחנו חלק מקהילה גדולה ומקפידים לקנות רק בהכשר מהדרין (בלי להיכנס להגדרות ומותגי כשרות, לפי רמת הכשרות נטו) והרב שלנו ממליץ רק על הכשרים מאד מסוימים אותם הוא בדק בעצמו (הוא גם שוחט) ואחד מהם זה ההכשר של הרב צפניה דרורי. לכן אם יש לך פרטים כאלה זה חשוב לי מאד לברר אותם.
תודה
למעט העניין שזה כנראה מעיד על יראת שמים, כשרות טובה לא מעידה על גדלות בתורה דווקא. אנחנו לא סומכים על ההכשר בגלל השם של הרב שעומד בראשו אלא בגלל איכות ההשגחה וההקפדה על ההלכה במשחטות.
אשמח מאד אם בכל זאת תפרט לי מה החשדות שלך ומדוע, תראה את זה כחסד עם כמה מאות אנשים ויותר שאתה יכול להציל מלהיכשל בהכשר שלא היו סומכים עליו אם ידעו מה שאתה יודע לטענתך.
על מה הוא סומך? הוא בדק ובירר כמו שכתבתי (לצורך העניין יש לא מעט "בד"צים" שהוא פסל).
או בלשונך "ושמעתי ממקורות אמינים על בעיות 'רגילות' של הכשר רבנות במפעל הזה וביקרתי שם במשחטה... ההכשר של הרב דרורי לא מתקרב ללהיות מהדרין ואין למקפידי בדץ מה לאכול שם". ואתה שב וטוען זאת עכשיו.
אז מה אני רוצה? שתפרט לי מה ראית שם או שמעת שנראה לך בעייתי ל'מקפידי בד"ץ'. תודה
זה לא נכון שכל הרבנויות מחפפות (אני מכיר כאלה שגם בודקות בצומת הגידים מה שחלק מהבד"צים לא עושים) ושכל הבד"צים מקפידים יותר (יש בד"צים שגרועים מרבנויות), אמרת ששמעת וראית בעיות בכשרות שם, לא שאלתי מה ההגדרה שלה ואם קוראים לה רבנות או בד"צ כי זה לא משנה ולא מעניין, אלא על בעיות כשרות שאמרת שיש. רב כשר ונאמן בדק אתה ההכשר הזה וסומך עליו כמהדרין, אם אתה לא רוצה / לא יודע לספר על בעיות שיש בכשרות אז אין סיבה להוציא אותו מחזקת מהדרין והיה עדיף שלא תגיד כלום מלכתחילה כי זה סתם נשאר בגדר הוצאת שם רע.
אין לי שום נקודה להבהיר ואין לי מושג על איזה סיפור אתה מדבר, אני בסך הכל רוצה להבין מה הסיבה שאתה טוען הפוך מהרב שלי שבדק את זה לאור הטענה שלך שאתה יודע שיש שם "בעיות רגילות", אחד מכם טועה (או שהמידע שלו לא מעודכן).
למה אתה קורא "בעיות רגילות"? לא ברור לי למה אתה נתפס להגדרה 'רבנות'/'בד"ץ' כשברור שזאת הכללה שלא תמיד היא נכונה. ההבדל בין רבנות לבד"צ זה שלרבנות יש סמכויות וחובות חוקתיות (ונכון שחלק מהחובות לעתים פוגעות ברמת הכשרות אבל לא תמיד).
למה אתה נתפס בסמנטיקה במקום להתייחס לשאלות במורה עניינית? אני לא מקפיד על בד"ץ אלא על כשרות טובה, אם אתה יודע שהכשרות של הרב דרורי לא כזאת אז בבקשה הסבר מניין לך.
שהרי אם היה מרכזי סביר שהייתי מכיר אותו
בבקשה אל תגרמו לשרשור הזה להימחק
ט'א. מכיר הרבה שמתנגדים, לגבי מה שכתבו שהרב צפניה דרורי בעד - ע"פ הידוע לי הטענה נכונה עקרונית אבל מצד שני גם הזכירה לי את זה.
ב. לגבי התרומה למדינה / לחברה - בכלל לא ברור שמנגנון השירות הלאומי תורם למדינה (ברמה המערכתית). הוא גורם לעבודות שאמורות להתבצע בצורה מקצועית ע"י אנשי מקצוע בשירות המדינה (כמו שירותי סייוע בצרכי חינוך, סיעוד, ובבתי החולים) לעבור לידיים לא מנוסות ולא מחוייבות של נערות צעירות (למרות הכוונות הטובות) ואת התוצאות אפשר לראות בעומסים בבתי החולים ובמערכת החינוך ברמה לא פורפורציונאלית למדינות אחרות שאין בהם שירות לאומי (לכאורה זה היה אמור להיות הפוך...), ובנוסף ייתכן שהוא אפילו מעמסה ונטל לפחות מבחינה כלכלית (ראו כאן לדוגמא).
מעבר לזה, יש לי תהייה מבחינה רעיונית - יש תחושה שכל העניין של השירות הלאומי נוצר בתור גלולת מצפון לציבור הדתי כדי להמיר את חובת הגיוס לצבא של הנשים הדתיות בסוג אחר של 'תרומה', דבר שנראה לי לא נכון פעמיים - גם כי אין חובת גיוס לנשים וממילא אין צורך בתחליף (וזה שהחילונים חושבים שנשים חייבות להתגייס ושזאת "חובה ציונית" לא הופך את זה לנכון), וגם בגלל שלא נכון לעשות דברים רק בשביל עצם העשייה כי אז עושים דברים לא מועילים (כמו תעשיית השרות הלאומי) ומשיגים את היפך המטרה.
כתב בכללי שחשוב לתרום למדינה ושנבנים מזה תוך כדי
יונק אחר (גם בקר, סוסים, שועלים, עטלפים....). הידבקות בכלבת, שלא נדע, עוברת
דרך הרוק. מספיק ליטוף תמים, מדע עם הפרשות מהאף או מהעיניים, כדי חלילה להידבק.
בעל החיים בשלבים הראשונים נראה בריא לגמרי. צריך לשטוף מיים עם מים וסבון 15דקות
ומייד אחר כך אלכוהול 70%.
התסמינים יכולים להופיע אחרי חודש עד...שנה. מפחיד.
כשמופיעים תסמינים (דמויי שפעת ואחר כך עצבנות חרדה או הסתגרות ופחד ממים) -
זה לרוב כבר מאוחר מדי. רק בריאות!
מי שרוצה מטריות - יש באליאקספרס מטריות בכמה שקלים בודדים.
סוג המטריה שאני הכי אוהב זה אלו שמתקפלות ממש קטן אבל נפתחות לממש גדול (מעל 120 ס"מ מתי שהן פתוחות), וגם
כאלו יש באליאקספרס (אבל זה כבר כמה עשרות שקלים)
כשהתחיל גשם והחלתי להתקמצן על מטריה. קניתי אחת ב- 10₪ וחשבתי שזה מספיק טוב.
המטריה הזו, בהתאמה למחיר, החזיקה 10 דקות תמימות בגשם הסוער והרוחות עד התהפכה ונשברה, ואני נשארתי לעמוד עוד 20 דקות בתחנת אוטובוס כשרוח חזקה גורמת לגשם ליפול באלכסון ישר עליי, ובלי שום מחסה מתאים. (גם האוטובוס איחר כדי להוסיף לחגיגה).
אל תתקמצנו על מטריות.
אישתי קנתה לאחרונה ב20 שח
החיסרון שזה גדול גם שזה מקופל.
קצת רוח והלכה המטריה גם אם שילמת הרבה כסף.
אני רוצה להגיע לאורתופד בשעה 18:00. מהנסיון שלי ב-10 שנים האחרונות, תמיד יהיה תור של 40 עד 60 דקות (במיוחד כשזו שעה מאוחרת ביום כמו 18:00). אז האם כדאי לי לקבוע תור ל-17:20 ולהגיע באמת ב18:00 או לקבוע תור ל-18:00 ולהגיע ב-18:00 ואז לחכות 40 - 60 דקות?
כי בד"כ העיכובים נגרמים בגלל קבלת מקרים דחופים בין התורים המוזמנים מראש.
ואם אתה לא נמצא במקום, ויש מקרים דחופים שיושבים ומחכים, ותגיע ברגע האחרון לפני השעה המוזמנת, לא תיכנס בזמן הנקוב שלך.
לא משנה מתי קבעת, משנה מתי אתה מגיע ולפי זה התזמון. יצא לי בעבר להגיע שעה וחצי לפני התור (בגלל תור אחר שהיה לי באותו בניין לילד). חיכיתי כמה דקות ונכנסתי.
בונוס: עדיף להגיע למקומות כאלה עם מחשב נייד או ספר או תעסוקה.
אם איחרת ביותר מרבע שעה
וגם כותבת את זה על הכרטיס: הגעת שעה וחצי לפני הזמן.
מאשר לאחר מראש
עריכה זה בדיוק מה שמשה אמר
סתם מעלה פה נושא..
תגידו יש פה עוד מישהו
שבמקרה יצא לו להתעסק בחוות
עם בעלי חיים וגילה סודות?
למשל עם כבשים..
איך החייה הזו מתפקדת
ומתנהגת כחלק מעדר
כל מיני תכניקות וטריקים?
כבר כמה שנים טובות
אין איזה סודות כמוסים שלא ידועים
תשאל את גיפיטי
תן איזה סוד גדול שנודע רק לבעלי החוות
(מכירה חוות מקרוב, לא מכירה סודות כאלה)
מה הקוד לשער...
סודות שרק כשאתה ממש בעניינים אתה מגלה
זה פשוט דרך התנהגות של בעלי חיים
צריך לעבוד איתן כדי להכיר את הההתנהגות שלהן
נגיד כבשים,
זאת בדרך כלל חיה די פחדנית (חוץ מהזכרים בתקופות היחום)
שהולכת כעדר,
לכן אם "תשכנע" חלק מהן ללכת במסלול מסויים או למקום מסוים
יהיה הרבה יותר פשוט "לשכנע" את השאר כי הן פשוט ילכו אחריהן
בתקופות היחום עדיף להפריד את הזכרים השליטים משאר העדר (חוץ מנקבות שרוצים להרביע, גם אז עם זכר אחד)
כי הם עושים מלחמת נגיחות ששאר חברי העדר יכולים להפגע, במיוחד שכולם נמצאים בדיר אחד
ואמר לי אבא שלי, שבדרך כלל גם הזכרים לא נוטים לנגוח בבעלים
אם גודלו אצל הבעלים האלה מאז היו טלה,
לעומת זאת, אם הגיעו כבוגרים לעדר, הם "עושים תחרות" עם הבעלים ויכולים לנגוח בו
כבש נוגח על ידי ריצה אליך ונגיחה חזקה
לעומת תיש, שנוגח הרבה פעמים בלי ריצה
אלא עומד על 2 רגלים אחוריות, ונוגח
גם עז נקבה נוגחת, הרבה פחות מהתיש אבל יכולה לנגוח אם מרגישה מאוימת ממש או כדי להגן על הגדי
גם כבשה נוגחת כדי להן על הטלה
אבל זה נגיחות קלות לעומת הזכרים
שצריך לשמור מהם דיסטנס?
שלא ייתפסו אומץ?
מהכבשים?
אממ...
גם אבל בגדול נראה
שבנוסף לידע..
יש גם את הצד המנטאלי
שזה רק מי שנמצא יודע
לכן זה סוד
כשמוציאים מרעה פעם ראשונה מגלים שהבטוי כבשה בעדר זה לא רק סטיגמה,
אבל לא כל כך מגניב כמו שזה נראה לפעמים.
כילו בשלב מסויים אתה
מתבונן ואומר לעצמך..
אוקיי אני גם כזה?
זאת הייתה כוונת המשורר?
מסתבר שיש פה לא
מעט רועים ככה שזה כבר לא ממש
סודות בחווה נאמר זאת כך
אולי זה סוד של כל הרועים
ביחד
כולם פה חאפרים
קשוט עצמך תחילה ירקרק
אני לא חושב שזה משהו שאפשר להסביר....
אחרי שעות על גבי שעות של מרעים,
אחרי שאתה במשך תקופה ארוכה מוציא את העדר,
אז לאט לאט לומדים את הסודות
זה כל עדר והסוד שלו,
כל עדר ואיך שרועים אותו
אין נוסחה
עד שאתה הופך להיות חלק מעדר
אני חושב אבל
שכמו שכל דבר אפשר לעשות טוב
ואפשר לעשות יותר טוב
ככה גם בעבודה הזו
יכול להיות רועה שכל הזמן
ינסה ליצור "שליטה"
והוא לא טפס את הנקודה של
שליטה מתוך רוגע
זה בדיוק מה שבאתי לומר.
אתה לומד לשלוט בנחת
אתה לומד אותם
הם לומדות אותך
שליטה בלחץ רק מבלבלת את העדר
שרצים אחריהם משגעים אותם משאירים אותם בדיוק איפה שאתה רוצה וכ''ו זה לא שליטה
אתה לומד ללכת איתם הם לומדות מה אתה רוצה בלי שתצתרך להשתגע
שהמקצוע הזה דורש סבלנות אינסופית...
אתה צריך להיות סובלן מהרגע הראשון ועד שהם חוזרות
לפעמים זה מתחיל וממשיך ככה עד העמצא ברוגע
ואז בשעה האחרונה הן מתחילות לעשות בעיות..
בגלל שזה לקראת הסוף זה יכול להיות מאוד מתסכל
והפיתוי לאבד את זה באמת גדל אבל
כדאי ואפשרי למשוך כמה שאפשר
בהצלחה
היות ואני מאוד אוהבת לדבר (גם בכתב) , אני מוצאת עצמי נגררת לשיחות
שלא עוזרות לי לשמור על גבולות. ועקב היותי פטפטנית חסרת תקנה,
קשה לי לעצור את עצמי.
אנא, עזרו לי. אל נא תפנו אלי באופן פרטי. רק דרך הפורום.
תודה רבה לכם!
לבנות - מותר.
שלי.
זה קול של גבר והוא מדבר באכדית אז אני צריך מתרגם.
הבעיה שהוא תמיד מנצח אותי בויכוחים.
רק שימי לב שלא כל ניק הקורא לעצמו אישה היא בהכרח אישה במציאות
מפחיד. כמו סרט אימה. אם אתה מכיר מישהו כזה בפורום, לא חושבת שזה לשון הרע אם אדע את השם. זה לתועלת. תודה רבה!
ולכן אל תדברי עם אף אחד/ת בעניינים שלא עושים לך טוב.
עם דיכאון מוצ"ש חורף?🙈
מבולבלת מאדדדדכלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).
המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ?? 
(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).
לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.
זה נראה לי רק יגביר לי
למה לא כל יום שבת?
סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה
מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים
לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה
אהובה....זה מרגיע.
,
בערב
אז אפשר לומר שכן.
בימי דוד המלך הייתה שכינה
הייתה נבואה
היה מלך צדיק
אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת
זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.
אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.
בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.
היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.
החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.
מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.
גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.
מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.
בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה
ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?
וואי יצא לי עין רעה...
ב"ה לא חסרים מקומות לגור שאינם נוף עירוניפ.א.שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.
לגבי פאפוס, חברתי ששהתה שם לא זכרה פרטים על בית הדירות וכו' (היתה שם קצת מזמן)
אבל אמרה שאפשר לארגן טיול עם קבוצה נוספת של ישראלים - להרים. אמרה שמעניין
שם. גם ללגונה הכחולה וכו. מאוד נהנתה מהמקום וממליצה. סליחה שאין לי פרטים
מדוייקים יותר, אבל בטוחה שAI יספק הכל..... שיהיה הכל - הנסיעה, החזרה והשהות -
בשלום.
(לזכור שנוהגים שם משמאל).
מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.
מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן
מה זה בשבילך החלום?
משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?
או בית מקדש
מעניין אותי
אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.
לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים
אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.
אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.
לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂
בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה
אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?
אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו
נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...
ובסדר אפשר גם להתנדב קצת
אבל עדיין...
לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן
ו...
מבאס קצת לחיות ככה
לא?
אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.
מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם
ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.
את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…
והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה
שואף ליותר בע"ה
יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.
אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.
למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.
או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה

התוצאות באמת יותר מגוונות.
חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.
הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.
או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה
שבעה ימים קודם הבחירות מפרישין את הבוחר מביתו , ביקש להתנמנם, שולחים לו סמס ושיחות מראשי מפלגות ואומרין לו: "אישי הבוחר, עמוד והפג על אחוז החסימה!"
שחרית מעמידין אותו בשער הקלפי ומעבירין לפניו דוכני סיעות כדי שיהיה רגיל.
מסרוהו זקני מפלגות לזקני ועדת הבחירות, והשביעו אותו :
אישי בוחר גדול, דע לפני מה אתה נכנס, לפני קודש הקדשים של הדמוקרטיה, משביעין אותך שלא תשים שני פתקים. הוא פורש ובוכה והם פורשים ובוכים.
נציג ועדה היה בודק ברשימה עד שמגיע לשמו.
והמשקיפים והעם העומדים בהמתנה כשהיו שומעים את השם מפורש יוצא מפי הנציג היו מהנהנים בראשיהם ואומרים לו: כנס.
בא למקום שעמד ונכנס למקום שנכנס, והלך עד שעבר את הפרגוד ונכנס מעברו.
וכך היה מונה: א ב ג ד ה ו ז ח עד שמגיע ל ט.
היה נוטל פתק לא מן החדשין וחא מן הישנין אלא מהממוצעין והיה ממתין עד שיתמלא כל החדר בוחרים.
והיה מתפלל תפילה קצרה שלא להבעית את הממתינים: יהי רצון שלא יעדי עביד שולטן מדבית נתניהו.
בא למקום שעמד והלך למקום שהלך, והיה עומד אצל הקלפי.
משקיף בן גביר מימינו ומשקיף גולן משמאלו.
אם בחר בימין, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה ימינך!
אם בחר בשמאל, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה שמאלך!
טרף בקלפי ושלשל מעטפה.
ויום טוב היה עושה לאוהביו בצאתו בשלום מהקלפי בלי פגע.
אמת מה נהדר היה בוחר גדול.
אשרי העם שככה לו.
לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.
מעתיק ושולח הלאה 
ובאמת זו זכות היסטורית עצומה להצביע במדינה יהודית
הייתי מעדיף מלכות בית דוד במדינה. הבחירות זה כלי טכני לדעתי. אבל נכון שאם כבר צריך להצביע זה זכות לקחת חלק בהחלטות המדינה שהיא יסוד כסא ה' בעולם
אצל מלכי בית דוד היו טובים והיו רעים, הנתין מהשורה לא יכל להשפיע. לעומת זאת כיום, לנו יש את הזכות להשפיע.
האם אתה בעד מלכות בית דוד גם אם המלך היה מגיע ממפלגה שאתה לא אוהב?
אם לא, כנראה התשובה ברורה למה זה זכות
יש שני מובנים למילה "זכות". זכות במובן של זכויות אדם או זוכיות משפטיות, וזכות במובן של דבר נחשק וחשוב ששוה לזכות בו. כשאומרים "זכות היסטורית" מתכוונים לשני (אלא אם כן במשפט "לעם היהודי יש זכות היסטורי תעל הארץ")
מה ה"זכות ההיסטורית" פה? ואיך זה קשור למדינת יהודים או מדינה אחרת בעולם?
איך אתה לא מתרגש מהיכולת להשפיע על המדינה היהודית בה אתה חי?
