או שגם הוא "רב בי"ס"?

אמנם לא שמעתי באוזניי, אבל אני יודעת בודאות שהוא בעד.

צריך עוד?

היה בעד באופן עקרוני.

כמובן, ללא סתירה לצורך הנחרץ לדאוג לתנאי צניעות ללא פשרה.

האם זה אמר ש"בצורתו הנוכחית" כיום גם - זו שאלה.

אני חושב שתלוי מאד איפה. מה התנאים.

יש הצד של החשיבות העקרונית. יש ה"איך". בהחלט יש מקומות שעלולים לצאת משם חלילה "בשן ועין"..

השאלה כמה הוא נחשב למרכזי בציבור שלנו (ושוב, אני לא מתייחס לגדולתו, זה לא הנושא)

אבל גדולי הדור ודאי חייבים להיות פוסקים

תלמיד חכם שהוא לא פוסק הוא כלל לא תלמיד חכם

הוא אפילו לא רב זוטר

הוא אולי הוגה רעיונות

הבסיס של להיות תלמיד חכם זה היכולת לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא

כל היתר זה רק על גבי העניין הבסיסי הזה. 

שאלה מעשית שקשורה להנהגת הציבור

היא קודם כל הלכתית, אחרי זה רעיונית. 

עצם המחשבה שגדולי הדור לא חייבים להיות פוסקים היא עיוות נוראי.

לכן אני צריך רק להאזין למה שנראה לי אומר הציבור. 

אגב, מהמעט ששמעתי עליו שמעתי רק דברים טובים ונפלאים

וזה נכון בהחלט שזה שאני לא קשור אליו זה לא אומר כלום ולא טענתי שזה אומר משהו

אשמח לשמוע (אפשר במסר).

אנחנו חלק מקהילה גדולה ומקפידים לקנות רק בהכשר מהדרין (בלי להיכנס להגדרות ומותגי כשרות, לפי רמת הכשרות נטו) והרב שלנו ממליץ רק על הכשרים מאד מסוימים אותם הוא בדק בעצמו (הוא גם שוחט) ואחד מהם זה ההכשר של הרב צפניה דרורי. לכן אם יש לך פרטים כאלה זה חשוב לי מאד לברר אותם.

תודה

למעט העניין שזה כנראה מעיד על יראת שמים, כשרות טובה לא מעידה על גדלות בתורה דווקא. אנחנו לא סומכים על ההכשר בגלל השם של הרב שעומד בראשו אלא בגלל איכות ההשגחה וההקפדה על ההלכה במשחטות.

אשמח מאד אם בכל זאת תפרט לי מה החשדות שלך ומדוע, תראה את זה כחסד עם כמה מאות אנשים ויותר שאתה יכול להציל מלהיכשל בהכשר שלא היו סומכים עליו אם ידעו מה שאתה יודע לטענתך.

על מה הוא סומך? הוא בדק ובירר כמו שכתבתי (לצורך העניין יש לא מעט "בד"צים" שהוא פסל).

או בלשונך "ושמעתי ממקורות אמינים על בעיות 'רגילות' של הכשר רבנות במפעל הזה וביקרתי שם במשחטה... ההכשר של הרב דרורי לא מתקרב ללהיות מהדרין ואין למקפידי בדץ מה לאכול שם". ואתה שב וטוען זאת עכשיו.

אז מה אני רוצה? שתפרט לי מה ראית שם או שמעת שנראה לך בעייתי ל'מקפידי בד"ץ'. תודה

זה לא נכון שכל הרבנויות מחפפות (אני מכיר כאלה שגם בודקות בצומת הגידים מה שחלק מהבד"צים לא עושים) ושכל הבד"צים מקפידים יותר (יש בד"צים שגרועים מרבנויות), אמרת ששמעת וראית בעיות בכשרות שם, לא שאלתי מה ההגדרה שלה ואם קוראים לה רבנות או בד"צ כי זה לא משנה ולא מעניין, אלא על בעיות כשרות שאמרת שיש. רב כשר ונאמן בדק אתה ההכשר הזה וסומך עליו כמהדרין, אם אתה לא רוצה / לא יודע לספר על בעיות שיש בכשרות אז אין סיבה להוציא אותו מחזקת מהדרין והיה עדיף שלא תגיד כלום מלכתחילה כי זה סתם נשאר בגדר הוצאת שם רע.

אין לי שום נקודה להבהיר ואין לי מושג על איזה סיפור אתה מדבר, אני בסך הכל רוצה להבין מה הסיבה שאתה טוען הפוך מהרב שלי שבדק את זה לאור הטענה שלך שאתה יודע שיש שם "בעיות רגילות", אחד מכם טועה (או שהמידע שלו לא מעודכן).

למה אתה קורא "בעיות רגילות"? לא ברור לי למה אתה נתפס להגדרה 'רבנות'/'בד"ץ' כשברור שזאת הכללה שלא תמיד היא נכונה. ההבדל בין רבנות לבד"צ זה שלרבנות יש סמכויות וחובות חוקתיות (ונכון שחלק מהחובות לעתים פוגעות ברמת הכשרות אבל לא תמיד).

למה אתה נתפס בסמנטיקה במקום להתייחס לשאלות במורה עניינית? אני לא מקפיד על בד"ץ אלא על כשרות טובה, אם אתה יודע שהכשרות של הרב דרורי לא כזאת אז בבקשה הסבר מניין לך.

שהרי אם היה מרכזי סביר שהייתי מכיר אותו

א. מכיר הרבה שמתנגדים, לגבי מה שכתבו שהרב צפניה דרורי בעד - ע"פ הידוע לי הטענה נכונה עקרונית אבל מצד שני גם הזכירה לי את זה.

ב. לגבי התרומה למדינה / לחברה - בכלל לא ברור שמנגנון השירות הלאומי תורם למדינה (ברמה המערכתית). הוא גורם לעבודות שאמורות להתבצע בצורה מקצועית ע"י אנשי מקצוע בשירות המדינה (כמו שירותי סייוע בצרכי חינוך, סיעוד, ובבתי החולים) לעבור לידיים לא מנוסות ולא מחוייבות של נערות צעירות (למרות הכוונות הטובות) ואת התוצאות אפשר לראות בעומסים בבתי החולים ובמערכת החינוך ברמה לא פורפורציונאלית למדינות אחרות שאין בהם שירות לאומי (לכאורה זה היה אמור להיות הפוך...), ובנוסף ייתכן שהוא אפילו מעמסה ונטל לפחות מבחינה כלכלית (ראו כאן לדוגמא).

מעבר לזה, יש לי תהייה מבחינה רעיונית - יש תחושה שכל העניין של השירות הלאומי נוצר בתור גלולת מצפון לציבור הדתי כדי להמיר את חובת הגיוס לצבא של הנשים הדתיות בסוג אחר של 'תרומה', דבר שנראה לי לא נכון פעמיים - גם כי אין חובת גיוס לנשים וממילא אין צורך בתחליף (וזה שהחילונים חושבים שנשים חייבות להתגייס ושזאת "חובה ציונית" לא הופך את זה לנכון), וגם בגלל שלא נכון לעשות דברים רק בשביל עצם העשייה כי אז עושים דברים לא מועילים (כמו תעשיית השרות הלאומי) ומשיגים את היפך המטרה.

כתב בכללי שחשוב לתרום למדינה ושנבנים מזה תוך כדי

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל