הגעתי למסקנה שכדאי לשאול גם פה..Pumpin blood
האם מישהו מכם יודע בוודאות, שמע בברור, איזה תלמיד חכם אמיתי, גדול הדור, שפוסק באופן נחרץ שראוי רצוי ואף כדאי לתרום למדינה במסגרת השירות הלאומי בצורתו הנוכחית?
עכשיו בבקשה, כשתענו, אני מחפשת תשובות חותכות. רבנים גדולים באמת שבקיאים בדעת תורה (לא איזה רב בי"ס), ציטוטים או אמירות נחרצות ולא משהו מתחמק ומגמגם ומעגל פינות.
אם אחרי כל זה עדיין נראה לכם שיש אחד כזה אני יותר מאשמח לשמוע.
תודה!
בטח הרב דרוקמן...תרחיב לבי
@הרוזן מק מלאכי...?
וגם הוא ודאי מחלק בין מקומות שונים וכו׳
אכן מעודדהרוזן!
אין לי מושג מה בדיוק מחלק וכו'
בשמחה אתן בע"ה בל"נ מספר טלפון שלו באישי לשמוע את דעתו מהמקור
הרב דרורי קשור לאחת העמותות, לא?צריך עיון
הרב צפניה דרורי הוא יו"ר העמותה להתנדבותצריך עיון
*האגודהענבל


הרב ליכטנשטיין זצ"ל מספיק גדול בעינך?הקולה טובה

או שגם הוא "רב בי"ס"?

 

אמנם לא שמעתי באוזניי, אבל אני יודעת בודאות שהוא בעד.

צריך עוד?

* היהטוביה2
ואני אשמח לראות מקור לזה - בהחלט הוא היה אחד מגדולי הדור (גם אם לא המפרסם שבהם)
בהחלט. תודה.Pumpin blood
ובכל זאת, אפשר בבקשה מקור כתוב?
הרצי"ה זצ"ל,ד.

היה בעד באופן עקרוני.

 

כמובן, ללא סתירה לצורך הנחרץ לדאוג לתנאי צניעות ללא פשרה.

 

האם זה אמר ש"בצורתו הנוכחית" כיום גם - זו שאלה.

 

אני חושב שתלוי מאד איפה. מה התנאים.

 

יש הצד של החשיבות העקרונית. יש ה"איך". בהחלט יש מקומות שעלולים לצאת משם חלילה "בשן ועין"..

כמו שכתבו,הרב צפניה דרורי הוא יו"ר העמותה הגדולהותן טל
והוותיקה ביותר של ש"ל:האגודה להתנדבות. הוא תלמיד של הרצי"ה, מזקני הרבנים שלנו ותלמיד חכם גדול. זה מספיק לדעתי...
אני לא בטוחטוביה2
אבל שמעתי פעם שאצל הרב דרורי זה דינבד. כל
לא בטוח למה התכוונת. נסח שוב.ותן טל
בכל מקרה מהיכרות אישית איתו (אבי תלמיד שלו במקור...) אני אומר לך שלא משנה איזה לשון הרע שמעת, זה לא נכון. הרב הוא צדיק גדול והוא לא יעסוק בדבר שהוא לא מאמין בו בכל ליבו... הרב דרורי מעודד בנות ללכת לש"ל, מעביר סמינריונים רבים, דואג שהאגודה שלו תדאג לכל פרט ותדאג לכל בחורה ובחורה עד הדקויות הכי קטנות. מידיעה.
לא לזה התכונתיטוביה2
אני לא ח"ו טוען שהוא עושה משהוא כדי להרוויח בלי להאמין שזה נכון.
התכוונתי שאני שמעתי שלמרות שהוא חושב שעדיף שלא ללכת - הוא עדין יודע שילכו בכל מקרה. ולכן בשביל אלו שכן הולכות יש את העמותה שתעזור לא להגיע לדברים שליליים
אה,כתבת דיעבד. לא הבנתי בהתחלה מה כתבת.ותן טל
אז אומנם לא הייתי בתוך מוחו אבל מהמציאות של כל הדברים שהוא עושה קשה לסבור שהוא עושה את זה רק בדיעבד. האגודה משקיעה הרבה בלמשוך בנות לשירות בכלל ולשירות באגודה בפרט. קשה לי לראות בזה בדיעבד.
יש לך הסבר איך אתה רואה את זה שבשבילו זה דיעבד? או שמישהו שמחובר אליו ומבפנים אמר לך את זה בפועל? כי אני דיברתי עם מנכ"ל האגודה ועובדים רבים שם ובשום דרך לא ראיתי שדעת הרב היא דיעבדית.
כך שמעתי פעם. זה לא מקור מוסמך מידיטוביה2
אני לא יכול למדוד גדולה אמיתית כמובןלשם שבו ואחלמה
ואני בכלל לא מכיר את הרב דרורי
אבל אני לא חושב שהוא נחשב לפוסק מרכזי
בטח לא לאחד מגדולי הדור
שתי דברים לא קשוריםטוביה2
גדולי הדור לא חייבים להיות פוסקים - במיוחד בדברים שכמו אצלנו הם שאלות בעיקר רעיוניות ואח"כ מציאת מקום זה כבר על פי רב פוסק.

נ.ב. נדמה לי שהרב דרורי הוא רב עיר. אם כן אני לא מבין למה הוא לא ׳פוסק׳ זה שאין לא ישיבה שזה דבר היוצר ציבור (רוב המשפחות קשורות לרבני הבעל וזה מהשיבה) לא משנה לעניין ידיעת ההלכה (אני שמעתי כבר על רבנים שיש להם ציבור - ישיבה וכו׳ - שבענייני פסיקה אין להם כלום. ברמה כזו שהם ערכו חופות לתלמידים שלהם - והיה צריך אחר כך להתאמץ להכשיר את החופות)
הוא ראש ישיבת ההסדר קרית שמונהצריך עיון
בוודאי שהוא פוסקלשם שבו ואחלמה

השאלה כמה הוא נחשב למרכזי בציבור שלנו (ושוב, אני לא מתייחס לגדולתו, זה לא הנושא)

אבל גדולי הדור ודאי חייבים להיות פוסקים

תלמיד חכם שהוא לא פוסק הוא כלל לא תלמיד חכם

הוא אפילו לא רב זוטר

הוא אולי הוגה רעיונות

הבסיס של להיות תלמיד חכם זה היכולת לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא

כל היתר זה רק על גבי העניין הבסיסי הזה. 

שאלה מעשית שקשורה להנהגת הציבור

היא קודם כל הלכתית, אחרי זה רעיונית. 

 

עצם המחשבה שגדולי הדור לא חייבים להיות פוסקים היא עיוות נוראי.

הוא גם פוסק וגם מרכזי. זה שאתה לא קשור אליו לא אומרותן טל
כלום. בדיוק כמו רבנים רבים אחרים.

או שאולי אתה יכול כאן ועכשיו להביא לי רשימה של "גדולי הדור" (מהציבור שלנו) החיים כיום כפי שאתה רואה את זה ולפרט לפרטי פרטים מה "הופך"אותם לכאלו...

(וכמו שכתבו, הרב דרורי רב עיר שנים רבות מאוד, זה הגדרה מעולה לפוסק בזמנים שאין סנהדרין...אלא אם כן כמובן אץה הוא זה שמחליט על דעת עצמך מיהו פוסק...).

ותן לי רק לספר לך על הגדולה שלו למשל בתחום הכשרות, שלמרות שהוא נותן כשרות "רק" רבנות, בכל זאת אנשים רבים בכל הארץ, שאוכלים בכללי רק בד"ץ (חרדים וכאלו שלא) - אוכלים מוצרים בהשגחתו (מדובר בעיקר על "עוף הגליל") כי הוא נחשב אחת מכשרויות הרבנות המוצלחות והמהודרות ביותר.
ההגדרה לפוסק מגדולי הדור תלויה באיך שהציבור מחשיבים אותולשם שבו ואחלמה

לכן אני צריך רק להאזין למה שנראה לי אומר הציבור. 

אגב, מהמעט ששמעתי עליו שמעתי רק דברים טובים ונפלאים

וזה נכון בהחלט שזה שאני לא קשור אליו זה לא אומר כלום ולא טענתי שזה אומר משהו

אז תקשיב קצת יותר...במחילה, לא מתוך רצון להעליב.ותן טל
אולי זה פשוט הסביבה שלך שפחות "קשורים", בפועל הרב דרורי בהחלט מרכזי ומאוד ידוע בציבור. לא סתם הוא אחד מחברי ועדת הרבנים של הבית היהודי (בלי להתייחס כרגע לכמה הם משפיעים/לא משפיעים שם...).

אני מעולם לא ראיתי פסק של הרב ליכטנשטיין זצ"ל/לא למדתי מתורתו ובכל זאת ברור לי שהוא מגדולי הדור שהיו לנו.

סבבה, יכול להיות שטעיתי...לשם שבו ואחלמה


רק בנוגע לפסקה האחרונה שלך. יש לך מקור לזה?יוני
מי אלו אותם אוכלי בדץ שאוכלים את השחיטה של הרב דרורי?

מתוך היכרות עם מערך הכשרות שלו, יש שם לא מעט בעיות כמו בכל מערך כשרות רבנות אחרת.
אני ממש לא יודע מאיפה אתה מביא את זה שרבים מכל הארץ שאוכלים רק בדץ אוכלים משחיטת עוף הגליל, תביא מקור לדבריך.
להגיד שמות מפורטים איני יודע, אבל אני יודעותן טל
שהם ישנם בוודאות (ואיזה "מקור" ניתן להביא לכך כאילו מדובר במשהו שכתוב בספרים או בהלכה... זה דבר שנוהג ואנשים שקשורים ומעורים בנושא ונאמנים עלי בהחלט, אמרו לי). אני לא ארבה בפרטים מחמת אאוטינג אבל מכיר אישית חלק מהשוחטים והמשגיחים של הרב...
נכון אתה כמובן צוכל לטעון אם תרצה ל"נוגעים בדבר" אבל זה לדעתי טענה לא מספיקה. מדובר באנשים יראי שמיים שלא ישקרו לשם "כבוד" או משהו מעין זה.
ואני מאמין שאני מכיר את מערך הכשרות שלו מעט יותר ממך, אבל אני לא באמת הולך להתווכח על זה, בטח לא כאן.
לא אמרת כלוםיוני
הבאת טענה מסויימת בשביל לבסס את מעמדו בתור רב גדול, ("ותן לי רק לספר לך על הגדולה שלו..") הבעיה היא שהטענה עצמה חסרת ביסוס.


אני גם כן מכיר אישית ושמעתי ממקורות אמינים על בעיות 'רגילות' של הכשר רבנות במפעל הזה וביקרתי שם במשחטה ואני מכיר עוד גופי כשרות לשם השוואה ומכיר הכשר רבנות שבאמת מהדרין... ההכשר של הרב דרורי לא מתקרב ללהיות מהדרין ואין למקפידי בדץ מה לאכול שם.



רק לשם הבהרה, אני ממש לא נכנס לדיון לגופו של הרב, רק בנוגע לטענה שלך על גוף הכשרות רבנות קריית שמונה.
אם יש לך פרטים ודוגמאות על הטענות שלך על ההכשר שלוימ''ל

אשמח לשמוע (אפשר במסר).

אנחנו חלק מקהילה גדולה ומקפידים לקנות רק בהכשר מהדרין (בלי להיכנס להגדרות ומותגי כשרות, לפי רמת הכשרות נטו) והרב שלנו ממליץ רק על הכשרים מאד מסוימים אותם הוא בדק בעצמו (הוא גם שוחט) ואחד מהם זה ההכשר של הרב צפניה דרורי. לכן אם יש לך פרטים כאלה זה חשוב לי מאד לברר אותם.

 

תודה

לא מעונייןיוני
זה רבנות לכל דבר, לא יודע על סמך מה הרב שלך חושב שזה הכשר יותר טוב מכל רבנות אחרת...





ובאמת, אני מכיר מערכי כשרות רבנות שמתנהלים כמו מהדרין, זה לא אחד מהם..
הנה, ימ"ל התחיל רק בקטנה ממש להוכיח שרבנים סומכיםותן טל
על הרב צפניה יותר מעל רבנים אחרים (כמו לדוגמא, שחרדים רבים סומכים על השגחת הרב אוירבך בטבריה אף שזה לא בד"ץ. חלק גדול מהמלונות בטבריה תחת השגחת הרב אוירבך והחרדים אוכלים שם.)

אמרתי הרבה וגם אתה לעומתי לא אצרת יותר מידי. אני, שוב, לא אכנס לאאוטינג אבל יש לי קשר חזק מאוד עם מערך הכשרות שם. המציאות היא שזוהי כשרות מוערכת מאוד בארץ. בהשוואה להרבה מאוד כשרוחות אחרות כולל בדצים (ושלא תדע מה שמעתי ממשגיחים ובעלי עסק,למשל מסעדות, שיש להם כפל כשרויות, של הרבנות ובדץ, על מה שהם רואים בבדץ...ולא נפתח פה כי זה לא ראוי. רק רמזתי מספיק).

אם זה ממש קריטי לך אולי אם יהיה לי כוח אבקש אם יכולים לתת לי שמות של רבנים ספציפיים שממליצים על הכשרות הזאת. אבל לא מבטיח.

(ולסיכום: בעלי עסק יראי שמיים בקריית שמונה, הצהירו שמבחינתם ההידור של כשרות הרבנות מעולה ורצינית בהרבה נכשרות המהדרין בדץ שיש להם גם, עד כדי שאין להם סיבה אמיתית להחזיק כשרות בדץ ורק מסיבות כלכליות שעדיין ישנם כאלו שיתעקשו על בדץ, הם מחזיקים גם את הבדץ).
לא התייחסתי לרב עצמו לדעתי טיב הכשרות כלל לא רלוונטית לענייןימ''ל

למעט העניין שזה כנראה מעיד על יראת שמים, כשרות טובה לא מעידה על גדלות בתורה דווקא. אנחנו לא סומכים על ההכשר בגלל השם של הרב שעומד בראשו אלא בגלל איכות ההשגחה וההקפדה על ההלכה במשחטות.

דיברתי כאן ספציפית על הכשרות...ותן טל
שסומכים עליו בעניין הכשרות.

לעניין גדלותו הכללית, ובכן, בשביל זה צריך להכיר אותו (כמוני) או לכל הפחות תלמידים שלו ובעיקר רבנים שלמדו ולימדו אצלו... ככה אפשר לשמוע על גדלות בתורה. לי זה ברור אבל שכל אחד יעשה את הבדיקות והמחשבות שלו. בסופו של דבר זה דבר שקשה "להוכיח" בצורה אובייקטיבית ומוחלטת. זה הרבה עניינים שבלב כל אחד ובתפיסות התורניות וההיכרות עם הרב...
קצת קשה להתמודד עם טענות כשלא מוכנים להוכיח אותםימ''ל

אשמח מאד אם בכל זאת תפרט לי מה החשדות שלך ומדוע, תראה את זה כחסד עם כמה מאות אנשים ויותר שאתה יכול להציל מלהיכשל בהכשר שלא היו סומכים עליו אם ידעו מה שאתה יודע לטענתך.

 

על מה הוא סומך? הוא בדק ובירר כמו שכתבתי (לצורך העניין יש לא מעט "בד"צים" שהוא פסל).

לא באתי עם חשדות ולא עם סיפור מסוייםיוני
העבודה היא בהתאם להכשר רבנות. איך אני יודע? אני מכיר.


עכשיו, מה אתה רוצה? שאפרט לך מה ההבדלים בין בדץ לרבנות?
טענת שמהיכרות שלך הרמה שם היא כמו רבנויות רגילות אחרותימ''ל

או בלשונך "ושמעתי ממקורות אמינים על בעיות 'רגילות' של הכשר רבנות במפעל הזה וביקרתי שם במשחטה... ההכשר של הרב דרורי לא מתקרב ללהיות מהדרין ואין למקפידי בדץ מה לאכול שם". ואתה שב וטוען זאת עכשיו.

 

אז מה אני רוצה? שתפרט לי מה ראית שם או שמעת שנראה לך בעייתי ל'מקפידי בד"ץ'. תודה

זה פשוט מאודיוני
יש רבנות ויש בדץ
בדצים (ברובם) מקפידים על דברים שרבנות לא מקפידים.

אם אתה אוכל רבנות הכל טוב.
אם הכשר רבנות לא מספק אותך כי אתה מעוניין להדר בכשרות ולא לאכול דברים שברבנות נכנסים לכתחילה והבדצים לא היו מכניסים גם בדיעבד... אז אין הבדל בין רבנות קריית שמונה לבין כל רבנות אחרת.
בקיצור חוץ מסיסמאות וכותרות לא אמרת כלוםימ''ל

זה לא נכון שכל הרבנויות מחפפות (אני מכיר כאלה שגם בודקות בצומת הגידים מה שחלק מהבד"צים לא עושים) ושכל הבד"צים מקפידים יותר (יש בד"צים שגרועים מרבנויות), אמרת ששמעת וראית בעיות בכשרות שם, לא שאלתי מה ההגדרה שלה ואם קוראים לה רבנות או בד"צ כי זה לא משנה ולא מעניין, אלא על בעיות כשרות שאמרת שיש. רב כשר ונאמן בדק אתה ההכשר הזה וסומך עליו כמהדרין, אם אתה לא רוצה / לא יודע לספר על בעיות שיש בכשרות אז אין סיבה להוציא אותו מחזקת מהדרין והיה עדיף שלא תגיד כלום מלכתחילה כי זה סתם נשאר בגדר הוצאת שם רע.

לאאאאאאאאא!!!! |מיואש|יוני
טוב, לא באמת מיואש


יכולת להבהיר את הנקודה שלך כבר בהודעה הראשומה, לא היית צריך להמציא סיפור...

עכשיו סתם גרמת לכמה קוראים עקצוץ בעין.

אבל בשביל הספורט:
1 זה לא נכון שכל הרבנויות מחפפות- "בדצים (ברובם) מקפידים על דברים שרבנות לא מקפידים". אפחד לא אמר מחפפות.

2 ושכל הבד"צים מקפידים יותר (יש בד"צים שגרועים מרבנויות)- "בדצים (ברובם)"

3 אמרת ששמעת וראית בעיות בכשרות שם- "שמעתי ממקורות אמינים על בעיות 'רגילות' של הכשר רבנות". מה שמהדרין מגדירים בעיה ובשביל רבנות זה כשר רגיל, כמו שהסברתי בהמשך יש "דברים שברבנות נכנסים לכתחילה והבדצים לא היו מכניסים גם בדיעבד.."

4 אין סיבה להוציא אותו מחזקת מהדרין- הוא לא בחזקת מהדרין, הוא בחזקת הכשר רבנות.

5 והיה עדיף שלא תגיד כלום- "תראה את זה כחסד עם כמה מאות אנשים ויותר שאתה יכול להציל מלהיכשל בהכשר.." ואמשיך, מלהיכשל בהכשר שיש מי שמנסה לצייר כאילו הוא מהדרין והוא לא. אז למען אותם מקפידי הבדץ, היה עדיף שאומר זאת.
אולי פשוט תתייחס עניינית? |יותר מיואש|ימ''ל

אין לי שום נקודה להבהיר ואין לי מושג על איזה סיפור אתה מדבר, אני בסך הכל רוצה להבין מה הסיבה שאתה טוען הפוך מהרב שלי שבדק את זה לאור הטענה שלך שאתה יודע שיש שם "בעיות רגילות", אחד מכם טועה (או שהמידע שלו לא מעודכן).

 

למה אתה קורא "בעיות רגילות"? לא ברור לי למה אתה נתפס להגדרה 'רבנות'/'בד"ץ' כשברור שזאת הכללה שלא תמיד היא נכונה. ההבדל בין רבנות לבד"צ זה שלרבנות יש סמכויות וחובות חוקתיות (ונכון שחלק מהחובות לעתים פוגעות ברמת הכשרות אבל לא תמיד).

 

למה אתה נתפס בסמנטיקה במקום להתייחס לשאלות במורה עניינית? אני לא מקפיד על בד"ץ אלא על כשרות טובה, אם אתה יודע שהכשרות של הרב דרורי לא כזאת אז בבקשה הסבר מניין לך.

אתה נשמע כמו פצל"ש של ניק אחר פה בשרשוריוני
והויכוח הזה דומה בסגננו לעשרות ויכוחים שהיו לי איתו פה בפורום.


או שגם לך יש חוסר בהבנת הנקרא או שגם אתה דמגוג כי אתה חוזר שוב ושוב ומבקש שאומר משהו שיוביל את הדיון למקום מסויים. אל תגיד לי מה לומר, בסדר? אמרתי את דברי, תאכל מה שבא לך ואת כל השאר תזרוק, מה שעושה כל משתמש בפורום הזה....


ותחסוך ממני את המשך תגובתך כי התגובות שלי היו סופר ענייניות במקרה הזה
אז טעית ידידי כי אני ממש לאימ''לאחרונה
ואין לי שום אינטרס כמו שרמזת (מעבר לבירור האמת) ובטח שלא עניין להתווכח איתך. 
ייתכן שלא הבנתי אותך נכון, לי נראה דווקא הפוך ושפסלת פה במומך. אבל אם כבר דמגוגיה אז נראה לי שמי שמשתמש בהכללות וסמנטיקה ריקה הוא הדמגוג ולא מי שמבקש הסברים בצורה עניינית כדי להבין את דברי השני (סה"כ ביקשתי תיאור מעשי של מה שראית/שמעת וביקשתי את זה במסר אישי ולא במטרה ליצור התנצחות פומבית כמו שאתה ניסית ליצור, לא מבין במה אתה חושד בי ולמה אתה מסרב לבקשה הלגיטימית והפשוטה הזאת).
 
כל טוב ויום מבורך.
אתה לא מכיר ובכל זאת כותב מה שכתבת. מעניין מאוד.ותן טל
עצם זה שאני לא מכיר הוא סיבה בשבילי לכתוב מה שכתבתילשם שבו ואחלמה

שהרי אם היה מרכזי סביר שהייתי מכיר אותו

אתה יוצא מנקודת הנחה שרב מרכזי בהכרח כולם "שומעים"ותן טל
עליו. וזה בכלל לא נכון. במחילה, "פשוטי העם" לא בהכרח חייבים "להכיר" כל גדול ופוסק, כדי שהוא יהיה כזה...
בבקשה אל תגרמו לשרשור הזה להימחק ט'


שני דבריםימ''ל

א. מכיר הרבה שמתנגדים, לגבי מה שכתבו שהרב צפניה דרורי בעד - ע"פ הידוע לי הטענה נכונה עקרונית אבל מצד שני גם הזכירה לי את זה.

 

ב. לגבי התרומה למדינה / לחברה - בכלל לא ברור שמנגנון השירות הלאומי תורם למדינה (ברמה המערכתית). הוא גורם לעבודות שאמורות להתבצע בצורה מקצועית ע"י אנשי מקצוע בשירות המדינה (כמו שירותי סייוע בצרכי חינוך, סיעוד, ובבתי החולים) לעבור לידיים לא מנוסות ולא מחוייבות של נערות צעירות (למרות הכוונות הטובות) ואת התוצאות אפשר לראות בעומסים בבתי החולים ובמערכת החינוך ברמה לא פורפורציונאלית למדינות אחרות שאין בהם שירות לאומי (לכאורה זה היה אמור להיות הפוך...), ובנוסף ייתכן שהוא אפילו מעמסה ונטל לפחות מבחינה כלכלית (ראו כאן לדוגמא).

מעבר לזה, יש לי תהייה מבחינה רעיונית - יש תחושה שכל העניין של השירות הלאומי נוצר בתור גלולת מצפון לציבור הדתי כדי להמיר את חובת הגיוס לצבא של הנשים הדתיות בסוג אחר של 'תרומה', דבר שנראה לי לא נכון פעמיים - גם כי אין חובת גיוס לנשים וממילא אין צורך בתחליף (וזה שהחילונים חושבים שנשים חייבות להתגייס ושזאת "חובה ציונית" לא הופך את זה לנכון), וגם בגלל שלא נכון לעשות דברים רק בשביל עצם העשייה כי אז עושים דברים לא מועילים (כמו תעשיית השרות הלאומי) ומשיגים את היפך המטרה.

כל מילה!!כמעין הנובע
תודה רבה! זה ^^ בדיוק הבסיס לשאלה שלי.Pumpin blood
ובעיקר סעיף א', שיש כ"כ הרבה גדולי דור שמתנגדים ובכל זאת ציבור שלם ממשיך ללכת לשירות לאומי.
אז שאלתי כי תהיתי אם פספסתי משהו. אם באמת יש גדולים שפוסקים שמותר צריך וכדאי ורק אני הקטנה לא שמעתי מזה.
אם זה מתאים לך- את יכולה לשאול את הרב שמואל אליהו באופן אישיכמעין הנובע
והוא קובע לכל בת באופן פרטי- בהתאם למשפחה, חברה, איזה מקום שירות וכו'

אם את הולכת לפיו..
מי הרבנים שאוסרים?קוד אבל פתוח
עבר עריכה על ידי -ינון- בתאריך כ"ב באדר תשע"ו 09:50
מעניין אותי לשמוע.... כמובן חוץ מרבנים חרדים, שכל ההשקפה שלהם היא שונה.
מה שאני כן יודע זה שיש שאלה מתי זה נכון וחשוב ואין שום בעיה, ומתי זה אסור ויש המון תקלות.
לגבי הטיעון של ימל, הבאת טיעונים לא רציניים, הסתכלתי בדהמרקר ומה שהם אומרים שם לא נכון בעליל, הם מחשבים במידה ואתה בחורה עובדת במגזר הציבורי 35 שנה כמה כאלה יש? ודבר שני הם מחשבים את השנתיים של חוסר עבודה כחוסר הכנסה למשק עם וותק. לגבי מערכת החינוך, זה המדד? יש כל כך הרבה פרמטרים שמשפיעים ושירות לאומי זה הבעיה??
באמת צריך חשוב על זה עוד פעםצריך עיון
לא יודע עד כמה זה תורם
אבל לא הייתי מסתמך על דה-מרקר בעניין, אני לא אופתע אם הם מקדמים אינטרסים.
איזה אינטרסים?הולם במיוחד
קראת את הכתבה?קוד אבל פתוח
ותקרא את התגובות...
זה בבעלות 'הארץ'צריך עיון
ברור שהם יהיו נגד מפעלים של הצה"ד ויעוותו קצת בהתאם
(לדוג', אני די בטוח שכל מקום שמקבל תקן ש"ל משלם עליו סכום כלשהו, ככה שלפחות התקנים שבמקומות פרטיים מבזבזים פחות)
נערות לא מנוסותאריק מהדרום
בשביל להיות מנוסה צריך להתחיל להתנסות, לא?
וואו ממש תודה!הולם במיוחד
כמעט נאלצתי לעשות את המחקר שבthe marker בעצמי. לא ידעתי שכבר עשו..
ויש גם נקודה חשובה נוספת שאומר הרב אליעזר מלמד פה: http://www.yeshiva.org.il/midrash/4751 .
בחלק השני אתה די טועה. למעשה הש"ל אמור להיות חובהותן טל
חוקית ולמען האמת אפילו יש שנים רבות חוק בשבילו, שרק לא "נכנס לעבודה" כי הוא תלוי בהחלטת ממשלה כדי שיחילו אותו בפועל והחרדים דואגים לעצור את זה כל העת.
ככה שלמעשה זה החוק גם אם כעת הוא בדרך התנדבות גמורה כי מסיבות פוליטיות חרדיות החוק לא מופעל. וכל עוד בת חילונית מחוייבת ללכת לצבא ההגינות בהחלט אומאת שראוי שבת דתייה תלך לש"ל. כמובן שאם יבטלו את חובת הגיוס בכלל לבנות, זה יהיה כבר משהו אחר.
אגב קח גם בחשבון שבצורה עקיפה כמעט ישירה, הש"לותן טל
מהווה מעין שנת סטא'ז להרבה בנות שבפועל מתנדבות במקום שיש סיכוי טוב שירצו לעבוד בו בעתיד או במקום שכמותו. ככה שזה עוזר להן יותר מהר להבין האם זאת עבודה שתתאים להן או לא.
כן! הרב אבינר ב'רעים אהובים'אלטלנה

 

כתב בכללי שחשוב לתרום למדינה ושנבנים מזה תוך כדי

להזהיר את הילדים לא לגעת בשום כלב, חתול או כלנחלת

יונק אחר (גם בקר, סוסים, שועלים, עטלפים....). הידבקות בכלבת, שלא נדע, עוברת

דרך הרוק. מספיק ליטוף תמים, מדע עם הפרשות מהאף או מהעיניים, כדי חלילה להידבק.

בעל החיים בשלבים הראשונים נראה בריא לגמרי. צריך לשטוף מיים עם מים וסבון 15דקות

ומייד אחר כך אלכוהול 70%.

התסמינים יכולים להופיע אחרי חודש עד...שנה. מפחיד.

כשמופיעים תסמינים (דמויי שפעת ואחר כך עצבנות חרדה או הסתגרות ופחד ממים) -

זה לרוב כבר מאוחר מדי. רק בריאות!

נדמה לי שיש חיסון במקרה כזהארץ השוקולד

יש חיסון רק אם המחלה לא התפרצהמשהאחרונה

המלצה למטריותרועישםטוב

מי שרוצה מטריות - יש באליאקספרס מטריות בכמה שקלים בודדים.

סוג המטריה שאני הכי אוהב זה אלו שמתקפלות ממש קטן אבל נפתחות לממש גדול (מעל 120 ס"מ מתי שהן פתוחות), וגם

כאלו יש באליאקספרס (אבל זה כבר כמה עשרות שקלים)

זכורה לי פעם בשירות לאומיחושבת בקופסא

כשהתחיל גשם והחלתי להתקמצן על מטריה. קניתי אחת ב- 10₪ וחשבתי שזה מספיק טוב.

המטריה הזו, בהתאמה למחיר, החזיקה 10 דקות תמימות בגשם הסוער והרוחות עד התהפכה ונשברה, ואני נשארתי לעמוד עוד 20 דקות בתחנת אוטובוס כשרוח חזקה גורמת לגשם ליפול באלכסון ישר עליי, ובלי שום מחסה מתאים. (גם האוטובוס איחר כדי להוסיף לחגיגה).