אלפי שנים של עם ומתוכם רק מאות בודדות עם ריבונות וכאן יש לנו הזכות לבחור איך המדינה תתנהל
עליו זה נחמד, אבל לא יותר מדי. מי אמר שאני בכלל צריך להשפיע עליו עקרונית, אם לא הקטע הטכני של דמוקרטיה כשיטה הכי טובה טכנית?
אני כן חושב שלא במקרה ה' גלגל שיש דמוקרטיה כדי שכל פרט ישתתף בהכרעות, אך זה חזי לאצטרופי ולא העיקר. כשם שאני לא מרגיש חסר שאני לא משתתף בפסיקת ההלכה, כך לא רואה צורך מחייב להשתתף בהכרעות הפולטיות אם זה לא היה כורח המציאות הטכנית.
ב. היו 1050 שנה של ריבונות. חשב כמה זמן היה מיציאת מצרים עד חורבן בית ראשון, וכמה מחנוכה עד הורדוס
ארץ השוקולדב. איך 1,050 שנה?
תקופת השופטים ממש לא הייתה תקופה של עצמאות, כמבואר בספר שופטים על השליטים האויבים שהציקו.
מימי שאול ועד חורבן הבית לפי הכתובים 452 שנה. (וחלק גדול מזה כשתי ממלכות)
מלכי חשמונאי שלטו מ-142 ועד -63 שהגיע פומפיוס, שזה 79 שנה.
אנחנו בשנה ה79 למדינה.
סך הכל 630 שנה.
אחרת היה צריך לקבוע חג על יציאה מעבדות לחירות בימי שאול כשמרד בפלשתים.
צדקיהו מלך בממלכה יהודית
והיא לא עצמאות.
כללתי את צדקיהו בתקופה שדיברתי.
ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאינו ולאבתינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה. ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו. ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם. והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים. הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה. ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדלה אנחנו.
מכאן רואים שלפי עזרא ימי סוף בית ראשון נקראים עצמאות (והם במלכותם מרדו בך), בעוד ימי הפחה של יהודה בימי נחמיה לא נחשבים עצמאות ("הנה אנחנו עבדים", ובעזרא ט ט : ועתה כמעט רגע היתה תחנה מאת י-הוה א-להינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו א-להינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו. כי עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו א-להינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית א-להינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם.). וכן בחזל: "אכתי עבדי אחשוורוש אנן".
ב. אם העלאת מס היתה נחשבת שעבוד מלכויות, אז כל פעם שיצאנו משעבוד מס היה צריך לקבוע חג כי צריך לקבוע חג והלל על יציאה מעבדות לחירות, כלומר היו לנו 30 חגים וימי הלל שהיה צריך לומר. עצם זה שאין, משמע שזה לא נחשב. וכן חזל על דברי ירמיהו "הנה ימים באים ולא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות" אומרים חזל: "שיהא שעבוד מלכויות עיקר ויציאת מצרים טפל לו" משמע שביציאת מצרים עד החורבן יצאנו משעבוד מלכויות, וחוץ מימי חנוכה לא יצאנו משעבוד מלכויות עד שהיציאה שתהיה בעתיד לפי חזל (קרה בתש"ח) אחרת היה צריך להזכיר לא רק את יציאת מצרים אלא כל מאורע מבין עשרות המרידות בגובי המסים.
ג. עצמאות לא חייבת להיות 100 אחוז כדי להחשב עצמאות. מספיק עצמאות ברוב הדברים אבל כפיפות בחלק קטן כמו העלאת מס. מה שנקרא ממלכת חסות לעומת פרובינקה.
ד. זו טעות נפוצה שנובעת מכך שבעת המודרנית יש עניין של בינאריות של "מדינה/לא מדינה" מאז שיש עניין בהכרה בינלאומית לקיום מדינה מאז שלום וסטפליה ב1648 (ובסוף מדינות לא אמתיות שנשמרות בטחונית בידי מדינה אחרת כמו מונקו נחשבות קיימות על המפה, או סן מרינו שדה פקטו כמעט לא מתפקדת כמדינה באמת חוץ מעניינים כלכליים). בימי קדם זה שמדינה מעלה מס למדינה אחרת לא הפך אותה ל"לא ממלכה קיימת"
ב. על מגילת תענית שמעת?