אל תתקמצנו על מטריות.

הכי טובות זה המטריות ההפוכותנפשי תערוג

אישתי קנתה לאחרונה ב20 שח

החיסרון שזה גדול גם שזה מקופל.

קשה להמליץ על מטריותshindovאחרונה

קצת רוח והלכה המטריה גם אם שילמת הרבה כסף.

לקבוע תור לאורתופד בזמן או 40 דקות לפני הזמןרועישםטוב

אני רוצה להגיע לאורתופד בשעה 18:00. מהנסיון שלי ב-10 שנים האחרונות, תמיד יהיה תור של 40 עד 60 דקות (במיוחד כשזו שעה מאוחרת ביום כמו 18:00). אז האם כדאי לי לקבוע תור ל-17:20 ולהגיע באמת ב18:00 או לקבוע תור ל-18:00 ולהגיע ב-18:00 ואז לחכות 40 - 60 דקות?

אצל רופא מבוקש, מתי שלא תגיע תצטרך לחכותפ.א.

כי בד"כ העיכובים נגרמים בגלל קבלת מקרים דחופים בין התורים המוזמנים מראש.

ואם אתה לא נמצא במקום, ויש מקרים דחופים שיושבים ומחכים, ותגיע ברגע האחרון לפני השעה המוזמנת, לא תיכנס בזמן הנקוב שלך.

לפחות בכלליתמשה

לא משנה מתי קבעת, משנה מתי אתה מגיע ולפי זה התזמון. יצא לי בעבר להגיע שעה וחצי לפני התור (בגלל תור אחר שהיה לי באותו בניין לילד). חיכיתי כמה דקות ונכנסתי.

בונוס: עדיף להגיע למקומות כאלה עם מחשב נייד או ספר או תעסוקה.

לא יודע אם המערכת מזהה אותך עם התור בכניסה למרפאהארץ השוקולד

אם איחרת ביותר מרבע שעה

אבל מזהה אם הקדמתמשה

וגם כותבת את זה על הכרטיס: הגעת שעה וחצי לפני הזמן.

שווה להביא ספר\לעבוד בזמן שאתה מחכהפתית שלגאחרונה

מאשר לאחר מראש

עריכה זה בדיוק מה שמשה אמר

סודות בחוות?צמר-ארד

סתם מעלה פה נושא..

תגידו יש פה עוד מישהו

שבמקרה יצא לו להתעסק בחוות

עם בעלי חיים וגילה סודות?

למשל עם כבשים..

איך החייה הזו מתפקדת

ומתנהגת כחלק מעדר

כל מיני תכניקות וטריקים?

תיוג שעולה בדעתי שמתמצאפ.א.
יש"ע חסום פהחסום לשעבר

כבר כמה שנים טובות

אז תתווך לו את הדברים… מניח מה שאתם מכירים …פ.א.

הכל נמצא בויקיפדיהרקאני

אין איזה סודות כמוסים שלא ידועים

תשאל את גיפיטי

ממה להתפלא?רקאני

תן איזה סוד גדול שנודע רק לבעלי החוות

(מכירה חוות מקרוב, לא מכירה סודות כאלה)

לכל חווה יש את הסודות שלה.חסום לשעבר

איפה מחביאים את המפתחותעיונית

מה הקוד לשער...

סודות שרק כשאתה ממש בעניינים אתה מגלה

חחח גדולצמר-ארד

נורא פשוט: דררר, דרר, בעהאאאחסום לשעבר

ומה לגבי הפרות?קעלעברימבאר

חת שתיים שלו ארבע, דרררהאאא דרהההאאחסום לשעבר

כשיגיעו פרות נטפל גם בהםצמר-ארד

זה לא סודותנפשי תערוג

זה פשוט דרך התנהגות של בעלי חיים

צריך לעבוד איתן כדי להכיר את הההתנהגות שלהן

נגיד כבשים,

זאת בדרך כלל חיה די פחדנית (חוץ מהזכרים בתקופות היחום)

שהולכת כעדר,

לכן אם "תשכנע" חלק מהן ללכת במסלול מסויים או למקום מסוים

יהיה הרבה יותר פשוט "לשכנע" את השאר כי הן פשוט ילכו אחריהן

בתקופות היחום עדיף להפריד את הזכרים השליטים משאר העדר (חוץ מנקבות שרוצים להרביע, גם אז עם זכר אחד)

כי הם עושים מלחמת נגיחות ששאר חברי העדר יכולים להפגע, במיוחד שכולם נמצאים בדיר אחד

ואמר לי אבא שלי, שבדרך כלל גם הזכרים לא נוטים לנגוח בבעלים

אם גודלו אצל הבעלים האלה מאז היו טלה,

לעומת זאת, אם הגיעו כבוגרים לעדר, הם "עושים תחרות" עם הבעלים ויכולים לנגוח בו

כבש נוגח על ידי ריצה אליך ונגיחה חזקה

לעומת תיש, שנוגח הרבה פעמים בלי ריצה

אלא עומד על 2 רגלים אחוריות, ונוגח

גם עז נקבה נוגחת, הרבה פחות מהתיש אבל יכולה לנגוח אם מרגישה מאוימת ממש או כדי להגן על הגדי

גם כבשה נוגחת כדי להן על הטלה

אבל זה נגיחות קלות לעומת הזכרים

אז אתה אומר...צמר-ארד

שצריך לשמור מהם דיסטנס?

שלא ייתפסו אומץ?

דיסטאנס ממי?נפשי תערוג

מהכבשים?

סודות.. חח...נתקה

אממ...

גם אבל בגדול נראה

שבנוסף לידע..

יש גם את הצד המנטאלי

שזה רק מי שנמצא יודע

לכן זה סוד

יוצא לי מדי פעםלא המשוגע היחידי

כשמוציאים מרעה פעם ראשונה מגלים שהבטוי כבשה בעדר זה לא רק סטיגמה,

אבל לא כל כך מגניב כמו שזה נראה לפעמים.

וואללה מסכים איתך..נתקה

כילו בשלב מסויים אתה

מתבונן ואומר לעצמך..

אוקיי אני גם כזה?

זאת הייתה כוונת המשורר?

שמע צמר...נתקה

מסתבר שיש פה לא

מעט רועים ככה שזה כבר לא ממש

סודות בחווה נאמר זאת כך

אולי זה סוד של כל הרועים

ביחד

כן חח עוד נראה..צמר-ארד

כולם פה חאפרים

פפפפחסום לשעבר

קשוט עצמך תחילה ירקרק

האמתצאצא

אני לא חושב שזה משהו שאפשר להסביר....

אחרי שעות על גבי שעות של מרעים,

אחרי שאתה במשך תקופה ארוכה מוציא את העדר,

אז לאט לאט לומדים את הסודות

זה כל עדר והסוד שלו,

כל עדר ואיך שרועים אותו

אין נוסחה

עד שאתה הופך להיות חלק מעדר

נסיון זה תמיד טובצמר-ארד

אני חושב אבל

שכמו שכל דבר אפשר לעשות טוב

ואפשר לעשות יותר טוב

ככה גם בעבודה הזו

יכול להיות רועה שכל הזמן

ינסה ליצור "שליטה"

והוא לא טפס את הנקודה של

שליטה מתוך רוגע

ברורצאצא

זה בדיוק מה שבאתי לומר.

אתה לומד לשלוט בנחת

אתה לומד אותם

הם לומדות אותך

שליטה בלחץ רק מבלבלת את העדר

שרצים אחריהם משגעים אותם משאירים אותם בדיוק איפה שאתה רוצה וכ''ו זה לא שליטה

אתה לומד ללכת איתם הם לומדות מה אתה רוצה בלי שתצתרך להשתגע

וואוו כמה תשובותצמר-ארד

עוד משונתקהאחרונה

שהמקצוע הזה דורש סבלנות אינסופית...

אתה צריך להיות סובלן מהרגע הראשון ועד שהם חוזרות

לפעמים זה מתחיל וממשיך ככה עד העמצא ברוגע

ואז בשעה האחרונה הן מתחילות לעשות בעיות..

בגלל שזה לקראת הסוף זה יכול להיות מאוד מתסכל

והפיתוי לאבד את זה באמת גדל אבל

כדאי ואפשרי למשוך כמה שאפשר

בהצלחה

מבקשת עזרתכםנחלת

היות ואני מאוד אוהבת לדבר (גם בכתב) , אני מוצאת עצמי נגררת לשיחות

שלא עוזרות לי לשמור על גבולות. ועקב היותי פטפטנית חסרת תקנה,

קשה לי לעצור את עצמי.

אנא, עזרו לי. אל נא תפנו אלי באופן פרטי. רק דרך הפורום.

תודה רבה לכם!

לבנות - מותר.

אני גם מנהל שיחות שאני נגרר אליהן עם הקולות בראשדי שרוט

שלי.

זה קול של גבר והוא מדבר באכדית אז אני צריך מתרגם.

הבעיה שהוא תמיד מנצח אותי בויכוחים.

בהצלחהארץ השוקולד

רק שימי לב שלא כל ניק הקורא לעצמו אישה היא בהכרח אישה במציאות

א-ברוך! אז איך אני אמורה לדעת?נחלת

מפחיד. כמו סרט אימה. אם אתה מכיר מישהו כזה בפורום, לא חושבת שזה לשון הרע אם אדע את השם. זה לתועלת. תודה רבה!

לא ניתן לדעתנפשי תערוג

ולכן אל תדברי עם אף אחד/ת בעניינים שלא עושים לך טוב.

תודה רבה!נחלתאחרונה

מה עושיםפצל"פ

עם דיכאון מוצ"ש חורף?🙈

צא להליכה ולגינת כושרמשה

בטח, כשהכל רטוב מבולבלת מאדדדד

את הולכת יחפה או שיש לך נעליים?משה

כלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).

דיברתי על גינת כושרמבולבלת מאדדדד

המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ??

זה נכוןמשה

(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).

לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.

פחותפצל"פ

זה נראה לי רק יגביר לי

למה דיכאוןזיויק

כמאמר השירפצל"פ

למה לא כל יום שבת?

סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה

נכון. יש כזה דבר. אולי בגלל שהנשמה היתירה יוצאתנחלת

מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים

לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה

אהובה....זה מרגיע.

,

אוקי זה באמת בעיה מובניתזיויק

תנסה לתפוס את מוצש כהמשך שבתקעלעברימבאר

הגזמתם.. אין כמו מוצ"ש של חורף כששבת יוצאת ב 17:004ne1

בערב

משחק כדורגל, כדורסל, כושר בגינהסוגשל חרדיאחרונה

אתם חיים את החלום?ניגון🌿

אני חי ברמת חיים הרבה יותר גבוהה מדוד המלךאריק מהדרום

אז אפשר לומר שכן.

איך בדיוק?כְּקֶדֶם

בימי דוד המלך הייתה שכינה

הייתה נבואה

היה מלך צדיק

אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת

זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.

יש כאן הנחת המבוקשפשוט אני..

אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.

בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.

היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.

החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.

מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.

מסכים חלקית.קעלעברימבאר

גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.

מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.

בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה

דוד חי בזיהום אוויר פקקים ובניינים שמסתירים שמים?קעלעברימבאר

ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?

וואי יצא לי עין רעה...

ב"ה לא חסרים מקומות לגור שאינם נוף עירוניפ.א.

שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.

תודה! התכוונתי, מוסיקה אהובה!נחלתאחרונה

לגבי פאפוס, חברתי ששהתה שם לא זכרה פרטים על בית הדירות וכו' (היתה שם קצת מזמן)

אבל אמרה שאפשר לארגן טיול עם קבוצה נוספת של ישראלים - להרים. אמרה שמעניין

שם. גם ללגונה הכחולה וכו. מאוד נהנתה מהמקום וממליצה. סליחה שאין לי פרטים

מדוייקים יותר, אבל בטוחה שAI יספק הכל..... שיהיה הכל - הנסיעה, החזרה והשהות -

בשלום.

(לזכור שנוהגים שם משמאל).

בשלב הנוכחי של החיים - כןפ.א.

מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.

כרגע לא.קעלעברימבאר

מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן

אמןניגון🌿

מה זה בשבילך החלום?

משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?

או בית מקדש

מעניין אותי

מה זה אומר? הדרך או היעד?ט'

אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.

את היעדניגון🌿

לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים

החלום = היעד?ט'

אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.

כן,טאבי

אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.

זה גם טוב(;ניגון🌿

לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂

ב"ה כןLavender

ב"ה כןהמקורית

כן, ב"ה 🙂אלישבע999

בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה

ואו כיף לשמועניגון🌿

אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?

אגבניגון🌿

אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו

נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...

ובסדר אפשר גם להתנדב קצת

אבל עדיין...

לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן

ו...

מבאס קצת לחיות ככה

לא?

יש חלומות גדולים ויש חלומות קטניםאלישבע999

אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.

מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם

ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.

את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…

והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה

בגדול כןזיויק

שואף ליותר בע"ה

הגשמתי כמה וכמה חלומות בעולם הזהמשה

יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.

אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.

לפעמים חלום ממומש עולה על כל הצפיות לטובה.קעלעברימבאר

למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.

או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה

חתונה זה חלום של הרבה אנשיםמשה

התוצאות באמת יותר מגוונות.

זה יכול להיות הרבה דברים:קעלעברימבאר

חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.

הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.

או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה

זה נכוןמשה

סדר הבחירות:קעלעברימבאר

שבעה ימים קודם הבחירות מפרישין את הבוחר מביתו , ביקש להתנמנם, שולחים לו סמס ושיחות מראשי מפלגות ואומרין לו: "אישי הבוחר, עמוד והפג על אחוז החסימה!"

שחרית מעמידין אותו בשער הקלפי ומעבירין לפניו דוכני סיעות כדי שיהיה רגיל.

מסרוהו זקני מפלגות לזקני ועדת הבחירות, והשביעו אותו :

אישי בוחר גדול, דע לפני מה אתה נכנס, לפני קודש הקדשים של הדמוקרטיה, משביעין אותך שלא תשים שני פתקים. הוא פורש ובוכה והם פורשים ובוכים.

נציג ועדה היה בודק ברשימה עד שמגיע לשמו.

והמשקיפים והעם העומדים בהמתנה כשהיו שומעים את השם מפורש יוצא מפי הנציג היו מהנהנים בראשיהם ואומרים לו: כנס.

בא למקום שעמד ונכנס למקום שנכנס, והלך עד שעבר את הפרגוד ונכנס מעברו.

וכך היה מונה: א ב ג ד ה ו ז ח עד שמגיע ל ט.

היה נוטל פתק לא מן החדשין וחא מן הישנין אלא מהממוצעין והיה ממתין עד שיתמלא כל החדר בוחרים.

והיה מתפלל תפילה קצרה שלא להבעית את הממתינים: יהי רצון שלא יעדי עביד שולטן מדבית נתניהו.

בא למקום שעמד והלך למקום שהלך, והיה עומד אצל הקלפי.

משקיף בן גביר מימינו ומשקיף גולן משמאלו.

אם בחר בימין, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה ימינך!