היו ימים שחגגו שכבר לא חוגגים היום כי אין המשך למה שהיה.
ג. מדינת חסות היא לא עצמאות ואם אתה לא מבין את ההבדל הגדול בין מצבנו כיום למצב של מדינת חסות אז אני לא יודע מה לומר.
ד. לא הבנתי מה אתה רוצה כאן, תרצה להסביר?
ימים שלא מתענים. בעוד שלפי חזל צריך חג והלל לדורות על כל יום שיוצאים מעבדות לחירות. חוץ מזה רוב ימי מגילת תענית הם לא ימים שהסרנו עול מיסים או משהו דומה. ובבית ראשון היו איזה 20 פעם שקיבלנו עצמאות מס (הרבה בימי השופטים, שאול, חזאל, סנחריב ועוד), עובדה שאין ימי חג והלל עליהם (וזה שגלינו לא קשור, שהרי לא מצאנו שאחרי שעבוד החג וההלל בטלים, ואין להשוות למגילת תענית ששם זה לא ימי הלל)
ג. מבין את ההבדל. ברור שעדיף עצמאות של 100 אחוז. זה כמו ההבדל בין מי שקיבל 100 במבחן לבין 70, אבל שניהם עברו את הקורס. ולא ענית על העובדה שרק יציאת מצרים וחנוכה מוזכרים אצל חזל כיציאה משעבוד מלכויות. ודברי הרמבם "חזרה בחנוכה מלכות לישראל עד החורבן"
ד. שממלכת צדקיהו שמעלה מס לנבוכנצר עדיין נחשבת ממלכה בפני עצמה, ועמצאית לפי חזל. בעוד שפחוות יוהדה של נחמיה לא. ההבדל הוא שרוב ענייניו של צדקיהו הי עצמאי ורק נדרש להעלות מס ולתת לנבוכדנצר לעבור בארצו ועוד כמה דברים אבל ברוב הדברים היה עצמאי . בעוד נחמיה היה סך הכל פקיד שהיה צריך אישור מהפרסים אפילו על הקמת מקדש. מה שרציתי לומר שהתרגלנו למחשבה בינארית של "עצמאות/לא עצמאות" בעת המודרנית בעקבות שינוי תפיסת המדינה מאז שלום וסטפליה. בעוד שלפני זה תפיסת העצמאות של מדינה היא ספקטרום-רצף של הרבה עצמאות קצת עצמאות (שגם שם יש קו בין עצמאות או לא, נגיד ההבדל בין צדקיהו לנחמיה) ולא "כן או לא".
א. היו תקופות בבית ראשון שהעלנו מס לממלכות אחרות. יהוא ויהורם לחזאל, חזקיהו והושע בן אלה לסנחריב, צדקיהו לנבוכדנצאר. וכן בימי השופטים. ולא שמענו שיש חג והלל על מרידת שאול בנציב הפלשתים. וההוכחה שהעצמאות היתה חלקית למרות מושב הנציב בגבע גביית המס וואיסור ללטוש מתכת - שאול מתמנה למלך עוד כשנציב הפלשתים יושב בגבע, הוא לוקח את העם למלחמה נגד עמון ופלשתים לא מגיבים. כי מבחינתם כל עוד מעלים להם מס ולא לוטשים מתכת, ישראל יכולים לעשות מה שהם רוצים
ולראות כמה מצבנו טוב יותר, פשוט תעצור ותסתכל כמה מצבנו מדהים
ולכן כל העיסוק שלך במה מדויק מוגדר כל דבר חסר משמעות, אני פשוט רואה זכות היסטורית עצומה בזכות שלנו לחיות במדינתנו היום שהיא עצמאית הרבה יותר ממה שהיה ברוב ההסטוריה של עמנו, מעבר להיבטי איכות החיים הגבוהים בהרבה ותוסיף לזה את היכולת שלנו להשפיע על השלטון ואופן ניהול המדינה שאני רואה בכך זכות עצומה וממש מודה לקב"ה על כך.