אם בחר בשמאל, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה שמאלך!

טרף בקלפי ושלשל מעטפה.

ויום טוב היה עושה לאוהביו בצאתו בשלום מהקלפי בלי פגע.

אמת מה נהדר היה בוחר גדול.

אשרי העם שככה לו.

חחח... יפה מאוד ומצחיקנקדימון

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה

יפה מאוד ומשעשעארץ השוקולד

ובאמת זו זכות היסטורית עצומה להצביע במדינה יהודית

לא מבין מה כזה זכות היסטורית להצביע.קעלעברימבאר

הייתי מעדיף מלכות בית דוד במדינה. הבחירות זה כלי טכני לדעתי. אבל נכון שאם כבר צריך להצביע זה זכות לקחת חלק בהחלטות המדינה שהיא יסוד כסא ה' בעולם

הזכות לבחור כיצד המדינה שלך תתנהל היא זכותארץ השוקולד

אצל מלכי בית דוד היו טובים והיו רעים, הנתין מהשורה לא יכל להשפיע. לעומת זאת כיום, לנו יש את הזכות להשפיע.

האם אתה בעד מלכות בית דוד גם אם המלך היה מגיע ממפלגה שאתה לא אוהב?

אם לא, כנראה התשובה ברורה למה זה זכות

זו זכות כמו הזכות שלי להצביע בוועד בית.קעלעברימבאר

יש שני מובנים למילה "זכות". זכות במובן של זכויות אדם או זוכיות משפטיות, וזכות במובן של דבר נחשק וחשוב ששוה לזכות בו. כשאומרים "זכות היסטורית" מתכוונים לשני (אלא אם כן במשפט "לעם היהודי יש זכות היסטורי תעל הארץ")

מה ה"זכות ההיסטורית" פה? ואיך זה קשור למדינת יהודים או מדינה אחרת בעולם?

ברור שזה השניארץ השוקולד

איך אתה לא מתרגש מהיכולת להשפיע על המדינה היהודית בה אתה חי?

אלפי שנים של עם ומתוכם רק מאות בודדות עם ריבונות וכאן יש לנו הזכות לבחור איך המדינה תתנהל

מתרגש מעצם קיום השלטון. מהעניין להשפיעקעלעברימבאר

עליו זה נחמד, אבל לא יותר מדי. מי אמר שאני בכלל צריך להשפיע עליו עקרונית, אם לא הקטע הטכני של דמוקרטיה כשיטה הכי טובה טכנית?

אני כן חושב שלא במקרה ה' גלגל שיש דמוקרטיה כדי שכל פרט ישתתף בהכרעות, אך זה חזי לאצטרופי ולא העיקר. כשם שאני לא מרגיש חסר שאני לא משתתף בפסיקת ההלכה, כך לא רואה צורך מחייב להשתתף בהכרעות הפולטיות אם זה לא היה כורח המציאות הטכנית.

ב. היו 1050 שנה של ריבונות. חשב כמה זמן היה מיציאת מצרים עד חורבן בית ראשון, וכמה מחנוכה עד הורדוס

אני שמח וחושב שזה מדהים שאני זוכה להשפיעארץ השוקולד

ב. איך 1,050 שנה?

תקופת השופטים ממש לא הייתה תקופה של עצמאות, כמבואר בספר שופטים על השליטים האויבים שהציקו.

מימי שאול ועד חורבן הבית לפי הכתובים 452 שנה. (וחלק גדול מזה כשתי ממלכות)

מלכי חשמונאי שלטו מ-142 ועד -63 שהגיע פומפיוס, שזה 79 שנה.

אנחנו בשנה ה79 למדינה.

סך הכל 630 שנה.

העלאת מס אינה אובדן עצמאות.קעלעברימבאר

אחרת היה צריך לקבוע חג על יציאה מעבדות לחירות בימי שאול כשמרד בפלשתים.

צדקיהו מלך בממלכה יהודית

תשלום מס למדינה אחרת זה כפיפותארץ השוקולד

והיא לא עצמאות.

כללתי את צדקיהו בתקופה שדיברתי.

הנה נחמיה ט להקעלעברימבאר

ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאינו ולאבתינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה. ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו. ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם. והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים. הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה. ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדלה אנחנו.

מכאן רואים שלפי עזרא ימי סוף בית ראשון נקראים עצמאות (והם במלכותם מרדו בך), בעוד ימי הפחה של יהודה בימי נחמיה לא נחשבים עצמאות ("הנה אנחנו עבדים", ובעזרא ט ט : ועתה כמעט רגע היתה תחנה מאת י-הוה א-להינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו א-להינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו. כי עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו א-להינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית א-להינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם.). וכן בחזל: "אכתי עבדי אחשוורוש אנן".

ב. אם העלאת מס היתה נחשבת שעבוד מלכויות, אז כל פעם שיצאנו משעבוד מס היה צריך לקבוע חג כי צריך לקבוע חג והלל על יציאה מעבדות לחירות, כלומר היו לנו 30 חגים וימי הלל שהיה צריך לומר. עצם זה שאין, משמע שזה לא נחשב. וכן חזל על דברי ירמיהו "הנה ימים באים ולא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות" אומרים חזל: "שיהא שעבוד מלכויות עיקר ויציאת מצרים טפל לו" משמע שביציאת מצרים עד החורבן יצאנו משעבוד מלכויות, וחוץ מימי חנוכה לא יצאנו משעבוד מלכויות עד שהיציאה שתהיה בעתיד לפי חזל (קרה בתש"ח) אחרת היה צריך להזכיר לא רק את יציאת מצרים אלא כל מאורע מבין עשרות המרידות בגובי המסים.

ג. עצמאות לא חייבת להיות 100 אחוז כדי להחשב עצמאות. מספיק עצמאות ברוב הדברים אבל כפיפות בחלק קטן כמו העלאת מס. מה שנקרא ממלכת חסות לעומת פרובינקה.

ד. זו טעות נפוצה שנובעת מכך שבעת המודרנית יש עניין של בינאריות של "מדינה/לא מדינה" מאז שיש עניין בהכרה בינלאומית לקיום מדינה מאז שלום וסטפליה ב1648 (ובסוף מדינות לא אמתיות שנשמרות בטחונית בידי מדינה אחרת כמו מונקו נחשבות קיימות על המפה, או סן מרינו שדה פקטו כמעט לא מתפקדת כמדינה באמת חוץ מעניינים כלכליים). בימי קדם זה שמדינה מעלה מס למדינה אחרת לא הפך אותה ל"לא ממלכה קיימת"

א. כך ספרתי גם.ארץ השוקולד

ב. על מגילת תענית שמעת?

היו ימים שחגגו שכבר לא חוגגים היום כי אין המשך למה שהיה.

ג. מדינת חסות היא לא עצמאות ואם אתה לא מבין את ההבדל הגדול בין מצבנו כיום למצב של מדינת חסות אז אני לא יודע מה לומר.

ד. לא הבנתי מה אתה רוצה כאן, תרצה להסביר?

ב. הימים במגילת תענית הם לא ימי הלל אלאקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ה' בכסלו תשפ"ז 13:16

ימים שלא מתענים. בעוד שלפי חזל צריך חג והלל לדורות על כל יום שיוצאים מעבדות לחירות. חוץ מזה רוב ימי מגילת תענית הם לא ימים שהסרנו עול מיסים או משהו דומה. ובבית ראשון היו איזה 20 פעם שקיבלנו עצמאות מס (הרבה בימי השופטים, שאול, חזאל, סנחריב ועוד), עובדה שאין ימי חג והלל עליהם (וזה שגלינו לא קשור, שהרי לא מצאנו שאחרי שעבוד החג וההלל בטלים, ואין להשוות למגילת תענית ששם זה לא ימי הלל)

ג. מבין את ההבדל. ברור שעדיף עצמאות של 100 אחוז. זה כמו ההבדל בין מי שקיבל 100 במבחן לבין 70, אבל שניהם עברו את הקורס. ולא ענית על העובדה שרק יציאת מצרים וחנוכה מוזכרים אצל חזל כיציאה משעבוד מלכויות. ודברי הרמבם "חזרה בחנוכה מלכות לישראל עד החורבן"

ד. שממלכת צדקיהו שמעלה מס לנבוכנצר עדיין נחשבת ממלכה בפני עצמה, ועמצאית לפי חזל. בעוד שפחוות יוהדה של נחמיה לא. ההבדל הוא שרוב ענייניו של צדקיהו הי עצמאי ורק נדרש להעלות מס ולתת לנבוכדנצר לעבור בארצו ועוד כמה דברים אבל ברוב הדברים היה עצמאי . בעוד נחמיה היה סך הכל פקיד שהיה צריך אישור מהפרסים אפילו על הקמת מקדש. מה שרציתי לומר שהתרגלנו למחשבה בינארית של "עצמאות/לא עצמאות" בעת המודרנית בעקבות שינוי תפיסת המדינה מאז שלום וסטפליה. בעוד שלפני זה תפיסת העצמאות של מדינה היא ספקטרום-רצף של הרבה עצמאות קצת עצמאות (שגם שם יש קו בין עצמאות או לא, נגיד ההבדל בין צדקיהו לנחמיה) ולא "כן או לא".

א. היו תקופות בבית ראשון שהעלנו מס לממלכות אחרות. יהוא ויהורם לחזאל, חזקיהו והושע בן אלה לסנחריב, צדקיהו לנבוכדנצאר. וכן בימי השופטים. ולא שמענו שיש חג והלל על מרידת שאול בנציב הפלשתים. וההוכחה שהעצמאות היתה חלקית למרות מושב הנציב בגבע גביית המס וואיסור ללטוש מתכת - שאול מתמנה למלך עוד כשנציב הפלשתים יושב בגבע, הוא לוקח את העם למלחמה נגד עמון ופלשתים לא מגיבים. כי מבחינתם כל עוד מעלים להם מס ולא לוטשים מתכת, ישראל יכולים לעשות מה שהם רוצים

אתה נתפס למלא גדרים במקום לפקוח את העינייםארץ השוקולד

ולראות כמה מצבנו טוב יותר, פשוט תעצור ותסתכל כמה מצבנו מדהים

ולכן כל העיסוק שלך במה מדויק מוגדר כל דבר חסר משמעות, אני פשוט רואה זכות היסטורית עצומה בזכות שלנו לחיות במדינתנו היום שהיא עצמאית הרבה יותר ממה שהיה ברוב ההסטוריה של עמנו, מעבר להיבטי איכות החיים הגבוהים בהרבה ותוסיף לזה את היכולת שלנו להשפיע על השלטון ואופן ניהול המדינה שאני רואה בכך זכות עצומה וממש מודה לקב"ה על כך.

איפה אמרתי שמצבינו לא טוב יותר?קעלעברימבאר

א. זה היה דיון צדדי לא קשור לנושא הראשון

ב. ברור שמבחינה מדינית - מצבינו טוב יותר מרוב בית ראשון ושני. אנחנו עצמאיים על מלא ומעצמה אזורית.

מבחינת קיבוץ גלויות - מצבינו טוב מבית שני אבל לא ראשון, שאז כל עם ישראל ישב בארצו וכל שבט על נחלתו.

מבחינת טהרה קולקטיבית מחטאים - מצבינו הכי טוב בהיסטוריה.

מבחינת השראת שכינה מקדש זהות קודש ונורמליות חיים עברית - מצבינו רע בהרבה משניהם כרגע, אך הפוטנציאל שלנו גבטה מאוד בהרבה משניהם. כמו גרעין באדמה שמחכה לנבוט.

לא סתם צמים ב9 באב ובימי האבלות ובתיקון חצות בוכים על גלות השכינה , מי שעושה

ג. רואה זכות לחיות בדמוקרטיה כסימן להתעלות המוסרית והשכלית של האנושות. וברור שעדיף לחיות בה ולא במצב שנאלצים להרוג מורדים ולתלות את הידיים שלהם אחרי שמתו בכיכר העיר כדי להרתיע כמו שדוד עשה לרכב ובענה.

בכל זאת אני רואה בדמוקטיה רק כלי טכני סך הכל. ייתכן שה' גלגל אותו כדי שכל פרט יזכה להשפיע, אבל הוא לא בוער לי מעבר לייתרונו הטכני (אני מדבר על דמוקרטיה כשלטון העם, לא על דמוקרטיה כזכויות אדם, שוויון וחירות שזה עניין מהותי. וזה שאנחנו בחירות הפרט זה מראה על התקדמות העולם. למשל זה שהאנודות עברה לבגרות שבה לא כופים דת ומוסר)

חלקת על הטענה שיש לנו זכות היסטוריתארץ השוקולד

בעצם הזכות לבחור נציגים לכנסת במדינה ריבונית, זה היה כל הטענה ואם לא חלקת אז לא הבנתי מה אתה רוצה בדיון

חלקתי בגלל שאני לא רואה עניין מהותי בשלטון העם,קעלעברימבאר

הדיון על מה נחשב עצמאות התפתח כדיון נפרד לגמרי בלי שום קשר. ברור שזו זכות גדולה לחיות במדינה העצמאית של עם ישראל, הראשונה שתשאר לנצח ושהמלך המשיח ימלוך עליה מתישהוא. לא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות אשר הדיחם.

אז בכך אנו חלוקיםארץ השוקולד

מעדיף דמוקרטיה על שלטון בית דוד,

ואם אתה חולק על זה, אז תחשוב אם אתה מעדיף מלך מבית דוד שאידיאולוגית הוא מסכים עם יאיא פינק או דמוקרטיה עם מנהיגים כמו עכשיו?

אני מעדיף מלכות בית דוד שלקעלעברימבאר

מלך שנחה עליו רוח ה' ויודע מה הערכים הנכונים.

אם הערכים הנכונים זה יאיא פינק והמלך יודעם ברוח הקודש, אזרום עם זה (בתנאי שלא סותרים את ההלכה).

כמובן אני לא מעדיף מלף טיפש או חוטא.

ב. כמובן כל זה במהותי. בטכני דמוקרטיה היא השיטה הכי טובה.

איך מגשרים? ייתכן שהמלך המשיח בעתיד חוקיו יהיו המלצות ראויות לפרלמנט ולממשלה ולא מחייבים

אבל חלק גדול ממלכי בית דודארץ השוקולד

לא היו עובדי ה', ממילא, בהינתן מה שמוכר לנו מהנסיון בכל אחד, יש יתרון רב לדמוקרטיה

אני מדבר על הצפיה לנבואותקעלעברימבאר

על מלך בית דוד שנחה עליו רוח ה', או מלך צדיק וחכם.

כמובן מלך סתם יכול ליצור נזק, כדברי אברבנל במיוחד כשזה לא מתאים לדור.

בכל מקרה דמוקרטיה זה טכני עם צירוף קצת שיש זכות קטנה להשתתף בהכרעות, לא יותר מזה.

העיקר זה שעם ישראל חי חיים לאומיים בארצו , בין אם בשלטון העם, בין בשלטון אריסטוקרטי, בין מונרכיה, בין בשילוב ביניהם

אני מדבר על הכרת הטוב למול המציאות שהייתה בעברארץ השוקולדאחרונה

ושם לב כמה מצבנו טוב בהרבה.

חוץ מזה שכחתי לומר תודה קעלעברימבאר