א. זה היה דיון צדדי לא קשור לנושא הראשון
ב. ברור שמבחינה מדינית - מצבינו טוב יותר מרוב בית ראשון ושני. אנחנו עצמאיים על מלא ומעצמה אזורית.
מבחינת קיבוץ גלויות - מצבינו טוב מבית שני אבל לא ראשון, שאז כל עם ישראל ישב בארצו וכל שבט על נחלתו.
מבחינת טהרה קולקטיבית מחטאים - מצבינו הכי טוב בהיסטוריה.
מבחינת השראת שכינה מקדש זהות קודש ונורמליות חיים עברית - מצבינו רע בהרבה משניהם כרגע, אך הפוטנציאל שלנו גבטה מאוד בהרבה משניהם. כמו גרעין באדמה שמחכה לנבוט.
לא סתם צמים ב9 באב ובימי האבלות ובתיקון חצות בוכים על גלות השכינה , מי שעושה
ג. רואה זכות לחיות בדמוקרטיה כסימן להתעלות המוסרית והשכלית של האנושות. וברור שעדיף לחיות בה ולא במצב שנאלצים להרוג מורדים ולתלות את הידיים שלהם אחרי שמתו בכיכר העיר כדי להרתיע כמו שדוד עשה לרכב ובענה.
בכל זאת אני רואה בדמוקטיה רק כלי טכני סך הכל. ייתכן שה' גלגל אותו כדי שכל פרט יזכה להשפיע, אבל הוא לא בוער לי מעבר לייתרונו הטכני (אני מדבר על דמוקרטיה כשלטון העם, לא על דמוקרטיה כזכויות אדם, שוויון וחירות שזה עניין מהותי. וזה שאנחנו בחירות הפרט זה מראה על התקדמות העולם. למשל זה שהאנודות עברה לבגרות שבה לא כופים דת ומוסר)
בעצם הזכות לבחור נציגים לכנסת במדינה ריבונית, זה היה כל הטענה ואם לא חלקת אז לא הבנתי מה אתה רוצה בדיון
הדיון על מה נחשב עצמאות התפתח כדיון נפרד לגמרי בלי שום קשר. ברור שזו זכות גדולה לחיות במדינה העצמאית של עם ישראל, הראשונה שתשאר לנצח ושהמלך המשיח ימלוך עליה מתישהוא. לא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות אשר הדיחם.
מעדיף דמוקרטיה על שלטון בית דוד,
ואם אתה חולק על זה, אז תחשוב אם אתה מעדיף מלך מבית דוד שאידיאולוגית הוא מסכים עם יאיא פינק או דמוקרטיה עם מנהיגים כמו עכשיו?
מלך שנחה עליו רוח ה' ויודע מה הערכים הנכונים.
אם הערכים הנכונים זה יאיא פינק והמלך יודעם ברוח הקודש, אזרום עם זה (בתנאי שלא סותרים את ההלכה).
כמובן אני לא מעדיף מלף טיפש או חוטא.
ב. כמובן כל זה במהותי. בטכני דמוקרטיה היא השיטה הכי טובה.
איך מגשרים? ייתכן שהמלך המשיח בעתיד חוקיו יהיו המלצות ראויות לפרלמנט ולממשלה ולא מחייבים
לא היו עובדי ה', ממילא, בהינתן מה שמוכר לנו מהנסיון בכל אחד, יש יתרון רב לדמוקרטיה
על מלך בית דוד שנחה עליו רוח ה', או מלך צדיק וחכם.
כמובן מלך סתם יכול ליצור נזק, כדברי אברבנל במיוחד כשזה לא מתאים לדור.
בכל מקרה דמוקרטיה זה טכני עם צירוף קצת שיש זכות קטנה להשתתף בהכרעות, לא יותר מזה.
העיקר זה שעם ישראל חי חיים לאומיים בארצו , בין אם בשלטון העם, בין בשלטון אריסטוקרטי, בין מונרכיה, בין בשילוב ביניהם
ושם לב כמה מצבנו טוב בהרבה.
קעלעברימבאר